טיוטת תקנות

 

א.  שם התקנות המוצעות

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ב-2021.

 

ב.  מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום 1 באוגוסט 2016 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, (להלן – החוק או חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), העוסק, בין השאר, בקביעת אסדרה ופיקוח על גופים שאינם תאגידים בנקאיים או גופים מוסדיים, הפועלים בתחום מתן אשראי חוץ-מוסדי ובמתן שירותים פיננסיים.

חשיבות האסדרה של תחומים אלה נעוצה בצורך כלכלי-חברתי לפתח שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, לרבות אפיקי אשראי חוץ-מוסדיים למשקי בית, לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. פיתוח שירותים אלו צפוי לעודד את התחרות בתחום האשראי, בדגש על האשראי הקמעונאי, וכן להוזיל את עלות גיוס ההון למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. תכלית נוספת לאסדרה של שוק האשראי החוץ-מוסדי הוא הצורך להחיל עליו רגולציה אפקטיבית, שתתרום להמשך ביסוס התחום כתחום לגיטימי, וכן תגן על הצרכנים של שירותים אלו מפני פרקטיקות בעייתיות שהתפתחו בענף.

מכיוון שההגדרה "מתן אשראי" וההגדרה "מתן שירות בנכס פיננסי" בחוק הן הגדרות רחבות, הן עלולות לכלול גם גופים, שהתכליות האמורות אינן רלוונטיות לגביהם. לפיכך מוצע לפטור את סוגי הגופים, המפורטים בתקנות אלו, מחובת הרישוי.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

 

טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ב-2021

בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016^[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

 

 

 

_____________ התשפ"ב

(________________2021)

(חמ  .....)

                                                                                                      ____________

 אביגדור ליברמן

 

     שר האוצר

טיוטת דברי הסבר

 

כללי

ביום 1 באוגוסט 2016 פורסם חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, (להלן – החוק או חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), העוסק, בין השאר, בקביעת אסדרה ופיקוח על גופים שאינם תאגידים בנקאיים או גופים מוסדיים, הפועלים בתחום מתן אשראי חוץ-מוסדי ובמתן שירותים פיננסיים.

חשיבות האסדרה של תחומים אלה נעוצה בצורך כלכלי-חברתי לפתח שירותים פיננסיים חוץ-מוסדיים, לרבות אפיקי אשראי חוץ-מוסדיים למשקי בית, לעסקים קטנים ולעסקים בינוניים. פיתוח שירותים אלו צפוי לעודד את התחרות בתחום האשראי, בדגש על האשראי הקמעונאי, וכן להוזיל את עלות גיוס ההון למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. תכלית נוספת לאסדרה של שוק האשראי החוץ-מוסדי הוא הצורך להחיל עליו רגולציה אפקטיבית, שתתרום להמשך ביסוס התחום כתחום לגיטימי, וכן תגן על הצרכנים של שירותים אלו מפני פרקטיקות בעייתיות שהתפתחו בענף.

מכיוון שההגדרה "מתן אשראי" וההגדרה "מתן שירות בנכס פיננסי" בחוק הן הגדרות רחבות, הן עלולות לכלול גם גופים שהתכליות האמורות אינן רלוונטיות לגביהם. לפיכך מוצע לפטור את סוגי הגופים, המפורטים בתקנות אלו, מחובת הרישוי.

ביום באוקטובר 2018 פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן – הוראת השעה) אשר כללו הוראות שעניינן פטור מחובת רישיון למתן אשראי ופטור מחובת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי לרשימה של גופים, אשר הרציונאלים שבבסיס חובת הרישוי מכוח החוק לא חלו לכאורה בעניינם. עם זאת, תקנות אלו הותקנו במתכונת של הוראת שעה, שכן באותה העת, הן חובת הרישוי מכוח החוק, והן הפיקוח והאסדרה על מי שעיסוקם מתן אשראי ומתן שירות בנכס פיננסי, היו חדשים יחסית. מטרתה של הוראת השעה היתה לאפשר למפקח על נותני השירותים הפיננסיים (להלן – המפקח) לבחון האם הגורמים אשר נקבע לגביהם פטור מרישוי במסגרת הוראת השעה, אכן אינם נדרשים לרישוי כאמור, ובמקביל לבחון האם ישנם גורמים נוספים שנכון לפטור אותם מחובת רישוי.

ביום 3 באוגוסט 2021, לקראת פקיעתה של הוראת השעה ובמסגרת העבודה על נוסח תקנות קבוע אשר יחליף את הוראת השעה, פרסם המפקח נייר התייעצות לפיו רשות שוק ההון בוחנת כאמור את הצורך בעדכון סוגי הגופים הפטורים בטרם הפיכת התקנות מהוראת שעה לתקנות קבועות תוך התייחסות לתכליות החוק. לפיכך התבקש הציבור להעביר את התייחסותו המנומקת בכתב, לנושאים הבאים: א) סוגי גופים העוסקים במתן אשראי או במתן שירות בנכס פיננסי או בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, אשר חלה עליהם החובה להחזיק ברישיון מתאים לפי החוק, אך תכליות החקיקה לכאורה אינן חלות בעניינן, ויש לשקול לפטור גופים אלה מחובת הרישוי המעוגנת בסעיפים 12 ו-25יח לחוק. ב) סוגי גופים אשר כיום נמצאים בתוך תחולת תקנות הפטור ויש מקום לבחון האם קיימים נימוקים שלא להחיל עליהם את הפטור מחובת הרישוי.

לאחר שהתקבלו הערות מהציבור ביחס לנייר התייעצות שפורסם, התגבשה טיוטת תקנות אלה.

 

לתקנה 2

מוצע לפטור מחובת רישוי למתן אשראי גורמים שונים העוסקים במתן אשראי, אשר עיסוקם זה, אינו מצריך חובות רישוי ואסדרה.

לפסקאות (1), (2) ו-(3)

כיום פועלות בישראל קבוצות בנקאיות זרות, הכוללות תאגידים זרים בעלי רישיון בנק ממדינת חוץ ותאגידים נוספים בשליטתם, וכן מבטחים זרים, באמצעות נציגויות או סניפים, העוסקים בין היתר במתן אשראי בסכומים גבוהים לעסקים בישראל, כחלופה לאשראי הניתן על ידי בנקים ישראלים.

על מנת לשמר את פעילותם של גופים אלו בישראל מחד (בשים לב לכך שהוראות החוק קובעות כי רישיון למתן אשראי יינתן רק לתאגיד שהתאגד בישראל), ומאידך לשמור על עניינם של לקוחות גופים אלו בישראל ולוודא, כי העיסוק במתן אשראי מבוצע בסטנדרט נאות, מוצע לפטור מחובת רישוי רק תאגידים בקבוצות בנקאיות או מבטחים שהתאגדו במדינה החברה בארגון ה-OECD, וניתן להם רישיון בנק או רישיון לעסוק במתן אשראי על ידי מדינה החברה בארגון ה-OECD. ההנחה היא שבמדינות ה-OECD קיים משטר של פיקוח ואסדרה נאות הן לעניין מתן אשראי והן לעניין הלבנת הון, אשר יהווה תחליף מספק לפיקוח ולאסדרה בישראל. כמו כן, יובהר כי פטור זה ניתן רק לעניין אשראי שמעמידים אותם גופים, שאינו אשראי צרכני כהגדרתו המוצעת בתקנות אלה.

לפסקה (4)

כיום פועלים בישראל תאגידים זרים העוסקים במתן שירותי מסחר בניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לחשבונם של אחרים או לחשבונם העצמי (פעילות המוכרת כפעילות Brocker-Dealrs). כחלק מפעילות המסחר מאפשר גוף כאמור ללקוח שבעבורו מתבצעת העסקה, להגדיל את נפח העסקה בניירות הערך באמצעות מתן הלוואה. מתן אשראי בהקשר זה נלווה למסחר בניירות הערך והוא נעשה באופן המשלים את העסקה בניירות הערך. כמו כן מתן אשראי בדרך זו ניתן לרוב ללווה מתוחכם העוסק במסחר בניירות ערך, באמצעות גופים שאינם גופים בנקאיים. כמו כן, ישנם תאגידים אשר כחלק מהפעילות הפיננסית המבוצעת לרוב על ידם מבוצעות עסקאות בתחום הנגזרים, בהן נמכרת אפשרות לרכישת נכס בעתיד במחיר שנקבע בהסכם; כמו כן מבוצעות עסקאות מכר חוזר בהן מבוצעת עסקה בין התאגיד לבין מוסד פיננסי שהוא תאגיד בנקאי, מבטח או בנק ישראל לבין התאגיד במסגרתה מובטחת העברה של ניירות ערך. כרובד נוסף על עסקאות אלו ניתן לעיתים מימון על ידי מי שעוסק בנגזרים או בעסקאות מכר חוזר. מקרים אלו מתייחסים לרוב להלוואות הקשורות בעסקאות פיננסיות מורכבות יחסית, לגורמים עסקיים בעלי הבנה ויכולות בעולם הפיננסיים.

לפיכך, מוצע לפטור מחובת רישוי רק תאגידים שהתאגדו במדינה החברה בארגון ה-OECD, והם מורשים לעסוק במתן אשראי אגב פעולת המסחר או העסקאות האמורות על ידי מדינה החברה בארגון ה-OECD. זאת על מנת לשמור על עניינם של הלקוחות בישראל של תאגידים כאמור, ולהבטיח כי העיסוק במתן אשראי מבוצע בסטנדרט נאות. עוד מוצע לקבוע כי הפטור יינתן אך ורק להעמדת אשראי שניתנת אגב ביצוע העסקאות או השירות כאמור. דהיינו, אם גופים אלה לצד פעילותם המתוארת ירצו לעסוק גם במתן אשראי כעיסוק נפרד, הרי שלצורך עיסוק זה לא יעמוד להם הפטור האמור והם יידרשו לקבל רישיון למתן אשראי.

לפסקה (5)

כחלק מפרקטיקה הנהוגה כיום, ניתן אשראי מאת נותן שירותי אשראי ללווים שונים, עסקאות האשראי השונות מאוגדות כתיק אשראי ומועברות לידי גורם אחר הנמצא בשליטתו המלאה של נותן האשראי (להלן – התאגיד הנשלט ובעל השליטה, בהתאמה). התאגיד הנשלט מנפיק כנגד תיק האשראי אגרות חוב שנמכרות לגופים מוסדיים או לתאגידים בנקאיים. לחילופין, נמכר תיק האשראי במסגרת הסכם הלוואה לגורמים האמורים, כאשר בעל השליטה ממשיך לטפל בתיק האשראי ובגבייתו.

מוצע לפטור מחובת רישוי את התאגיד הנשלט, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים: (1) כל אמצעי השליטה יהיו בידי בעל השליטה שהוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי, למעט אמצעי שליטה המוחזקים על ידי נאמן על אגרות החוב שהונפקו, או אמצעי שליטה שמוחזקים כערובה לחיוב בידי גופים בעלי רישיון או שפטורים מחובת רישוי; (2) התאגיד הנשלט עוסק רק ברכישת תיקי אשראי מאת בעל השליטה ובהנפקת אג"ח או גיוס חוב באמצעות הסכמי הלוואה כנגד תיקי האשראי; (3) תפעול עסקאות האשראי ייעשה על-ידי בעל השליטה או על ידי מתפעל אחר שהוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי. כן מוצע להבהיר שיחולו לגבי בעל השליטה החובות הקבועות בחוק, כאילו הוא נותן האשראי. תקנה זו מייתרת את הצורך ברישוי של התאגיד הנשלט, שכן נותן האשראי הוא הגורם שטעון רישוי, הן במעמד מתן האשראי, הן לאורך כל חיי עסקת האשראי והן בסופה של העסקה עם פירעון האשראי.

לפסקאות (6) ו-(7)

מוצע לפטור מחובת רישוי קבוצות משקיעים או קרנות השקעה, בין אם מדובר בהשקעות זרות ובין אם מדובר בהשקעות מקומיות, שמטרתן ביצוע השקעות העשויות לכלול גם מתן אשראי כהגדרתו בחוק. קבוצות השקעה מאופיינות במבנה החזקות, המאפשר למשקיעים להשקיע במיזם ייעודי, וזאת במנותק מהשקעות במיזמים אחרים ומהסיכונים הגלומים בהם. מאפיין הפעילות של גורמים אלה הוא מתן אשראי לצורכי מיזם מסוים באמצעות גורם מרכזי אחד, אשר אחראי על ייזום ותפעול עסקאות האשראי (שותף כללי בשותפות או בעל שליטה בתאגיד, לפי פסקאות (6) ו-(7) בהתאמה), בעוד גורמים אחרים משמשים רק לטובת גיוס מקורות כספיים (שותפים מוגבלים בשותפות או תאגיד לגיוס כספים מהמשקיעים, לפי פסקאות (6) ו-(7) בהתאמה), ואינם עוסקים בייזום ותפעול עסקאות האשראי.

בנוסף, לרוב מדובר בחברות או בשותפויות המוקמות בתדירות גבוהה, שאין להן תכלית מעבר להשקעה במיזם ייעודי. לפיכך, הליך של בחינת בקשה ומתן רישיון לכל אחת מאלו עלולה להביא לעיכובים של השקעות המוזרמות לעסקים והמשמשות כמנוע לצמיחה כלכלית של המשק.

כמו כן, לעניין תקנה 2(7), מוצע להקל ביחס להוראת השעה ולקבוע כי בעל השליטה (שהוא בעל רישיון מורחב) בתאגיד, יחזיק לפחות בשמונים אחוזים בכל סוג של אמצעי שליטה בתאגיד. זאת על מנת לאפשר לגורמים נוספים, שאינם בעל השליטה, להחזיק באמצעי שליטה בתאגיד. עם זאת מוצע לקבוע כי החזקותיו של כל אחד מבעלי אמצעי השליטה בתאגיד שאינו בעל השליטה, לא יעלו על 10 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד. הגבלה זו דומה להגבלה שקיימת בסעיף 26(ב) לחוק אשר מגביל החזקה העולה על עשרה אחוזים בנותן שירותים פיננסיים במתן היתר מהמפקח.

לאור כל האמור לעיל, מוצע לפטור מחובת רישוי את הגורמים הנוספים אשר אינם עוסקים בייזום ותפעול עסקאות האשראי, ובלבד שהגורם המרכזי אשר עוסק בפעילות זו הוא בעל רישיון מורחב למתן אשראי, אשר כל תפעול עסקאות האשראי (כהגדרתו המוצעת), נעשה על ידו בלבד. כן מוצע להבהיר שיחולו על אותו גורם מרכזי החובות הקבועות בחוק, כאילו הוא נותן האשראי.

לפסקה (8)

לווים עסקיים גדולים ומתוחכמים, הם בעלי יכולות משופרות, ביחס לעסקים קטנים או לקוחות פרטיים, לבחור באופן מושכל את עסקאות האשראי ונותני האשראי שלהם. לפיכך מוצע לקבוע, כי תאגיד העוסק במתן אשראי, לגורמים אשר מנויים בפרטים (11) ו-(12) לתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך בלבד, לא יהיה טעון ברישוי. מדובר ביחידים ובתאגידים אשר לפי חוק ניירות ערך לא באים בחשבון לעניין מספר המשקיעים המינימלי המחייב פרסום תשקיף, וזאת בשל היותם משקיעים מתוחכמים. בהתאם למבחנים האמורים מוצע לראות באותם משקיעים מתוחכמים גם כלווים מתוחכמים לעניין קבלת אשראי ועל כן לפטור תאגידים המעניקים אשראי ללווים אלו מחובת רישוי. יצוין כי במסגרת הוראת השעה פטור זה ניתן לתאגידים אשר העמידו אשראי במסגרת עסקאות שכל אחת מהן לא פחתה מ-3 מיליון שקלים חדשים. הרציונאל בבסיס הפטור במסגרת הוראת השעה היה שעסקאות בסכומים גבוהים נעשות אל מול לווים מתוחכמים בלבד, ועל כן יש מקום לפטור מחובת רישוי נותני אשראי שמעמידים עסקאות מסוג זה בלבד. בהיבט זה נוסח התקנות המוצע, זונח את המבחן של סוג העסקה ומכוון יותר לסוג הלווה. כאמור, הרציונאל שבבסיס התקנה הוא מתן פטור למי שעוסק בהעמדת אשראי ללווים מתוחכמים אשר אינם נדרשים להגנות הצרכניות שמכוח החוק. לפיכך נכון יותר להתמקד במאפייני הלווה מאשר במאפייני העסקה.

לפסקה (9)

מוצע לקבוע פטור מחובת רישוי להשקעות בחברות הזנק (חברות "סטארט-אפ"), הפועלות בעולם ההיי-טק. חברות אלו הן מחוללות צמיחה משמעותית במשק הישראלי. כדי לעודד את פעילותן ואת צמיחתן, ובשל תכליות החוק, שמשקלן נמוך ביחס לחברות אלה, מוצע שלא לחייב ברישוי מי שעיסוקו אך ורק במתן אשראי לחברות אלה.

לפסקה (10)

לפי סעיף 13(א)(17) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, חובת רישוי לא תחול על "אגודה להתיישבות" שהיא קיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או מושב שיתופי, לעניין מתן אשראי לחבריה או לתאגידים שבשליטתה. מוצע להרחיב את הפטור לעניין זה גם לאגודות שסווגו על ידי רשם האגודות השיתופיות כמושב עובדים או ככפר שיתופי, שהם סוגי התיישבות הדומים לאלו המנויים בחוק ופועלים על בסיס של שותפות כלכלית בכל הנוגע למתן אשראי. בעניין זה יצוין, כי העובדה שבאגודה שיתופית חברי האגודה הם אלה המחזיקים ב"אמצעי השליטה" בה, מחלישה את בעיית הנציג הקיימת בין נותן האשראי למקבל האשראי. בנוסף, ניתן דגש לעובדה, כי תכלית ההתאגדות בסוגי ההתיישבות האמורים בהקשר ההתיישבותי דומה במהותה לתכלית ההתאגדות, שקיימת בקיבוץ שיתופי, בקיבוץ מתחדש ובמושב שיתופי.

לפסקה (11)

לפי סעיף 13(א)(17) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, חובת הרישוי לא תחול על "אגודה מרכזת", שהיא אגודה שיתופית, שכל חבריה הם אגודות להתיישבות או תאגידים שבשליטתם המלאה, כאשר הלכה למעשה משמשות אגודות אלו בעיקר כארגוני קניות של המגזר ההתיישבותי-קואפרטיבי. בדומה להצעה להרחיב את הפטור לעניין "אגודה להתיישבות" כאמור בתקנת משנה 2(10), מוצע להרחיב במקביל גם את הפטור בנוגע ל"אגודה מרכזת", כך שמושב עובדים וכפר שיתופי ייראו גם הם כחברי האגודה המרכזת. נוסף על אלו, מוצע לפטור בתקנה זו גם אגודה חקלאית, שכן אגודות שיתופיות אלו פועלות כזרוע כלכלית נוספת של המגזר ההתיישבותי-קואפרטיבי.

לפסקאות (12),(13) ו-(14)

בהתאם לרציונאל הגלום בפסקאות (10) ו-(11), מוצע לפטור מחובת רישוי גם פעילות מתן אשראי הנעשית כחלק מהמגזר ההתיישבותי-קואפרטיבי. במסגרת פעילות זו פועלים תאגידים, הנמצאים בשליטתן המלאה של אגודות להתיישבות כאמור בפסקה (10), אגודות המשמשות כארגון קניות כמתואר בפסקה (11) או כארגונים המשמשים לשיתוף פעולה ולאיגום משאבים של אותן אגודות, וכן חברות לתועלת הציבור הנמצאות בשליטת התנועה הקיבוצית, אשר בדומה לאגודה מרכזת, מהוות גם הן חלק אינטגרלי מהפעילות הכלכלית של המגזר ההתיישבותי-קואפרטיבי.

 

לתקנה 3

מוצע לפטור מחובת רישוי למתן שירות בנכס פיננסי גורמים שונים העוסקים במתן שירות בנכס פיננסי, אשר עיסוקם זה אינו מצריך חובות רישוי ואסדרה. בתוכם מוצע לפטור מחובת רישוי תחומי עיסוק נקודתיים, המאופיינים בכך שהם אינם משמשים כעיסוק מרכזי, אלא ניתנים אגב עיסוק אחר, וקיימת נחיצות לעסוק בהם אגב העיסוק האחר.

לפסקה (1)

מוצע כי בנקים זרים ותאגידים שבשליטתם, המנויים בתקנה 2(1) ו-(2), וכן מבטחים זרים ותאגידים זרים העוסקים במתן שירותי מסחר בניירות ערך או בעסקאות בתחום הנגזרים ועסקאות מכר, המנויים בתקנה 2(3) ו-2(4), לא יידרשו לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, וזאת מהשיקולים ומהטעמים המנויים בדברי ההסבר לתקנות האמורות.

לפסקה (2)

מוצע כי חובת רישוי לעניין עיסוק במתן שירות בנכס פיננסי לא תחול על בעל רישיון לעסוק בתיווך בביטוח, לעניין החזקת כספים שגבה ממבוטחים ומוחזקים בחשבון נפרד שמנוהל על ידו כנאמן של מבטח. בעל רישיון לתיווך בביטוח מפוקח גם לעניין עיסוק זה, על ידי הגורם שרישה אותו (הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, המשמש גם כמפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים), ועל כן מוצע לפטור אותו כאמור מחובת הרישוי לפי חוק זה, ביחס לפעילות המתוארת, בדומה לפטור, שניתן בסעיף 13 לחוק, לגופים ציבוריים אשר מפוקחים על ידי רגולטור אחר.

 

לפסקה (3)

כיום קיימים גופים אשר מבצעים שירותי תפעול למעסיקים במשק, לרבות הפקדת כספי פנסיה וחיסכון  בגוף מוסדי, עבור עובדים מטעמו של המעביד. לאור העובדה שמדובר במתן שירותים טכניים במהותם, העוסקים בהפקדת הכספים כאמור לעיל, מוצע לפטור מחובת רישוי מי שעוסק במתן שירותי תפעול כהגדרתם בסעיף 3(ג) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) התשס"ה-2005.

 

לפסקה (4)

עורך דין, רואה חשבון או נאמנים המורשים לעסוק בנאמנויות מכוח חוק, או לפי החלטת בית משפט, עשויים להידרש לצורך ביצוע תפקידם כנאמן, לנהל נכסים פיננסיים בחשבון נאמנות עבור לקוחותיהם. לפיכך עשויים גם הם להיכנס להגדרה של מתן שירות בנכס פיננסי. אופי השירות האמור אינו שירות פיננסי במהותו, אלא נעשה באופן נלווה ואגב עיסוק אחר המחייב קבלת רישיון לפי דין. לאור האמור, מוצע לפטור את הגורמים האמורים מחובת רישוי לעיסוק במתן שירות בנכס פיננסי, לעניין ניהול נכסים פיננסיים בחשבון נאמנות עבור לקוחותיהם.

 

לפסקה (5)

מוצע כי בתי מלון המספקים שירותי המרת מטבע בסכומים נמוכים עבור תיירים תושבי חוץ שהם אורחי המלון, לא יידרשו ברישוי. המרת מטבע בבתי מלון היא שירות נהוג ומקובל המוצע על ידי בתי מלון ברחבי העולם ומסייע לבית המלון לשרת את התייר באופן מיטבי. על כן מוצע שלא לחייב ברישוי פעילות זו. לצד זאת, קובעות התקנות תקרה עבור שווי המטבעות, שאורח בודד יכול להמיר ביום, על מנת לוודא שהסיכונים הגלומים בהמרת מטבע בהיקפים גדולים אינם מתממשים במקרה דנן.

לפסקה (6)

בעלי רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי העוסקים בתיווך בין מלווים ללווים לשם ביצוע עסקאות למתן אשראי ולתפעולן. תפעול של מערכת לתיווך באשראי כאמור כולל גם העברה, ניהול ושמירה של נכס פיננסי כהגדרתו בחוק, לפיכך פעילות זו עלולה להישמע טענה כי פעילות זו מחייבת את מפעיל המערכת גם ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי (נוסף על הרישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי שיש בידיו). לאור העובדה שמתן השירות כאמור הינו חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מפעילות של הפעלת מערכת לתיווך באשראי, מוצע להבהיר את הדברים ולקבוע במפורש כי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי אינו חייב גם ברישיון למתן שירות בנכס פיננסי, לעניין מתן שירות בכנס פיננסי שניתן אגב הפעלה של מערכת לתיווך באשראי.

לפסקה (7)

מוצע לקבוע כי בדומה לפטור הניתן בתקנה 2(8) לעניין תאגידים המעמידים אשראי ללקוחות מתוחכמים בלבד, כך גם תאגידים העוסקים במתן שירות בנכס פיננסי ללקוחות מתוחכמים בלבד, לא יידרשו לקבלת רישיון למתן שירות בנכס פיננסי, וזאת מהשיקולים ומהטעמים המנויים בדברי ההסבר לתקנת המשנה האמורה.

לתקנה 4

מוצע לקבוע הוראת מעבר ביחס למי שעד ליום תחילת התקנות היה פטור מחובת רישיון לפי הוראת השעה, ולאור השינויים בנוסח התקנות נדרש כעת לקבל רישיון. מוצע לקבוע כי גורם כאמור יוכל להמשיך בפעילותו גם אם אין בידו רישיון, ובלבד שהגיש בקשה לרישיון בתוך 60 ימים מיום תחילתן של התקנות, קיבל אישור מהמפקח על הגשת בקשה זו וכל עוד לא ניתנה החלטת המפקח בבקשת הרישיון. הוראת מעבר זו נדרשת על מנת שלא לפגוע בפעילותו של מי שלא היה נדרש בקבלת רישיון בהתאם לדין ערב כניסת התקנות לתוקפן, וכן לתת לו שהות להגיש בקשה לרישיון ובינתיים להמשיך ולפעול עד למתן החלטה בבקשה כאמור.