תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
1. הגדרות
5. הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית
6. הקצאה לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
8. הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה
9. הקצאה לפי שיעור מאזן ההגירה הפנימית
10. הקצאה לפי שיעור גביית ארנונה
11. הקצאה לפי אי-צבירת גירעון שוטף
13. תוקף
טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021
פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.
כללי החלוקה המוצעים כעת זהים לכללי החלוקה שנקבעו בתקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשע"ח-2017, שחלו במחצית הראשונה של שנת 2021.
על פי המוצע, תקנות אלה יחולו רק עד לסוף שנת הכספים הנוכחית. לקראת חלוקת הכספים בשנת 2022 צפויה להיערך בחינה מחודשת של כללי החלוקה.
טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים ומשרד האוצר:
טיוטת תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021
|
|
|
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 24 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016[1] (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
1. |
בתקנות אלה – |
||
|
|
|
"גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
"הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית" – הערך המתקבל מהנוסחה בתוספת הראשונה; |
|
|
|
|
"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[2]; |
|
|
|
|
"מאזן הגירה פנימית" – ממוצע מאזן ההגירה הפנימית לרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית, בשלוש השנים האחרונות לגביהן פורסם נתון זה; |
|
|
|
|
"מספר התושבים" – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן; |
|
|
|
|
"מספר תושבים משוקלל" – סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה: |
|
|
|
|
|
(1) כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו; (2) כל תושב מ-20,001 תושבים עד 50,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו; (3) כל תושב מ-50,001 תושבים עד 70,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו; (4) כל תושב מ-70,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 50% מהתושבים במדרגה זו; (5) כל תושב מ-100,001 תושבים עד 250,000 תושבים – 30% מהתושבים במדרגה זו; (6) כל תושב מ-250,001 תושבים ומעלה – 10% מהתושבים במדרגה זו; |
|
|
|
"ניקוד סף" – הערך המתקבל לפי הנוסחה שבתוספת השנייה; |
|
|
|
|
"נכסים מסחריים" – נכסים בסיווגים משרד, שירותים ומסחר, בנק וחברת ביטוח, תעשיה, בית מלון, בית מלאכה וחניון כמשמעותם בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007[3], ואזורי תעשייה משותפים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
"עולה מאתיופיה" – מי שעלה מאתיופיה לאחר יום כ"ו בטבת התשמ"ד (1 בינואר 1984); |
|
|
|
|
"שיעור גביית ארנונה" – שיעור גביית ארנונה שוטפת, למעט העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה, על פי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
"שיעור מאזן הגירה פנימית" – המנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית במספר התושבים ברשות המקומית. |
|
|
2. |
תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהם כל אלה: |
||
|
|
|
|
(1) לא הוכרזו עיריות איתנות לפי סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות[4] או לא הוכרזו מועצות מקומיות איתנות לפי סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות[5]; |
|
|
|
|
(2) האשכול במדרג החברתי-כלכלי שלהן נמוך מ-8; |
|
|
|
|
(3) חל עליהן סעיף 3 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938[6]; |
|
|
|
|
(4) ניקוד הסף שלהן גבוה מ-20%. |
|
3. |
13.5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי האשכול במדרג החברתי-כלכלי לפי טבלה 1 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, מספר התושבים המשוקלל במועצה אזורית יהיה מספר התושבים המשוקלל בתוספת מחצית ממספר התושבים בכל יישוב באותה מועצה אזורית שהאשכול שלו במדרג החברתי-כלכלי נמוך מ-4. |
||
|
4. |
10% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי המדד הפריפריאליות לפי טבלה 2 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
5. |
22% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית לפי טבלה 3 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
6. |
5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחומה לפי הטבלאות שתחת טבלה 4 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
7. |
4.5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור העולים בה גבוה מ-2% זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שיעור העולים ברשות המקומית לבין סך כל שיעור העולים בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור העולים גבוה מ-2%;
לעניין תקנה זו, "שיעור העולים" – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ מוצא לפי טבלה 5 שבתוספת השלישית, במספר התושבים ברשות המקומית. |
||
|
8. |
5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה גבוה מ-100 זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה באותה רשות מקומית לבין סך כל מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה בכל הרשויות המקומיות שבהן מספר התושבים כאמור גבוה מ-100. |
||
|
9. |
12% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור מאזן ההגירה הפנימית בה גבוה מ-0.75% זכאית למכפלת תקציב הקרן לפי תקנה זו בסכום שני אלה: |
||
|
|
|
|
(1) מכפלת 0.6 במנה המתקבלת מחלוקת שיעור מאזן ההגירה הפנימית ברשות המקומית בסך כל שיעורי מאזן ההגירה הפנימית של כל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%; |
|
|
|
|
(2) מכפלת 0.4 במנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית של הרשות המקומית בסך כל מאזן ההגירה הפנימית בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%. |
|
10. |
20% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי שיעור גביית הארנונה ברשות לפי טבלה 6 בתוספת השלישית; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
11. |
8% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאי-צבירת גירעון שוטף לפי טבלה 7 בתוספת השלישית. כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו. |
||
|
12. |
המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם מדי שנה בשנה באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית באותה שנת כספים. |
||
|
13. |
תקנות אלה יעמדו בתוקפן עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021). |
||
תוספת ראשונה
(תקנה 1 – ההגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
|
|
הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו:
לעניין זה – |
||
|
|
|
|
X – חיוב ארנונה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
Z – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
N - תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון ; |
|
|
|
|
|
F – תעריף ארנונה למגורים; |
|
|
|
|
|
T – חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
ואולם למועצה אזורית יתווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:
לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
D – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי טבלה 2 ; |
|
|
|
|
|
S – סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
N – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי טבלה 1 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון ; |
|
|
|
|
W – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
A – תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 3 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5; |
|
|
|
|
|
B – סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
C – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי טבלה 6 נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות בטבלאות 4 ו-5; |
|
|
|
|
|
D – סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
|
E – חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדו"ח הכספי המבוקר האחרון; |
|
|
|
|
P – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים לגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון. |
|
טבלה 1
(N בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים בשקלים חדשים |
|
1 |
45.96 |
|
2 |
45.96 |
|
3 |
46.88 |
|
4 |
47.82 |
|
5 |
50.21 |
|
6 |
52.72 |
|
7 |
55.36 |
|
8 |
60.89 |
|
9 |
70.03 |
|
10 |
80.53 |
טבלה 2
(D בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים |
|
1 |
20 |
|
2 |
20 |
|
3 |
22 |
|
4 |
22 |
|
5 |
24 |
|
6 |
24 |
|
7 |
26 |
|
8 |
26 |
|
9 |
28 |
|
10 |
28 |
טבלה 3
(A בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7 |
תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים |
|
גולן |
35.61 |
|
באר שבע ב' |
36.22 |
|
צפת |
43.39 |
|
עכו א' |
55.96 |
|
עכו ב' |
56.10 |
|
כנרת |
56.99 |
|
באר שבע א' |
61.14 |
|
יזרעאל ב' |
66.34 |
|
יזרעאל א' |
67.79 |
|
יו"ש |
76.51 |
|
חיפה |
77.77 |
|
חדרה |
78.81 |
|
אשקלון |
80.79 |
|
ירושלים |
90.24 |
|
השרון |
92.61 |
|
רחובות |
96.17 |
|
רמלה |
101.32 |
|
פתח תקווה |
105.20 |
|
תל אביב |
119.32 |
טבלה 4
(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
מקדם העדפה |
|
1 |
0.7 |
|
2 |
0.7 |
|
3 |
0.8 |
|
4 |
0.8 |
|
5 |
0.9 |
|
6 |
0.9 |
|
7 |
1.1 |
|
8 |
1.1 |
|
9 |
1.2 |
|
10 |
1.2 |
טבלה 5
(A ו-C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי טבלה 7 |
מקדם העדפה |
|
פחות מ- 0.6- |
0.85 |
|
0.6- ומעלה ופחות מ-0.9 |
1 |
|
0.9 ומעלה |
1.15 |
טבלה 6
(C בהגדרת W בהגדרה "הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית")
|
נפת הרשות המקומית, לפי טבלה 7 |
תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים |
|
גולן |
71.24 |
|
באר שבע ב' |
72.42 |
|
צפת |
86.78 |
|
עכו א' |
111.90 |
|
עכו ב' |
112.20 |
|
כנרת |
113.99 |
|
באר שבע א' |
122.29 |
|
יזרעאל ב' |
132.68 |
|
יזרעאל א' |
135.59 |
|
יו"ש |
153.01 |
|
חיפה |
155.54 |
|
חדרה |
157.61 |
|
אשקלון |
161.59 |
|
ירושלים |
180.47 |
|
השרון |
185.21 |
|
רחובות |
192.35 |
|
רמלה |
202.63 |
|
פתח תקווה |
210.39 |
|
תל אביב |
238.65 |
טבלה 7
(טבלה 3, טבלה 5, טבלה 6)
|
נפה |
רשויות מקומיות |
|
גולן |
בוקעאתא, גולן, מג'דל שמס, מסעדה, עין קניא, עמק הירדן, קצרין, ר'ג'ר |
|
באר שבע ב' |
אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר |
|
צפת |
ג'יש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא-זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה |
|
עכו א' |
אבו סנאן, בית ג'ן, בענה, ג'דיידה-מכר, ג'ולס, חורפיש, יאנוח - ג'ת, ירכא, כסרה – סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מעיליא, מעלה יוסף, מעלות-תרשיחא, נהריה, נחף, סג'ור, עכו, פסוטה, פקיעין –בוקייעה, ראמה, שלומי |
|
עכו ב' |
אעבלין, ביר אל-מכסור, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל-היג'א, כפר מנדא, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם |
|
כנרת |
הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר'אר, עילבון |
|
באר שבע א' |
אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסייפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע |
|
יזרעאל ב' |
בוסתאן אל-מרג', בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יקנעם עילית, כעביה - טבש - חג'אג'רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי |
|
יזרעאל א' |
אכסאל, אל-בטוף, בועיינה-ניג'ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, מישהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שבלי - אום אל-ר'נם |
|
יו"ש |
אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון |
|
חיפה |
דאלית אל-כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עוספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים |
|
חדרה |
אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה - גבעת עדה, בסמ"ה, בקה - ג'ת, ג'סר א-זרקא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה - כרכור, קציר - חריש |
|
אשקלון |
אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר |
|
ירושלים |
אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים |
|
השרון |
אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה - צורן, קלנסווה, תל מונד |
|
רחובות |
בני עי"ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רוה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות |
|
רמלה |
באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, עמק לוד, רמלה, שהם |
|
פתח תקווה |
אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד -מונסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה |
|
תל אביב |
אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב -יפו |
תוספת שנייה
(תקנה 1 – ההגדרה "ניקוד סף")
|
|
|
ניקוד הסף יחושב לפי נוסחה זו:
לעניין זה – |
||
|
|
|
|
A – ניקוד לפי מדד הפריפריאליות שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
D – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו; |
|
|
|
|
|
E – ערך המדד של הרשות המקומית במדד הפריפריאליות; |
|
|
|
|
|
F – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו; |
|
|
|
|
B – ניקוד לפי מדד החברתי כלכלי שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
D – ערך המדד במדד החברתי כלכלי ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו; |
|
|
|
|
|
E – ערך המדד של הרשות המקומית במדד החברתי כלכלי; |
|
|
|
|
|
F – ערך המדד במדד החברתי כלכלי ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו; |
|
|
|
|
C – ניקוד לפי הכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
D – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-15% מהרשויות המקומיות יש הכנסה גבוהה ממנה; |
|
|
|
|
|
E – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
F – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-5% מהרשויות המקומיות יש הכנסה נמוכה ממנה; |
|
|
|
|
G – ניקוד לפי מספר התושבים ברשות המקומית שיחושב לפי נוסחה זו:
ואולם אם אז ואם אז לעניין זה – |
|
|
|
|
|
|
D – מספר התושבים שב-15% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים גבוה ממנו; |
|
|
|
|
|
E – מספר התושבים של הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
F – מספר התושבים שב-5% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים נמוך ממנו; |
|
|
|
בתוספת זו – |
||
|
|
|
"מדד הפריפריאליות" – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||
|
|
|
|
|
|
תוספת שלישית
(תקנות 3 עד 7, 10 ו-11)
טבלה 1
(תקנה 3)
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אשכול במדרג החברתי-כלכלי
|
אשכול במדרג החברתי-כלכלי |
מקדם העדפה |
|
1 |
1.75 |
|
2 |
1.55 |
|
3 |
1.35 |
|
4 |
1.15 |
|
5 |
0.95 |
|
6 |
0.55 |
|
7 ומעלה |
0 |
טבלה 2
(תקנה 4)
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות
|
מדד הפריפריאליות |
מקדם העדפה |
|
1 |
1.75 |
|
2 |
1.55 |
|
3 |
1.35 |
|
4 |
1.15 |
|
5 |
0.95 |
|
6 ומעלה |
0 |
טבלה 3
(תקנה 5)
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית
|
הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית בשקלים חדשים |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1,000 |
1.75 |
|
1,000 ומעלה, ופחות מ-1,250 |
1.55 |
|
1,250 ומעלה, ופחות מ-1,500 |
1.35 |
|
1,500 ומעלה, ופחות מ-1,750 |
1.15 |
|
1,750 ומעלה ופחות מ-2,000 |
0.95 |
|
2,000 2,000 ומעלה ופחות מ-2,250 |
0.75 |
|
2,250 ומעלה ופחות מ-2,500 |
0.55 |
|
2,500 ומעלה |
0.35 |
טבלה 4
(תקנה 6)
[1] מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1.1 |
12 |
|
1.1 ומעלה ופחות מ-2.2 |
8 |
|
2.2 ומעלה ופחות מ-3.3 |
4 |
|
3.3 ומעלה ופחות מ-4.39 |
2.67 |
|
4.39 ומעלה ופחות מ-5.49 |
2 |
|
5.49 ומעלה ופחות מ-6.59 |
1.6 |
|
6.59 ומעלה ופחות מ-7.69 |
1.33 |
|
7.69 ומעלה ופחות מ-8.79 |
1.14 |
|
8.79 ומעלה |
1 |
[2] מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה אינו עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-0.31 |
12 |
|
0.31 ומעלה ופחות מ-0.62 |
8 |
|
0.62 ומעלה ופחות מ-0.94 |
4 |
|
0.94 ומעלה ופחות מ-1.25 |
2.67 |
|
1.25 ומעלה ופחות מ-1.56 |
2 |
|
1.56 ומעלה ופחות מ-1.87 |
1.6 |
|
1.87 ומעלה ופחות מ-2.18 |
1.33 |
|
2.18 ומעלה ופחות מ-2.5 |
1.14 |
|
2.5 ומעלה |
1 |
[3] מקדם ההעדפה של מועצה אזורית, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
|
המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-1.82 |
12 |
|
1.82 ומעלה ופחות מ-3.64 |
8 |
|
3.64 ומעלה ופחות מ-5.46 |
4 |
|
5.46 ומעלה ופחות מ-7.28 |
2.67 |
|
7.28 ומעלה ופחות מ-9.11 |
2 |
|
9.11 ומעלה ופחות מ-10.93 |
1.6 |
|
10.93 ומעלה ופחות מ-12.75 |
1.33 |
|
12.75 ומעלה ופחות מ-14.57 |
1.14 |
|
14.57 ומעלה |
1 |
טבלה 5
(תקנה 7)
מקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ עלייה
|
שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן |
מקדם העדפה לעולים מאתיופיה |
מקדם העדפה לעולים משאר המדינות |
|
1 |
2.17 |
1 |
|
2 |
2.08 |
0.95 |
|
3 |
2 |
0.92 |
|
4 |
1.91 |
0.88 |
|
5 |
1.83 |
0.85 |
|
6 |
1.75 |
0.81 |
|
7 |
1.67 |
0.77 |
|
8 |
1.58 |
0.73 |
|
9 |
1.5 |
0.69 |
|
10 |
1.42 |
0.65 |
|
11 |
1.33 |
0.62 |
|
12 |
1.25 |
0.58 |
|
13 |
1.17 |
0.54 |
|
14 |
1.08 |
0.5 |
|
15 |
1 |
0.46 |
טבלה 6
(תקנה 10)
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי שיעור גביית הארנונה
|
שיעור גביית הארנונה |
מקדם העדפה |
|
פחות מ-75% |
0 |
|
75% ומעלה ופחות מ-80% |
0.5 |
|
80% ומעלה ופחות מ-85% |
0.625 |
|
85% ומעלה ופחות מ-90% |
0.75 |
|
90% ומעלה ופחות מ-95% |
0.875 |
|
95% ומעלה |
1 |
טבלה 7
(תקנה 11)
מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אי-צבירת הגירעון השוטף
|
אי-צבירת גירעון שוטף |
מקדם העדפה |
|
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון ובשנה שקדמה לה |
2 |
|
הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון |
1 |
|
הרשות המקומית צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדו"ח הכספי המבוקר האחרון |
0 |
_____________ התשפ"ב (_____________ 2021)
(חמ 3-5591)
איילת שקד אביגדור ליברמן
שרת הפנים שר האוצר
פרק ד' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 קובע כי תוקם במשרד הפנים קרן שמטרתה צמצום פערים בין רשויות מקומיות, ותקציב הקרן יוקצה בהתאם לכללי חלוקה שיקבעו שר האוצר ושר הפנים. עוד נקבע כי עד לסוף שנת 2024 יוקצה חלק מהקרן על פי הטבלה שבתוספת לפרק, והיתרה תחולק על פי כללי החלוקה כאמור לעיל.
כללי החלוקה המוצעים כעת זהים לכללי החלוקה שנקבעו בתקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשע"ח-2017, שחלו במחצית הראשונה של שנת 2021.
הכללים המוצעים כוללים חלוקת תקציב הקרן על פי 9 קריטריונים שלכל אחד מהם ניתן משקל שונה כמפורט להלן. ביחס לקריטריונים אלה ניתן לכל רשות מקומית ניקוד בהתאם למאפיינים שלה (במרבית הפרמטרים מדובר בהכפלה של מקדמי העדפה בהתאם לכל פרמטר על פי הטבלאות המפורטות ובהתאם לגודלה), ומכל פרק ניתן לה חלקה היחסי בהתאם לניקוד שלה ביחס לרשויות המקומיות האחרות.
1. אשכול הרשות המקומית ואשכול יישובים בתוך מועצה אזורית לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה – 13.5%.
האשכול נקבע לפי המדד החברתי-כלכלי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על מנת למדוד את מצבה החברתי-כלכלי של האוכלוסייה באותה רשות. חלוקת התקציב במסגרת סעיף זה נעשתה לרשויות המקומיות המדורגות באשכול חברתי-כלכלי 1-6, כאשר לכל אחד מהאשכולות ניתן מקדם בין 1.75 ל- 0.55 הפוחת עם עליית האשכול. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי, בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם האשכול החברתי-כלכלי שלה, מסך מכפלות אוכלוסיית הרשויות המקומיות המשוקללות במקדמי האשכול החברתי-כלכלי הרלבנטי להן. במסגרת סעיף זה ניתן ביטוי לאוכלוסיית הישובים במועצות האזוריות שהאשכול החברתי כלכלי שלהן הוא 1-3 ע"י הגדלת אוכלוסיית המועצה האזורית המשוקללת ב- 50% מאוכלוסיית ישובים אלו.
2. אשכול הפריפריאליות של הרשות המקומית – 10%.
מדד הפריפריאליות של רשות מקומיות, על פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוא מדד המאפיין את היישובים ואת הרשויות המקומיות לפי מיקומם הגאוגרפי בטווח בין הפריפריאלי ביותר לבין המרכזי ביותר. חלוקת התקציב במסגרת סעיף זה נעשתה לרשויות המקומיות המדורגות באשכול פריפריאליות 1-5, כאשר לכל אחד מהאשכולות ניתן מקדם בין 1.75 ל- 0.95 הפוחת עם עליית האשכול. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם אשכול הפריפריאליות שלה מסך מכפלות אוכלוסיית הרשויות המקומיות המשוקללות במקדמי האשכול החברתי-כלכלי הרלבנטי להן.
3. הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית – 22%.
הכנסה נורמטיבית לנפש היא ערך המאפיין את ההכנסה הפוטנציאלית של הרשויות המקומיות, על פי מודל שנקבע שלוקח בחשבון את שטחי הנכסים ברשות המקומית והתעריף באותה רשות, וכן תוספת משתנה בהתאם למאפייני הרשות על פי הנוסחה המפורטת בתוספת הראשונה. ההכנסה המתקבלת על פי המודל מחולקת במספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת סעיף זה ניתנה לכל רמת הכנסה לנפש מקדם בין 1.75 ל- 0.35 הפוחת עם עליית רמת ההכנסה. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם רמת ההכנסה שלה מסך מכפלות אוכלוסיית הרשויות המקומיות המשוקללות במקדמי רמות ההכנסה הרלבנטיות להן.
4. היקף שטחי הנכסים המסחריים לנפש – 5%.
נכסים מסחריים מניבים לרשות המקומית הכנסות ארנונה. היקף שטחי נכסים מסחריים לנפש הוא ערך המאפיין את היקף שטחי הנכסים המסחריים ביחס למספר התושבים ברשות המקומית. במסגרת סעיף זה ניתן לכל היקף שטחים לנפש מקדם בין 12 ל- 1 הפוחת עם עליית היקף השטחים. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם רמת ההכנסה שלה מסך מכפלות אוכלוסיית הרשויות המקומיות המשוקללות במקדמי רמות ההכנסה הרלבנטיות להן. לאור שונות גבוהה בין מוא"ז, לעיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן עד 20,000 ועיריות ומועצות מקומיות שמספר תושביהן גבוה מ- 20,000 נקבעה לכל קבוצה טבלת היקף שטחים שונה.
5. שיעור העולים ברשות המקומית – 4.5%.
שיעור העולים ברשות המקומית הוא המספר המשוקלל של העולים המתגוררים בה נכון ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן. המספר המשוקלל של העולים נקבע על פי שנת העלייה לישראל ועל פי ארץ המוצא בנוגע לעולים מאתיופיה. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות ששיעור העולים בהן עולה על 2% יכללו בהקצאה במסגרת סעיף זה. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של שיעור העולים ברשות המקומית מסכום שיעורי העולים ברשויות המקומיות העומדת בתנאי הסף.
6. מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה – 5%.
מספר העולים מאתיופיה ברשות המקומית הוא מספר העולים שעלו משנת 1984 ועד ליום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים בה מחולקים כספי הקרן, על פי הרישום במרשם האוכלוסין. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות שמספר העולים מאתיופיה אצלן עולה על 100 יכללו בהקצאה על פי סעיף זה. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של שיעור העולים ברשות המקומית מסכום שיעורי העולים ברשויות המקומיות העומדת בתנאי הסף.
7. שיעור מאזן ההגירה הפנימית – 12%.
מאזן הגירה פנימית הוא מספר התושבים שנכנסו או יצאו מהרשות המקומית נטו במהלך השנה. שיעור מאזן ההגירה הפנימית מבטא את מספרם של תושבים אלו ביחס לכלל תושבי הרשות המקומית. לצורך תקנות אלה נעשה שימוש בממוצע שיעור זה בשלוש השנים האחרונות לפרסומו. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות ששיעור מאזן ההגירה הפנימית אצלן גבוה מ- 0.75% יכללו בהקצאה על פי סעיף זה. גובה ההקצאה בגין סעיף זה שווה לסכום המשוקלל של החלק היחסי של שיעור מאזן ההגירה הפנימי מסך מאזני ההגירה של הרשויות המקומיות ושל החלק היחסי של מאזן ההגירה הפנימי מסך מאזני ההגירה הפנימיים של הרשויות המקומיות העומדות בתנאי הסף. מקדמי השקלול יהיו 0.6 ו- 0.4, בהתאמה.
8. שיעור גביית הארנונה – 20%.
שיעור גביית הארנונה הוא היחס בין גביית הארנונה השוטפת ברשות המקומית לחיוב הארנונה השנתי השלה בניכוי הנחות. במסגרת סעיף זה נקבע תנאי סף לפיו רק רשויות מקומיות ששיעור גביית הארנונה שלהן גבוה מ- 75% יכללו בהקצאה על פי סעיף זה ועבור שיעורי גביה אלו ניתנו מקדמים 0.5 ל- 1 העולה ככל ששיעור הגבייה עולה. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של מכפלת אוכלוסיית הרשות המקומית המשוקללת במקדם שיעור גביית הארנונה שלה מסך מכפלות אוכלוסיית הרשויות המקומיות המשוקללות במקדמי שיעור גביית הארנונה הרלבנטי להן.
9. אי-צבירת גירעון שוטף – 8%.
בגין אי צבירת גרעון שוטף תקבל כל רשות מקומית העומדת בתנאי זה מקדם שבין 0 ל- 2. גובה המקדם יקבע בהתאם למספר השנים בהם לא צברה גרעון שוטף: מקדם 0 אם צברה גרעון שוטף ע"פ הדוח הכספי המבוקר האחרון, מקדם 1 אם לא צברה גרעון שוטף ע"פ הדוח הכספי המבוקר האחרון ומקדם 2 אם לא צברה גרעון שוטף ע"פ 2 הדוחות הכספיים המבוקרים האחרונים. גובה המענק לרשות המקומית בגין סעיף זה נקבע באופן יחסי בהתאם לחלק היחסי של ניקוד הרשות המקומית מסכום סך הניקוד של הרשויות המקומיות.
בנוסף, נקבעו תנאי סף לזכאות לחלוקה. רשויות שהוכרזו כרשויות איתנות או שהאשכול החברתי-כלכלי שלהן הוא 8 ומעלה לא יהיו זכאיות כלל לתקצוב מהקרן לצמצום פערים. בנוסף, נקבע ניקוד סף שלוקח בחשבון את מדד הפריפריאליות של הרשות, המדד החברתי כלכלי, ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית, ומספר התושבים ברשות המקומית. הנוסחה לקביעת ניקוד הסף מפורטת בתוספת השנייה.
בנוסף לתנאי הסף הכלליים, בחלק מהקריטריונים נקבעו גם תנאי סף לזכאות לתקציב ביחס לאותו קריטריון.
על פי המוצע, תקנות אלה יחולו רק עד לסוף שנת הכספים הנוכחית. לקראת חלוקת הכספים בשנת 2022 צפויה להיערך בחינה מחודשת של כללי החלוקה.