תזכיר הצעת חוק לפינוי מוקשים ושטחי נפלים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2021

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק לפינוי מוקשים ושטחי נפלים (תיקון מס' 2 והוראת שעה), התשפ"ב-2021

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשנת 2019 חוקקה הכנסת את חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון - הוראת שעה), התשע"ט 2019 (להלן – הוראת השעה) במסגרתו הורחבו סמכויות הרשות לפינוי מוקשים (להלן – הרלפ"ם), שעסקה עד לכניסתה לתוקף של הוראת השעה בשטחי מוקשים נגד אדם (נ"א) בלבד ושדות מוקשים מעורבים זרים (מוקשים נגד אדם וגם נגד טנקים), גם לשדות מוקשים נגד טנקים ישראליים ולשטחי נפלים. הוראת שעה נקבעה עד ליום 31 בדצמבר 2021.

מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, ולבצע מספר תיקונים בנוסח החוק, לאור לקחים שנלמדו בשנים האחרונות במסגרת פעילות הרלפ"ם.

ג. השפעת החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

אין.

ד. להלן נוסח החוק המוצע ודברי הסבר:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק לפינוי מוקשים ושטחי נפלים (תיקון מס'2 והוראת שעה), התשפ"ב-2021


תיקון סעיף 2	1.	בחוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, התשע"א-2011[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, בהגדרת "שטח נפלים", בפסקה (3), במקום הרישא יבוא:
		"קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שמונה לעניין זה על ידי הרמטכ"ל לעניין שטח בשימוש צה"ל, או המנהל הכללי של משרד הביטחון לעניין שטח בשימוש מערכת הביטחון, קבע, כי ניתן לפנות את הנפלים שבו; לעניין זה, "מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:"

הוספת סעיף 30א	2.	בחוק העיקרי, אחרי סעיף 30 יבוא:
		"פינוי זמני של מוקשים או נפלים בשטח סגור	30א	(א) הרשות רשאית, בכפוף לאישור המפקד הצבאי, לפעול לפינוי זמני של שטח סגור או חלקו ממוקשים או מנפלים על מנת לאפשר פעילות זמנית של גורם פלוני המבקש לעשות שינוי זמני בשטח (להלן בסעיף זה – המבקש) ובלבד שהפינוי הזמני כאמור לא יפגע בפינוי השטחים שיועדו לפינוי בהתאם לתכנית השנתית
				(ב) על אף האמור בסעיף 9, המבקש ישא בעלויות הפינוי הזמני; השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין דמי פינוי, ובכלל זה רכיבי דמי הפינוי, כללי חישובם ואופן גבייתם בידי הרשות.
				(ג) החליטה הרשות לפעול לפינוי שטח כאמור בסעיף קטן (א), תפעל הרשות בהתאם לסמכותה כמפורט בסעיפים 27 עד 30;
				(ד) מצאה הרשות כי אין בשטח מוקשים או נפלים, לפי העניין, לאחר שהמפעיל והחברה המפקחת הצהירו בפניה בכתב כי פעלו בהתאם למפרט הלאומי וכי השטח פנוי ממוקשים או מנפלים או לאחר שבדקה את השטח לפי כללי הסקר שנקבעו לפי סעיף 4(א)(1)(י) - תפנה הרשות למפקד הצבאי, תמסור לו הודעה בכתב כי מצאה שהשטח נקי ממוקשים או מנפלים, לצורך פעילות זמנית בשטח.
				(ה) פנתה הרשות כאמור בסעיף קטן (ד), יאפשר המפקד הצבאי, בכפוף לצרכי הצבא, את ביצוע הפעילות הזמנית בשטח"
תיקון סעיף 31	3.	בסעיף 31 לחוק העיקרי, אחרי המילים "צו הסגירה" יבוא " בשדה מוקשים או בשטח נפלים" ואחרי המילים "להוראות סעיף 30," יבוא: "או פעל לאפשר פעילות זמנית בשטח כאמור בהתאם להוראות סעיף 30א".
תיקון חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון - הוראת שעה), התשע"ט-2019	4.	בחוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון – הוראת שעה), התשע"ט-2019[2], בסעיף 1 במקום המילים "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)" יבוא "ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022)".

דברי הסבר

רקע

בשנת 2019 חוקקה הכנסת את חוק לפינוי שדות מוקשים (תיקון - הוראת שעה), התשע"ט 2019 (להלן – הוראת השעה) במסגרתו הורחבו סמכויות הרשות לפינוי מוקשים (להלן – רלפ"ם) לתחום פינוי שטחי נפלים. כן קבעה הוראת השעה כי הרלפ"ם תעסוק בפינוי מוקשים, בין אם הם נגד אדם (נ"א) ובין אם הם נגד טנקים (נ"ט). תיקון חקיקה זה נקבע כהוראת שעה עד ל31.12.2021.

מוצע, להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת עד ל31.12.2022, כדי לאפשר לבחון את יישומו של ההסדר שהתעכב בין השאר בשל תקופת המעבר הארוכה בין הממשלות.

כמו כן לבצע מספר תיקונים בנוסח החוק לאור לקחים שנלמדו בשנים האחרונות במסגרת פעילות הרלפ"ם בתחום פינוי שטחי הנפלים.

תיקון סעיף 2: מוצע לתקן את הגדרת שטח נפלים כך שבכל הנוגע לקביעת הגדרת שטח שיש בו נפלים כשטח המיועד לפינוי, שטח בשימוש צה"ל יוגדר ע"י קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שמונה לעניין זה על ידי הרמטכ"ל (בנוסח הקיים - הרמטכ"ל) ושטח בשימוש מעהב"ט יקבע ע"י מנכ"ל משרד הביטחון (בנוסח הקיים - שר הביטחון), זאת על מנת לייעל לפשט את תהליך הגדרת השטח כמיועד לפינוי.

הוספת סעיף 30א: בשנים האחרונות עלה צורך הולך וגובר מצד גופי תשתית שונים במדינה וגופים נוספים לבצע עבודות תשתית בשדות מוקשים או בשטחי נפלים וכן פעילויות אזרחיות זמניות נוספות בשטח הסגור. בין ארגונים אלה נמנים חברת החשמל, מקורות, חברת נתיבי גז לישראל, רשויות הניקוז, רשויות מקומיות וגורמים פרטיים נוספים.

בהתאם להוראות החוק הקיים, תהליך פינוי ושחרור השטח המצוי בפרק ה' לחוק, מותאם רק עבור שטח שמיועד לשחרור, כלומר להסרת צו הסגירה ולייעוד לשימושים אזרחיים. הפעילויות המבוקשות ע"י הגורמים השונים , הן פעילויות זמניות שאינן מיועדות לשחרר את השטח שעתיד להישאר שטח סגור להמשיך ולשמש את מערכת הביטחון (למשל – שטחי אימונים), אלא על מנת להניח או לתקן ציוד או מתקנים בשטח או לבצע פעילות זמנית אחרת. לצורך ביצוע הפינוי הזמני, מוצע להסמיך את הרשות לגבות דמי פינוי על עלויות הפינוי או הסקר.

החוק המקורי לא הסמיך את הרשות לבצע פרויקטים שאינם עתידים להביא לשחרור השטח, וכך גם מנגנון פינוי השטח ושחרורו המצוי בפרק ה' לחוק, לא אפשר לבצע פינוי זמני של השטח מבלי להסיר את צו הסגירה.

לפיכך מוצע לקבוע סמכות לרשות לבצע פינוי זמני של שטח ממוקשים או מנפלים על מנת לאפשר פעילות זמנית בשטח ומבלי להסיר את צו הסגירה.

הארכת הוראת השעה: מוצע להאריך בשנה נוספת את ההסדר לפינוי נפלים שנקבע בהוראת שעה, עד 31 בדצמבר 2022 כדי לאפשר לבחון את יישומו של ההסדר שהתעכב בין השאר בשל תקופת המעבר הארוכה בין הממשלות.