אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקוני חקיקה)(הפיכת הוראות שעה להוראות קבע), התשפ"ב–2021
1. תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
2. תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה)
3. תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה)
4. תיקון חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה)
5. תיקון החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה)
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקוני חקיקה)(הפיכת הוראות שעה להוראות קבע), התשפ"ב–2021
1. במהלך חודש דצמבר 2021 עתידות לפקוע ההוראות השונות בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד – 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות"), אשר תוקנו כהוראות השעה. התיקון המוצע בא לעגן הוראות אלו בדבר חקיקה קבוע.
2. החוק המוצע בנוסחו הקיים מעוגן כיום במספר הוראות שעה המוצאות ביטוי במספר חוקים שונים: חוק למניעת הסתננות , חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") וחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן : "חוק עובדים זרים") שמטרתן יחדיו ליתן כלים להתמודדות עם ההסתננות לישראל ולצורך במניעת השתקעותם של המסתננים במרכזי הערים. ההוראות הקבועות בחוק למניעת הסתננות קובעות הליך לטיפול במסתננים חדשים והסדרת השמתם במשמורת, ההוראה הקבועה בחוק הכניסה לישראל קובעת סמכות לשר הפנים לקבוע מגבלות גיאוגרפיות ברישיונותיהם של מסתננים וההוראות הקבועות בחוק עובדים זרים קובעות סמכות להטלת קנסות מוגדלים על העסקת מסתננים שלא כדין.
3. ארגז הכלים הקיים בהוראת השעה ואשר מבוקש לעגנו במסגרת תיקון קבוע מהווה כלי חשוב בהתמודדות עם ההסתננות הבלתי חוקית לישראל וכן עם אוכלוסיית המסתננים הנמצאת במרכזי הערים בישראל. ואמנם, בשנים האחרונות ההסתננות לישראל פחתה באופן משמעותי, אך כל העת חלות תמורות באזורנו ובשנתיים האחרונות אף ביתר שאת, תמורות אשר יש בהן בכדי להשפיע על המתרחש בגבולות המדינה ואשר עשויות להשפיע באופן משמעותי על תופעת ההסתננות לישראל. לאור האמור, ישנו צורך חיוני בהותרת כלים אלו בידי גורמי המקצוע ואף לעגנם במסגרת חקיקה קבועה בספר החוקים.
השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:
§ בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 – יתוקן סעיף 4 לחוק.
§ בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012,יתוקן שם החוק ויתוקנו סעיפים 2, 4-6, 9- 10 לחוק.
§ בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013, – יתוקן שם החוק, ויתוקנו סעיפים 6,7 ,10 ו-14 לחוק.
§ בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), תשע"ה-2014- יתוקנו סעיפים 1, 6, 5 ו-8 לחוק.
§ בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 – יתוקן שם החוק וסעיפים 7- ו-8 לחוק.
אין קבוצות אוכלוסייה שהמחוקק ביקש לייחדן בהוראות ייצוג הולם או הגנה מיוחדת.
אין השפעה על תקציב המדינה
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:
תזכיר חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(תיקוני חקיקה)(הפיכת הוראות שעה להוראות קבע), התשפ"ב–2021
|
1. |
בסעיף 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, הסיפה החל במילים "ואם היה המסתנן או האדם כאמור" – תימחק. |
|||||
|
תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה)
|
2. |
בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 - |
||||
|
|
|
(1) בשם החוק, המילים "והוראת שעה" - יימחקו; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 2 - |
||||
|
|
|
|
(א) בכותרת השוליים, במקום "סעיף 9א – הוראת שעה" יבוא "סעיף 9א"; |
|||
|
|
|
|
(ב) בסעיף 9א המובא בו - |
|||
|
|
|
|
|
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "סייג לתחולה"; |
||
|
|
|
|
|
(2) הרישה ופסקה (1) – יימחקו; |
||
|
|
|
(3) בסעיף 4, בכותרת השוליים, במקום "סעיף 30 – הוראת שעה" יבוא "סעיף 30"; |
||||
|
|
|
(4) בסעיף 5 - |
||||
|
|
|
|
(א) בכותרת השוליים, במקום "סעיפים 30א עד 30ו" יבוא "סעיף 30א"; |
|||
|
|
|
|
(ב) לפני סעיף 30ב המובא בו יבוא: |
|||
|
|
|
"הוספת סעיפים 30ב עד 30ו |
5א. |
אחרי סעיף 30א לחוק העיקרי יבוא:"; |
||
|
|
|
(5) בסעיף 6, במקום "סעיף 31 – הוראת שעה" יבוא "סעיף 31"; |
||||
|
|
|
(6) בסעיף 9, במקום הרישה עד המילה "בתוקפם" יבוא "סעיף 5 לחוק זה יעמוד בתוקפו"; |
||||
|
|
|
(7) סעיף 10 – בטל; |
||||
|
תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) |
3. |
בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד-2013 - |
||||
|
|
|
(1) בשם החוק, המילים "והוראת שעה" – יימחקו; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 6, בכותרת השוליים, במקום "סעיף 30ד – הוראת שעה" יבוא "סעיף 30ד"; |
||||
|
|
|
(3) בסעיף 7, בכותרת השוליים, במקום "סעיף 30ה – הוראת שעה" יבוא "סעיף 30ה"; |
||||
|
|
|
(4) בסעיף 10, בכותרת השוליים, במקום "(חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) – הוראת שעה" יבוא "(חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)"; |
||||
|
|
|
(5) בסעיף 14 - |
||||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "סעיפים 3, 5, 8 ו-10" יבוא "סעיפים 5 ו-8"; |
|||
|
|
|
|
(ב) סעיף קטן (ב) – בטל. |
|||
|
תיקון חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) |
4. |
בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014 - |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 1, במקום בכותרת השוליים יבוא "תיקון חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט והוראת שעה"; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 5 - |
||||
|
|
|
|
(א) במקום כותרת השוליים יבוא "תיקון סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים והוראת שעה"; |
|||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (א), הרישה עד המילים "התשפ"א-2020" – תימחק; |
|||
|
|
|
(3) בסעיף 6 - |
||||
|
|
|
|
(א) בכותרת השוליים, במקום "כדין – הוראת שעה" יבוא "כדין"; |
|||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (א), ברישה, המילים "בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד תום שלוש שנים מיום תחילתו של חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשפ"א-2020" - יימחקו. |
|||
|
|
|
(4) בסעיף 8 - |
||||
|
|
|
|
(א) סעיף קטן (א) – בטל; |
|||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (א1), פסקה (1) – תימחק. |
|||
|
5. |
בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח-2017 - |
|||||
|
|
|
(1) בשם החוק, המילים "(הוראת שעה)" – יימחקו; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 7, בכותרת השוליים, במקום" תיקון חוק הכניסה לישראל – הוראת שעה" יבוא "תיקון חוק הכניסה לישראל"; |
||||
|
|
|
(3) בסעיף 8 - |
||||
|
|
|
|
(א) סעיף קטן (ב) – בטל; |
|||
רקע
1. למדינת ישראל גבולות יבשתיים וימיים באורך מאות קילומטרים עם שכנותיה. מראשיתו של גל ההסתננות לפני למעלה מעשור ועד היום אותרו למעלה מ-60,000 בני-אדם שהסתננו לישראל שלא דרך תחנות גבול. אמנם, מרבית המסתננים נכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים טרם השלמת גידורו, אך גם לאחר השלמת גדר הגבול עם מצרים לא ניתן למנוע לחלוטין מעבר מסתננים נוספים דרך הגבול האמור, כמו גם דרך גבולותיה האחרים של המדינה, לתוך תחומי מדינת ישראל.
2. ההסדר החקיקתי הייחודי החל על מסתננים לפי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954 (להלן – "החוק" או "החוק למניעת הסתננות") נועד לטפל בתופעת ההסתננות רחבת ההיקף עמה התמודדה ישראל בשנים האחרונות. השלכותיה של התופעה באות לידי ביטוי, בין השאר, בפגיעה במרקם החיים בחברה הישראלית, פגיעה בשוק העבודה, צמצום המשאבים במערכות שונות דוגמת מערכת החינוך, מערכת הבריאות ומערכת הרווחה, השמורים לאזרחי ישראל ותושביה השוהים בה כדין, והגברת הפשיעה באזורים שבהם מרוכזים מהגרים בלתי חוקיים.
3. בשטחי מדינת ישראל נמצאים כיום כ- 30 אלף אזרחים ממדינות אפריקה (לא כולל לידות), מרביתם מאריתריאה ומסודן אשר נכון לעת הזו מדינת ישראל נוהגת כלפיהם במדיניות אי הרחקה זמנית. לשהייה שלא כדין זו יש השלכות מורכבות רבות – חברתיות, כלכליות ואחרות, ובהן גם פגיעה בשלטון החוק ובזכותה של המדינה לקבוע מי ייכנס בשעריה ומי יורשה לשהות בה. מציאות זו מעלה את הצורך למצוא פתרונות חלופיים להרחקתם של השוהים שלא כדין ולצמצום ההשפעות המורכבות הנובעות משהייתם כאן.
תיקונים קודמים לחוק למניעת הסתננות
4. טרם חקיקתו של החוק למניעת ההסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 3 והוראת שעה), התשע"ב-2012 (ס"ח התשע"ב, עמ' 119) (להלן - תיקון מס' 3), הושמו מסתננים במשמורת לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה לישראל), אך שוחררו ממנה לאחר פרק זמן קצר יחסית, בין השאר, משום שחוק הכניסה לישראל אינו מאפשר, ככלל, החזקה של אדם במשמורת למשך יותר מ-60 ימים, בכפוף לסייגים שנקבעו בו לעניין המשך החזקתו במשמורת של שוהה שלא כדין.
5. תיקון מס' 3 ביטא את מדיניות הממשלה, לפיה יש להחיל הסדר משפטי ייחודי ומחמיר יותר על מסתננים, בשונה מהדין החל על שוהים שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל. זאת, בין השאר, מן הטעם כי בשונה משוהה שלא כדין, אשר נכנס לישראל דרך מעבר גבול חוקי ורשמי באמצעות דרכון של מדינת חוץ, ואשר ניתנה לו אשרת כניסה לתקופה נקובה כתייר או למטרות עבודה ורק בהמשך הפך לשוהה שלא כדין, הרי שמסתנן נכנס לישראל ביודעין שלא דרך תחנת גבול, ללא מסמכי זיהוי רשמיים ובאופן בלתי מתועד. דבר זה מקשה על יכולתן של רשויות המדינה לברר את זהותו, מדינת אזרחותו או מדינת תושבותו ומוצאו של המסתנן, ועל היכולת המעשית להרחיקו מישראל למדינה כלשהי, וממילא שאלת הרחקתו מישראל יוצרת מורכבות וקושי נוספים בשים לב למדינות המוצא העיקריות מהן הגיעו רוב המסתננים לישראל. כמו כן, כניסתו של מסתנן בלתי מתועד לישראל היא מלכתחילה בלתי חוקית ומכאן המקום לקבוע דין מחמיר יותר על מסתנן מאשר על אזרח זר שנכנס לישראל כדין והפך, לאחר שפקעו אשרתו ורישיון ישיבתו בישראל, לשוהה שלא כדין לפי חוק הכניסה לישראל.
6. מכח תיקון מס' 3, ניתן היה להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לעילות השחרור שנקבעו בחוק, ובהן טעמים הומניטאריים מיוחדים וקצב בדיקת הבקשות למקלט של מי שהושמו במשמורת.
7. בכדי לצמצם את התמריץ הכלכלי להסתננות, נקבע ביום 13.6.2013 איסור על הוצאת כספי מסתנן מחוץ לישראל. באיזון בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעת ההסתננות לבין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של כל אדם באשר הוא, הרי שהאיסור הקבוע הוא מידתי- הן בשל החריגים המצוינים בו והן בשל היותו חל רק על פעולת הוצאת הכסף מגבולות המדינה, ואינו מגביל ביצוע פעולות בכספים בישראל. כמו כן האיסור הוא זמני בלבד, שכן בעת עזיבת המסתנן את הארץ הוא רשאי להוציא עמו את כספו.
8. ביום י"ב בתשרי התשע"ד (16 בספטמבר 2013), קבע בית המשפט העליון בבג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פורסם בנבו, 16.9.2013) (להלן – פרשת אדם), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי סעיף 30א לחוק, אינו חוקתי וכי כלל הוראותיו של סעיף 30א לחוק בטלות, שכן טמונה בו פגיעה בלתי מידתית בזכות לחירות ולכבוד האדם הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
9. ביום 11.12.13 ביום ח' בטבת התשע"ד (11 בדצמבר 2013) נחקק החוק למניעת הסתננות (עבירות שיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה) התשע"ד- 2014 (ס"ח התשע"ד, עמ' 74)(להלן- תיקון מס' 4)
(להלן- תיקון מס' 4) על ידי כנסת ישראל. במסגרת תיקון מס' 4 עוגנו הכללים והמסגרת הנורמטיבית להקמתו של מרכז השהייה הפתוח. תיקון מס' 4 קבע שני הסדרים - פרק ג' שעניינו מתקן משמורת במתכונת מידתית מזו שנקבעה בתיקון מס' 3, ופרק ד' שעניינו מרכז שהייה פתוח - הכוללים מארג של אמצעים לטיפול בתופעת ההסתננות.
10. כנגד תיקון מס' 4 הוגשה עתירה לבית משפט העליון – בג"ץ איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נ' ממשלת ישראל (פורסם באר"ש, 22.9.2014)(להלן- פרשת גבריסלאסי). ביום כ"ז באלול התשע"ד (22 בספטמבר 2014) קבע בית המשפט העליון בפסק דינו על ביטולו של סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות - שענינו במתקן המשמורת - מאחר שהסעיף אינו חוקתי על שום פגיעתו הקשה והבלתי מידתית בזכות החוקתית לחירות ולכבוד. כן הוחלט לבטל את פרק ד' לחוק למניעת הסתננות - אשר מכוחו הוקם מרכז השהייה - מאחר שיש בו פגיעה בזכות לכבוד ולחירות.
11. חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאת מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה – 2014 (ס"ח התשע"ה, עמ' 84)(להלן- תיקון מס' 5) נחקק בעקבות פסק הדין בפרשת גבריסלאסי והתקבל בכנסת ביום ט"ז בכסלו התשע"ה (8 בדצמבר 2014).
12. תיקון מס' 5 תיקן את החוק למניעת הסתננות בשני עניינים עיקריים: פרק ג' לחוק שעניינו מתקן משמורת במתכונת מידתית מזו שנקבעה בתיקון מס' 4 (תקופה המקסימלית להחזקה במשמורת) ופרק ד' לחוק שעניינו בנוגע להפעלתו של מרכז השהייה הפתוח. במסגרת שינויים אלו ניתן מענה ראוי והולם לקביעות בית המשפט העליון בפרשת גבריסלאסי ולתכליות החוק כאמצעי להגשמת מדיניות הממשלה והכנסת. הסדרים אלה נקבעו אף הם כהוראת שעה לשלוש שנים.
13. בנוסף להסדרים הקבועים בפרק ג' ופרק ד' לחוק למניעת הסתננות, תיקון מס' 5 הורה על תיקונים בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ובחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, וזאת במטרה להבטיח יציאתם של עובדים זרים, ובהם מסתננים, מישראל במועד, ולהגביר את האכיפה בכל הנוגע להעסקת עובדים זרים, ובכלל זה מסתננים.
14. כנגד חוקתיותו של תיקון מס' 5 הוגשה עתירה לבית משפט העליון - בג"ץ 8665/14 טשומה נגה דסטה נ' הכנסת (פורסם באר"ש, 11.8.2015) (להלן- פרשת טשומה). ביום כ"ו באב התשע"ה (11 באוגוסט 2015) קבע בית המשפט העליון פה אחד כי הוראת החוק המורה על החזקה במשמורת של מסתננים לתקופה של עד 3 חודשים חוקתית היא. ובאשר להוראות פרק ד' המקנות סמכות להורות למסתנן לשהות במרכז השהייה חולות - קבע בית המשפט כי הוראות פרק ד' צולחות את הביקורת החוקתית, פרט לסעיפים 32ד(א) ו-32כא – הקובעים כי התקופה המירבית להחזקה במרכז השהייה למסתננים היא 20 חודשים – שדינם בטלות.
תיקון והתאמת הוראות החוק לקביעות בג"צ טשומה
15. לאור פסיקת בית המשפט העליון בפרשת טשומה, נחקק ביום ב' באדר א' התשע"ו (11 בפברואר 2016) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(הוראת שעה), התשע"ו-2016 (ס"ח התשע"ו, עמ' 544) (להלן – הוראת שעה התשע"ו). במסגרת הוראת השעה האמורה תוקנו סעיפים 32ד ו-32כא לחוק כך שמשך השהייה המרבי במרכז השהייה למסתננים לא יעלה על 12 חודשים.
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח 2017
16. ביום 14.12.2017 חוקק החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח 2017, הוחלט על הארכת תוקפן של הוראות השעה. במסגרת החוק, הוחלט על ביטולו של מרכז השהייה בתוך 3 חודשים מיום חקיקתו, הארכת תוקף סעיפי האיסור על הוצאת כספי מסתננים מישראל כמשמעותם בסעיף 7א-7ג ל חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 לשנה נוספת (סעיף זה הוארך בהמשך לשנתיים נוספות) וכן הארכת יתר הוראות השעה בכשלוש שנים נוספות, לאמור עד ליום 13.12.2020.
17. במסגרת חקיקה זו, בוצע גם תיקון בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 שתכליתו הייתה להדגיש את סמכותו של שר הפנים לקבוע מגבלות גאוגרפיות לאוכלוסיית המסתננים האוחזת ברשיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. באמצעות קביעת המגבלות הגאוגרפיות ועיגונן ברישיונות המונפקים לזרים, ניתן לפקח על אוכלוסיית הזרים השוהה בארץ בכלל ועל אוכלוסיית המסתננים בפרט. עיגון המגבלות הגאוגרפיות למסתננים הנו כלי בהתמודדות עם השלכותיה המורכבות של תופעת ההסתננות וריכוזן של אוכלוסיות המסתננים במרכזי הערים.
18. כמו כן, תוקן חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 ונקבע כי תהא ענישה פלילית מוגברת כלפי מעסיקיהם של המסתננים כהגדרתם שם, גם כלפי מעסיקי מסתננים אשר אוחזים ברשיון זמני לישיבת ביקור שניתן להם לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, ואשר עובדים בניגוד לתנאי הרישיון.
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(הוראת שעה – הארכת תוקף), התשפ"א-2020
19. ביום 10.12.2020 חוקק החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)(הוראת שעה – הארכת תוקף), התשפ"א-2020 שבמסגרתו הוארכו הוראות השעה שנחקקו בתיקון לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח 2017 בשנה נוספת.
החוק המוצע
20. הואיל וההסדר הקיים בחוק הכניסה לישראל אינו נותן מענה מספק לתופעת ההסתננות ולצורך להתמודד איתה באמצעים אפקטיביים שיש בהם כדי להגשים את התכלית שאותה קבע בית המשפט העליון כתכלית ראויה, ישנו צורך בעיגון הוראות השעה הקבועות בחוק למניעת הסתננות שעניינן בהסדרי משמורת, מגבלות גאוגרפיות והסדרי אכיפה ייעודים למעסיקים.
21. אמנם, בשנים האחרונות ההסתננות לישראל פחתה באופן משמעותי, אך לעמדת גורמי המקצוע, הוראות החוק למניעת הסתננות היוו גורם משמעותי בבלימת תופעת ההסתננות וצמצומה, זאת לצד בניית המכשול היבשתי בגבול מצרים.
22. זאת ועוד, בהקשר של תופעת ההסתננות לישראל חלות כל העת תמורות באזורינו ובפרט בשנה האחרונה אשר יש בהן אף בכדי להשפיע באופן משמעותי על שמירת גבולות המדינה. מצב זה ממחיש אף ביתר שאת את הצורך להשאיר כלים חשובים אלו זה בידי המדינה.
23. לפיכך, מוצע עתה במסגרת החוק מוצע לעגן באופן קבע את הוראות השעה בספר החקיקה, זאת למעט הוראת השעה שעניינה באיסור על הוצאת רכוש מישראל.
סעיפים 1 -3 לחוק המוצע- עיגון קבע של הוראות שעה:
24. מוצע מהטעמים המפורטים בחלק הכללי של דברי ההסבר, לעגן בחקיקה קבועה את הוראות פרק ג' לחוק למניעת הסתננות (סעיפים 2, 4 ו-6 לתיקון מס' 3 וסעיפים 30ב עד 30ו לחוק כנוסחם בסעיף 5 לתיקון מס' 3) אשר עוסקות בגירוש והחזקה במשמורת של מסתננים, הסדרת ההליך בפני ממונה ביקורת הגבולות והביקורת השיפוטית של בית הדין לביקורת משמורת של מסתננים.
סעיף 4
25. סעיפים 5 ו-6 לתיקון מס' 5 קובעים הוראות שעה שעניינן ענישה פלילית מוגברת כלפי מעסיקיהם של מסתננים (סעיף 5) וענישה מינהלית מוגברת כלפי מעסיקים כאמור (סעיף 6). בהתאם למפורט בחלק הכללי, מוצע עתה לפעול לעיגון קבוע של הוראות אלו.
סעיף 5
26. בסעיף זה מוצע כי הוראת השעה שנקבעה בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ח 2017 אשר מבהירה את סמכותו של שר הפנים לקבוע מגבלות גיאוגרפיות ברישיונותיהם של מסתננים תעוגן אף היא באופן קבוע וזאת בהמשך למפורט בחלק הכללי של דברי ההסבר.