אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בועדת ערר)(תיקון), התשפ"ב-2021.
התקנות מבקשות להסמיך את ועדת הערר הדנה בטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן – החוק), לצרף לערר משיב נוסף, ככל שהדבר נדרש לשם הכרעה בטענת "איני מחזיק" בנכס לפי סעיף 3(א)(3) לחוק, במסגרת הערר הנדון בפניה, וזאת מיוזמתה או לפי בקשה, באמצעות הליך שייקבע בתקנות.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
טיוטת תקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בועדת ערר)(תיקון), התשפ"ב-2021
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: |
|||||
|
|
|
|
|||||
|
הוספת תקנה 9א בדבר "צירוף משיב נוסף" |
1. |
בתקנות הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)(סדרי דין בועדת ערר)(תיקון), התשל"ז-1977[2] (להלן – התקנות העיקריות), לאחר תקנה 9, יבוא – |
|||||
|
|
|
"צירוף משיב נוסף |
9א. |
(א) ועדה הדנה בטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק רשאית, בכל שלב משלבי הדיון בערר, בין מיוזמתה ובין לבקשת בעל דין או צד שלישי, להורות על צירופו של משיב לערר אם היה הדבר דרוש לשם הכרעה בערר (בסעיף זה – משיב נוסף); הורתה הוועדה על צירופו של משיב נוסף, תורה הוועדה כדלקמן: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(1) |
למשיב הנוסף, ליתן את תשובתו בכתב באופן מפורש ומפורט לטענות העורר בדבר זיקתו לנכס, בצירוף מסמכים התומכים בתשובתו, תוך שלושים יום מיום החלטת הוועדה (להלן – תשובת המשיב הנוסף); |
|
|
|
|
|
|
|
(2) |
לעורר, ליתן את תשובתו בכתב בדבר זיקת המשיב הנוסף לנכס ולתשובת המשיב הנוסף, תוך שלושים יום מיום קבלת תשובת המשיב הנוסף (להלן – תשובת העורר); |
|
|
|
|
|
|
|
(3) |
למנהל הארנונה להשיב לתשובת המשיב הנוסף ולתשובת העורר בדבר זיקת המשיב הנוסף לנכס, תוך שלושים יום מיום תשובת העורר (להלן – תשובת המנהל); |
|
|
|
|
|
|
|
(4) |
הוועדה רשאית ליתן למשיב הנוסף להגיש את תשובתו בכתב לתשובת המנהל ולתשובת העורר. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) כתבי טענות לפי סעיף זה יימסרו או יישלחו בדואר רשום לוועדה בארבעה עותקים וכן לבעלי הדין האחרים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוועדה רשאית ליתן כל הוראה נדרשת אחרת, לרבות בדבר המצאת מסמכים מתיק הערר לעיון המשיב הנוסף, וזאת ככל שהדבר נדרש לשם הכרעה בטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) אין באמור בפסקאות (1) עד (4) לתקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכותה של הוועדה להורות על קבלת כל התייחסות נוספת מטעם מי מהצדדים לטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק, ובלבד שתובטח למשיב הנוסף שהות שלא תפחת משלושים יום, עובר להגשת תשובתו לפי תקנות משנה (א)(1) ו-(א)(4). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) הורתה הוועדה על צירוף משיב נוסף לערר, תיתן הוועדה את הכרעתה בטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק בהקדם, וזאת אף לפני הכרעתה בטענות אחרות שהועלו במסגרת הערר. |
|
|
תיקון תקנת משנה 19א(ה) |
2. |
בתקנה 19א לתקנות העיקריות, במקום תקנת משנה (ה) יבוא – |
|||||
|
|
|
"על פסיקת הוצאות לפי תקנה זו יחולו ההוראות לפי פרק י"ח לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018[3], בשינויים המחויבים.". |
|||||
|
הוספת תקנה 21א בדבר "הארכת מועדים" |
3. |
לאחר תקנה 21 לתקנות העיקריות, יבוא – |
|||||
|
|
|
"הארכת מועדים |
21א. |
הוועדה רשאית להאריך מועד שקבעה וכן להאריך מטעמים מיוחדים שיירשמו גם מועד שקבוע בתקנות אלה.". |
|||
|
תחילה ותחולה |
4. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן והן יחולו על הליכים שנפתחו ביום התחילה או לאחריו. |
|||||
___ ב________ התשפ"ב
(___ ב________ 2021)
(חמ _____-3)
__________________
גדעון סער
שר המשפטים
דברי הסבר
לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן – החוק), מי שחויב בתשלום ארנונה רשאי להשיג עליה לפני מנהל הארנונה, על יסוד טענות מסוימות הקבועות בחוק, וביניהן טענה כי הוא אינו מחזיק בנכס, כאמור בסעיף 3(א)(3) לחוק (להלן – טענת איני מחזיק). מכאן, כי בירור ראשוני בטענת איני מחזיק, לרבות פנייה למשיב נוסף לצורך קבלת התייחסותו, צריך להיעשות, בראש ובראשונה, בשלב ההשגה למנהל הארנונה. היה ומנהל הארנונה מצא על סמך המסמכים והנתונים שבפניו, כי המשיב הנוסף הוא החייב, יפעל להוצאת שומת ארנונה למשיב הנוסף, בהתאם לסמכויות המנהל בחוק.
יחד עם זאת, מוצע לתקן את סמכויות ועדת הערר (להלן – הוועדה) הדנה בטענת איני מחזיק כך שהוועדה תוכל מיוזמתה או לפי בקשה, לצרף לערר משיב נוסף אם הדבר דרוש לשם הכרעה. סמכות זו נדרשת נוכח ייחודה של טענת איני מחזיק, שהיא במהותה עילת השגה משפטית הטעונה בירור עובדתי ומשפטי, שלרוב אין למנהל הארנונה את המומחיות או את הכלים המתאימים כדי לבררה (ראו לעניין זה סעיף 3(ג) לחוק, אשר מרמז על ייחודה של טענה זו ולפיו "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה"), וכן באשר לעיתים מורכבות בירור הטענה מתחדדת רק בשלב הדיון בערר.
הוספת סמכות לצרף משיב נוסף לערר נועדה לייעל ולהחיש את הליך בירור טענת איני מחזיק ולאפשר לוועדה לקיים את הדיון בנוכחות כל הצדדים הרלוונטיים, באופן שיאפשר להכריע באופן סופי בטענת איני מחזיק ביחסים שבין העורר לבין המשיב הנוסף.
יצוין, כי הסמכות להורות על צירוף משיב להליך הינה סמכות מקובלת גם בהליכים מינהליים אחרים. ראו למשל, תקנה 6(ב) לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000[4] וכן תקנה 10(ב) לתקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ"ב-1992[5] (להלן – תקנות בתי דין מינהליים) ולפיה "בית דין רשאי, מיזמתו או לפי בקשת בעל דין, לצרף לערר משיבים נוספים, אם יש להם נגיעה ישירה לערר".
סעיף 1 – בהתאם להסדר המוצע, ועדה הדנה בטענה לפי סעיף 3(א)(3) לחוק רשאית, בכל שלב משלבי הדיון בערר, בין מיוזמתה ובין לבקשת בעל דין או צד שלישי, להורות על צירופו של משיב לערר אם היה הדבר דרוש לשם הכרעה בערר. ככל שהורתה הוועדה כאמור, יתאפשר לצדדים להגיש את טענותיהם בנושא, כאשר המשיב הנוסף נדרש להעלות את מלוא טענותיו בנושא ולצרף את המסמכים הרלוונטיים, ויתאפשר למנהל הארנונה לבחון את תשובת המשיב הנוסף ואת זיקתו לנכס. בחינה זו נועדה להבטיח שעניינו של המשיב הנוסף יובא בפני הרשות המינהלית קודם לדיון בעניינו בוועדת הערר, וזאת באופן שעולה בקנה אחד המהות של הליך ביקורת שיפוטית, כבענייננו. תשובת מנהל הארנונה בעניינו של המשיב הנוסף תעמוד ביסוד החלטת ועדת הערר.
פסקה (ה) – נוכח העובדה שקבלת טענת איני מחזיק יכולה לייתר את הדיון בטענותיו האחרות של העורר וכן בשים לב לכך שהדיון בטענה זו מתקיים בנוכחות משיב נוסף, מוצע לקבוע כי הכרעה בטענה זו תינתן בהקדם, וזאת אף אם טרם הסתיים הדיון בטענות האחרות שהועלו במסגרת הערר.
סעיף 2 – במסגרת סעיף זה מוצע לתקן את תקנה 19א ולהפנות לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר נכנסו לתוקף ביום 1.1.2021, ואשר החליפו את תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984[6], אליהן מפנה הנוסח הקיים.
סעיף 3 – מוצע להוסיף הוראה כללית, אשר תבהיר את סמכות הוועדה להאריך מועדים, וזאת בדומה לתקנה 28 לתקנות בתי דין מינהליים וכן לתקנה 26 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014[7].