תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק נתוני אשראי (תיקונים שונים), התשפ"ב- 2021.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

חוק נתוני אשראי, התשע"ו - 2016 שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בהם במידה העולה על הנדרש, והכל למען המטרות הקבועות בחוק - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

 

החוק נכנס לתוקף ביום 12.4.2019, ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין היתר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה, ומספקת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, על מנת לשכלל את שוק האשראי בישראל. מאז החל שיתוף המידע בהתאם להוראות החוק הצטברו מספר נושאים המצריכים את תיקון החוק, על מנת להבטיח המשך פעילות יעילה של המערכת, לטובת הלקוחות ונותני האשראי, להגביר את התחרות בשוק האשראי ואת השימוש במערכת, לסייע לקידום מטרות החוק ולוודא המשך פיקוח יעיל ואפקטיבי לפי החוק. החוק המוצע נועד להסדיר הוראות שונות לשם כך, ובין היתר לקבוע הוראות שיסדירו את אופן עבודת המאגר, לרבות מתן הוראות לעניין תיקון פגמים, לקבוע הוראות שירחיבו את השימושים במידע לא מזוהה המתקבל מאת המאגר, כדי לאפשר את שכלול שוק האשראי בישראל, ועוד הוראות שונות הנצרכות לאור הפקת לקחים מפעילות המאגר בשנתיים האחרונות.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים שונים בחוק וכן יתווספו אליו סעיפים שונים.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

במסגרת התיקון מוצע להוסיף אגרות בעד הגשת בקשה לרישיון שירות נתוני אשראי ושירות מידע על עוסקים וכן בעד בקשת רישום למיופה כוח בתמורה וכן אגרה שנתית שתוטל על מיופה כוח בתמורה. אגרות אלה ישולמו לבנק ישראל.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים

תזכיר חוק נתוני אשראי (תיקונים שונים), התשפ"ב -2021

 

דברי הסבר

חוק נתוני אשראי, התשע"ו - 2016 (להלן – החוק העיקרי) שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכל למען המטרות הקבועות בחוק - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

 

החוק נכנס לתוקף ביום 12.4.2019, ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין היתר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה, ומספקת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, על מנת לשכלל את שוק האשראי בישראל. מאז החל שיתוף המידע בהתאם להוראות החוק הצטברו מספר נושאים המצריכים את תיקון החוק, על מנת להבטיח המשך פעילות יעילה של המערכת, לטובת הלקוחות. החוק המוצע נועד להסדיר הוראות שונות לשם כך, ובין היתר לקבוע הוראות שיסדירו את אופן עבודת המאגר, לרבות מתן הוראות לעניין תיקון פגמים, לקבוע הוראות שירחיבו את השימושים במידע לא מזוהה המתקבל מאת המאגר, כדי לאפשר את שכלול שוק האשראי בישראל, ועוד הוראות שונות הנצרכות לאור הפקת לקחים מפעילות המאגר בשנתיים האחרונות, הכל כמפורט להלן.

 

לסעיף 1 המוצע – סעיף 7 לחוק העיקרי קובע תנאי סף לקבלת רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי. סעיף 7(ב)(2) קובע כי אחד מתנאי הסף הוא העדר זיקה (כפי שמפורטת בסעיף) למשתמש בנתוני אשראי וזאת כדי למנוע ניגודי עניינים בין לשכת אשראי לבין משתמש בנתוני אשראי. מוצע להרחיב את הזיקה כך שתחול ביחס לכל נותן אשראי ולא רק ביחס למשתמש בנתוני אשראי. הרחבה זו נדרשת כדי לשמור על הנייטרליות של לשכת האשראי וזאת כחלק מיצירת האמון של השחקנים האחרים בשירות שלשכת האשראי מספקת להם והצורך למנוע כניסה של הלשכה לפעילות שיכולה לשים אותה בעימות בין אינטרסים שונים. כמו כן, יש חשיבות לכך שליבת הפעילות של לשכת האשראי והמיקוד שלה יהיה במתן שירות נתוני אשראי. יש למנוע מצב שבו לשכת אשראי תמנף את פעילות שירות נתוני האשראי שלה כיתרון לפעילות אחרת שלה, של מתן אשראי, ותמקד את המאמצים והעיסוק שלה בכך. החוק רואה את לשכות האשראי כגורם בלעדי שרשאי להחצין את המידע שנאסף במאגר לנותני אשראי ועל כן יש חשיבות גדולה בשמירה על פעילותן התקינה.

 

לסעיף 2 המוצע- מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק העיקרי ולהתאים את המונחים הקבועים בו למונחים המעודכנים, כפי שעוגנו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), אשר נחקק ונכנס לתוקפו לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי.

 

לסעיף 3 המוצע- מוצע לערוך בסעיף 19 לחוק העיקרי התאמות במונחים בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כמו כן, מוצע לקבוע כי בתי המשפט לא יימנו על מקורות המידע, ובהתאם לא יעבירו מידע למאגר נתוני האשראי. זאת, מאחר שהרלוונטיות של הנתונים אשר נקבע כי יועברו על ידי בתי המשפט לשאלת מוסר התשלומים של הלקוח היא מועטה. כמו כן, תיקון זה יתאים את הוראות החוק למציאות לפיה בתי המשפט אינם מעבירים את המידע.  

 

עוד מוצע לקבוע במסגרת הסעיף כי רק מקור מוסמך, המפוקח על פי דין לעניין מתן האשראי, רשאי יהיה להעביר  נתוני אשראי למאגר.  ההוראה נקבעה על מנת להבטיח כי המידע הנמסר למאגר נמסר על ידי נותן אשראי שהתנהלותו מפוקחת על פי דין באמצעות רגולטור שיש בפעולות האסדרה והפיקוח הנערכות על ידיו כדי להגן על הלקוחות, לגביהם וביחס לשירות הניתן להם נמסר המידע. פיקוח כזה מאפשר לוודא גם כי המידע אשר נמסר על ידי גופים אלה למאגר הוא מידע מדויק ומהימן  יצוין כי החוק העיקרי חוקק בטרם חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, אשר מחייב כל אדם העוסק במתן אשראי (או שירותים אחרים אשר נקבעו במסגרתו) לקבל רישיון, אלא אם כן נקבע לפי החוק כי הוא פטור מרישיון כאמור. משכך, קביעת ההגבלה המוצעת בעת חקיקתו של החוק היתה מביאה לרשימה מצומצמת מאוד של גופים אשר יכולים היו להעביר מידע למאגר – לא כך המצב היום.

 

עם זאת, כדי להבטיח אפשרות לגישה למידע גם אצל גופים קטנים יותר שאינם מפוקחים, ככל שהדבר יידרש, השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, יהיה רשאי לקבוע כי מקורות מידע נוספים, לרבות מקורות מוסמכים שאינם מפוקחים על פי דין, יהיו רשאים להעביר למידע למאגר (בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף).

 

בנוסף,  מוצע להסמיך את הממונה לקבוע תנאים להעברת נתוני אשראי למאגר ככל שהם נדרשים לשם הבטחת מהימנות המידע במאגר, אבטחת המידע במאגר ושמירה על פרטיות הלקוח. הוראה זו נועדה להבטיח כי מידע יועבר למאגר בתנאי שיש בו כדי למלא את תכלית החקיקה, ובתוך כך, כי הוא מהימן ומדויק מספיק.

 

 לסעיף 4 המוצע – סעיף 22 לחוק העיקרי מסדיר את בקשת הלקוח שלא יכללו לגביו נתוני אשראי במאגר. סעיף זה נועד להגן על פרטיותו של לקוח שאינו רוצה שהמידע עליו ייאסף ויוחזק במאגר. הסעיף נדרש כיוון שאיסוף המידע נעשה בדרך של OPT OUT (המידע על כלל האזרחים נאסף, למעט לגבי אלה שביקשו במפורש שלא להיכלל במאגר). עם זאת, הנתונים בבנק ישראל מעידים על כך שיש מעט מאוד אנשים שמבקשים שלא להיכלל במאגר מטעמי שמירה על הפרטיות (809 בקשות אי הכללה, מבלי שביקשו לשוב למאגר סמוך לאחר מכן), ורבים מן המבקשים שלא להיכלל במאגר חוזרים למאגר ממש בסמוך לבקשת אי ההכללה (כ- 12 אלף) , וזאת, ככל הנראה, כדי למחוק את הנתונים הקיימים לגביהם במאגר. יציאה מן מהמאגר רק לשם מחיקת הנתונים חוטאת לתכלית ההסדר הקבוע בסעיף 22, פוגעת במהימנות המידע במאגר ובמידע שמועבר לנותן האשראי ואף פוגעת בלקוח, אשר ללא היסטוריית אשראי עשוי לקבל סירוב לבקשת האשראי שלו או שהאשראי אשר יינתן לו יהיה בתנאים פחות טובים מהתנאים אשר היו נקבעים לו אילו היתה לגביו היסטוריית אשראי כאמור. לאור האמור מוצע לקבוע מעין "תקופת צינון", אשר במהלכה- לקוח שביקש שהמידע אודותיו לא ייכלל במאגר לא יימסר לנותני האשראי, אך מחיקת הנתונים מהמאגר תעשה רק בחלוף שנה ממועד בקשת אי ההכללה. במידה והלקוח יבקש לשוב ולהיכלל במאגר במהלך אותה שנה, המידע שנאסף אודותיו יימסר לנותני האשראי לפי החוק, לרבות מידע שנאסף עליו לפני בקשת אי ההכללה (וכן מידע שנאסף בתקופת אי ההכללה). הסדר מוצע זה מאזן בין בקשת אי ההכללה של הלקוח (באותה תקופה המידע לא ימסר לגביו, וכן בחלוף שנה ימחק), לבין ניצול לרעה של ההסדר באופן שפוגע בתכליות המאגר ומבטיח כי יעשה בו שימוש למטרה לשמה נחקק.

 

עוד מוצע לבצע תיקון נוסח בסעיף קטן (ה) כך שנתוני האשראי שאינם מאפשרים ללקוח להגיש בקשה לאי הכללה יכונו "נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב" ולא "נתונים המעידים באופן מובהק", שכן לא נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת הפירעון של החייב על בסיס הנתונים. הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון של החייב נעשית על ידי לשכת האשראי ונותן האשראי, בהתאם לנתונים שבפניהם ולמודלים שפיתחו.

 

 

לסעיף 5 המוצע- מוצע לקבוע בסעיף 23 לחוק העיקרי, כי בקשת לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה לקבל מהמאגר נתונים שכבר נמסרו להם בעבר, אם המידע נדרש מהם לשם הליך משפטי בינם לבין הלקוח, או לצורך בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין, או למטרות אחרות, תוגש באופן כפי שיקבע הממונה. זאת, על מנת לאפשר נהלי עבודה אחידים ומוסדרים לעניין אופן הגשת הבקשות.

 

לסעיף 6 המוצע – מוצע לאפשר למשתמש בנתוני אשראי להשתמש במידע לא מזוהה שהופק  מנתוני אשראי של לקוח לצרכים סטטיסטיים, באופן שיסייע לו להעריך את סיכון האשראי של לקוחותיו, אם ניתנה הסכמה מפורשת של הלקוח, וזאת על מנת לאפשר את פיתוח המודלים הסטטיסטיים עליהם מתבסס נותן האשראי ובכך לשכלל את שוק האשראי. מידע בלתי מזוהה זה יאפשר גם לנותני האשראי לתקף את המודלים עליהם הם מתבססים לצורך קבלת החלטה אם ליתן אשראי, ובאלו תנאים, ולהוביל לשיפור אופן קבלת החלטות נותני האשראי, להרחיב את מתן האשראי והנגישות לאשראי, בהתאם לתכלית החוק. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות לגבי אופן הפיכת המידע ללא מזוהה ואופן קבלת הסכמת הלקוח, וכן לגבי אופן השימוש בנתונים כאמור בסעיף קטן (ד) המוצע. בהקשר זה ראו גם את התיקון המוצע בסעיף 14 לסעיף 53 לחוק העיקרי.

 

לסעיף 7 המוצע -מוצע למחוק את המגבלה הקיימת כיום בסעיף 26 לחוק העיקרי, אשר קובע כי הסכמת לקוח בהתאם לדרישות הסעיף יכולה להינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת. המגבלה הקיימת היום אינה מתאימה לאופי שוק האשראי ולפעילותם של נותני האשראי. מתן הסכמה באופן רחב יותר תאפשר גמישות עסקית ותמנע הכבדה והפרדה מלאכותית בין עסקאות אשראי שלעיתים מנוהלות במקביל בחשבון הלקוח.   

 

לסעיף 8 המוצע – מוצע לתקן את סעיף 33 המסדיר את האפשרות לקבל חיווי אשראי. ראשית, מוצע לשנות את המשמעות של חיווי אשראי כך שהוא יורחב ויתייחס באופן רחב יותר להערכת הסיכוי כי הלקוח יעמוד בפירעון התשלומים בהם הוא התחייב ולא רק בשאלה האם לתת ללקוח אשראי או לא. הרחבה זו תאפשר מנעד רחב יותר של תשובות לנותן האשראי ולא רק תשובה בינארית של כן או לא. בתקופת הפעילות של המאגר עלה כי ישנם לקוחות אשר סובלים מהבינאריות הזו, שכן אם יש לגביהם מידע שלילי מסוים במאגר לצד מידע "חיובי", לרוב ניתנת לגביהם תשובה שלילית (ביחס לשאלה האם לתת להם אשראי), שכן החוק לא מאפשר לתת תשובה מורכבת יותר.

 

כמו כן, מוצע להרחיב את קשת המקרים שבהם ניתן יהיה לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת קיום תנאי העסקה ולא רק לשם התקשרות עם הלקוח בעסקה חדשה. זאת, לאור הצורך העולה מהשוק לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ולאור ההבנה כי חיווי אשראי יסייע ללקוחות לקבל אשראי בסוגי עסקאות מתן אשראי מורכבות יותר מסוגי העסקאות אשר ראה לנגד עיניו המחוקק בעת חקיקתו של החוק. חיווי אשראי, במובחן מדוח נתוני אשראי מבטיח כי הפגיעה בפרטיות הלקוח תהיה מועטה, בהשוואה להיקף המידע הנמסר בעת העברת דוח אשראי. כך, למשל, נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי במצב שבו ביחס לעסקה קיימת, נדרש שינוי אמצעי התשלום, או לשם שינוי מסגרת אשראי לעניין חוזה קיים לשימוש בכרטיס חיוב. חיווי האשראי יינתן בתנאי שנותן האשראי עמד בחובת היידוע הקבועה בסעיף 33 לחוק.

 

בנוסף, מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע נסיבות ותנאים בהם נותן אשראי יהיה רשאי לבקש חיווי אשראי גם לגבי מי שהוא אינו הלקוח לו ניתן האשראי על ידו ובלבד שהדבר נדרש לצורך מתן האשראי. בהתאם לצורך שעלה מהשוק, ישנן עסקאות אשראי, כדוגמת ניכיון שיקים, אשר החיווי שנדרש אינו לגבי לקוחו של נותן האשראי אלא לגבי מישהו אחר. במקרה של ניכיון שיקים- לגבי מושך השיק. הסמכה זו נועדה לאפשר חיווי אשראי במצבים אלה תוך השארת גמישות לקבוע תנאים לקבלת החיווי וכן נסיבות נוספות בהן הסדר זה יתאפשר.

 

לסעיף 9 המוצע- מוצע לבצע תיקוני נוסח שונים בסעיף 34 לחוק העיקרי, וזאת כדי שניתן יהיה להטיל בגין הפרה שלו עיצום כספי, בדומה לנוסח הקבוע בסעיף 28 לחוק העיקרי. 

 

לסעיף 10 המוצע- בדומה לתיקון בסעיף 4 המוצע, מוצע לבצע תיקון נוסח בסעיף 35 לחוק העיקרי כך שנתוני האשראי שמאפשרים להעביר את כלל המידע על הלקוח ללשכת האשראי יכונו "נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב" ולא "נתונים המעידים באופן מובהק" על כך. כאמור, לא נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת הפירעון של החייב על בסיס הנתונים הנמצאים במאגר. הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון של החייב נעשית על ידי לשכת האשראי ונותן האשראי, בהתאם לנתונים שבפניהם ולמודלים שפיתחו. גם באופן זה מוצע לסייע לאותם לקוחות שנפגעו מהבינאריות של חיווי האשראי. הנוסח הקיים הקשה על לשכות אשראי לתת חיווי אשראי שאינו שלילי ביחס לאותו לקוח שיש לגביו נתונים אשר לפי החוק בנוסחו כיום הינם "נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים בהם התחייב". 

 

לסעיף 11 המוצע- מוצע לערוך בסעיף 38 לחוק העיקרי תיקון נוסח, בהתאם לתיקון שבוצע בסעיף 35 לחוק העיקרי, לעניין נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים בהם התחייב מהנימוקים אשר פורטו לעיל.

 

לסעיף 12- מוצע לקבוע בסעיף 45 לחוק העיקרי כי לשכת אשראי תוכל לקבל גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לצורך שימוש סטטיסטי, לרבות פיתוח מודל סטטיסטי, וזאת לצרכים שונים, ובין היתר על מנת לשקף לנותני אשראי או ללקוחות נתונים סטטיסטיים שיוכלו לאפשר להם לפעול בצורה מושכלת יותר. כך, בין היתר, תוכל לשכת אשראי לשקף לנותני אשראי נתונים אגרגטיביים, כגון אודות שיעורי ריבית או אודות נתוני החזר הלוואות,  על מנת לאפשר להם לשפר את החלטותיהם העסקיות, ובכך לשכלל את שוק האשראי. בנוסף, הלשכה תוכל לספק שירותים נוספים על בסיס נתונים אגרגטיביים כאמור, כפי שהותר לה בהתאם להוראות סעיף 12(ב) לחוק.

 

לסעיף 13 המוצע- מוצע לתקן את סעיף 50 לחוק העיקרי ולהקנות את הסמכות בעניין קביעת מחיר מרבי שלשכת אשראי רשאית לגבות לממונה על מאגר נתוני אשראי חלף הנגיד. מכך, גם נגזר השינוי המבוקש להעברת הדיווח שנמסר על ידי לשכות האשראי לממונה חלף לנגיד.

 

לסעיף 14 המוצע- מוצע לתקן את סעיף 53 לחוק העיקרי ולקבוע כי משתמש אשר עשה שימוש בנתוני אשראי הלא מזוהים של לקוח לצרכי פיתוח ותיקוף מודלים רשאי לשמור את המידע בו הוא עשה שימוש כאמור לתקופה הנדרשת ובלבד שזו שלא תעלה על ארבע שנים. בתום התקופה כאמור משתמש בנתוני אשראי ימחק את המידע.  

 

לסעיף 15 – מוצע לאחד את התקופות הקבועות בסעיף 56(ג) לעניין תקופות הבירור של בקשת לקוח למחיקה, להשלמה או לתיקון מידע ומשלוח המידע המעודכן לבנק ישראל, כך שעל פני שתי תקופות של 7 ימים ייקבע כי כלל ההליך צריך להסתיים בתוך 14 ימים. זאת, לאור הניסיון אשר הצטבר בטיפול בקשות כאמור של לקוחות אשר הראה כי חלוקת הימים הקבועה בסעיף אינה מעשית. 

 

לסעיף 16 - מוצע להוסיף הוראה לעניין סעיף 58 בחוק, העוסק בסודיות, אשר תאפשר גילוי ידיעה או מסמך אשר יש בהם מידע על לקוח אם הדבר נדרש, לדעתו של הממונה, לצורך הליך פלילי או במקרה שבו קיים לדעת הממונה חשש לפגיעה בחיי אדם. הדבר נועד לסייע בתהליך החקירה הפלילי במקרה הצורך וכן לאפשר לממונה לטפל באופן הטוב ביותר בפניות של לקוחות מהם עולה חשש לחיי אדם, כגון מקרים בהם הפונה מאיים בהתאבדות.

 

 

לסעיף 18 – לאור הרחבת הסמכויות של הממונה המוצעות במסגרת התיקונים לפרק י"ב, מוצע להעביר את ההגדרה "גוף מפוקח" מסעיף 85 לתחילתו של הפרק.

 

לסעיף 19 -  מוצע לתקן את סעיף 84 לחוק הקיים, ולקבוע כי לא תידרש פרסום הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינויו באתר האינטרנט של בנק ישראל, וזאת מאחר שפרסום הודעות כאמור, הקשה על גיוס מועמדים לתפקיד.

 

לסעיף 20 – מוצע להבהיר כי הסמכויות של המפקח אשר נקבעו בסעיף מוקנות גם לממונה עצמו ולא רק למפקח אשר מונה והוסמך על ידו בהתאם להוראות סעיף 84. כמו כן, מוצע להרחיב את הסמכויות המוקנות בסעיף לגבי חדירה לחומר מחשב גם לגוף מפוקח שאינו לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים. זאת, במקרים חריגים שייקבעו על ידי הממונה, כאשר קיים חשש של ממש לפקיעה בפרטיות של הלקוחות או באבטחת מידע. כאשר המטרה היא לפקח על עמידתו של הגוף המפוקח בהוראות לפי החוק (ראה גם התיקונים לסעיף 86 לחוק העיקרי בסעיף 21).

 

לסעיפים 22(1) ו-(2) ו-23 - במקום ההסדר אשר מגביל את האפשרות של הממונה להסתייע במומחה רק במקרים ובתנאים אשר נקבעו בסעיף 87(א) מוצע הסדר גמיש ורחב יותר אשר יאפשר לממונה להסתייע בבודק שאינו עובד בנק ישראל לשם ביצוע כלל תפקידי הפיקוח והבקרה. בודק חיצוני יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחיותיו ולהוראותיו ותחת פיקוחו בהתאם להוראות סעיפים 87א עד 87ג המוצעים. יובהר כי בודק חיצוני אינו יכול להפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול דעת שניתן לממונה לפי דין. זאת, בין היתר, בהתאם לכללי המשפט המינהלי. מוצע לקבוע מהם תנאי הכשירות שצריך לעמוד בהם בודק חיצוני, להסמיך את הממונה לבטל אישור לשמש בודק חיצוני או להתלותו בהתקיים תנאים מסוימים  (סעיף 87ב המוצע) וכן להקנות לבודק סמכויות לדרוש מידע מגוף מפוקח (סעיף 87ג המוצע). אף שסעיף 58 מחייב גם בודק חיצוני בחובת הסודיות הקבועה בסעיף, מאחר שהסעיף מתייחס רק למידע לגבי לקוח בעוד שהמידע אליו נחשף בודק חיצוני הוא רחב יותר נדרש לקבוע חובת סודיות ספציפית אשר תחול עליו (סעיף 87ג(ג) המוצע) אשר הפרתה מהווה עבירה פלילית (בהתאם לסעיף 89(ג)(7) המוצע בסעיף 26).  

 

לסעיף 22(2) – מוצע לתקן את הוראת סעיף 87(ב) ולקבוע כי מידע מדגמי לא יימחק ממאגרי המידע של הבנק רק כאשר אינו נדרש עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח. עם זאת, מוצע לקבוע כי מידע מדגמי לא יישמר יותר משלוש שנים אלא אם כן הוא נדרש להליכים אשר נקבעו בסעיף. זאת, במטרה שלא להוביל לפגיעה בהליכי האכיפה אשר נקבעו בחוק, שכן נוסח הסעיף היום המחייב מחיקת המידע המדגמי לא יאוחר מששה חודשים ממועד איסופו או מסירתו (או מועד מאוחר יותר שקבע השר – סמכות אשר טרם הופעלה על ידו) אינה עולה בקנה אחד עם המישכות הליכי הפיקוח והבקרה ואינה מאפשרת למעשה שמירת הראיות הנדרשות לצורך הליכים אלה ככל שמדובר במידע מדגמי כאמור.

 

לסעיף 25 - מוצע להוסיף את סעיפים 88א ו88ב. לחוק, שיאפשרו מתן הוראות על ידי הממונה בנוגע לתיקון פגמים שהתגלו בפעילותם של לשכת נתוני אשראי, לשכת שירות נתוני אשראי, מיופה כוח בתמורה או נותן אשראי. סעיפים אלה נועדו, בין היתר, להבנות את תהליך האכיפה לגבי גופים שעליהם הממונה אינו מפקח באופן ישיר, כגון נותני אשראי בסיכון נמוך. כך, למשל, במקרה שבו הממונה סבור כי נותן אשראי מגיש ללשכה בקשה לקבלת נתוני אשראי מהמאגר או חיווי אשראי שלא בהתאם להוראות החוק, רשאי הממונה להורות לו להפסיק זאת. במקרה שבו המפר לא מילא אחר הוראותיו של הממונה, יהיה הממונה רשאי להטיל עליו עיצומים כספיים כפי שיוסבר בהמשך (ראה סעיף 92(28) המוצע בסעיף 28).

סעיפים מקביל קיימים בדברי חקיקה אחרים, למשל בסעיפים 8א ו8ב לפקודת הבנקאות.

 

לסעיף 27 – לאור הרחבת ההפרות בגינן ניתן להטיל עיצומים כספיים והוספת סעיפים 88א ו-88ב גם לגבי נותני אשראי שאינם מקורות מידע או משתמשים בנתוני אשראי, נדרש להתאים את הסכום הבסיסי של העיצומים הכספיים לגבי נותן אשראי בסיכון נמוך ולנותן אשראי שאינו מקור מידע, משתמש בנתוני אשראי ושאינו נותן אשראי בסיכון נמוך.

 

לסעיף 28 - מוצע לתקן את סעיף 92 לחוק העיקרי אשר קובע את רשימת ההפרות בגינן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי, ולקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מי שקיבל נתוני אשראי הכלולים במאגר או חיווי אשראי בניגוד לסעיף 25(א), על מי שעשה שימוש בנתוני אשראי של לקוח שקיבל מהמאגר לצורך פיתוח ותיקוף מודלים ללא הסכמתו המפורשת של הלקוח או שלא בדרך שהורה הממונה בניגוד להוראת סעיפים 25(ג) ו-(ד) וכן לקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על נותן אשראי אשר ביקש לקבל דוח אשראי לגבי לקוח שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי או הבטחת קיום תנאי עסקה או מבלי שהתקיימו התנאים להעברת דוח אשראי. כמו כן, בהמשך להרחבת הסמכויות של הממונה למתן הוראות בסעיפים 88א ו-88ב המוצעים, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מי שהפר את הוראות החוק ולא פעל בהתאם להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 88ב, וזאת על מנת להבטיח את יכולת הפיקוח והאכיפה, בנוגע לעניינים אלו.

לאור קשיים באכיפת הוראות החוק לגבי קבלת חיווי אשראי מוצע גם לקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או שלא לשם הבטחת קיום תנאי העסקה או בניגוד לתנאי אחר אשר נקבע בסעיף 33 כחיוני לצורך קבלת החיווי.

מוצע לקבוע כי הפרות שונות של החוק על ידי לשכות אשראי או לשכות מידע על עוסקים מהוות הפרות אשר בגינן ניתן להטיל עיצומים כספיים (פסקאות (12ג), (16א), (16ב), (27) ו-(29)). זאת, על מנת להבטיח יכולת פיקוח ואכיפה אפקטיביים גם בנושאים אלה מול הלשכות.

 

לסעיף 29 – מוצע לתקן את סעיף 116 ולקבוע כי ניתן יהיה לגבות אגרות גם בעד הגשת בקשה לרישיון שירות נתוני אשראי ושירות מידע על עוסקים וכן כי ניתן יהיה לגבות אגרה בעד בקשת רישום למיופה כוח בתמורה ואגרה שנתית אשר תוטל על מיופה כוח בתמורה. אגרות אשר הושמטו בטעות מהחוק המקורי. הטיפול בבקשות לרישוי ורישום גוזרות משאבים ועלויות משמעותיות מבוטלות. כך גם מערך הפיקוח על הפעילות של הגופים המקבלים רישיון או אשר נרשמים במרשם מיופי הכוח בתמורה.