תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 2

טיוטת צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021. 3

1.  תיקון התוספת הראשונה לחוק. 3

2.  תחילה. 3

דברי הסבר. 3

טיוטת צו

א. שם הצו המוצע

צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ט-2019 קובע מגבלות על תשלום במזומן (להלן- החוק), כך שהסכום המותר לתשלום במזומן בו מעורב עוסק או בעניין תשלום שכר עבודה, תרומה או הלוואה, עומד על 15,000 ש"ח (פרט (1) לתוספת לחוק), ואילו הסכום המותר לתשלום במזומן לאדם שאינו עוסק או בין אנשים פרטיים, או מתן או קבלת מתנה עומד על 50,000 ש"ח (פרט (2) לתוספת לחוק). סעיף 33 לחוק לצמצום השימוש במזומן מטיל על שר האוצר לבחון, החל מיום 1 בינואר 2020 ומדי שנה, את שינוי התוספת הראשונה לחוק, שעניינה קביעת הסכום המותר לתשלום במזומן בהתאם להוראות החוק. הסעיף קובע כי שינוי התוספת יעשה בהסכמת שר המשפטים, נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.  בהתאם להחלטת הממשלה מס' 268 שעניינה צמצום השימוש במזומן מיום 1 באוגוסט 2021, מוצע בצו זה להפחית את הסכומים המותרים לשימוש במזומן הקבועים בתוספת הראשונה לחוק, מ-11,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח לגבי פרט (1) לתוספת, ומ- 50,000 ש"ח ל-15,000 ש"ח לגבי פרט (2) לתוספת, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב שיוותר 50,000 שקלים חדשים, וזאת החל מיום 1 באוגוסט 2022.

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו לצמצום השימוש במזומן (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ב-2021

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ 6296-3)

אביגדור ליברמן

שר האוצר

דברי הסבר

במטרה להילחם בכלכלה השחורה בישראל הוקמה בשנת 2014 הועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי, בעקבותיה חוקק החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח-2018 (להלן-חוק לצמצום השימוש במזומן).

סעיף 33 לחוק לצמצום השימוש במזומן מטיל על שר האוצר לבחון, החל מיום 1 בינואר 2020 ומדי שנה, את שינוי התוספת הראשונה לחוק, שעניינה קביעת הסכום המותר לתשלום במזומן בהתאם להוראות החוק. הסעיף קובע כי שינוי התוספת יעשה בהסכמת שר המשפטים, נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בהתאם לאמור להלן:

(1)  שינוי הסכום הנקוב בפרט 1 , שעניינו מתן או קבלת תשלום במזומן על ידי עוסק במסגרת עסקו, מתן תשלום במזומן לעוסק על ידי אדם שאינו עוסק וכן מתן או קבלה של תשלום שכר עבודה, תרומה או הלוואה- הפחתת הסכום המותר לתשלום במזומן מ-11,000 ש"ח ל-6,000 ש"ח, ולעניין החלת שינוי זה על שכר עבודה- גם בהסכמת שר הכלכלה והתעשייה.

(2)  שינוי הסכום הנקוב בפרט 2 שעניינו קבלת תשלום במזומן על ידי אדם שאינו עוסק בעבור עסקה, או מתן תשלום במזומן על ידי אדם שאינו עוסק לאדם שאינו עוסק, או מתן או קבלת תשלום במזומן כמתנה - הפחתת הסכום המותר לתשלום במזומן מ-50,000 ש"ח ל-15,000 ₪, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב, שיוותר 50,000 ש"ח.

הבחינה המקצועית שנעשתה בהתאם לחוק כללה קבלת נתונים על השפעות החוק, בדיקת מצבם של הפתרונות החלופיים למזומן  והתייחסות לחשיבות מתן זמן לציבור להתרגל לשינוי בשימוש באמצעי תשלום. לאחר בחינת השפעות החוק ומגמות השימוש במזומן בקרב הציבור בישראל, ניתן להצביע על מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה הסמוכה לתחילת תחולת החוק, שנבלמה עם פרוץ משבר הקורונה. עוד ניתן להצביע על המשך מגמת הגידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים המהווים תחליף למזומן, הנמשכת בשנים האחרונות. על כן, ועל מנת לעמוד בתכליות החוק ולהגשים את היעדים שנקבעו למלחמה בהון השחור, מוצע לתקן את הצו בהתאם לסמכות הקבועה בחוק ולהפחית את הסכומים הקבועים בתוספת הראשונה לחוק, החל מיום 1 באוגוסט 2022, ל-6,000 שקלים חדשים בעסקה בה מעורב עוסק או בעניין שכר עבודה, תרומה או הלוואה, ול-15,000 שקלים חדשים לעסקאות בין אנשים פרטיים או במתן או קבלת תשלום במזומן כמתנה, למעט לעניין סכום שמשלם אדם שאינו עוסק בעד רכישת כלי רכב שיוותר 50,000 שקלים חדשים.

תוספת הכנסות מוערכת ב-150 מיליון שקלים חדשים לשנת 2022 ו-300 מיליון שקלים חדשים לשנת 2023 ואילך.