טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ"א-2021

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנה 66 לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות), עניינה: "חיוב ברישיון ובאישור", והיא קובעת, בתקנת משנה (ג), כי: "לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור".

אמות המידה להתקנה, תחזוקה והפעלה של מיתקן עזר לטיסה מפורטות, בין היתר, בכרכים השונים לנספח 10 לאמנה, שעניינו: "Aeronautical Telecommunications".

מבוקש לתקן את תקנה 66 לתקנות העיקריות, כך שבכל הנוגע לאמות המידה להתקנה, תחזוקה והפעלה הקבועות בנספח 10 לאמנה, תפנה התקנה באופן פרטני לגבי סוגי מיתקני עזר לטיסה שונים באופן ישיר להוראות האמורות, כך שאלה יחולו באופן כללי, ובלא תלות ב"הוראות המנהל" או "תנאי האישור".

מצ"ב קישור לפרסום באתר רשות התעופה האזרחית במירשתת ובו, גם דוח הערכת השפעות האסדרה (RIA) שנערך לטובת העניין.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית

טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס'...), התשפ"א-2021

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

(חמ 1299 -3 - ת1)

 

__________________

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

דברי הסבר

כללי

נספח 10 לאמנת התעופה האזרחית הבין-לאומית שנחתמה בשיקגו ביום כ"א בכסלו התש"ה (7 בדצמבר 1944), עניינו: "Aeronautical Telecommunications" (להלן - האמנה ו- נספח 10, בהתאמה).

נספח 10 מונה חמישה כרכים (Volume), כאשר בכל אחד מהם קבועות הוראות לעניין מיתקני עזר לטיסה (ראו ההגדרה בחוק) וציוד אחר, המשמשים בצורה כזו או אחרת לתקשורת, בכל הנוגע להתקנתם או קביעתם, תחזוקתם והפעלתם, כך:

הכרך הראשון עניינו: "Radio Navigation Aids", ובו הוראות כלליות לגבי "עזרי רדיו לניווט", וכן מפרטים פרטניים לגבי סוגים שונים של עזרים כאמור (ובהן: ILS, VOR, NDB, DME, GNSS, MLS ועוד).

הכרך השני עניינו:" Communication Procedures including those with PANS status", ובו הוראות כלליות לגבי שירותי תקשורת שונים, וכן מפרטים פרטניים לגבי סוגים שונים של שירותי תקשורת כאמור (תקשורת קולית ומיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית).

הכרך השלישי עניינו: " Communication Systems", ובו שני חלקים: מערכות תקשורת מידע דיגיטלי (Digital Data Communication Systems) ומערכות תקשורת קוליות (Voice Communication Systems). אף כאן יש הוראות כלליות לגבי מערכות תקשורת כאמור וכן מפרטים פרטניים לגבי סוגים שונים של מערכות תקשורת כאמור.

הכרך הרביעי עניינו: " Surveillance Radar and Collision Avoidance Systems", ואף בו הוראות כלליות לגבי מערכות עקיבה וכן מפרטים פרטניים לגבי סוגים מסוימים של מערכות עקיבה.

הכרך החמישי עניינו: " Aeronautical Radio Frequency Spectrum Utilization", ובו הוראות לעניין אופן השימוש בתחום תדרי הרדיו בתעופה האזרחית. 

בנוסף ישנו מסמך (Doc) 8071, שהוצא לפי האמנה, שעניינו: " Manual on Testing of Radio Navigation Aids". במסמך זה, המונה שלושה כרכים, הוראות מפורטות לגבי אופן ביצוע בדיקות במיתקני עזר לטיסה של מערכות המשמשות לניווט באמצעות גלי רדיו. המסמך בנוי כך שיש בו הוראות כלליות שיש לקיים לצורך ביצוע הבדיקות ככלל (למשל: הוראות לגבי ההבחנה בין בדיקות קרקעיות לבין בדיקות בטיסה, בדיקות שנדרש לבצע בעת התקנת המתקן ובדיקות תקופתיות, , לגבי יידוע במקרה של שינוי במצבו של מיתקן עזר לטיסה בעקבות בדיקה, לגבי כיול ציוד בדיקה, לגבי המבנה הארגוני של יחידת הבדיקות ועוד ועוד), וכן הוראות פרטניות לגבי סוגים שונים של מערכות המשמשות לניווט קרקעי (VOR), DME, ILS, NDB, וכו'), כאשר לגבי כל מערכת ישנן הוראות כלליות (Introduction), הוראות לגבי ביצוע בדיקה קרקעית (Ground testing) והוראות לגבי ביצוע בדיקה בטיסה (Flight testing). 

הצורך באמות מידה אחידות ומפורטות בעניינים אלה מקורו בכך שאף לגביהם נדרשת אחידות תקינתית שכן המיתקנים והציוד כאמור נועדו לשרת כלי טיס אזרחיים שונים הפועלים במרחב הפיקוח התעופתי של המדינה החברה, וממילא הצורך בכך שכל מדינה תוכל לסמוך על מיתקנים וציוד כאמור של מדינה אחרת, בכך שבטיחות התעופה האזרחית וסדירותה יובטחו.

 קיימים מספר סוגים של מיתקני עזר לטיסה וציוד שנספח 10 עוסק בהם, אותם ניתן לחלק לשלושה תחומים עיקריים: תקשורת (Communication), ניווט (Navigation) ועקיבה (Surveillance) (מכאן גם השימוש השכיח בצירוף האותיות: CNS).

מערכות תקשורת הן מערכות שמשמשות לתקשורת בין כלי הטיס לפקח הטיסה. קיימים מספר סוגים שכיחים של מערכות תקשורת:

א.  מערכת תקשורת קרקעית מבוססת על גלי רדיו, לתקשורת דו כיוונית בין פקח הטיסה לכלי הטיס, כאשר התקשורת יכולה להיות תקשורת קולית או דיגיטלית;

ב. ATIS^[3] - מערכת תקשורת קרקעית, שמשדרת באופן רציף באמצעות גלי רדיו לכלי הטיס נתונים שונים (מסלול בשימוש, מצב מסלול, נתונים מטאורולוגים, לחץ ברומטרי...). השידור של הנתונים יכול להיות בתקשורת קולית או דיגיטלית.

ג.  DF^[4] - מערכת תקשורת קרקעית, שקולטת תשדורת רדיו מכלי טיס ומציגה לפקח הטיסה את מיקומו הדו-ממדי של כלי הטיס יחסית למיקום המערכת שמותקנת ביחידת הנת"א העושה בה שימוש.

מערכות ניווט הן מערכות הקבועות על הקרקע, שהטייס נעזר בהן לביצוע תהליכי טיסה שונים, הכוללים, בין היתר: ניווט במרחב ותהליכי המראה ונחיתה. קיימים מספר סוגים שכיחים של מערכות ניווט:

א.  VOR^[5] - מיתקן קרקעי שמשדר לכלי הטיס באופן רציף גלי רדיו. האפנון של גלי הרדיו משתנה בהתאם לזווית שלהם מהמתקן. כלי הטיס מפענח את גלי הרדיו ומפענח מתוכם את כיוון (זווית) התחנה הקרקעית שמיקומה ידוע לכלי הטיס, וכך הוא יכול למקם את עצמו ביחס אליה.

ב. DME^[6] - מיתקן קרקעי ש"נחקר" (קרי, משיב לקריאה מכלי טיס) על-ידי כלי הטיס באמצעות גלי רדיו. ה- DME עונה לחקירה באמצעות שידור גלי רדיו בתדר אחר. המטוס מפענח את גלי הרדיו ומוצא את המרחק מהתחנה הקרקעית שמיקומה ידוע לכלי הטיס.

ג.  ILS^[7] - מיתקן קרקעי שמשדר גלי רדיו באופן רציף לכלי הטיס. כלי הטיס מפענח את גלי הרדיו שמנחים אותו מבחינה אופקית ואנכית להגיע לתחילת מסלול הנחיתה (שימושי במיוחד כאשר הראות גרועה).

ד. NDB^[8] - מיתקן קרקעי שמיקומו ידוע, שמשדר אות רדיו בתדר קבוע מסוים. כלי הטיס קולט את אות הרדיו בעזרת אנטנות שמותקנות בכלי הטיס ויודע לפענח את זווית כלי הטיס יחסית למתקן.

ה. GNSS^[9] - שם כללי למערכות ניווט המשתמשות בגלי רדיו שמשודרים ממספר לוויינים שמיקומם בחלל ידוע, למציאת קואורדינטות (קו אורך, קו רוחב, גובה) בכדור הארץ, מהירות וזמן ברמת דיוק גבוהה מאד. קיימים מספר סוגי מערכות GNSS, וביניהם GPS האמריקאית, GLONASS הרוסית, Galileo האירופאית, BeiDou הסינית.

 מערכות עקיבה הן מערכות קרקעיות שמסייעות לפקח הטיסה לקבוע את מיקומו וזהותו של כלי טיס מסוים וכן לקבל אודותיו נתונים נוספים, באוויר ועל הקרקע. קיימים מספר סוגים שכיחים של מערכות עקיבה:

א.  מערכות שמיועדות לספק לפקח הטיסה נתונים לגבי כלי טיס באוויר.

1. מכ"ם^[10] PSR^[11] (מכ"מ ראשי) - המכ"ם הראשי משדר אלומה של קרינה אלקטרומגנטית (גלי רדיו). גלי הרדיו המשודרים מהאנטנה יוצאים למרחב ופוגעים בכלי טיס. כלי טיס המצוי בתחום אלומת השידור שבו פוגעת הקרינה מפזר חלק מהקרינה האלקטרומגנטית במרחב. שבריר מהקרינה המפוזרת על ידי כלי הטיס מוחזר באופן זה אל המכ"ם. עיבוד וניתוח האותות החוזרים מאפשר לחשב את כיוונו, מרחקו, מהירותו ולשער את נפחו של כלי הטיס.

2. מכ"ם  SSR^[12] (מכ"ם משני) - המכ"ם המשני חוקר את כלי הטיס באמצעות גלי רדיו שנשלחים מאנטנה. כלי הטיס משדר לחוקר באמצעות משיב (Transponder) גלי רדיו הכוללים נתונים רבים על כלי הטיס. המכ"ם המשני מחשב את כיוונו, מרחקו, גובהו, מהירותו, זהותו של כלי הטיס ועוד נתונים רבים נוספים.

3. WAM^[13] - מערכת שמבוססת על מספר מקלטים שפרוסים במקומות שונים על הקרקע ומיקומם המדויק ידוע. המקלטים קולטים תשדורות מהמשיב (Transponder) שמותקן בכלי הטיס. באמצעות שעון מדויק ומיקום המקלטים שקולטים את אותה תשדורת ניתן לקבוע את מיקום המטוס (הנתונים שמתקבלים הם נתונים זהים למכ"ם SSR). המערכת יכולה להיות פסיבית (מקלטים בלבד) או מבוססת על מקלטים וחוקרים כלל כיווניים.

4. ADS-B^[14] מערכת עקיבה אחרי כלי טיס (ללא תלות בכיסוי מכ"ם). המערכת מבוססת על כך שכלי הטיס יודעים את מיקומם העצמי באמצעות מערכת ניווט לוויינית (GNSS) ומשדרים את מיקומם העצמי, כמו גם נתונים נוספים, באופן תדיר, מה שמאפשר את המעקב אחריהם.

ב. מערכות שמיועדות לספק לפקח הטיסה נתונים לגבי כלי טיס על הקרקע.

1. A-SMGCS^[15] - מערכת שמבוססת על סנסורים קרקעיים (עיקרון עבודה דומה למערכת ה- TWAM) ומכ"ם (עיקרון עבודה דומה למכ"ם PSR) שמיועדת להציג לפקח הטיסה את מיקומו וזהותו של כלי הטיס על הקרקע.

כל אלה מכונים בספרות המקצועית, יחדיו, בתור "CNS".

בנוסף ישנם מיתקני שרות תקשורת תעופתית קרקעית.

מיתקני שרות תקשורת תעופתית קרקעית אינם מוגדרים באופן מסורתי בתור מערכות CNS. מדובר במיתקנים להעברת מידע תעופתי בין יחידות הנת"א^[16] לבין עצמן, ולא בהעברת מידע בין מתקני עזר לטיסה קרקעיים לבין כלי טיס. מדובר בעיקר במערכות תקשורת קרקעיות, המשמשות להעברת תוכניות טיסה, דיווחי מזג אוויר, עדכונים של פרסומי ידע תעופתי ועוד נתונים שתורמים לבטיחות התעבורה האווירית, והפעלה יעילה וכלכלית של שרותי התעבורה האווירית. למעשה מדובר במיתקנים שלא ניתן לנהל יחידת נת"א בלעדיהם, ומכאן חיוניותם והחשיבות שבאסדרתם.

כפי שיפורט להלן, בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות) לא מפורט דבר לקבל תהליך האישור או הקבלה של מיתקנים אלה, וכתוצאה מכך הם לא מאושרים ולא מפוקחים היום בידי הרשות (דבר שמבוקש לתקנו, כפי שיפורט להלן)^[17].

המצב החוקי היום

ההוראות הישימות לעניין זה לפי חוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק), קבועות במספר מקומות, בחוק ובתקנות.

כך, בסעיף 1 לחוק מוגדר "מיתקן עזר לטיסה" בתור: "מיתקן הנמצא מחוץ לכלי הטיס ואינו מחובר אליו, המשמש או המיועד לשמש עזר לטיסה, ובכלל זה מיתקן המשמש או המיועד לשמש עזר לניווט אווירי או לביצוע תהליכי טיסה, מערכת הקולטת נתונים מכלי טיס או משדרת אליהם נתונים לצורך ניהול תעבורה אווירית, מסלול נחיתה, המראה או הסעה, מיתקן קרקע לתקשורת עם כלי טיס, מיתקן לתאורת סימון ואזהרה לכלי טיס ומיתקן דיווח מזג אוויר". הדגש בכך הוא שמדובר במיתקן הנמצא מחוץ לכלי הטיס ואינו מחובר אליו, המשמש עזר לטיסה, ובכלל זה מיתקן קרקע לתקשורת עם כלי טיס. משמע, מיתקן קרקע לתקשורת עם מיתקן קרקע אחר, אינו בא בגדר מיתקן עזר לטיסה.

כמו-כן, בכל הנוגע להפעלת שדות תעופה ומנחתים קובע סעיף 33 לחוק כי: "בלי לגרוע מסמכותו לפי סעיפים 46(א) ו-47, רשאי השר לקבוע הוראות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים, ובכלל זה בעניינים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לעניין שדות תעופה ולעניין מנחתים, וכן הוראות שונות לעניין סוגי מנחתים: (1) חובות בעל רישיון להפעלת שדה תעופה או מנחת, כמפורט להלן: (א) חובה להחזיק ולעשות שימוש, במסגרת פעילותו על פי הרישיון, במיתקנים ובציוד המתאימים, הדרושים לצורך הפעלת שדה התעופה או המנחת, ובכלל זה אמצעי תקשורת, מיתקני עזר לטיסה ואמצעי כיבוי והצלה...".סעיף זה מאפשר קביעת תקנות לעניין מיתקני עזר וציוד "מתאים" אחר בכל הנוגע לפעילותו של בעל רישיון להפעלת שדה תעופה.

עוד קובע סעיף 35 לחוק, לעניין מיתקן עזר לטיסה, כי: "(א) לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה המשמש או המיועד לשמש כלי טיס אזרחיים, אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב, והמיתקן מותקן או בנוי, לפי העניין, מתוחזק ומופעל בהתאם לתנאי האישור... (ג) השר רשאי לקבוע תנאים למתן אישור לפי סעיף זה, והליכים לקבלת אישור כאמור.".

בצד אלה קיימת תקנה 66 לתקנות העיקריות, הקובעת, בין היתר, כי: "לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור". תקנה זו, שנקבעה לפי חקיקת החוק, קובעת הסדר כללי, מקביל למדי בתוכנו לזה שנקבע בסעיף 35 לחוק כאמור לעיל.

לאורך השנים אסדרת הנושא נעשתה לפי תקנה 66 האמורה ובאופן פרטני, כאשר באישור להפעלת מיתן העזר לטיסה נכללו כל ההוראות הישימות לגבי התקנה/בנייה, תחזוקה והפעלה, בעיקר על דרך של הפנייה להוראות נספח 10 ומסמך 8071, ומבלי לקיים שינויי חקיקה מתאימים כפועל יוצא מחקיקת החוק המאוחרת (דבר שהתאפשר גם כתוצאה מכך שבפועל ישנו בעל עניין עיקרי אחד בנושא, המפעיל מיתקני עזר לטיסה, הוא רשות שדות התעופה).

באחרונה החליטו גורמי המקצוע ברשות התעופה האזרחית כי יש לתקן את תקנה 66 לתקנות העיקריות כך שזו עצמה תכלול הפנייה להוראות הטכניות הכלליות של נספח 10 ומסמך 8071, כך שאלה יחולו בלי תלות בקביעתן באישורים הפרטניים; באותה הזדמנות מבוקש גם לעגן במפורש את הסמכות ואת ההוראות הישימות לגבי התקנה/בנייה, תחזוקה והפעלה של אמצעי תקשורת קרקעית, שאינם מיתקן עזר לטיסה, כך שיינתן מענה אסדרתי ובטיחותי גם לנושא זה, הכל כפי שיפורט להלן.

הסמכות לקבוע את התקנות

ככלל, עניינן של התקנות המוצעות הוא יישום הוראות נספח 10 כאמור.

לפיכך מבוקש לקבוע את התקנות לפי סעיף 166 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק).

יצוין כי לפי הוראות סעיף 166(ד) לחוק, אין ענישה פלילית על הוראות שנקבעו לפיו.

סעיף 166 לחוק, שכותרתו "תקנות להחלת אמות מידה, נהלים או הליכים לפי סעיף 37 לאמנה", קובע:

"(א)          השר רשאי לקבוע הוראות לשם החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה, והכל בסייגים או בלא סייגים.

(ב)           תקנות לפי סעיף זה לעניין יירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס, וכן תקנות כאמור העשויות להשפיע על השימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית לפי סעיף 80, יותקנו בהסכמת שר הביטחון.

(ג)            לא יתקין השר תקנות לפי סעיף זה, אלא באותם עניינים שלגביהם הוא מוסמך לעשות כן לפי הוראות אחרות בחוק זה ובהתאם לסמכות הנתונה לו לפי אותן הוראות, וכל עוד בהתאם לאמור באותן הוראות, התקנות לפיהן אינן טעונות אישור של הוועדה לפי חוק זה.

(ד)           לא תהיה ענישה פלילית על הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף זה."

 

לעניין סעיף קטן (א): "אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה" כוללים, בין השאר, את הסטנדרטים וההמלצות שנקבעו בנספחי האמנה.

הואיל והתיקונים המוצעים לעיל באים ליישם את הוראות נספח 10 לאמנה, הרי שמדובר בתקנות שעניינן "החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה...".

לעניין סעיף קטן (ב): התקנות המוצעות לא עוסקות ביירוט או הגנה וזיהוי של כלי טיס ואינן עשויות להשפיע על שימוש במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל שהוקצה לתעופה הצבאית.

משכך התקנות המוצעות לא טעונות את הסכמת שר הביטחון.

לעניין סעיף קטן (ג): הסמכות להתקין תקנות בעניינים הכלולים בתיקונים המוצעים קבועה, בין היתר, בסעיפים 33 ["תקנות לעניין הפעלת שדות תעופה ומנחתים"], 35(ג) ["אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה"] ו- 168 ["ביצוע ותקנות"] לחוק.

הוראות סעיפים 33, 35(ג) ו- 168 לחוק לעניין זה אינן דורשות את אישור ועדת הכלכלה להתקנת תקנות לפיהם.

כמו-כן, מהוראת סעיף 166(ד) לחוק נובע כי תקנות שנקבעו מכוח סעיף 166 כאמור אינן טעונות אישור ועדה מוועדות הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

עוד יצוין כי לפי סעיף 148(14) לחוק, העיצום הכספי בגין הפרת הוראות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק הוא 25% מהסכום הבסיסי. משמע, האכיפה של הוראות שנקבעו לפי סעיף 166 מוגבלת ביחס להוראות באותם עניינים שמותקנות שלא לפי סעיף 166 לחוק.

לפיכך, מבוקש לקבוע את התקנות המוצעות לפי סמכות השר בסעיף 166 לחוק.

התקנות המוצעות הן פרי הצעתה של רשות התעופה האזרחית לשרת התחבורה ובכך מתמלא גם התנאי הקבוע בסעיף 168(ב) לחוק.

לתקנה 1 המוצעת, שעניינה: "תיקון תקנה 66"

תקנה 66 לתקנות העיקריות עניינה: "חיוב ברישיון ובאישור", והיא קובעת, בתקנת משנה (ג): "לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור".

בנוסחה הנוכחי התקנה אינה נותנת מענה מפורט לצורך באסדרה בטיחותית מפורטת של הפעלת מיתקן עזר לטיסה ושל מיתקן שירות תקשורת קרקעית (ראו ההגדרה להלן), אם בשל לשונה הכללית המרחיבה מאוד את האפשרות לעשות שימוש ב"אישור" בתור אמצעי אסדרה כללי ואם בשל כך שאין בה כלל התייחסות למיתקן שירות תקשורת קרקעית, שלא בא כלל בגדר "מיתקן עזר לטיסה". משכך יש צורך בתיקון התקנה בשורה של עניינים, כפי שיפורט להלן:

כך, מבוקש להוסיף "מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית" לכלל המיתקנים הטעונים אישור המנהל והפעלה בהתאם להוראותיו ולהוראות האישור. זאת שכן מיתקן שירות תקשורת קרקעית (שהם, כפי שפורט לעיל, בעיקר מערכות תקשורת קרקעיות, המשמות להעברת תוכניות טיסה, דיווחי מזג אוויר, עדכונים של פרסומי ידע תעופתי וכו') הוא חלק חיוני ומשמעותי במתן שירותי תעבורה אווירית ו"עזר לטיסה" ובקיומה של תעופה אזרחית בטוחה.

לפיכך, מבוקש לתקן את תקנה 66(ג) לתקנות העיקריות כך שאחרי המילים "מיתקן עזר לטיסה" יבואו המילים "או מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית", כך שההוראות לגבי הצורך באישור כמו גם לגבי החובה להתקין, לתחזק ולהפעיל בהתאם להוראות המנהל ותנאי האישור יחולו גם לגבי מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית (לתקנה 1(1)(א) המוצעת).

בהתאמה מבוקש לקבוע את חובתו של בעל אישור להתקין/לבנות, לתחזק ולהפעיל מיתקן -- עזר לטיסה או שירות תקשורת תעופתית קרקעית - שניתן לו אישור להפעלתו, בהתאם להוראות הישימות לפי נספח 10, השייכות לעניין: אם ההוראות הכלליות הישימות ואם ההוראות הפרטניות לעניין "סוג" מסוים של מיתקן לו ניתן האישור. את הדבר מבוקש לעשות באמצעות הפניית בעל האישור להוראות הישימות בנספח 10, וזאת חלף תרגום ההוראות המפורטות שבכרכים השונים של נספח 10 ללשון העברית. הוראות נספח 10, כפי שפורט לעיל, הן הוראות טכניות ויישומיות בעיקרן, וכוללות מפרטים טכניים שקשה מאוד לתרגמם לעברית בצורה מלאה ומובנת (ושאינה אלא חזרה על המילים האנגליות באיות עברי...). בהקבלה, אין צורך בדבר שכן בעלי האישורים למיתקנים השונים הם ככלל גופים בעלי ידע והתמחות בתחום (למשל, רשות שדות התעופה), ולכן אין להם בעיה להתמודד עם המפרטים הטכניים שבנספח 10 בלשון האנגלית, מה גם שככלל הספרות הטכנית המשמשת להתקנת/בנייה, תחזוקת והפעלת המיתקנים היא בשפה האנגלית, וממילא תרגום נספח 10 לעברית עלול רק להכביד על בעלי העניין (במעבר מהלשון העברית ללשון האנגלית וחוזר חלילה).

לפיכך, לגבי כל סוג של מיתקן מבוקש להפנות להוראות הישימות לגביו לפי נספח 10, בשים לב לכרך ולעיתים אף לפרק בנספח 10, בהתאם לסוג המיתקן, זאת בצד הפנייה להוראות כלליות בנספח 10 הישימות לגבי כלל המיתקנים (לתקנה 1(ב) המוצעת).

בהמשך לאמור לעיל מבוקש להוסיף שלוש תקנות משנה חדשות ((ד) עד (ו)) שיחולו לגבי מיתקן עזר לטיסה ולגבי מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית. מטרת תקנות המשנה שמבוקש להוסיף לתקנה 66 לתקנות העיקריות היא למסד את תהליך בקשת האישור, על הנהלים שעל מבקש האישור להגיש לאישור המנהל, וכן את חובתו של בעל האישור לקיים את הנהלים שאישר לו המנהל, וכל שינוי בהם, כאשר כל שינוי טעון אישור המנהל בפני עצמו. ההסדרים המוצעים לעניין זה יחליפו במידה רבה את הפרטים שיש באישורים שניתנים היום, כך שהאישורים בעתיד לא יכילו עוד שפע הפניות כלליות לנספח 10, אלא יוכלו לשמש לקביעת תנאים או הוראות פרטניים לגבי אישור מסוים ולגבי מערכת מסוימת, כאשר ההפנייה הכללית להוראות נספח 10, כמו גם החובות לעניין הגשת נהלים וקיומם, יהיו פעול יוצא של ההסדר הכללי שבתקנה 66 לתקנות העיקריות.

עוד מבוקש לפרט בתקנת משנה נפרדת את כל ההגדרות הישימות לתקנה 66 בנוסחה המתוקן. לאור זאת שהגדרות אלה יפות לתקנה 66 לתקנות העיקריות בלבד, מבוקש לקבוע אותן במסגרתה ולא בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בה מפורטות ההגדרות ה"כלליות" שבתקנות העיקריות.

 

לפיכך מבוקש להוסיף תקנת משנה חדשה, "(ד)" מספרה, שתקבע את חובתו של מבקש אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה או מיתקן שירות תקשורת קרקעית, כאמור בתקנת משנה (ג), להגיש לאישור המנהל נהלים בעניינים המפורטים בפרק 1 למסמך 8071 (ראו ההגדרה להלן) ובפרק המתאים במסמך 8071 למיתקן לגביו הוא מבקש אישור כאמור, ובכלל זה לעניין אופן ועיתוי בדיקת המיתקן.

כך, מסמך 8071 (ראו ההגדרה להלן), שעניינו: "Manual on Testing of Radio Navigation Aids", מפרט הוראות כלליות לגבי "מערך" בדיקות שעל בעל אישור להפעלת מיתקן עזר לטיסה לקיים - בדיקות קרקעיות ובדיקות בטיסה - ובכלל זה לגבי יידוע המנהל בדבר שינוי במצבו המבצעי של מיתקן, כיול ציוד המשמש לבדיקות בטיסה, תיאום בין מערך הבדיקות הקרקעיות למערך הבדיקות בטיסה, דרישות לגבי יחידת בדיקות בטיסה, הפרעות אלקטרומגנטיות, ניתוח אותות, עיתוי עריכת בדיקות, עריכת בדיקות בטיסה בלילה, ועוד ועוד. מכאן הדרישה כי למבקש האישור יהיו נהלים מתאימים ליישום הוראות מסמך 8071, כאשר לאור חשיבותם נהלים אלה (וכל שינוי בהם, כפי שיפורט להלן), טעונים את אישור המנהל.

יצוין כי היום נהלים אלה מגובשים ומאושרים במסגרת תהליך הרישוי הפרטני של כל מיתקן על-בסיס נהלי רת"א, ולא לפי הסדר כללי ומפורט הקבוע בתקנות העיקריות בהקשר זה (לתקנה 2 - הוספת תקנת משנה (ד)).

בהמשך לאמור לעיל וחובת אישור הנהלים במסגרת תהליך קבלת האישור להפעלת המיתקן, מבוקש לקבוע את חובתו של מי שקיבל אישור כאמור (בעל אישור) להימנע משינוי הנהלים שאושרו לו אלא אם אישר לו זאת המנהל. זאת במטרה להבטיח כי הנהלים האמורים וכל שינוי בהם מאושרים בידי המנהל באופן שמאפשר בקרה על תוכנם החשוב לבטיחות המתמשכת של המיתקנים של השימוש בהם (לתקנה (ה)(1) לתקנות העיקריות המוצעת).

בהתאמה מבוקש לקבוע את חובתו של בעל אישור לקיים את הנהלים שאושרו לו, על שינוייהם [המאושרים לפי תקנת משנה (ה)(1) לתקנות העיקריות המוצעת], שהרי הנהלים לא נוצרו ואושרו על מנת שיוצגו לראווה, אלא על-מנת שייושמו בפועל בעת בניית/התקנת, תחזוקת והפעלת המיתקנים (לתקנה (ה)(2) לתקנות העיקריות המוצעת).

כן מבוקש להוסיף תקנת משנה חדשה, "(ו)" מספרה, בה יפורטו ההגדרות השייכות לעניין תקנה 66 לתקנות העיקריות כפי תיקוניה המוצעים לעיל.

עיקר התיקונים שמבוקש לערוך בתקנה 66 לתקנות העיקריות, עניינם הפנייה לנספח 10 על כרכיו ומסמכי העזר לביצועו, ולכן מבוקש להגדיר את נספח 10, כל אחד מהכרכים שלו השייכים לעניין וכן את מסמך 8071, זאת על-מנת לחסוך את החזרה על שמותיהם המלאים בכל איזכור שלהם.

עוד מבוקש להגדיר שם "מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית" (Aeronautical fixed service (AFS)), שאינו מיתקן עזר לטיסה, ושמבוקש, במסגרת התיקונים המוצעים בתקנה 66 לתקנות העיקריות, לכלול גם אותו בתהליך האישור שבתקנה האמורה, שכן מיתקן כאמור מתקיים בצוותא-חדא עם מיתקני עזר לטיסה שונים, כאשר כולם מוסדרים לפי נספח 10, ולכן חשוב ונכון שאסדרתם תהיה מתואמת ומתאימה.

ההגדרה המוצעת לעניין זה מבוססת על ההגדרה שבכרך השני לנספח 10: " Aeronautical fixed service (AFS) - A telecommunication service between specified fixed points provided primarily for the safety of air navigation and for the regular, efficient and economical operation of air services." (לתקנה 1(2) המוצעת). 

לתקנה 2 לתיקון המוצע שעניינה: תיקון תקנה 545א

תקנה 545א לתקנות העיקריות עניינה: "תקנות שהותקנו לפי סעיף 166 לחוק", ועניינה, בין היתר, פירוט תקנות שונות בתקנות העיקריות שנקבעו לפי סעיף 166 לחוק הטיס או שיש לראותן כאילו הותקנו לפיו, וזאת על-מנת לקבצן במקום אחד, באופן שיאפשר להבין בצורה ברורה את ההשלכות החוקיות של הפרתן. 

סעיף 166 לחוק הטיס קובע תהליך מיוחד לקביעת תקנות שעניינן: "החלה או יישום, בישראל או לגבי כלי טיס ישראלי, של אמות מידה, נהלים או הליכים שארגון התעופה הבין-לאומי קבע או המליץ עליהם לפי סעיף 37 לאמנה". תקנות כאמור אינן טעונות את אישור ועדת הכלכלה, מצד אחד, אולם אכיפתן "מופחתת", מצד שני. כך, הפרתן אינה נתונה לענישה פלילית (ראו בסעיף 166(ד) לחוק הטיס). כמו-כן, העיצום הכספי שניתן להטיל בגין הפרת עומד על 25% מהסכום הבסיסי לגבי המפר, בלבד (ראו בסעיף 148(14) לחוק הטיס).

משכך, ועם תיקון תקנה 66(ג) והוספת תקנות משנה חדשות 66(ד) עד (ו), שייקבעו לפי סעיף 166 לחוק הטיס לתקנות העיקריות, מבוקש להוסיפן לרשימת התקנות המפורטת בתקנה 545א לתקנות העיקריות, לפי העניין (לתקנה 2 המוצעת).

לתקנה 3 המוצעת, שעניינה: "תחילה" ולתקנה 4 המוצעת שעניינה: "הוראות מעבר"

בכל הנוגע למיתקן עזר לטיסה, הרי שהתקנות המוצעות מעגנות את מצב הדברים הנוהג, ולכן נדרשת תקופת היערכות מזערית, אותה מבוקש להעמיד על 60 ימים מיום הפרסום (לתקנה 2(1) המוצעת).

בהתאמה, מבוקש לקבוע כי, לגבי מי שבידיו אישור מיתקן עזר לטיסה שניתן לו ערב יום התחילה, יראו את הנהלים שאושרו לו במסגרת תהליך מתן האישור כאילו אושרו לפי התקנות המוצעות, באופן שלא יחייב תהליך של אישור מחדש ויאפשר את המשכיות הפעילות (לתקנה 3 המוצעת).

עם זאת, בכל הנוגע למיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית, הרי שמדובר למעשה באסדרה ראשונה של התחום, ולכן נדרש למעשה לקיים תהליך אישור של כל המיתקנים מסוג זה בהתאם לתקנה. לפיכך, לעניין מיתקן כאמור, מבוקש כי התקנות יחול שנה מיום פרסומן (לתקנה 2(2) המוצעת).

 

נוסח משולב

66. (א)  לא יתן אדם שירות פיקוח על תנועה אווירית ולא יפרסם פרסומי מידע תעופתי ונוטאם אלא אם ניתן לו רישיון לכך מאת המנהל ואלא בהתאם לתנאי הרשיון.

            (ב) לא יפרסם אדם פרסומי מידע תעופתי, אלא אם המנהל אישר מראש כל פרסום כאמור.

(ג) לא יפעיל אדם מיתקן עזר לטיסה או מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית אלא אם כן אישר המנהל את המיתקן בכתב והמיתקן מותקן, מתוחזק ומופעל בהתאם להוראות המנהל ולתנאי האישור, וכן, לגבי המיתקנים שיפורטו להלן, לפי ההוראות הבאות -

(1) לגבי מיתקן עזר לטיסה כמפורט בפסקאות (2) עד (5) להלן - פרק (Chapter) 2 לכרך I;

                        (2) לגבי מערכת ILS - פרק 3.1 לכרך I;

                        (3)  לגבי מערכת VOR - פרק 3.3 לכרך I;

                        (4) לגבי מערכת NDB  - פרק 3.4 לכרך I;

                        (5) לגבי מערכת DME -פרק 3.5 לכרך I;

                        (6) לגבי מערכת GNSS - פרק 3.7 לכרך I;

                        (7) לגבי מערכת Director Finding - פרק 6.2 לכרך II;

(8) לגבי מערכות תקשורת (Communication Systems) - כרך III, בהתאם לסוג מערכת התקשורת;

(9) לגבי מערכת ATIS – סעיפים 4.3.4 עד 4.3.9 לנספח 11;

(10) לגבי מערכת מכ"ם משני (Secondary Surveillance Radar (SSR)) - פרקים 2 ו- 3 לכרך IV;

                        (11) לגבי Multilateration Systems - פרק 6 לכרך IV;

                        (12) לגבי מיתקן שרות תקשורת תעופתית קרקעית - פרקים 2 עד 4 לכרך II.(ד) מבקש אישור כאמור בתקנת משנה (ג) יגיש לאישור המנהל נהלים בעניינים המפורטים בפרק 1 למסמך 8071 ובפרק המתאים במסמך 8071 למיתקן לגביו ניתן לו אישור כאמור בתקנת משנה (ג), ובכלל זה לעניין אופן ועיתוי בדיקת המיתקן;

 (ה) בעל אישור כאמור בתקנת משנה (ג) - 

(1) לא ישנה את הנהלים שאישר לו המנהל לפי תקנת משנה (ד) אלא אם אישר לו זאת המנהל;

(2) יקיים את הנהלים שאישר לו המנהל לפי תקנת משנה (ד) וכל שינוי בהם, ובכלל זה לעניין אופן ועיתוי בדיקת המיתקן.

(ו)        בתקנה זו:

            "כרך I" - הכרך הראשון (Volume I) לנספח 10, שעניינו: " Radio Navigation Aids", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

            "כרך II" - הכרך השני (Volume II) לנספח 10, שעניינו: "Communication Procedures including those with PANS status", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

            "כרך III" - הכרך השלישי (Volume III) לנספח 10, שעניינו: "Communication Systems", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

            "כרך IV" - הכרך הרביעי (Volume IV) לנספח 10, שעניינו: "Surveillance Radar and Collision Avoidance Systems", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

            "כרך V" - הכרך החמישי (Volume V) לנספח 10, שעניינו: "Aeronautical Radio Frequency Spectrum Utilization", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

            "מיתקן שירות תקשורת תעופתית קרקעית" (Aeronautical fixed service (AFS)) - מיתקן למתן שירות תקשורת בין נקודות מוגדרות וקבועות, המסופקים, בראש ובראשונה, במטרה להבטיח את בטיחות הטיסה ואת סדירות שירותי התעבורה האווירית, יעילותם וכלכליותם;

"מסמך 8071" - מסמך (doc) מספר 8071, שעניינו: " Manual on Testing of Radio Navigation Aids",  לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לכרך האמור, כעדכונו מזמן לזמן;

"נספח 10" - אמות המידה (Standards) וההמלצות (Recommendations) הקבועות בנספח 10 לאמנה שעניינו: "Aeronautical Telecommunications", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לנספח האמור, כעדכונו מזמן לזמן."נספח 11" - אמות המידה (Standards) וההמלצות (Recommendations) הקבועות בנספח 11 לאמנה שעניינו: "Air Traffic Services", לרבות ההגדרות, התוספות (Appendix) והצרופות (Attachment) לנספח האמור, כעדכונו מזמן לזמן.

 

545א. (1) תקנות 6א, 6ב, 8, 28א, 31א, 33א עד 34ד, 46, 46א עד 46ג, 66(ד) עד (ו), 76, 78א, 79א, 84, 115ד, 126, 131, 132, 133, 268א, 299, 300א, 374א, 381א, 385א, 386א, 388, 389א, 393 עד 396א, 397א, 397ג, 408א, 411א עד 411ו, 413, 413א, 414, 416, 418א, 418ב, 419, 423, 437, 452, 455, 462, 463, 465א, 465ב, 466, 471ב, 480א, 481, 484א, 487א, 506, 509, 511, 511א, 511ב, 513, 514, 516, 522, 524א, 526, 528א, 536א, 538, 538א והתוספות השלישית עד השביעית הותקנו לפי סעיף 166 לחוק.            (2)  יראו את תקנות 25א, 26, 28, 31, 66(ג), 78, 102, 106, 108, 134, 137, 140, 151, 251, 287, 295, 300, 361, 363, 374, 375, 377, 378, 379, 385, 389, 397, 399, 403, 406, 411, 418, 420, 429, 433, 436, 438, 439, 441, 443, 445, 446, 447, 450, 451, 453, 456, 459, 461, 469, 485, 486, 488, 495, 500, 505, 507, 517, 535, 539 והתוספת הראשונה כאילו הותקנו לפי סעיף 166 לחוק.