אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2021
במסגרת "התכנית להגברת התחרות בחקלאות" שאושרה על ידי הממשלה ביום 2.8.21 במסגרת "התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022 (שינויים מבניים)" הונחתה שרת הכלכלה והתעשייה בסעיף 30 להפעיל את סמכותה לתיקון תקנות הפיקדון כך שיחולו גם על מעסיקים בענף החקלאות מיום פרסומן.
טיוטת תקנות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:
טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"א–2021
|
|
|
בתוקף סמכות שר הכלכלה והתעשייה[1] לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) בהגדרה "מעסיק", במקום "מעסיק בענף המלונאות" יבוא "מעסיק בענף המלונאות, מעסיק בענף החקלאות" |
|
|
|
|
(2) אחרי הגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא: |
|
|
|
|
|
""מעסיק בענף החקלאות" – מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף החקלאות;" |
|
תיקון התוספת השנייה |
2. |
בתוספת השנייה, אחרי סעיף (4) יבוא- |
|
|
|
|
"(5) מעסיק בענף החקלאות.". |
|
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)
(חמ _____-3)
|
___________________ |
|
שרת הכלכלה והתעשייה |
דברי הסבר
כללי:
פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א – 1991, (להלן – החוק) קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. התקנות המוצעות מבקשות להסדיר את חובת הפקדת כספי הפיקדון לטובת עובדים זרים גם בענף החקלאות, בנושאים אלה: החובה של מעסיקי עובדים זרים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם; סכומי הפיקדון שחובה להפקידם; הגוף שאליו יופקדו הכספים; תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון; האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים כאשר העובד הזר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, דרכי התשלום של כספי הפיקדון; הזכאות לכספי הפיקדון ותשלומם לאחר פטירת העובד הזר ועוד.
כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת תיקון מס' 3 לחוק (הצ"ח תש"ס מס' 2824 עמ' 105) שבמסגרתו נוסף פרק זה לחוק, חובת הפקדת הכספים לטובת עובד זר, עיקרה בשתיים:
"הבטחה לעובד כי בתום עבודתו בישראל יקבל בארץ מוצאו סכום כסף אשר יאפשר לו לרכוש זכויות סוציאליות", וכן על מנת ש"כספי הפיקדון יהוו חיסכון קצר מועד, המתאים למשך שהייתו החוקית של העובד בישראל, ויהא בפרעונו המותנה ביציאתו מהארץ כדי להוות תמריץ חיובי לעובד הזר ליציאתו מישראל בתום תקופת ההיתר, ולבסוף ההפקדה לקרן גם תצמצם את הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים מקומיים".
במהלך השנים נוספו תיקונים לפרק ד' לחוק (תיקון מס' 7, 12 ו-18), וכן הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח – 2008, אשר קובעות כי "הפיקדון לעובדים זרים ינוהל בידי בנק או גוף אחר אשר ייבחר בהליך תחרותי, שיתבצע בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993", וכן הוראות לגבי ניהול הכספים ומעקב ופיקוח על הכספים שנצברו לטובת העובד הזר.
בשנת 2008 הוצא צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 , אשר הרחיב את תחולתן של הוראות שבהסכם הקיבוצי הכללי 7019/2007 שבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית החדשה, על כל העובדים והמעסיקים במשק, כאשר בין יתר ההוראות שתחולתן הורחבה, נמנו הוראות לעניין חובת הביטוח הפנסיוני המקיף, לעניין תשלום לקרן או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים, וכן לעניין זכויות העובדים לפנסיית זקנה, נכות ושאירים. ובשנת 2011 הוצא צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 (להלן- צו ההרחבה) שהחליף את הצו משנת 2008. כמו כן, בשנת 2016 הוצא צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק 2016 שהגדיל את אחוזי ההפרשות שנקבעו בצו ההרחבה משנת 2011.
בענף החקלאות נקבעו זכויות פנסיה לעובדים בשנת 2001 (צו הרחבה בענף החקלאות, י"פ התשס"א, עמ' 1759).
סעיף 1 יא (ו)(1) לחוק קובע כך: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעסיק לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;"
בהתאם לקבוע בסעיף 1יא(ו)(1) לחוק, ולאור המאפיינים של תעסוקת עובדים זרים בישראל, היוצרים קשיים בגביית הפנסיה לאחר עזיבת העובדים הזרים את המדינה, מונחים המעסיקים להפריש את כספי הפנסיה לפיקדון.
תקנות מכוח סעיף 1יא לחוק הותקנו בקשר למעסיקים בענף הבניין והטכנולוגיות הייחודיות וכן לגבי מעסיקים שהם חברות סיעוד- תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016 (להלן- תקנות הפקדון). בשנת 2019 בוצע תיקון לתקנות כך שהן הוחלו גם על מעסיקים בענף המלונאות ובחודש ינואר 2021 בוצע תיקון נוסף לתקנות כך שהן הוחלו גם על מעסיקים בענף התעשייה ובענף מוסדות סיעוד. כעת, מוצע בתקנות אלה לתקן את התקנות הקיימות ולקבוע את החובה להפריש לפיקדון גם בקשר למעסיקים בענף החקלאות.
במסגרת "התכנית להגברת התחרות בחקלאות" שאושרה על ידי הממשלה ביום 2.8.21 במסגרת "התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו- 2022 (שינויים מבניים)" (להלן- הצעת הרפורמה בחקלאות) הונחתה שרת הכלכלה והתעשייה בסעיף 30 להפעיל את סמכותה לתיקון תקנות הפיקדון כך שיחולו גם על מעסיקים בענף החקלאות מיום פרסומן.
להלן פירוט עיקרי התיקון המוצע-
תקנה 1
תיקון הגדרות בתקנות העיקריות, מוצע-
א. לתקן את ההגדרה "מעסיק" בתקנות העיקריות כך שתכלול גם את המעסיקים בענף החקלאות.
ב. להוסיף הגדרה לתקנות העיקריות ל"מעסיק בענף החקלאות"- מעסיק שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות.
תקנה 2
כאמור, בהתאם לסעיף 30 להחלטת הממשלה במסגרת הצעת הרפורמה בחקלאות על שרת הכלכלה והתעשייה, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שרת הפנים, להביא לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת תקנות המחילות את חובת הפיקדון גם בענף החקלאות.
בהתאם לכך מוצע להוסיף לרשימת המעסיקים בתוספת השנייה גם מעסיק בענף החקלאות כדי להחיל את חובת הפקדת פיקדון בעד עובד זר הקבועה בתקנה 2 לתקנות העיקריות גם על מעסיק בענף החקלאות. כלומר, על מעסיק עובד זר בענף החקלאות להפריש את כספי הפנסיה עבור העובד לפיקדון, בהתאם לאחוזי ההפרשה הקבועים בצווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על העובד.