תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

תזכיר חוק המיישם תיקוני חקיקה נוספים שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה לעניין רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן יופץ בנפרד.

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2022-2021), פרק ___: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן (חלק א').

מיזם המטרו כולל מערכת של שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות. אורך הקווים עולה על 145 ק"מ ויותר מ-100 תחנות. מערכת המטרו תכלול 4 דפואים ו-7 מתחמי תחבורה משולבים שמטרתם ליצור חיבוריות וקישוריות בתוך מערכת הסעת ההמונים. עלות המיזם מוערכת בכ-150 מיליארד שקלים בעוד התועלות התחבורתיות, הכלכליות והאורבניות ממנו נאמדות בשווי של בין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה.

מוצע לקבוע בפרק זה חוק חדש, אשר יכיל בתוכו את הרכיבים העיקריים הנדרשים לצורך קידום מיזם המטרו בהיבטי המימון, המבנה הארגוני, התכנון והסרת החסמים הרגולטוריים וזאת לצורך יציאת מבנה רגולטורי מיטבי לקידום הפרויקט.

ג. עיקרי החוק המוצע

צפיפות האוכלוסייה הממוצעת במטרופולין גוש דן היא כ-2,500 אדם לקמ"ר והיא צפויה להגיע בשנת 2040 ל-3600 אדם לקמ"ר. שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ-2% בשנה – פי 10 מהממוצע במדינות המערב. עד 2040 צפויים להתווסף למטרופולין למעלה ממיליון איש. מספר הנסיעות במטרופולין עומד על כ-6 מיליון נסיעות ביום ומהווה כמחצית מכמות הנסיעות במדינה כאשר בשנת 2040 צפוי מספר הנסיעות היומיות במטרופולין לעמוד על 9 מיליון.

מערכת מבוססת מטרו, כפי שקיימת גם ברובם המוחלט של המטרופולינים המונים מעל 5 מיליון תושבים במדינות ה-OECD, היא המערכת היחידה שמסוגלת לספק את רמת הנגישות והניידות הנדרשת כדי להפוך את התחבורה הציבורית ליעילה ולספק רמה גבוהה של נגישות וניידות באופן שמסוגל לתת מענה לקצב הגידול בנסועה ולצרכי הדיור.

על מנת לאפשר את קידום המיזם באופן המיטבי מוצעים התיקונים הבאים הנוגעים להקמת רשות המטרו וכן להסרת חסמים לקידום המיזם:

1. לקבוע בחוק כי תקום רשות ממשלתית ייעודית לטובת קידום וניהול המיזם מטעם הממשלה וכי הרשות תפעל תחת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כרשות מקצועית ועצמאית, וזאת בכפוף למדיניות הממשלה. לרשות ימונה מנהל וכן יוקמו במסגרתה מועצה מאסדרת וועדה מנהלת.

2. לקבוע כי שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיו רשאים להעניק לרשות המטרו סמכויות נוספות לטובת ניהול מיזמים נוספים להסעת המונים בגוש דן, כמו קווי הרכבת הקלה.

3. לקבוע כי תקציב הרשות יקבע בתכנית נפרדת בחוק התקציב השנתי. עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה וחשב הרשות יהיה עובד משרד האוצר וימונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה ולחתום בשם המדינה ולמעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת, מנהל הרשות וחשב הרשות, ויושב ראש הוועדה המנהלת ביחד עם חשב הרשות, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.

4. לקבוע כי מנהל רשות המטרו ימונה על ידי הממשלה, מתוך רשימה של מועמדים אשר יציעו נציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים וכן לקבוע את תנאי כשירותו של מנהל הרשות הנדרשים לטובת ביצוע עבודתו

5. לצורך קיום עבודה יעילה, מהירה ומבוקרת על מיזם המטרו, מוצע לקבוע כי המנהל ישמש דירקטור בחברה המבצעת. בנוסף שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאים לקבוע כי המנהל ישמש גם כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת של המיזם (להלן – החברה המבצעת).

6. לקבוע כי תפקידה של המועצה המאסדרת, לעסוק באסדרה והיבטי תיאום תשתיות הקשורים בקידום מיזם המטרו תוך איזון בין השיקול של קידום מיזם המטרו כפרויקט לאומי ראשון במעלה לבין שיקולים שעומדים בבסיס הוראות רגולטוריות שונות.

7. הרכב המועצה המאסדרת יכלול את: יושב ראש ; המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או עובד מטעמו; ממונה על התקציבים או סגנו לתחום התשתיות; נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים בהמלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי; נציג ציבור שהוא מהנדס בעל ניסיון בתחום התשתיות שימנה שר האוצר; בעניינים המצויים באופן רגיל בתחום אסדרתו של גוף אחר, יכלל במועצה המאסדרת נציג מתחלף לפי תחום העניין הנדון.

8. יושב ראש המועצה המאסדרת ימונה על ידי הממשלה, מתוך רשימה של מועמדים אשר יציעו נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר המכהנים בוועדה המנהלת.

9. לקבוע כי החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות המצביעים בישיבה ובלבד שהתקיים הקורוום המוצע

10. לקבוע כי מתוקף תפקידה אחראית המועצה המאסדרת על מתן היתרים אישורים ורישיונות לחברה המבצעת חלף הגורמים המאסדרים ביחס לאותם תחומים כפי שמפורט בחוק זה, מתן אישור לעניין צו מנהלי, מתן ארכה לגוף מוסמך ופטור מ"אישור שבשתיקה", מתן אישור לחברה המבצעת לבצע עבודות בתשתית של גורם אחר, ותפקידים נוספים כמפורט בתזכירו חוק זה.

11. לקבוע כי לרשות תהיה ועדה מנהלת האחראית לקידום הפרויקט. תפקיד הועדה לאשר ולפקח מטעם הממשלה על התקדמות הפרויקט תוך עמידה ביעדים המוגדרים ובהם עמידה בלוחות זמנים ובתקציב הנדרש לפרויקט, ואליה יתן מנהל רשות המטרו דין וחשבון.

12. הועדה המנהלת תהיה מורכבת מיו"ר הועדה המנהלת – מנכ"ל משרד התחבורה; עובד משרד התחבורה בדרג סגן מנהל שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות; החשב הכללי במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות; ויושב ראש הוועדה המאסדרת.

13. לקבוע כי הועדה המנהלת תאשר את הסכם הפיתוח ותפקח על פעילות החברה המבצעת מכוחו וכן תעדכן מידי שנה את תכנית התקצוב אשר אושרה בשנה הראשונה על ידי הממשלה ותפקח על ביצועה. תפקיד נוסף של הוועדה המנהלת הוא קביעת לוחות הזמנים ושלביות הביצוע של המיזם ובקרה עליהם.

14. ביחס לרשות עצמה, הוועדה המנהלת היא הגורם שאחראי לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו, תקציבה, המבנה הארגוני שלה ואופן גיוס כוח האדם.

15. יצוין כי היה ויאשרו שר התחבורה ושר האוצר כי רשות המטרו תהיה אחראית על מיזמים נוספים, תהיה אחראית הוועדה המנהלת גם לאישור ופיקוח על הסכמי המסגרת אשר יערכו לטובת קידום המיזמים האמורים וכן לקביעת לוחות הזמנים והפיקוח על ביצועם.

16. לקבוע כי החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, זאת למעט החלטה על עדכון תכנית התקצוב, החלטה בעלת השלכה תקציבית או החלטה העלולה להביא לחריגה מתכנית התקצוב, אשר יותנו באישורו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

17. לקבוע בחוק מנגנון חדש, חלף הסכם זרוע ביצוע, להתקשרות בין הממשלה לחברה המבצעת – הסכם הפיתוח. בהסכם זה יוגדרו התנאים, השלבים והדרישות מטעם הממשלה הנוגעות לביצוע הפרויקט. מוצע, כי רשות המטרו תאשר מטעם המדינה הסכם זה וכי הוא יכלול בין היתר את מנגנוני הפיקוח ובכלל זאת מנגנון האישורים בין הרשות לחברה המבצעת, באופן שיאפשר קידום מטיבי של הפרויקט.

18. לקבוע כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר יוכלו לקבוע כי מנהל רשות המטרו ישמש גם יצר תהליך עבודה קוהרנטי ואחיד לקידום הפרויקט. לחילופין השרין יוחלו לפעול לפי סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות לטובת מינוי יושב ראש הדרקטוריון. בחלופה השנייה ימונה מנהל הרשות דרקטור מן המניין בחברה המבצעת.

19. לאור זהות האינטרסים בין הרשות לחברה המבצעת, מוצע לקבוע כי לא יראו במנהל אשר מכהן כיושב ראש הדירקטוריון או כדירקטור בחברה המבצעת, כמי שנמצא בניגוד עניינים.

20. להשלמת ההסדר, מוצע כי במצב בו המנהל משמש כיו"ר הדירקטוריון, ימונה דירקטור מוביל מבין הדירקטורים מקרב הציבור.

21. לקבוע בחוק הוראה לפיה בעת הפעלת סמכות שיקול של גורם מוסמך, יובא בחשבון האינטרס הלאומי שבקידום המיזם

22. לקבוע בחוק כי ימונה נציג בכל גורם מוסמך שירכז את הטיפול ומתן המענה לטובת פרויקט המטרו מטעם גוף זה, ומתוקף תפקידו יהיה בעל היכרות טובה של הממשקים הנדרשים בין הגוף המוסמך לפרויקט ולצרכים הנדרשים לטובת הקמתו, יאפשר עבודה מקצועית יותר ויאפשר מתן מענה מהיר ויעיל לחברה המבצעת

23. לקבוע לוחות זמנים וכללים מחייבים למענה, ככל שהם אינם מוסדרים בדין, או לחילופין, ארוכים מהמועדים הקבועים בהצעת ההחלטה. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון של "אישור בשתיקה" כאשר הגוף המוסמך לא משיב בקבועי הזמן ובתנאים המפורטים בהחלטה, כך שבחלוף הזמן הקבוע למענה יראו את האישור כאילו ניתן.

24. לאור החפירה המרובה הנדרשת לטובת הקמת הפרויקט, הגופים אשר בבעלותם תשתית בשטח המיזם, ידרשו להעביר לחברה המבצעת מידע בעניין תשתית זו, לרבות מצב התשתית ומיקומה, תוך 14 יום, וזאת על מנת לא לעכב את ביצוע הפרויקט. כמו כן, כדי להימנע ממצבים בו לגופי התשתית אין בידם את המידע, ובכך עלול להתעכב הפרויקט, מוטל על גופי לתשתית לערוך מיפוי של התשתיות שבידם ככל ומדובר בשטח האמור, עד 120 יום מתחילתו של החוק.

25. לקבוע בחוק הוראות לעניין הליך מפורט לתאום תשתיות בו הוראות ברורות הן ביחס ללוח הזמנים לביצוע תיאום תשתיות כנדרש, הן ביחס למסירת המידע ע"י גופי התשתית לחברה המבצעת והן ביחס לאופן שבו יבוצע התיאום האמור.

26. על מנת לאפשר ראיה כוללת של הפרויקט בתחום המים, וממילא שאותם אישורים והתייעצויות מתבצעים עם אותם גופים, מוצע להקים בחוק ועדה אחת המורכבת מנציגי הרגלטורים השונים בנושא מים בה יתקיימו כל הדיונים העוסקים בחוק המים, חוק הפיקוח על קידוחי מים, חוק מניעת זיהום ממקורות יבשתיים ותקנות בריאות העם לעניין קידוחי מי-שתייה[

27. לשנות את הכללים החלים על הקמת אלמנטים של פרויקט המטרו אשר עתידים להיות מוקמים בקרבת הקידוחים הקיימים למי שתייה כך שהחברה המבצעת תוכל להקים תחנה או אזור תחזוקה ברדיוס מגן, כל עוד הגישה תכנית למניעת זיהום המים ותקבל אישור לכך מועדת המים.

28. לקבוע כי ישולמו היטלים כספיים לפקיד היערות, שידאג לנטיעת העצים החלופים בצורה המיטבית וזרת על מנת שהחברה המבצעת תוכל להתמקד בהקמת התשתית התחבורתית.

29. לקבוע בחוק זמנים לעבודתה של רשות העתיקות על מנת שלא לעכב את הפרויקט. חרגה הרשות מזמנים אלו, תהה רשאית המועצה המאסדרת לפעול מתוקף סמכותו של מנהל רשות העתיקות וליתן רשיונות והיתרים לגופים נוספים על מנת לבצע את פעולת שימור העתיקות

30. לתקן בחוק סווג של פעולות ביצוע מדידות או סקרים לרבות סקרי מים וקרקע, ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע על מנת שלו יחשבו כפעולות קלות כהגדרתן בפקודת מסילות הברזל וכן לתקן את המועדים בהן יש למסור התנגדויות ומועדים בהם יש לתת החלטה בהתנגדות בכל הנוגע לכניסה למקרקעין כאמור.

31. לקבוע כי לא ינתנו צווים מנהליים אלא בהסכמת המועצה המאסדרת אלא אם הצו נדרש בשל סכנה לשלומו של אדם או ביטחונו ואז לא תידרש הסכמתה של המועצה המאסדרת להוצאת הצו.

32. לקבוע כי חוקי העזר של הרשויות המקומיות לא יחולו ככלל על פרויקט המטרו וזאת נוכח מאפייניו הייחודים של הפרויקט העובר במספר רב של רשויות מקומיות וכרוך בהיבטים ביצועיים, הנדסיים ותפעוליים מורכבים וחוסר הודאות הנגרם להתקדמות הכוללת כתוצאה משינויים עיתיים ברגולציה בנושא.

33. לקבוע כי הסמכות בחוק לעניין רישוי עסקים תינתן תינתן למועצה המאסדרת והיא תקיים היוועצות עם הגורמים המאשרים טרם קבלת החלטות בנושא

34. לעגן בחקיקה את תקני הבטיחות הרלוונטיים להקמת הפרויקט - לעניין מנהור, ודרישות ביטחון באש בהקמה והפעלה של המערכת. מתוך כך כל הנחיה נוספת לתקנים אלו לעניין בטיחות ואש, תוכל להתקבל רק לאחר אישור מהמועצה המאסדרת.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יחוקק חוק חדש אשר קובע הסדרים ייחודים בכל הקשור לרכבת תחתית (מטרו) בגוש דן ואשר ישפיע, בין היתר, על החוקים המפורטים להלן:

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1964;

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;

חוק העתיקות, התשל"ח-1978;

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;

חוק החברות הממשלתית, התשל"ה-1975;

פקודת מסילות הברזל, התשל"ב-1972;

חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955;

חוק המים, התשי"ט-1959;

פקודת היערות;

חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988;

חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

יפורט בחלק ב' של התזכיר אשר יופץ בהמשך.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

תוקם רשות ממשלתית חדשה - רשות המטרו, כאשר מספר התקנים יקבע בהמשך.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן (חלק א')

		פרק __: חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן
השם	1.	פרק זה ייקרא "חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021".
סעיפי החוק	2.	ואלה סעיפי חוק רכבת תחתית (מטרו) בגוש דן, התשפ"א-2021:
		"פרק א': הגדרות
		הגדרות	1.	בחוק זה -
				"אישור" – לרבות רישיון, הרשאה, היתר או פטור;
				"גוף ציבורי" – ממשלת ישראל, רשות מקומית, תאגיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, חברה עירונית וגוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
				"גוף תשתית" – חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית, רשות מקומית, תאגיד מים וביוב, או תאגיד אחר, המפעילים או מחזיקים תשתית;
ף				"גורם מוסמך" – גוף ציבורי או גוף תשתית, אשר לצורך קידום, ביצוע והפעלת מיזם המטרו נדרשת החברה המבצעת לקבל ממנו אישור או לבצע עימו תיאום;
				"הסכם פיתוח" – הסכם בין המדינה לחברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות לקידום מיזם המטרו, ובכלל זה תכנון, הקמה, הפעלה או תחזוקה;
				"חברה מבצעת" – חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית, אחת או יותר, שאיתה התקשרה המדינה בהסכם פיתוח; עד להתקשרות עם חברה מבצעת – חברת נתיבי תחבורה עירונים להסעת המונים (נת"ע) בע"מ תהיה החברה המבצעת;
				"חברה ממשלתית", ו-"חברה בת ממשלתית" - כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ג-1975;
				"חוק יסודות התקציב" - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
				"חוק התכנון והבניה"- חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1964;
				"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
				"חוק העתיקות" – חוק העתיקות, התשל"ח-1978;
				"חוק למניעת מפגעים" – חוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961;
				"חוק שירות המדינה" –חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;
				"מיזם המטרו"– מיזם להקמה והפעלה של רכבת תחתית בגוש דן מכוח תכניות תשתית לאומית למטרו גוש דן, לרבות מרכזי תחבורה משולבים ומבנים המוקמים מעל תחנות הרכבת התחתית, מרכזי תחבורה משולבים ומתחמי דפו;
				"מרכז תחבורה משולב" – מפגש של מסילת רכבת תחתית הכלולה במיזם המטרו עם מסילת ברזל מקומית או ארצית אחת לפחות;
				"מתחם דפו" – אזור המיועד לתפעול ותחזוקה של מטרו;
				"תשתית" – לרבות דרכים, מסילות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת-קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, ביוב, מים, דלק, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק פסולת ולטיפול בביוב, וכן מתקנים של מי ששר התקשורת העניק לו סמכויות המנויות בסעיף 4(ו) לחוק התקשורת;
				"תכנית התקצוב" – תכנית לתקצוב עלויות מיזם המטרו שאושרה על ידי הממשלה;
				"תכניות תשתית לאומית למטרו גוש דן" – התכניות הרלוונטיות לפי חוק התכנון והבניה כפי שיהיו בתוקף מעת לעת.
		פרק ב': רשות המטרו
		סימן א': הקמת רשות המטרו ותפקידיה ומנהל הרשות
		הקמת רשות המטרו	2.	(א) מוקמת בזה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות המטרו.
				(ב) רשות המטרו תהיה עצמאית בהפעלת סמכותה לשם מילוי תפקידיה ותפעל בהתאם למדיניות הממשלה.
				(ג) לרשות המטרו יהיו מועצה מאסדרת, ועדה מנהלת ומנהל.
				(ד) תפקידי רשות המטרו, למעט התפקידים שיוחדו למועצה המאסדרת, לוועדה המנהלת או למנהל, יבוצעו בידי המנהל באמצעות עובדי הרשות.
		תפקידי הרשות	3.	(א) רשות המטרו תקדם ותנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו, ובכלל זה תפעל לטובת קידומו כמיזם בעל חשיבות לאומית.
				(ב) שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאים להורות, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים להסעת המונים בגוש דן; כן רשאית הממשלה להטיל תפקידים נוספים על רשות המטרו.
				(ג) רשות המטרו תמלא את התפקידים שנקבעו לה לפי חוק זה או לפי דין אחר, או שהוטלו עליה בידי הממשלה לפי סעיף קטן (ב).
		תקציב הרשות	4.	תקציב רשות המטרו ייקבע בתכנית נפרדת בחוק תקציב שנתי, כמשמעותה בחוק יסודות התקציב.
		התקשרות בעסקאות	5.	לצורך ביצוע תפקידי רשות המטרו כאמור בסעיף 1(ג), מורשים המנויים להלן, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור, למעט עסקאות במקרקעין:
					(1) המנהל יחד עם חשב הרשות, למעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת;
					(2) יושב ראש הוועדה המנהלת יחד עם חשב הרשות, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.
		עובדי הרשות	6.	עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה.
		מנהל הרשות	7.	(א) הממשלה תמנה את מנהל רשות המטרו (בחוק זה- המנהל) מתוך רשימת מועמדים שיציע הצוות כאמור בסעיף 9(א).
				(ב) כשיר להתמנות למנהל מי שמתקיימים לגביו כל אלה:
					(1) הוא בעל תואר אקדמי ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, באחד מן התחומים הבאים או בתחום רלוונטי אחר שיקבע הצוות: הנדסה, משפטים, ראיית חשבון, תכנון תחבורה, כלכלה, תכנון עירוני, אדריכלות, מדיניות ציבורית או ניהול;
					(2) מתקיים לגביו אחד מאלה:
						(א) הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחומי התשתיות או האסדרה;
						(ב) הוא בעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בתחום התשתיות או האסדרה וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתפקיד ניהולי בכיר.
				(ג) המנהל יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.
				(ד) המנהל יהיה אחראי על ניהול ענייני רשות המטרו בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת והמועצה המאסדרת, ובין היתר ימלא תפקידים אלה:
					(1) יגיש למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת, אחת לשנה, דיווח על פעולות רשות המטרו, וכן יעביר, לפי בקשתן, כל מידע שיידרש להן לצורך מילוי תפקידיהן;
					(2) בתום כל שנה, ולא יאוחר מיום 31 במרץ, יגיש המנהל לוועדה המנהלת דיווח על ביצוע תכנית התקצוב ותכנית העבודה הרב שנתית בשנה שחלפה;
					(3) בתום כל רבעון, יגיש המנהל לוועדה המנהלת דיווח לעניין עמידה ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה הרב שנתית;
					(4) כל תפקיד נוסף שתטיל עליו הוועדה המנהלת.
				(ה) המנהל ישמש כדירקטור או כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת.
		סימן ב': המועצה המאסדרת
		הרכב המועצה המאסדרת	8.	(א) לרשות המטרו תהיה מועצה אשר תעסוק באסדרה של עניינים הנוגעים למיזם המטרו המפורטים בחוק זה (בחוק זה– המועצה המאסדרת), שחבריה הם:
					(1) יושב ראש המועצה המאסדרת שמונה לפי סעיף 12;
					(2) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, או עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה שימנה המנהל הכללי כאמור;
					(3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות;
					(4) נציג השלטון המקומי בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה שר הפנים לפי המלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי;
					(5) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958, ובעל ניסיון של שבע שנים לפחות כמהנדס בתחום התשתיות;
					(6) נציג מתחלף בהתאם לתחום האסדרה לפי העניין הנדון. היה הגוף האחראי על מתן אישורים בתחום הנידון משרד ממשלתי או יחידת סמך, ימונה הנציג מקרב עובדי המשרד על ידי השר הרלוונטי. היה הגוף רשות ממשלתית או תאגיד על פי חוק, ימונה הנציג מקרב עובדי הגוף, על ידי מנהל הגוף.
				(ב) חברי המועצה המאסדרת כאמור בפסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
		יושב ראש המועצה המאסדרת	9.	(א) הממשלה תמנה את יושב ראש המועצה המאסדרת מתוך רשימת מועמדים שיציע צוות שיכלול את בעלי התפקידים המנויים בסעיף 17(1) עד (4) (בפרק זה- הצוות).
				(ב) כשיר להתמנות ליושב ראש המועצה המאסדרת מי שמתקיימים לגביו התנאים המנויים בסעיף 9(ב).
				(ג) הוראות סעיף 9(ג) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין יושב ראש המועצה המאסדרת.
		סייג למינוי ולכהונה של חבר המועצה המאסדרת	10.	לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת ולא יכהן כחבר המועצה המאסדרת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
		הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה	11.	(א) חבר המועצה המאסדרת שמונה לפי פסקאות (1) או (4) עד (6) של סעיף 7(א) יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
					(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לגורם הממנה;
					(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד או חבר הגוף שאותו הוא מייצג במועצה המאסדרת, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.
				(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה המאסדרת, הגורם הממנה, ולעניין חבר המועצה המאסדרת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 7(א) – שר התחבורה והבטיחות בדרכים יעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב:
					(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה המאסדרת, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור;
					(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
					(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר המועצה המאסדרת.
				(ג) שר הפנים או שר האוצר, לפי העניין, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה המאסדרת, רשאי להעביר את חבר המועצה המאסדרת שמונה לפי פסקאות (4) או (5) של סעיף 7(א) מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, אם חבר המועצה המאסדרת נעדר בלא סיבה מוצדקת מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת.
				(ד) הגורם הממנה, ולעניין חבר המועצה המאסדרת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 7(א) – שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לא יפסיק כהונתו של חבר המועצה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה.
		תוקף פעולות	12.	קיום המועצה המאסדרת, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה המאסדרת או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
		סדרי עבודת המועצה המאסדרת	13.	(א) החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה יושב ראש הוועדה המאסדרת ואחד מחברי המועצה המאסדרת כאמור בפסקאות (2), (3) או (6) של סעיף 7(א); היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה המאסדרת.
				(ב) החלטות המועצה המאסדרת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
				(ג) המועצה המאסדרת תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
		גמול והחזר הוצאות	14.	חבר המועצה המאסדרת כאמור בסעיף 7(א)(5) יקבל גמול והחזר הוצאות בעד השתתפותו בישיבות המועצה המאסדרת בהתאם לתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות ממשלתיות), התשנ"ד-1994, ולשם כך תיחשב המועצה המאסדרת לחברה בסיווג הגבוה ביותר.
		החלת דינים	15.	חברי המועצה המאסדרת שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה המאסדרת, כדין עובדי המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
					(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979[1];
					(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977‏[2]– ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
					(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969‏[3];
					(4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959[4] – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
					(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[5] – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור;
					(6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969[6].
		ניגוד עניינים	16.	(א) בסעיף זה –
					בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג];
					"בעל עניין" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[7];
					"טיפול" – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
					"ניגוד עניינים", של חבר המועצה המאסדרת – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה המאסדרת לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; לעניין זה לא יראו בחבר המועצה המאסדרת שהוא נציג של גוף כמי שמעצם תפקידו באותו גוף עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור;
					"קרוב", של חבר המועצה המאסדרת – כל אחד מאלה:
						(1) בן משפחה של חבר המועצה;
						(2) אדם שלחבר המועצה יש עניין במצבו הכלכלי;
						(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
						(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
				(ב) לא ימונה לחבר המועצה המאסדרת ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו במועצה המאסדרת.
				(ג) חבר המועצה המאסדרת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
				(ד) נודע לחבר המועצה המאסדרת כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה המאסדרת; היה חבר המועצה המאסדרת האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר התחבורה.
		תפקידי המועצה המאסדרת	17.	תפקידי מועצת המועצה המאסדרת הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובכלל זה:
					(1) מתן אישורים בהתאם לחוק זה;
					(2) מתן אישור לעניין צו מינהלי כאמור בסעיף X;
					(3) קביעת נוסח אחיד להסכמים בין החברה המבצעת לגופי תשתי כאמור בסעיף X;
					(4) מתן ארכה לגוף מוסמך לעניין מענה לבקשה לתיאום כאמור בסעיף X;
					(5) מתן אישור לחברה המבצעת לבצע עבודות בתשתית של גורם אחר כאמור בסעיף X;
		סימן ג': הוועדה המנהלת
		הרכב הוועדה המנהלת	18.	לרשות המטרו תהיה ועדה מנהלת, בת חמישה חברים, והם:
					(1) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, והוא יהיה יושב הראש;
					(2) עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה, שימנה המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;
					(3) הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות;
					(4) החשב הכללי במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות;
					(5) יושב ראש המועצה המאסדרת.
		תפקידי הוועדה המנהלת	19.	(א) תפקידי הוועדה המנהלת הם לקדם ולנהל מטעם הממשלה את מיזם המטרו, ובכלל זה:
					(1) לאשר הסכם פיתוח או כל הסכם אחר לצורך קידום מיזם כאמור בסעיף 3(ב), בין המדינה לחברה המבצעת, וכן לפקח על פעילות החברה המבצעת בהתאם להסכם הפיתוח, בכל הנוגע לביצוע הפעולות הנדרשות לקידום מיזם המטרו;
					(2) לעדכן את תכנית התקצוב שאושרה על ידי הממשלה החל משנת 2023 ולא יאוחר מיום 31 בדצמבר מדי שנה ולפקח על עמידת החברה המבצעת בתכנית כאמור;
					(3) לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו ותקציבה, וכן את המבנה הארגוני של רשות המטרו ואופן גיוס כוח אדם לרשות;
					(4) לקבוע את לוחות זמנים לביצוע מיזם המטרו והשלבים לביצועו ולפקח על עמידת החברה המבצעת בלוחות הזמנים כאמור;
					(5) למלא כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק זה או לפי דין אחר או שהוטל עליה בידי הממשלה.
				(ב) הורו שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים כי רשות המטרו תקדם ותנהל מיזמים נוספים, לפי הוראות סעיף 2(ב), תמלא הוועדה המנהלת את התפקידים כאמור בפסקאות (1) ו-(4) של סעיף קטן (א) גם לעניין המיזמים הנוספים.
		סדרי עבודתה של הוועדה המנהלת	21.	(א) החלטות הוועדה המנהלת יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, ובלבד שנוכחים בישיבה חבר הוועדה המנוי בפסקאות (1) או (2) של סעיף 17 וחבר הוועדה המנוי בפסקאות (3) או (4) של הסעיף האמור.
				(ב) החלטות הוועדה המנהלת יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול.
		החלטות תקציביות	22.	(א) החלטה על עדכון תכנית התקצוב מותנית באישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
				(ב) עלתה לדיון בישיבת הוועדה המנהלת החלטה בעלת השלכה תקציבית או העלולה להביא לסטייה מתכנית התקצוב או מתכנית התקצוב המעודכנת, רשאי הממונה על התקציבים במשרד האוצר לקבוע בהחלטה מנומקת שתוצג בפני הוועדה המנהלת כי אינה עומדת בתכנית התקצוב.
		פרק ב': החברה המבצעת
		הסכם הפיתוח	22.	(א) לעניין תקנה 3(5) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, יראו את הסכם הפיתוח כהסכם מסגרת כמשמעותו בתקנה 3ד לתקנות כאמור.
		מינוי דירקטורים	23.	(א) על אף האמור בכל דין, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האוצר רשאים לקבוע כי מנהל הרשות ישמש כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת.
				(ב) לא קבעו השרים כאמור בסעיף קטן (א), בחירת יושב דירקטוריון החברה המבצעת תערך כאמור בסעיף 24 לחוק החברות הממשלתית ומנהל הרשות או עובד הרשות בדרגת סגן מנהל כללי שיבחר על ידי המנהל, ישמש כדירקטור בחברה המבצעת.
				(ג) לא יראו בדירקטור או ביושב ראש הדירקטוריון שהוא עובד רשות המטרו כמי שעלול להימצא בניגוד עניינים, לרבות כל איסור פעולה בניגוד עניינים הקבוע בדין, מעצם היותו בעל תפקיד ברשות המטרו.
				(ד) דיונים בנושאים הבאים יתקיימו שלא בנוכחות דירקטור או יושב רשות דירקטוריון שהם עובדי רשות המטרו:
					(1) משא ומתן בין החברה המבצעת לרשות המטרו לקראת חתימה על הסכם הפיתוח או על תיקונים לו;
					(2) ייעוד הכנסות עצמיות של החברה המבצעת, ובלבד שאינן כלולות בתכנית התקצוב;
					(3) דרישה להעברת מידע מהחברה המבצעת לרשות המטרו, שמעלה חשש לפגיעה משמעותית בפעילות החברה המבצעת, ובלבד שהעברת המידע אינה מחויבות מכוח הסכם הפיתוח או הוראת שבדין;
					(4) הליכים משפטיים של החברה המבצעת כנגד רשות המטרו.
				(ה) קבעו השרים כאמור בסעיף קטן (א), רוב חברי דירקטוריון החברה המבצעת, שאינם עובדי רשות המטרו, ימנו אחד מבין הדירקטורים מקרב הציבור לדירקטור מוביל (להלן - דירקטור מוביל) אשר יוקנו לו הסמכויות הבאות:
					(1) מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון בדיונים בנושאים בדיונים בנושאים המפורטים בסעיף קטן (ד);
					(2) הדירקטור המוביל יהיה רשאי לזמן ישיבות של הדירקטורים שאינם עובדי רשות המטרו; ישיבות כאמור יהיו למטרות דיון בלבד והחלטה בעניינן תתקבל בנוכחות יו"ר הדירקטוריון.
		פרק ג': הורדת חסמים לטובת קידום מיזם המטרו
		סימן א': חובות גורם מוסמך
		אסדרה בעלת השפעה על מיזם המטרו	24.	(א) בכל הפעלת סמכות או שיקול דעת על פי דין של גורם מוסמך, לרבות מתן אישור, הוראה או הנחייה, שעשויה להיות לה השפעה על מיזם המטרו, יובא בחשבון האינטרס הלאומי בקידום והפעלת מיזם המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים ככל הניתן, וכן ההשלכות על עלות המיזם והתועלת המשקית.
				(ב) בטרם מתן הוראה או הנחיה, יפנה גורם מוסמך בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית, והחילוץ וההצלה, לוועדה המנהלת לצורך קבלת עמדתה באשר להשפעתה על מיזם המטרו כמפורט בסעיף קטן (א).
		הטיפול במיזם המטרו על ידי הגורם המוסמך	25.	(א) גורם מוסמך ימנה גורם אחד שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בנושא מיזם המטרו, ובכלל זה את המענה לפניות החברה המבצעת.
				(ב) גורם מוסמך ייתן עדיפות בטיפול בכל עניין הנוגע לקידום מיזם המטרו.
		מועדים למענה ואישור שבשתיקה	26.	(א) גורם מוסמך ישיב לפניית החברה המבצעת בתוך 14 יום, זולת אם נקבע מועד אחר בדין.
				(ב) פנתה החברה המבצעת לגורם המוסמך בבקשה למתן אישור (להלן – בקשת החברה המבצעת לאישור), הגורם המוסמך יתן את האישור או יתייחס באופן מנומק לפניה בתוך 21 יום מיום פניית החברה המבצעת, זולת אם נקבע מועד אחר בדין.
				(ג) לא השיב הגורם המוסמך בתוך 21 יום מיום בקשת החברה המבצעת לאישור או מהמועד הנקוב בדין, יראו אותו, בחלוף התקופה האמורה, כאילו נתן האישור בתנאים שפירטה החברה המבצעת בבקשתה (להלן – אישור בשתיקה).
				(ד) המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת גורם מוסמך ומנימוקים מיוחדים שירשמו -
					(1) להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) ב-14 יום לכל היותר;
					(2) לקבוע כי סעיף קטן (ג) לא יחול לעניין רישיון מסוים.
				(ה) בקשת החברה המבצעת לאישור תכלול את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור ובכלל זה תכנית מוצעת לביצוע, ככל הנדרש.
		איסור על התניית אישור או פעולה	27.	גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או ביצוע פעולה על ידו בביצוע פעולה על ידי החברה המבצעת, שאינה נוגעת באופן ישיר לאישור המבוקש או לפעולה.
		סימן ב': תיאום תשתיות
		מערכת התשתיות הלאומית	28.	פניית החברה המבצעת בכל עניין הנוגע לתיאום תשתיות לטובת מיזם המטרו ומענה הגוף המוסמך לפניה, יערכו באמצעות המערכת הלאומית לתיאום תשתיות.
		העברת מידע על תשתיות	29.	(א) על אף האמור בכל דין, גוף תשתית יעביר לחברה המבצעת, בתוך 14 יום מיום פנייתה, כל מידע בעניין תשתית ומבנים בשטח מיזם המטרו, או בשטח סמוך, הנדרש לצורך מיזם המטרו, המוחזק או המופעל על ידו, ובכלל זה תיעוד מעודכן של מצב התשתית, מיקומה, מבנים קיימים ומתוכננים, והכל באופן שיאפשר קידום וביצוע של מיזם המטרו בצורה המיטבית ובכפוף לשמירה על סודיות המידע. לעניין זה, "שטח סמוך" – שטח שלא יעלה על רדיוס של 7 ק"מ מתחומי תכניות התשתית הלאומית למטרו; המועצה המאסדרת רשאית להרחיב את התחום האמור מטעמים מיוחדים שיירשמו.
				(ב) גוף תשתית יערוך איתור ומיפוי של התשתית שמחזיק או מפעיל, כך שכלל המידע באשר לתשתית בשטח המיועד למטרו או בשטח סמוך יהיה ברשותו תוך 120 מיום תחילתו של חוק זה.
		הסכם בין גופי תשתית	30.	הסכם, ובכלל זה כתב התחייבות, כתב שיפוי, ערבות או ביטוח, שידרוש גוף תשתית מהחברה המבצעת בכל הנוגע למיזם המטרו (להלן - הסכם לתיאום), יהיה בנוסח שתקבע הוועדה המאסדרת בהתבסס על נוסח שיפרסם החשב הכללי במשרד האוצר. עד לפירסום נוסח כאמור, יקבע נוסח ההסכם לתיאום בהסכמה בין החברה המבצעת לגוף התשתית. לא הסכימו ביניהם, תכריע בדבר הנוסח היחידה ליישוב סכסוכים.
		פנייה לתיאום עם גוף תשתית	31.	תיאום עם גוף תשתית, הנדרש על פי חיקוק או תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, לטובת קידום מיזם המטרו ייעשה כדלקמן:
					(1) החברה המבצעת תעביר לגוף התשתית פנייה לצורך ביצוע תיאום, הכוללת הצעה מפורטת לביצוע העבודה המבוקשת במסגרת התיאום (להלן - פנייה לתיאום).
					(2) גוף התשתית ישיב לפנייה לתיאום בתוך 14 יום. כללה הפנייה לתיאום דרישה להסטת תשתית ישיב גוף התשתית לפנייה לתיאום בתוך 21 יום.
					(3) דחה גוף תשתית את הצעת החברה המבצעת הכלולה בפנייה לתיאום, יכלול גוף התשתית בתשובתו הצעה חלופית לביצוע הצעדים הנדרשים בפנייה לתיאום (להלן – הצעה חלופית), בתוך המועדים הקבועים בסעיף קטן (ב).
					(4) ההצעה החלופית לא תכלול הקמה של תשתית אלא מסוג והיקף התשתית שהסטתה נדרשה;
					(5) המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת גוף תשתית, להאריך את המועדים הקבועים בסעיף קטן (ב) בשבעה ימים נוספים, מטעמים מיוחדים שירשמו.
		ביצוע עבודות על ידי החברה המבצעת	32.	(א) לא השיב גוף התשתית כאמור בסעיף 9(ב) ו-(ג), החברה המבצעת תהיה רשאית לבצע את הפעולות בהתאם להצעתה שנכללה בפנייה לתיאום.
				(ב) לאחר השלמת הפעולות בהתאם לסעיף קטן (א), תמסור החברה המבצעת הודעה לגוף התשתית, והתשתית תעבור לידיו ויראו אותה לכל עניין כאילו בוצעה הפעולה על ידי גוף התשתית.
				(ג) ביצעה החברה המבצעת פעולה בהתאם לסעיף קטן (א), אשר גרמה נזק לתשתית, לא תהיה לגוף התשתית עילת תביעה כלפי החברה המבצעת בגין נזק כאמור, ככל שהתרחשות הנזק היתה יכולה להימנע לו היה גוף התשתית משיב לפנייה לתיאום במועד כאמור בסעיף 9(ב), והחברה המבצעת פעלה בהתאם להצעתה שנכללה בפנייה לתיאום ולא פעלה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו. ככל שהחברה המבצעת תידרש לפצות גורם שלישי בגין נזק לתשתית כאמור, תעמוד לזכותה זכות לתביעת שיפוי כנגד גוף התשתית.
				(ד) על אף האמור בכל דין, המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת החברה המבצעת, להתיר לחברה המבצעת לבצע את הפעולות הנדרשות לצורך תיאום עם גוף תשתית, כולן או חלקן, בהתאם להצעה החלופית או לפנייה לתיאום, במידה וגוף התשתית לא דחה אותה.
				(ה) התירה המועצה המאסדרת כאמור, תמסור החברה המבצעת הודעה בכתב לגוף התשתית. גוף התשתית יהיה רשאי להציב במקרה כאמור מפקח מטעמו, מבלי לעכב את ביצוע העבודות תוך חיוב נותן ההודעה בתשלום שכרו של המפקח על פי תעריף החשב הכללי ולפי שעות הפיקוח בפועל, באתר ביצוע העבודות.
		עבודות פיתוח ושיקום	33.	מקום בו חייבת החברה המבצעת לפי כל דין או תכנית, לשקם או לפתח שטח עקב עבודות להקמת המטרו שבוצעו על ידה, החברה המבצעת לא תבצע עבודות פיתוח של שטחים אלו ברמת פיתוח העולה על הסטנדרט המקובל באותו אזור בתחום הרשות המקומית אלא אם קיבלה את אישור הועדה המנהלת לכך. במקרה בו התעוררה מחלוקת באשר לסטנדרט המקובל תכריע המועצה המאסדרת.
		סימן ג': מים וביוב
		ועדה מייעצת למים וביוב במיזם המטרו	34.	(א) מוקמת בזה ועדה מייעצת למים וביוב למיזם המטרו (להלן – ועדת המים והביוב), שתפקידה לייעץ לגורם מוסמך ליתן אישור בתחום המים, הסביבה והבריאות הנוגעים למיזם המטרו (להלן – רישיונות המים), ובכלל זה כל אישור מכוח החוקים הבאים והתקנות מכוחם:
					(1) חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955;
					(2) חוק המים, התשי"ט-1959;
					(3) פקודת בריאות העם;
					(4) חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988;
					(5) חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, התשי"ח-1957.
				(ב) התייעצות עם ועדת המים והביוב על ידי הגורם המוסמך על פי דין, תחליף כל התייעצות או דרישה לקבלת הסכמה עם כל גורם ממשלתי אחר, בין אם היא קבועה בדין ובין אם לאו, וזאת בכל הנוגע למתן אישור הנדרש לטובת קידום וביצוע מיזם המטרו.
				(ג) ועדת המים והביוב תגבש עמדתה בשים לב לאינטרס הלאומי בקידום והגשמת מיזם המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים, ככל הניתן.
				(ד) ועדת המים וביוב תתכנס בתוך 14 ימים ממועד קבלת פניית החברה המבצעת לגורם המוסמך ותעביר התייחסות מלאה לרבות המלצה וזאת בתוך 14 ימים מהיום שפנה אליה בבקשה לקיים את חובת ההתייעצות. נדרשה החברה המבצעת לבצע השלמות נוספות, תיתן ועדת המים והביוב את התייחסותה בתוך 7 ימים מהעברת ההשלמות על ידי החברה המבצעת. בתום התקופה האמורה יראו את חובת ההתייעצות כאילו קוימה.
		הרכב הוועדה	35.	ועדת המים והביוב תכלול את החברים הבאים:
					(1) סגן מנהל כללי אסדרה ברשות המים או עובד אחר ברשות המים בדרג הכפוף ישירות לסמנכ"ל שימנה מנהל רשות המים, ככל שימנה, והוא יהיה יושב הראש;
					(2) מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, שיהיה ממלא מקום יושב הראש;
					(3) סמנכ"ל בריאות הציבור במשרד הבריאות או עובד אחר במשרד הבריאות הכפוף ישירות לסמנכ"ל, שימנה שר הבריאות;
					(4) סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה, או עובד אחר במשרד להגנת הסביבה הכפוף ישירות לסמנכ"ל, שתמנה השרה להגנת הסביבה, שישתתף בדיוני הוועדה הנוגעים להזרמת מי תהום לים או לנחל;
					(5) סמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, או מי מטעמו, שישתתף בדיוני הוועדה הנוגעים לניקוז.
		דיפו ותחנות מטרו באזורי מגן	36.	(א) על אף האמור בכל דין, החברה המבצעת או מי מטעמה רשאים לקדוח לטובת הקמת דיפו ותחנת מטרו באזור מגן ב' ובאזור מגן ג' כמשמעותם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-1995, אלא אם אסרה זאת ועדת המים והביוב לאחר שהוגשה לה בקשה של החברה המבצעת בצירוף תכנית למניעת זיהום מים (להלן – תכנית מניעת הזיהום).
				(ב) ועדת המים וביוב לא תסרב לאשר את המשך פעילות הקידוח בתחום רדיוס מגן ב' ורדיוס מגן ג', אלא אם מצאה כי אין די בתכנית למניעת זיהום המים שגובשה על ידי החברה כדי למנוע את זיהום הקידוח ולאחר שנקטה את הצעדים הבאים:
					(1) ראתה ועדת המים וביוב לסרב לבקשה תובא עמדתה לדיון בפני מנהל רשות המים הממשלתית שיתקיים תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לוועדת המים וביוב;
					(2) החליטה ועדת המים וביוב, לאחר דיון כאמור לסרב להתיר שימושים כאמור, תמסור החלטה מנומקת בעניין תוך 15 ימים מיום קיום הדיון בפני מנהל רשות המים; בהחלטתה תיתן ועדת המים וביוב את דעתה לאמצעי מניעת זיהום מקור המים שהוצע וכן להעמקת קידוח המים או סגירתו לשם מניעת זיהום מקורות המים כתוצאה מהקמת הבנייה.
				(ג) החליטה ועדת המים וביוב לסרב לבקשה, תהיה מוסמכת המועצה המאסדרת, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים הממשלתית ונציג משרד הבריאות האמור בסעיף X להורות על איטום קידוח המים או העתקתו.
				(ד) התנגד נציג משרד הבריאות להפקת מי שתיה מהקידוח , בין אם אושרה התכנית למניעת זיהום מים ובין אם לאו, לא ישמש הקידוח להפקת מי שתיה.
		סימן ד: הגנה על הסביבה
		רעש	37.	(א) על אף האמור בכל דין, לעניין פעולה או עבודה הנדרשת לצורך קידום מיזם המטרו, לא יחולו חוקי העזר כמשמעותם בסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים.
				(ב) על אף האמור בכל דין, לעניין פעולה או עבודה הנדרשת לצורך קידום מיזם המטרו יחולו ההוראות הקבועות בתוספת הראשונה. השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר, רשאי לתקן את התוספת הראשונה.
		דיגום קרקע	38.	(א) על אף האמור בכל דין, לעניין דיגום קרקע אגב או לצורך קידום מיזם המטרו, יחולו ההוראות הקבועות בתוספת השניה. שר האוצר, רשאי לתקן את התוספת השניה.
				(ב) המועצה המאסדרת רשאית לקבוע הוראות חלופיות להוראות הקבועות בתוספת השניה לעניין עמידה בחובת הדיגום ובלבד שלא תטיל חובה בהיקף או בתדירות העולה על ההוראות האמורות.
				(ג) מנהל היחידה הסביבתית בחברה המבצעת יוסמך כמנהל לעניין תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990.
		סימן ה': הסדרים נוספים
		יערות	39.	על אף האמור בפקודת היערות -
					(א) לעניין קידום מיזם המטרו, החברה המבצעת לא תבצע נטיעה חליפית בפועל אלא תשלם היטל כספי כאמור בסעיף 15א(ב) לפקודת היערות.
					(ב) המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת החברה המבצעת, לקיים דיון חוזר בהחלטותיו של פקיד היערות לפי סעיף 15 ו-15א לפקודת היערות בעניין עניין עצים המצויים בתחום תכנית המטרו, אם מצאה כי יש בהחלטתו כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו, להאריכן, או להטיל על החברה המבצעת עלות משמעותית לצורך ביצוען.
		עתיקות	40.	(א) רשות העתיקות תבצע פעולות באתר בתחום תכנית המטרו או הנדרש לצורך ביצוע עבודות הקשורות למיזם המטרו, ללא כל דיחוי ובכל מקרה לא יאוחר מהמועדים המפורטים להלן:
					(1) ביצוע בדיקת סקר – בתוך שבעה ימים מיום פניית החברה המבצעת;
					(2) ביצוע חתכי בדיקה או חפירות בדיקה – בתוך 12 יום מיום פניית החברה המבצעת;
					(3) ביצוע חפירות הצלה – בהתאם ללוחות הזמנים שקבעה המועצה המאסדרת ובכל מקרה לא יותר מ-21 יום מפנית החברה המבצעת.
				(ב) חרגה רשות העתיקות מהמועדים הקבועים בסעיף קטן (א), רשאית המועצה המאסדרת לבוא במקום המנהל, כמשמעותו בחוק העתיקות, וליתן רישיונות והיתרים בהתאם לסעיפים 9 ו-29 לחוק העתיקות, ובכלל זה רישיון לבדיקות סקר, חפירות בדיקה והצלה וכל פעולה באתר עתיקות.
				(ג) המועצה המאסדרת רשאית, לבקשת החברה המבצעת, לקיים דיון חוזר בהחלטותיו של המנהל כאמור בסעיפים 6 ו-29 לחוק העתיקות, אם מצאה כי יש בהחלטתו כדי להכביד הכבדה של ממש על העבודות להקמת המטרו, להאריכן, או להטיל על החברה המבצעת עלות משמעותית לצורך ביצוען.
		סמכויות כניסה למקרקעין הסמוכים למטרו	41.	(א) לעניין מיזם המטרו, יקראו ההוראות הקבועות בסימן ב' בפרק ב' פקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל"ב-1972, בשינויים אלה:
					(1) בסעיף 14א, בהגדרה "פעולה קלה" במקום "14ב(א)(1) עד (3)" יקראו "14ב(א)(1) עד (5) ו-14ב(א)(8), וכן כל פעולת ניטור, חיבור כבלים לתמוך בכבלי חשמולת המיועדים לצורכי המטרו לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של כבלים אלה ובדיקה של יסודות הבניין ועמודי התמיכה שלו, ובכלל זה חפירה ברדיוס של חצי מטר.
					(2) בסעיף 14א, בפסקה (2) להגדרה "מקרקעין מושפעים" במקום "70 מטרים" יקראו "120 מטרים, ואולם המועצה המאסדרת תהיה רשאית, לאחר ששוכנעה כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי, להרחיב את תחום המקרקעין המושפעים בהיקף שלא יעלה על 150 מטרים".
					(3) בסעיפים 14ד, 14ה ו-14ז, בכל מקום במקום "30 יום" יקראו "14 יום" ובמקום "21יום יקראו "7 ימים". המועצה המאסדרת תהיה רשאית להאריך את המועדים כאמור בשבעה ימים נוספים, מטעמים מיוחדים שירשמו.
				(ב) מקים או מפעיל מטרו אשר יש לו יסוד סביר להניח, בהתאם לחוות דעת הנדסית, כי נדרשת פעולת חיזוק מורכבת, מאחר שהמשך העבודות עלול להוביל לסכנה מיידית לחיי אדם או לנזק משמעתי לרכוש, רשאי, על אף האמור בסעיפים 14ז(א)-(ב) לפקודה, לפנות ישירות לוועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות כהגדרתה בסעיף 14ו, תוך מסירת העתק מהבקשה לבעל המקרקעין, בצירוף הודעה כי הוא רשאי להגיש לוועדה את התנגדותו לבקשה בתוך 14 ימים. הוועדה תדון בבקשה תוך 3 ימים מיום הגשת התגובה על ידי בעל המקרקעין או מהמועד האחרון להגשתה, לפי המוקדם. הועדה תקבל החלטה עד 3 ימים לאחר מועד הדיון.
		צו הפסקה מנהלי	42.	(א) על אף האמור בחוק רישוי עסקים, לעניין צו הפסקה מנהלי כהגדרתו בסעיף 20 לחוק רישוי עסקים, שיש בו כדי להשפיע על קידום מיזם המטרו והפעלתו, יחולו הוראות אלה:
					(1) לא יינתן צו מנהלי אלא בהסכמת המועצה המאסדרת;
					(2) עמדתה של המועצה המאסדרת לבקשה למתן צו מנהלי תינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שהתקבלה אצלה הבקשה;
					ואולם, ביחס לצו מנהלי הנדרש בשל סכנה לשלומו של אדם או בטיחותו יחולו הוראות אלה:
						(א) הצו יינתן גם ללא שניתנה עליו הסכמת המועצה המאסדרת בטרם הוצאתו.
						(ב) המועצה המאסדרת תדון בצו כאמור בתוך 72 שעות ממועד שניתן.
						(ג) לא התקבלה הסכמת המועצה המאסדרת, יבוטל הצו ולא ניתן יהיה להאריך את תוקפו, לרבות באמצעות מתן צו נוסף, ובלבד שניתנה החלטת המועצה המאסדרת בעניין.
						(ד) הודעה בדבר צו מינהלי שניתן לפי פסקת משנה זו יועבר מיד עם הוצאתו למועצה המאסדרת.
				(ב) על אף האמור בסעיף 51 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012 (להלן – חוק הכבאות), לעניין צו הפסקה מינהלי כהגדרתו באותו סעיף, שיש בו כדי להשפיע על קידום וביצוע מיזם המטרו והפעלתו, יחולו הוראות אלה:
					(1) לא יינתן צו הפסקה מנהלי אלא הסכמת המועצה המאסדרת;
					(2) עמדתה של המועצה המאסדרת לבקשה למתן צו כאמור תינתן בתוך שבעה ימים מהמועד שהתקבלה אצלה הבקשה;
					(3) ואולם, סבר מפקד המחוז, כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, יחולו על הצו הוראות סעיף קטן (א)(3); לעניין זה - "מפקד מחוז" ו"נסיבות דחופות" – כהגדרתם בסעיף 2 ו- 51(א)(1) לחוק הכבאות, בהתאמה.
				(ג) על אף האמור בחוק התכנון והבניה, לעניין צו מנהלי כהגדרתו בסעיפים 203 ו-218 לחוק התכנון והבניה, הגורם המוסמך ליתן את הצו יהיה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, בלבד.
				(ד) על אף האמור בחוק למניעת מפגעים, הגורם המוסמך לפי סעיף 11ב לחוק האמור, להוציא צו להפסקת מפגע או לסילוקו, יהיה המועצה המאסדרת.
				(ה) על אף האמור בסעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984, לא יינתן צו לשמירת הניקיון כהגדרתו בחוק האמור, אלא בהסכמת המועצה המאסדרת.
		תחולת חוקי עזר במיזם המטרו	43.	(א) חוקי עזר כמשמעותם בסעיף 250 לפקודת העיריות [נוסח חדש] או בסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] או בסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים (להלן – חוק עזר), לא יחולו על החברה המבצעת בכל הנוגע לקידום מיזם המטרו.
				(ב) על אף האמור בסעיף 43(א), רשאי שר האוצר, לבקשת רשות מקומית בהסכמת המועצה המאסדרת, לקבוע כי חוק עזר מסוים או סעיף מסעיפיו, יעמוד בתוקפו וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו.
				(ג) בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ב) ישקול שר האוצר בין השאר, את העיכוב הצפוי להיגרם למיזם המטרו, ולשם כך ייוועץ במועצה המאסדרת, וכן את חיוניותם של החוק או ההוראה שלגביהם הוגשה בקשה כאמור, ולשם כך ייוועץ בשר הפנים.
				(ד) לקבוע בחוק כי בסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים: במקום "רשות מקומית רשאית בחוק עזר, באישור השר" יבוא "שר האוצר רשאי, בצו,", ובמקום "בחוק העזר" יבוא "בצו".
		חיבור למערכת ביוב או תיעול	44.	החברה המבצעת תוכל להתחבר בעצמה למערכת ביוב או למערכת תיעול עירונית, בהתאם למתכונת שתקבע המועצה המאסדרת, ומבלי שתידרש לאישורו המוקדם של גוף התשתית ובלבד שניתנה על כך הודעה מראש לגוף התשתית.
		רישוי עסקים	45.	(א) על אף האמור בכל דין, בכל הנוגע לדיפו, תחנת רכבת תת קרקעית וכן מתקנים המצויים באתרי ההקמה של מטרו אשר מיועדים לעיבוד, ייצור או הכנה של חומרי בניה או רכיבים המשמשים להקמת המטרו, רשות הרישוי כמשמעותה בחוק רישוי עסקים, היא המועצה המאסדרת, אשר תהיה הגורם היחיד אשר רשאי להתנות את הרישיון בתנאים.
				(ב) לצורך מתן רישיון לפעולות או לעסקים האמורים בסעיף קטן (א), תתייעץ המועצה המאסדרת, בטרם מתן הרישיון, עם הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק (להלן - הרשות המקומית הרלוונטית). לא השיבה הרשות המקומית הרלוונטית בתוך 21 יום מיום פנייתה של המועצה המאסדרת, יראו בכך כאילו קוימה חובת ההתייעצות.
				(ג) נדרש אישורו של נותן אישור לפי חוק רישוי עסקים, לצורך מתן רישיון לפעולות או לעסקים האמורים בסעיף קטן (א), תתייעץ עמו המועצה המאסדרת בטרם מתן הרישיון (להלן - הגורם המייעץ). לא השיב הגורם המייעץ בתוך 21 ימים מיום פנייתה של המועצה המאסדרת אליו, יראו בכך כאילו קויימה חובת ההתייעצות.
				(ד) השיב הגורם המייעץ בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), רשאית המועצה המאסדרת לקבוע ברישיון תנאים שונים מהתנאים שעליהם המליצו הרשות המקומית הרלוונטית או הגורם המייעץ, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
				(ה) ההחלטה והנימוקים של המועצה המאסדרת לפי סעיף קטן (ד) יפורסמו באתר משרד האוצר סמוך לאחר קבלתה.
		בטיחות באש	46.	(א) לעניין מיזם המטרו יראו בתקנים הבאים תקנים רשמיים כהגדרתם בסעיף 8 לחוק התקנים, התשי"ג-1953:
					(1) תקן ישראלי 5567 הוראות והנחיות לבטיחות בעבודות מנהור בתעשיית הבנייה יהיה התקן המחייב לעניין ביצוע עבודות המנהור במיזם המטרו;
					(2) תקן ישראלי 5435 (עדכון 2019) מערכות תחבורה ציבורית מסילתית בנתיב קבוע – דרישות בטיחות אש, ותקן 5350 לעניין בטיחות באש בהפעלת המטרו.
				(ב) דרישות והנחיות לעניין בטיחות אש נוספות לאלו המופיעות בתקנים לעיל, יינתנו לאחר קבלת אישור המועצה המאסדרת.
				(ג) על אף האמור בסעיף 43 לחוק הכבאות וההצלה, הסמכות ליתן צו מיוחד לעניין מיזם המטרו, תהיה בהסכמת המועצה המאסדרת. בהחלטתו, יביא הנציב בחשבון את האינטרס הלאומי שבקידום וביצוע מיזם המטרו.
		תוספת ראשונה - הוראות לעניין מניעת מפגעים
		(סעיף 36)
		הגדרות	1.	בתוספת זו -
				""רעש" – רעש הנמדד במרחק של מטר מחוץ למבנה, למעט כל חלק במבנה שנבנה שלא בהיתר או שלא כדין, בהפחתת db20 וכן בהפחתת שיעור האפקטיביות של מיגון אקוסטי דירתי;
				"מיגון אקוסטי דירתי" – כל אמצעי אשר מותקן על גבי מבנה, או משולב ברכיביו, ומטרתו הפחתת רמות הרעש הנשמעות בתוך המבנה;
				""שיעור האפקטיביות של מיגון אקוסטי" – ייבדק בהתאם לנוהל מדידות שיאושר על ידי המועצה המאסדרת, בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה.
		רעש חזק או בלתי סביר	2.	לעניין עבודות או פעולות הנדרשות לצורך קידום או ביצוע מיזם המטרו, רעש חזק או בלתי סביר כמשמעותו בחוק למניעת מפגעים יהיה רעש המפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים ומפלסו עולה על הערכים הגבוה מבין אחד מאלה:
					(1) רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 (להלן – תקנות 1990), בתוספת 25 דציבל בשעות היום כהגדרתן בתקנות אלו;
					(2) רעש שערכיו המרביים הם כקבוע בתוספת הראשונה בתקנות 1990, בתוספת שיעור אפקטיביות המיגון של המבנה;
					(3) מפלס רעש הרקע השעתי שווה הערך באתר מסוים, כמשמעותו בתקנות 1990, בתוספת 5 דציבל.
		חריגה באישור	3.	(א) החברה המבצעת תהיה רשאית לחרוג ממפלס הרעש האמור בסעיף 2 לתוספת באתר מסוים בשיעור של עד 10 דציבל במשך 250 שעות בשנה קלנדרית, ובלבד שמפלס הרעש לא יעלה על השיעור האמור במשך למעלה מ-40 שעות בחודש.
				(ב) המועצה המאסדרת רשאית לאשר חריגה ממפלס הרעש האמור בסעיף קטן (א) מטעמים שירשמו, ובלבד שמפלס הרעש לא יעלה על 30 דציבל למשך 5 שעות ברציפות.
				(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה המאסדרת ראשית לאשר עד שלוש פעמים בשנה, חריגה שלא יעלה על 90 דציבל למשך 5 שעות ברציפות;
				(ד) חריגה בהתאם לסעיפים קטנים (ב)-(ג) לא תיכלל במכסת החריגות האמורה בסעיף קטן (א).
		חריגה ללא צורך באישור	4.	(א) החברה המבצעת רשאית לחרוג ממפלס הרעש האמור בסעיפים 2 ו-3 לתוספת זו ללא צורך באישור, בהתקיים אחד מאלה:
					(1) קיום העבודות דרוש באופן דחוף לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לביטחון הציבור, בריאותו או בטיחותו, או להסרת סכנה או הפרעה כאמור;
					(2) הוצע לתושבים שבביתם צפויה להיות חריגה ממפלס הרעש דיור חליפי.
				(ב) חריגה בהתאם לסעיף זה לא תיכלל במכסת החריגות האמורה בסעיף 3.
		מיגון אקוסטי	5.	על אף האמור בכל דין, ככל שהחברה המבצעת תידרש במהלך העבודות לצורך קידום וביצוע מיזם המטרו להרוס מיגון אקוסטי קיים לצורך העבודות, יהיה עליה להקים בתום העבודות מיגון אקוסטי חלופי שווה ערך למיגון האקוסטי שהיה עליה להרוס.
		מכונות	6.	על אף האמור בכל דין, ניתן יהיה, לצורך קידום מיזם המטרו, להפעיל מכונה כמשמעותה בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), התשל"ט-1979, או לבצע כל עבודה שאיננה כרוכה בגרימת רעש, כמשמעותה בתקנות 1990, לצרכי חפירה, בניה, הריסה או כיוצא באלה, באזור מגורים, בכל שעה משעות היממה במהלך כל אחד מימי השבוע, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק זה.
		פריקה, טעינה וטלטול של מכלים וסחורות	7.	על אף האמור בכל דין, ניתן יהיה לצורך קידום מיזם המטרו, לבצע פעולות פריקה וטעינה או טלטול מכלים לרבות מכלי אשפה, חביות, מכלי גז מיטלטלים, סחורות וכיוצא באלה, באזור מגורים, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש, בכל שעה משעות היממה במהלך כל אחד מימי השבוע, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק זה.
		תוספת שניה - הוראות לעניין דיגום קרקע
		(סעיף 37)
		דיגום קרקע	(א) סקר היסטורי לאיתור קרקעות החשודות כמזוהמות (להלן – סקר היסטורי), אגב קידום וביצוע פרויקט המטרו, לא יבוצע, בכל מקרה, בתחום העולה על 75 מטר מהקו הכחול של תכניות המטרו.
			(ב) בעת ביצוע עבודות חפירה במסגרת קידום וביצוע תכנית המטרו יתבצע דיגום שטף הקרקע היוצא מה-TBM בהתאם לאמור להלן:
				(1) בקרקעות שבהן נמצא, במסגרת הסקר ההיסטורי, כי קיים חשד לזיהומן, יתבצע דיגום אחד בכל 120 מטר קוב של עודפי חפירה. לאחר ביצוע דיגום כאמור ניתן יהיה לעשות כל שימוש חוקי בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות, למעט העברתם לשימוש באתרי בנייה של מבני מגורים או רצפטורים ציבוריים רגישים. ביקשה החברה המבצעת לעשות שימוש בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות לצורכי מגורים, תבצע דיגום בכל 60 מטר קוב של עודפי חפירה.
				(2) בקרקעות שבהן, במסגרת סקר היסטורי, לא נמצא חשד לזיהומן, יתבצע דיגום אחד בכל 500 מטר קוב של עודפי חפירה. לאחר ביצוע דיגום, וככל שלא נמצא בו זיהום, ניתן יהיה לעשות כל שימוש בעודפי חפירה מהקרקעות האמורות, לרבות שימוש לצרכי מגורים.
			בסעיף זה, "עודפי חפירה" – קרקעות אשר נחפרו מאזורים שנמצאו לא חשודים בזיהום בסקר ההיסטורי או נדגמו, ונמצאו נקיות על ידי הגורם המוסמך לעניין זה ובהתאם להגדרות השבת קרקע.

דברי הסבר

רקע כללי מטרופולין דן (להלן – המטרופולין) הוא המטרופולין הגדול ביותר בישראל, המכיל כ-44% מתושבי מדינת ישראל. המטרופולין הוא ליבה העסקי והפיננסי של מדינת ישראל האחראי למרבית התוצר במשק, בו פועלים למעלה מ-50% מהעסקים הרשומים בישראל, 68% מחברות ההי-טק, 77% מחברות האם בישראל וכן מרכזים של חברות בינלאומיות רבות. במטרופולין כ-50% ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומרבית בתי החולים בארץ. צפיפות האוכלוסייה הממוצעת במטרופולין היא כ-2,500 אדם לקמ"ר והיא צפויה להגיע בשנת 2040 ל-3600 אדם לקמ"ר. שיעור גידול האוכלוסייה הוא כ-2% בשנה – פי 10 מהממוצע במדינות המערב. עד 2040 צפויים להתווסף למטרופולין למעלה ממיליון איש. מספר הנסיעות במטרופולין עומד על כ-6 מיליון נסיעות ביום ומהווה כמחצית מכמות הנסיעות במדינה כאשר מתוכן כמיליון בלבד מתבצעות באמצעי תחבורה ציבורית. בשנת 2040 צפוי מספר הנסיעות היומיות במטרופולין לעמוד על 9 מיליון.

על אף שבמטרופולין רשת כבישים מפותחת, היא מאופיינת ברמות גודש גבוהות. התחבורה הציבורית מבוססת על קווי אוטובוסים ומאופיינת ביעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה איטית. ההשקעה בתחבורה הציבורית לנפש עומדת על כ-2,000 דולר, בעוד שממוצע ההשקעה במדינות המערב הינו 15,000. דולר ארה"ב. בהתאמה, שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית בישראל עומד על כ-10% לעומת 30%-40% במרבית המדינות המפותחות באירופה. המחסור בהשקעה במערכת התחבורה הציבורית מעודד את הציבור לפנות אל הרכב הפרטי. בשנת 2017 חל גידול של 4% במספר כלי הרכב ושל 2% בכמות הנסיעות. קצב הגידול המהיר בנסועה ובמספר כלי הרכב הפרטיים, במקביל לשימוש נמוך באמצעי התחבורה הציבורית, מוביל לגודש ואובדן זמן רב שעלותו המשקית נאמדת בכ-10 מיליארד שקלים בשנה במטרופולין לבדו. ללא פיתוח מערכת הסעת המונים, העלות המשקית כתוצאה מגודש בכבישים צפויה להגיע ל-25 מיליארד שקלים בשנת 2040.

הפער ברמת תשתיות התחבורה הציבוריות בישראל מצריך השקעה משמעותית במערכת הסעת המונים יעילה, שתעמוד ביעדים האסטרטגיים ותמנע משבר תחבורתי. מערכת מבוססת מטרו, כפי שקיימת גם ברובם המוחלט של המטרופולינים המונים מעל 5 מיליון תושבים במדינות ה-OECD, היא המערכת היחידה שמסוגלת לספק את רמת הנגישות והניידות הנדרשת כדי להפוך את התחבורה הציבורית ליעילה. הקיבולת הגבוהה, הפרדת הדרך, מהירות הנסיעה והטכנולוגיה המתקדמת תספק רמה גבוהה של נגישות וניידות באופן שצפוי להגדיל את מספר הנסיעות היומי בתחבורה הציבורית בשנת 2040 מ-1.6 מיליון ל-4 מיליון נסיעות ביום.

התועלות התחבורתיות, הכלכליות והאורבניות ממערכת מטרו גבוהות במיוחד וערכן נאמד בשווי של בין 26 ל-34 מיליארד שקלים בשנה. מערכת המטרו ,צפויה להגדיל משמעותית את השימוש בתחבורה הציבורית ולהקטין את הגודש בכלל אמצעי התחבורה. ע"י שיפור הנגישות, הניידות וזמני הנסיעה צפויה המערכת לחסוך בין 160 ל-230 מיליון שעות נוסעים ולשפר משמעותית את רמת החיים של התושבים. הדיוק של מערכת מטרו מופרדת דרך ותדירות הגעה גבוהה צפויים להגדיל את האמינות במערכת התחבורה בקרב המשתמשים ולחסוך בזמן הנוסף אותו הציבור לוקח בחשבון בתכנון הדרך. ההפחתה בגודש תאפשר העברת מטענים וסחורות בצורה יעילה ומהירה יותר. המעבר לשימוש בתחבורה הציבורית יביא לחיסכון בעלויות תפעול ואחזקת רכב עבור התושבים ולחיסכון משקי של הון רב המושקע ברכבים. המערכת צפויה להפחית את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה ולהוריד את כמות תאונות הדרכים. הפחתה משמעותית של כמות כלי הרכב במטרופולין תחסוך בקרקע הנדרשת לחניות במשרדים ובעסקים. עוד יחסך שטח סלילת הכביש שאותו מחליפה המערכת התת קרקעית.

המטרו יביא לפיתוח כלכלי משמעותי במטרופולין. נפח גדול יותר של נוסעים יוכל להתנייד ברחבי המטרופולין בכל שעה ובפרט למרכזי העסקים. קיבולת הנוסעים תאפשר פיתוח של אזורי תעסוקה חדשים לצד חיזוק אזורי תעסוקה קיימים. הנגישות תאפשר התאמה טובה יותר בין העובדים למקומות העבודה, וציפוף בין מרכזי עסקים שמצידם יהנו מיתרון לגודל וחיסכון בעלויות. כל אלו יהוו מנוף לצמיחה הכלכלית ויעלו את פריון העבודה. העלייה בפריון העבודה לצד הגדלת הנגישות יגדילו את האטרקטיביות של המטרופולין ויעודדו חברות בינלאומיות להגיע לישראל. הגעה של חברות אלו תביא עמה השקעות הון למשק ותעלה את פריון העבודה ע"י פיתוח טכנולוגיות חדשות.

הקמת מערכת מטרו במטרופולין תניב תועלות אורבניות משמעותיות. הקמת מערכת מטרו תקדם פיתוח והתחדשות עירונית שתשנה את פני המרחב האורבני. ניצול של תחנות המטרו לטובת פיתוח עילי מרובה שימושים (מוקדי תעסוקה ומגורים) לצד עלייה בערך הנכסים סביב התחנות, יהוו ניצול יעיל של הקרקע וימנעו פרוור זוחל על חשבון שטחים פתוחים. המטרו גם ייעלה את הכדאיות לביצוע הליכי התחדשות עירונית ויאפשר עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית לדיור. הגדלת הנגישות תעלה את ערך הקרקע, תקל על ביצוע התחדשות עירונית ותגדיל את כדאיותה. ההשקעה המסיבית במערכת המטרו תוכל להוביל להשקעות נוספות במרחב הציבורי סביב התחנות ובקרבתן.

לאחר בחינה של למעלה מ-50 חלופות במסגרת התכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב בשנת 2016 (להלן – התכנית האסטרטגית), הומלץ על פיתוח רשת מטרו כבסיס למערכת התחבורה הציבורית המטרופולינית. נבחנו חלופות המבוססות על קווי רכבת קלה ואוטובוסים בלבד, חלופות הכוללות צירי העדפה, נת"צים וקווי BRT וחלופות המבוססות על רשת קווי מטרו. נקבע כי מערכת מטרו במבנה רדיאלי-טבעתי עומדת ביעדים האסטרטגים, וכן שחלופה זו היא המתאימה ביותר למטרופולין. נקבע כי שלושה קווי מטרו יביאו להשגת היעדים האסטרטגים לשנת 2040 בצורה המיטבית. בהחלטה מס' 1838 מיום 11 באוגוסט 2016, שעניינה תכנית השקעה רב-שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, הוטל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול לקידום תכנון קווי המטרו.

מערכת המטרו המתוכננת בות"ל כוללת שלושה קווים המתפרסים על פני 24 רשויות מקומיות. אורך הקווים עולה על 145 ק"מ ויותר מ-100 תחנות. מערכת המטרו תכלול 4 דפואים ו-7 מתחמי תחבורה משולבים שמטרתם ליצור חיבוריות וקישוריות בתוך מערכת הסעת ההמונים. עלות המיזם מוערכת בכ-150 מיליארד שקלים תבוסס, בדומה למגה פרוייקטי תשתית בעולם, על תמהיל מקורות הכולל בתוכו כלי מימון שיתבססו על התועלות הכלכליות והאורבניות שיניב המיזם. לצד מימון מאוצר המדינה.

מוצע לקבוע בפרק זה חוק חדש, אשר יכיל בתוכו את הרכיבים העיקריים הנדרשים לצורך קידום המיזם בהיבטי המימון, המבנה הארגוני, התכנון והסרת החסמים הרגולטוריים.

פרק א': פרק זה, אשר פותח את החוק, יכלול את ההגדרות הרלוונטיות. בין היתר, מוצע לקבוע את ההגדרות הבאות:

"אישור" – לצורך הגדרת המושג "גורם מוסמך" להלן, נדרש להתייחס לגורמים אשר מעניקים אישור לחברה המבצעת. מוצע להבהיר כי מדובר למעשה ברשימה פתוחה ובכל סוג של אישור גם אם ניתן לו שם אחר.

"גוף ציבורי" – מוצע לקבוע כי גוף ציבורי יהיה כל גוף ממשלתי או רשות מקומית, לרבות חברה הנמצאת בשליטתן הישירה או העקיפה או חברה בת שלהן, וכן גוף מתוקצב כהגדרתו בחוק בחוק יסודות התקציב.

"גוף תשתית" – מוצע לקבוע כי גוף תשתית, עליו יחולו מספר חובות מכוח החוק, ובעיקרן חובת התיאום, יוגדר כגוף המחזיק או מפעיל תשתית. מדובר בעיקר בחברות ממשלתיות או עירוניות, אך גם בגופים פרטיים כמו גופי תקשורת או בעלי רשיונות חלוקה של גז טבעי.

"הסכם הפיתוח" – מוצע להגדיר את הסכם הפיתוח כהסכם בין החברה המבצעת למדינה, בכל פעולה הנדרשת לקידום מיזם המטרו. כפי שמפורט בפרקים הבאים בתזכיר, מוצע למעשה כי הסכם הפיתוח יחליף את הסכם זרוע המסגרת כמשמעו בתקנה 3ד לתקנות חובת המכרזים.

פרק ב: מיזם המטרו הוא מיזם לאומי בסדר גודל שלא נראה עוד במדינת ישראל וידרוש משאבים ניהוליים רבים מהיחידות השונות בממשלה. לצורך ריכוז המאמץ הממשלתי בידי גורם אחד, אשר ילווה את הפרויקט, מוצע להקים רשות ממשלתית ייעודית לטובת קידומו (להלן – רשות המטרו).

סעיף 2

הרשות תפעל תחת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ימונה לה מנהל וכן יוקמו במסגרתה מועצה מאסדרת וועדה מנהלת. בנוסף, מוצע להסדיר את מעמדה של הרשות כרשות מקצועית ועצמאית, וזאת בכפוף למדיניות הממשלה.

סעיף 3

הרשות תהיה האחראית מטעם הממשלה לביצוע הפרויקט, ותהווה ציר הקשר בין הממשלה לבין החברה המבצעת. במסגרת תפקידה, תהיה הרשות הגורם האחראי לניהול הפרויקט וקידומו, לרבות פעולות לצורך הסרת חסמים.

שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיו רשאים להעניק לרשות המטרו סמכויות נוספות לטובת ניהול מיזמים נוספים להסעת המונים בגוש דן, כמו קווי הרכבת הקלה.

סעיפים 4-6

לצורך חיזוק עצמאותה של רשות המטרו, תקציב הרשות יקבע בתכנית נפרדת בחוק התקציב השנתי. עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה, ותפקידי הרשות, למעט אלו שיוחדו לגופים אחרים, יבוצעו בידי מנהל הרשות ובאמצעות עובדיה. עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו, ואולם חשב הרשות יהיה עובד משרד האוצר וימונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. מורשים לייצג את הממשלה בעסקאות בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה ולחתום בשם המדינה ולמעט לעניין עסקאות עם החברה המבצעת, מנהל הרשות וחשב הרשות, ויושב ראש הוועדה המנהלת ביחד עם חשב הרשות, לעניין עסקאות עם החברה המבצעת.

סעיף 7

מנהל רשות המטרו ימונה על ידי הממשלה, מתוך רשימה של מועמדים אשר יציעו נציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, הקבועים אשר חברים בהרכב הוועדה המנהלת. מתוך רצון לשמור על רמה מקצועית נאותה הנדרשת לצורך קידום המיזם, תוך פיקוח ובקרה על החברה המבצעת וביצוע אינטרגציה בין השלבים השונים הנדרשים בפרויקט, , תנאי כשירותו של מנהל הרשות הנדרשים לטובת ביצוע עבודתו הם תואר ראשון לכל הפחות ממוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה, בתחומים רבים הקשורים לעולם התשתיות; וכן ניסיון ניהולי בכיר של 8 שנים לפחות וניסיון של 5 שנים בתחום התשתיות או הרגולציה או לחלופין 8 שנים בתחום התשתיות או הרגולציה ו5 מתוכן בניסיון ניהולי בכיר. היכרות מעמיקה עם תחום התשתיות נדרשת בכדי לקבל החלטה מקצועית וראויה אשר מאזנת את האינטרסים השונים ואף עשויה להציע פשרות יצירתיות כתוצאה מהיכרות, ניסיון ומומחיות בתחום.

עם מינויו על ידי הממשלה המנהל ייקלט כעובד מדינה ויחולו עליו הכללים החלים על עובדי מדינה. המנהל יהיה אחראי לניהול ענייני הרשות בכפוף להחלטות הוועדה המנהלת והמועצה המאסדרת ובכלל זה יגיש למועצה המאסדרת ולוועדה המנהלת דיווחים שונים על פעולות הרשות והעברת כלל המידע הנדרש בקשר לפעילותן. הוועדה המנהלת רשאית להטיל על המנהל תפקידים נוספים.

בנוסף, בהחלטת הממשלה על התכנית הכלכלית לשנים 2022-2021 הטילה הממשלה על שר האוצר לבחון, בהתייעצות עם הממונה על השכר והסכמי העבודה ועם נציבות שירות המדינה, תיקון חקיקה לפיו למנהל הרשות יהיו נתונות חלק מהסמכויות של נציב שירות המדינה בעניינים הנוגעים לרשות ולעובדיה. יצוין כי בחינה זו עדיין מתקיימת.

לצורך קיום עבודה יעילה, מהירה ומבוקרת על מיזם המטרו, מוצע לקבוע כי המנהל ישמש דירקטור בחברה המבצעת. בנוסף, וכפי שיפורט בהמשך התזכיר, שר האוצר ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, רשאים לקבוע כי המנהל ישמש גם כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת.

סעיף 8(א)

תפקידה של המועצה המאסדרת, לעסוק באסדרה והיבטי תיאום תשתיות הקשורים בקידום מיזם המטרו. המועצה המאסדרת נדרשת לייצר איזון בין השיקול של קידום פרויקט המטרו לבין שיקולים שעומדים בבסיס הוראות רגולטוריות שונות.

הרכב המועצה המאסדרת משקף את האיזון בין השיקולים השונים והוא יכלול (1) יושב ראש (2) המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים או עובד מטעמו, (3) הממונה על התקציבים או סגנו לתחום התשתיות,(4) נציג השלטון המקומי שימנה שר הפנים בהמלצת יושב ראש מרכז השלטון המקומי (5) נציג ציבור שהוא מהנדס בעל ניסיון בתחום התשתיות שימנה שר האוצר, (5) בעניינים המצויים באופן רגיל בתחום אסדרתו של גוף אחר, יכלל במועצה המאסדרת נציג מתחלף לפי תחום העניין הנדון.

הרכב מאוזן זה יאפשר למנוע ככל הניתן עיכובים בלוחות זמנים וחריגות מתקציב הפרויקט, תוך איזון בין התפיסה של המטרו כמיזם לאומי לבין שיקולים ציבוריים נוספים.

סעיף 8(ב)

נציג הציבור במועצה המאסדרת ונציג השלטון המקומי במועצה המאסדרת ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות. מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין החברים הנ"ל. שאר החברים במועצה ממונים לפי תפקידם במשרד הממשלתי הרלוונטי.

סעיף 9

את יו"ר המועצה המאסדרת תמנה הממשלה, מתוך רשימה של מועמדים אשר יציעו נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד האוצר המכהנים בוועדה המנהלת. תנאי הכשירות זהים לאלו של המנהל. יושב ראש המועצה המאסדרת יהיה עובד מדינה, ותקופת כהונתו תהה 3 שנים. ניתן יהיה לשוב למנותו לתקופות נוספות, וזאת מפאת היתרון הגלום בהיכרות רבה עם הפרויקט על כלל היבטיה ושלביה, הנדרשת לטובת הכרעות בעניין החברה המבצעת כיו"ר המועצה המאסדרת.

סעיף 10

לא ימונו או יכהנו כחברי המועצה המאסדרת מי שהורשע בעבירה פלילית. הסעיף קובע כי בתפקיד של חבר מועצה לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות ואשר למחזיק בו עשויות להיות סמכויות שלטוניות כחלק מהגוף עליו הוא נמנה, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית

סעיף 11

הסעיף מסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר מועצה בטרם הגיע מועד סיומה. סיום כהונה כאמור יעשה מקום שבו בעל התפקיד התפטר במסירת כתב התפטרות לגורם הממנה או חדל להתקיים בחבר המועצה הנסיבות שבשלהן מונה. בנוסף, כהונתו של חבר מועצה תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי הגורם הממנה מקום בו חבר המועצה הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר מועצה; כאשר נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע; וכן כאשר חדלו להתקיים בחבר המועצה הנסיבות שבשלהן מונה.

סעיף 12-13

כדי לקבע וודאות והמשכיות בהחלטות המועצה וזאת לאור תפקידה ההכרחי, לא תפגע הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה המאסדרת בפעילותה. תנאי לסעיף זה הוא כי מרבית חברי המועצה מכהנים בה, וזאת על מנת להבטיח כי שיקולי הועדה ואיזון האינטרסים הנמצא בבסיס תפקידה נשמר.

החלטות המועצה המאסדרת יתקבלו ברוב דעות המצביעים בישיבה, ובלבד שנכחו בה יושב ראש המועצה ונציג נוסף מהממשלה - ממשרד האוצר, התחבורה והבטיחות בדרכים או מהגורם המאסדר. זאת, על מנת להבטיח את נוכחותו של כנציג מקצועי לשקילת השיקולים שבבסיס מהותה של המועצה.

למען הסדר הטוב, לצורך יצירת שקיפות ושימור ידע, החלטות המועצה המאסדרת יהיו מנומקות וירשמו בפרוטוקול. כמו כן, על מנת לשמור על הליך מקצועי, המועצה תקבע דרכי עבודה ואת סדר דיוניה.

סעיפים 14-15

בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם כיאות, מוצע לקבוע את האפשרות לשלם גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה שאינם עובדי המדינה. הוראה זו אינה חלה על חברי המועצה שהם עובדי מדינה, עובדי גוף מתוקצב או גוף נתמך, נוכח ההבנה ששכר העבודה המשולם להם ממעבידם מגלם גם את התשלום בגין השתתפותם בישיבות המועצה.

על חברי המועצה המאסדרת שאינם עובדי מדינה, ומתוקף הסמכות שניתנה להם כחברים במועצה המאסדרת, יחולו הדינים החלים על עובדי המדינה בכל הנוגע לפעולתם כחברים במועצה. מטרת הסעיף הוא להחיל על עובדי המועצה שורה של דינים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית. הוראה זו נדרשת מקום שכן מעמדה הציבורי של המועצה והסמכויות שיש בידה מחייב כי חבריה יעמדו בכללים המחמירים הנהוגים בשירות המדינה.

סעיף 16

הסעיף המוצע נועד להחיל על חבר המועצה את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו ישנו חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו או מנסיבות אחרות המפורטות.

הוראות הסעיף מעגנות ומפרטות את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון האם מתקיים ניגוד עניינים. מאחר שחלק מחברי המועצה המאסדרת הם בעלי תפקיד בגופים אחרים בהגדרתם, מוצע לקבוע כי לא יראו בחבר המועצה המאסדרת שהוא נציג של גוף אחר כמי שמעצם תפקידו באותו גוף עלול להימצא בניגוד עניינים כאמור.

סעיף 17

מתוקף תפקידה אחראית המועצה המאסדרת על מתן היתרים אישורים ורישיונות לחברה המבצעת חלף הגורמים המאסדרים ביחס לאותם תחומים כפי שמפורט בחוק זה, מתן אישור לעניין צו מנהלי, מתן ארכה לגוף מוסמך ופטור מ"אישור שבשתיקה", מתן אישור לחברה המבצעת לבצע עבודות בתשתית של גורם אחר, ותפקידים נוספים כמפורט בחוק זה.

סעיף 18

לרשות תהיה ועדה מנהלת האחראית לקידום הפרויקט. תפקיד הועדה לאשר ולפקח מטעם הממשלה על התקדמות הפרויקט תוך עמידה ביעדים המוגדרים ובהם עמידה בלוחות זמנים ובתקציב הנדרש לפרויקט, ואליה יתן מנהל רשות המטרו דין וחשבון.

הוועדה המנהלת תהיה מורכבת מיו"ר הועדה המנהלת – מנכ"ל משרד התחבורה; עובד משרד התחבורה בדרג סגן מנהל שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים; הממונה על התקציבים במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות; החשב הכללי במשרד האוצר או סגנו הממונה על תחום התשתיות; ויושב ראש הוועדה המאסדרת.

סעיף 19

תפקידה של הוועדה המנהלת יהיו קידום וניהול מיזם המטרו מטעם הממשלה. בין היתר תאשר הוועדה המנהלת את הסכם הפיתוח ותפקח על פעילות החברה המבצעת מכוחו וכן תעדכן מידי שנה את תכנית התקצוב אשר אושרה בשנה הראשונה על ידי הממשלה ותפקח על ביצועה. תפקיד נוסף של הוועדה המנהלת הוא קביעת לוחות הזמנים ושלביות הביצוע של המיזם ובקרה עליהם.

ביחס לרשות עצמה, הוועדה המנהלת היא הגורם שאחראי לאשר את תכנית העבודה של רשות המטרו, תקציבה, המבנה הארגוני שלה ואופן גיוס כוח האדם.

יצוין כי היה ויאשרו שר התחבורה ושר האוצר כי רשות המטרו תהיה אחראית על מיזמים נוספים, תהיה אחראית הוועדה המנהלת גם לאישור ופיקוח על הסכמי המסגרת אשר יערכו לטובת קידום המיזמים האמורים וכן לקביעת לוחות הזמנים והפיקוח על ביצועם.

סעיף 21

ישיבות הועדה המנהלת יתנהלו ובלבד שיהיה בהם נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ונציג משרד האוצר. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה, זאת למעט החלטה על עדכון תכנית התקצוב, החלטה בעלת השלכה תקציבית או החלטה העלולה להביא לחריגה מתכנית התקצוב, אשר יותנו באישורו של הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

פרק ב':

סעיף 22

הסכם הפיתוח הוא הסכם המסדיר את אופן ביצוע הפרויקט על ידי החברה המבצעת. בהסכם זה יוגדרו התנאים, השלבים והדרישות מטעם הממשלה הנוגעות לביצוע הפרויקט. מוצע, כי רשות המטרו תאשר מטעם המדינה הסכם זה וכי הוא יכלול בין היתר את מנגנוני הפיקוח ובכלל זאת מנגנון האישורים בין הרשות לחברה המבצעת, באופן שיאפשר קידום מטיבי של הפרויקט. בנוסף, הסכם הפיתוח יחליף את הסכם המסגרת לעניין פרויקט המטרו.

סעיף 23

ניתן למנות את יושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת בהתאם לסעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות. יחד עם זאת, מוצע לאפשר לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ולשר האוצר לקבוע כי מנהל רשות המטרו ישמש גם כיושב ראש הדירקטוריון של החברה המבצעת. כהונתו של מנהל הרשות כיו"ר הדירקטוריון של החברה המבצעת, צפוי לאפשר מבנה ארגוני טוב יותר ויצור הליך עבודה קוהרנטי ואחיד לקידום הפרויקט. החברה המבצעת תשמש כזרוע ביצוע של המדינה לביצוע הפרויקט ומשכך וזהות האינטרסים בינה לבין רשות מטרו תהיה גבוהה. על כן, על אף המנגנון הנהוג כיום בחברות הממשלתיות, קביעה כי מנהל רשות המטרו ישמש כיו"ר דירקטוריון החברה המבצעת, או לכל הפחות כחבר בדירקטוריון, יאפשר פיקוח ובקרה טובים יותר, וכן את קידומו של הפרויקט בצורה טובה יותר.

כמו כן, לאור זהות האינטרסים בין הרשות לחברה המבצעת, מוצע לקבוע כי לא יראו במנהל אשר מכהן כיושב ראש הדירקטוריון או כדירקטור בחברה המבצעת, כמי שנמצא בניגוד עניינים.

להשלמת ההסדר, מוצע כי במצב בו המנהל משמש כיו"ר הדירקטוריון, ימונה דירקטור מוביל מבין הדירקטורים מקרב הציבור. הדירקטור המוביל יחליף את יו"ר הדירקטוריון באותם מקרים המנויים בתזכיר וכן יוכל לכנס ישיבות למטרות דיון בכל נושא, ב, במקרים חריגים המנויים בתזכיר מוצע כי

פרק ג'

סעיף 24

מוצע לקבוע בחקיקה הוראה לפיה בעת הפעלת סמכות שיקול של גורם מוסמך, יובא בחשבון האינטרס הלאומי שבקידום המיזם. ההוראה המוצעת מבטיחה כי כלל הגורמים הרלוונטיים המעניקים אישורים לחברה המבצעת ישקלו אם בהחלטתם עלול להיווצר עיכוב או התייקרות של המיזם ואף את הנזק המשקי של אותן השלכות.

ביחס לגורמים מוסמכים בתחום האבטחה, החירום, בטיחות האש, אבטחת המידע, ההתגוננות האזרחית, והחילוץ וההצלה, מוצע אף לקבוע מנגנון לבחינת השיקול האמור, באמצעות פניה לוועדה המנהלת בטרם קבלת החלטה הנוגעת למיזם המטרו על ידם.

סעיף 25

פרויקט המטרו כולל בתוכו היבטים רבים וצפוי לדרוש את מעורבותם של גופים ורגולטורים שונים, תוך התאמת ההנחיות לפרויקט ראשוני מסוגו בישראל. מינוי נציג בכל גורם מוסמך שירכז את הטיפול ומתן המענה לטובת פרויקט המטרו מטעם גוף זה, ומתוקף תפקידו יהיה בעל היכרות טובה של הממשקים הנדרשים בין הגוף המוסמך לפרויקט ולצרכים הנדרשים לטובת הקמתו, יאפשר עבודה מקצועית יותר ויאפשר מתן מענה מהיר ויעיל לחברה המבצעת. כמו כן, במסגרת זאת, פרויקט המטרו יקבל עדיפות בכל אחד מהגורמים המוסמכים בטיפול ומענה לפניות הקשורות בעניין הפרויקט.

סעיף 26

במקרים רבים, אין הוראות בדין הקובעות את לוחות הזמנים לביצוען של פעולות מטעמם של הגורמים המוסמכים, או למענה על פניות שנשלחו אליהם. על-מנת לקצר את משכי הזמן לקבלת אישורים ותשובות לפניית החברה המבצעת, מוצע לקבוע לוחות זמנים וכללים מחייבים למענה, ככל שהם אינם מוסדרים בדין, או לחילופין, ארוכים מהמועדים הקבועים בהצעת ההחלטה. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון של "אישור בשתיקה" כאשר הגוף המוסמך לא משיב בקבועי הזמן ובתנאים המפורטים בהחלטה, כך שבחלוף הזמן הקבוע למענה יראו את האישור כאילו ניתן. יובהר, כי אין באמור מכדי לגרוע מסמכותו של הגורם המוסמך לדחות את בקשת החברה המבצעת ובלבד הסירוב יהיה מנומק. מוצע להסמיך את המועצה המאסדרת להחריג אישורים מסוימים, בהתאם לאופיים ומורכבותם, מההוראה בדבר אישור שבשתיקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. המועצה המאסדרת רשאית להאריך את תקופת מתן האישור ולקבוע כי מנגנון "אישור בשתיקה" לא יחול על מתן היתרים אישורים או רשיונות מסוימים.

סעיף 27

מוצע לקבוע שכל גורם שנדרש אישורו לצורך תכנון והקמת פרויקט המטרו, לא יתנה אישור זה בתנאי או בביצוע פעולה שאינם קשורים במישרין לאישור הנדרש. זאת על מנת למנוע הטלת נטלים שאינם נדרשים על פרויקט המטרו או לעכב את הקמתו מחמת מחלוקות או דרישות בעניינים אחרים.

סעיף 28

שימוש במערכת תיאום התשתיות הלאומית יאפשר תיאום תשתיות בין החברה המבצעת לגופי התשתית באופן מהיר יותר ויעיל יותר. בנוסף המערכת מאפשרת מעקב, תיעוד, ופיקוח על עמידה בזמני התגובה המוגדרים בחוק למתן מענה לפניות החברה המבצעת.

סעיף 29

לטובת הקמת מערכת המטרו, ולאור החפירה המרובה הנדרשת לטובת הקמת הפרויקט, החברה המבצעת צפויה לבצע עבודות במרחב בו קיימות תשתיות אחרות, ולשם כך תדרש החברה המבצעת מידע בעניינם. לצורך כך, הגופים אשר בבעלותם תשתית, ידרשו להעביר לחברה המבצעת מידע בעניין תשתית זו, לרבות מצב התשתית ומיקומה, תוך 14 יום, וזאת על מנת לא לעכב את ביצוע הפרויקט. כמו כן, כדי להימנע ממצבים בו לגופי התשתית אין בידם את המידע, ובכך עלול להתעכב הפרויקט, מוטל על גופי לתשתית לערוך מיפוי של התשתיות שבידם ככל ומדובר בשטח האמור, עד 120 יום מתחילתו של החוק.

סעיף 30

כיום אין סטנדרט עבור הסכמים הנערכים בין גופי תשתית שונים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות הקמה של תשתית. במצב זה, עריכת הסכמים בין גופי תשתית שונים עורכת זמן רב ובעלת עלויות רבות. הסכם אחיד בין החברה המבצעת לכלל הגופים, ייתר את הזמן הרב הדרוש לעריכת ההסכמים ואת עלות השעות הרבות הכרוכות בחתימה על הסכם זה.

סעיף 31 ו-32

כיום הליך תיאום התשתיות אינו מוסדר בדין. על מנת לאפשר הליכי תיאום תשתיות מיטביים, מפורט מנגנון להליך תיאום התשתיות בו הוראות ברורות הן ביחס ללוח הזמנים לביצוע תיאום תשתיות כנדרש, הן ביחס למסירת המידע ע"י גופי התשתית לחברה המבצעת והן ביחס לאופן שבו יבוצע התיאום האמור. במנגנון זה כללים ברורים בנוגע לאופן שבו על החברה המבצעת להעביר בקשות לתיאום במצב בו היא מסרבת להצעת החברה המבצעת.

במצב בו העבירה החברה המבצעת פנייה לצורך תיאום תשתיות, אולם גוף התשתית לא השיב בהתאם למועדים הקבועים בחוק זה, תהא רשאית החברה המבצעת לבצע את פעולת התיאום האמורה בהתאם להצעתה, תוך יידוע הגוף האמור, והכל במטרה להימנע מעיכוב הפרויקט בעקבות היעדר שיתוף פעולה מצד גופים אלו. כמו כן, במידה וגרמה החברה המבצעת נזק בעקבות ביצוע פעולת התיאום, שהיה יכול להימנע לו היה משיב גוף התשתית לבקשת התיאום, לא תהה לגוף התשתית עילה לתביעה בכפוף לכללים כמפורט בתזכיר.

כדי להקל על עבודת תיאום תשתיות, מוצע כי המועצה המאסדרת תהיה רשאית לאשר לחברה המבצעת לבצע פעולות של תיאום תשתיות גם במצבים נוספים. גם במקרים אלה תמסור החברה המבצעת הודעה לגוף התשתית. על מנת להבטיח את ביצוע העבודה בצורה המיטבית, ותוך הגנה על קניינו יהיה גוף התשתית לפקח על ביצוע העבודה.

סעיף 33

במקרים רבים במהלך הקמת הפרויקט, תידרש החברה לבצע עבודות להקמת המטרו באתרים ולאחר מכן להשיב את השטח בחזרה. קביעת סטנדרט לעבודות פיתוח אלו, תאפשר וודאות לחברה המבצעת, תמנע עיכובים בהשלמת המיזם, או השתת עלויות של עבודות פיתוח שאינן קשורות למיזם על חשבון התקציב שיועד לו.

סעיפים 34 ו-35

חיקוקים שונים העוסקים בתחום המים, ובהם חוק המים, חוק הפיקוח על קידוחי מים, חוק מניעת זיהום ממקורות יבשתיים ותקנות בריאות העם לעניין קידוחי מי-שתייה, מחייבים קבלת אישורים שונים העשויים להיות רלוונטיים לביצוע פרויקט המטרו (להלן - רישיונות המים).

לגבי חלק מרישיונות המים נדרש הגורם המוסמך לתאם, להתייעץ עם גורם אחר, לרבות ועדה, או לקבל הסכמתו. על מנת לטייב את ההליך, באופן שיאפשר תיאום וראיה כוללת של כלל הגורמים הרלוונטיים בתחום המים, מוצע להקים ועדה אחת שתייעץ לגורם המוסמך, אשר תורכב מכלל הגורמים המוסמכים לייעץ או אשר הסכמתם נדרשת כיום.

היוועצות עם הוועדה תהווה תחליף לכל היוועצות או דרישה אחרת להסכמה, וזאת בכל הנוגע למתן אישורים נדרשים לצורך המטרו. ועדת המים תגבש את עמדותיה בשים לב לאינטרס הלאומי שבקידום פרויקט המטרו, ובלוחות זמנים שימנעו את עיכוב הפרויקט.

הרכבה של ועדת המים, יכלול את הנציגים הנדרשים לשם מתן הרישיונות האמורים מכוח הועדה, ויכללו את סמנכ"ל אסדרה ברשות המים, מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, סמנכ"ל בריאות הציבור במשרד הבריאות, סמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה וסמנכ"ל משאבי סביבה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.

סעיף 36

תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ"ה-1995, קובעות כי ככלל לא תתאפשר בניה במקרקעין הסובבים את קידוחי מי השתייה בתחומים המכונים אזורי מגן ב ו-ג' (המקרקעין הנמצאים בטווח המוגדר בתקנה 6 לתקנות כאמור). עם זאת משרד הבריאות מוסמך לאפשר בנייה באזורים אלה לאחר בחינת כל מקרה לגופו. לאור כך, ומתוקף כך שחלק מרכיביו של פרויקט המטרו מצויים בתחום איזורי המיגון, ומתוקף כך שניתן להבטיח כי יתבצע מיגון מתאים שלא יצור סיכון ממשי לזיהום קידוחי המים, סעיף זה מציע לשנות הכללים החלים על הקמת אלמנטים של פרויקט המטרו אשר עתידים להיות מוקמים בקרבת הקידוחים הקיימים למי שתייה כך שהחברה המבצעת תוכל להקים תחנה או אזור תחזוקה ברדיוס מגן, כל עוד הגישה תכנית למניעת זיהום המים.

החברה המבצעת תגיש בקשה באשר להקמת האלמנטים של מערכת המטרו, בה תדון ועדת המים וביוב, ותוכל לאשר או לסרב מהנימוקים הקשורים בביטחון המים. אם השתכנעה, כי אין בתכנית מניעת הזיהום כדי למנוע את זיהומו של הקידוח. קיום דיון בפני הוועדה, אשר כוללת בין נציגיה סמנכ"ל אסדרה ברשות המים, מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, נציגים בכירים ממשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, עתיד להבטיח ראיה רוחבית ושקילת שיקולי המטרו יחד עם שקילת צורכי מערך אספקת המים ואיכות הסביבה, תוך ייחוס משקל מתאים לשיקולים אלה.

סירבה ועדת המים והביוב להקמת האלמנטים של מערכת המטרו באזור מגן תובא ההחלטה בפני המועצה המאסדרת, אשר תוסמך, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים הממשלתית, להורות על איטום קידוח המים. בדרך זו אפשר יהיה להבטיח, כי הצורך בהקמת אזור התחזוקה או התחנה במקום מסוים לא יפגע באיכות מי שתייה או בביטחון המים. ואולם, התנגד נציג משרד הבריאות להפקת המים בתנאים אלו, לא ישמש הקידוח להפקת מי שתיה.

סעיף 37

בשל מורכבות הפרויקט, היקפו ועלותו, נדרשת וודאות רגולטורית גבוהה ככל הניתן, לרבות בתחום מניעת מפגעי רעש. לכן, מוצע לעגן בחקיקה ראשית סף רעש המותר לפעולות ההקמה של המיזם וכן את כלל ההוראות הנלוות לכך. ההוראות יעוגנו בתוספת הראשונה לחוק, אשר השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר יהיה רשאי לתקנה.

סעיף 38

כלקח מהעבודות בקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, מוצע להסדיר מספר הוראות לעניין דיגום קרקע, אשר יעוגנו בתוספת השניה לחוק, אשר שר האוצר רשאי לשנותה, ולאפר למועצה המאסדת לקבוע הסדרים חלופיים במצבים בהם הדבר נדרש.

על-מנת להסדיר "רישוי עצמי" לפעולות סילוק פסולת וחומרים מסוכנים, מוצע לעגן בחוק את נוהל העבודה המקובל כיום בין חברת נת"ע למשרד להגנת הסביבה ולהסמיך את מנהל היחידה הסביבתית בנת"ע כמנהל לעניין תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990.

סעיף 39

הקמת פרויקט המטרו תדרוש העתקה של עצים רבים ובהתאם לתנאים רבים. על-מנת שהחברה המבצעת תוכל להתמקד בהקמת התשתית התחבורתית, שהינה לכשלעצמה מורכבת דיו, מוצע שלא יוטלו עליה נטיעות חליפיות לעצים אלו, ובמקום זאת היא תשלם היטלים כספיים לפקיד היערות, שידאג לנטיעת העצים החלופים בצורה המיטבית.

בנוסף, לאור האינטרס הלאומי שבקידום פרויקט המטרו, מוצע לקבוע כי במידה ויש בהחלטתו של פקיד היערות להכביד הכבדה של ממש על פרויקט המטרו, רשאית המועצה המאסדרת לקיים דיון חוזר בעניין אם יש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על קידום העבודות להקמת מערכת המטרו.

סעיף 40

בשטחים הכלולים בתכניות המטרו מצויים אתרי עתיקות רבים. על מנת לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט, מוצע לקבוע זמנים לעבודתה של רשות העתיקות על מנת שלא לעכב את הפרויקט. חרגה הרשות מזמנים אלו, תהה רשאית המועצה המאסדרת לפעול מתוקף סמכותו של מנהל רשות העתיקות וליתן רשיונות והיתרים לגופים נוספים על מנת לבצע את פעולת שימור העתיקות. כמו כן, תהה המועצה המאסדרת רשאית לקיים דיון חוזר בהחלטותיו של מנהל רשות העתיקות אם יש בהם כדי להכביד הכבדה של ממש על קידום העבודות להקמת מערכת המטרו.

סעיף 41

לצורך קידום מיזם המטרו, מוצע לסווג פעולות ביצוע מדידות או סקרים לרבות סקרי מים וקרקע, ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות, התקנת מכשירי ניטור לרבות מתקן עגינה במקרקעין וחיבור של כבלי חשמל וחשמולת כפעולות קלות בהתאם לפקודת מסילות הברזל. בעניין האחרון מוצע להרחיב את ההגדרה של הכבלים שניתן לחבר כאמור גם על סוגי כבלים נוספים, המשמים את המטרו. עוד מוצע להגדיר, כי בדיקת יסודות הבניינים, אשר צפויה להידרש במסגרת הקמת המטרו ביחס למבנים רבים לאורך התוואי תוגדר כפעולה קלה - זאת ככל שהרדיוס שלה לא יעלה על 50 ס"מ. סיווג זה, במהותו משליך על חלוקת הנטל בין המחזיק בקרקע ולבין מקים המסילה באשר להתנגדות הכניסה למקרקעין, וזאת תוך ייעול תהליך ההקמה, אך מבלי לפגוע ביכולת המחזיק להביא את השגתו בפני מנהל מסילות הברזל.

כמו כן, הפקודה מעניקה למנהל ולמקים המסילה אפשרות לנקוט שורה של פעולות בתחום מקרקעין המוגדרים בפקודה כ"מקרקעין מושפעים", ובכלל זה לבצע בהם את הפעולות המוגדרות כפעולות קלות ומשמעותיות. הפקודה מעמידה את תחום ההשפעה האמורה על 70 מטר. מאחר שעשויות להידרש פעולות כאמור בתחום העולה על הערך הנקוב בפקודה, מוצע להרחיב את התחום של המקרקעין ולהעמידו על 120 מטר. עוד מוצע שהמועצה המאסדרת תהיה רשאית, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי, להרחיב את תחום המקרקעין המושפעים עד ל-150 מטרים סך הכל.

פקודת מסילות הברזל קובעת מועדים למסירת התנגדויות של בעלי הזכויות ומועדים בהם יש לתת החלטה בהתנגדות, על ידי המנהל (בנוגע לפעולות קלות ומשמעותיות) והוועדה (לעניין פעולות חיזוק מורכבות). מוצע לקצר את פרקי הזמן הקבועים בפקודה כך שבכל מקום שהפקודה מאפשרת 30 ימים תתבצע הפעולה תוך 14 ימים ובכל מקום שהפקודה מאפשרת 21 ימים תתבצע הדבר תוך 7 ימים. מוצע להסמיך את המועצה המאסדרת לאפשר את הארכת הזמנים במקרים מתאימים ומיוחדים.

בנוסף, ההסדר קובע כי במצב בו יש מקים או מפעיל צופה, על פי חוות דעת הנדסית, כי אם ימשיך את העבודות עלול להיגרם באופן מיידי נזק לרכוש או לחיים רשאי המקים או המפעיל לפנות למחזיק במקרקעין ולוועדה לעניין פעולות חיזוק מורכבות במקביל. לוח הזמנים יקוצר כך שלמחזיק ינתנו 14 ימים לתגובה. הוועדה תדון בבקשה תוך 3 ימים ותקבל החלטה עד 3 ימים לאחר מועד הדיון.

סעיף 42

צווי הפסקה מנהליים, הם בעלי השפעה גבוהה במיוחד על הקמת פרויקט המטרו ובפרט על עמידה בלוחות הזמנים לביצועו. מתוקף השפעתם הרבה על קידום הפרויקט, לא ינתנו צווים מנהליים אלא בהסכמת המועצה המאסדרת. באופן זה, ישוכלל האינטרס הלאומי של הקמת פרויקט המטרו, למול האינטרסים הנוספים שבשמם ניתן הצו באופן המיטבי. על-מנת לוודא שכאשר נדרש צו מנהלי מסיבות מהותיות הוצאתו לא תתעכב מעבר למשך זמן סביר, המועצה המאסדרת תהה מחויבת להעביר את עמדתה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת הבקשה. כמו כן, ככל שהצו המנהלי נדרש בשל סכנה לשלומו של אדם או ביטחונו, לא תידרש הסכמתה של המועצה המאסדרת להוצאת הצו. אולם, ככל שלא תתקבל הסכמתה של המועצה המאסדרת לצו בתוך 72 שעות ממועד שניתן, יבוטל הצו ולא ניתן יהיה להאריך את תוקפו ללא קבלת הסכמה מהמועצה המאסדרת, ובלבד שקיימה דיון בעניין. באשר לצו מנהלי כהגדרתו בסעיפים 203 ו-208 לחוק התכנון והבנייה, מוצע כי הסמכות למתן זו זה תינתן למנהל היחידה הארצית לאכיפה בלבד.

סעיף 43

רשויות מקומיות רשאיות לחוקק חוקי עזר המטילים חובות ומגבלות שונות על פעילות בתחומה של רשות מקומית. נוכח מאפייניו הייחודים של הפרויקט העובר במספר רב של רשויות מקומיות וכרוך בהיבטים ביצועיים, הנדסיים ותפעוליים מורכבים, הכפפתו של הפרויקט למספר רב של נורמות העשויות להיות שונות זו מזו, לסתור את הכללים על פיהם נדרש להקים ולהפעיל את הפרויקט עפ"י התכניות החלות עליו ועוד, עלולה לעכב את ביצועו במידה רבה. יתרה מזאת, עיקר העניינים המוסדרים בחוקי העזר מוסדרים גם ברמה הארצית, בצורה אחידה. משכך נדרש לקבוע כי חוקי העזר של הרשויות המקומיות לא יחולו ככלל על פרויקט המטרו.

יחד עם זאת, מוצע להסמיך את שר האוצר, לבקשת רשות מקומית ובהסכמת המועצה המאסדרת, לקבוע כי חוק עזר מסוים או חלק ממנו, יעמדו בתוקפם. בדרך זו, ניתן יהיה להבטיח מחד שכללים הקבועים בחוקי עזר, שאין בהם כדי להכביד או לעכב את ביצוע הפרויקט ואשר עשויה להיות להם חשיבות לשם שמירה על המרחב הציבורי העירוני יעמדו בתוקפם, ומאידך שהפרויקט יוכל להתבצע כסדרו, וכן לקבוע הסדר דומה ביחס לחוקי עזר מכוח החוק למניעת מפגעים.

סעיף 45

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, וחקיקת המשנה אשר הותקנה מכוחו קובעים שורה של תחומי פעילות שהעיסוק בהם מחייב קבלת רישיון עסק. בכל הנוגע לפרויקט המטרו, הרכיבים הטעונים רישוי הם תחנה תת קרקעית ואזור תחזוקה ותפעול (דיפו). עוד עשויים להידרש רישיונות עסק לרכיבים המופעלים בתוך אתרי ההקמה. הסמכות לתת רישיון עסק ולפקח על עמידת בעל הרישיון בתנאיו נתונה לראשי הרשויות המקומיות שבתחומם פועל עסק כאמור. לא אחת דרישת רישוי לפי חוק רישוי העסקים עוסקת בפעולה אשר מוסדרת בתחום אחר והדבר לעיתים עולה כדי "כפל אסדרה" העשוי להכביד על ביצוע פרויקט המטרו ויוצר כבר היום פרשנויות סותרות בדבר גבולות הסמכות של רשות הרישוי לפי חוק רישוי העסקים אל מול רשויות רגולטוריות אחרות. הדבר בולט במיוחד באתרים בהם מתבצעות פעולות שעשויות לחייב כשלעצמן קבלת רישיון לפי חוק רישוי עסקים, לדוגמא, ייצור בטון באתר הבניה, גם כאשר הוא נועד לצורכי אתר הבנייה עצמו ולצרכיו בלבד.

הקמת המטרו והפעלתו כפופה להסדרה קפדנית ופרטנית של הועדה לתשתיות לאומיות מצד אחד, ושל הגורמים הרגולטורים מצד שני. אין צורך בהתניית עבודות ההקמה ובוודאי שלא בהפעלת תחנות המטרו התת-קרקעיות או איזורי התחזוקה והתפעול באישור נוסף מאת הרשות המקומית, העלול לגרום לעיכוב משמעותי בתחילת ההפעלה. משכך מוצע שהסמכות האמורה תינתן למועצה המאסדרת. על-מנת להבטיח שנכללים הקבועים בחוק רישוי עסקים נשמרים, וכן שתובא בחשבון עמדתה של הרשות המקומית הרלוונטית, מוצע שהמועצה המאסדרת תתייעץ עם הרשות המקומית, וכן עם נותני האישורים לפי חוק רישוי העסקים בטרם מתן הרישיון. המועצה המאסדרת תהה רשאית לחרוג מהמלצתם של נתוני האישורים המוסמכים, מטעמים מיוחדים שירשמו, וזאת בכדי להבטיח כי החלטה שהתקבלה בניגוד לעצת הגוף המקצועי, נעשתה בכובד ראש.

סעיף 46

בכדי ליצור וודאות בהליך הקמת הפרויקט והפעלתו, מוצע לעגן בחקיקה את תקני הבטיחות הרלוונטיים להקמת הפרויקט - לעניין מנהור, ודרישות ביטחון באש בהקמה והפעלה של המערכת כתקנים רשמיים. כל הנחיה נוספת לתקנים אלו לעניין בטיחות ואש, תוכל להתקבל רק לאחר אישור מהמועצה המאסדרת.

כן מוצע לקבוע שלא יינתן צו לפי סעיף 43 לחוק הרשות לכבאות והצלה ללא הסכמתה של המועצה המאסדרת.

תוספת ראשונה

מוצע לקבוע כי ההגדרה לסף הרעש תהה רעש המפריע לאדם בקרבת מקום, ולא רעש העשוי להפריע, וזאת מתוך איזון האינטרסים בין הימנעות מהפרעה ממשית לציבור ובין קידום הפרויקט. כמו כן, סף הרעש המוצע מתבסס על התקנות למניעת מפגעים 1990, ומעגן את ההנחיה הקיימת בתוספת של 5 דציבלים. תוספת מצומצמת זו תאפשר קיצור של משך העבודות, וכפועל יוצא קיצור של מטרד הרעש, וזו ביחס למשך הזמן שיידרש בהינתן ההנחיות הקיימות כיום. כמו כן, בכדי לאפשר לחברה לבצע פעולות מורכבות וייחודיות באופן יעיל וממוקד, שימזער את מטרד הרעש, מוצע לאפשר לה לחרוג מסף הרעש האמור למשך מוגבל של שעות בשנה, וכן לאפשר במקרים נדירים חריגה נוספת שתאושר על-ידי המועצה המאסדרת. כמו כן מוצע לקבוע בחוק הגדרה חד משמעית לרעש, כך שתביא בחשבון את הפחתת הרעש שנגרמת כתוצאה מהתקנתו של מיגון אקוסטי דירתי.

מכיוון שסעיפים אלו מחליפים את ההסדר החוקי הקיים, מוצע לכלול בהם, בדומה להנחיות הקיימות היום, סעיף המסדיר את הסמכות לחרוג מסף הרעש ומהמכסות האמורות בסעיפים הקודמים, לשם מניעת סכנה או הפרעה בלתי סבירה לביטחון הציבור, בריאותו או בטיחותו או להסרת סכנה או הפרעה כאמור, ובלבד שהחברה המבצעת נקטה באמצעים סבירים למניעת הרעש ולהפחתתו.

מכיוון שהמיכון ההנדסי הדרוש להקמת המטרו, לרבות מכונות ה-TBM, מחייב בחלקו, ובהתייחס לפעולות מסוימות, הפעלה רציפה ללא הפסקה, מוצע לקבוע בחוק שעל אף אמור בתקנות מניעת מפגעים (רעש בלתי סביר מציוד בניה), תשל"ט 1979, ניתן יהיה להפעיל מכונה לצרכים המפורטים, וכן לבצע פעולות פריקה, טעינה וכיוצא באלה בכל שעות היממה ובמהלך כל השבוע.

תוספת שנייה

בעקבות לקחי הקמת הקו האדום, ובהתבסס על עבודה מקצועית של חברת נת"ע, מוצע לקבוע סטנדרט חדש לביצוע סקר היסטורי לאיתור קרקעות חשודות כמזוהמות, לפיו לא יבוצע סקר היסטורי כאמור בתחום העולם על 75 מטר מהקו הכחול של תכניות המטרו. יחס התנועה של מזהמים בקרקע (לא רוויה) הינו יחס של 5 מטר אופקית על כל 1 מטר אנכית כלומר יחס של 5:1. הנחת הבסיס הינה שמנהרות המטרו הינן בעומק של 30 מטר בקירוב, כאשר עומק החתך הבלתי רווי (קרי, שמעל מפלס מי התהום) הינו כ-15 מטר (הנחת היסוד הזאת סבירה ביחס לניסיון הקו האדום). לפיכך, 15 מטר כפול 5 מטר משמעותם 75 מטר של טווח בדיקה.

בקו האדום 70% מהקרקע הוגדרה כחשודה בזיהום אך בפועל רק 3% נמצאה כמזוהמת. על-כן, ובהתאם לבדיקה מקצועית של החברה המבצעת ויועציה, מוצע לקבוע בחוק סטנדרט חדש גם לדיגום קרקעות שנמצא כי קיים חשש לזיהומן, ולפיו יתבצע דיגום אחד בכל 120 מטר קוב של עודפי חפירה. הנוהל הקיים מחייב דיגום כל 60 מטר קוב, השקולים ל 1.2 מטר של מנהרה. המשמעות היא הקטנה פי 2 של כמות הבדיקות והאנאליזות. ניסיון נת"ע מצביע על כך שעריכת הסקרים שמרנית ביותר ולוקחת טווחי ביטחון גדולים מאוד. הסטנדרט המוצע משמעו אנאליזת קרקע מלאה כל 2.4 מטר אשר מאפשרת וודאות גדולה בבדיקת הימצאותם של מזהמים.

כמו כן, על-מנת לייעל את השימוש בעודפי החפירה שעברו דיגום ונמצא שהם אינם מזוהמים, מוצע לקבוע בחוק שניתן יהיה לעשות בהם שימוש באתרי בנייה שאינם לצרכי מגורים. ככל שהחברה תרצה בכל זאת לעשות שימוש בעודפי החפירה האמורות לצרכי מגורים, יידרש דיגום נוסף, בכל 60 מטר קוב.

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421.