אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המנהלי
ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר.
1. תיקון חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __:ייעול הגבייה הממשלתית.
מטרת החוק המוצע לייעל ולשפר את מערך הגבייה הממשלתית, לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכים לגביית חובות, ולהקל את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור במערך האגרות הממשלתיות.
קיימת כפילות בין גביית החובות במשרדי הממשלה, אשר שולחים דרישות תשלום לחייב, לבין גביית החובות על ידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן – המרכז לגביית קנסות). סעיף 5 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז), קובע כי בטרם נקיטת הליכים לגביית חוב, על המרכז לגביית קנסות לשלוח לחייב שתי דרישות לתשלום חוב, האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה מלאה. במטרה למנוע את הכפילות האמורה, ועל מנת לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכי גביית חובות, מוצע לתקן את חוק המרכז ולבטל את החובה המוטלת על המרכז לגביית קנסות לשלוח דרישה לתשלום חוב בדואר רגיל, כך שעל מנת לנקוט בהליכי גבייה, יידרש המרכז לשליחת דרישה אחת בלבד לתשלום החוב, בהמצאה מלאה.
במטרה לייעל את הליכי גביית החובות, מוצע להסמיך את מנהל המרכז לגביית קנסות להורות על ביצוע תחליף המצאה, ללא צורך לפנות לרשם המרכז לגביית קנסות, בנסיבות המפורטות בתזכיר החוק.
בנוסף, על מנת לשפר את מערך האגרות הממשלתיות, מוצע בחוק המתוקן להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות את כלל החובות בגין כ-720 אגרות המקצוע הממשלתיות, מכח החוקים המפורטים בתזכיר החוק.
במטרה לייעל ולשפר את מערך הגבייה הממשלתית, נערכה עבודת מטה על ידי משרד האוצר בשיתוף עם רשות האכיפה והגבייה, אשר העלתה כי קיימת כפילות בין גביית החובות במשרדי הממשלה, אשר שולחים דרישות תשלום לחייב, לבין גביית החובות על ידי המרכז לגביית קנסות. כפילות זו וכן הצורך בפנייה לרשמי המרכז בבקשה להורות על תחליף המצאה, במקרים המעלים צורך בכך, גורמים להארכת פרק הזמן שחולף מיום היווצרות החוב ועד לנקיטה בהליכי גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות. עוד נמצא כי קיימת אי אחידות בגביית אגרות המקצוע הממשלתיות.
לנוכח זאת, אלה עיקרי התיקונים המוצעים:
עיקר 1: במטרה למנוע את הכפילות האמורה, ועל מנת לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכי גביית חובות, מוצע לתקן את חוק המרכז ולבטל את החובה המוטלת על המרכז לגביית קנסות לשלוח דרישה לתשלום חוב בדואר רגיל, כך שעל מנת לנקוט בהליכי גבייה, המרכז יידרש לשליחת דרישה אחת בלבד לתשלום החוב, בהמצאה מלאה. מוצע להגדיר המצאה מלאה כהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
עיקר 2: מוצע להסמיך את מנהל המרכז לגביית קנסות להורות על ביצוע תחליף המצאה, ללא צורך בפניה לרשם המרכז לגביית קנסות, בנסיבות המפורטות בתזכיר החוק, וזאת במטרה להפחית את עומס העבודה המוטל על רשמי המרכז ולייעל את הליכי הגבייה.
עיקר 3: על מנת לשפר את מערך האגרות הממשלתיות, מוצע להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות את כלל החובות בגין כ-720 אגרות המקצוע הממשלתיות, מכח החוקים המפורטים בתזכיר החוק.
יתוקן חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.
החוק המוצע צפוי להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 10 מיליון ש"ח בשנת 2022 ,של כ-40 מיליון ש"ח בשנת 2023 ושל כ-80 מיליון ש"ח בשנה, החל משנת 2024.
אין.
תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021, פרק __: ייעול הגביה הממשלתית
|
|
|
|||
|
1. |
בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[1]: |
|||
|
|
|
(1) בסעיף 1 - |
||
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "גוף ציבורי" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
""המצאה מלאה" - המצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018;"; |
|
|
|
|
(ב) בהגדרה "חוב", בפסקה (7), בסופה יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(ז) חוק המנוי בתוספת הראשונה;"; |
|
|
|
(2) בסעיף 2(ב1), בסופו יבוא: |
||
|
|
|
|
"(6) הסמכות להורות על תחליף המצאה לפי סעיף 5(ג)."; |
|
|
|
|
(3) בסעיף 5 - |
||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), אחרי "תישלח לחייב" יבוא "בהמצאה מלאה", אחרי "לשלם את החוב" יבוא "(בסעיף זה – הדרישה לתשלום החוב)." והסיפה החל במילים "לא שילם החייב את החוב" – תימחק; |
|
|
|
|
|
(ב) המילים "או את דרישת התשלום הנוספת" – יימחקו, במקום "דרישת התשלום הנוספת לעניין אותו חוב" יבוא "הדרישה לתשלום החוב בהמצאה מלאה"; |
|
|
|
|
|
(ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(ג) מצא מנהל המרכז שלא ניתן לבצע המצאה כאמור בסעיף קטן (א) של דרישת התשלום לחייב בכל אחת מן הכתובות אשר יש באפשרותו לקבל מכוח חוק זה, רשאי הוא להורות על ביצוע תחליף המצאה של דרישת תשלום החוב כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; מנהל המרכז יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב והסיבות למניעת ההמצאה, וינמק החלטתו."; |
|
|
|
|
(ד) בסעיף קטן (ד1) במקום "שתישלח לחייב דרישת תשלום או דרישת תשלום נוספת" יבוא "שתישלח לחייב דרישה לתשלום החוב"; |
|
|
|
|
(4) בסעיף 6 - |
||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (ב1), במקום "הראשונה" יבוא "השנייה", במקום "השנייה" יבוא "השלישית"; |
|
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב2)(4), במקום "או דרישת תשלום נוספת" יבוא "החוב"; |
|
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ב3) - |
|
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (1), במקום "הראשונה" יבוא "השנייה"; |
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2), במקום "השנייה" יבוא "השלישית"; |
|
|
|
(5) בסעיף 7א(א)(2), במקום "דרישה נוספת לתשלום" יבוא "דרישה לתשלום החוב"; |
||
|
|
|
(6) התוספת הראשונה תיקרא "תוספת שנייה"; |
||
|
|
|
(7) התוספת השנייה תיקרא "תוספת שלישית"; |
||
|
|
|
(8) לפני התוספת השנייה יבוא - |
||
|
|
|
|
"תוספת ראשונה |
|
|
|
|
|
(סעיף 1 – להגדרה "חוב" בפסקת משנה (7)(ז)) |
|
|
|
|
|
(א) פקודת המדידות; |
|
|
|
|
|
(ב) פקודת המיילדות; |
|
|
|
|
|
(ג) פקודת המכס [נוסח חדש]; |
|
|
|
|
|
(ד) פקודת המכרות; |
|
|
|
|
|
(ה) פקודת הרוקחים; |
|
|
|
|
|
(ו) פקודת בריאות העם, 1940; |
|
|
|
|
|
(ז) פקודת מחלות בעלי חיים, 1945; |
|
|
|
|
|
(ח) חוק כלי היריה, התש"ט-1949; |
|
|
|
|
|
(ט) חוק הנפט, התשי"ב-1952; |
|
|
|
|
|
(י) חוק החשמל, התשי"ד- 1954; |
|
|
|
|
|
(יא) חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955; |
|
|
|
|
|
(יב) חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; |
|
|
|
|
|
(יג) חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957; |
|
|
|
|
|
(יד) חוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957; |
|
|
|
|
|
(טו) חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958; |
|
|
|
|
|
(טז) חוק המים, התשי"ט-1959; |
|
|
|
|
|
(יז) חוק הספנות (כלי שיט), התש"כ-1960; |
|
|
|
|
|
(יח) חוק הקאדים, התשכ"א-1961; |
|
|
|
|
|
(יט) חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג-1963; |
|
|
|
|
|
(כ) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; |
|
|
|
|
|
(כא) חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; |
|
|
|
|
|
(כב) חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969; |
|
|
|
|
|
(כג) פקודת הנמלים [נוסח חדש] התשל"א-1971; |
|
|
|
|
|
(כד) חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972; |
|
|
|
|
|
(כה) פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972; |
|
|
|
|
|
(כו) חוק הספנות (ימאים), התשל"ג-1973; |
|
|
|
|
|
(כז) חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; |
|
|
|
|
|
(כח) פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976; |
|
|
|
|
|
(כט) חוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976; |
|
|
|
|
|
(ל) חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; |
|
|
|
|
|
(לא) פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979; |
|
|
|
|
|
(לב) פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981; |
|
|
|
|
|
(לג) פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשמ"א-1981; |
|
|
|
|
|
(לד) חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א -1981; |
|
|
|
|
|
(לה) חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ"ד-1984; |
|
|
|
|
|
(לו) פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985; |
|
|
|
|
|
(לז) חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989; |
|
|
|
|
|
(לח) חוק העיסוק באופטומטריה, התשנ"א-1991; |
|
|
|
|
|
(לט) חוק הרופאים הוטרינרים, התשנ"א-1991; |
|
|
|
|
|
(מ) חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993; |
|
|
|
|
|
(מא) חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996; |
|
|
|
|
|
(מב) חוק העובדים הסוציאליים, תשנ"ו-1996; |
|
|
|
|
|
(מג) חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; |
|
|
|
|
|
(מד) חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997; |
|
|
|
|
|
(מה) חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001; |
|
|
|
|
|
(מו) חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; |
|
|
|
|
|
(מז) חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006; |
|
|
|
|
|
(מח) חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2006; |
|
|
|
|
|
(מט) חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015; |
|
|
|
|
|
(נ) חוק הפיקוח על שירותים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016; |
|
|
|
|
|
(נא) חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016.". |
|
סעיף 1
לפסקאות (1)(א), 3(א), 3(ב), (4) ו-(5) המוצעים
קיימת כפילות בין גביית החובות במשרדי הממשלה, לבין גביית החובות על ידי המרכז לגביית קנסות. ככלל, על משרדי הממשלה לשלוח דרישות לתשלום לחייב, אשר מיידעות אותו על קיום החוב וכי אם החוב לא ישולם, הוא יועבר לגבייה במרכז לגביית קנסות. במצב הקיים היום, בטרם נקיטת הליכים לגביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות, על המרכז לשלוח לחייב שתי דרישות לתשלום חוב, האחת בדואר רגיל והשנייה בהמצאה מלאה. כפילות זו גורמת להארכת פרק הזמן שחולף מיום היווצרות החוב ועד לנקיטה בהליכי גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות. במטרה למנוע את הכפילות האמורה, ועל מנת לקצר את משך הזמן שחולף עד לנקיטה בהליכי גביית חובות, מוצע לתקן את חוק המרכז ולבטל את החובה לשלוח דרישה לתשלום חוב בדואר רגיל. כך שעל מנת לנקוט בהליכי גבייה, המרכז יידרש לשליחת דרישה אחת בלבד לתשלום החוב, בהמצאה מלאה. מוצע להגדיר המצאה מלאה כהמצאה לפי פרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בהותרת החובה להמצאה מלאה של הדרישה לתשלום החוב מבטיח התיקון המוצע כי החייב יקבל את ההתראה על קיום החוב בטרם נקיטת הליכי גביית החוב.
לפסקאות (2) ו-(3)(ג)
כיום, חוק המרכז מאפשר למנהל המרכז לגביית קנסות לפנות אל הרשם לענייני מרכז בבקשה להורות על ביצוע תחליף המצאה. זאת במקרה שבו מצא כי לא ניתן לבצע המצאה מלאה של דרישת תשלום החוב לחייב. נוכח הכמות הרבה של המקרים שבהם לא ניתן לבצע מסירה בהמצאה מלאה לחייב (כ-17,000 מקרים בממוצע מדי שנה), הצורך בפנייה לרשם המרכז לשם הוראה על ביצוע תחליף המצאה במקרים האמורים גורם לעומס ניכר בעבודת רשמי המרכז ולהארכת משך הזמן של הליכי גביית החובות.
במטרה להפחית את עומס העבודה המוטל על רשמי המרכז ולייעל את הליכי הגבייה, מוצע להסמיך את מנהל המרכז להורות על ביצוע תחליף המצאה, כאמור בסעיף 164 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בלי שיפנה לרשם המרכז. מוצע כי מנהל המרכז יוכל להורות כאמור במקרה בו הוא ימצא כי לא ניתן לבצע המצאה מלאה של דרישת תשלום החוב לחייב, בכל אחת מן הכתובות אשר יש באפשרות מנהל המרכז לקבל מכוח חוק המרכז. מנהל המרכז יורה על דרך ביצוע תחליף ההמצאה בדרך הנראית לו מתאימה ביותר להבאת דרישת התשלום לידיעת החייב, לאחר שבחן את מאפייני החייב והסיבות למניעת ההמצאה, וינמק החלטתו.
לנוכח העובדה כי מדובר בהעברת סמכות לגורם מנהלי, מוצע בפסקה 2(6) להחריג את הסמכות האמורה מרשימת הסמכויות אשר רשאי מנהל המרכז לאצול לעובד המרכז, שאינו סגנו.
לפסקאות (1)(ב) ו-(4-8)
במסגרת החלטת ממשלה מס' 4813 מיום 12 בינואר 2020, שעניינה תכנית לשיפור מערך האגרות הממשלתיות וביטול החלטת ממשלה, הסמיכה הממשלה את החשב הכללי לבחון את שיפור הליכי גביית האגרות בכל משרדי הממשלה. בין סוגי האגרות השונות שנבחנו היו גם אגרות המקצוע – אגרות רישוי לעיסוק במקצועות, רישום והנפקת רישיונות. כיום, קיימות כ-720 אגרות מקצוע.
במסגרת הדיונים שנערכו, נמצא כי לא קיימת מתודולוגיה סדורה בכל הקשור לטיפול באגרות המקצוע במשרדי הממשלה. כתוצאה מכך, נוצרו חוסר תיאום ואי אחידות בין פעילות המשרדים, כך שכיום אגרות המקצוע נגבות בדרכים שונות ולעתים אינן נגבות כלל. במצב הקיים, על מנת שהמרכז לגביית קנסות יהיה רשאי לגבות אגרה כלשהי, הדין שבו נקבעה האגרה צריך לציין שהיא תיגבה על פי פקודת המסים (גביה). אם לא מצוין אחרת, נדרש צו הסמכה, אשר מסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות את האגרה. על הצו חתומים שר המשפטים והשר הרלוונטי לעניין האגרה ועליו לעבור אישור בוועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. תהליך הוצאת צו ההסמכה הוא, אם כן, תהליך ארוך ומורכב.
על מנת לשפר את מערך האגרות הממשלתיות, ולהקל את הנטל הרגולטורי והבירוקרטי המוטל על אזרחים ועסקים בכל הקשור בכך, מוצע להסמיך את המרכז לגביית קנסות לגבות את כלל החובות בגין כלל האגרות הממשלתיות, מכח רשימת החוקים המפורטים בתוספת הראשונה שבפסקה(8).
מדובר בצעד ראשון, אשר תחילתו בהסדרה של ייעול הליכי גביית החובות בד בבד עם הסדרה של נושא הגביה של פסיקת ריבית, כפי שנקבעו בהמלצות הוועדה לבחינת מנגנוני ריבית בחוק פסיקת ריבית והצמדה .