תוכן עניינים

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים. 2

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 2

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי 3

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: ביטוח לאומי (חלק א') 4

דברי הסבר. 6

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק __: ביטוח לאומי (חלק א')

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021, פרק ___: ביטוח לאומי (חלק א').

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מוצע לשפר את רווחתם ומצבם הכלכלי של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, באמצעות העלאת סכום גמלת השלמת הכנסה.

בנוסף, מוצע לקבוע מחדש עד סוף שנת 2022 הוראת שעה המפחיתה את שיעור קיזוז קצבת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים, ולתקן בהתאם את החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה).

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע להגדיל באופן קבוע את גמלת השלמת הכנסה הניתנת לאזרחים ותיקים, כך שזכאי לגמלה בסכום של 3,237 ש"ח כיום, יקבל תוספת של 473 ש"ח בחודש כך שסכום הגמלה החדשה יעמוד על 3,710 ש"ח. כמו כן, מוצע כי לשאר הזכאים לגמלה תינתן תוספת חודשית בהתאם ליחס בין סכום הגמלה החודשית לה הם זכאים כיום ול-3,237 ש"ח. התוספת לגמלה תינתן החל מתחילת שנת 2022.

בנוסף, מוצע לקבוע מחדש עד סוף שנת 2022 הוראת שעה המפחיתה את שיעור קיזוז קצבת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים על מנת לאפשר לזכאי להבטחת הכנסה ומזונות, שהוא הורה עצמאי, השתכרות בשיעורים גבוהים יותר תוך פגיעה מעטה בקצבה לה הוא זכאי. בהתאם, מוצע לתקן את חוק מענק עבודה כך שגם בשנים 2021 ו-2022 ינוכה ממענק העבודה שישולם לו סכום השווה להפרש שבין הגמלה או המזונות ששולמו לו בעד חודש מסוים ובין הגמלה או המזונות שהיו משתלמים לו לולא מבחן ההכנסות המקל כאמור לעיל.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 וחוק מענק עבודה.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

עלות הגדלת גמלת השלמת הכנסה כאמור לעיל נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים חדשים. עלות הארכת הוראת השעה המפחיתה את שיעור קיזוז קצבת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים, ותיקון חוק מענק עבודה נאמדת בכ-40 מיליון שקלים חדשים בשנת 2021, ובכ-85 מיליון שקלים חדשים בשנת 2022.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:

פרק __': ביטוח לאומי

תיקון חוק הבטחת הכנסה

בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980[1] (בפרק זה – חוק הבטחת הכנסה), בתוספת השנייה, במקום טור א' יבוא:

"טור א'

מי שהגיע לגיל הפרישה, ומי שמקבל קצבת אזרח ותיק, שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח

אם טרם מלאו לו 70 שנים	אם מלאו לו 70 שנים וטרם מלאו לו 80 שנים	אם מלאו לו 80 שנים
42.14%	42.55%	42.96%
66.58%	67.24%	67.89%
77.39%	78.04%	78.70%
88.19%	88.87%	89.50%
71.92% פחות הסכום הבסיסי לילד	72.59% פחות הסכום הבסיסי לילד	73.24% פחות הסכום הבסיסי לילד
82.72% פחות הסכום הבסיסי לילד	83.39% פחות הסכום הבסיסי לילד	84.04% פחות הסכום הבסיסי לילד
71.92% פחות הסכום הבסיסי לילד	72.59% פחות הסכום הבסיסי לילד	73.24% פחות הסכום הבסיסי לילד
82.72% פחות הסכום הבסיסי לילד	83.39% פחות הסכום הבסיסי לילד	84.04% פחות הסכום הבסיסי לילד"

חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה

תחילתו של טור א' לתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 1(1) לחוק זה, ביום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022), והוא יחול על גמלה המשתלמת בעד תקופה שמהיום האמור ואילך.

חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה ותחולה

(א) בתקופה שמיום כ"ז בתמוז התשפ"א (7 ביולי 2021) עד יום כ"ח בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הבטחת הכנסה כך:

(1) בסעיף 12(א) בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בסימן זה – סכום הניכוי להורה עצמאי):

(א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל- 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל- 75% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1);

(ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל- 40% מההכנסה מתגמול ומעבודה;";

(2) בסעיף 12א(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי";

(3) בסעיף 12ב(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי".

(ב) הוראות סעיפים 12, 12א ו-12ב לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בסעיף קטן (א), יחולו על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה.

תיקון חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה)

בסעיף 6ג לחוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח – 2007[2] (להלן – חוק מענק עבודה), במקום "2020" יבוא "2022", ואחרי "התשע"ו – 2016" יבוא "או סעיף ___ לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו- 2022), התשפ"א-2021".

תיקון חוק להגדלת שיעור השתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) – תחילה ותחולה

תחילתו של סעיף 6ג לחוק מענק עבודה, כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה, ביום כ"ז בתמוז התשפ"א (7 ביולי 2021).

דברי הסבר

כללי

קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים (וכן למקבלי שאירים ותלויים), הניתנת מכוח חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה), הינה קצבה חודשית המיועדת לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים העניים במדינת ישראל, ומטרתה להבטיח שהכנסתו של כל אזרח ותיק בישראל לא תפחת מסכום מוגדר הנקבע בחוק, בהתאם למצבו המשפחתי, לגילו ולהכנסותיו מעבודה ושלא מעבודה של האזרח הוותיק.

בשנים האחרונות הוחלו מספר רב של צעדים ומענים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל, שמטרתם העיקרית שיפור רמת החיים, רווחתם ומצבם הכלכלי של אוכלוסייה זו. ביניהם, הוגדלה גמלת השלמת הכנסה. זאת בתיקון מס' 47 שבוצע לחוק הבטחת הכנסה בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016. בעקבות התיקון, ובעקבות העלייה במדד, ניתנה בשנים 2017 עד 2019 תוספת משמעותית לגמלת השלמת הכנסה, כך שסך הגמלה ליחיד מתחת לגיל 70 עלתה מסך של 2,981 ש"ח בחודש בשנת 2017 ל-3,237 ש"ח בשנת 2020.

על מנת לשפר את רווחתם ומצבם הכלכלי של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים העניים בישראל, מוצע להעלות את סכום גמלת השלמת הכנסה לאוכלוסיית הזכאים לגמלה כמפורט בסעיפים 1 ו-2.

בנוסף, במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה של הורה עצמאי, מוצע לקבוע מחדש עד סוף שנת 2022 הוראת שעה בחוק הבטחת הכנסה המפחיתה את שיעור קיזוז קצבת הבטחת הכנסה להורים עצמאיים, ולתקן בהתאם את החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה), כמפורט בסעיפים 3 עד 5.

סעיף 1

מוצע להעלות את סכום גמלת השלמת הכנסה לאוכלוסיית הזכאים לגמלה כך שליחיד אשר הגיע לגיל פרישה והינו מתחת לגיל 70 וזכאי להשלמת הכנסה, הזכאי לגמלה בסכום של 3,237 ש"ח כיום, תינתן תוספת של 473 ש"ח בחודש כך שסכום הגמלה החדשה יעמוד על 3,710 ש"ח. כמו כן, מוצע כי לשאר הזכאים לגמלה תינתן תוספת חודשית בהתאם ליחס בין סכום הגמלה החודשית לה הם זכאים כיום ול-3,237 ש"ח. בפרט - עבור יחידים: תינתנה תוספות של 473, 477 ו-482 ש"ח בחודש לזכאים אשר טרם מלאו להם 70 שנה, מלאו להם 70 שנה וטרם מלאו להם 80 שנה ומלאו להם 80 שנה, בהתאמה; עבור זוגות: תינתנה תוספות של 747, 754 ו-762 ש"ח בחודש לזכאים אשר טרם מלאו להם 70 שנה, מלאו להם 70 שנה וטרם מלאו להם 80 שנה ומלאו להם 80 שנה, בהתאמה. הסכומים צמודים למדד ויעודכנו מידי שנה.

סעיף 2

מוצע כי התוספת לגמלת השלמה הכנסה תינתן החל משנת 2022, והיא תחול על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שהחל ממועד זה.

סעיף 3

חוק הבטחת הכנסה נחקק במטרה לספק "רשת ביטחון" סוציאלית לתושב שאין בידו די אמצעים כדי מחייתו, באמצעות מתן גמלת הבטחת הכנסה, בתנאים ובשיעורים המפורטים בו. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ולתשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב – 1972 (להלן – חוק המזונות), מוגבלת לסכומי השתכרות נמוכים יחסית, וכל השתכרות הגבוהה מסכומים אלה, המחושבים בהתאם להרכב המשפחה וגיל התובע, מביאה לקיזוז סכום הגמלה בהתאם להכנסת המבטח. במטרה לעודד עבודה בשכר גבוה יותר ויציאה לעבודה של הורה עצמאי, נחקק בשנת 2016 חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע"ו – 2016 (להלן- תיקון 2016).

תיקון 2016, שנכנס לתוקף ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017), קבע כללים חדשים בדבר הקטנת שיעורי הניכויים הקבועים בסעיפים 12, 12א ו- 12ב לחוק הבטחת הכנסה, למשך התקופה שמיום כניסתו לתוקף כאמור ועד יום 31 בדצמבר 2018 (להלן - התקופה הראשונה). שינוי זה מאפשר לזכאי להבטחת הכנסה ומזונות, שהוא הורה עצמאי, השתכרות בשיעורים גבוהים יותר תוך פגיעה מעטה בקצבה לה הוא זכאי. בפרט, במקום שתקוזז מקצבת הבטחת הכנסה ומזונות 60% מהכנסתו מעבודה שמעל גובה ההכנסה אותו הוא רשאי להשתכר ללא הפחתה בקצבה (להלן – הדיסריגארד), תקוזז רק 25% מסך ההכנסה מעל הדיסריגארד ועד 33.81% מהשכר הממוצע (3,657 ש"ח לחודש נכון לשנת 2021), ובגין הכנסה שמעל ל-33.81% מהשכר הממוצע יקוזזו מהקצבה 60%.

במסגרת תיקון חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה)(תיקון), התשע"ט–2019, הוארכה תקופת התחולה של תיקון 2016 לשנים 2019-2020 (להלן – התקופה השנייה). בעקבות הליכי הבחירות, ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארכה התחולה עד ליום 6 ביולי 2021.

במהלך התקופה הראשונה והשנייה של תיקון 2016, עקב המוסד אחר השפעת שינוי המדיניות על שיעור התעסוקה וההכנסה המשפחתית בקרב משפחות שבראשן הורה עצמאי, המקבלות גמלת הבטחת הכנסה או תשלומי מזונות. ממצאי מעקב זה העלו כי במהלך השנים הראשונות להוראת השעה, אכן נמצא כי מצבן של המשפחות הוטב עקב הפחתת שיעור הקיזוז של הקצבה.

כעת, מוצע להאריך את התקופה בה חל תיקון 2016, בתצורה של קביעת הוראת שעה חדשה לאור תפוגת הוראת השעה הקודמת, עד ליום 31 בדצמבר 2022 (להלן – הוראת השעה), כך שנשים אלה תמשכנה להיות זכאיות למבחן ההכנסה המקל. מוצע כי הוראת השעה תחול על גמלה המשתלמת בעד תקופת הוראת השעה.

סעיף 4

נוסף לתיקון בהוראת שעה בתיקון 2016 כאמור בסעיף 3, במסגרת תיקון זה תוקן גם החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה), ונקבעו בו הוראות לעניין שלילת הזכאות לכפל הטבות בתקופה בה חל תיקון 2016. זאת, כדי להביא למיצוי זכויות הורה עצמאי ולשיפור השירות שניתן לו, באמצעות מעבר לקבלת שירות ומימוש זכויות מול גורם ממשלתי אחד, המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), ובלא כפל תשלומים. בהתאם לכך, זכאי למענק עבודה שקיבל גמלת הבטחת הכנסה או מזונות, בסכום מוגדל, בשל מבחן ההכנסות המקל כמפורט בהוראת השעה בעד חודש מסוים בשנות המס 2017 או 2018, נוכה מסכום מענק העבודה שישולם לו סכום השווה להפרש שבין הגמלה או המזונות ששולמו לו בעד אותו חודש ובין הגמלה או המזונות שהיו משתלמים לו לולא מבחן ההכנסות המקל כאמור לעיל. בשנת 2019 תוקן תיקון 2016 כך ששנות המס הרלבנטיות יהיו 2017 עד 2022.

כעת, במקביל לתיקון המוצע בסעיף 3, מוצע גם לתקן גם את סעיף 6ג לחוק מענק עבודה, כך שהאמור בו יחול גם לגבי שנות המס 2021 ו-2022.

סעיף 5

מוצע כי התיקון לחוק מענק עבודה יחול החל מיום ביום כ"ז בתמוז התשפ"א (7 ביולי 2021).

[1] ס"ח התשמ"א, עמ' 30; התשפ"א, עמ' 358.

[2] ס"ח התשס"ח, עמ' 84; התשפ"א, עמ' 46.