טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"א-2021.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

סעיף 75(א)(1) רישה לחוק הטיס, התשע"א-2011 קובע חובה על כל כלי הטיס בישראל להמריא משדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי חוק הטיס או לנחות בכזה. הסיפה של הסעיף מאפשרת לשר לקבוע "אחרת".

לפי סמכות זו נוצר בתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 79ב, מנגנון המאפשר לכלי טיס מסוגים מסוימים לנחות במקומות שאינם שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו - קרי ב"שטח הפעלה". התקנה בנוסחה הנוכחי מאפשרת לכלי טיס רוטוריים ומטוס זעיר משקל (להלן: מז"ם) לפעול משטח הפעלה, היות ומרבית כלי הטיס מהסוגים האלה תוכננו על ידי היצרן לנחיתה על משטחים שונים. לגבי מז"ם נקבעה דרישה לניסיון טיסה מזערי של מאה שעות, לאור האופי התחביבי של הטיסה, ועל מנת להבטיח כי למי שנוחת בשטח הפעלה ניסיון מספיק בהפעלת מז"ם, שיאפשר לו לעשות כן בצורה בטוחה.

כמו-כן, תקנה 180ו(א) קובעת מגבלות הפעלה למז"ם בנוגע להסעת נוסע. מגבלות אלה כוללות דרישות ניסיון מינימלי לצד דרישות הדרכה.

הניסיון ביישום התקנות לאורך השנים מראה שיש מקום לשינוין ולהקל בדרישות הקבועות בהן כאמור, תוך שמירה על בטיחות הטיסה. הדבר עולה בקנה אחד עם הרצון להפחית בנטל האסדרתי.

לפיכך, לאחר דיון מקצועי הוחלט לערוך שינויים בתקנות האמורות, ובכלל זה ביטול דרישת הניסיון לגבי מז"ם כתנאי להפעלה בשטח הפעלה, קביעת כלי טיס נוספים שיוכלו לפעול בשטח הפעלה וביטול המגבלות על הסעת נוסע במז"ם.

מצ"ב קישור לפרסום באתר רשות התעופה האזרחית במירשתת ובו, גם דוח הערכת השפעות האסדרה (RIA) שנערך לטובת העניין.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית:

טיוטת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון מס' __), התשפ"א-2021

 

___ _____ התשפ"א (___ _________ 2021)

 (חמ 1299 - 3 - ת1)

__________________

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

דברי הסבר

כללי

התיקון שלהלן כולל בתוכו שני נושאים עיקריים:

1. קביעת הוראות לעניין הפעלת "מטוס" מ"שטח הפעלה";

2. ביטול דרישות הניסיון המזערי וחובת ההדרכה לגבי הטסת נוסע במז"ם.

בליבו של התיקון שני עניינים עיקריים הקשורים בהפעלה התדירה של מז"מים בפרט וכלי טיס בכלל, שרשות התעופה האזרחית החליטה להידרש אליהם במסגרת בחינת הניסיון המצטבר לאורך השנים ביישום התקנות הקיימות והרצון להפחית מחסמי הכניסה והנטל הרגולטורי המוטל על התעופה הספורטיבית והכללית.

בבסיס התיקון האמור הרצון להציג תפיסת עולם מקצועית השמה את הדגש, בהקשרים אלה, על האחריות האישית של מפעיל כלי הטיס וכפועל יוצא ממנה - על המקום לדלל את האסדרה הקיימת (דה-רגולציה בלע"ז), ולצמצם את מעורבותו של המאסדר היכן שזו אינה נדרשת מטעמים של בטיחות התעופה האזרחית.

לאור העובדה שהתיקון קובע "עבירות ועונשים" (ראו, למשל, בסעיפים 142(א)(1) ו- 142(א)(34) לחוק הטיס), הרי שהוא  טעון את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וזאת לפי הוראות סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

לתקנה 1 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 79ב"

כללי

סעיף 75(א)(1) רישה לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק) קובע, בין היתר, כי: "לא ימריא אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא משדה תעופה או ממנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 32, ולא ינחית אדם כלי טיס בשטח ישראל אלא בשדה תעופה או במנחת כאמור...".

הסיפה לאותו סעיף קובעת כי: "... והכל אלא אם כן קבע השר אחרת ולפי התנאים שקבע.". משמע, בצד הכלל שקובע החוק במפורש לעניין הפעלת כלי טיס לשדה תעופה או למנחת שניתן רישיון להפעלתם ומהם, מסמיך החוק את השר לקבוע בתקנות "אחרת" - ולענייננו: להתיר הפעלה של כלי טיס למקום שאינו שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתם (להלן - שטח הפעלה( וממנו, והכל כפי שייקבע בתקנות.

תקנה 79ב כיום מאפשרת למספר סוגי כלי טיס לנחות בשטחי הפעלה – מסוקים, מז"מים וג'ירופלנים. כלי טיס אלה מתאפיינים ביכולת לנחות באתר שאינו מוגדר כמנחת או כשדה תעופה מוסדר; יכולת זו נובעת מנתוניו הטכניים של כלי הטיס וממאפייני פעולתו והפעלתו - במז"ם ובג'ירופלן אלה משקלם הנמוך וכן מהירויות הנחיתה וההמראה, הנמוכות ממטוסים שאינם מז"ם וכן המרחקים הנחוצים לצורך המראה ונחיתה, ואילו במסוק מדובר במאפייני פעולתו וייעודו, שהם המראה ונחיתה אנכיים במקומות שונים ומהם.

התקנה מונעת מעשית מטוס השוקל יותר מ-600 ק"ג הפעלה משטח הפעלה. התיקון המוצע ברישה של 79ב(ב) יבטל מניעה זו, ויאפשר גם למטוס (שאינו, מטבע הדברים, מסוק, מז"ם או ג'ירופלן) לפעול בשטח הפעלה. חלק מהמטוסים תוכנו ויוצרו כך שהם  יכולים לפעול בשטח הפעלה בצורה בטוחה. מטבע הדברים, אין הכוונה לכך שמטוסי נוסעים גדולים, שלא נועדו לכך, יבצעו נחיתה על שבילי עפר, אך מטוסים רבים שנוצרו כך שיוכלו לפעול בשטח הפעלה יוכלו לבצע זאת לאחר הכשרה מתאימה.

מטבע הדברים, זו אחריות הטייס לוודא כי המטוס שהוא רוצה להפעיל בשטח הפעלה אכן נועד לכך, וזאת בהתאם לספרויות היצרן והמגבלות שנקבעו להפעלת המטוס בתהליך הרישוי שלו.  

לאור הניסיון שהצטבר לאורך השנים ביישום התקנות הקיימות, סבורים גורמי המקצוע ברת"א שאין עוד צורך בהגבלת מטוסים אלה, אלא שיש לשים את הדגש על אחריותו האישית של הטייס להפעלה הבטוחה בשטח הפעלה של המטוס המתאים לכך. זאת בנוסף לדרישה בדבר הכשרה ותנאים מפורטים, בהם על הטיס לעמוד כתנאי להפעלת מטוס משטח הפעלה.

בשנים האחרונות, מטעמים שונים, מספר שדות התעופה והמנחתים שניתן רישיון להפעלתם הולך ומצטמצם (שדה התעופה שדה דב לדוגמא). תיקון התקנות כאמור יספק פתרונות הפעלה נוספים למטוסים שיכולים לפעול משטח הפעלה, ובכך לצמצם את הבעיה הנובעת מסגירת שדות תעופה ומנחתים "מרושיינים".

לפיכך, מבוקש להחליף את הסיפה לתקנה 79ב(ב), כך שיובהר כי ההסדר הקבוע בה חל על כך אחד מאלה: מטוס (שנוסף בתיקון המוצע), מטוס זעיר וג'ירופלן (וכל אלה יכונו יחדיו, בהמשך תקנת המשנה ולצרכיה: כלי טיס), ולא רק על מטוס זעיר וג'ירופלן, כפי הנוסח היום (לתקנה 1(1)(א) המוצעת).

מהסיבות לעיל יוחלפו המילים "מטוס זעיר" במילים "מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן" בתקנה 79ב(ב)(3), תתווסף המילה "מטוס" בתקנה 79ב(ד) (1), (3) ו- (3)(ב) ובתקנת משנה (ה) (לתקנות 1(1)(ד), 1(3) ו- 1(4) המוצעות).

ועוד: תקנה 79ב(ב)(1) קובעת דרישת ניסיון מזערי מטייס המבקש להפעיל מז"ם בשטח הפעלה, כך: "הוא צבר לפחות 100 שעות טיסה בתפקיד טייס מפקד על מטוס זעיר מאז שקיבל את רישיון הטיס שלו ובו הגדר מטוס זעיר;"

כאשר תקנה זו נקבעה בראשונה, מטרתה הייתה לאפשר לטייסים מנוסים בלבד להפעיל מז"ם משטח הפעלה, מתוך ההבנה שמדובר בהפעלה שעשויה להיות מורכבת יותר מנחיתה בשדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתם.

לאחר דיון מקצועי ברת"א והתייעצות עם הציבור, הוחלט להסיר דרישה זו.

כך, תקנה זו דורשת צבירת ניסיון תעופתי בטיסה, שאינו תורם בהכרח להכשרת בעל הרישיון בהפעלה משטח הפעלה דווקא. ניסיון זה כולל 100 שעות טיסה עם המראה ונחיתה משדות תעופה או מנחתים מרושיינים. כלומר במהלך מאה השעות המדוברות אין תרגול אחד של נחיתה בשטח הפעלה. יתכן והניסיון מגביר את הביטחון העצמי של הטייס אך אין בו, מעבר לכך, ערך הכשרתי מיוחד לנחיתה בשטח הפעלה דווקא.

דרישה זו אף עשויה למנוע צבירת ניסיון מתאים, בכך שהיא מגבילה את בעל הרישיון לשדות תעופה ומנחתים "מרושיינים" בלבד, זאת עד שיצבור את 100 השעות. אין מנחתים ושדות תעופה "מרושיינים" רבים המוכנים שניתן להפעיל בהם מז"ם, וחלקם אף נמצא בסכנת סגירה (ש"ת הרצליה) או נסגר בפועל (ש"ת שדה דב). בשל נגישות פחותה זו לתשתיות "מרושיינות", מתקשים טייסי מז"ם לצבור את הניסיון הנדרש לפני שיוכלו לפעול בשטח הפעלה.

האוכלוסייה המושפעת מהתקנות הקיימות היא ציבור טייסי המז"ם בעלי הניסיון המועט יותר. ראשית, הם נפגעים ישירות מכך שאפשרויות ההמראה והנחיתה שלהם מצומצמות.

שנית, הם סובלים בעקיפין מכך שהחובה לפעול רק משדות תעופה או מנחתים "מרושיינים" מקטינה ה"נגישות" שלהם לביצוע שעות טיסה וצבירת ניסיון בטיס (אם משום שהם רחוקים מאתרים כאמור ואם משום שאין אתרים כאמור שיכולים לתת להם שירות).

בנוסף, מיעוט ניסיון "עדכני" בטיסה מוביל גם לירידה בכשירות הטייס, שכן יש צורך להתאמן באופן רציף ותדיר כדי לשמור עליה.

לפיכך מבוקש למחוק את תקנה 79ב(ב)(1), ולבטל את דרישת מאה שעות הניסיון כתנאי להפעלה בשטח הפעלה (לתקנה 1(1)(ב) המוצעת).

עוד מוצע לתקן את תקנה 79ב(ב)(2) כך שתהיה התאמה בין ההדרכה הניתנת לבין היישום בפועל בהמשך. תיקון זה מטיל חובה על המדריך להיות בעל הגדר מתאים לכלי הטיס מהסוג עליו ניתנת ההדרכה וכן שההדרכה מבוצעת בכלי טיס מהסוג השייך לעניין.

יש חשיבות רבה הן להיכרות המעמיקה של המדריך עם כלי הטיס מהסוג השייך לעניין והן לכך שההדרכה עצמה תתבצע בכלי טיס מאותו הסוג. כך יובטח כי ההדרכה תינתן על ידי מדריך בעל היכרות מתאימה לסוג כלי הטיס והחניך יודרך על כלי הטיס המתאים להפעלה הצפויה משטח ההפעלה.

בשים לב לריבוי השינויים הנדרשים לשם כך, מבוקש להחליף את הרישה בשלמותה (לתקנה 1(1)(ג) המוצעת).

בנוסף, תקנה 79ב(ג) קובעת את ההדרכה הנדרשת על מנת לבצע הפעלה בשטח הפעלה בכלי טיס מסוג ג'ירופלן. השינוי המוצע לעיל בו יוחלפו המילים "מטוס זעיר במילים "מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן", מייתר תקנה זו ולכן מוצע למחוק אותה (לתקנה 1(2) המוצעת).

 

לתקנות 2 ו- 3 לתיקון המוצע שעניינן: "תיקון תקנה 180ו" ו- "ביטול התוספת השלישית א'", בהתאמה

תקנה 180ו לתקנות העיקריות קובעת מגבלות שונות לגבי הפעלת מז"ם.

תקנה 180ו(א)(1) לתקנות העיקריות קובעת את האיסור על הטסת יותר מאדם אחד במז"ם חד- מושבי.

תקנה 180ו(א)(2) לתקנות העיקריות קובעת תנאים להטסת נוסע במז"ם דו-מושבי, תוך הבחנה בין "סוג" הרישיון שבידיי הטייס: אם רישיון טייס פרטי או רישיון טייס מסחרי/תובלה בנתיבי אוויר. לגבי בעל רישיון טייס פרטי קובעת התקנה מספר תנאים לכך שהוא יוכל להטיס נוסע: האחד - צבירת ניסיון של 50 שעות כטייס מפקד מאז קיבל את רישיון הטיס שלו עם הגדר מז"ם (אלא אם כן הוא כבר בעל רישיון עם הגדר לכלי טיס אחר); השני - קבלת תדריכי קרקע וכן קבלת 2 שעות הדרכה זוגית להטסת נוסע בידי מדריך שהוא עצמו עומד בדרישות התקנה, בעניינים המפורטים בתקנה, זאת בצד עמידה בהוראות תקנה 105 לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981 (שעניינה: "שמירת זכויותיו של טייס פרטי" ובה הוראות לגבי תנאים שצריכים להתקיים על-מנת שבעל רישיון טייס פרטי יוכל לעשות שימוש ברישיונו).

בכל הנוגע לתנאים להטסת נוסע בידי בעל רישיון טייס פרטי, הרי שאלה במידה רבה מיותרים.

כך, כבר במסגרת הכשרתו לקבלת רישיון הטיס, זוכה הטייס להכשרה מספיקה על מנת להטיס נוסע, שכן בכל טיסה במהלך ההכשרה, שאינה טיסת יחיד ("סולו"), לומד הטייס לטוס עם שני אנשים במטוס דו מושבי (אחד מהם מדריך), ובעצם צובר ניסיון בהטסת מז"ם עם נוסע.

בנוסף, אין נתונים בטיחותיים שמצביעים על כך שטיסה עם נוסע נוסף מסוכנת יותר או גורמת לעודף בתאונות במז"ם.

לפיכך, אין ערך מוסף לניסיון ולהכשרה הקבועים כיום בתקנה לגבי בעל רישיון טייס פרטי והם מהווים מגבלה שניתן להסירה על מנת להקל על הציבור מבלי לפגוע בבטיחות.

לפיכך, מבוקש למחוק את הדרישות הקיימות כיום בתקנה 180ו(א) וכן את התוספת השלישית א' המפרטת את טבלת ההתייחסות לעניין צבירת הניסיון הנדרש בטיסה במקרים בהם יש לטייס רישיון טייס פרטי עם הגדרים נוספים, ובכך למעשה להסיר את ההסדר הקבוע היום לעניין הטסת נוסע במז"ם, כך שכל בעל רישיון טייס ובו הגדר מז"ם יוכל להסיע עימו נוסע מבלי לעמוד בדרישות אסדרתיות נוספות דווקא לעניין זה.

אגב זאת יצוין כי באותה הזדמנות מבוקש למחוק את תקנה 180ו(א)(1) לתקנות העיקריות, לפיה: "לא יטיס אדם מטוס זעיר... אם המטוס הזעיר הוא חד-מושבי הוא נושא אדם אחד בלבד". זאת שכן הוראה זו מתחייבת מהשכל הישר ומחובתו של הטייס להקפיד על בטיחות הטיסה ולהפעיל את כלי הטיס בהתאם למגבלותיו כפי שהן מפורטות בספר הטיסה (ראו בתקנה 31(א) לתקנות העיקריות).  

(לתקנות 2 ו- 3 המוצעות).

 

לתקנה 4 לתיקון המוצע שעניינה: תחילה

מבוקש כי התקנות יחלו 30 ימים מיום פרסומן.

התיקונים המוצעים אינם מכבידים בדרישותיהם ביחס לדין שקדם להם, אלא יוצרים הסדרים אחרים, למשל לגבי מי שלא נכלל ברשימת כלי הטיס שהיו רשאים לפעול משטחי הפעלה ומבקש לפעול שלא משדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו, או לגבי מי שלא החזיק באישור להטיס נוסע במז"ם ומבקש להטיס נוסע במז"ם, בעוד שלגבי מי שכן החזיק בזכויות כאמור הם יוצרים המשכיות של מצב הדברים הקיים ואינם פוגעים בזכויותיו.

משכך, מבוקש כי התקנות יחלו 30 ימים מיום פרסומן.

 

 

 

"נ ו ס ח    מ ש ו ל ב"

המראה משטח הפעלה ונחיתה בו תק' (מס' 3)  תשע"ד-2014

79ב. (א)  אדם רשאי להמריא הליקופטר מאתר שאינו שדה תעופה או מנחת (בתקנה זו – שטח הפעלה) וכן להנחית הליקופטר בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) הוא בדק מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(2) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

(ב)  אדם רשאי להמריא מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן (בתקנת משנה זו - כלי טיס) משטח הפעלה וכן להנחית כלי טיס בשטח הפעלה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

 

 (2)הוא קיבל, מבעל רישיון מדריך טיס ובו הגדר הדרכה מתאים לסוג כלי הטיס שהוא מבקש להפעיל בשטח הפעלה, שמתקיימות בו דרישות פסקאות  (2) ו- (3) לתקנת משנה זו לגבי כלי טיס מאותו סוג (בתקנה זו - המדריך) –

(א) הדרכה עיונית בנושא עקרונות נחיתה בשטח הפעלה והמראה ממנו, בעניינים אלה:

(1) שיטות לבדיקת שטח הפעלה מהאוויר ויישומן, ובכלל זה בחינת אורכו המעשי של שטח ההפעלה, מאפייני סוגים שונים של תשתיות קרקעיות, איתור מכשולים וקביעת משמעותם;

(2) משמעויות נחיתה בתשתיות קרקעיות שונות, ובכלל זה כורכר, דשא או חול והמראה מהן;

(3) מקומות אסורים לנחיתה ולהמראה, ובכלל זה תשתית יבשתית, אזור פיקוח שדה תעופה או אזור מאוכלס;

(4) ביצוע נחיתה והמראה קצרות;

(5) בחירת גלישה לנחיתה וביצועה מתוך התחשבות במכשולים, בגזירת רוח ובמרחק פיזי מהמכשול עצמו;

(6) בחירת דרכי גישה אפשריות לשטח ההפעלה לצורכי פינוי בעת הצורך;

(7) דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת נחיתה בשטח הפעלה ולפני המראה ממנו;

(ב) הדרכה זוגית בטיסה, בת שלוש שעות לפחות, לשטח הפעלה וממנו, שבה יתורגלו הנושאים שפורטו בפסקת משנה (א);

(3) לאחר שקיבל הדרכה כאמור בפסקה (2) – המדריך אישר בכתב, ביומן הטיסות האישי שלו, כי הוא כשיר להפעיל כלי טיס לשטח הפעלה וממנו;

(4) הוא בדק ואישר מראש, סמוך להמראה או לנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור סמוך לנחיתה יכול שתיעשה גם בטיסה;

(5) הוא דיווח בקשר ליחידת נת"א לקראת הנחיתה בשטח ההפעלה וכן קיבל את אישורה מראש להמראה ממנו.

            (ד)  לא ימריא אדם משטח הפעלה, ולא ינחית אדם בשטח הפעלה –

(1) מטוס, מטוס זעיר או ג'ירופלן, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס;

(2) הליקופטר, אם שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס או בקרבתו;

(3)מטוס,  מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי –

(א) אם שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח;

(ב) אם נתיבי ההמראה משטח ההפעלה והגישה אליו נמצאים מעל אזור מאוכלס, זולת אם הנתיבים האמורים נקבעו בפמ"ת לטיסת מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי, לפי העניין.

לעניין תקנת משנה זו –

"אזור מאוכלס" – מתחם בשטח יישוב, המשמש בעיקר למטרות מגורים, תעשייה, מסחר או פנאי;

"מגורים" – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, כגון: מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה.

(ה)  על אף האמור בתקנת משנה (ד), רשאי אדם להמריא מטוס, מטוס זעיר או כלי טיס רוטורי (בתקנת משנה זו – כלי טיס) משטח הפעלה ולהנחיתו בשטח הפעלה בנסיבות כאמור בתקנת משנה (ד)(1) ו-(2), ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) באותו אדם מתקיימות הוראות תקנות משנה (א) עד (ג), לפי העניין;

(2) בעל רישיון הפעלה אווירית מעסיק את אותו אדם, והוא מפעיל את כלי הטיס במסגרת העסקתו כאמור;

(3) המנהל אישר לבעל רישיון ההפעלה האווירית האמור, במסגרת מפרטי ההפעלה שלו, להמריא כלי טיס ולהנחיתו בנסיבות כאמור בתקנת משנה זו.

 

מגבלות הפעלה תק' תשמ"ד-1983 תק' תשע"ד-2014

180ו.

(ב)  על אף האמור בתקנה 93(4) ו-(5), לא יטיס אדם אוירון זעיר –

(1) מעל איזור מאוכלס או מעל התקהלות בני אדם;

(2) בגובה של מעל 500 רגל מעל פני השטח, אם לא נקבע אחרת בפמ"ת ובהתאם לקבוע בספר העזר למבצעים של בעל הרשיון;

(3) מחוץ לאזורים ולנתיבי טיסה שנקבע בפמ"ת לטיסת אוירונים זעירים;

(4) אלא משדות תעופה או מנחתים שנקבעו בפמ"ת לטיסת אוירונים זעירים או משטח הפעלה לפי תקנה 79ב.