תיק הצעת חוק מס':פ-0000-18

סימוכין: 803-99-2010-000000

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

תזכיר לתיקון פקודת הראיות (מס' ...) (פסילת ראיה), התשפ"א - 2021

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה) נועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, תוך הרחבתו של הכלל הפסיקתי.

באופן זה, ניתן יהיה לתת ביטוי בחקיקה לתכלית המרכזית של כלל הפסילה הפסיקתי, שנקבע לראשונה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, סא(1) 461 (2006) (להלן: הלכת יששכרוב), ועניינו ההגנה על זכויות חשודים ונאשמים ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, וכן לתת ביטוי לתכלית ההרתעתית-חינוכית שלפיה יהיה בפסילת ראיות כדי להרתיע את רשויות החקירה מפני פעולות חקירה פסולות בעתיד.

בפסיקה נקבע מבחן של פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה (הלכת יששכרוב, פסקה 63), וגם ועדת ארבל הציעה לעגנו. בהצעת החוק מוצע שלא לקבוע במפורש מבחן קשיח של פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה, על מנת להעניק משקל משמעותי יותר לזכות להליך הוגן. מוצע להותיר שיקול דעת רחב יותר לבתי המשפט כך שעוצמת ההפרה תישקל תוך איזון בין כלל השיקולים הנוגעים לעניין, בהתאם לנסיבות כל מקרה.

ג.  עיקרי החוק המוצע

עיקר 1:

התיקון המוצע נועד להקנות לבית המשפט סמכות לפסול ראיה אם שוכנע שהיא הושגה שלא כדין וכי קבלתה במשפט תפגע בזכות להליך הוגן, בשים לב לאינטרס הציבורי בקבלת הראיה.

הצעת החוק מקנה את סמכות הפסילה ביחס לכל סוגי הראיות: על פי ההצעה ניתן יהיה לפסול ראיות שהושגו כתוצאה מהפרת דין שבוצעה כלפי עד, ולא רק כלפי נאשם. כמו כן, מוצע שהכלל יחול על כל סוגי הראיות, ובכלל זה גם ראיות חפציות.

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

        לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א – 1971 יתווסף סעיף 12א

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

אין

ו. נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק מוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר לתיקון פקודת הראיות (מס' ...) (פסילת ראיה), התשפ"א - 2021

דברי הסבר

הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (פסילת ראיה) נועדה לעגן בחקיקה את סמכותו של בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, תוך הרחבת הכלל הפסיקתי. באופן זה, ניתן יהיה לתת ביטוי בחקיקה לתכלית המרכזית של כלל הפסילה הפסיקתי, שנקבע לראשונה בע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי סא(1) 461 (2006) (להלן: הלכת יששכרוב), ועניינו ההגנה על זכויות חשודים ונאשמים ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, וכן לתת ביטוי לתכלית ההרתעתית-חינוכית שלפיה יהיה בפסילת ראיות כדי להרתיע את רשויות החקירה מפני פעולות חקירה פסולות בעתיד.

 הרקע להצעת החוק הוא הצעת חוק פרטית (פ/69/23) שהגיש ח"כ גדעון סער (כיום ח"כ ושר המשפטים) ודיוני הוועדה המייעצת לשר המשפטים לעניין סדר דין פלילי וראיות בראשות שופטת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת עדנה ארבל (להלן: "הוועדה לסדר דין פלילי וראיות" או "הוועדה") שהתקיימו בשנים 2020 – 2021, בעקבות הצעה זו.

הלכת יששכרוב קבעה את עילת הפסילה הפסיקתית, בהעדרו של הסדר חקיקתי מתאים. הכלל שנקבע בפסק הדין נועד למנוע פגיעה בזכות להליך הוגן. בפרשה זו נקבע כי לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לפסול ראיות מסוגים שונים אשר הושגו שלא כדין בידי גורמי אכיפת החוק. עילת הפסילה מתבססת על התפישה כי קבלתה במשפט של ראיה שהושגה שלא כדין עלולה להכתים את ההרשעה ולפגוע בלגיטימיות שלה, גם אם אין חשש לאמיתותה של הראיה. קבלת הראיה עלולה להביא לכך שבית המשפט ייתפש כמי שמכשיר את הפגם ונותן ידו לאחר מעשה לאי החוקיות שבהתנהגות החוקרים, והיא עלולה לפגוע בטוהר ההליך השיפוטי, באמון הציבור בו ובהגנה על זכויות הנאשם. כמו כן, עולה חשש כי השתתת הרשעה על ראיה מסוג זה עלולה ליצור תמריץ לפעולות חקירה עתידיות בלתי כשרות.

באשר להצדקה לקבוע כלל פסילה יחסי שמותיר שיקול דעת לבית המשפט בקבלת ההחלטה נאמר בהלכת יששכרוב כי: "שאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין מחייבת מציאת איזון ראוי בין ההגנה על זכויות הנאשם ושמירה על הגינות ההליך הפלילי וטוהרו, לבין ערכים ואינטרסים נוגדים ובהם - ערך גילוי האמת, הלחימה בפשע הגואה וההגנה על שלום הציבור ועל זכויותיהם של נפגעי עבירה." (הלכת יששכרוב, פסקה 62)

פסק הדין קבע כי ניתן יהיה לפסול ראיות שהושגו "שלא כדין" כאשר מדובר בראיות שהושגו בעקבות נקיטת אמצעי חקירה המנוגדים להוראה הקבועה בחוק, בתקנה או בנוהל מחייב, אמצעים בלתי הוגנים או אמצעים הפוגעים שלא כדין בזכות יסוד מוגנת (יששכרוב, פסקה 64). תנאי מצטבר נוסף שנקבע בפסק הדין הוא כי הפגיעה בזכות להליך הוגן תהיה פגיעה מהותית (יששכרוב, פסקה 63). המשיך וקבע פסק הדין שלוש קבוצות עיקריות של שיקולים שיהוו קווים מנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בעניין: אופייה וחומרתה של אי החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיה (פסקה 70); מידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה (פסקה 71); הנזק מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה (פסקה 72). הודגש, כי השיקולים שנמנו במסגרת שלוש הקבוצות אינם מהווים רשימה סגורה, וכי משקלם היחסי ייקבע בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו (פסקה 74). ואמנם, מאז פסק דין זה, שיקולים אלו התפתחו בפסיקה, וניתן לזהות מגמות שונות ועמדות שונות בנוגע למרבית השיקולים המקובלים. לעניין זה, נפנה למספר פסקי דין מרכזיים שפיתחו את כלל הפסילה הפסיקתי מאז הלכת יששכרוב, ובהם: ע"פ 1301/06 עזבון המנוח יוני אלזם ז"ל נ' מדינת ישראל סג(2) 177 (2009); ע"פ 2939/09 פילצה ואח' נ' מדינת ישראל (15.10.09); ע"פ 9956/05 אסף שי נ' מדינת ישראל (4.11.09); ע"פ 5417/07 ניקולאי בונר נ' מדינת ישראל (30.05.2013); ע"פ 4988/08 איתן פרחי נ' מדינת ישראל סה(1) 626 (2011); ע"פ 5956/08 סלימאן אל עוקה נ' מדינת ישראל (23.11.2011); רע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל סה(3) 305 (2012); ע"פ 6144/10 טדרוס גטצאו נ' מדינת ישראל (10.04.2013); ע"פ 3237/15 און יהודה נ' מדינת ישראל (01.06.2016); ע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.18).

הצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ גדעון סער בעניין בכנסת ה-23 הועברה לבחינה על ידי הוועדה לסדר דין פלילי וראיות, לפי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה, כדי שתדון בסוגיית העיגון בחקיקה של כלל לפסילת ראיות ותסייע בגיבוש עמדת הממשלה בהצעה. בסיום דיוני הוועדה בעניין המליצה הוועדה לעגן בחקיקה את כלל הפסילה מחמת הוגנות ההליך ולכלול בנוסח התיקון סעיף שיקבע את נוסחת האיזון שלפיה יקבע בית המשפט האם לפסול את הראיה או לקבלה. המלצות הוועדה הרחיבו את הצעת החוק הממשלתית לתיקון פקודת הראיות (תיקון מס' 18) (הודאת נאשם), התשע"ו-2016 שעברה קריאה ראשונה בכנסת העשרים (להלן: הצעת חוק הודאת נאשם)[2] והתבססו על פסקי דין רבים שיישמו ופיתחו את כלל הפסילה הפסיקתי.

התנאים המרכזיים שחברי הוועדה הסכימו שיש לכלול בנוסחת האיזון הם כי הראיה הושגה שלא כדין, וכי קבלת הראיה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן. כמו כן המליצה הוועדה לקבוע כי יש לתת משקל לאינטרס הציבורי בעת קבלת ההחלטה, וכי בית המשפט יהא רשאי לפסול ראיה גם במצב שבו ההפרה בוצעה כלפי אדם אחר, שאינו הנאשם.

עמדת המיעוט הציעה בנוסף, כי נוסחת האיזון תכלול פירוט של האינטרס הציבורי, באופן שיובהר כי אינטרס זה - בו יש להתחשב לצד השלכות הפגיעה בזכות להליך הוגן - נוגע לחקר האמת ולהגנה על שלום הציבור, בדומה לפירוט הקיים בפסיקה; וכן סעיף המפרט רשימת שיקולים שבהם יתחשב בית המשפט בבואו לדון באפשרות של פסילת ראיה. הובהר כי מוצע שרשימה זו לא תהיה רשימה סגורה וממצה, ונטען כי כך יתאפשר למחוקק לכוון את אופן קבלת ההחלטה על פסילת ראיות ולהגביר את הוודאות המשפטית. בנוסף, יהיה בפירוט זה כדי לסייע בהכוונת התביעה הכללית בבואה לקבל החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת תיק. מאידך גיסא, לעמדת הרוב בוועדה, פירוט רשימת שיקולים עלולה לצמצם את שיקול הדעת השיפוטי ולמנוע את המשך פיתוח ההלכה בהתאם לנסיבות המשתנות בתיקים עתידיים. לפי עמדה זו רשימת שיקולים כמו זו שהוצעה אינה תורמת תרומה משמעותית להבניית שיקול הדעת של בתי המשפט, ואינה הולמת כלל פסילה יחסי.

מטרתה של הצעת החוק היא לעגן לראשונה בחקיקה את סמכות בית המשפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, תוך הרחבתו של הכלל הפסיקתי. בפסיקה נקבע מבחן של פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה (הלכת יששכרוב, פסקה 63), וגם הוועדה לסדר דין פלילי וראיות הציעה לעגנו. בהצעת החוק מוצע שלא לקבוע במפורש מבחן קשיח זה של פגיעה מהותית בזכות להליך הוגן כתנאי לפסילה, על מנת להעניק משקל משמעותי יותר לזכות להליך הוגן. מוצע להותיר שיקול דעת רחב יותר לבתי המשפט כך שעוצמת ההפרה תישקל תוך איזון בין כלל השיקולים הנוגעים לעניין, בהתאם לנסיבות כל מקרה.  

הצעת החוק מחילה את כלל הפסילה ביחס לכל סוגי הראיות, וזאת תוך הרחבת הכלל שהוצע במסגרת הצעת חוק הודאת נאשם שהיתה פרי המלצותיה של אותה ועדה, וכללה סעיף שקבע עילת פסילה מחמת פגיעה בהוגנות ההליך לגבי הודאות בלבד. הליכי החקיקה ביחס להצעה זו לא הושלמו, ובעת הזו מוצע לעגן סמכות דומה לזו שהוצעה בעבר, אשר תחול ביחס לכל סוגי הראיות שהושגו בדרך שאינה כדין, בין אם הפרת הדין היתה כלפי נאשם ובין אם כלפי עד, ובכלל זה גם ראיות חפציות.

השפעה על זכויות ילדים

ההצעה צפויה להשפיע גם על קטינים שנחקרים כחשודים או כעדים, והחלטות בעניין פסילת ראיות, על פי הסעיף המוצע, עשויות להתקבל גם על ידי בתי משפט לנוער הדנים בעניינם של נאשמים קטינים. כמו כן, עשוי התיקון להשפיע במקרים מסוימים על ילדים נפגעי עבירה. מאפייניהם הייחודיים של קטינים יילקחו בחשבון במסגרת יישום נוסחת האיזון הקבועה בכלל הפסילה.