תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"א-2021
1. הוראת שעה
חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"א-2021
בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת זרים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי היתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדי סיעוד זרים. לאור האמור, החל ממרץ 2020 ועד סוף יוני 2021, נתנו תקופות היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים, במקרים בהם נדחו בקשות מטופלים סיעודיים להתחיל להעסיק עובדים אלו לאחר שסיימו תקופת שהות מירבית רגילה בישראל, בהתאם להוראות סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952.
לאור הארכות תכופות של תקופות ההיערכויות מחמת נסיבות מגפת הקורונה והשלכותיה המקומיות והבינלאומיות, במסגרתן מטופלים סיעודיים רבים המשיכו בפועל להעסיק עובדי סיעוד זרים אלו, נמצא כי יש מקום כעת, לצד סיום תקופת ההיערכות ליציאה של העובדים, להסדיר את שהותם של העובדים הזרים שהועסקו תקופה ארוכה בעקבות ההודעות על תקופות ההיערכות.
אי לכך, מוצע כעת לחוקק הוראת שעה לתיקון הסעיף המסמיך על מנת לאפשר שקילת אישור בקשות המטופלים לפי הסעיף האמור, באופן חריג, כאשר הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך חצי שנה לפחות מכוח תקופות ההיערכות שניתנו בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה לפי הסעיף המסמיך לראשונה, העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנה.
הוראת השעה לפי תזכיר החוק תסמיך את שר הפנים לשקול בקשות להאריך רישיונות ישיבה של עובדי סיעוד זרים מעבר לתקופות הרגילות המותרות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, לצורך הטיפול באנשים עם מוגבלות, ובכלל זה קשישים סיעודיים, גם במקרים בהם לא התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בחקיקה הקיימת, וזאת בתקופת הוראת השעה ובכפוף להמלצת ועדה מייעצת ולתנאים שיקבעו בה.
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים
תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקונים בעקבות נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) התשפ"א-2021
|
|
|
|
||
|
1. |
|
|||
|
|
|
|
"(1ב) על אף האמור בפסקה (1), שר הפנים רשאי להאריך את רישיון הישיבה של עובד זר לשם המשך טיפול במטופל סיעודי, אף אם לא התקיימו התנאים המנויים בפסקאות (1)(א), (ב) או (ד), ולענין פסקה (1) (ג), במקום "8 שנים" יקראו "13 שנים", ובלבד שהתקיימו כל אלו: |
|
|
|
|
|
|
(א) ההחלטה לגבי הבקשה של המטופל הסיעודי להארכת רישיון העובד הזר התקבלה בתקופה שבין ה' אדר התש"פ (1 למרץ 2020) ל טו' טבת התשפ"א (31 דצמבר 2020) (להלן: התקופה הקובעת), או ההחלטה לגבי הבקשה התקבלה קודם יום ה' אדר התש"פ (1 למרץ 2020) והוגש לגביה הליך משפטי קודם ליום טו' בטבת התשפ"א (31.12.2020) (להלן: ההליך המשפטי) שנקבע במסגרתו כי על העובד הזר לצאת מישראל בתקופה הקובעת או לאחריה, או שההליך המשפטי תלוי ועומד. (ב) גורם מוסמך כהגדרתו בסעיף קטן (ב) (2), לאחר שנפגש עם המטופל במקום מגוריו בתקופת הוראת השעה, נתן חוות דעת בכתב, לפיה העובד הזר הועסק בפועל במתן טיפול סיעודי למטופל הסיעודי אשר הגיש את הבקשה לגביה התקיימו הנסיבות המפורטות בפיסקה (א), במהלך התקופה הקובעת או בחלקה, ועד למועד מתן חוות הדעת, וכי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי לאותו מטופל עלולה לגרום לפגיעה קשה במטופל".
|
בעקבות הגבלות שהוטלו על כניסת זרים לישראל לאחר פרוץ מגפת הקורונה, עלה הצורך ליתן פתרונות טיפוליים זמניים לאוכלוסיית המטופלים הסיעודיים בישראל בעלי ההיתרים לפי סעיף 1יג' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, להעסקת עובדי סיעוד זרים.
לאור האמור, החל ממרץ 2020, נתנו תקופת היערכות מוארכות ליציאה מישראל של עובדי סיעוד זרים, במקרים בהם בקשות מטופלים סיעודיים להתחיל להעסיקם לאחר שסיימו תקופת שהות מירבית רגילה בישראל, נדחו בהתאם להוראות סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. תקופות היערכות ליציאה ניתנו גם לגבי עובדים זרים שהחלטה סופית של ערכאה שיפוטית קבעה כי עליהם לצאת מישראל החל ממרץ 2020 או לאחריו.
בשנת 2021, לאור ירידת התחלואה בישראל והוספת טיסות סדירות מחו"ל, נמצא כי מספר עובדי הסיעוד הזרים הנכנסים לישראל חזר להיות כפי שהיה קודם הפנדמיה, וזאת לצד העובדים הזרים הרבים לסיעוד הנמצאים היום בישראל והפנויים להשמות חדשות כדין. אי לכך, ניתנה הודעה על הפסקת תקופות ההיערכות ליציאה מישראל של עובדי הסיעוד הזרים האמורים, לפיה על עובדים זרים אלו לצאת מישראל עד ליום 30 ליוני 2021.
יחד עם זאת, לאחרונה התקבלו פניות רבות לפיהן במקרים רבים נוצר קשר טיפולי משמעותי בין העובד הזר לגביו ניתנו תקופות ההיערכות הארוכות למטופל הסיעודי אשר בקשתו להעסיק את העובד הזר נדחתה כאמור לעיל, וזאת על סמך הסתמכות המטופל על תקופות ההיערכות שניתנו.
לאור האמור, על מנת שלא לנתק את הקשר הטיפולי ההדוק שנוצר בהסתמך על הודעות הרשות להיערכות ליציאה מישראל, הוחלט לחוקק הוראת שעה לתיקון הסעיף המסמיך.
מטרת התיקון היא לאפשר שקילת אישור בקשות המטופלים לפי הסעיף האמור, באופן חריג, כאשר הקשר הטיפולי בין המטופל המבקש לעובד הזר נמשך לפחות חצי שנה מכוח תקופות ההיערכות שניתנו בעקבות מגפת הקורונה, ובלבד שבעת הגשת הבקשה לפי הסעיף המסמיך, העובד הזר לא שהה בישראל מעל 13 שנה.
סעיף קטן (ב1) לסעיף 3א בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, (להלן: החוק) אשר מסמיך את שר הפנים להתיר העסקה חדשה של עובד זר לסיעוד גם לאחר שהעובד סיים תקופות העבודה המרביות הרגילות הקבועות בסעיף 3א (א) (ב) ו- (ג) לחוק האמור, בעקבות נסיבות הומניטריות מיוחדות, נוסף בתיקון מספר 20 בשנת התשע"א-2011. הסעיף הקטן תוקן, בין היתר על מנת להוסיף תנאי סף שיחולו לגבי הבקשות המוגשות לפי סעיף קטן (ב1) האמור, בתיקון מספר 32 לחוק, בשנת התשע"ה-2018.
חשוב להדגיש כי אין עוררין על החשיבות הרבה של תנאי הסף שנוספו לסעיף 3א (ב1) במסגרת תיקון מספר 32 הנ"ל, לצורך שמירה על מדיניות ההגירה של ישראל ומניעת השתקעות זרים במדינה, וכן לצורך עידוד עובדי סיעוד זרים להתמיד בעבודתם אצל המטופלים הסיעודיים לאורך כל תקופת עבודתם.
יחד עם זאת, לאור הנסיבות המיוחדות והבלתי צפויות של מגפת הקורונה העולמית, והסתמכות המטופלים הסיעודיים על תקופות ההיערכות שניתנו כמפורט לעיל, מוצע לקבוע הוראת שעה לתקופה של 90 ימים, במסגרתה, בהתקיים יתר התנאים המפורטים בהוראת השעה, לא יחולו תנאי הסף הקבועים בסעיף 3א (א) (1) (א) (ב) ו- (ד) לחוק, בענין התמדת העובד הזר אצל מטופל סיעודי קודם לפחות 24 חודשים, ואצל מטופל סיעודי אחרון עד לפטירתו או מעברו לבית אבות, וכן בענין ההגבלה על אישור עובד זר לפי סעיף זה פעם אחת בלבד. בנוסף, מוצע בתקופת הוראת השעה, להמיר את המגבלה בפסיקה (ג) לסעיף האמור, לפיה בעת הגשת הבקשה, לא עברו 8 שנים מיום כניסתו לראשונה של העובד הזר המבוקש לישראל, כך שבמקום 8 שנים יקרא 13 שנה.
בנוסף, בפסקה (א) לס"ק (1ב) להוראת השעה המוצעת, מוצע לקבוע כי האוכלוסייה לגביה יחולו ההקלות הנ"ל בתקופת הוראת השנה, תהיה האוכלוסייה לגביה ניתנו תקופות ההיערכות שפורסמו בעקבות הפנדמיה, ואשר בעקבות כך היו עלולים להעסיק את העובד הזר לפי הבקשה שנדחתה במשך חצי שנה לפחות. דהיינו, מטופל שבקשתו לפי סעיף 3א (ב1) לחוק נדחתה החל ממרץ 2020 ועד סוף דצמבר 2021, או מטופל שפנה לערכאה שיפוטית בעקבות החלטת דחיה שהתקבלה קודם מרץ 2020, והערכאה השיפוטית קבעה כי על עובדו הזר לצאת מישראל החל ממרץ 2020 או לאחריה (ומקל וחומר, גם מטופלים שפנו לערכאות שיפוטיות עד סוף דצמבר 2020, בעקבות דחיית בקשה קודם מרץ 2020, וטרם התקבל פסק דין בעניינם).
בנוסף, בפסקה (ב) לס"ק (1ב) בהוראת השעה המוצעת, מוצע לקבוע כי ההקלות דלעיל יחולו רק בתנאי שהתקבלה חוות דעת של גורם מקצועי אשר ביקר בבית המטופל הסיעודי בתקופת הוראת השעה, ואישר כי העובד הזר המבוקש הועסק בפועל אצל המטופל בתקופה הרלוונטית ועד למועד הביקור, בהסתמך על תקופות ההיערכות שניתנו, וכי הפסקת העסקתו של העובד הזר במתן טיפול סיעודי למטופל עלולה לפגוע במטופל האמור.