תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית) (תיקון), התשפ"א-2021. 3

1.  תיקון תקנה 1. 3

2.  היתר לרשות מקומית בתכנית הבראה. 3

3.  תחילה. 3

דברי הסבר. 3

טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית) (תיקון), התשפ"א-2021

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע להחריג רשות מקומית שנמצאת בתכנית הבראה מהמגבלות האמורות בפסקאות (2) ו-(3) לתקנות, ולאפשר לחשב הכללי או למי שהוא הסמיך לכך, לאשר לה המחאת זכות לתקופה שלא תעלה על 15 שנה, ככל שההמחאה היא להבטחת אשראי שנועד למימון תכנית הבראה. זאת, על מנת להקל על רשות מקומית בתכנית הבראה לגייס את המימון החיצוני הנדרש לה לעמידה ביעדי התכנית, קרי, לממן את תכנית ההבראה.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית) (תיקון), התשפ"א-2021

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)

 (חמ _____-3)

__________________

ישראל כ"ץ

שר האוצר

דברי הסבר

כללי

סעיפים 140ג לפקודת העיריות [נוסח חדש] ו-35ג לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], קובעים כי תכנית הבראה הינה תכנית להבראת הרשות המקומית, אשר נועדה להביא לכך שהוצאותיה בתקציבה הרגיל בכל שנה לא יעלו על הכנסותיה, וכן להסדיר את חובות העבר שלה, כולם או חלקם. סעיפים 140ד לפקודת העיריות [נוסח חדש] ו-35ד לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש], קובעים את תהליך הכנתה ואישורה של תכנית הבראה כאמור. סעיף 100ט לתקנון המועצות המקומיות (יהודה ושומרון), התשמ"א-1981, מחיל את סעיף 35ד לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] וכן את ההגדרה של "תכנית הבראה" כאמור בסעיף 35ג לה, על המועצות המקומיות אשר עליהן הוא חל, בשינוי שבמקום אישור שר הפנים לתכנית הבראה יידרש אישור המנהל הכללי של משרד הפנים. סעיף 81ז לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון), התשל"ט-1979, מחיל את סעיף 100ט האמור על מועצות אזוריות אשר עליהן הוא חל.

                 בתכנית הבראה מפורטים יעדי התכנית, הדרכים להשגתם ולוחות הזמנים שבהם אותם יעדים צריכים להיות מושגים. בין היתר, מפורטים בתכנית הבראה המקורות למימון ההוצאות השוטפות של הרשות המקומית ולהסדרת חובות העבר שלה, כאשר אחד ממקורות המימון שעומד בפני הרשות הוא הלוואה בנקאית, בכפוף להיתר אשראי בהתאם לסעיף 46(ב) לחוק יסודות התקציב, התשנ"ה-1985.

                 הלוואה מתאגידים בנקאיים ונותני אשראי נוספים היא חלק משמעותי מיישום תכנית ההבראה ועמידה ביעדיה, ולכן יש חשיבות לאפשר לרשויות המקומיות כאמור להעמיד בטוחה משמעותית לגופים הפיננסיים שמהם נדרשת הרשות המקומית בהבראה לגייס את המימון החיצוני, על מנת שיאותו להעמיד לה אשראי כאמור. אחת הבטוחות המשמעותיות להבטחת ההלוואה היא המחאת זכותה של הרשות המקומית לכספי מענק האיזון שמעביר משרד הפנים, ככל שיעביר וככל שתהיה זכאית להם.

                 אלא שבעוד הרשות המקומית נדרשת לעמוד ביעדי תכנית ההבראה בתוך תקופה של שנתיים עד שלוש שנים מיום אישור התכנית, וזאת בין היתר באמצעות מימון להסדרת חובות העבר שלה, הרי שפריסת ההחזרים של אותו מימון, ככל שהוא ניתן בצורה של הלוואה בנקאית, יכול להיות על פני תקופה של עד 15 שנים.

                 תקנה 2 לתקנות יסודות התקציב (המחאה או שעבוד של זכות בידי רשות מקומית), התשנ"א-1991 (להלן – התקנות), קובעת מספר תנאים להמחאת זכות של רשות מקומית לקבלת תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה, לרבות זכות מותנית או עתידית, באישור החשב הכללי. בין יתר התנאים, נקבע כי ההמחאה תהיה להבטחת תשלום חוב שמועד פרעונו חל בתוך שנה מיום מתן ההמחאה וכי יעדי ההמחאה יהיו זהים לאלו של הכספים נושא הזכות. תקנה 2א לתקנות קובעת כי בנסיבות מיוחדות גם כשלא נתקיימו שני התנאים האמורים, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, לאשר לרשות מקומית להמחות זכות או חלק ממנה.

כאמור לעיל, תכניות הבראה לרוב נפרסות על פני שנתיים אלא שהחזרי ההלוואה אשר לוקחת הרשות המקומית למימון תכנית ההבראה, עשויים להיות פרושים על פני תקופה של עד 15 שנה. משכך, הרי שגם הבטוחה שניתנת למוסד הפיננסי המלווה צריכה לעמוד לו לתקופה דומה, על מנת שתהווה בטוחה ממשית ועד שכל החוב יוחזר לו.

לכן מוצע להחריג רשות מקומית שנמצאת בתכנית הבראה מהמגבלות האמורות בפסקאות (2) ו-(3) לתקנות, ובלבד שההמחאה היא להבטחת אשראי שאושר כנגד עמידת הרשות המקומית ביעדי תכנית ההבראה, כפי שאושרו בתכנית ההבראה, והאשראי הועמד לה בהתאם, כך שתהיה הלימה בין התקופה שלה ניתנת ההלוואה לתקופה שבה תחול המחאת הזכות, אשר ניתנת כבטוחה לאותה הלוואה. כלומר, מוצע כי החשב הכללי או מי שהוא הסמיך לכך, יוכל לאשר המחאת זכות בתנאים האמורים, לתקופה שלא תעלה על 15 שנה. זאת, על מנת להקל על רשות מקומית כאמור לגייס את המימון החיצוני הנדרש לה לעמידה ביעדי התכנית, קרי, לממן את תכנית ההבראה.