תוכן עניינים
ב. מטרת הכללים המוצעים והצורך בהם
ג. להלן נוסח טיוטת הכללים המוצעים:
טיוטת כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון מס'...), התשפ"א-2021
1. תיקון השם
2. תיקון הפתיח
3. תיקון סעיף 2
5. תוקף
כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון מס'), התשפ"א-2021
כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), תשס"א-2001 (להלן פטור הסוג) הותקנו לראשונה בשנת 2001 עם הוספת מנגנון פטורי הסוג לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן החוק) והוארכו מאז מספר פעמים. פטור הסוג משתייך למשפחת ההסדרים האנכיים – הסדרים בין גורמים הנמצאים בחוליות שונות של שרשרת הערך. מקובל להבחין הבחנה יסודית בין הסדרים אופקיים שבין מתחרים לבין הסדרים אנכיים. הסדרים אופקיים מעצם טיבם מעוררים חששות תחרותיים מוגברים. לעומת זאת, לחלק גדול מההסדרים האנכיים, עשויות לעמוד הצדקות עסקיות לגיטימיות בצד השפעה מועטה, אם בכלל, על התחרות. פטור הסוג עוסק בהסכם להפצה בלעדית, הסכם בין ספק ומפיץ במסגרתו מתחייב הספק למכור טובין מסוג מסוים רק למפיץ אחד. הסדרים מסוג כזה עלולים להעלות מספר חששות תחרותיים, כך למשל: פגיעה בתחרות התוך מותגית[1]; צינון התחרות או הקלה על תיאום הן במקטע המפיצים והן במקטע הספקים; דחיקת מפיצים מהשוק ועוד. לצורך הפגת החשש, תחולת פטור הסוג מותנית בעמידה ברשימת תנאים, המקיימים את דרישות סעיף 15א(א) לחוק, ובהם קביעת נתחי שוק מרביים של המפיץ לתחולת פטור הסוג, היעדר תחולה של פטור הסוג על בעל מונופולין וכללים הנוגעים לתוכן הסכם ההפצה שבין הספק והמפיץ.
לצד פטור הסוג חלים כללי ההגבלים העסקיים (פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות) (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (להלן פטור הסוג האנכי) שקובעים שהסדרים הכלולים במסגרתם יהיו פטורים אם הם עומדים בבחינה מהותית של השפעת ההסדר על התחרות ובבחינת השאלה האם עיקרו של ההסדר הוא בפגיעה בתחרות. פטור הסוג האנכי עשוי לחול גם על הסכמי הפצה בלעדית שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפטור הסוג.
במסגרת התיקון מוצע לחדש את פטור הסוג לתקופה של 5 שנים נוספות. כן מוצע להתאים את נוסח הוראות פטור הסוג לתיקון מס' 21 לחוק במסגרתו שונה, בין היתר, שם החוק ל"חוק התחרות הכלכלית" ושמו של בית הדין ל"בין הדין לתחרות".
טיוטת כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה) (תיקון מס'...), התשפ"א-2021
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 15א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988[2], ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקינה כללי פטור סוג אלה: |
|
1. |
בכללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), תשס"א-2001[3] (להלן – הכללים העיקריים) במקום שם הכללים העיקריים יבוא: "כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), תשס"א-2001". |
|
|
2. |
בכללים העיקריים, ברישה במקום "ההגבלים העסקיים" יבוא "התחרות הכלכלית". |
|
|
|
3. |
בסעיף 2 לכללים העיקריים, במקום "להגבלים עסקיים" יבוא "לתחרות". |
|
4. |
בסעיף 4א לכללים העיקריים, במקום "להגבלים עסקיים" יבוא "לתחרות". |
|
|
5. |
תוקף כללים אלה עד יום ד' בתשרי התשפ"ז (15 בספטמבר 2026). |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
מיכל הלפרין
הממונה על התחרות
__________________
[שם מלא של המתקין]
שר הכלכלה
כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסכמי הפצה בלעדית) (הוראת שעה), תשס"א-2001 (להלן פטור הסוג) הותקנו לראשונה בשנת 2001 עם הוספת מנגנון פטורי הסוג לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן החוק) והוארכו מאז מספר פעמים. פטור הסוג משתייך למשפחת ההסדרים האנכיים – הסדרים בין גורמים הנמצאים בחוליות שונות של שרשרת הערך. מקובל להבחין הבחנה יסודית בין הסדרים אופקיים שבין מתחרים לבין הסדרים אנכיים. הסדרים אופקיים מעצם טיבם מעוררים חששות תחרותיים מוגברים. לעומת זאת, לחלק גדול מההסדרים האנכיים, עשויות לעמוד הצדקות עסקיות לגיטימיות בצד השפעה מועטה, אם בכלל, על התחרות. פטור הסוג עוסק בהסכם להפצה בלעדית, הסכם בין ספק ומפיץ במסגרתו מתחייב הספק למכור טובין מסוג מסוים רק למפיץ אחד. הסדרים מסוג כזה עלולים להעלות מספר חששות תחרותיים, כך למשל: פגיעה בתחרות התוך מותגית[4]; צינון התחרות או הקלה על תיאום הן במקטע המפיצים והן במקטע הספקים; דחיקת מפיצים מהשוק ועוד. לצורך הפגת החשש, תחולת פטור הסוג מותנית בעמידה ברשימת תנאים, המקיימים את דרישות סעיף 15א(א) לחוק, ובהם קביעת נתחי שוק מרביים של המפיץ לתחולת פטור הסוג, היעדר תחולה של פטור הסוג על בעל מונופולין וכללים הנוגעים לתוכן הסכם ההפצה שבין הספק והמפיץ.
לצד פטור הסוג חלים כללי ההגבלים העסקיים (פטור הסוג להסדרים שאינם אופקיים ואין בהם כבילות מחיר מסוימות) (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (להלן פטור הסוג האנכי) שקובעים שהסדרים הכלולים במסגרתם יהיו פטורים אם הם עומדים בבחינה מהותית של השפעת ההסדר על התחרות ובבחינת השאלה האם עיקרו של ההסדר הוא בפגיעה בתחרות. פטור הסוג האנכי עשוי לחול גם על הסכמי הפצה בלעדית שאינם עומדים בתנאים הקבועים בפטור הסוג.
במסגרת התיקון מוצע לחדש את פטור הסוג לתקופה של 5 שנים נוספות. כן מוצע להתאים את נוסח הוראות פטור הסוג לתיקון מס' 21 לחוק במסגרתו שונה, בין היתר, שם החוק ל"חוק התחרות הכלכלית" ושמו של בית הדין ל"בין הדין לתחרות".
סעיף 2, 4א
מוצע להתאים את נוסח הוראות פטור הסוג לתיקון מס' 21 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. במסגרתו שונה, בין היתר, שם החוק ל"חוק התחרות הכלכלית" ושמו של בית הדין ל"בית הדין לתחרות".
תוקף
מוצע לחדש את פטור הסוג לתקופה של 5 שנים וזאת לאור הניסיון שנצבר ברשות התחרות עד כה לפיו, למיטב הידיעה, פטור הסוג אינו מעלה חששות לפגיעה בתחרות או בציבור.
[1] ככלל, המונח "תחרות תוך-מותגית" מתייחס לתחרות שבקרב המוצרים של ספק אחד, בינם לבין עצמם, בשוק נתון או לתחרות שבין מספר מפיצים המפיצים את אותו מוצר של ספק יחיד בשוק. זאת בעוד שתחרות בין-מותגית מתייחסת לתחרות שבין מוצרים של מספר ספקים אחרים בשוק נתון.
[2] ס"ח התשמ"ח, עמ' 128; התש"ס, עמ' 113.
[3] ק"ת תשס"א, עמ' 668; ק"ת תשס"ד, עמ' 749; ק"ת תשס"ו, עמ' 797; ק"ת תשע"א, עמ' 848; ק"ת תשע"ו, עמ' 847; ק"ת תשע"ו, עמ' 2253.
[4] ככלל, המונח "תחרות תוך-מותגית" מתייחס לתחרות שבקרב המוצרים של ספק אחד, בינם לבין עצמם, בשוק נתון או לתחרות שבין מספר מפיצים המפיצים את אותו מוצר של ספק יחיד בשוק. זאת בעוד שתחרות בין-מותגית מתייחסת לתחרות שבין מוצרים של מספר ספקים אחרים בשוק נתון.