(4) חבר מתחלף שהוא בעל מקצוע זהה לזה של המבקש מתוך בעלי המקצועות המנויים בסעיף 5(ג) לחוק, ולגבי בקשת עובד סוציאלי - מנהל שירות המבחן למבוגרים במשרד הרווחה (להלן - מנהל שירות המבחן) או נציגו.

(1) לימוד בישראל במסגרת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 ((להלן - מוסד מוכר) את כל הנושאים שלהלן:

(1) פסיכופתולוגיה;

(2) התנהגות נורמלית ואב–נורמלית;

(3) עקרונות בריאיון קליני;

(4) מיניות האדם;

(5) הפרעות בתפקוד המיני, הפרעות בזהות המינית וסטיות;

(6) מאפיינים קרימינוגנים של עברייני מין או עקרונות בעבריינות ובסטיה חברתית בדגש על עברייני מין;

(7) מעגל התקיפה;

(8) קרבנות;

(9) הערכת מסוכנות;

(10) דרכי טיפול והתערבות בעברייני מין.

(2) אחד מאלה:

(א) בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות משך שמונה השנים שקדמו להגשת הבקשה, בטיפול ובאבחון עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין וזאת במסגרות טיפול ציבוריות, ממשלתיות או של רשויות מקומיות ובהיקף מינימלי של 10 שעות שבועיות לפחות בממוצע;

(ב) לגבי מי שלא עבד במסגרות ציבוריות כאמור בפסקת משנה (א) - הוכחת עבודה פרטנית של לא פחות מ–2,700 שעות ניסיון כאמור בעבודה עם עברייני מין מסוגים שונים או מי שאובחנו סובלים מסטיות מין שונות בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה, כאשר שליש לפחות מהשעות האמורות היו שעות עבודה עם עברייני מין באבחון ובהכנת חוות דעת על אודותם; כדי להוכיח עבודה במסגרת אחרת כאמור רשאית הוועדה המייעצת לדרוש ממבקש להציג לה העתקים מרשומות טיפוליות, מחוות דעת או מכל מסמך רלוונטי אחר היכול להעיד על ניסיונו של המבקש, מהם הוסרו הפרטים המזהים של המטופל;

(3) היה המבקש בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות משך שמונה השנים שקדמו להגשת הבקשה בטיפול ובאבחון של עבריינים, יידרש ממנו ניסיון בהערכה, בטיפול ובאבחון בעבריינות בהיקף מינימלי של 20 שעות שבועיות בממוצע ומתוכן שנה אחת בטיפול, הערכה ואבחון של עברייני מין או במי שאובחנו סובלים מסטיות מין בהיקף של 10 שעות שבועיות בממוצע וזאת במסגרות ציבוריות, ממשלתיות או של רשויות מקומיות;

(4) מבקש שאינו בעל תואר שני, נוסף על התנאים המפורטים בפסקאות (1) ו–(2) - קיבל גם הדרכות שבועיות במשך שנתיים לפחות ממעריך מסוכנות או מבעל מקצוע המנוי בסעיף 5(ג) לחוק שהוא בעל תואר שני וחמש שנות ניסיון לפחות בביצוע אבחונים לעברייני מין.

(ב) הוועדה המייעצת רשאית, לפי שיקול דעתה, לראיין מבקש לצורך קבלת הבהרות או השלמות של פרטי הבקשה וכדי לבחון את בקיאותו בספרות מקצועית עדכנית ככל שתמצא שהדבר דרוש.

(ג) הוועדה המייעצת רשאית להכיר בלימודים שנערכו במוסד או במכון בחוץ לארץ אם ראתה שמדובר במוסד שווה ערך למוסד ישראלי מוכר וכי היקף הלימודים ותוכנם תואמים את דרישות תקנות אלה או שווי ערך להן.

(א) השרים רשאים, על פי המלצת מנהל שירות המבחן, למנות למעריך מסוכנות קצין מבחן שקיבל הכשרה מתאימה לפי תקנה 6(א)(1) ולפי שיקול דעתו של מנהל שירות המבחן, אף אם לא עמד בתנאי תקנה 6(א)(2) ו–(3) ואף בלא חוות דעת של הוועדה המייעצת; קצין מבחן שמונה לפי תקנת משנה זו, לא יבצע כל תפקיד המוטל על קצין מבחן מכוח חוק.

(ב) השרים רשאים, על פי המלצת מנהל משרד הבריאות או מנהל משרד הרווחה, לפי הענין, למנות עובד מבין עובדי משרדיהם למעריכי מסוכנות אף בלא המלצה של הוועדה המייעצת ובתנאי שעמדו בתנאי ההכשרה המפורטים בתקנה 6.

(ג) מינוי שניתן לפי תקנה זו יפקע עם פרישתו של העובד משירות המדינה ובמקרה כזה יהיה זכאי בעל המינוי להתמנות שנית רק אם הגיש בקשה ועמד בכל תנאי תקנות אלה.