תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות  (תיקון מס'...), התשפ"א-2021.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות (להלן – המרכז) גובה פיצויים שנפסקו בהליך פלילי לטובת נפגע העבירה, ואשר הוטלו על הנאשם שהורשע בהליך, וזאת בהתאם לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה -1995. פיצוי כאמור מוטל על ידי בתי משפט בהליכים פליליים, בהתאם לסעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן- חוק העונשין), אשר מסמיך את בית המשפט לחייב את הנאשם שהורשע בתשלום לאדם שניזוק מהעבירה, לפיצוי על הנזק או הסבל שנגרם לו. גביית הפיצוי האמור באמצעות המרכז לגביית קנסות מאפשרת סל כלים יעיל ומשופר לצורך גביית החוב, וכן נועדה ליצור חיץ בין הניזוק- נפגע העבירה, לבין הנאשם.

בתזכיר זה מוצע לקדם שני תיקוני חקיקה לחוק המרכז הנוגעים לפיצוי עבור ניזוק העבירה (להלן גם- נפגע העבירה) באופן שייטיב עם נפגעי העבירה ויסייע להם בקבלת הפיצוי שמגיע להם על פי פסק הדין:

א. סעיף 3א לחוק המרכז קובע הסדר תשלום מיוחד, במסגרתו המרכז מעביר סכום כסף לטובת נפגע עבירה שהיה קטין בעת העבירה, וזאת ללא תלות בשאלה האם סכום זה נגבה מן הנאשם. מוצע להרחיב את אוכלוסיית הזכאים לפיצוי לנפגע עבירה לפי סעיף זה, כך שההסדר יחול גם על נפגעי עבירה בגירים שנפגעו מעבירת מין חמורה או מעבירת המתה.

ב.  כדי לשפר את יכולתו של המרכז לאתר את נפגע העבירה לאחר שנגבו כספים לטובתו, מוצע להסמיך את המרכז לקבל מידע על נפגע עבירה הדרוש לצורך לאיתורו.

התיקון הנוגע להרחבת סעיף 3א לחוק המרכז, הוא יישום של המלצה מהמלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי, בראשות כב' נשיאת בית המשפט המחוזי בדימוס ד' ברלינר (להלן ועדת ברלינר). יצוין כי וועדה זו עסקה בנפגעי עבירות מין, והמלצתה נגעה לנפגעים אלה. התיקון המוצע רחב יותר, ונועד לחול גם על נפגעי עבירות המתה.

עיקרי החוק המוצע

עיקר 1 – במסגרת תיקון מספר 14 לחוק המרכז שפורסם בשנת 2012, התווסף לחוק סעיף 3א אשר קובע שאם הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לפי הוראות סעיף 77 לחוק העונשין לנפגע מעבירה שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ישלם המרכז לנפגע העבירה הקטין את סכום הפיצוי שנפסק לטובתו, עד לסכום של 10,000 שקלים חדשים. עוד נקבע כי סכום שישולם על חשבון החוב ייזקף תחילה לטובת אוצר המדינה עד לגובה התשלום ששילם המרכז לנפגע העבירה. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את הוראות הסעיף, ולקבוע כי גם נפגעי עבירה בגירים אשר נפגעו מעבירות מין חמורות או מעבירות המתה, ובית המשפט הטיל על הנאשם שפגע בהם לשלם להם פיצוי לפי הסעיף אמור, יהיו זכאים לתשלום מהמרכז עד לסך של 10,000 שקלים חדשים, על חשבון הפיצוי שייגבה מהנאשם.

עיקר 2 – על פי פסקה (6) להגדרת "חוב" בחוק המרכז, מוסמך המרכז לגבות פיצוי שנפסק לטובת נפגע עבירה. ואולם, במקרים רבים, המרכז נתקל בקשיים לאיתור נפגעי העבירה אליהם יש להעביר את הכספים שנגבו עבורם. מנתוני המרכז עולה כי נכון לחודש נובמבר 2020, יש 16,622  מפוצים שלא אותרו לאורך השנים, על אף כל פעולות האיתור שבוצעו. היקף הכספים המגיעים לנפגעי עבירה אלו הוא בסכום של 21,156,694 ₪. על מנת לאפשר למרכז לאתר את נפגעי העבירה ולשלם להם את הכספים שגבה עבורם, מוצע להסמיך את המרכז לבקש מידע אודות נפגע עבירה או אפוטרופסו (שנקבע על ידי בית המשפט) לפי סעיף 6(א) לחוק המרכז שעניינו מסירת מידע מגוף ציבורי וכן לאפשר מסירת מידע לפי סעיף 6(ב2) שעניינו מסירת מידע על מספרי טלפון.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

תיקון החוק נועד לסייע לנפגעי עבירה אשר חובם נגבה במרכז לגביית קנסות כאמור בעיקרי החוק המוצע.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

ליישום התיקון לסעיף 3א לחוק המרכז נדרש תקציב שנתי של 3 מיליון ₪ וכן 2 תקני כח אדם למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות. תקציב זה חושב בהתאם לנתונים הקיימים בדבר המספר השנתי של נפגעי עבירות מין חמורות ונפגעי עבירות המתה.   

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון מס'...), התשפ"א-2021

דברי הסבר

לסעיף 1    מוצע להגדיר את המינוחים "עבירת המתה" ו"עבירת מין חמורה" לצורך סעיף 3א לחוק המרכז לגביית קנסות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק המרכז). המרכז לגביית קנסות אמון גם על גביית פיצויים שהוטלו בהליך פלילי לטובת נפגע העבירה. מאז חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א- 2001, ובמיוחד לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בתיה אסף (רע"פ 2976/01 אסף נ' מדינת ישראל, פ"ד נו)3( 418), נעשה שימוש הולך וגובר של בתי המשפט בסמכות להטיל על הנאשם לפצות את נפגע העבירה. דוח וועדת ברלינר עמד בהרחבה על חשיבותו של הפיצוי עבור נפגעי עבירות מין, ודברים אלה יפים גם בנוגע לנפגעי עבירות המתה, בשינויים המחויבים הנוגעים לאופייה של הפגיעה ומאפייני השיקום ממנה. המנגנון הקבוע כיום בסעיף 3א לחוק המרכז, נועד לתת מענה לנפגעי עבירה קטינים, וזאת נוכח קשיים בגבייתו של הפיצוי, וכן במועד העברתו לנפגע. ההסדר הקבוע בסעיף מהווה למעשה סוג מסוים של "פיצוי ביניים" אשר מעבירה המדינה לנפגע העבירה הקטין, מתוך תפיסה המכירה בחשיבותו של פיצוי זה לשיקומו של הקטין. ההסדר מכיר למעשה הן בצורך של הקטין הנפגע לקבל כספים לצורך תהליך שיקום וחזרה לחיי שגרה לאחר הפגיעה שחווה, ויש בו גם הכרה בחשיבות המועד להעברת הכספים אמורים, שיהיה סמוך כמה שניתן למתן פסק הדין. זאת, מתוך הבנה שגביית הכספים מן הנאשם עשויה להיות ארוכה בזמן.

חשיבותו של הפיצוי עבור נפגע העבירה רבה ומשמעותית לא רק בעניינם של קטינים, אלא גם לגבי בגירים שנפגעו מעבירות חמורות. כך, גם בגירים אשר נפגעו מעבירות מין חמורות וגם נפגעי עבירה אשר יקירם אבד להם בעבירת המתה ובית המשפט הורה לנאשם לפצותם על כך, נפגעו פגיעה עמוקה וקשה. בעבירות אלה, הנזק שנגרם לנפגעים, במיוחד הנזק הנפשי, עלול להיות קשה במיוחד וארוך טווח, והחלמה ממנו עשויה לדרוש משאבים כלכליים רבים. החלת ההסדר הכספי האמור גם על נפגעים אלה, יכול לסייע בשיקומם ובהחזרתם למוטב.

נוכח השלכות תקציביות של הסדר זה, מוצע בשלב זה לצמצם את ההסדר כך שיחול רק על עבירות המין החמורות, אך שישנם נפגעי עבירות מין נוספות, שראוי היה להחיל עליהם את ההסדר. בנוגע לעבירות ההמתה, נוכח התיקון הנרחב לפרק עבירות ההמתה בחוק העונשין בשנת 2019, מבהירה ההגדרה כי היא נועדה לחול גם בתיקים אשר הסתיימו מיום תחילתו של חוק זה ואילך, בהרשעה על פי סעיף 298 לחוק העונשין, ערב התיקון האמור. זאת נוכח העובדה שישנם תיקים ותלויים ועומדים בגין סעיף זה, ואין הצדקה מהותית שלא יחול עליהם התיקון המוצע.

לסעיף 2    מוצע לתקן את סעיף 3א לחוק המרכז. במסגרת תיקון מספר 14 לחוק המרכז בשנת 2012, התווסף לחוק סעיף 3א אשר קובע שאם הורה בית המשפט לנאשם לשלם פיצוי לפי הוראות סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, לפגע מעבירה שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ישלם המרכז לנפגע העבירה הקטין את סכום הפיצוי שנפסק, עד לסכום של 10,000 שקלים חדשים. עוד נקבע כי סכום שישולם על חשבון החוב ייזקף תחילה לטובת אוצר המדינה עד לגובה התשלום ששילם המרכז לנפגע העבירה. במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב את הוראות הסעיף, ולקבוע כי גם נפגעי עבירה בגירים מעבירות מין חמורות ומעבירות המתה, אשר בית המשפט הטיל על הנאשם שפגע בהם לשלם להם פיצוי לפי הסעיף אמור, יהיו זכאים לתשלום מהמרכז עד לסך של 10,000 שקלים חדשים, על חשבון הפיצוי שייגבה מהנאשם.

לסעיף 3    מוצע להסמיך את המרכז לקבל מידע על נפגעי עבירה לצורך איתורם. על פי פסקה (6) להגדרת "חוב" בחוק המרכז, מוסמך המרכז לגבות חוב שנפסק לטובת נפגע עבירה. ואולם, המרכז נתקל במקרים רבים בקשיים לאיתור נפגעי העבירה אליהם יש להעביר את הכספים שנגבו עבורם. מנתוני המרכז עולה כי נכון לחודש נובמבר 2020, יש 16,622  מפוצים שלא אותרו לאורך השנים, על אף כל פעולות האיתור שנעשו. היקף הכספים המגיעים למפוצים אלו הוא בסכום של 21,156,694 ₪.

           במקרים רבים, נפגעי עבירה, משנים את מקום מגוריהם, בין השאר כדי להתרחק ממקום ביצוע העבירה או מהנאשם או סביבתו. במצבים אלה, ובמיוחד כאשר ישנו פרק זמן ניכר בין מועד ביצוע העבירה למועד גביית הפיצוי עבור הנפגע, המרכז מתקשה לאתר את הנפגע לצורך העברת סכום הפיצוי שגבה. על כן במקרים מסוג זה וגם במקרים אחרים, יש צורך בכלים נוספים לאיתור הנפגע שכן לרוב, הפרטים של הנפגע אשר מועברים ממערכת בתי המשפט למרכז, לצורך איתורו, אינם עדכניים עוד ואינם מאפשרים את השלמת העברת הפיצוי המגיע לו.

           על כן, כדי לאתר את נפגעי העבירה ולהעביר להם את הכספים המגיעים להם, המרכז זקוק לפרטי התקשרות מעודכנים של נפגעי העבירה. נכון להיום, ולפי הסמכות הקבועה בסעיף 6(א) לחוק המרכז, מוסמך המרכז לבקש מידע רק אודות חייב שכן סעיף 6(א) קובע כך: "מנהל המרכז או עובד המרכז שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש מגוף ציבורי מידע על חייב לצורך גביית חוב או לצורך איתור נכסיו, במידה הנדרשת לצורך פעולות אלה." על מנת לאפשר למרכז לאתר את נפגעי העבירה ולשלם להם את הכספים שגבה עבורם, מוצע להסמיך את המרכז לבקש מידע אודות נפגע עבירה או אפוטרופסו (שנקבע על ידי בית המשפט) לפי סעיף 6(א) לחוק המרכז שעניינו מסירת מידע מגוף ציבורי וכן לאפשר מסירת מידע לפי סעיף 6(ב2) שעניינו מסירת מידע על מספרי טלפון.

לסעיף 4    מוצע לקבוע שהתיקון המוצע לחוק העיקרי ייכנס לתוקף לאחר 90 ימים ממועד פרסומו, זאת על מנת לאפשר לרשות האכיפה והגבייה ולבתי המשפט להיערך ליישום החוק. כמו כן, מוצע לקבוע שהתיקון המוצע לסעיף 3א בחוק העיקרי כאמור בסעיף 2 לחוק זה, יחול רק על פיצויים שנפסקו בפסק דין שניתן ביום פרסום החוק ואילך.