תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (תיקון מס' 1)

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), תקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.

בהתאם לסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, לאחר חקיקת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (להלן - תיקון מס' 11), אם לא אושר חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים (להלן - שנת תקציב המשכי), המסגרת התקציבית השנתית המרבית כל עוד לא אושר חוק התקציב היא ההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת לפי חוק התקציב, ואם לא אושר התקציב, הסכום שהותר לפי סעיף 3ב האמור, או סכום ההוצאה הממשלתית המרבי לשנה הקודמת שניתן להוציא לפי חוק בניכוי סכומים חד-פעמיים שהותר להוציא באותו תקציב, כשהן צמודות לממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי, לפי הנמוך מביניהם (להלן – מסגרת התקציב ההמשכי).

עוד קובע סעיף 3ב לחוק היסוד גם מגבלה חודשית כך שבכל חודש ניתן יהיה להוציא עד לסכום השווה לאחד חלקי שנים עשר ממסגרת התקציב ההמשכי.

סעיף 3ב לחוק היסוד גם קובע את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי: התקציב ייועד קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות וביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, לרבות פעולות שנכללו בשינויים תקציבים שבוצעו בתקציב הקודם.

בנוסף לכל האמור, תיקון מס' 11 קבע, בהוראת שעה, הוראות הנוגעות להגדלת מסגרת התקציב ההמשכי לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, בדומה להוראות שהותקנו במסגרת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020).

על רקע התפשטות נגיף הקורונה והמאמצים הממשלתיים לריסונו, נדרש להגדיל את ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב נגיף הקורונה, ובפרט לטובת ההתמודדות הבריאותית עם נגיף הקורונה לרבות חיסון האוכלוסייה מפניו, בסכום של 4.65 מיליארד שקלים חדשים.

ג. עיקרי החוק המוצע

מוצע לקבוע כי סך ההוצאה בשנת 2021 לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה תעמוד על סך של 56.95 מיליארד שקלים חדשים.

מוצע לקבוע כי הסכום שיוקצה למשרד הבריאות לטובת מתן מענה לצרכי המשרד במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה יגדל בסכום של 3.25 מיליארד שקלים חדשים.

מוצע להוסיף לרשימת המטרות שעבורן ניתן להוציא את הסכומים שהוקצו לטובת התמודדות עם המשבר שנוצר עקב התפשטות נגיף הקורונה את האפשרות לרכישת חיסונים ולקבוע כי לטובת מטרה זו יוקצה סכום של 1.4 מיליארד שקלים חדשים.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021).

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

הגדלת הסכום שהממשלה רשאית להוציא בשנת 2021 לטובת התמודדות עם משבר הקורונה ב-4.65 מיליארד שקלים חדשים.

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין השפעה.

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (תיקון מס' 1)


תיקון סעיף 2	1.	בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021)[1], בסעיף 2(1)(א), בסעיף קטן (ה)(1) המובא בו-
		(1) במקום "52.3 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "56.95 מיליארד שקלים חדשים";
		(2) בסעיף קטן (א), במקום "7.2 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "10.45 מיליארד שקלים חדשים";
		(3) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
			"(א1) רכישת חיסונים – 1.4 מיליארד שקלים חדשים;".

דברי הסבר

לסעיף 1

כללי

בהתאם לסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, לאחר חקיקת חוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 11 והוראת שעה לשנת 2021) (להלן - תיקון מס' 11), אם לא אושר חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים (להלן - שנת תקציב המשכי), המסגרת התקציבית השנתית המרבית כל עוד לא אושר חוק התקציב היא ההוצאה הממשלתית המותרת לשנה הקודמת לפי חוק התקציב, ואם לא אושר התקציב, הסכום שהותר לפי סעיף 3ב האמור, או סכום ההוצאה הממשלתית המירבי לשנה הקודמת שניתן להוציא לפי חוק בניכוי סכומים חד-פעמיים שהותר להוציא באותו תקציב, כשהן צמודות לממוצע שיעורי הגידול באוכלוסייה בשלוש השנים שקדמו לשנה הקודמת לשנת התקציב ההמשכי, לפי הנמוך מביניהם (להלן – מסגרת התקציב ההמשכי).

באמצע חודש דצמבר 2019 החלה התפרצות של המחלה הנגרמת מנגיף קורונה המכונה SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID- 19 (להלן - נגיף הקורונה החדש). מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף והתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוטלו הגבלות שונות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, אשר לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם. כך גם הוטלו מגבלות שונות על התנאים לפעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי במטרה לצמצם את סיכון ההדבקה במקומות אלה. נוסף על כך הוטלו מגבלות על פעילותם של מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה.

לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים.

על רקע האמור גובשו מספר תכניות כלכליות לאורך השנה האחרונה לצורך סיוע ממשלתי למשק אשר תאפשר לו להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא מצוי עקב ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ותקנה לו ודאות לטווח הבינוני.

כעת, על רקע התפתחות התחלואה ומיקוד האמצעים הבריאותיים לריסונה, לרבות חיסון האוכלוסיה, נדרש להרחיב את תכנית הסיוע בכדי לתת מענה לצרכי מערכת הבריאות וכן לצורך רכישת חיסונים נוספים.

לפסקה (1)

לנוכח האמור, ולאור הצורך הדחוף בהגדלת הסכומים שהממשלה יכולה להוציא בשנה זו לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, ובפרט הוצאות בריאות ורכישת חיסונים כמפורט לעיל, מוצע לתקן את סעיף קטן 3ב(א)(1)(ה)(1) לחוק יסוד: משק המדינה כך שסכום ההוצאה לטובת המטרות האמורות בלבד בשנת 2021 יגדל ב-4.65 מיליארד לסך של כ-56.95 מיליארד ש"ח, בהתאם לחלוקה המפורטת להלן. להשלמת התמונה יצוין כי חלק מהסכומים שנקבעו בסעיף האמור לטובת ההוצאה להתמודדות עם המשבר טרם חויבו, ומימושם ייעשה בהתאם לתכניות שיאושרו בהמשך.

לפסקה (2)

בהתאם לאמור מוצע להגדיל את הסכום שמוקצה לטובת "בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון הפנים, עלייה וקליטה ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה" בסכום של 3.25 מיליארד שקלים חדשים בלבד וזאת לצורך מימון צרכי משרד הבריאות בהתמודדות עם נגיף הקורונה החדש.

לפסקה (3)

מוצע להוסיף למטרות הקבועות בחוק היסוד שעבורן ניתן להוציא את הסכומים שהוקצו לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, את המטרה "רכישת חיסונים" ולקבוע כי לטובת מטרה זו יוקצה סכום שלא יעלה על 1.4 מיליארד שקלים חדשים בשנת 2021. יצויין כי סכום הרכש הכולל עומד על 3.5 מיליארד שקלים חדשים, כאשר יתר הסכום צפוי לצאת בשנת 2022 ועל כן במקביל להצעת חוק יסוד זו מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992.