תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק הספורט (תיקון מס' ...)(הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"א-2021
1. תיקון סעיף 1
3. החלפת סעיף 2
5. ביטול סעיף 3
6. הוספת כותרת סימן ב' לפרק ב'
7. תיקון סעיף 4
8. הוספת סימנים ג' ו-ד' לפרק ב'
9. תיקון סעיף 5
10. תיקון סעיף 9
11. הוספת סימנים ה' ו-ו' לפרק ב' וכותרת סימן ז' לפרק ב'
12. תיקון סעיף 15
13. הוספת כותרת סימן י' לפרק ב'
14. תיקון סעיף 16
15. תיקון סעיף 17י
16. תיקון סעיף 18
17. הוספת התוספת
18. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
19. תחילה
חוק הספורט (תיקון מס' ...)(הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"א-2021.
חוק הספורט, התשמ"ח-1988 קובע כי לא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה כפי שנקבע בתקנות. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשע"ח-2018 קובעות באילו ענפי ספורט נדרשת תעודת הסמכה.
בחלוף השנים, עם הגידול שחל במספר המוסדות העוסקים בהכשרת מאמני ספורט, ובשים לב לפעילויות ספורט חדשות שנערכות ברמות סיכון יחסי גבוהות, הסתבר למשרד התרבות והספורט כי רמת ההכשרה ורמת בחינות ההסמכה אינן אחידות ולעיתים אינן גבוהות די הצורך, וכי כתוצאה מכך, עלול להיגרם נזק לבריאות הספורטאים.
לשם שמירה והגנה על בריאות המתאמנים, ילדים ובוגרים כאחד, והבטחת הרמה המקצועית הנלמדת, מוצע לטייב ולשכלל את מערך ההסדרה הקיים, כמוצע בתזכיר-החוק.
החוק המוצע נועד, בין השאר, להבטיח את שלומם ובטיחותם של ילדים ובני נוער העוסקים בספורט.
תוספת תקנים ותקציב שיידרשו למשרד התרבות והספורט ייקבעו בהמשך, בתיאום בין משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר. יצוין כי בהתאם לחוק המוצע, ייגבו אגרות שיוכלו לממן באופן חלקי את עלויות האסדרה, הפיקוח והאכיפה.
תזכיר חוק מטעם משרד התרבות והספורט:
תזכיר חוק הספורט (תיקון מס' ...)(הסדרת העיסוק באימון ספורט), התשפ"א-2021
|
1. |
בחוק הספורט, התשמ"ח-1988[1] (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 – |
|||||||||||
|
|
|
(1) במקום ההגדרה ""ספורט" או "פעילות ספורט"" יבוא: |
||||||||||
|
|
|
""ספורט" או "פעילות ספורט" - פעילות שנדרש לה מאמץ גופני, בין תחרותית ובין שאינה תחרותית, בין יחידנית ובין קבוצתית; |
||||||||||
|
|
|
"ספורט הישגי" – ספורט או פעילות ספורט שהם תחרותיים; |
||||||||||
|
|
|
"אימון ספורט" – לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג מסוים של פעילות ספורט, ובכלל זה משחק או תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות הספורט שנקבעו לפי סעיף 2א(ב) – גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד-פעמי; |
||||||||||
|
|
|
"הכשרה" – הכשרה לצורך קבלת תעודת הסמכה; |
||||||||||
|
|
|
"ספורטאי" – מי שנוטל חלק בפעילות ספורט, והוא אחד מאלה: ספורטאי מזדמן, ספורטאי חובב וספורטאי הישגי; |
||||||||||
|
|
|
"ספורטאי הישגי" – אחד מאלה: |
||||||||||
|
|
|
|
(1) לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי הרשום באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט; |
|||||||||
|
|
|
|
(2) לגבי ענף ספורט קבוצתי – ספורטאי הרשום בקבוצה אשר חבריה רשומים באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט קבוצתי, המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט; |
|||||||||
|
|
|
"ספורטאי חובב" – ספורטאי שאינו ספורטאי הישגי, שנוטל חלק בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה: |
||||||||||
|
|
|
|
(1) היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית; |
|||||||||
|
|
|
|
(2) היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש; |
|||||||||
|
|
|
|
(3) מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג מסוים של פעילות ספורט; |
|||||||||
|
|
|
"ספורטאי מזדמן" – ספורטאי שאינו ספורטאי חובב ואינו ספורטאי הישגי; |
||||||||||
|
|
|
"תחרות ארצית רשמית" – תחרות בענף ספורט הנערכת בישראל, המצויה באחריותם ובפיקוחם של איגוד או של התאחדות, ואשר תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים ההישגיים המשתתפים בה; |
||||||||||
|
|
|
"תחרות בין-לאומית רשמית" – תחרות בענף ספורט שמתקיימים לגביה כל אלה: |
||||||||||
|
|
|
|
(1) משתתפים בה ספורטאים ממדינות שונות הנוטלים חלק בספורט הישגי; |
|||||||||
|
|
|
|
(2) תוצאותיה משמשות לדירוג ולניקוד של הספורטאים המשתתפים בה; |
|||||||||
|
|
|
|
(3) היא מצויה באחריותם ובפיקוחם של איגוד, התאחדות או גוף בין-לאומי מייצג ומוכר באותו ענף ספורט; |
|||||||||
|
|
|
|
(4) היא הוכרה כתחרות רשמית בידי הגוף הבין-לאומי המייצג והמוכר באותו ענף ספורט;" |
|||||||||
|
|
|
(2) בהגדרה "אגודת ספורט", במקום הסיפה החל במילה "והמסונף" יבוא "הרשומים בהתאחדות או באיגוד ופועלים במסגרת תאגיד;"; |
||||||||||
|
|
|
(3) בהגדרה "התאחדות" ו"איגוד", במקום "ושמכירים" יבוא "שמכירים" ובסופה יבוא "ושראש מינהל הספורט במשרד הכיר בו לפי קריטריונים שפורסמו באתר האינטרנט של המשרד;"; |
||||||||||
|
|
|
(4) ההגדרות "מכון ספורט" ו"מועדון ספורט" – יימחקו; |
||||||||||
|
|
|
(5) בהגדרה "השר" במקום "החינוך והתרבות" יבוא "התרבות והספורט"; |
||||||||||
|
|
|
(6) במקום ההגדרה "תעודת הסמכה" יבוא: |
||||||||||
|
|
|
|
"תעודת הסמכה" – תעודה המסמיכה אדם לעסוק באימון ספורט ולשמש מדריך ספורט או מאמן ספורט בסוג מסוים של פעילות ספורט, בדרגה שנקבעה לפי סעיף 2ב, שניתנה מאת אחד מאלה: |
|
||||||||
|
|
|
|
|
(1) מוסד מוכר להכשרה; הכרה כאמור יכול שתהיה אף לגבי בית ספר המתנהל לפי חיקוק; |
|
|||||||
|
|
|
|
|
(2) בית ספר מחוץ לישראל, ובלבד שוועדה כאמור בסעיף 4 הכירה בתעודה; |
|
|||||||
|
|
|
|
|
(3) מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה או מוסד שקיבל היתר לפי החוק האמור, המכשיר עובדי הוראה לחינוך גופני, ובלבד שהשר הכיר במוסד לעניין זה ושהתעודה ניתנה לבוגר המוסד בתנאים שקבע השר, הכל בשים לב, בין השאר, לתכנית הלימודים של המוסד להכשרת עובדי הוראה כאמור ולהתמחויות המתקיימות בו; |
|
|||||||
|
|
|
(7) ההגדרה "מוסד מוכר" - תימחק; |
||||||||||
|
|
|
(8) לפני ההגדרה "המועצה" יבוא: |
||||||||||
|
|
|
|
"מינהל הספורט" – מינהל הספורט במשרד; |
|||||||||
|
|
|
|
"הממונה" – עובד המשרד האחראי על תחום הכשרת מאמנים; |
|||||||||
|
|
|
|
"מוסד מוכר להכשרה" – מוסד העורך הכשרות שקיבל הכרה מאת הממונה לפי סימן ג' לפרק ב'; |
|||||||||
|
|
|
|
"המשרד" – משרד התרבות והספורט; |
|||||||||
|
|
|
|
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[2];"; |
|||||||||
|
|
|
(9) אחרי ההגדרה "חוק להסדר ההימורים בספורט" יבוא: |
||||||||||
|
|
|
|
""חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958[3];". |
|||||||||
|
2. |
תחת כותרת "פרק ב': הסדרת תחום הספורט" יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
3. |
במקום סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: |
|
||||||||||
|
|
|
"חובה לתעודת הסמכה |
2. |
(א) השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי פעילויות ספורט שבהם לא יוכל אדם לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה לאותו סוג של פעילות ספורט. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א) סוג פעילות ספורט שלגביו תחול חובה לתעודת הסמכה, רשאי הוא לקבוע באותן תקנות הוראות בעניינים האלה: |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) דרגות שונות של תעודות הסמכה, לפי אחד או יותר מאלה: דרגת מדריך; דרגת מאמן; דרגת מאמן בכיר; דרגת מאמן מומחה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הרשאות העיסוק לפי הדרגה של תעודת ההסמכה וסוג פעילות הספורט; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך למורים לחינוך גופני, בסוגי פעילויות ספורט כפי שייקבע בתקנות ובתנאים שייקבעו; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הוראות מעבר לעניין מי שעסק באימון ספורט או ערך הכשרה ערב יום תחילתן של התקנות האמורות. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תעודה בדרגה כלשהי לפי סעיף קטן (א) כוללת את הרשאות העיסוק לפי התעודות בדרגות הנמוכות ממנה. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) קבע השר בתקנות לפי סעיף קטן (א) סוג פעילות ספורט שלגביו תחול החובה לתעודת הסמכה, לא יעסוק אדם, בין בשכר ובין שלא בשכר, באימון ספורט באותו סוג של פעילות ספורט, אלא אם כן בידו תעודת הסמכה לכך, ובהתאם לתקנות האמורות. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) הוראות בעניינים המנויים בסעיף קטן (ב) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות ספורט.". |
|
|||||
|
4. |
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: |
|
||||||||||
|
|
|
"פטור מהחובה לתעודת הסמכה |
2א. |
(א) על אף הוראות סעיף 2, החובה לתעודת הסמכה בדרגת מדריך (בסעיף זה – תעודת מדריך), לא תחול במקרים האלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אימון ספורט של ספורטאי שהוא אחד מאלה: |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) ספורטאי חובב שגילו 18 שנים ומעלה; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ספורטאי מזדמן, בכל גיל; |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בעל תפקיד המסייע למאמן במהלך האימון בתחום מומחיות מסוים, כגון מאמן כושר, מאמן שוערים או כוריאוגרף, ובלבד שהמאמן מפקח על עבודתו במהלך האימון; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) חניך בהכשרה שנערכת לפי חוק זה, הנמצא בשלב של התנסות מעשית, במהלך תקופת ההתנסות האמורה. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), השר רשאי לקבוע בתקנות לפי סעיף 2 כי בסוגי פעילויות ספורט, כפי שיקבע, נדרשת תעודת מדריך לשם אימון ספורטאים חובבים מעל גיל 18 או ספורטאים מזדמנים בכל גיל, אם שוכנע כי קיים באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף 2, הוועדה כמשמעותה בסעיף 4 רשאית לפטור אדם מהחובה לקבל תעודת הסמכה אם הוא בעל מוניטין וניסיון משמעותי רב שנים באימון ספורט בחוץ-לארץ במסגרת לאומית או בין-לאומית, ברמה מקצועית גבוהה, ובכפוף לתנאים שיקבע השר. |
||||||
|
|
|
מתן תעודת הסמכה בידי מוסד מוכר להכשרה |
2ב. |
(א) מוסד מוכר להכשרה, ובכלל זה איגוד או התאחדות אם הוכרו כמוסד כאמור, יעניק תעודת הסמכה למי שקיבל הכשרה מתאימה במוסד ועומד בתנאים לפי סעיף 2ג. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בתעודת ההסמכה יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הממונה רשאי להורות למוסד מוכר להכשרה בדבר המתכונת של תעודות הסמכה שיונפקו על ידו. |
||||||
|
|
|
תנאים למתן תעודת הסמכה |
2ג. |
(א) לא תוענק תעודת הסמכה למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש מדריך או מאמן ספורט; בדיקת עמידתו של המבקש בתנאי האמור בסעיף קטן זה תיעשה על ידי המשרד בלבד, והמשרד רשאי לשוב ולבדוק את העמידה בתנאי האמור גם לאחר מתן תעודת הסמכה למבקש, מזמן לזמן. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר יקבע את התנאים למתן תעודת הסמכה למי שסיים בהצלחה הכשרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים כמפורט להלן: |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) גיל מזערי לקבלת תעודת הסמכה, ובלבד שהגיל המזערי שייקבע לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך לא יפחת מגיל 15 ולא יעלה על גיל 21; לא ייקבע גיל מזערי העולה על גיל 18 אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הכרה בלימודים לתואר בחינוך גופני שניתן בארץ או בחוץ לארץ או בתכנית להכשרת מאמנים שנערכה בחוץ לארץ; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) השכלה תיכונית או אקדמית, ובלבד שלא תיקבע דרישה להשכלה אקדמית לעניין קבלת תעודת הסמכה בדרגת מדריך; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) ניסיון מקצועי באימון ספורט או ניסיון מקצועי אחר בתחום הספורט; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) חובת מעבר בחינות עיוניות או מעשיות, שייערכו על ידי המשרד או מי מטעמו; הוראות לעניין נושאי הבחינות וסדרי עריכתן ייקבעו בנוהל שיפרסם המשרד באתר האינטרנט שלו; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר שהשר שקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי השר לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לסוגי תעודות שונים או לסוגי פעילויות ספורט שונים. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) תקנות לפי סעיף קטן (ב) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות. |
|
|||||
|
|
|
מרשם בעלי תעודות הסמכה |
2ד. |
(א) הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודות הסמכה שיכלול, בין השאר, פרטים אלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שם בעל התעודה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סוג פעילות הספורט שלגביו ניתנה התעודה ודרגת התעודה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) אם בעל התעודה הורשע בעבירה כאמור בסעיף 2ג(א) – הערה כי בעל התעודה אינו מורשה לעסוק באימון ספורט. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מרשם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מוסד מוכר להכשרה, איגוד והתאחדות ימסרו לממונה את כל הפרטים הנוגעים לתעודות שניתנו על ידם והדרושים לצורך עדכון המרשם, מיד בסמוך להענקת התעודה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הממונה רשאי להורות לגופים המנויים בסעיף קטן (ג) לעשות שימוש בתוכנה ובממשק ממוחשב כפי שיורה, לצורך העברת הפרטים כאמור באותו סעיף קטן. |
||||||
|
|
|
חובת השתתפות בהשתלמויות |
2ה. |
(א) השר רשאי לקבוע בתקנות כי בעל תעודת הסמכה חייב להשתתף בהשתלמות מקצועית בנושאים כלל-ענפיים, אחת לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; בסעיף זה, "נושא כלל-ענפיים" –תחום דעת מקצועי הנוגע לכלל סוגי פעילויות הספורט, כגון תורת האימון, ערכים בספורט, תזונה לספורטאים, שילוב טכנולוגיות באימון ספורט, עזרה ראשונה, אתיקה, מוגנות ילדים בספורט ומניעת הטרדות מיניות. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגודים וההתאחדויות. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוראות לעניין תכני ההשתלמות כאמור בסעיף קטן (א), היקפה והגופים המוכרים לצורך עריכתה ייקבעו בנוהל שיפרסם המשרד באתר האינטרנט שלו, כפי שיעודכן מזמן לזמן; הנוהל אינו טעון פרסום ברשומות. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) איגוד או התאחדות רשאים לחייב בעל תעודת הסמכה הרשום באותו איגוד או התאחדות להשתתף בהשתלמות מקצועית בנושא הנוגע לאותו סוג של פעילות ספורט, אחת לתקופה כפי שיורו. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) האיגודים וההתאחדויות ינהלו רישום בדבר ההשתתפות של בעלי תעודות הסמכה הרשומים באיגוד או בהתאחדות, לפי העניין, בהשתלמויות לפי סעיף קטן (א) או (ד).". |
|
|||||
|
5. |
סעיף 3 לחוק העיקרי – בטל. |
|||||||||||
|
6. |
לפני סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
7. |
בסעיף 4 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "בהכרה כאמור תקבע הוועדה את דרגת תעודת ההסמכה ואת סוג פעילות הספורט שלגביו היא ניתנת; לישיבות הוועדה יוזמן נציג של האיגוד או ההתאחדות הנוגעים לעניין.". |
|||||||||||
|
8. |
אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
|
|
חובת הכרה במוסד העורך הכשרה |
4א. |
לא יערוך אדם הכשרה בסוג מסוים של פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2(א), אלא אם כן הוא מוסד מוכר להכשרה באותו סוג פעילות ספורט, ובהתאם לתנאי ההכרה ולהוראות לפי חוק זה. |
||||||||
|
|
|
הכרה במוסד וחידושה ופרטי ההכרה |
4ב. |
(א) הממונה רשאי להכיר במוסד להכשרה וכן לחדש הכרה כאמור, למבקש זאת, בהתקיים התנאים שנקבעו לפי סעיף 4ג. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהכרה לפי סעיף זה יצוינו, בין השאר, סוג פעילות הספורט וסוג תעודת ההסמכה שלגביהם רשאי המוסד לערוך הכשרה, סוג ההכשרה, תקופת ההכרה, ומיקום ההכשרה. |
||||||
|
|
|
תנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה |
4ג. |
(א) השר יקבע את התנאים להכרה במוסד להכשרה ולחידוש ההכרה כאמור, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, תנאים בעניינים המפורטים להלן: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) רישום בישראל כתאגיד; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) דרישות להבטחת איתנות פיננסית של המוסד; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) העדר הרשעה בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה מי שביצעה אינו ראוי להיות מוסד מוכר להכשרה, ואם המבקש הוא תאגיד – העדר הרשעה כאמור גם של בעל השליטה בו או מנהלו; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוג ההכשרה וסוג פעילות הספורט שלגביה תינתן ההכשרה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) קיום תשתיות ומתקנים הנדרשים לביצוע ההכשרה ואישור בדבר בטיחותם; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) קיום כיתות מיוחדות, כגון כיתת מחשבים או מעבדה, ועזרי לימוד; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) העסקת כוח אדם מקצועי במוסד, ובכלל זה תנאים לעניין השכלה אקדמית, ניסיון והכשרה מקצועית, החזקה בתעודות, העדר הרשעה פלילית, או אי הפרה של ההוראות לפי חוק זה; בקביעת תנאי לפי פסקה זו יביא השר בחשבון, בין השאר, את סוג כוח האדם ואת סוג ההכשרה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) החזקה ברישיונות, היתרים או אישורים הנדרשים לפי דין. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות לפי סעיף קטן (א) פטור, מלא או חלקי, מהדרישות כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה דרישות מופחתות, במקרים כפי שיקבע ומנימוקים מיוחדים שיירשמו. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו לאחר שהשר שקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים להבטחת הרמה המקצועית של המוסד, לקידום התחרות ולמניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין, ורשאי השר לקבוע לפי סעיף זה תנאים שונים לסוגים שונים של הכשרות או פעילויות ספורט. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) עד (6) בהתייחס לסוג פעילות ספורט מסוים, ייקבעו גם לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות. |
||||||
|
|
|
תקופת ההכרה |
4ד. |
השר יקבע את תקופת ההכרה במוסד להכשרה ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים, לקבוע תקופות שונות לפי סוגי פעילות ספורט שונים או לפי דרגת תעודת ההסמכה מושא ההכשרה. |
||||||||
|
|
|
הכרה זמנית |
4ה. |
על אף הוראות סעיפים 4ב ו-4ד, הממונה רשאי להכיר במוסד להכשרה, לתקופה זמנית שלא תעלה על שנה אחת, אף אם לא מתקיימים במוסד התנאים לפי סעיף 4ג, אם סבר כי מתקיימים בו התנאים הבסיסיים הדרושים לדעת הממונה לצורך עריכת ההכשרה וכי המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים בתוך שנה. |
||||||||
|
|
|
דיווח על פתיחת קורס הכשרה |
4ו. |
מוסד מוכר להכשרה לא יפתח קורס הכשרה בסוג פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2(א), אלא אם כן הודיע לממונה בדבר פתיחת אותו קורס, לפחות 30 ימים לפני תחילתו. |
||||||||
|
|
|
תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסד מוכר להכשרה |
4ז. |
(א) הממונה רשאי לקבוע בנוהל תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, ובין השאר בעניינים אלה (בסעיף זה – הנוהל): |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) תנאי הקבלה להכשרה, לרבות ניסיון, הכשרה או השכלה תיכונית או אקדמית קודמת, עמידה במבחני קבלה או בראיון אישי וכן גיל מזערי, והכל בהלימה לתקנות לפי סעיף 2ג; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) חובות גילוי ומסירת מידע בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) נושאי הלימוד בהכשרה והיקף שעות הלימוד; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) תנאים לסיום ההכשרה בהצלחה, לרבות לימודים עיוניים, לימודים מעשיים, התנסות מעשית, חובת עמידה בבחינות, נוכחות בלימודים וציונים דרושים; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) תנאים לעניין מעבר בין מוסדות להכשרה במהלך תקופת ההכשרה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) תנאים לעניין הכרה בלימודים קודמים; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) חובת המוסד לקבוע ולפרסם תקנון להתנהלותו, והוראות שיש לכלול בתקנון כאמור. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוראות הנוהל בהתייחס לסוג פעילות ספורט מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הממונה רשאי לעדכן את הנוהל מזמן לזמן, ובלבד שעדכון כאמור יחול רק על הכשרות שטרם הוחל בביצוען. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד ואינו טעון פרסום ברשומות. |
||||||
|
|
|
סירוב לחדש הכרה, הגבלת הכרה וביטול הכרה או התלייתה |
4ח. |
(א) הממונה רשאי לסרב לחדש הכרה למוסד מוכר להכשרה, להגביל הכרה כאמור או לבטלה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) חדל להתקיים במוסד תנאי מהתנאים למתן הכרה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) המוסד הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) המוסד השתמש בתואר או בכינוי שהשתמע מהם שהוא מוסד מוכר להכשרה, בלא הכרה מתאימה. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), נקבע לפי סעיף 4ג(א)(3) או (5) כי העדר הרשעה בעבירה הוא תנאי למתן ההכרה, רשאי הממונה להתלות את ההכרה אם הוגש נגד המוסד, בעל שליטה בו או מנהלו כתב אישום בחשד לביצוע עבירה כאמור באותו סעיף, עד למתן פסק דין סופי בעניין, והכל אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבים זאת. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי להתלות את ההכרה לתקופה שיקבע עד לתיקון הפגם בהתאם לסעיף הקטן האמור ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; סבר הממונה כי הפגם נבע מטעם סביר שאינו בשליטת המוסד שהוכר, יקצוב הממונה למוסד תקופה לתיקון הפגם, בלי להתלות את ההכרה שניתנה לו; חלפה התקופה שקבע הממונה והפגם לא תוקן להנחת דעתו, רשאי הוא, לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א). |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מוסד שההכרה בו בוטלה לפי סעיף זה, ואם הוא תאגיד – גם בעל שליטה בו, לא יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה באותו סוג פעילות ספורט שלגביו הוכר בטרם חלפה שנה ממועד ביטול ההכרה כאמור, אלא אם כן סבר הממונה כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים מתן הכרה, בטרם חלפה התקופה האמורה. |
||||||
|
|
|
מרשם המוסדות |
4ט. |
(א) הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים להכשרה שיכלול, בין השאר, פרטים אלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שם המוסד; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סוגי ההכשרות שהממונה אישר למוסד לערוך ובכלל זה סוג פעילות הספורט, דרגת תעודת ההסמכה ומיקומן של ההכשרות כאמור; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) תקופת תוקפה של ההכרה; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) החלטות בדבר התליה, הגבלה או ביטול של הכרה. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) במרשם כאמור רשאי הממונה לכלול פרטים בנוגע לשיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים להכשרה ונתונים השוואתיים נוספים. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מרשם כאמור בסעיף קטן (א) יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד. |
||||||
|
|
|
עריכת קורס בתחום של אימון ספורט שלא לצורך קבלת תעודת הסמכה |
4י. |
מי שעורך קורס בתחום של אימון ספורט שלא לצורך קבלת תעודת הסמכה יציין בכל פרסום מטעמו הנוגע לקורס כאמור כי הוא אינו גורם מוסמך לעריכת הכשרות לגבי אותו סוג פעילות ספורט או כי הקורס לא אושר בהתאם להוראות החוק; לעניין זה, "פרסום" – לרבות בדפוס או באמצעי אלקטרוני ובכלל זה במודעה המזמינה להירשם לקורס שהוא עורך, בהסכם התקשרות בינו לבין הנרשם ובתעודה המוענקת בסיום הקורס, ככל שישנם. |
||||||||
|
|
|
הצהרת בריאות |
4יא. |
(א) מוסד מוכר להכשרה (בסעיף זה – המוסד) לא יקבל חניך לקורס הכשרה אלא אם כן המוסד מחזיק בידו הצהרת בריאות חתומה בידי החניך, בנוסח המפורט בתוספת, המאשרת כי מצב בריאותו תקין; הצהרת בריאות לפי סעיף קטן זה תעודכן אחת לשנה, בתקופת הקורס. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השיב החניך בחיוב על אחת השאלות שבהצהרת הבריאות, יערוך המוסד הכשרה לחניך רק לאחר שהחניך המציא למוסד תעודה רפואית המאשרת כי השתתפותו בקורס אינה מסכנת את בריאותו. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) היה החניך בקורס קטין - |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הצהרת הבריאות תיחתם בנוסף בידי אחד מהוריו או אפוטרופוס חוקי שמונה לו, לפי העניין; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) להצהרת הבריאות או לתעודה הרפואית, לפי העניין, תצורף גם הסכמה בכתב של אחד מהוריו או של אפוטרופוס חוקי שמונה לו, לפי העניין, להשתתפותו בקורס. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) המוסד ישמור על סודיות הפרטים והמסמכים שנמסרו לו לפי סעיף זה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) המוסד רשאי להוסיף שאלות ודרישות בהתייחס להצהרת הבריאות שהוגשה לו, לעניין סוג פעילות הספורט, טיבה ואופייה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך במהלך הקורס, על החניך ליידע את המוסד על כך באופן מיידי ולהמציא הצהרת בריאות מעודכנת לפי הוראות סעיף זה. |
||||||
|
|
|
עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד |
4יב. |
על אף ההוראות לפי חוק זה, נוכח הממונה כי קיימת דרישה מחייבת של ארגון בין-לאומי רשמי המוכר במינהל הספורט שלפיה הכשרת מאמנים של ספורטאים הישגיים בסוג פעילות ספורט מסוים, תתקיים בידי האיגוד או ההתאחדות המסונפים לאותו ארגון בלבד, רשאי הוא להורות כי הכשרת מאמנים כאמור תיערך רק בידי אותו איגוד או אותה התאחדות, ולא בידי מוסד מוכר להכשרה אחר. |
||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
|
|
חובות החלות על גופי ספורט |
4יג. |
גוף שמארגן או שעורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד והתאחדות, לא יבצע את הפעולות הבאות בהתייחס לסוגי פעילות ספורט המנויים בתקנות לפי סעיף 2: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) אימון ספורט או ארגון של אימון ספורט בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה, מהסוג המתאים לאותו סוג פעילות ספורט, או מדריך או חניך הפטורים מהחובה לתעודת הסמכה לפי סעיף 2א, לפי העניין; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(2) העסקת מדריך ספורט או מאמן ספורט, בין בשכר ובין שלא בשכר, שמתקיים לגביו אחד מאלה: |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) אין בידו תעודת הסמכה מהסוג המתאים לאותו סוג פעילות ספורט, או שהוא אינו מדריך או חניך הפטורים מהחובה לתעודת הסמכה לפי סעיף 2א, לפי העניין; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הורשע בעבירה כאמור בסעיף 2ג(א) ושנרשמה לגביו הערה במרשם כאמור בסעיף 2ד(א)(3); |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לא השלים השתלמות תקופתית, בניגוד להוראות סעיף 2ה.". |
|
||||
|
9. ב |
בסעיף 5(א) לחוק העיקרי, המילים "מכון ספורט" – יימחקו. |
|||||||||||
|
10. |
בסעיף 9 לחוק העיקרי, במקום "איגוד ומועדון ספורט" יבוא "ואיגוד". |
|||||||||||
|
11. |
אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
|
|
מפקחים |
14א. |
(א) השר ימנה מפקחים מבין עובדי מינהל הספורט, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סימן זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א) ימונה מי שמתקיימים בו כל אלה: |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת השר, לשמש כמפקח; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא לא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו; לעניין זה – |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהמפקח או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או של גוף שיש להם בו חלק בהון המניות, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה; |
|
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"קרוב" – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן בן זוג או ילד של כל אחד מהם; |
|
|||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סימן זה, כפי שהורה השר; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה השר. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) למפקח כאמור בסעיף זה ימונה גם הממונה ובלבד שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב) והוא יעמוד בראש מערך הפיקוח. |
||||||
|
|
|
סמכויות פיקוח |
14ב. |
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח – |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט, או לומד במוסד כאמור, וכן מכל גוף שמארגן או עורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח ביצוע הוראות חוק זה או להקל על ביצוען; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(3) להיכנס לכל מקום שבו פועל גוף כאמור בפסקה (2), לרבות לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים ההכשרות, הקורסים או פעילות הספורט, לפי העניין, בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. |
||||||
|
|
|
בודקים |
14ג. |
(א) הממונה רשאי להסמיך בודקים, שהמשרד התקשר עמם, לשם ביצוע בדיקות של התקיימות התנאים לפי חוק זה לפי רשימת תיוג של הבדיקות שעליהם לבצע, ובהתאם לתכנית עבודה שהורה הממונה (בסימן זה – בודקים); רשימת התיוג והמסמכים שהוא רשאי לדרוש בהתאם לרשימה ייקבעו בידי השר, בצו, בשים לב להיבטים של הגנה על פרטיות, והם יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על התקשרות עם בודקים יחול סעיף 14א(ב), בשינויים המחויבים. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הממונה יפקח על עבודתם של הבודקים ועל עמידתם בהוראות החוק ויקבל מהם דיווחים שוטפים על הבדיקות שקיימו, לפי דרישתו. |
||||||
|
|
|
סמכויות בדיקה |
14ד. |
(א) לשם בדיקה לפי רשימת תיוג כאמור בסעיף 14ג, רשאי בודק הפועל לפי הוראות הממונה, לבצע את הפעולות הבאות ובלבד שבטרם ייכנס למקום הבדיקה או יחל בבדיקה לפי סעיף זה, יסביר הבודק את מטרת הפעולה ואת הזכות לסרב לכניסתו למקום הבדיקה או לביצוע הבדיקה עד לתחילת ביצועה של הבדיקה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים בתחום של אימון ספורט או בגוף שמארגן או עורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם כאמור בפסקה (1) הנוגע בדבר למסור לו כל מסמך הנוגע לרשימת התיוג; בסימן זה, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995[4]; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) להיכנס לכל גוף כאמור בפסקה (1), לרבות לכיתות הלימוד ולמיתקנים שבהם מתבצעים ההכשרות והקורסים, בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים. |
|||||
|
|
|
סמכות למתן הוראות |
14ה. |
היה לממונה יסוד סביר להניח כי בעל תעודת הסמכה, מוסד מוכר להכשרה, בית ספר או מוסד מוכר כמשמעותם בהגדרה "תעודת הסמכה" או גוף שמארגן או עורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, הפר הוראות לפי חוק זה, או את ההוראות בתעודה או בהכרה שקיבל, לפי העניין, רשאי הממונה או מפקח שהוא הסמיכו לכך, בלי לגרוע משאר הסמכויות לפי חוק זה, לנקוט בצעדים כמפורט להלן, לפי העניין: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) לתת לו הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(2) להורות על הפסקה של אימון ספורט או קיום הכשרה או קורס לאלתר או במועד שיורה; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(3) להימנע מעריכת מבחנים לחניכי הקורס עד למיצוי הליך הבירור. |
||||||
|
|
|
זיהוי מפקחים ובודקים |
14ו. |
מפקח או בודק לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, אלא בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים שניים אלה: |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר או מי שהסמיך לכך, המעידה על תפקידו, שאותה יציג על פי דרישה. |
||||||
|
|
|
|||||||||||
|
|
|
|
||||||||||
|
|
|
עיצום כספי |
14ז. |
(א) עסק אדם, בין בשכר ובין שלא בשכר, באימון ספורט בסוג של פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, בלי שיש בידו תעודת הסמכה לפי הוראות חוק זה, או שלא בהתאם לסוג פעילות הספורט לפי התעודה כאמור או שלא בהתאם לדרגת התעודה שבידו, בניגוד להוראות סעיף 2, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 20,000 שקלים חדשים. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ביצע גוף שמארגן או שעורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, אימון ספורט, או ארגנו אימון ספורט, בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה בדרגה המתאימה לאותו סוג פעילות ספורט או של מדריך או חניך הפטורים מהחובה לתעודת הסמכה לפי סעיף 2א, בניגוד להוראות סעיף 4יג(1), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 30,000 שקלים חדשים. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) העסיק גוף כאמור בסעיף קטן (ב), מדריך ספורט או מאמן ספורט, בין בשכר ובין שלא בשכר, שמתקיים לגביו אחד מאלה, בניגוד להוראות סעיף 4יג(2), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 30,000 שקלים חדשים: |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אין בידו תעודת הסמכה מהסוג המתאים לאותו סוג פעילות ספורט, או שהוא אינו מדריך או חניך הפטורים מהחובה לתעודת הסמכה לפי סעיף 2א, לפי העניין; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הורשע בעבירה כאמור בסעיף 2ג(א) ונרשמה לגביו הערה במרשם כאמור בסעיף 2ד(א)(3). |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) העסיק גוף כאמור בסעיף קטן (ב), מדריך ספורט או מאמן ספורט, בין בשכר ובין שלא בשכר, שלא השלים השתלמות תקופתית, בניגוד להוראות סעיף 2ה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 10,000 שקלים חדשים. |
|
|||||
|
|
|
|
|
(ה) ערך אדם הכשרה בסוג פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, בלא שקיבל הכרה כמוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות סעיף 4א(א), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם אינו תאגיד – בסכום של 60,000 שקלים חדשים. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) ערך מוסד מוכר להכשרה, הכשרה שלא לפי התנאים שנקבעו לפי חוק זה, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 50,000 שקלים חדשים, ואם אינו תאגיד – בסכום של 30,000 שקלים חדשים. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) ערך אדם קורס באימון ספורט בסוג פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, שלא לצורך קבלת תעודת הסמכה, בלא שציין כי הוא אינו מוסד מוכר להכשרה, או כי ההכשרה לא אושרה בהתאם להוראות החוק, בניגוד להוראות סעיף 4י, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בסכום של 80,000 שקלים חדשים, ואם אינו תאגיד – בסכום של 50,000 שקלים חדשים. |
||||||
|
|
|
הודעה על כוונת חיוב |
14ח. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14ז, לפי העניין (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב). |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה: |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצועו; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני הממונה לפי הוראות סעיף 14ט; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 14יא. |
|||||
|
|
|
זכות טיעון |
14ט. |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 14ח, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני הממונה לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. |
||||||||
|
|
|
החלטת הממונה ודרישת תשלום |
14י. |
(א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 14ט, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14יב. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) - |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב. |
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בדרישת תשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 14ט, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
||||||
|
|
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת |
14יא. |
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מהוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14ז, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. |
||||||
|
|
|
סכומים מופחתים |
14יב. |
(א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, ובשיעורים שיקבע. |
||||||
|
|
|
סכום מעודכן של העיצום הכספי |
14יג. |
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני הממונה כאמור בסעיף 14י(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 14יז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 14ז יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). |
||||||
|
|
|
המועד לתשלום העיצום הכספי |
14יד. |
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 14י. |
||||||||
|
|
|
הפרשי הצמדה וריבית |
14טו. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961[5] (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. |
||||||||
|
|
|
גבייה |
14טז. |
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995[6]. |
||||||||
|
|
|
|
||||||||||
|
|
|
התראה מינהלית |
14יז. |
(א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 14ז, והתקיימו נסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא במקום להמציא למפר הודעה על כוונת חיוב להמציא לו התראה מינהלית בכתב לפי הוראות סימן זה (בפרק זה – התראה מינהלית); בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 14יא, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 14יח. |
|
|||||
|
|
|
בקשה לביטול התראה מינהלית |
14יח. |
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים. |
|
|||||
|
|
|
הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה |
14יט. |
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן משנה זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 14יא(א) והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 14ח, בשינויים המחויבים. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן משנה זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 14יא(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 14ח, בשינויים המחויבים. |
|
|||||
|
|
|
|
||||||||||
|
|
|
עתירה |
14כ. |
(א) על החלטה סופית של הממונה לפי סימן זה ניתן לעתור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; עתירה כאמור תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אין בהגשת עתירה כאמור בסעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) החליט בית המשפט לקבל עתירה שהוגשה לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו שהופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. |
|
|||||
|
|
|
פרסום |
14כא. |
(א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי סימן זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) אם הופחת סכום העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין; |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד. |
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 14כ, יפרסם הממונה בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי הממונה לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[7], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
|
|||||
|
|
|
שמירת אחריות פלילית |
14כב. |
(א) תשלום עיצום כספי או המצאת התראה מינהלית לפי סימן זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 14ז, המהווה עבירה. |
|
|||||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב או המציא לו התראה מינהלית, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. |
|
|||||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי סימן זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. |
|
|||||
|
|
|
|||||||||||
|
12. |
בסעיף 15 לחוק העיקרי - |
|||||||||||
|
|
|
(1) האמור בו יסומן "(א)"; |
||||||||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
||||||||||
|
|
|
|
"(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים: |
|||||||||
|
|
|
|
|
(1) גוף שמארגן או שעורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, ובכלל זה אגודת ספורט, איגוד או התאחדות, המבצע אימון ספורט או המארגן אימון ספורט, בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה, מהדרגה המתאימה לאותו סוג פעילות ספורט, או של מדריך או חניך הפטורים מהחובה לתעודת הסמכה לפי סעיף 2א, בניגוד להוראות סעיף 4יג(1); |
||||||||
|
|
|
|
|
(2) אדם העורך הכשרה בלא שהוכר בידי הממונה כמוסד מוכר להכשרה, או שלא בהתאם לתנאי ההכרה ולהוראות לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 4א." |
||||||||
|
13. |
אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|||||||||||
|
14. |
בסעיף 16 לחוק העיקרי - |
|||||||||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב), במקום "סעיפים 2, 3 ו-8" יבוא "סעיפים 2 ו-8"; |
||||||||||
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||||||||||
|
|
|
|
"(ג) הוראות סעיף 4יג לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור באותו סעיף בידי מוסד חינוך כאמור בסעיף קטן (ב) או מי מטעמו, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו." |
|||||||||
|
15. |
בסעיף 17י לחוק העיקרי - |
|||||||||||
|
|
|
(1) בפסקה (3), במקום "באיגודים ובמועדוני ספורט" יבוא "ובאיגודים"; |
||||||||||
|
|
|
(2) בפסקה (5), במקום "באגודות ספורט ובמועדוני ספורט" יבוא "ובאגודות ספורט". |
||||||||||
|
16. |
בסעיף 18 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
"(ד) השר רשאי, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרה בעד אלה, ויכול שתיקבע אגרה שונה לסוגים שונים של פעילות ספורט; בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע, בין השאר, את שיעורי האגרות, אופן ומועד תשלומן, הצמדתן ודרכי גבייתן: |
||||||||||
|
|
|
|
(1) בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרת מדריכים או בקשה לחידוש הכרה כאמור; |
|||||||||
|
|
|
|
(2) אגרה בעד בחינה עיונית או מעשית." |
|||||||||
|
17. |
אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא: |
|||||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(השאלות מנוסחות בלשון זכר, ויחולו גם בלשון נקבה) |
|
|
|
שם ושם משפחה:_______________________ |
|
|
|
מספר תעודת זהות: __________________________ |
|
|
|
מועמד להשתתף בקורס _______, בפעילות ספורט מסוג:__________ (השלם את החסר) |
|
|
|
האם הינך סובל מאחד או יותר מן הבאים: (הקף בעיגול כן / לא; אם המענה על אחת או יותר מהשאלות הינו חיובי, יהיה עליך להמציא תעודה רפואית מרופא לפני קבלת האישור להשתתפות בקורס) |
|
|
|
(1) האם ידוע לך שהינך סובל מבעיה בלב? כן/לא; |
|
|
|
(2) האם אתה סובל מכאב או לחץ בחזה בזמן מאמץ גופני? כן/לא; |
|
|
|
(3) האם הופיע אצלך בחודש האחרון כאב או לחץ בחזה, בלא קשר למאמץ גופני? כן/לא; |
|
|
|
(4) האם אתה סובל מהפרעות בשיווי משקל, סחרחורת או נטייה להתעלפויות? כן/לא; |
|
|
|
(5) האם אחד מבני משפחתך נפטר מבעיית לב או מוות פתאומי בטרם מלאו לו 55 שנה? כן/לא; |
|
|
|
(6) האם אתה סובל מבעיה רפואית אחרת העלולה לסכן את בריאותך בקורס? כן/לא. |
|
|
|
|
|
|
|
אני מצהיר/ה בזה שמסרתי ידיעות מלאות ונכונות על מצבי הרפואי בעבר ובהווה לפי השאלות שנשאלתי לעיל. |
|
|
|
_________ _____________ _______________ תאריך חתימת המועמד חתימת הורה או אפוטרופוס חוקי (אם המועמד הוא קטין) והסכמתו להשתתפות המועמד בקורס |
|
|
|
|
|
|
|
לאור הנתונים שנמסרו בתשובות לשאלון – אין / יש צורך באישור רופא להשתתפותו של המועמד בקורס . |
|
|
|
________ __________________ שם המוסד שם ומשפחה של מנהל המוסד
________ __________________ חתימת מנהל וחותמת מוסד ההכשרה תאריך". |
|
18. |
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000[8], בתוספת הראשונה – |
||
|
|
|
(1) בפרט (30), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: |
|
|
|
|
|
"(2) החלטה של רשות לפי חוק הספורט, התשמ"ח-1988[9], למעט החלטה לפי פרק ג' לחוק האמור."; |
|
|
|
(2) בפרט (42), פסקה (1) - תימחק. |
|
|
19. |
תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. |
||
דברי הסבר
כללי למדריכי ספורט ולמאמני ספורט ישנו תפקיד מרכזי בעולם הספורט, הן התחרותי והן העממי. בספורט התחרותי המאמנים אחראים על עיצובם, פיתוחם וטיפוחם של הספורטאים ההישגיים, תוך מיצוי מרבי של פוטנציאל היכולות והכישורים שלהם, וכן על הכשרת הדור הבא של ספורטאי ההישג במדינה. המאמנים אחראים על הרחבת בסיס העוסקים בספורט התחרותי, איתור ופיתוח של כישרונות וכמובן אימון ספורטאים בוגרים ובכלל זה ספורטאי ההישג, במטרה לשפר את ההישגים של אותם ספורטאים בזירה הלאומית והבינלאומית. בספורט העממי ובמסגרות החוגיות, למדריכים ולמאמנים תפקיד מרכזי בהגדלת מספר העוסקים בספורט ובפעילות גופנית במסגרות הספורט השונות, תוך הקניית הרגלים ומודעות לשמירה על אורח חיים בריא.
חוק הספורט, התשמ"ח-1988 (להלן – חוק הספורט) קובע כיום כי לא יעסוק אדם באימון והדרכה אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מאת בית ספר שהוכר כמוסד להכשרת מאמנים. תקנות הספורט (חיוב בתעודת הסמכה), התשע"ח-2018 (להלן – תקנות הספורט) קובעות באילו ענפי ספורט נדרשת תעודת הסמכה.
בחלוף השנים, עם הגידול שחל במספר המוסדות העוסקים בהכשרת מדריכי ספורט ומאמני ספורט, ובשים לב לפעילויות ספורט חדשות שנערכות ברמות סיכון גבוהות, הסתבר למשרד כי רמת ההכשרה במוסדות האמורים ורמת בחינות ההסמכה בהם אינן אחידות ולעיתים אינן מספקות, וכי כתוצאה מכך, עלול להיגרם נזק לבריאות הספורטאים.
לשם שמירה והגנה על בריאות המתאמנים, ובפרט על אוכלוסיית הילדים ובני הנוער, ולשם הבטחת הרמה המקצועית הנלמדת, הוחלט לטייב ולשכלל את מערך ההסדרה הקיים ולערוך בו התאמות. במסגרת זו, מוצע לאפשר 4 דרגות הסמכה שונות, במקום 2 כיום: מדריך (דרגה 1), מאמן (דרגה 2), מאמן בכיר (דרגה 3) ומאמן מומחה (דרגה 4). כמו כן, מוצע לקבוע הסדרים מפורטים באשר לחובתו של מוסד העוסק בהכשרת מאמנים לקבל הכרה מתאימה מאת המשרד. בנוסף, הצעת החוק כוללת הסדרים לעניין בדיקת רישום פלילי, ניהול מרשם מאמנים, מערך פיקוח ובדיקה וכן סמכויות אכיפה מינהלית.
לסעיף 1 מוצע להגדיר מונחים שונים המשמשים בחוק המוצע, כמפורט בסעיף 1. בין השאר, מוצע להגדיר מונחים בסיסיים בקשר לחובת הרישוי המוצעת בחוק, ובהם "אימון ספורט", "הכשרה", "ספורטאי", "ספורטאי הישגי" ו"ספורטאי חובב", כמפורט להלן:
"אימון ספורט" – לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג מסוים של פעילות ספורט, ובכלל זה משחק אות תחרות המתקיימים במסגרתם, ולעניין סוגי פעילות הספורט שנקבעו לפי סעיף 2א(ב) – גם לימוד והקניית מיומנות שנערכו באופן חד פעמי;
"הכשרה" – הכשרה לצורך קבלת תעודת הסמכה;
"ספורטאי" – מי שנוטל חלק בפעילות ספורט, והוא אחד מאלה: ספורטאי מזדמן, ספורטאי חובב וספורטאי הישגי;
"ספורטאי הישגי" – אחר מאלה:
(1) לגבי ענף ספורט אישי – ספורטאי הרשום באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט אישי, המשתתף בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
(2) לגבי ענף ספורט קבוצתי - ספורטאי הרשום בקבוצה אשר חבריה רשומים באיגוד או בהתאחדות בענף ספורט קבוצתי, המשתתפת בתחרות ארצית רשמית או בתחרות בין-לאומית רשמית, אחת לפחות, בעונת ספורט;
"ספורטאי חובב" – ספורטאי שאינו ספורטאי הישגי, שנוטל חלק בפעילות ספורט שמארגנים אגודת ספורט או ארגון ספורט, או בפעילות ספורט הנערכת במסגרת חוגית או במסגרת אחרת, ובלבד שמתקיימים לגבי הפעילות כל אלה:
(1) היא אינה חלק מתחרות ארצית רשמית;
(2) היא מתקיימת ברציפות, בפרקי זמן קבועים וידועים מראש;
(3) מטרת הפעילות היא לימוד שיטתי והקניית מיומנות בסוג מסוים של פעילות ספורט;
כמו כן, מוצע להגדיר בסעיף ההגדרות שבחוק את "הממונה", שהוא בעל סמכויות אסדרה מרכזיות על פי החוק המוצע; לפי ההגדרה המוצעת הממונה הוא עובד המשרד האחראי על תחום הכשרת מאמנים.
לסעיף 2 מוצע לחלק את פרק ב' לחוק הספורט לסימנים; סימן א' המוצע עניינו תעודות הסמכה.
לסעיף 3 מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק, שעניינו חובה לתעודת הסמכה. לפי הסעיף האמור השר רשאי לקבוע בתקנות סוגי פעילויות ספורט שבהם לא יוכל אדום לעסוק באימון ספורט, אלא אם כן יש בידו תעודת הסמכה מתאימה. בתקנות כאמור רשאי השר לקבוע עד ארבע דרגות הסמכה, כמפורט להלן: דרגת מדריך (דרגה 1), דרגת מאמן (דרגה 2), דרגת מאמן בכיר (דרגה 3) ודרגת מאמן מומחה (דרגה 4). כמו כן, השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור את הרשאות העיסוק בכל דרגה, פטור מחובת תעודת הסמכה בדרגת מדריך למורים לחינוך גופני וכן הוראות מעבר שיחולו על מי שעסק באימון ספורט או ערך הכשרה ערב תחילתן של התקנות.
אם קבע השר בתקנות סוג פעילות ספורט שלגביו תחול החובה לתעודת הסמכה, לא יעסוק אדם, בין בשכר ובין שלא בשכר, באימון ספורט באותו סוג של פעילות ספורט, בלא תעודת הסמכה מתאימה. בהקשר זה יובהר כי החובה לקבלת תעודת הסמכה כאמור תחול על מי שעורך אימון ספורט, כדרך עיסוק.
לסעיף 4 מוצע להוסיף את סעיפים 2א עד 2ד לחוק.
בהתאם לסעיף 2א המוצע, מי שעוסק באימון ספורט יהיה פטור מתעודת הסמכה בדרגת מדריך (דרגה 1), אם הוא עוסק באימון ספורטאים חובבים מעל גיל 18 או ספורטאים מזדמנים, אלא אם כן קבע השר אחרת, לאחר ששוכנע כי קיים באותו סוג של פעילות ספורט סיכון מוגבר לפגיעה גופנית חמורה.
כמו כן, יהיו פטורים מהחובה לתעודת הסמכה בעלי תפקידים המסייעים למאמן במהלך האימון בתחום מומחיות מסוים, כגון: מאמני כושר, מאמני שוערים, כוריאוגרפים, ובלבד שהמאמן מפקח על עבודתם במהלך האימון, וכן חניכים בהכשרה הנמצאים בשלב של התנסות מעשית (סטאז').
בנוסף, הוועדה להסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ לארץ, שמונתה לפי סעיף 4 לחוק, רשאית לפטור אדם מהחובה לקבל תעודת הסמכה אם הוא בעל מוניטין וניסיון מקצועי משמעותי ורב שנים באימון ספורט בחוץ לארץ, וזאת על מנת לאפשר העסקה של מאמנים בעלי שם מחוץ לישראל.
בהתאם לסעיף 2ב המוצע, מוסד מוכר להכשרה, ובכלל זה איגוד או התאחדות אם הוכרו כמוסד כאמור, יעניקו תעודת הסמכה למי שקיבל הכשרה מתאימה ועמד בתנאים לפי סעיף 2ג המוצע. יובהר כי התנאים שיחולו על האיגודים וההתאחדויות לעניין זה יהיו זהים לתנאים החלים על שאר המוסדות. בתעודת הסמכה שיעניק מוסד מוכר יצוינו, בין השאר, הדרגה וסוג פעילות הספורט שלגביו ניתנו. הממונה רשאי להורות למוסד מוכר בדבר המתכונת של תעודות שיונפקו על ידו.
בהתאם לסעיף 2ג המוצע, לא תוענק תעודת הסמכה למי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הממונה, לשמש מדריך או מאמן ספורט. בדיקת העבר הפלילי של מי שמעוניין לעסוק כמדריך או מאמן ספורט דרושה לשם הבטחת בטיחותם, שלומם הגופני ורווחתם הנפשית של הספורטאים והספורטאיות הנוטלים חלק באימון, בפרט בכל הנוגע לילדים ובני נוער משני המינים. המדריך/המאמן הוא דמות חינוכית ומקצועית מרכזית בחיי הספורטאי ועובד בצמוד אליו, וחשוב לוודא כי לא הורשע בעבירות מין, אלימות, סמים וכיוצא באלה. יודגש כי בדיקת המרשם הפלילי תיעשה על ידי המשרד בלבד, וכי המשרד יהיה רשאי לשוב ולבדוק את העמידה בתנאי האמור, מזמן לזמן, גם לאחר מתן תעודת ההסמכה.
בהתאם לסעיף האמור, השר יקבע את התנאים למתן תעודת הסמכה למי שסיים בהצלחה הכשרה, ורשאי הוא לקבוע, בין השאר, דרישות לעניין גיל מזערי, השכלה, ניסיון מקצועי וחובת מעבר בחינות עיוניות ומעשיות שייערכו על ידי המשרד או גורם מטעמו. תקנות כאמור ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות הנוגעים לעניין, ולאחר שהשר שקל, בין השאר, שיקולים הנוגעים לשמירה על בריאות המתאמנים, להבטחת רמת האימון ולקידום התחרות בסוג פעילות ספורט הנוגע לעניין. השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור תנאים שונים לפי סוגי תעודות או סוגי פעילויות ספורט.
לשם הגברת השקיפות והבטחת קיומו של מידע זמין לציבור הרחב, מוצע בסעיף 2ד כי הממונה ינהל מרשם של בעלי תעודת ההסמכה שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד ושיכלול את שמות בעלי התעודות ומספר תעודות הזהות שלהם ופרטים אודות התעודה שניתנה להם. באופן זה, מתאמנים, הורים ומעסיקים יוכלו לבדוק בקלות האם מדריך או מאמן פלוני הוא בעל תעודה מתאימה. במקרה שבו בעל התעודה הורשע בעבירה כאמור בסעיף 2ג(א), יכלול המרשם הערה לפיה בעל התעודה אינו מורשה לעסוק באימון ספורט.
על מנת להבטיח כי בעלי תעודות ההסמכה ישמרו על רמתם המקצועית ויתעדכנו בהתפתחויות המקצועיות בענף שבו הם עוסקים, מוצע, בסעיף 2ה, להסמיך את השר לקבוע בתקנות כי בעל תעודת הסמכה חייב להשתתף בהשתלמות מקצועית בנושאים כלל-ענפיים, אחת לארבע שנים לפחות. נושא כלל ענפי הוא תחום דעת מקצועי הנוגע לכלל סוגי פעילויות הספורט, כגון: תורמת האימון, ערכים בספורט, תזונה לספורטאים, מוגנות ילדים בספורט וכיוצא באלה. בנוסף, איגוד את התאחדות רשאים לחייב בעל תעודת הסמכה הרשום באותו איגוד או התאחדות להשתתף בהשלמות מקצועית בנושא הנוגע לאותו סוג של פעילות ספורט, אחת לתקופה כפי שיורו. כדי לאפשר מעקב אחר ביצוע השתלמויות כלל-ענפיות או ענפיות, מוצע לחייב את האיגודים וההתאחדויות לנהל רישום על אודות השתתפות בעלי תעודות הסמכה בהשתלמויות כאמור.
לסעיף 5 מוצע למחוק את סעיף 3 לחוק העיקרי שלפיו "מי שעוסק, בין בשכר ובין שלא בשכר, כמאמן או כמדריך ספורט במסגרת פעילות ספורט מאורגנת או פעילות ספורט במכון ספורט או במועדון ספורט, בענף ספורט שלא ניתן לגביו צו כאמור בסעיף 2, ואין בידו תעודת הסמכה, יודיע על כך מראש למי שמבקש להעסיקו או לקבל ממנו שירות". מקום שבו לא נקבעה בדין חובה לקבל תעודת הסמכה, ממילא אין צורך להודיע זאת למעסיק או למבקש שירות, ועל כן מוצע למחוק את הסעיף האמור.
לסעיף 6 מוצע להוסיף כותרת סימן ב' לפרק ב', שעניינו הכרה בתעודות שניתנו מחוץ לישראל.
לסעיף 7 מוצע לערוך בסעיף 4 לחוק הספורט, שעניינו הסמכת מאמנים ומדריכים מחוץ לארץ, את התיקונים המחויבים לאור טיוב מערך האסדרה שלפי החוק המוצע.
לסעיף 8 מוצע להוסיף את סימן ג' בפרק ב' לחוק הספורט, שעניינו הכרה במוסדות להכשרת מאמנים ועריכת הכשרות.
בהתאם לסעיף 4א המוצע, אדם לא יערוך הכשרה בסוג מסוים של פעילות ספורט שנקבע בתקנות לפי סעיף 2(א), אלא אם כן הוא מוסד שהוכר לפי החוק בידי הממונה, כמוסד להכשרת מאמנים, באותו סוג של פעילות ספורט. יובהר כי הדרישה להכרה חלה גם על איגודים והתאחדויות העורכים הכשרות, כהגדרתן בחוק המוצע. עוד יובהר בהקשר זה כי הדרישה לקבלת הכרה כאמור, לא תחול על מוסד העורך קורס בתחום של אימון ספורט שאינו מיועד לקבלת תעודת הסמכה, ובכלל זה קורסים שעורך משרד החינוך או מי מטעמו למורים לחינוך גופני.
לפי סעיף 4ב המוצע, הממונה רשאי להכיר במוסד להכשרת מאמנים וכן לחדש הכרה כאמור, בהתקיים התנאים שקבע השר בתקנות. על אף האמור, בהתאם לסעיף 4ה, הממונה יהיה רשאי להכיר לתקופה זמנית שלא תעלה על שנה אחת, במוסד להכשרת מאמנים, גם אם לא מתקיימים במוסד התנאים שקבע השר בתקנות לפי סעיף 4ג, אם סבר כי מתקיימים במוסד התנאים הבסיסיים הדרושים לצורך עריכת ההכשרה (למשל, קיומם של התשתיות והמיתקנים הדרושים לצורך קיום ההכשרה באותו סוג של פעילות ספורט) וכן כי המוסד צפוי לעמוד בכל התנאים בתוך שנה.
סעיף 4ג מסמיך את השר לקבוע תנאים למתן הכרה ולחידושה, וזאת לשם הבטחת הרמה המקצועית של המוסד, קידום התחרות ומניעת ריכוזיות בסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין; תקנות כאמור ויכללו בין השאר דרישות לעניין חובת התאגדות, איתנות פיננסית, המיתקנים וכוח האדם המקצועי במוסד והעדר הרשעה בפלילים. במקרים חריגים ובהתקיים נימוקים מיוחדים שיירשמו, השר רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם יחול פטור מלא או חלקי מהדרישות האמורות, ובכלל זה דרישות מופחתות.
כן מוצע בסעיף 4ד כי השר יקבע בתקנות את תקופת תוקפה של הכרה כאמור, שתהיה, ככלל תקופת אחידה לכל סוגי המוסדות להכשרת מאמנים. עם זאת, במקרים המתאימים, ומטעמים מיוחדים, השר רשאי לקבוע בתקנות תקופות הכרה שונות לפי דרגות התעודות וסוגי פעילויות הספורט.
מעבר לדרישת ההכרה כאמור לעיל, מוסד מוכר להכשרה נדרש לדווח לממונה על פתיחת קורס הכשרה כמפורט בסעיף 4ו המוצע.
לפי סעיף 4ז המוצע, הממונה רשאי לקבוע בנוהל תנאים, הגבלות וחובות שיחולו על מוסדות מוכרים להכשרה, ובכלל זה: תנאי הקבלה להכשרה, חובות גילוי ומסירת מידע בעת ההרשמה להכשרה או במהלכה (למשל, החובה להודיע לחניכים בעת ההרשמה לקורס כי העדר הרשעות הוא תנאי למתן תעודה ולעיסוק באימון ספורט), נושאי הלימוד והיקף שעות הלימוד, הוראות לעניין פרסום תקנון וכן תנאים לסיום הלימודים בהצלחה, מעבר בין מוסדות והכרה בלימודים קודמים. הוראות הנוהל בהתייחס לסוג פעילות ספורט מסוים, ייקבעו לאחר התייעצות עם האיגוד או ההתאחדות באותו סוג פעילות. כיוון שהנוהל האמור הינו מסמך הכולל דרישות מקצועיות שיותאמו לכל סוג של פעילות ספורט ושיעודכנו מזמן לזמן, מוצע לקבוע כי הנוהל יפורסם באתר האינטרנט של המשרד אך לא יהיה טעון פרסום ברשומות.
בסעיף 4ח המוצע מפורטות העילות שבשלן הממונה רשאי לסרב לחדש הכרה במוסד, להגביל הכרה שנתן, לבטל הכרה או להתלותה. בשים לב לחומרתן של העילות לביטול הכרה למוסד, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ד) של הסעיף האמור כי מי שהכרתו בוטלה לא יהיה רשאי להגיש בקשה להכרה באותו סוג פעילות ספורט למשך שנה ממועד ביטול ההכרה, אלא אם כן סבר הממונה כי קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת.
לפי סעיף 4ט, הממונה ינהל מרשם של המוסדות המוכרים שיהיה פתוח לעיון הציבור ושיכלול, בין השאר, פרטים אלה: שם המוסד; סוגי ההכשרות שאושרו לו; תקופת תוקפה של ההכרה; החלטות בדבר התליה, הגבלה או ביטול של הכרה. לשם מתן מידע מפורט ופילוח השוואתי בין המוסדות להכשרת מאמנים, שישמש בין השאר את ציבור הנרשמים להכשרות או המשתתפים בהן, הממונה יהיה רשאי לכלול במרשם כאמור פרטים בנוגע לשיעור מקבלי תעודות ההסמכה מקרב מסיימי הלימודים במוסדות המוכרים ונתונים השוואתיים נוספים.
אשר למוסדות שאינם מוסדות מוכרים - על פי המוצע בסעיף 4י, הדרישה לקבל הכרה מאת הממונה לא תחול על קורס שעורך מוסד שלא לצורך קבלת תעודת הסמכה, ובלבד שעורך הקורס מציין בכל פרסומיו כי הוא אינו מוסד מוכר להכשרת מאמנים לפי החוק או כי הקורס לא אושר בהתאם להוראות החוק.
לשם הבטחת בריאותם של החניכים בקורסים להכשרת מדריכי ספורט ומאמני ספורט מוצע לקבוע, בסעיף 4יא המוצע, כי מוסד מוכר לא יערוך הכשרה לחניך אלא אם כן הוא מחזיק בידו הצהרת בריאות בנוסח המפורט בתוספת, המאשרת כי מצב בריאותו של החניך תקין; על פי המוצע, הצהרת הבריאות תיחתם בידי החניך, ואם הוא קטין - גם בידי אפוטרופסו; הצהרת הבריאות האמורה תעודכן מדי שנה או אם חל שינוי במצבו הבריאותי של החניך; במקרה שבו השיב החניך בחיוב על אחת השאלות שבהצהרת הבריאות, השתתפותו של החניך בקורס ההכשרה מותנית בהמצאתה של תעודה רפואית המאשרת כי השתתפותו בקורס אינה מסכנת את בריאותו. מוסד מוכר להכשרת מאמנים רשאי להוסיף שאלות ודרישות בהתייחס להצהרת הבריאות שהוגשה לו, בשים לב לסוג פעילות הספורט הנוגע לעניין.
על אף הוראות החוק, סעיף 4יב המוצע מאפשר עריכת הכשרה בידי איגוד או התאחדות בלבד (ולא בידי מוסד אחר להכשרת מאמנים), מקום בו הדבר מתחייב לאור דרישות הארגון הבין-לאומי באותו ענף ספורט; כיום, למשל, איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (UEFA) מחייב כי הכשרת מאמנים בדרגות מסוימות תיעשה רק בידי ההתאחדות לכדורגל, לפי דרישות שקבע הארגון האמור. במקרה שבו יקבע הממונה כי קיימת דרישה מחייבת ארגון בין-לאומי כאמור, תגבר הדרישה על הוראות חוק זה ובכלל זה תקנות שהותקנו לפי סעיף 2.
מוצע להוסיף את סימן ד', שעניינו הוראות שונות לעניין פעילות בתחום הספורט. כהסדר משלים לחובה לקבלת תעודת הסמכה החלה על העוסקים באימון ספורט, מוצע לקבוע בסעיף 4יג המוצע, כי אגודות, איגודים, התאחדויות וגופים שמארגנים או שעורכים פעילויות ספורט כדרך עיסוק, כגון מתנ"סים, לא יקיימו ולא יארגנו אימוני ספורט בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה מתאימה או של מי שפטור מהחובה לפי החוק; כן מוצע לקבוע באותו סעיף כי גופים כאמור לא יעסיקו מדריך או מאמן ספורט שאין בידו תעודת הסמכה מתאימה או שאין הוא פטור מהחובה לפי החוק, וכן לא יעסיקו מדריך או מאמן שהורשע בעבירה פלילית כאמור בסעיף 2ג(א) או שלא השלים השתלמות תקופתית בניגוד להוראות סעיף 2ה.
לסעיף 9 מוצע למחוק את המונח "מכון ספורט" מסעיף 5(א) לחוק הספורט, ובהתאמה גם מסעיף ההגדרות שבחוק האמור, שכן מדובר במונח שהצורך בו התייתר. יצוין כי נושא מכוני הכושר מוסדר בחקיקה נפרדת (חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד-1994).
לסעיף 10 סעיף 9(א) לחוק הספורט קובע כיום כי "אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות, איגוד ומועדון ספורט חייבים לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיהם ומצבם הכספי". לפי התיקון המוצע, המונח "מועדון ספורט" יימחק בסעיף זה ובכן בסעיף ההגדרות, שכן לנוכח ההגדרה הקיימת בחוק ל"אגודת ספורט", ההגדרה "מועדון ספורט" מתייתרת ויש למחקה.
לסעיף 11 מוצע להוסיף את סימן ה' לפרק ב' שעניינו פיקוח.
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, מוצע בסעיף 14א כי השר ימנה מפקחים מבין עובדי מינהל הספורט שבמשרד, ובהם הממונה שיעמוד בראש מערך הפיקוח. בשים לב לסמכויות הפיקוח המסורות למפקחים וטיבן, נקבעו בסעיף קטן (ב) של הסעיף האמור, תנאים להסמכת מפקחים, ובכלל זה לעניין העדר הרשעה בפלילים, העדר ניגוד עניינים והכשרה מתאימה לתפקיד. סמכויות הפיקוח המסורות למפקחים מפורטות בסעיף 14ב המוצע, ובכללן הסמכויות האלה:
(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודה מזהה;
(2) לדרוש מכל אדם העוסק באימון ספורט, עובד במוסד המקיים הכשרות או קורסים או תלמיד במוסד כאמור, וכן גוף שמארגן או עורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, למסור כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח ביצוע הוראות חוק זה או להקל על ביצוען;
(3) להיכנס לכל מקום שבו פועל גוף כאמור בפסקה (2), בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
לצורך ייעול מערך הפיקוח והאכיפה, מוצע בסעיף 14ג לאפשר למשרד להסתייע בשירותיהם של בודקים במיקור חוץ שאינם עובדי המדינה, ובלבד שיעמדו בתנאי הכשירות להסמכת מפקחים כאמור לעיל. בודקים כאמור יוסמכו לבצע בדיקות לפי רשימות תיוג (check list) ותכנית עבודה שיקבע הממונה. רשימות התיוג ייקבעו על ידי השר בצו, בשים לב להיבטים של הגנה על פרטיות, ויהיו זמינים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד. לפי סעיף 14ד המוצע, לבודק יוקנו סמכויות מצומצמות מאלה המוקנות למפקח, ובנוסף לכך הוא יוכל לממש סמכויות אלה רק בתנאי שבטרם ייכנס למקום הבדיקה או יחל בבדיקה, יסביר לנבדק את מטרת הפעולה ואת הזכות לסרב לכניסתו למקום הבדיקה או לביצוע הבדיקה עד לתחילת ביצועה של הבדיקה.
לשם השלמת מערך האכיפה והפיקוח, מוצע לעגן בסעיף 14ה המוצע את סמכות הממונה ליתן הוראות לבעל תעודת הסמכה או מוסד מוכר להכשרת מאמנים, במקרה של הפרה. לפי הסעיף המוצע, הממונה או מפקח שהסמיך לכך יהיו רשאים ליתן הוראות לתיקון ההפרה שנמצאה, להפסקת אימון ספורט או הכשרה או להימנעות מעריכת מבחנים לחניכי הקורס, לפי העניין.
לפי סעיף 14ו המוצע, מפקח או בודק יענדו באופן גלוי תג המזהה אותם ואת תפקידם ויציגו, לפי דרישה, תעודה חתומה בידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך, המעידה על תפקידם. הסעיף האמור נועד לאפשר זיהוי של המפקחים והבודקים בעת מילוי תפקידם.
מוצע להוסיף את סימן ו' לפרק ב' שעניינו אכיפה מינהלית.
כללי
בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים ארוכות נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala prohibita, קרי: עבירות הסדר). עם השנים גברה התפיסה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי, הטלת סנקציות בידי רשות מינהלית ולא בידי בית משפט, מתאים יותר לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.
יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית, טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה מהירה להפרה ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר ציות. לכן, ההפרות שבשלהן מופעלת אכיפה מינהלית הן הפרות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן נוכח מקצועיותו של הממונה, שהוא המאסדר של התחום, והיכרותו את ההוראות המחייבות את הפועלים בתחום שעליו הוא אמון.
בנוסף, הטלת הסנקציה המינהלית – העיצום הכספי, שונה מהטלת הסנקציה הפלילית. הסנקציה המינהלית היא סנקציה כספית בעוד שהסנקציה הפלילית יכולה להטיל גם מגבלות על החירות (דוגמת עונש מאסר). הסנקציה המינהלית אינה מלווה בקלון החברתי המלווה הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי.
לכן, מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק תגרור התראה מינהלית או הטלה של עיצום כספי, כפי שיפורט להלן.
תכליתה של הסנקציה המינהלית היא תכלית הרתעתית-מניעתית. היא מניחה כי ביצוע הפרות של עבירות הסדר נעשה מתוך שיקולים תועלתניים של המפר, שסבור, למשל, שאי קיום ההוראה עשוי לחסוך לו הוצאות. גובה הסכום של העיצום הכספי לפי הצעת החוק נועד למנוע את התמריץ הכלכלי להפר את החוק, קרי לנטרל את קיומה של "ההפרה היעילה". עם זאת, גובה הסכום של העיצום הכספי המוצע הינו מידתי ואינו מסכן את המשך פעילותו הכלכלית של המפר, שכן מטרת הסנקציה המינהלית היא החזרת המפוקח למשטר ציות ולא לגרום, בפועל להפסקת פעילותו. בהמשך לכך, נקבע מדרג של סכומים לעניין העיצום הכספי, באופן שהסכום הנמוך ביותר נקבע לגבי יחיד העוסק באימון ספורט בלא תעודת הסמכה בניגוד להוראות החוק והסכום הגבוה ביותר נקבע ביחס למוסד להכשרת מאמנים שהוא תאגיד, הפועל בלא הכרה בניגוד להוראות החוק.
להלן העילות להטלת עיצומים כספיים, וסכומי העיצום המוצעים, כמפורט בסעיף 14ז המוצע:
(1) עיסוק באימון ספורט בסוג של פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, בלא תעודת הסמכה מתאימה, בניגוד להוראות החוק - 20,000 שקלים חדשים;
(2) קיום אימון ספורט או ארגון אימון ספורט, בידי אגודה, איגוד, התאחדות או גוף שמארגן או שעורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה מתאימה, בניגוד להוראות החוק - 30,000 שקלים חדשים;
(3) העסקת מאמן ספורט בידי גוף מהגופים המנויים בפסקה (2), שאין לו תעודת הסמכה מתאימה או שהורשע בפלילים, בניגוד להוראות החוק – 30,000 שקלים חדשים;
(4) העסקת מאמן ספורט בידי גוף מהגופים המנויים בפסקה (2), שלא השלים השתלמות תקופתית, בניגוד להוראות החוק – 10,000 שקלים חדשים;
(5) עריכת הכשרה בסוג פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, בלא הכרה כמוסד מוכר להכשרת מאמנים, בניגוד להוראות החוק - 100,000 שקלים חדשים, ואם המפר אינו תאגיד –60,000 שקלים חדשים;
(6) עריכת הכשרה בידי מוסד מוכר להכשרת מאמנים, שלא לפי התנאים שנקבעו לפי חוק זה, ובכלל זה הנוהל שקבע הממונה - 50,000 שקלים חדשים, ואם המפר אינו תאגיד –30,000 שקלים חדשים;
(7) עריכת קורס באימון ספורט בסוג פעילות ספורט המנוי בתקנות לפי סעיף 2, שלא לצורך קבלת תעודת הסמכה, בלא שצוין כי עורך ההכשרה אינו מוסד מוכר להכשרה, בניגוד להוראות החוק - 80,000 שקלים חדשים, ואם המפר אינו תאגיד –50,000 שקלים חדשים.
בסעיפים 14ח עד 14י מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות זו. הוראות מפורטות אלו נועדו להבטיח זכויות בסיסיות של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שיוויונית של הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות.
השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק הוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (להלן – הודעה על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי לממונה יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שבפני הממונה.
בסעיף 14ט המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר בפני הרשות, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון את טענותיו בפני הממונה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, והממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים. למפר זכות לטעון את טענותיו בכתב אולם לממונה שמורה הזכות להיענות לבקשת מפר לטעון את טענותיו בעל פה בפני הממונה.
בסעיף 14י מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקל הממונה את טענות המפר יחליט האם יש להטיל עיצום כספי ומה גובהו. ככל שהממונה יחליט כי לא נתגלו עובדות חדשות הסותרות או משנות את התשתית הראשונית שעליה נסמך כי אכן בוצעה הפרה, יטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא בפני הממונה עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכול הממונה להפעיל את סמכותו להפחית את סכום העיצום הכספי.
ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר ויהיה על המפר לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.
חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי טבען. מוצע בסעיף 14יא לקבוע כי להפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. בהפרה חוזרת, מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר רצידיביסט.
מאחר שההסדר המוצע מסמיך את הממונה להטיל עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של הממונה להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף 14יב. מוצע לקבוע סמכות לשר, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בתקנות מקרים, נסיבות ושיקולים שבהתקיימם יפחית הממונה את העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם (להלן- תקנות ההפחתה).
בתקנות ההפחתה רשאי השר להביא בחשבון, מקרים, נסיבות ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח המציית בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף פעולה עם הממונה אשר נכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת הישנות ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה. כמו כן, במסגרת תקנות ההפחתה ראוי אף להתחשב במחזור עסקאותיו של המפר ולהפחית את סכום העיצום הכספי במקרים שבהם קיים חשש להמשך פעילותו הכלכלית של המפוקח. זאת, מאחר שמטרת העיצום הכספי, כאמור להלן, היא להשיב את המפוקח למשטר ציות ולא לסכן את פעילותו הכלכלית.
בסעיף 14יג מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 14ז שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה של ערעור לבית המשפט. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני הממונה – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים בהם הוגש ערעור לבית המשפט, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
מוצע לקבוע בסעיף 14יד כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, עד לתשלומו. עוד מוצע בסעיף 14טז לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.
בסעיף 14יז מוצע לקבוע בסעיף קטן (א) את סמכותו של הממונה להמציא למפר שהפר את הוראות סעיף 14ז התראה מינהלית, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 14ח. התראה מינהלית היא כלי אכיפה מקדים להטלת עיצום כספי והממונה יהיה רשאי להמציאה למפר בהתקיימות הנסיבות המנויות בנהלים שהורה עליהם הממונה באישור היועץ המשפטי לממשלה. מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי בהתראה המינהלית שימציא למפר, יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה, יבקשו להפסיק את ההפרה ויציין כי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה הוא יהיה צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת וכן לציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי סעיף 14יח.
לפי סעיף 14יח המוצע, התראה מינהלית שהוציא הממונה למפר תהיה ניתנת לביטול, לבקשת המפר בתוך 30 ימים, אם המפר לא ביצע את ההפרה או שהמעשה המתואר בהתראה אינו מהווה הפרה. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי החלטת הממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקיו.
במקרה שבו המפר ממשיך לבצע את ההפרה שבשלה נמסרה לו ההתאמה, מוצע לקבוע בסעיף 14יט את סמכותו של הממונה למסור לו דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת כקבוע בסעיף 14יא, ולמפר תהיה זכות הטיעון לפני הממונה לעניין סכום העיצום הכספי. עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי עת נמסרה למפר התראה מינהלית והמפר חזר והפר הוראה שבשלה נשלחה ההתראה בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה כהפרה חוזרת והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת.
מוצע לקבוע בסעיף 14כ כי על כל החלטה סופית של הממונה לפי סימן זה ניתן יהיה להגיש ערעור לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט שלום. עוד מוצע להבהיר כי עיכוב החלטה של הממונה במקרה של הגשת ערעור, נתונה לשיקול דעתו של הממונה או של בית המשפט אליו הוגש הערעור. עוד מוצע לקבוע כי אם התקבל הערעור, סכום הכסף שיוחזר למפר יהיה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.
בהתאם לסעיף 14כא, מוצע לחייב את הממונה לפרסם את החלטותיו בדבר הטלת עיצום כספי. תכלית חובת הפרסום היא הבטחת שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתו של הממונה, אשר בידיו מסורה סמכות רבת עוצמה. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה.
ככל שמדובר במפוקחים שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם. פרסום השם מהווה פגיעה בפרטיות, וככל שניתן להשיג את הפרסום בלא פגיעה בפרטיות – ראוי שכך ייעשה. יחד עם זאת, ככל שנדרש להזהיר את הציבור מפני התנהלות של מפר מסוים, על אף שמדובר ביחיד, ניתן יהיה לפרסם את שמו.
מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע להבהיר כי הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי.
מוצע לקבוע בסעיף 14כב כי תשלום עיצום כספי אן המצאת התראה מינהלית לפי סימן זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם, במידה שהפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית לפי כל דין. אולם, מוצע להבהיר כי לא ניתן לנקוט במקביל באכיפה מינהלית ואכיפה פלילית, כך שעל הממונה להחליט באיזה מסלול הוא בוחר. על כן, אם הוגש נגד המפוקח כתב אישום בשל מעשה המהווה גם הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה בהליכי אכיפה מינהלית. באופן דומה, אם החל הליך מנהלי כנגד המפוקח, לא יוגש נגדו כתב אישום אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. מוצע להבהיר, כי אם המפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששילם כעיצום כספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
לסעיף 12 מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק הספורט, הוא סעיף העונשין, ולקבוע כעבירה פלילית שעונשה עד חצי שנת מאסר, את שתי העבירות האלה: האחת, אגודת ספורט, איגוד, התאחדות או גוף שמארגן או שעורך פעילויות ספורט כדרך עיסוק, המבצע אימון ספורט או המארגן אימון ספורט כאמור, בלא נוכחות של בעל תעודת הסמכה מתאימה, בניגוד להוראות החוק; והאחרת, אדם העורך הכשרה בלא הכרה מאת הממונה, או שלא בהתאם לתנאי ההכרה, בניגוד להוראות החוק. מדובר בהפרות חמורות ובמקרים אלה מוצע שלא להסתפק באכיפה מינהלית בלבד.
לסעיף 13 מוצע להוסיף את כותרת סימן ח' לפרק ב', שעניינו תחולה ושמירת דינים.
לסעיף 14 מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק הספורט, הקובע סייגים לתחולת החוק, ולהורות במסגרתו כי הוראות סעיף 4יג לא יחולו על ביצוע פעולות כאמור באותו סעיף בידי מוסד חינוך או מי מטעמו, ובלבד שהפעולות נערכות בפיקוח משרד החינוך ולפי הנחיותיו.
לסעיף 15 בהמשך להצעה למחוק את המונח "מועדון ספורט" מחוק הספורט, מוצע למחוק את המונח גם בסעיף 17י לחוק העיקרי, העוסק בתפקידי המועצה הלאומית לספורט.
לסעיף 16 מוצע לתקן את סעיף 18 לחוק הספורט, שעניינו ביצוע ותקנות, ולהוסיף במסגרתו את סעיף קטן (ד) לעניין אגרות.
מוצע להסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות בעד בקשה לקבלת הכרה במוסד להכשרת מאמנים או בקשה לחידוש הכרה כאמור וכן בעד בחינה עיונית או מעשית שיערוך המשרד או מי מטעמו. על פי המוצע, יכול שתיקבע בתקנות כאמור אגרה שונה לפי סוגים של פעילויות ספורט או רישיונות.
לסעיף 17 מוצע להוסיף את התוספת שבה מובא נוסח שאלון הצהרת הבריאות למועמד לקורס להכשרת מאמנים.
לסעיף 18 מוצע לערוך תיקון עקיף בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כך שיובהר כי עתירה נגד החלטה של רשות לפי חוק הספורט, למעט החלטה לפי פרק ג' לחוק האמור העוסק במועצה הלאומית לספורט, תהיה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים.
לסעיף 19 לשם היערכות מיטבית ליישומו של החוק, באופן שיאפשר למשרד כמו גם לעוסקים בתחום פרק זמן מספיק לצורך התארגנות, מוצע לקבוע כי תחילתו תהיה שנה מיום פרסומו.