תקנות שירותי תשלום (פטור מתחולת החוק), התשפ"א- 2021
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן – החוק) מחליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ויוצר הסדרה חדשה ורחבה לשירותי תשלום שונים. החוק מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין הלקוח וקובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות, במטרה להגן על הלקוח ועל-מנת להעניק לצרכנים הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. הוראות החוק חלות באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום, לרבות אמצעי תשלום מתקדמים.
במסגרת ההוראות המסדירות את ביצוע פעולת התשלום, נחקק סעיף 14(א) לחוק הקובע כי נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, והוא אינו רשאי לנכות מכספים אלו עמלה או כל חיוב אחר. הוראה זו נועדה להבטיח את קיום עסקת היסוד באופן תקין ולמנוע מצב שבו בעקבות ניכוי עמלה או חיוב המוטב יקבל בסופו של התהליך סכום כסף נמוך יותר ממה שהיה אמור לקבל, דבר העשוי להצמיח לו טענות כלפי המשלם, למשל בדבר הפרת חוזה.
במסגרת ההיערכות של נותני שירותי תשלום לכניסת החוק לתוקף עלה כי יש קושי ביישום הסעיף מקום בו הכספים המועברים הינם במטבע זר או מקום בו הכספים מועברים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT (להלן- מערכת SWIFT). זאת, הואיל וביצוען של העברות כספים אלו, המתבצעת באמצעות מערכת SWIFT, כרוכה בהכרח בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה זרים אשר אינם כפופים לחוק הישראלי ופועלים בדרך של ניכוי עמלה מהסכום המועבר. כמו כן, נותן שירותי התשלום בישראל לא מתקשר בחוזה עם כל המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הפועלים במסגרת פעולת תשלום מסוימת, ואינו יכול לדעת מראש את זהותם, את מספרם, או את סכום העמלה שייגבה על ידי כל אחד מהם, עבור ביצועה של אותה פעולת תשלום. לפיכך, על אף שנותן שירותי התשלום הישראלי לא מנכה בעצמו עמלה או חיוב אחר מהסכום המועבר במסגרת פעולת התשלום, המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הזרים עלולים לנכות את העמלות שהם גובים מהסכום המועבר ועל כן יש צורך לפטור פעולת תשלום כאמור מהוראות הסעיף.
לאור זאת, מוצע לקבוע פטור בתקנות, בהתאם לסמכות שניתנה לשר לפי סעיף 48(ב) לחוק, לפיו האיסור הקבוע בסעיף 14 לחוק, לא יחול מקום בו ביצוע פעולת התשלום כרוכה בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה כאמור, דהיינו, כאשר מדובר בהעברות כספים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וכאשר מדובר בהעברות כספים במטבע זר, באמצעות מערכת SWIFT.
יצוין כי כדי להתמודד עם החשש לפגיעה בעסקת היסוד כתוצאה מניכוי העמלה או החיוב על ידי נותני השירותים הזרים המאסדרים יפעלו במקביל לאסדרה משלימה שתסייע למשלם בקבלת החלטות מושכלות לגבי עלות השירות והסכום שיש להעביר בכדי לקיים את עסקת היסוד. לאור האמור, מוצע כי הפטור יחול רק לגבי נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח.
כמו כן, מוצע כי פטור כאמור לא יחול במקרה של העברת כספים המאפשרת ללקוח לבחור ולשאת בכל תשלומי העמלות הכרוכות בהעברת הכספים (Our); סייג זה לפטור נובע מכך שבמקרה ייחודי זה ניתן להבטיח כי סכום העמלות לא ינוכה מהסכום המועבר והלקוח יחויב בו בנפרד ומתוך רצון לצמצם ככל הניתן את הפטור הניתן מהוראות הסעיף ולקיים את תכליתו.
יצוין, כי האיסור שבסעיף 14 לחוק שירותי תשלום, אימץ אל הדין הישראלי כלל זהה שנקבע בדירקטיבה האירופאית השנייה לעניין מתן שירותי תשלום (Payment Services Directive, Directive (EU) 2015/2366), הידועה כ- PSD2. בדומה, גם הפטור אותו מוצע לקבוע כעת בתקנות לפי חוק שירותי תשלום כמוסבר לעיל, מתבסס על פטור זהה שנקבע בדירקטיבת ה- PSD2, ולפיו הכלל האמור לא יחול במקרים של העברות כספים אל מחוץ לתחומי האיחוד האירופאי ובמקרים של העברות כספים במטבעות של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופאי.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"א- 2021
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 48(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
סייג לתחולה |
1. |
(א) הוראת סעיף 14(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 לא תחול על פעולת תשלום שמתקיימים לגביה אחד מהתנאים המפורטים להלן: |
|
|
|
|
|
(1) פעולת תשלום המבוצעת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, שבמסגרתה מועברים כספים במטבע חוץ, מחשבון תשלום בגוף פיננסי מפוקח או לחשבון תשלום בגוף פיננסי מפוקח; |
|
|
|
|
(2) פעולת תשלום המבוצעת באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT, שבמסגרתה מעביר גוף פיננסי מפוקח כספים בשקלים חדשים אל נותן שירותי תשלום למוטב שמקום מושבו אינו בישראל. |
|
|
|
(ב) סעיף קטן (א) לא יחול על פעולת תשלום שלגביה בחר המשלם לשאת בתשלום כל העמלות החלות בגין ביצוע פעולת התשלום. |
|
|
תחילה |
2. |
תחילתן של תקנות אלה ביום כניסת החוק לתוקף (14 באוקטובר 2020). |
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
בני גנץ
שר המשפטים
דברי הסבר
תקנה 1
סעיף 14(א) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 קובע כי נותן שירותי תשלום יעביר את מלוא הכספים שלגביהם ניתנה הוראת תשלום, והוא אינו רשאי לנכות מכספים אלו עמלה או כל חיוב אחר. הוראה זו נועדה להבטיח את קיום עסקת היסוד באופן תקין ולמנוע מצב שבו בעקבות ניכוי עמלה או חיוב המוטב יקבל בסופו של התהליך סכום כסף נמוך יותר ממה שהיה אמור לקבל, דבר העשוי להצמיח לו טענות כלפי המשלם, למשל בדבר הפרת חוזה.
במסגרת ההיערכות של נותני שירותי תשלום לכניסת החוק לתוקף עלה כי יש קושי ביישום הסעיף מקום בו הכספים המועברים הינם במטבע זר או מקום בו הכספים מועברים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, באמצעות מערכת העברה בנקאית SWIFT (להלן- מערכת SWIFT). זאת, הואיל וביצוען של העברות כספים אלו, המתבצעת באמצעות מערכת SWIFT, כרוכה בהכרח בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה זרים אשר אינם כפופים לחוק הישראלי ופועלים בדרך של ניכוי עמלה מהסכום המועבר. כמו כן, נותן שירותי התשלום בישראל לא מתקשר בחוזה עם כל המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הפועלים במסגרת פעולת תשלום מסוימת, ואינו יכול לדעת מראש את זהותם, את מספרם, או את סכום העמלה שייגבה על ידי כל אחד מהם, עבור ביצועה של אותה פעולת תשלום. לפיכך, על אף שנותן שירותי התשלום הישראלי לא מנכה בעצמו עמלה או חיוב אחר מהסכום המועבר במסגרת פעולת התשלום, המתווכים הפיננסיים ונותני שירותי הקורספונדנציה הזרים עלולים לנכות את העמלות שהם גובים מהסכום המועבר ועל כן יש צורך לפטור פעולת תשלום כאמור מהוראות הסעיף.
לאור זאת, מוצע לקבוע פטור בתקנות, בהתאם לסמכות שניתנה לשר לפי סעיף 48(ב) לחוק, לפיו האיסור הקבוע בסעיף 14 לחוק, לא יחול מקום בו ביצוע פעולת התשלום כרוכה בקבלת שירותים ממתווכים פיננסיים ונותני שירותי קורספונדנציה כאמור, דהיינו, כאשר מדובר בהעברות כספים אל מחוץ לתחומי מדינת ישראל, וכאשר מדובר בהעברות כספים במטבע זר, באמצעות מערכת SWIFT.
יצוין כי כדי להתמודד עם החשש לפגיעה בעסקת היסוד כתוצאה מניכוי העמלה או החיוב על ידי נותני השירותים הזרים המאסדרים יפעלו במקביל לאסדרה משלימה שתסייע למשלם בקבלת החלטות מושכלות לגבי עלות השירות והסכום שיש להעביר בכדי לקיים את עסקת היסוד. לאור האמור, מוצע כי הפטור יחול רק לגבי נותן שירותי תשלום שהוא גוף פיננסי מפוקח.
כמו כן, מוצע כי פטור כאמור לא יחול במקרה של העברת כספים המאפשרת ללקוח לבחור ולשאת בכל תשלומי העמלות הכרוכות בהעברת הכספים (Our); סייג זה לפטור נובע מכך שבמקרה ייחודי זה ניתן להבטיח כי סכום העמלות לא ינוכה מהסכום המועבר והלקוח יחויב בו בנפרד ומתוך רצון לצמצם ככל הניתן את הפטור הניתן מהוראות הסעיף.
יצוין, כי האיסור שבסעיף 14 לחוק שירותי תשלום, אימץ אל הדין הישראלי כלל זהה שנקבע בדירקטיבה האירופאית השנייה לעניין מתן שירותי תשלום (Payment Services Directive, Directive (EU) 2015/2366), הידועה כ- PSD2. בדומה, גם הפטור אותו מוצע לקבוע כעת בתקנות לפי חוק שירותי תשלום כמוסבר לעיל, מתבסס על פטור זהה שנקבע בדירקטיבת ה- PSD2, ולפיו הכלל האמור לא יחול במקרים של העברות כספים אל מחוץ לתחומי האיחוד האירופאי ובמקרים של העברות כספים במטבעות של מדינות שאינן חברות באיחוד האירופאי.
תקנה 2
מוצע כי הפטור יחול החל מיום כניסתו של חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 לתוקף. הקושי בישימות סעיף 14(א) לחוק עלה במסגרת ההיערכות לקראת כניסתו לתוקף אך התקנת תקנות הפטור בנושא לא הושלמה עד לכניסתו לתוקף.