טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון מס' ....), התשפ"א-2020

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנה 28 לתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985 (להלן – התקנות העיקריות), קובעת כי על בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – החברה) להתקין טלפונים ציבוריים גובים (להלן – טלפונים ציבוריים) בהיקף רחב. נוכח העובדה כי השימוש בטלפונים הציבורים פחת משמעותית בשנים האחרונות, בין היתר, לאור העלייה בצריכה ובשימוש בטלפון נייד, לא קיימת עוד הצדקה להצבת טלפונים ציבוריים חדשים וכן לא קיים צורך בפריסה כה רחבה של טלפונים ציבוריים קיימים, כנדרש כיום בתקנה 28 לתקנות העיקריות. לפיכך, מוצע לקבוע חובה של החברה להעביר למנהל הכללי של משרד התקשורת, עד תום הרבעון הראשון של כל שנה קלנדרית, דו"ח המפרט את הטלפונים הציבוריים שהחברה מחויבת בהסרתם. עוד מוצע, לקבוע מנגנון לפיו החברה תהא מחויבת להסיר טלפונים ציבוריים שנעשה בהם שימוש של פחות מ-100 דקות שיחה בממוצע בחודש בשנה שקדמה להגשת הדו"ח. כמו כן, מוצע לחייב את החברה לתפעל ולתחזק טלפונים ציבוריים שהיו קיימים ערב תחילתו של תיקון זה ואין החברה מחויבת בהסרתם בהתאם למנגנון האמור. כמו כן, מוצע לקבוע כי במקרים מיוחדים ופרטניים, תהא למנכ"ל המשרד הסמכות להורות על הסרה או תפעול של טצ"ג שלא בהתאם למנגנון האמור וזאת על מנת לאפשר מתן מענה למקרים חריגים בהם משקולים של טובת הציבור יש להסיר או להפעיל טצ"ג גם אם נעשה בו שימוש העולה על 100 דקות בממוצע בחודש או הנמוך ממנו, לפי העניין, והכול בכפוף להודעה לחברה ומתן אפשרות לחברה לטעון את טענותיה בפניו בנושא.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה) (תיקון מס'  ....), התשפ"א-2020

 

 

___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2020)

(חמ _____-3)

 

__________________

בנימין (בני) גנץ

שר התקשורת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

 

כללי

תקנה 28 לתקנות הבזק (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ"ה-1985 (להלן – התקנות העיקריות), קובעת כי על בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – החברה) להתקין טלפונים ציבוריים בשטחים ציבוריים ואף קובעת את מספר הטלפונים הציבוריים שעליה להתקין בכל שטח ציבורי, בכפוף לתנאים שנקבעו בתקנה לדוגמה צפיפות האוכלוסייה, גודל השטח וכו'.

בשנים האחרונות, השימוש בטלפונים הציבורים הגובים פחת משמעותית, בין היתר, לאור העלייה בצריכה ובשימוש בטלפון הנייד ולכן לא קיימת עוד הצדקה להצבת טלפונים ציבוריים חדשים וכן לא קיים צורך בפריסה כה רחבה של טלפונים ציבוריים קיימים, כפי שמתחייב מתקנה 28 לתקנות העיקריות בנוסחה כיום.

לאחר פרסום "קול קורא" בעניין זה, וקבלת התייחסויות מהציבור לרבות רשויות מקומיות ונציגי ציבור, נבחנה הסוגיה במשרד התקשורת ומוצע לתקן את תקנה 28 לתקנות העיקריות ולקבוע מנגנון לפיו תוטל על החברה חובה להסיר או לתפעל טלפונים ציבוריים בהתאם לתדירות השימוש שנעשה בהם.

 

לתקנה 1

טלפון ציבורי גובה מוגדר בסעיף 1 לתקנות העיקריות כך: "טלפון ציבורי גובה של החברה הממוקם ברשות הרבים כמשמעותו בחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד-1984, והמופעל באמצעות כרטיס שיחות (טלכרט) או כרטיס אשראי כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986" (להלן – ההגדרה). בתיקון זה מוצע להחליף את תקנה 28 לתקנות העיקריות, אשר קובעת כי על החברה להתקין טלפונים ציבוריים בשטחים ציבוריים, בתקנה חדשה שתקבע כי על החברה להסיר או לתפעל טלפונים ציבוריים המותקנים כיום, בהתאם לתדירות השימוש. לפיכך ובהתאם למוצע, תבוטל חובת החברה להתקין טלפונים ציבוריים חדשים וחובת החברה להסרה או תפעול של טלפונים ציבוריים תתייחס רק לטלפונים שכבר הותקנו. בהתאם לאמור, מוצע לתקן את ההגדרה של טלפון ציבורי ולהבהיר כי הכוונה לטלפונים ציבוריים אשר הותקנו ערב תחילתו של התיקון המוצע לתקנות העיקריות.

 

לתקנה 2

מוצע להחליף את תקנה 28 לתקנות העיקריות ובמקומה לקבוע תקנה חדשה כמפורט להלן (נוסח תקנה 28 לתקנות העיקריות שמוצע למחוק מצורף ומסומן כנספח א'):

בתקנת משנה (א) המוצעת - מוצע לקבוע חובה של החברה להעביר למנהל הכללי של משרד התקשורת (להלן- המנהל), דו"ח עד תום הרבעון הראשון של כל שנה קלנדרית, המפרט את הטלפונים הציבוריים בהם נעשה שימוש של מתחת ל-100 דקות שיחה בחודש בממוצע בשנה שקדמה להגשת הדו"ח ועל החברה להסירם בהתאם לקבוע בתקנת משנה (ב) המוצעת.

בתקנת משנה (ב) המוצעת - מוצע לקבוע מנגנון לפיו תחויב החברה להסיר טלפונים ציבוריים בהם נעשה שימוש של מתחת ל-100 דקות שיחה בחודש בממוצע בשנה.

בתקנת משנה (ג) המוצעת - מוצע לקבוע חובה לתפעול ותחזוקה של טלפונים ציבוריים קיימים אשר אין החברה מחויבת להסירם.

בתקנת משנה (ד) המוצעת - מוצע לקבוע כי כלל העלויות הנובעות מתפעול, תחזוקה והסרה של טלפון ציבורי, לרבות בגין השבת השטח הציבורי לקדמותו לאחר הסרתו, יחולו על החברה שבאחריותה כלל הפעולות הכרוכות בחובות המוטלות עליה בתקנות משנה (ב) ו-(ג) המוצעות.

בתקנת משנה (ה) המוצעת - מוצע להעניק למנהל סמכות, במקרים מיוחדים ופרטניים, להורות על הסרה או תפעול של טלפון ציבורי, שלא בהתאם למנגנון הקבוע בתקנות משנה (ב) ו-(ג) המוצעות וזאת על מנת לאפשר מתן מענה למקרים חריגים, בהם משקולים של טובת הציבור, יש להסיר או להפעיל טלפון ציבורי גם אם נעשה בו שימוש העולה על 100 דקות בממוצע בחודש או נמוך ממנו, לפי העניין, במהלך השנה שקדמה להגשת הדו"ח והכול בכפוף להודעה לחברה ומתן אפשרות לחברה לטעון את טענותיה בפניו בנושא.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נספח א' – נוסח תקנה 28 לתקנות העיקריות שמוצע למחוק

"(א)    בתקנה זו -

"חוף רחצה" - מקום רחצה מוכרז כמשמעותו בחוק הסדרת מקומות רחצה, תשכ"ד-1964;

           "טצ"ג" - (נמחקה);

"מוסד חינוכי" - בית ספר כמשמעותו בפקודת החינוך [נוסח חדש], תשל"ח-1978, לרבות פנימיה וישיבה ולמעט מוסד מוכר;

"מקום כינוס המוני חד-פעמי" - מקום שבו מתכנס ציבור גדול באופן חד-פעמי לשם אסיפה או מופע בידור וכיוצא באלה;

"מקום כינוס המוני קבוע" - מקום שאליו מוזמן הציבור הרחב או מורשה להיכנס אליו ולשהות בו, ומבלי לגרוע מכלליות ההגדרה, ייראו כמקום כינוס המוני קבוע כל אחד מאלה:

(1)    אכסניית נוער - שמספר החדרים בה הוא לפחות 25;

(2)    בית- חולים - כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940;

(3)    בית מלון - מלון רשום כמשמעותו בתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשנ"ב-1992;

(4)    בית עינוג ציבורי - מבנה או כל סוג אחר של חצרים המשמש למטרה של עינוג ציבורי כמשמעותו בסעיף 3(ב) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ואשר נועד לאכלס לפחות 250 בני אדם;

(5)    מוסד מוכר - מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958, או מוסד שניתן לו היתר לפי סעיף 21א לחוק האמור;

(6)    מסוף מעבר - כמשמעותו בחוק רשות שדות התעופה (הוראת שעה), תש"ם-1980;

(7)    נמל ים - כל אחד מהנמלים המפורטים בתוספת לחוק רשות הנמלים והרכבות, תשכ"א-1961;

(8)    נמל תעופה - כל אחד משדות התעופה המפורטים בתוספת לחוק רשות שדות התעופה, תשל"ז-1977;

(9)    קניון - מבנה מקורה שבו מרוכזים 30 בתי עסק לפחות;

(10)  תחנת אוטובוסים מרכזית - תחנת אוטובוסים המשמשת כתחנת מוצא ותחנת יעד ל-15 קווי אוטובוס לפחות, הכל כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961;

(11)  תחנת דלק - עסק לפי פרט 2.2א' בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995;

(12)  תחנת רכבת - תחנת רכבת המשמשת כתחנת מוצא וכתחנת יעד לרכבת.

           (ב)   החברה תתקין טצ"ג במספר שלהלן לפחות:

(1)    בכל חוף רחצה - טצ"ג אחד לכל קילומטר אורך שבחוף הרחצה;

 

(2)    בכל מוסד חינוכי שנתן הסכמתו להתקנת טצ"ג ושמספר התלמידים הלומדים בו -

(א)   עולה על 100 עד 500 - טצ"ג אחד;

(ב)    עולה על 50 עד 500 והוא פנימיה - טצ"ג אחד;

(ג)    עולה על 500 - האמור בפסקת משנה (א) או (ב), לפי הענין, בתוספת טצ"ג אחד לכל 1000 תלמידים נוספים או חלק מהם;

(3)    בכל מקום כינוס המוני חד פעמי - ארבעה טצ"גים לפחות, ובלבד שמארגני הכינוס הודיעו לחברה על קיום הכנס זמן סביר לפני מועד קיומו; במקרה של מספר כינוסים בו זמניים, יקבע המנהל הכללי של החברה סדרי עדיפויות לענין התקנת המערכות כאמור, בהתחשב במספר המשתתפים בכינוסים ובאפשרויות הטכניות של החברה;

(4)    בכל מקום כינוס המוני קבוע למעט המקומות המפורטים בפסקאות (1) עד (12) בהגדרה "מקום כינוס המוני קבוע" שבתקנת משנה (א) - טצ"ג אחד;

(5)    בכל רשות מקומית שמספר בתי האב בה -

(א)   עולה על 60 עד 240 - טצ"ג אחד;

(ב)    עולה על 240 עד 480 - שני טצ"גים;

(ג)    עולה על 480 - כאמור בפסקת משנה (ב), בתוספת טצ"ג אחד לכל 240 בתי אב נוספים.

(6)    בכל אכסניית נוער - באכסדרה או בשטח ציבורי אחר בה - שמספר החדרים בה -

(א)   עד 25 - טצ"ג אחד;

(ב)    עולה על 25 - כאמור בפסקת משנה (א) בתוספת טצ"ג אחד לכל 25 חדרים נוספים;

(7)    בכל בית חולים, בכל שטח ציבורי בו - טצ"ג אחד; לענין זה, "שטח ציבורי" - כל אחד מאלה: אזור חדר מיון וקבלת חולים; אזור מרפאות חוץ; אזור חדרי לידה; האכסדרה של כל קומה שמעל לקומת הקרקע בבנין רב-קומות, מחוץ למחלקות האשפוז; האכסדרה של מחלקת אשפוז המצויה בבנין מבודד;

(8)    בכל בית מלון - באכסדרה או בשטח ציבורי אחר בו - שמספר החדרים בו -

(א)   עולה על 15 עד 100 - 2 טצ"גים;

(ב)    עולה על 100 - כאמור בפסקת משנה (א) בתוספת טצ"ג אחד לכל 100 חדרים נוספים ולא יותר מששה טצ"גים;

(9)    בכל בית עינוג ציבורי - באכסדרה או בשטח ציבורי אחר בו - טצ"ג אחד לכל 250 בני אדם שבית העינוג מכיל;

(10)  בכל מוסד מוכר - טצ"ג אחד לכל 50 תלמידים, באכסדראות המוסד;

(11)  בכל נמל ים - טצ"ג אחד לכל 250 מטר של רציף, ובלבד שמיקומו של טצ"ג יהיה בשטח שבו מתקיימת קבלת קהל;

(12)  בכל נמל תעופה - 2 טצ"גים לכל 10 מטרים אורך באולמות הציבוריים של הנמל;

(13)  בכל קניון - טצ"ג אחד לכל 5 בתי עסק;

(14)  בכל תחנת אוטובוסים מרכזית - טצ"ג אחד לכל רציף;

(15)  בכל תחנת דלק - טצ"ג אחד;

(16)  בכל תחנת רכבת - 4 טצ"גים.

           (ג)   בקביעת מיקומם של טצ"גים תתחשב החברה בפיזור מבני המגורים, בצפיפות האוכלוסיה, בנוחיות הגישה לטצ"גים ובאפשרויות הפיזיות והטכניות."