תאריך תצוגה: 16/12/2020

 

 

תקנות התעבורה (תיקון מס'), התשפ"א – 2020

 

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו-70(1) ו-(17) לפקודת התעבורה[1] (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 33

1.

בתקנה 33 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה משנה (ג)(3), המילים "או סומן שול הדרך בתמרור 501", יימחקו.

תיקון תקנה 38

2.

בתקנה 38 לתקנות העיקריות -  

 

 

           (1)      בתקנת משנה (א),  במקום המילים "לא ינהג אדם" יבוא "על אף האמור בתקנה 34(א) רשאי אדם לנהוג" והמילה "אלא", תימחק ;

 

 

           (2)      בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא: "הוראת תקנת משנה (ב) לא תחול על שול דרך כאמור בתקנה 33(ג)(3)".

תיקון תקנה 48

3.

בתקנה 48 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ג), בסופה יבוא "ואולם חובה זו לא תחול על שול הדרך כאמור בתקנה 33(ג)(3)".

תיקון תקנה 72

4.

בתקנה 72 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), פרט (5) יימחק.

תחילה

5.

תחילתן של תקנות אלה, 30 ימים מיום פרסומן.

 

                                    

 

 

                                    

                                                                                                 מירי רגב         

 

                                                                                      שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

 

__________ התשפ"א, (_________ 2020)

(  3-83 – ת1)

 

 

 

 

דברי הסבר

 

 

מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מינה צוות מקצועי בין-משרדי שמינתה שתפקידו לדון ולשקול הצעות לתיקונים בדיני התעבורה בראייה רחבה של ככל ההיבטים המשפיעים על הנושא. תקנות אלה הן פועל יוצא של מקבץ המלצות של הוועדה.

 

תקנה 1

 

בתקנה 33(ג)(3) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן – התקנות) חל שיבוש – תמרור 501 איננו תמרור המסומן על הדרך אלא תמרור המוצב לצד הדרך או מעליה, לכן מוצע למחוק את ההתייחסות לסימון שול הדרך בתמרור זה. יוער כי לנהג רכב אחר ידוע לכל אורך הדרך שהנסיעה בשול אסורה שכן הדרך מסומנת לכל אורכו בתמרור 807 הקובע את הגבול בין הכביש לשול שהנסיעה בו אסורה ממילא לפי תקנת משנה (א).

 

     501                                                       807 

      

 

 

תקנות 2 ו-3

 

קיימת כפילות בין תקנה 38(א) לתקנות 33(א) ו-34(א) לתקנות, כאשר תקנה 38(א) חוזרת על האיסורים הקיימים בתקנות הקודמות שצוינו. מוצע לתקן את תקנה 38(א) באופן שהיא תקבע רק את החריג לאיסורים האמורים – הרשות לחצות מדרכה או שביל או נתיב המיועדים לסוג עוברי דרך מסוים לשם כניסה או יציאה מחצרים.

 

בנוסף, תקנות 38(ב) ו-48(ג) מטילים חובה על כלי רכב המתאפיינים בנסיעה איטית במיוחד, בין מעצם טיבם, בין עקב שיפוע עדרך ובין מחמת מטענם, להימין ולנסוע בשול הדרך על מנת למנוע הפרעה לתנועה עקב נסיעתם האיטית. מוצע לקבוע כי כאשר השול מסומן לפי תקנה 33(ג)(1) שנתיב לתחבורה ציבורית, חובה זו לא תחול, שכן יש בה כדי לסכל את השימוש בשול כנתיב נסיעה לתחבורה ציבורית ואף ליצור סיכון בטיחותי.

 

 

תקנה 4

 

תקנה 72 קובעת איסור חניה במרחק שני מטרים מברז כיבוי, בתנאי שתחום זה מסומן לפי הוראות רשות התימרור המרכזית. במקומות רבים אין סימון כזה ולפיכך החניה מותר, במקומות אחרים המקום שסביב ברז הכיבוי בתמרור 820  היוצר בפני עצמו איסור חניה. לפיכך, האיסור מיותר.

 

                                     820

 

שינוי זה מוסכם על רשות הכבאות, בתנאי שילווה בהעלאת הקנס. העלאה כזו נובעת מעצם השינוי המוצע בתקנות, שכן הקנס על חניה במקום המסומן בתמרור זה הוא 250 ₪ בעוד שהקנס הקיים על הפרת תקנה 72(א)(5) שמוצע לבטלה, הוא 100 ₪ בלבד.

 

 

תקנה 5

 

מוצע כי תחילתן של תקנות אלה תהיה 30 ימים מיום פרסומן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

G:\MSP\WORD\MISHPATIM\תקנות\תקנות תעבורה\ועדת תיאום בלי ועדה 17-18 נוסח להערות ציבור.DOCX



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

[2] ק"ת התשכ"א, עמ' 1425; התשפ"א.....