ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים נערכת, בבסיסה, לפי פרמטרים של היקף שירותי הבריאות הנצרכים על ידי הקופה בכל בית חולים ומחירו של כל שירות כפי שמפורסם במחירון משרד הבריאות. במצב זה, קיים תמריץ לבית חולים להגדיל את הכמויות של ימי האשפוז ושל הפעולות המבוצעות בו, בעוד לקופות החולים יכולת מועטה לשלוט בכמויות של השירותים הניתנים לחברים בהן בבתי החולים. מכאן, שבהעדר הסדר חקיקתי, תהיה נטייה לגידול מתמיד בכמויות, וממילא לגידול מתמיד בהוצאות הקופות לשירותי בריאות הנרכשים בבתי חולים.

כדי למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים, הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-19971996, הסדר התחשבנות בין קופות החולים ובין בתי החולים הכלליים, המבוסס על תקרות צריכה.

עיקרו של הסדר זה היה בקביעתן של תקרות צריכה של כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, בהתבסס על היקף הרכישה בפועל של אותה קופה באותו בית חולים ערב קביעת ההסדר. במסגרת ההסדרים שבאו לאחר מכן ונקבעו אף הם בחקיקה ראשית, נוסף רכיב רצפות הצריכה, שמטרתו הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים וכן הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת.

על פי ההסדרים שנקבעו לעניין זה במהלך השנים, רכישה של שירותי בריאות בבית החולים מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה בחוק – נעשית במחיר מופחת. כך, נוצר תמריץ לבית החולים להימנע מהארכת משך האשפוז בו, ובמקביל לקופת החולים נוצר תמריץ שלא לעשות שימוש יתר ברכש שירותים בבית החולים, בשל העלות המשולמת בעד כל שירות ושירות הנרכש, גם מעבר לתקרת הצריכה. בדרך זו נוצר איזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים.

ההסדר האחרון לעניין זה, כפי שנקבע בפרק ו' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, חל על שירותי בריאות ושירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי או בבית חולים פסיכיאטרי, לפי העניין, עד יום כז' בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020).

מאחר שקיומו של הסדר כאמור הכרחי לתפקוד יעיל ואיכותי של המערכת, יש צורך בקביעת הסדר בעניין זה גם לשנים הבאות.

לצורך גיבוש כללי ההתחשבנות החדשים, מינו המנהל הכללי משרד הבריאות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביום 28 באפריל 2019, צוות בין-משרדי בו חברים נציגי משרדי הבריאות והאוצר לצורך קביעת כללי התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים 2020-2024. על הצוות הוטל לגבש מתווה חדש לכללי ההתחשבנות לשנים האמורות.

הצוות קיים ישיבות פנימיות רבות, ביצע היוועצות פתוחה עם כלל הגורמים במערכת הבריאות אשר הופיעו בפני חברי הצוות והציגו את עמדתם או לחלופין שלחו עמדה כתובה. לאחר מכן ביצע הצוות עבודת מטה נוספת שכללה מספר ישיבות פנימיות, וביום ה- 7 למאי 2020 הופצה טיוטת המלצות מפורטת לשימוע לגורמים השונים במערכת הבריאות. בשבועיים לאחר מכן התקבלו עמדות רשמיות מהגורמים השונים (לרבות כלל קופות החולים, חטיבת בתי החולים הממשלתיים, בתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק, אסותא אשדוד, מעייני הישועה, בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים פרטיים ועוד). הצוות, בו חברים כאמור נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, שמע את הערות הגורמים השונים על טיוטת ההמלצות. בעקבות הטענות וההערות שהעלו הגורמים השונים בפני הצוות, קיים הצוות מספר ישיבות נוספות, והגיע לתובנות לגבי הצורך בביצוע מספר התאמות, בהתאם להערות הגורמים השונים בשימוע. בהתאם לכך, המתווה הסופי של כללי ההתחשבנות המופיע בתזכיר המוצע מכיל מספר התאמות ושינויים לעומת הנוסח שיצא לשימוע, בין היתר, נוכח קבלת הערות לגבי המתווה שפורסם לשימוע כאמור.

ההסדר המוצע בחוק זה מבוסס על עקרונות הסדר ההתחשבנות הקיים, בשינויים מסויימים, תוך שמירה על העקרונות שלשמם נקבע ההסדר, וזאת במטרה לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות שרוכשות קופות החולים מבתי החולים כיום והתשלום בעדם בפועל.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1- קביעת תקרות ורצפות צריכה ברוטו ונטו (סעיפים 2-11 לתזכיר המוצע)

מוצע לקבוע את תקרת הצריכה ברוטו לכל קופת חולים בכל בית חולים לשנים 2021 עד 2024 כדלקמן: לשנת 2021 תקרת הצריכה ברוטו תעמוד על 100% מבסיס ההתחשבנות כהגדרתו שם; לשנים 2022-2023 תקרת הצריכה ברוטו תקבע בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת כשהיא מקודמת בתוספת ריאלית ובהתייקרות המחירים למונחי אותה השנה; לשנת 2024 תקרת הצריכה ברוטו תקבע בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת שהיא מקודמת בתוספת ריאלית ובהתייקרות המחירים למונחי אותה השנה ובתוספת 0.2%. את תקרת הצריכה נטו בכל אחת מהשנים 2021-2024 מוצע להעמיד על 78.5% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה. שיעור זה משקף את ההנחות הממוצעות שניתנות על ידי בתי החולים לקופות החולים בשנות הבסיס. כן מוצע שהשרים יהיו רשאים להפחית את תקרת הצריכה לבתי חולים מסויימים שבהם נרשם גידול העולה על הגידול הממוצע.

כן מוצע לקבוע רצפת צריכה ברוטו בכל אחת מהשנים, אשר מטרתה להבטיח את יציבותם הפיננסית של בתי החולים וזאת כשיעור מסוים מתקרת הצריכה ברוטו, כאשר מוצע ששיעור זה ישתנה בשנים 2023 ו- 2024 בהתאם לרכש בפועל של כל קופת חולים בבית חולים. את רצפת הצריכה נטו בכל אחת מהשנים 2024-2021 מוצע להעמיד על 78.5% מרצפת הצריכה ברוטו באותה השנה.

כן מוצע שהשרים יהיו רשאים לקבוע בצו תקרת צריכה ברוטו גבוהה יותר, או לשנות את היחס בין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו וכן לקבוע חובת תשלום קבוע מעבר לתשלומים המשלמים בעד הצריכה בבתי החולים, וזאת במידה והתקבלה החלטת ממשלה על הגדלת סל שירותי הבריאות כמשמעותו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובתמיכות המועברות לבתי החולים הכלליים, או במידה והתקבלה החלטה של ועדת המחירים על הפחתת מחירי השירותים הרפואיים.

עוד מוצע לאפשר לשרים שיקול דעת בחלוקת התוספת הריאלית בין בתי החולים השונים בין היתר על בסיס תכנית המיטות שתאושר והרישיונות שניתנו לבתי החולים. כמו כן, מוצע להסמיך את השרים לקבוע תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים שונים ובתנאי שמדובר בבתי חולים בבעלות משותפת ושהמרחק הגיאוגרפי ביניהם לא עולה על 20 קילומטר.

לבסוף מוצע לקבוע שהשרים יודיעו לכל בית חולים ולכל קופת חולים במהלך שנת 2021 ועד 1 במרץ בכל שנה, החל בשנת 2022, מהי תקרת הצריכה ברוטו באותה שנה, וכן יודיעו עד ליום 1 באוגוסט 2023, מהי רצפת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנים 2023 ו- 2024.

עיקר 2 - תשלום בעד שירותי הבריאות (סעיפים 12-14, 16 ו -21 לתזכיר המוצע)

על מנת לשמור על יציבותם הפיננסית של בתי החולים, ולצד זאת להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות מבתי החולים, זאת תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים, מוצע לקבוע תשלום מופחת בעד צריכה שמעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים השונים וכן לקבוע הוראות הנוגעות לאופן ומועדי התשלום שעל קופות החולים להעביר לבתי החולים.

בנוגע לתשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון) מוצע להחריג שירותים אלו מתחולת החוק, אך יחד עם זאת לקבוע כי התשלום בעד שירותים אלו לא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של השירותים. כן מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו כללים נפרדים בנוגע לתשלום בעד שירותי רפואה פרטית.

כמו כן מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו שבשנת 2021 תשלמנה קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שיעור תשלום מזערי או מרבי, ככל שהשלכות נגיף הקורונה תבאנה לירידה או לעלייה בצריכת שירותי בריאות בבתי חולים הכלליים על ידי קופות החולים.

עיקר 3 – תשלום בעד חולה המיועד להעברה (סעיף 15 לתזכיר המוצע)

מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו כי בשל אשפוז אדם אשר לפי הוראות משרד הבריאות ניתן להעביר אותו מאשפוז כללי לאשפוז סיעודי, וניתנה לקופת החולים שבה הוא חבר הודעה מבית החולים כי ניתן להעביר אותו כאמור - תשלם הקופה מחיר מלא בעד המשך האשפוז, אם לא העבירה את המאושפז לאשפוז סיעודי בעקבות קבלת ההודעה האמורה. הוראה זו משקפת את האחריות של הקופה להעביר חבר בה במצב כאמור מבית חולים כללי אל בית חולים גריאטרי.

עיקר 4 – הסכמים בין קופות החולים לבתי החולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם (סעיף 18 לתזכיר המוצע)

מוצע כי לכל קופת חולים ולכל בית חולים תעמוד האפשרות, הקיימת גם כיום, לקבוע הסדר התחשבנות ביניהן אשר תנאיו שונים מהקבוע בחוק, וזאת על מנת להגדיל את חופש הפעולה של בתי החולים ושל קופות החולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת ההתחשבנות ביניהם תוך יצירת מנגנונים של חלוקת סיכונים ביניהם. יחד עם זאת נקבעו מספר הוראות שעליהן לא יהיו רשאים הצדדים להסכם להתנות, וזאת על מנת שלא לבטל את היתרונות שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק.

הסכמים אלה יובאו לאישור שר הבריאות ושר האוצר, אשר יהיו רשאים לבטלם, או סעיפים מהם, במידה ואינם עומדים בהוראות החוק.

עיקר 5- התחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש (סעיף 23 לתזכיר המוצע)

בכל הנוגע להסדר ההתחשבנות בעד שירותי בריאות הנפש, מוצע לאמץ את ההסדר הנוכחי כך שיחול גם בשנים 2021-2024 עם מספר שינויים והתאמות.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים

חוק זה צפוי להביא לשמירה על היציבות של קופות החולים ובתי החולים ולהגדיל את הוודאות הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים. השינויים האמורים בחוק צפויים להביא לגידול בהוצאות קופות החולים על מערך האשפוז אשר יביאו לגידול מקביל בסל שירותי הבריאות המתוקצב מתקציב המדינה. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן פרק ו' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין.

ו. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק ההתחשבנות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים לקופות החולים לשנים 2021 עד 2024, התשפ"א-2020

הגדרות	1.	בחוק זה -
		"בית חולים ציבורי כללי" – כל אחד מאלה:
			(1) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים ממשלתי כללי);
			(2) בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים (בחוק זה – בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים);
			(3) בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו (בחוק זה – בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית);
			(4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה;
			(5) בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות (1) עד (4), שבתעודת רישומו לפי פקודת בריאות העם, 1940, כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון);
		"בסיס ההתחשבנות" – ממוצע של סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018 בניכוי עלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בעדם קיבלה קופת החולים בשנת 2018 תמיכה במסגרת מבחן התמיכה לקיצור תורים, בתוספת שיעור של 1.7% ושיעור העדכון וסך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 בניכוי עלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בעדם קיבלה קופת החולים בשנת 2019 תמיכה במסגרת מבחן התמיכה לקיצור תורים, במחיר ברוטו לאותן השנים כשהן מעודכנות לשנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן השנים ובתוספת שיעור הקידום לשנת 2021;
		"בסיס ההתחשבנות בבית החולים אסותא אשדוד" – סך העלויות שצרכה קופת חולים בבית החולים אסותא אשדוד בשנת 2019 בניכוי עלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת החולים בבית חולים ציבורי כללי בעדם קיבלה קופת החולים בשנת 2019 תמיכה במסגרת מבחן התמיכה לקיצור תורים, במחיר ברוטו כשהן מעודכנות לשנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן השנים ובתוספת שיעור הקידום לבית החולים אסותא אשדוד לשנת 2021;
		"הוראת מינהל" – הוראת מינהל שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
		"הנחת מחזור" – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת מינהל;
		"הנחת תעריף" – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים;
		"הפרש 2017" - היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2017 לתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2017;
		"הפרש 2019" - היחס בין סך צריכת שירותי הבריאות של קופות החולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 לתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2019;
		"השרים" – שר הבריאות ושר האוצר;
		"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994;
		"חוק הפיקוח" – חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996;
		"מבחן תמיכה לקיצור תורים" – מבחנים שפרסם משרד הבריאות לצורך תמיכה בהוצאות הניתוחים של קופות החולים המבצעות תכנית לקיצור תורים לשנות התקציב 2017-2019;
		"מחיר ברוטו" – מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף למעט הנחת תעריף עבור קוד G00P3, שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2017 עד 2019;
		"מחיר מלא" – מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית – מחיר כאמור בניכוי הנחת מחזור;
		"מחירון משרד הבריאות" - מחירון לשירותים רפואיים ומנהליים, הכולל תעריפים אמבולטוריים, פעולות דיפרנציאליות ותעריפי אשפוז שונים לצורך התחשבנות במערכת הבריאות בישראל המחירון כולל קוד שירות, שם שירות ותעריף השירות;
		"מטופל המיועד להעברה"- מי שמאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומתקיימים בו כל אלה:
			(1) הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ-30 ימים ברציפות או שהוא מוגדר כחולה סיעודי מורכב או תת אקוטי או כחולה שיקומי גריאטרי בהתאם להוראת מנהל;
			(2) הוחלט כי ניתן להעבירו מחוץ לבית החולים הציבורי הכללי בהתאם להוראת מנהל ובהתחשב בצורך בשמירה על הרצף הטיפולי;
			(3) קופת החולים לא הציעה מקום אחר להעברתו אליו, העומד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובכלל זה בהוראות סעיף 3(ד) לחוק האמור;
			(4) מאושפז בבית חולים ציבורי כללי שאינו כלול בסעיפים קטנים (1)-(3) והשרים קבעו בצו שהוא מסוג המאושפזים אשר מיועדים להעברה;
		"מספר המבוטחים המשוקלל" – כהגדרתו בסעיף 17 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
		"סכום מופחת" – סכום המשתלם בעד צריכה שהיא מעבר לתקרת הצריכה ברוטו כוללת, ומעבר לתקרת הצריכה ברוטו לסוג שירות בריאות, כהגדרתן לפי סעיף 3;
		"סוגי שירות בריאות" – שירות בריאות שהוא שירות אשפוז במחלקות פנימיות, שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר;
		"צריכה" או "רכישה" של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה או בבעלות חברת בת שלה, ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות המנויים בסעיף 20;
		"רצפת צריכה ברוטו" – היקף הצריכה המזערי של שירותי בריאות, אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים את רצפת הצריכה נטו כאמור בסעיפים 12 ו-13;
		"שיעור העדכון" – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי חוק הפיקוח;
		"שיעור הקידום לשנת 2021" – 2.89%;
		"שיעור הקידום לבית החולים אסותא אשדוד לשנת 2021 – 4.5%;
		"שיעור הקפיטציה" של קופת חולים – שיעור חלקה של קופת חולים מתוך הסכום לחלוקה שקובע המוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיפים 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
		"שירות אשפוז במחלקות פנימיות" – שירותי אשפוז במחלקות שהקוד שלהם ברשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים המעודכנים מזמן לזמן כפי שנקבעו בצווים לפי חוק הפיקוח, הוא: G00M1, G00M2, G00M4, G00M5, G00M6, וכל קוד נוסף שייכלל תחת 'שירות אשפוז במחלקות פנימיות" במחירון משרד הבריאות;
		"שירות דיפרנציאלי" – שירות בריאות שנקבע לו מחיר פרטני הכולל את ביצוע הפעולה הרפואית, ימי האשפוז, והשירותים הרפואיים האחרים הניתנים במסגרתו, כפי שיפרסמו השרים עד יום 1 ביולי 2021, בהודעה ברשומות; השרים רשאים לעדכן את ההודעה ב-1 בינואר בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, ובלבד שפרסמו הודעה מראש על כך ברשומות עד 30 בספטמבר של השנה שקדמה לאותה שנה; ואולם לגבי שירותי בריאות חדשים שייכנסו לסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, רשאים הם לעדכן את ההודעה לעניין הגדרה זו בלא פרסום הודעה מראש;
		"תאגיד בריאות" – כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
		"תוספת ריאלית" -
		(1) ב	בעבור שירות דיפרנציאלי – תוספת בהתאם לשיעור הגידול באוכלוסייה בשנה הקודמת לעומת השנה שלפניה כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
		(2)	בעבור שירות אשפוז במחלקות פנימיות –0.8%;
		(3)	בעבור כל שירות בריאות אחר – 1.2%.
		"תקרת צריכה ברוטו" – היקף הצריכה של שירותי בריאות בידי כל קופת חולים בכל בית חולים ציבורי כללי, אשר בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא מעבר להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים הציבורי הכללי, סכום מופחת כאמור בסעיפים 12 ו- 13;
חישוב תקרת הצריכה ברוטו	2.	(א) תקרת הצריכה ברוטו לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, תהיה כמפורט להלן:
			(1) בשנת 2021 – 99.7% מבסיס ההתחשבנות;
			(2) בשנים 2022 ו- 2023 – תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה השנה ותוספת ריאלית;
			(3) בשנת 2024 - תקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון לאותה השנה, התוספת הריאלית ובתוספת 0.2%;
		(ב)	(1) השרים או מי שהם הסמיכו לכך יחשבו את הפער הממוצע בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכלל בתי החולים הציבוריים הכלליים (בסעיף זה – שיעור הגידול הממוצע) ואת הפער בין הפרש 2019 להפרש 2017 לכל בית חולים ציבורי כללי בנפרד;
			(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הפער שחושב עבור בית חולים ציבורי כללי בהתאם להוראות סעיף קטן (1) עלה על שיעור הגידול הממוצע, יופחת לאותו בית החולים מתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2021 ההפרש שבין שיעור הגידול הממוצע לפער שחושב לבית החולים או 3%, לפי הנמוך מביניהם.
		(ג)	על אף האמור בסעיף (א) תקרת הצריכה ברוטו בבית החולים אסותא אשדוד תעמוד על 100% מבסיס ההתחשבנות בבית החולים אסותא אשדוד.
		(ד)	תקרות הצריכה ברוטו לפי סעיף זה יחושבו לכלל שירותי הבריאות (בחוק זה – "תקרת צריכה ברוטו כוללת") ולכל אחד מסוגי שירותי הבריאות בנפרד (בחוק זה – "תקרת צריכה ברוטו לסוג שירות בריאות")
חלוקת התוספת הריאלית	3.	(א) חלוקת התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לבתי החולים הציבוריים הכלליים בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר תעשה כדלהלן:
		(1)	מחצית מסך התוספת הריאלית לאותה שנה תחולק על בסיס תכנית המיטות הרב שנתית המוסכמת על השרים ומיטות שנפתחו בפועל ברישיון;
		(2)	מחצית מסך התוספת הריאלית לאותה שנה תחולק בין בתי החולים הציבוריים הכלליים השונים באופן רוחבי בהתאם לחלק היחסי של תקרת הצריכה בבית חולים מסוים מסך תקרות הצריכה;
		(3)	השרים יהיו רשאים לשנות, עד ליום 30 ביוני 2021, את אופן חלוקת מחצית התוספת הריאלית האמורה בסעיף קטן (1) ולהתחשב בנוסף לתוכנית המיטות, בין היתר, גם ברישיונות נוספים שניתנו לבתי החולים;
		(ב) השרים רשאים לשנות את שיעור התוספת הריאלית שיקבל כל בית חולים עבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר ובלבד שסך התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לכלל בתי החולים וקופות החולים לא ישתנה בשל השינוי האמור;
		(ג) התוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לבתי החולים הציבוריים הכלליים בעבור שירות אשפוז במחלקות הפנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים השונים תחולק, בין היתר, בהתחשב בתכנית המיטות הרב שנתית המוסכמת על השרים ומיטות שנפתחו ברישיון.
תקרת צריכה נטו	4.	(א) תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 תהיה 79% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה השנה לעניין שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר ו- 80% לעניין שירות אשפוז במחלקות פנימיות.
		(ב) למרות האמור בסעיף קטן (א) השרים יהיו רשאים בצו להקטין את היחס שבין שיעור תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו, במידה ובהתאם להמלצת ועדת המחירים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח יופחתו מחירי השירותים הרפואיים כפי שהם מפורסמים במחירון משרד הבריאות, ובלבד שתוספת ההוצאה לקופות החולים שתיווצר בשל שינוי היחס שבין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו תהיה שווה לעלות שנחסכה לקופות החולים בשל הפחתת המחירים האמורה.
		(ג) שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח למשרד הבריאות ולמשרד האוצר של בתי החולים הציבוריים הכלליים, בכל עניין הנוגע לעלויות ייצור שירותי בריאות ואספקתם.
חישוב רצפת צריכה ברוטו	5.	רצפת הצריכה ברוטו לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים, תהיה כמפורט להלן, לפי העניין:
		(א) בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר –
			(1) בשנת 2021 - 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה זו;
			(2) בשנת 2022– רצפת הצריכה בשנת 2021 בתוספת שיעור העדכון ובתוספת 1%.
			(3) בשנים 2023 ו- 2024 כמפורט להלן-
				(א) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו- 2022 היה נמוך מ- 92% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לשנים אלו – 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנים 2023 ו 2024 לפי העניין;
				(ב) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו- 2022 היה גבוה מ- 92% ונמוך מ- 95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לשנים אלו – מכפלת שיעור הצריכה הממוצע בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2022;
				(ג) אם ההיקף הממוצע של שירותי הבריאות שצרכה קופת החולים בבית החולים הציבורי הכללי בשנים 2021 ו- 2022 היה גבוה מ- 95% מתקרת הצריכה ברוטו הממוצעת לשנים אלו – רצפת הצריכה בשנה הקודמת בתוספת שיעור העדכון ובתוספת 1%;
		(ב) בעבור שירותי אשפוז במחלוקת פנימיות –
			(1) בשנת 2021 – 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנה זו;
			(2) בשנים 2022 עד 2024 – 100% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה השנה.
חישוב רצפת הצריכה נטו	6.	רצפת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל אחד מבתי החולים הציבוריים הכלליים בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 תהיה 79% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה השנה לעניין שירות בריאות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר ו- 80% לעניין שירותי אשפוז במחלקות פנימיות.
העלאת תקרת הצריכה ברוטו ושינוי היחס בין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו	7.	השרים יהיו רשאים לקבוע בצו תקרת צריכה ברוטו הגבוהה מהתקרה הקבועה בסעיף 2, או לשנות את היחס בין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו האמור בסעיף 4, וזאת במידה והתקבלה החלטת ממשלה על הגדלת סל שירותי הבריאות כמשמעותו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובתמיכות המועברות לבתי החולים הכלליים, או בדרך אחרת, וזאת בתנאי שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים הנוצרת בשל הגדלת תקרות הצריכה או שינוי היחס שבין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו תהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי הבריאות.
תשלום קבוע	8.	(א) החליטה הממשלה על הגדלת עלות סל שירותי הבריאות, כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שחלות עליהם הוראות חוק זה ובכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שחלות עליהם הוראות חוק זה ושאינם בתי חולים ממשלתיים כלליים, לגבי אחת מהשנים 2021 עד 2024, רשאים השרים לקבוע, בצו, לגבי אותה שנה, תשלום קבוע שישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים, מעבר לתשלומים לפי סעיפים 12-13, ובלבד שסך התשלום הקבוע שישולם כאמור יהיה שווה לסכום שהתווסף לסל שירותי הבריאות כאמור והופחתו התקצוב הישיר וכספי התמיכות המועברים לבתי החולים הציבוריים הכלליים.
		(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) יקבעו השרים את תנאי התשלום לפי אותו סעיף קטן, אופן התשלום ומועד התשלום, וכן הוראות לעניין הבטחת ביצוע התשלום.
הודעה על תקרות ורצפות צריכה	9.	(א) השרים, או עובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים עד ליום 1 ביולי 2021, מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנת 2021;
		(ב) השרים, או עובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד ליום 1 במרץ של כל אחת מהשנים 2022 עד 2024 מהי תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לאותה שנה;
		(א) לא הודיעו השרים על תקרת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות בשנים 2022 עד 2024 עד ליום 1 במרץ בשנה הרלוונטית יחושבו תקרות הצריכה ברוטו כך שכלל התוספת הריאלית תחולק באופן רוחבי בהתאם לחלק היחסי של תקרת הצריכה בבית חולים מסוים מסך תקרות הצריכה;
		(ב) השרים, או עובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, יודיעו לכל בית חולים ציבורי כללי ולכל קופת חולים, עד ליום י"ד באב התשפ"ג (1 באוגוסט 2023), מהי רצפת הצריכה ברוטו לשירותי הבריאות לשנים 2023 ו- 2024.
תקרות משותפות	10.	למרות האמור בסעיפים 2 ו- 9 השרים יהיו רשאים לקבוע תקרת צריכה ברוטו משותפת לשני בתי חולים ציבוריים כלליים שונים או יותר, ובתנאי שמדובר בבתי חולים ציבוריים כלליים שהמרחק הגיאוגרפי בניהם לא עולה על 20 קילומטר והם בבעלות משותפת, או שמדובר בבתי חולים ציבוריים כלליים שאינם בבעלות משותפת והתקבלה הסכמת בתי החולים לקביעת תקרת הצריכה ברוטו המשותפת.
הפחתת תקרות בשל הסכם לרכישת אשפוזי בית	11.	אם הגיעו בית חולים וקופת חולים להסכם ביניהם לרכישת אשפוזי בית כנגד הפחתת התשלום עבור שירותים במחלקה הפנימית, רשאים השרים להפחית בצו את תקרת הצריכה ברוטו במחלקות הפנימיות הקבועה בחוק, כך שתחול עליהם תקרת צריכה ברוטו מופחתת כפי שיקבעו.
תשלום בעד שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר	12.	על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, קופת חולים תשלם בעבור שירות דיפרנציאלי או שירות בריאות אחר שרכשה בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 סכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
			(א) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים בהיקף מצטבר הנמוך מרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה השנה, ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה השנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת.
			(ב) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים בהיקף מצטבר העולה על רצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה השנה בתוספת לא יותר מ- 79% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו.
			(ג) אם קופת החולים רכשה שירותים דיפרנציאליים ושירותי בריאות אחרים בהיקף מצטבר העולה על תקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
				(א) בעבור רכישת שירות דיפרנציאלי מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור- לא יותר מ-55% מהמחיר המלא של השירות.
				(ב) בעבור רכישת שירות בריאות אחר, מעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירות כאמור- לא יותר מ-30% מהמחיר המלא של השירות.
			(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רכשה קופת חולים שירות דיפרנציאלי בסכום הנמוך מתקרת הצריכה לשירות זה, יתווסף ההפרש שבין הרכש בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה של שירות בריאות אחר; רכשה קופת החולים שירות בריאות אחר בסכום הנמוך מתקרת הצריכה לשירות זה, יתווסף ההפרש שבין הרכש בפועל ובין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה של שירות דיפרנציאלי.
			(ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד) ובסעיף 20(א)(10) יופחת מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד אשפוז במחלקת קורונה סכום השווה ל-81.5% מסכום ההפרש החיובי שבין רצפת הצריכה ברוטו ובין התשלום שעל קופת החולים לשלם בעד סך הצריכה של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, למעט שירותי בריאות כאמור בסעיף 20(א)(7) ו-(10);
תשלום בעד שירותי אשפוז במחלקה פנימית	13.	על אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, קופת חולים תשלם בעבור שירותי אשפוז במחלקה פנימית בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 כמפורט להלן, לפי העניין:
		(א)	בשנת 2021 - סכומים בגובה המפורט להלן, לפי העניין:
				(1) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות עד לרצפת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה השנה ובלבד שבית החולים הציבורי הכללי הסכים לספק לקופת החולים, באותה השנה, על פי בקשתה, שירותי בריאות הדומים בהיקפם הכספי, בזמינותם ובתמהיל שלהם לשירותי הבריאות שסיפק בית החולים לקופת החולים בשנה הקודמת;
				(2) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לרצפת הצריכה ברוטו ועד לתקרת הצריכה ברוטו – רצפת הצריכה נטו לאותה השנה בתוספת לא יותר מ- 80% מהמחיר המלא בעבור שירותי הבריאות שנרכשו מעבר לרצפת הצריכה ברוטו;
				(3) אם קופת החולים רכשה שירותי אשפוז במחלקות פנימיות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו – תקרת הצריכה נטו בתוספת 20% מהמחיר המלא של השירות.
		(ב)	בשנת 2022 – סכום בגובה תקרת הצריכה נטו לאותה השנה;
		(ג)	בשנים 2023 עד 2024 - סכום בגובה מכפלת שיעור יחסה של קופת החולים מסך תקרת הצריכה ברוטו של כל קופות החולים באותו בית חולים עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות בשנה הקודמת בסך תקרת הצריכה ברוטו עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות באותה השנה;
		(ד)	(1) בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 יתווסף לתקרת הצריכה ברוטו עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות סכום של 90 מיליון ₪ (בסעיף זה – "תוספת תשלום למחלקות הפנימיות").
			(2) תוספת התשלום למחלקות הפנימיות תחולק כמפורט להלן:
				(א) בשנת 2021 – באופן שוויוני בין כלל בתי החולים הציבוריים הכלליים, בהתאם למספר המיטות הפנימיות בעלות רישיון שבכל בית חולים, לטובת שיפוץ והצטיידות מחלקות אלו;
				(ב) בשנים 2022-2024 – בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות (כאמור בסעיף קטן (ג)) שיפרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות בהסכמת משרד האוצר עד ליום 28 בפברואר בכל שנה; לא פרסם המנהל הכללי של משרד הבריאות את ציוני המדד עד המועד האמור, על אף האמור בסעיף קטן (1) יתווסף ויחולק לתקרות הצריכה ברוטו עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות 70% בלבד מתוספת התשלום למחלקות הפנימיות בהתאם להוראות סעיף קטן (א);
				(ג) המנהל הכללי של משרד הבריאות בהסכמת משרד האוצר, יפרסם, עד ליום כ"א בסיוון, התשפ"א (1 ביוני 2021), את המדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות.
מועד התשלום	14.	(א) קופת חולים תעביר לבית חולים ציבורי כללי, לא יאוחר מ- 60 ימים מתחילת החודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים הבאים:
		(1)	8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים אישור מהשרים, או מעובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת;
		(2)	הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;
		(3)	97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בירור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.
		(ב) במידה ולא תעביר קופה לבית חולים תשלום כאמור בסעיף זה, בסמכות השרים לבצע קיזוז ממקורות הסל ומכספי תמיכות ולהעבירם לבית החולים כנגד התשלום שלא הועבר כאמור.
		(ג) סכומים עודפים ששילמה קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי בשל הוראות סעיף קטן (א) או סכומים שהיה על קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי ולא שולמו בשל הוראות הסעיף הקטן האמור, יוחזרו או ישולמו, לפי העניין, בתוספת ריבית החשב הכללי, בתוך 30 ימים מתום הליך הבירור לפי הוראת המינהל האמורה בסעיף קטן (א)(3); לעניין זה - "ריבית החשב הכללי" - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי המתפרסמת מעת לעת ברשומות.
		(ד) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי לגרוע מחובת קופת חולים לשלם לבית חולים ציבורי כללי כל תשלום אחר שהיא חייבת לו.
מטופל המיועד להעברה	15.	(א) השרים רשאים לקבוע בצו, עד ליום 1 ביוני 2021, כי קופת חולים תשלם מחיר מלא עבור שירותי אשפוז של מטופל המיועד להעברה בבית חולים ציבורי כללי, החל מהמועד שיקבעו ובהתאם לתנאים ולכללים שיקבעו.
		(ב) עד למועד תחילתו של צו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 1 לצו שינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע"ד-2014, ויראו אותו כאילו ניתן לפי הוראות חוק זה לגבי השנים 2021 עד 2024.
תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון)	16.	על אף האמור בסעיף 20(7) ועל אף האמור בסעיף 9 לחוק הפיקוח, בעד צריכת שירותי רפואה דחופה (מיון) תשלם קופת חולים לבית חולים ציבורי כללי סכום שלא יעלה על 81.5% מהמחיר המלא של שירותים אלה.
תשלום בעד שירותי רפואה פרטית	17.	השרים, רשאים לקבוע בצו, הסדר אחר מהקבוע בחוק זה להתחשבנות בעד צריכת שירותי בריאות בידי קופת חולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי רפואה פרטית, לרבות קביעת שיעורים שונים לתקרות צריכה ברוטו, תקרות צריכה נטו, רצפות צריכה ברוטו ורצפות צריכה נטו, שיעורים שונים לשיעור הקידום, לתוספת הריאלית, ולסכום המופחת וכן תנאי תשלום שונים; קבעו השרים הסדר אחר בצו כאמור תחול קביעתם לגבי השנה שלאחר השנה שבה קבעו כאמור.
הסכמים בין קופת חולים לבית חולים בדבר שיטת ההתחשבנות ביניהם	18.	(א) על אף האמור בחוק זה, רשאים כל בית חולים ציבורי כללי וכל קופת חולים לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר אחר להתחשבנות בעד רכישת שירותי בריאות בבית החולים, ובלבד שההסכם ימלא אחר כל התנאים הבאים:
			(1) ההסכם יקבע כי בבית החולים יינתנו לחברי הקופה שירותים ברמה נאותה ובאיכות ובזמינות כמתחייב מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי;
			(2) ההסכם יקבע כי אם יחול גידול בסך היקף צריכת השירותים של קופת החולים בבית החולים, בכל שנה משנות ההסכם, לעומת תקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לאותה שנה, בשיעור העולה על 6%, תיערך ההתחשבנות ביניהם בשנה שלאחר מכן לפי הוראות חוק זה ולא לפי ההסכם;
			(3) ההסכם יכלול מנגנון לבירור מחלוקות בין הצדדים ביחס להתחשבנות ביניהם;
			(4) תקופת ההסכם לא תהיה מעבר ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);
			(5) במסגרת ההסכם יהיה רשאי בית החולים לתת לקופת החולים הנחות על תעריף של שירותי בריאות המהווים לא יותר ממחצית ממחזור ההתחשבנות בין בית החולים לקופת החולים; לעניין זה, "מחזור ההתחשבנות" – סך כל ההיקף הכספי של השירותים שמובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו, שרוכשת קופת החולים מבית החולים;
			(6) ההסכם יכלול את הוראות סעיפים 12(א), 13, 16 ולא יתנה על ההוראות כאמור.
		(ב) הסכם כאמור בסעיף קטן (א) ייחתם בין בית חולים ציבורי כללי וקופת חולים והעתק ממנו יועבר לאישור השרים או לעובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, לא יאוחר מתום שישה חודשים מהמועד בו קיבלו הודעה על תקרות הצריכה ברוטו כאמור בסעיף 9;
		(ג) סברו השרים או עובדי משרדיהם שהסמיכו לכך, שההסכם אינו עומד בהוראות חוק זה, יודיעו על כך לקופת החולים ולבית החולים בתוך 60 ימים מהמועד שבו הועבר אליהם ההסכם, ורשאים, לאחר שנתנו לצדדים להסכם הזדמנות לטעון את טענותיהם, לבטל את ההסכם, או סעיפים ממנו מנימוקים שיירשמו; החליטו השרים או עובדי משרדיהם שהוסמכו לכך לבטל הסכם כאמור או סעיפים ממנו, ימסרו לצדדים את החלטתם בצירוף הנימוקים לה.
התחשבנות בין בית חולים לבין תאגיד בריאות	19.	בבית חולים כללי ממשלתי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף הודעות החיוב שבעדם משולם סכום מופחת כאמור בסעיפים 12 ו-13 שיוחס לתאגיד הבריאות, מסכום השווה ל-48.67% מכלל הודעות החיוב שבעדם משולם סכום מופחת כאמור; השרים רשאים לקבוע, בצו, ביחס לבית חולים לתאגיד בריאות הפועל בתחומו, לכל אחת מהשנים 2021 עד 2024, שיעור אחר מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור, לאחר שנתנו לבית החולים ולתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיהם.
אי-תחולה על שירותי בריאות	20.	(א) הוראות חוק זה לא יחולו על –
			(1) שירות בריאות הניתן לנפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;
			(2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לבין קופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
			(3) שירות בריאות הניתן לעובד זר, כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;
			(4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לבין צבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" – כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות בלא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
			(5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים ובין גוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח;
			(6) שירות בתחום בריאות הנפש שנוסף לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לפי צו ביטוח בריאות ממלכתי (שינוי התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשע"ב-2012;
			(7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 14(א)(3) ו-16;
			(8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג-2013;
			(9) שירות בריאות נוסף שיקבעו השרים בצו בשנים 2021 עד 2024 ובלבד שערך השירותים שיוחרגו יופחת מתקרות הצריכה ברוטו; צו כאמור ייקבע לא יאוחר מיום 1 במרס בשנה שבה חל יום תחילתו;
			(10) שירות אשפוז במחלקה קורונה (קוד G0C19 בתעריפון משרד הבריאות וכל קוד אחר שייפתח וועדת המחירים תקבע כי הוא כלול תחת סעיף קטן זה);
			(11) שירות בדיקת נגיף קורונה (קוד L7172 בתעריפון משרד הבריאות וכל קוד אחר שייפתח וועדת המחירים תקבע כי הוא כלול תחת סעיף קטן זה);
			(12) השירותים הקבועים בצו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)(קביעת שירותים מוחרגים)(הוראת שעה) התשע"ז-2017;
			(13) השירותים הקבועים בצו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)(קביעת שירותים מוחרגים)(הוראת שעה) התשע"ט-2019;
			(14) שירותים הניתנים על ידי קופת החולים לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
		(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע בצו שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור צריכת שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים.
הוראות מיוחדות לעניין תשלום בעד שירותי בריאות בשנת 2021 בשל נגיף הקורונה	21.	השרים יהיו רשאים לקבוע בצו כי למרות האמור בסעיפים 12 ו -13, בשנת 2021 ישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים שיעור תשלום מזערי או מרבי, שאותו יקבעו השרים בצו האמור, וזאת במידה והשלכות נגיף הקורונה יביאו לירידה או עלייה משמעותית בצריכת שירותי בריאות בבתי חולים כלליים על ידי קופות החולים.
תחילה ותחולה	22.	(א) תחילתו של חוק זה ביום י"ז בטבת התשפ"א והוראותיו, למעט הוראות סעיף 16 לו בעניין תשלום בעד שירותי רפואה דחופה, יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024).
		(ב) השרים יהיו רשאים להאריך בצו את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בשנה נוספת כך שהוראות חוק זה יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).
תיקון חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016	23.	בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016:
			(א) בסעיף 73 -
				(1) בכותרת השוליים, במקום "עד 2020" יבוא "עד 2024";
				(2) בסעיף קטן (א), במקום "בכל אחת מהשנים 2017 עד 2020" יבוא "בכל אחת מהשנים 2017 עד 2024 ואחרי "של כל אחת מהשנים 2017 עד 2019" יבוא "והשנים 2021 עד 2024";
				(3) בסעיף קטן (ב) במקום האמור בו יבוא - "על אף האמור בסעיף קטן (א) בשנים 2021 עד 2022 שנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2019; ובשנים 2023 עד 2024 שנת הבסיס לעניין סעיף קטן (א) תהיה שנת 2021."
			(ב) בסעיף 74 -
				(1) בסעיף קטן (א), אחרי "בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019" יבוא ובכל אחת מהשנים 2021 עד 2024";
				(2) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא -
					"(א2) השרים יהיו רשאים בצו לקבוע כי למרות האמור בסעיף קטן (א) בשנת 2021 ישלמו קופות החולים לבתי החולים הפסיכיאטריים תשלום מזערי או מרבי, אותו יקבעו השרים בצו האמור, וזאת במידה והשלכות נגיף הקורונה יביאו לירידה או עלייה בצריכת שירותי בריאות בבתי חולים הפסיכיאטריים על ידי קופות החולים.".
			(ג) בסעיף 76(א) בפסקה (4), במקום "לא תהיה מעבר ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)" יבוא "לא תהיה מעבר ליום ל כסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024)".
			(ד) בסעיף 78, במקום האמור בו יבוא:
		"פרק ו' תחולה			78.	(א) הוראות סימן א' יחולו על שירותי בריאות שרכשה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020);
						(ב) הוראות סימן ב' יחולו על שירותי אשפוז פסיכיאטריים שרכשה קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024);

דברי הסבר

כללי

ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים נערכת, בבסיסה, לפי פרמטרים של היקף שירותי הבריאות הנצרכים על ידי הקופה בכל בית חולים ומחירו של כל שירות כפי שמפורסם במחירון משרד הבריאות. במצב זה, קיים תמריץ לבית חולים להגדיל את הכמויות של ימי האשפוז ושל הפעולות המבוצעות בו, בעוד לקופות החולים יכולת מועטה לשלוט בכמויות של השירותים הניתנים לחברים בהן בבתי החולים. מכאן, שבהעדר הסדר חקיקתי, תתכן נטייה לגידול מתמיד בכמויות, וממילא לגידול מתמיד בהוצאות הקופות לשירותי בריאות הנרכשים בבתי חולים.

כדי למנוע תמריץ לגידול בלתי מבוקר בשירותי הרפואה והוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים, הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997), התשנ"ז-1997, הסדר התחשבנות בין קופות החולים ובין בתי החולים הכלליים, המבוסס על תקרות צריכה.

מאחר שקיומו של הסדר כאמור הכרחי לתפקוד יעיל ואיכותי של המערכת, יש צורך בקביעת הסדר בעניין זה גם לשנים הבאות.

ההסדר המוצע בחוק זה מבוסס על עקרונות הסדר ההתחשבנות הקיים, בשינויים מסוימים תוך שמירה על העקרונות שלשמם נקבע ההסדר, וזאת במטרה לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות שרוכשות קופות החולים מבתי החולים כיום והתשלום בעדם בפועל.

סעיף 1 מוצע לקבוע הגדרות אשר נחוצות להוראות המוצעות בחוק זה.

סעיפים 2 ו 4

מוצע לקבוע מהו היקף הצריכה במחיר מלא של שירותי בריאות בידי קופות חולים בכל בית חולים ציבורי כללי - "תקרת הצריכה ברוטו", בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024. לפי המוצע, בשנת 2021 תעמוד תקרת הצריכה ברוטו על 99.7% מבסיס ההתחשבנות - ממוצע של סך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2018 בתוספת שיעור של 1.7% ושיעור העדכון וסך העלויות של שירותי בריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת 2019 במחיר ברוטו לאותן השנים כשהן מעודכנות לשנת 2021 לפי שיעורי העדכון לאותן השנים ובתוספת שיעור הקידום לשנת 2021.

את תקרות הצריכה ברוטו לשנים 2022 עד 2023, מוצע לקבוע בהתאם לתקרת הצריכה ברוטו בשנה הקודמת שהיא מקודמת בתוספת ריאלית ובהתייקרות המחירים למונחי אותה שנה – שיעור העדכון ובשנת 2024 בתוספות האמורות ובתוספת 0.2%.

קביעת תקרת הצריכה ברוטו משמשת לצורך קביעת היקף הצריכה של שירותי הבריאות, אשר במידה שקופת החולים צרכה שירותי בריאות מעבר לה, היא תשלם בעבור צריכת השירותים הנוספת תשלום מופחת המשקף את העלות השולית של השירותים.

על מנת שלא לתגמל בתי חולים ציבוריים כלליים שהגדילו פעילות בשנות ההסדר הקודם מעבר לגידול הממוצע של יתר בתי החולים הציבוריים הכלליים מוצע להפחית מתקרת הצריכה ברוטו לאותם בתי החולים הציבוריים הכלליים שחרגו בשיעור הגידול, את ההפרש שבין הגידול בפעילות שלהם לגידול הממוצע של כלל בתי החולים.

כן מוצע לקבוע את "תקרת הצריכה נטו" בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 ולהעמידה על שיעור של 79% מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה לשירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר ושיעור של 80% לשירות אשפוז במחלקות פנימיות. שיעור זה משקף הנחות הנמוכות מההנחות הממוצעות שניתנו על ידי בתי החולים לקופות החולים. לעניין זה יצוין שעלו טענות מצד גופים מסוימים במערכת הנוגעות לשיעור ההנחה מהמחיר הקבוע במחירון משרד הבריאות שהחוק מחייב את בתי החולים הציבוריים הכלליים לתת לקופות החולים על שירותי הבריאות, לפיכך מוצע שהשרים יהיו רשאים בצו להקטין את היחס שבין שיעור תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו דהיינו את שיעור ההנחה הקבועה בחוק וזאת במידה ובהתאם להמלצת ועדת המחירים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח, יופחתו מחירי השירותים הרפואיים כפי שהם מפורסמים במחירון משרד הבריאות.

שינוי היחס שבין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו תהיה בתנאי שתוספת ההוצאה לקופות החולים הנוצרת בשל כך תהיה שווה לעלות שנחסכה לקופות החולים בשל הפחתת המחירים האמורה.

סעיף 3

התוספת הריאלית אמורה לשקף את הגידול בפעילות של בית החולים הציבורי הכללי במהלך שנות ההסדר ולכן מוצע שחלוקת מחצית התוספת הריאלית בין בתי החולים בעבור שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, תעשה על בסיס תוכנית המיטות הרב שנתית ומיטות שנפתחו ברישיון והמחצית השנייה של התוספת הריאלית תחולק באופן רוחבי בהתאם לחלקה היחסי של תקרת הצריכה בבית חולים מסוים מסך תקרות הצריכה של כלל בתי החולים. כמו כן מוצע לאפשר לשרים שיקול דעת בחלוקת התוספת הריאלית בין השחקנים השונים לאור שינויים שהתרחשו בשטח, המשפיעים בפועל על שיעורי הצריכה, כדוגמת רישיונות למכשירים שניתנו לבית החולים ושיקולים אחרים ובלבד התוספת הריאלית בתקרות הצריכה ברוטו לכלל בתי החולים וקופות החולים לא ישתנה בשל השינוי האמור.

לבסוף מוצע שהתוספת הריאלית לתקרות הצריכה ברוטו לבתי החולים הציבוריים הכלליים בעבור שירות אשפוז במחלקות הפנימיות בין בתי החולים הציבוריים הכלליים השונים תחולק, בין היתר, בהתחשב בתכנית המיטות הרב שנתית המוסכמת על השרים ומיטות שנפתחו ברישיון.

סעיפים 5-6

מוצע לקבוע כיצד תחושב "רצפת הצריכה ברוטו" -ההיקף המזערי של שירותי בריאות אשר גם בעבור צריכה שתחושב במחיר מלא מתחת להיקף זה תשלם קופת החולים לבית החולים תשלום כמפורט בסעיפים 12-13.

מוצע שרצפת הצריכה ברוטו לשנת 2021 תעמוד על שיעור של 95% מתקרת הצריכה ברוטו ובשנת 2022 – רצפת הצריכה ברוטו לשנת 2021 בתוספת שיעור העדכון ובתוספת 1%.

על מנת שרצפת הצריכה תהיה מדויקת יותר ותאפשר גמישות נוספת לקופות החולים היא לא תיקבע מראש לארבע שנות ההסדר, אלא השיעור מתקרת הצריכה ברוטו ישתנה בשנים 2023 ו- 2024 בהתאם לרכש בפועל של כל קופת חולים בבית חולים בשנה הקודמת. כך לפי המוצע, במידה שהרכש הממוצע בפועל בשנים 2021- 2022 היה גבוה מ- 95% מתקרת הצריכה ברוטו בשנים אלו, רצפת הצריכה ברוטו לשנים 2023-2024 תהיה רצפת הצריכה בשנה הקודמת בתוספת שיעור העדכון ובתוספת 1%; במידה שהרכש הממוצע בפועל בשנים 2021-2022 עמד על שיעור של 92% ועד 95% מתקרת הצריכה ברוטו לשנים אלו, רצפת הצריכה ברוטו לשנים 2023-2024, תעמוד על מכפלת שיעור הצריכה הממוצע בפועל בתקרת הצריכה ברוטו לשנת 2022; במידה ששיעור הרכש הממוצע בפועל בשנים 2021-2022 עמד על שיעור הנמוך משיעור של 92% מתקרת הצריכה ברוטו לאותם השנים, רצפת הצריכה ברוטו בשנים 2023-2024 תעמוד על שיעור של 92% מתקרת הצריכה ברוטו לשנים אלו.

"רצפת הצריכה נטו" בכל אחת מהשנים 2021 עד 2024 תעמוד על שיעור של 79% מרצפת הצריכה ברוטו כפי שנקבעה לאותה שנה לשירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר ושיעור של 80% לשירות אשפוז במחלקות פנימיות.

סעיפים 7-8

ככלל מערכת הבריאות מתוקצבת כך שקופות החולים המהוות מבטחות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (בחוק זה – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), מתוקצבות על ידי המדינה באמצעות סל שירותי הבריאות והן רוכשות שירותי בריאות מבתי החולים השונים. בפועל המדינה נדרשת להעביר מפעם לפעם תמיכות ותקציבים גם לבתי החולים ומוצע לשמור על האפשרות להעביר סכומים אלו לקופות החולים באמצעות הגדלת סל שירותי הבריאות ובמקביל להגדיל את התשלום שמקבלים בתי החולים עבור הספקת השירותים בדרך של הגדלת תקרות הצריכה, שינוי היחס שבין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו או חובת תשלום קבוע של קופות החולים לבתי החולים

לצורך כך מוצע לאפשר לשר הבריאות ושר האוצר (בחוק זה- השרים) לקבוע הגדלה של תקרת הצריכה ברוטו או הקטנת היחס בין תקרת הצריכה ברוטו לתקרת הצריכה נטו, או קביעת תשלום קבוע לבתי החולים וזאת במידה שתתקבל החלטת ממשלה להגדלת סל שירותי הבריאות כנגד הפחתה מקבילה בתקצוב הישיר לבתי החולים הממשלתיים הכלליים ובתמיכות המועברות לבתי החולים הכלליים או בדרך אחרת, ובלבד שסך תוספת ההוצאה לקופות החולים כתוצאה מהגדלת התקרות או שינוי היחס כאמור או התשלום הקבוע שיקבע תהיה שווה לסכום שהתווסף לסל הבריאות.

סעיף 9

מוצע להסמיך את השרים להודיע לכל בית חולים ולכל קופת חולים במהלך שנת 2021 ועד יום 1 במרס של כל שנה מהשנים 2022 עד 2024, מהי תקרת הצריכה ברוטו, באותה שנה, של כל קופת חולים בכל בית חולים. ככל שרצפת הצריכה לשנים 2023 ו -2024 השתנתה בשל שינוי בשיעורי הצריכה בשנים 2021-2022, יודיעו על כך השרים לבתי החולים ולקופות החולים שלגביהם השתנתה רצפת הצריכה, עד יום 1 באוגוסט 2023. יובהר, שמאחר שבהסדר המוצע תקרות הצריכה משקפות ביצועים בפועל והסדרים מסחריים של קופות החולים בבתי החולים, אין מקום לפרסם מידע זה בציבור ודי בהודעה פרטנית לכל קופת חולים ולכל בית חולים.

כדי למנוע מצב בו עיכוב בהודעת השרים אינו מאפשר לצדדים השונים להיערך מוצע לקבוע מנגנון ברירת מחדל לפיו במידה ולא תתקבל הודעת השרים עד למועדים האמורים יחושבו תקרות הצריכה ברוטו לכלל המערכת כך שהתוספת הריאלית תחולק באופן רוחבי, בהתאם לחלק היחסי של תקרת הצריכה בבית חולים מסוים מסך תקרות הצריכה.

סעיף 10

על מנת לשפר את השירות הרפואי הניתן לאזרחים, ולהרחיב את יכולתם לבחור את בית החולים בו יבצעו פרוצדורות רפואיות מוצע לאפשר לשרים לקבוע תקרת צריכה ברוטו משותפות לבתי חולים סמוכים ובלבד שהם באותה הבעלות. קביעת תקרת הצריכה ברוטו המשותפת תהפוך את ההתנהלות הכלכלית של בתי החולים אלו למשותפת ובכך תוכל לחזק את ניהולם הכלכלי של בתי חולים קטנים הסמוכים למרכזי על ואף תשפר את רמת השירות הרפואי הניתן לאזרחים ואת יכולת הבחירה שלהם.

סעיף 11

על פי הערכות גורמי המקצוע בממשלה ובמערכת הבריאות, עשרות אחוזים מבין המאושפזים במחלקות הפנימיות יכולים לקבל שירות רפואי תחליפים באמצעות אשפוזי בית.

התמריצים הכלכליים הקיימים כיום מקשים על יצירת שיתופי פעולה בין קופות החולים לבתי החולים בעניין זה מכיוון שכל עוד לא נעשה שינוי ברצפות הצריכה בפנימיות - קיים חשש מצד קופות החולים לפיו יוטל עליהן תשלום כפול- הן בשל רצפת הצריכה הקבועה בחוק שמהווה תשלום מינימאלי והן בעד ההוצאה בעד מתן השירות למאושפזי הבית.

משכך, מוצע לאפשר לשרים להוריד, בהסכמה, את תקרת הצריכה ברוטו במחלקות הפנימיות וזאת במקרה בו בית חולים מסוים הגיע עם קופת חולים מסוימת להסכמה בעניין אשפוזי בית שהינם תחליפיים לאשפוז בבית החולים. אפשרות זו תביא להפחתת העומס במחלקות הפנימיות, ושיפור השירות למבוטחים אשר מאושפזים כיום בבית החולים על אף שהיו יכולים להתאשפז בבית.

סעיף 12

כדי לשמור על יציבותם הפיננסית של בתי החולים מחד, ומן הצד השני להבטיח תשלום הוגן בעד רכש שירותי הבריאות בבתי החולים תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים, מוצע לקבוע תשלום מזערי – רצפת הצריכה נטו, שאותו על קופת החולים לשלם לבית החולים גם אם צרכה שירותי בריאות מתחת לרצפת הצריכה ברוטו שנקבעה לה. כן מוצע לקבוע את גובה התשלום בעד צריכת שירותים מעל הרצפה ברוטו ומתחת לתקרת הצריכה ברוטו וכן לקבוע סכום מופחת בעד צריכה שמעבר לתקרת הצריכה ברוטו שנקבעה לשירותים השונים.

התשלום המופחת נקבע באופן שונה לרכישת שירותי בריאות דיפרנציאלים ושירותי בריאות אחרים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו, בהתאם לעלות השולית הפוחתת השונה של שירותים אלה. כך, בנוגע לשירות דיפרנציאלי נקבע תשלום מופחת בשיעור 55%, בנוגע לשירות בריאות אחר נקבע תשלום מופחת בשיעור 30% מהמחיר המלא של השירות בהתאם להיקף הצריכה בפועל שמעבר לתקרת הצריכה ברוטו.

קבלת סכום מופחת על פעילות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו מפחיתה את התמריץ לבית החולים להגדיל את פעילותו ובכך מרסנת את הרכש של קופת החולים בבית החולים בהתאם למטרת ההסדר המוצע. כמו כן הסדר זה משקף את פונקציית העלות של בית החולים, מאחר שייצור פעילות נוספת מעבר לפעילות שייצר בית החולים בשנים הקודמות עולה לבית החולים פחות שכן לפעילות זו הוצאה שולית בלבד ביחס לכלל הפעילות בבית החולים.

כדי שקופת חולים לא תידרש לשלם לבית חולים ציבורי כללי תשלום כפול הכולל את רצפת הצריכה נטו וגם את התשלום בעבור מבוטחיה המאושפזים במחלקות הקורונה מוצע לקבוע שבמקרה שבו קופת חולים צרכה בבית חולים ציבורי כללי שירותי בריאות מתחת לרצפת הצריכה, יקוזז מהתשלום של קופת החולים לבית החולים בעד שירותי אשפוז במחלקות קורונה 81.5% מגובה ההפרש שבין רצפת הצריכה ברוטו לבין הצריכה של קופת החולים בבית החולים.

עוד מוצע לקבוע הוראות למקרה שבו צרכה קופת החולים שירותים מעל תקרת הצריכה הכוללת לכלל השירותים. כך, במקרה שבו צרכה קופת חולים בבית חולים מסוים את אחד משירותי הבריאות השונים מתחת לתקרת הצריכה ברוטו, יתווסף באותה שנה, לתקרת הצריכה ברוטו של שירות שבעבורו משולם הסכום המופחת בשיעור הגבוה ביותר ההפרש, ההפרש שבין הצריכה בפועל של השירות שבו צרכה קופת החולים מתחת לתקרת הצריכה ברוטו, לתקרת הצריכה ברוטו.

הסדר זה נועד להגדיל את תקרת הצריכה ברוטו בשירותי בריאות מסוימים אשר מעבר לה משלמת קופת החולים לבית החולים סכום מופחת, במידה שבחלק אחר משירותי הבריאות היא כלל לא הגיעה לתקרת הצריכה ברוטו (לפסקת משנה (ב)).

סעיף 13

במטרה לשפר את השירות הניתן לאזרחים במחלקות הפנימיות, בוצע במסגרת ועדת הקאפ תהליך אפיון של הכשלים הכלכליים המובילים לרמת שירות ירודה במחלקות אלו יחסית למחלקות אחרות. מסקנות הוועדה היו שקיימים מספר כשלים כלכליים, ביניהם: א. המחיר השולי של מחלקה פנימית בבית החולים לא מייצר תמריץ לקופות החולים להוציא את מבוטחיהן הנדרשים למסגרת טיפול במוסדות אשפוז המשכי; ב. החשש של קופת החולים לפיו גם כאשר תוציא מאושפז מהמחלקה הפנימית, יוותר תמריץ כלכלי לבית החולים לאשפז מבוטח אחר במקומו גורם לכך שחלק מקופות החולים לא משקיעות מאמץ בפינוי מבוטחיהן מהמחלקות הפנימיות וזאת למרות שמבוטחים אלו אינם צריכים להיות מאושפזים בבית החולים; ג. מחיר יום האשפוז כולל את כלל הבדיקות הנדרשות, ולכן במצבים מסוימים מקבלות המחלקות הפנימיות "טורי הקצאה" נמוכים של בדיקות יקרות, יחסית למחלקות אחרות; ד. העלות של בית החולים עבור מאושפז חדש, הדורש בדיקות כניסה רבות, גבוהה מאשר עבור מאושפז שכבר עבר בדיקות אלו ולכן קיים תמריץ כלכלי שלילי להארכת אשפוזים קיימים.

על מנת לפתור כשלים אלו מוצע להבטיח את תקרת התשלום לבית החולים גם במידה והתפוסה במחלקות הפנימיות תהיה נמוכה מהקבוע בתקרה וכך לבטל את התמריץ להארכת אשפוז במחלקות אלו.

כן מוצע לקבוע שהתשלום הקבוע המשולם לבית החולים יתחלק בין קופות החולים על בסיס צריכתן בפועל בשנה הקודמת ביחס לצריכת כלל הקופות, מה שיביא למרוץ קופות החולים לשחרר מבוטחים שיכולים להיות מטופלים במסגרת קהילתית או באשפוז המשכי. כצעד משלים מוצע להקצות תקציב שנתי ייעודי אשר יחולק בין בתי החולים על בסיס ציוני מדד מצוינות בשירות במחלקות הפנימיות, מדד זה ייקבע על ידי גורמי המקצוע במשרדי הבריאות והאוצר.

על מנת לאפשר לבתי החולים ולקופות החולים להיערך לשינוי זה מוצע להחילו החל משנת 2022, כאשר בשנת 2021 מוצע להמשיך את מנגנון התשלום המופחת בשיעור של 20% מהמחיר המלא של שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות אשר היה קיים בהסדר ההתחשבנות הקודם.

סעיף 14

כדי להתמודד עם בעיות תזרים הקיימות לבתי החולים כתוצאה מאי תשלום במועד של קופות החולים, בין היתר, בשל מחלוקות בין קופת החולים ובית החולים בנוגע להודעת החיוב שהוגשה, מוצע לקבוע כללים בנוגע לתשלומים שאותם על קופת החולים להעביר לבית החולים.

לפי המוצע, קופת החולים תחויב להעביר לבית החולים לא יאוחר מ- 60 ימים מתום החודש שבו קיבלה הודעת חיוב מבית החולים את הסכום הגבוה מבין אלה:

(1) החלק היחסי מרצפת הצריכה נטו של אותו חודש שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים, אלא אם כן קיבלה אישור מהשרים או מעובד משרדם שהוסמך לכך שלא להעביר סכום זה;

(2) הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב;

(3) 95% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב, אלא אם כן הגישה קופת החולים ערעור בהתאם להוראת מינהל 23/05 או הוראה אחרת שתבוא במקומה, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור.

מכיוון שייתכן שבשל הוראות אלה ישלמו קופות החולים לבתי החולים כספים ביתר או בחסר מוצע כי במידה שיתברר שאכן כך ארע, הכספים ששולמו ביתר או בחסר ישולמו או יוחזרו בתוספת ריבית החשב הכללי.

סעיף 15

שירותים מסוימים מסופקים בצורה יעילה ונכונה יותר מבחינה רפואית מחוץ לבתי החולים הכלליים ועל כן מוצע לבנות מערכת תמריצים שתעודד את קופות החולים לספק שירותים אלה במסגרות אחרות. לפיכך מוצע להסמיך את השרים לקבוע בצו, כי בשל המשך אשפוזו של חבר הקופה אשר לפי הוראות משרד הבריאות ניתן להעבירו מאשפוז כללי למסגרת אחרת, וניתנה לקופה הודעה של בית החולים כי ניתן לעשות כן והקופה לא דאגה למקום העברה לאותו מטופל, תשלם הקופה מחיר מלא.

הוראה זו משקפת את האחריות של הקופה לפתח שירותים אלה בקהילה ולהעביר חבר הקופה, שהוא במצב בריאותי כאמור, מבית החולים הכללי למסגרת אחרת המתאימה לו.

יובהר כי במסגרת ההסדר הקודם נקבע בצו לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תשלום מוגדל בעד אשפוז של מטופל המיועד להעברה), התשע"ד-2014, הסדר דומה, ולפיו במקרה כזה על קופת החולים לשלם לבית החולים מחיר מלא. מוצע כי עד לקביעת צו חדש על ידי השרים לפי ההסדר המוצע, יחולו הוראות הצו הקודם.

סעיף 16

מוצע להחריג תשלום בעד שירותי רפואה דחופה (מיון) מתחולת ההסדר המוצע. יחד עם זאת מוצע בסעיף זה לקבוע כי התשלום בעד שירותים אלה לא יעלה על 81.5% ממחירם המלא.

סעיף 17

שירותי הרפואה הפרטית כלולים כיום בהסדר ההתחשבנות המוצע, יחד עם זאת בשל השוני בשירותים אלה, מוצע, לקבוע כי השרים יהיו רשאים לקבוע בצו הסדר אחר להתחשבנות בעבור צריכת שירותי בריאות בידי קופות החולים בבתי חולים ציבוריים כלליים במסגרת שירותי הרפואה הפרטית.

סעיף 18

בהמשך להסדרי ההתחשבנות שנקבעו בחקיקה בעבר, מוצע, גם הפעם, לתת לקופת חולים ובתי חולים אפשרות, תחומה ומוגבלת בזמן, לקבוע בהסכם בכתב ביניהם הסדר התחשבנות השונה מהקבוע בהסדר המוצע, ובלבד שימלא אחר התנאים המפורטים בסעיף המוצע. זאת, כדי להגדיל את חופש הפעולה של בתי החולים ושל קופות החולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת ההתחשבנות ביניהם תוך יצירת מנגנונים של חלוקת סיכונים. יחד עם זאת נקבעו מספר הוראות שאותן חייבים הצדדים להטמיע בהסכם שביניהם ומספר הוראות שעליהן לא רשאים הצדדים להסכם להתנות, וזאת כדי שלא לבטל את היתרונות שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק זה.

הסכמים אלה יועברו לשר הבריאות ושר האוצר אשר יהיו רשאים לבטלם במידה שאינם עומדים בהוראות ההסדר המוצע.

סעיף 19

במטרה להסדיר את ההתחשבנות בין בתי החולים הממשלתיים או העירוניים לתאגידי הבריאות ולמנוע העמסה מוגברת של שיעורי תשלומים מופחתים על בית החולים ובכך לגרום לו לגירעונות, מוצע לקבוע, בדומה להסדר בחוק ההסדרים 2013, כי בבית חולים שבו פועל תאגיד בריאות, לא יפחת היקף החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת שיוחס לתאגידי הבריאות מסכום השווה ל– 48.67% מכלל החשבונות שבעדם משולם סכום מופחת כאמור.

סעיף 20

בדומה להסדר הקודם, מוצע לקבוע כי הסדר ההתחשבנות לפי חוק זה לא יחול על השירותים המנויים בסעיף המוצע, אשר קופת החולים מספקת באמצעות רכש מבית חולים, אך אינם נמנים על השירותים שקופת החולים מחויבת לספק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כך למשל, שירות הניתן לעובד זר, או שירות הניתן לקטין שאינו תושב. כמו כן, מוצע להחריג מההסדר המוצע שירותים שהוחרגו על ידי השרים בצו בשנים קודמות, וכן מוצע להאריך את סמכות השרים שהייתה קיימת בהסדר הקודם להחריג מהסדר ההתחשבנות שירותים נוספים ההסדר.

סעיף 21

בשל התפשטות נגיף הקורונה חל שינוי משמעותי בצריכת שירותי הבריאות בבתי החולים הציבוריים הכלליים, הכולל ירידה בפעילות האלקטיבית של בתי החולים לצד ירידה בפעילות רפואה דחופה (מיון) ופעילויות נוספות ועלייה באשפוז מטופלים חולי קורונה, שינוי זה גורם לחוסר ודאות במערכת הבריאות אשר עלול להמשך גם בשנת 2021 ובשל כך ועל מנת שניתן יהיה לייצר ודאות מוצע להסמיך את השרים לקבוע בשנה זו שיעור תשלום מזערי או מירבי אותו ישלמו קופות החולים לבתי החולים הציבוריים הכלליים וזאת במידה והשלכות נגיף הקורונה יביאו לירידה או עלייה בצריכת שירותי בריאות בבתי חולים כלליים על ידי קופות החולים.

סעיף 22

מוצע לקבוע את מועד תחילתו של חוק זה ליום 1 בינואר 2021 ואת תחולת ההוראות הקבועות על שירותי בריאות שנרכשו על ידי קופות החולים בבתי החולים הציבוריים הכלליים עד ליום 31 בדצמבר 2024. כן מוצע שלא להגביל את תחולת הוראות החוק הנוגעות לשירותי רפואה דחופה (מיון) לשנים מסוימות והוראות אלו יחולו גם לאחר שנות ההסדר.

סעיף 23

הסדר ההתחשבנות המוצע בחוק זה מותאם לרכש שירותי בריאות הגוף בבתי חולים ציבוריים כלליים ואינו כולל את נושא רכש השירותים בתחום בריאות הנפש. נוכח האפיונים הייחודיים של אספקה וצריכה של שירותים בתחום זה, שבו בדרך כלל, תקופת האשפוז ממושכת יותר והעלות השולית של האשפוז נמוכה.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016, נקבע סימן נפרד ובו הסדר מפורט נפרד לכללי התחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים הציבוריים הפסיכיאטריים והכלליים שבהם מחלקה פסיכיאטרית וכן בין קופות החולים לבין המרפאות לבריאות הנפש, לעניין רכש שירותי אשפוז פסיכיאטרי. מוצע כי הסדר ההתחשבנות הקודם יחול בנוגע לשירותי בריאות הנפש גם בשנים 2021 עד 2024, במספר שינויים והתאמות ולצורך כך מוצעים מספר תיקונים עקיפים בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016.