אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2020
1. הוראת שעה
תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף)(הוראת שעה), התשפ"א-2020
מטרת התקנות המוצעות לקבוע הוראת שעה להפחתה באגרות המשולמות על ידי קרנות נאמנות לרשות ניירות ערך על מנת להקל במידה מסוימת על קרנות הנאמנות בשל פגיעתם עקב התפשטות נגיד הקורונה והשפעתה על שוק ההון בכלל, ועל קרנות הנאמנות בפרט.
תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995 (להלן- "תקנות אגרת תשקיפים") קובעות כי על קרן נאמנות לשלם אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות) בכל חודש. עקב החשש הכבד מהשלכות המשבר והירידות החריגות בבורסות העולם, הציבור ביצע פדיונות משמעותיים מהכספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, יחד עם הירידות בשווקים בתקופה זו פחת שווים של סך הנכסים המנוהלים בקרנות באופן משמעותי. מאז שיא המשבר חלה התאוששות מסוימת בנכסי קרנות הנאמנות. כפועל יוצא מכך, אמנם במרבית הקרנות לא נגבתה תוספת אגרה בגין חודש מרץ בשל עודף פדיונות, אך בחודשים העוקבים נגבתה תוספת אגרה בהתאם ליצירות נטו באותם חודשים. לפיכך מוצע כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן ועד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
טיוטת תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף) (הוראת שעה), התשפ"א-2020
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 55א ו-56(א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1], ולפי סעיף 130א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994[2], בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
1. |
בשנת הכספים 2020 לצורך חישוב סכום תוספת האגרה, כמשמעותה בתקנה 4 לתקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995[3], שישלם מנהל קרן בחדשים שלאחר חודש מרס בעד כל קרן שבניהולו, יקוזז מהעודף החודשי של התקבולים כהגדרתו בתקנה האמורה, עודף הפדיונות שהיה בחודש מרס, וזאת עד לקיזוז בסכום שהוא 20 אחוז מעודף הפדיונות בחודש מרס; לעניין זה "עודף פדיונות" – הסכום שבו עלה הסכום במזומנים שהועבר מחשבון הקרן בשל פדיון יחידות במשך החודש, על הסכום שהועבר לחשבון הקרן בשל מכירת יחידות במשך החודש.
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _3-926-ת2)
__________________[חתימה]
ישראל כ"ץ
שר האוצר
בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על שוק ההון, ובכלל זה גם על פעילות הגורמים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך (להלן :"הרשות") וביניהם קרנות הנאמנות, מוצע להקל על הגורמים המפוקחים על ידי הרשות אשר נפגעו מהמשבר בשוק בסכומי האגרות שעליהם לשלם לרשות.
תקנות ניירות ערך (אגרת בקשה למתן היתר לפרסום תשקיף), התשנ"ה-1995 (להלן- "תקנות אגרת תשקיפים") קובעות, בין היתר, כי על קרן נאמנות לשלם בנוסף לאגרה שנתית, אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות) בכל חודש.
עקב החשש הכבד מהשלכות המשבר והירידות החריגות בבורסות העולם, הציבור ביצע פדיונות משמעותיים מהכספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, בעיקר במהלך החודשים פברואר ומרץ 2020 (בחודשים אלה קרנות הנאמנות חווה פדיונות נטו חריגים של כ- 45 מיליארד ₪). יחד עם הירידות בשווקים בתקופה זו פחת שווים של סך הנכסים המנוהלים בקרנות ביותר מ- 30%. מאז שיא המשבר חלה התאוששות מסוימת בנכסי קרנות הנאמנות, עם יצירות נטו של כ- 10 מיליארד ₪ ועליית ערך של כמחצית משווי הירידות שהוזכרו לעיל.
לאור האמור, מרבית קרנות הנאמנות לא שילמו תוספת אגרה בגין חודש מרץ בשל עודף פדיונות, אך בחודשים העוקבים, עם חזרתם החלקית של המשקיעים נגבתה תוספת אגרה בהתאם ליצירות נטו באותם חודשים. לפיכך מוצע לקבוע בהוראת שעה כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.
יצוין כי לצד הצעה זו מוצע לתקן תקנות נוספות שמטרתם הפחתה באגרות השנתיות המשולמות לרשות לשנת 2020 על ידי קרנות נאמנות, תאגידים מדווחים וחברות ניהול תיקי השקעות וכן מוצע לקבוע הוראות שעה לפיהן יופחתו באופן רוחבי האגרות השנתיות המשולמות לרשות ב-10% בשנים 2021- 2023.