תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

  תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון–אזור תיירות מיוחד אילת עין בוקק וחמי זוהר)(תיקון מס'...), התשפ"א – 2020

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

על רקע התפשטות המחלה הנגרמת על ידי נגיף SARS-COV-2 (להלן – נגיף הקורונה או הנגיף) בישראל, הכריז שר הבריאות ביום 27 בינואר 2020 על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת. לצורך מניעת התפשטות הנגיף ושמירה על בריאות הציבור, הטילה הממשלה הגבלות משמעותיות על הציבור.

 

מאחר שמדובר בנגיף חדש, נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד נגיף זה, אין חיסון אשר באמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות המחלה הנגרמת מהנגיף ואין טיפול יעיל למחלה.

 

לצורך התמודדות עם הנגיף מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, נקטו ועודן נוקטות צעדים מרחיקי לכת במטרה לצמצם את ההדבקה ואת התפשטות המחלה. ההתמודדות עם המגפה דורשת מרשויות השלטון בישראל צעדים חריגים, שמטרתם לשמור על חייהם של תושבי ישראל ולמנוע קריסה של מערכת הבריאות, כגון הטלת מגבלות תנועה חמורות על כלל אוכלוסיית המדינה או על חלקים רחבים ממנה, הגבלת כניסת אנשים ממדינות אחרות, הטלת חובת בידוד ועוד. התמודדות זו דורשת התנהלות חירום דינמית, המאפשרת מתן מענה הולם לצרכים המשתנים לפי הנתונים העדכניים.

 

נוכח, התפרצות הנגיף והתפשטותו, והעלייה המתמדת בהיקף הנדבקים בו בישראל ובמדינות אחרות בעולם והצורך המיידי להתמודדות עם הנגיף, מחודש מארס 2020 התקינה הממשלה מגוון של תקנות שעת חירום, מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. במסגרת זו, הוטלו מגבלות משמעותיות על תנועתם ועל פעילותם של פרטים, עסקים וגופים ציבוריים.

 

הענף שנפגע באופן משמעותי ביותר כתוצאה מהמגבלות שהוטלו הינו ענף התיירות. משבר הקורונה תפס את תעשיית התיירות בשיא של צמיחה כאשר במהלך השנים 2016-2019 נשברו שיאים של ביקוש שנה אחר שנה. בסוף שנת 2019 נרשם שיא כל הזמנים בכניסות תיירים של 4.55 מליון. במקביל לצמיחה התיירות בוצעו  הן על ידי המדינה והן על ידי היזמות הפרטית השקעות רחבות בתשתית (בתי מלון וכן תשתיות ציבוריות תיירותיות)

מתוך ציפייה להמשך מגמת העלייה והחשש ממחסור בחדרי מלון שיידרשו כדי לספק את הביקוש הגובר. התיירות הייתה הראשונה להיפגע מן המשבר עם ההכרח לאתר ולחלץ מישראל קבוצות תיירים, והיא עתידה להיות האחרונה להתאושש בשל המגבלות החמורות בכל העולם ובעיקר עקב הימשכות המשבר לאורך זמן בלתי ידוע.

 

הערכות המצב העולמיות חוזות חלופות שונות למציאת תרופה או חיסון, שיאפשרו חזרה הדרגתית של פעילות תיירות עולמית רק לקראת הרבעון השלישי של שנת 2021 ואף לאחר מכן. החשש הוא שאחוז ניכר מעסקי התיירות הישירים והעסקים העקיפים התומכים בתעשייה זו יתקשו לשרוד תקופה כה ארוכה ללא כלים לסיוע מטעם המדינה.

 

אותן הגבלות שהוטלו במטרה להילחם בהתפשטות המחלה פגעו פגיעה ממשית וקשה בתעשייה שלמה תוך יצירת מצב דברים של חוסר יכולת לחזור לשגרה תיירותית בישראל.

 

כחלק מהתמודדותה של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה הוטלו הגבלות רבות, וביניהן הוטל איסור על כניסת תיירים לתוך תחומי מדינת ישראל, כמו כן הוטלו מגבלות תנועת לפרקי זמן ארוכים אשר מנעו מאוכלוסיית המדינה להגיע ולהתארח במתקני אירוח ובעסקים הנסמכים על עסקי התיירות.

 

העיר אילת חוותה פגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית ובמספר המועסקים בעיר כתוצאה מהפגיעה המשמעותית והדרסטית בפעילות התיירותית בעיר  כתוצאה מהמגבלות שנקבעו לפי חוק זה, עיקר הפעילות הכלכלית באילת מבוססת על התיירות ונסמכת באופן משמעותי על עסקי המלונות בעיר. סגירת המלונות בעיר והפגיעה בתיירות גורם לפגיעה כלכלית משמעותית בתושבי העיר אשר חלק ניכר מהם מועסקים בתחומי התיירות או מושפעים מהפעילות התיירותית בעיר וגם  במועסקים באותו אזור. . המשמעות הישירה של ההגבלה האוסרת על פתיחת מתקני אירוח בעיר וכפועל יוצא מכך נמנעת הגעת תיירים אליהם, היא אבטלה גבוהה בצורה דרסטית.

 

כמו כן, אזור המלונות בים המלח מהווה מקור תעסוקה ופרנסה משמעותי לתושבי האזור. גם באזור ים המלח סגירת מתקני האירוח גורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בתושבי האזור המועסקים במתקני האירוח או שפרנסתם נסמכת על פעילות מתקני האירוח והמרוחקים מאזורי תעסוקה חלופיים.

 

הנזק הכלכלי והחברתי לאותם אזורים – אילת וים המלח, עלול להיות בלתי הפיך, אם לא יימצא פתרון שיאפשר את הפעילות התיירותית בעיר בצורה בטוחה ולאורך זמן.

 

בנוסף, לאזור המלונות בים המלח מאפיינים ייחודיים של "אי תיירותי" ללא אוכלוסייה מקומית העלולה לבוא במגע עם המתארחים במלונות כפי שקיים באזורים אחרים במדינה, ומאפשרים יצירת "אזור סטרילי" אליו יוכלו להגיע נופשים  שימצאו שליליים לקורונה, ובכך למזער את  הסיכון להדבקה בנגיף והתפשטות התחלואה כתוצאה מפתיחת המלונות באזור זה.

 

כמו כן, גם לעיר אילת,  מאפיינים גיאוגרפיים יחודיים המאפשרים לנטר את כניסת האנשים לעיר ולהבטיח כי לעיר יכנסו אנשים שנמצאו שליליים לקורונה, ובכך להקטין את  הסיכון להדבקה בנגיף והתפשטות התחלואה כתוצאה מפתיחת המלונות בעיר, זאת  בצד היותה עיר הנסמכת על תיירות ומרוחקת גיאוגרפית משאר חלקי המדינה.

 

על מנת למנוע את קריסתם של אותם אזורים - אילת וים המלח, ועל מנת לאפשר לתושבי מדינת ישראל מפלט בצורת נופש מהמציאות הקשה של המשבר, מוצע לאפשר לוועדה לעניין התמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו (להלן – קבינט הקורונה) לקבוע הסדר ייחודי לקביעת  "איי תיירות" בעיר אילת ובאזור המלונות בים המלח.

 

על פי מתווה זה, בעיר אילת ואזור המלונות בים המלח, ככל שרמת התחלואה בהם תהיה נמוכה, תתאפשר פתיחת בתי המלון. בשלב מאוחר יותר ובאופן הדרגתי ובהתאם לרמת התחלואה, תהיה אפשרות לפתוח גם עסקים נוספים באותם אזורים שישרתו את אורחי המלונות, ומטבע הדברים יגבירו את הפעילות הכלכלית של תושבי האזור וסביבתו ואף ישפיעו על מעגלי תעסוקה רחוקים יותר.

 

נוכח האמור מוצע לקבוע הסדר מידתי בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף-2020[1] (להלן – חוק סמכויות מיוחדות), הסדר אשר יאזן בין הצורך הבריאותי מחד, לבין הצורך בסיוע ממשי למניעת קריסה כלכלית בעיר אילת ובאזור המלונות בים המלח הנסמכים באופן מובהק על הפעילות התיירותית, ואשר קיימת בהם אפשרות ממשית ליצור "אי תיירותי" בשל מאפייניהם הגיאוגרפיים.

 

חוק סמכויות מיוחדות נועד על מנת לעגן בחקיקה ראשית את סמכות הממשלה לנקוט באמצעים מיוחדים להתמודדות עם נגיף הקורונה שלא בדרך של התקנת תקנות שעת חירום. כך נולד אפוא חוק הסמכויות המיוחדות, שנועד להגשים את העיקרון לפיו ההסמכה לנקיטת סמכויות מיוחדות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד צריכה להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת.

 

במסגרת התיקון לחוק ניתן יהיה לקבוע כי ערים או אזורים מוגדרים ומתוחמים יוכרזו כאזור תיירותי מיוחד שהכניסה אליו תתאפשר באמצעות הצגת תוצאת בדיקה לאיתור נגיף הקורונה, שבוצעה לכל היותר 48 שעות טרם כניסתו לאזור ובעת קבלתו לראשונה למתקן האירוח, עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה, או אם הציג אישור כי החלים מנגיף הקורונה. דרכי הגישה לאותם ערים או אזורים יהיו תחת פיקוח באופן אשר יאפשר בקרה אפקטיבית ככל שניתן כך שניתן יהיה לנסות ולשמור אותה עיר או אזור כאזור ירוק, תוך שמירה על רמת התחלואה הנמוכה בעיר ומניעת העלאת רמת התחלואה. מנגד, ונוכח האמצעים המוגברים על השמירה הבריאותית באותם אזורים, תתאפשר פתיחה של אותם מתקני אירוח בעיר או אזור הנסמכים באופן משמעותי על ענף התיירות וכן לפתוח  עסקים המשרתים את אותם מתקנים אירוח ובכך ניתן יהיה לסייע לאותם ערים או אזורים להתגבר על הפגיעה הכלכלית הקשה שחוו כתוצאה מהפגיעה הקשה בפעילות הכלכלית באותה עיר או אזור.

 

ג. סעיפי החוק המוצעים

סעיף 2

מוצע להוסיף לפרק ג' בחוק סימן חדש שבו יקבעו ההסדרים לעניין אזור תיירות מיוחד. 

 

מוצע להסמיך את הממשלה להכריז על העיר אילת וכן על אזור המלונות בים המלח כאזור תיירות מיוחד, בהתקיים בין השאר תנאים הנוגעים לרמת תחלואה נמוכה באזור, מאפיינים גאוגרפיים המאפשרים ניטור כניסה לאזור, פגיעה כלכלית ניכרת הנובעת מהפגיעה בפעילות התיירותית בו בשל ההגבלות שהוטלו לפי חוק זה. עוד מוצע לקבוע כי בטרם החלטתה יובאו בפני הממשלה עמדות השרים הרלוונטיים בנוגע להתקיימות התנאים הנדרשים להכרזה וכן תיערך היוועצות עם ראש הרשות של האזור. הכריזה הממשלה על אזור כאזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית.

 

מוצע לקבוע הסדרים לעניין ביטול ההכרזה. הממשלה או ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יהיו מוסמכות לבטל את ההכרזה. כמוכן, אם התנאים הנדרשים להכרזה חדלו להתקיים הממשלה תהיה חייבת לבטל אותה.  

 

מוצע לקבוע כי אם הוכרז אזור תיירות מיוחד יוכלו מתקני האירוח בו כגון בתי מלון להיפתח לקהל כמוכן יפתחו השירותים הנלווים בבתי המלון הכוללים חדר אוכל ובריכה תוך התאמה לתנאים הקבועים בתקנות לפי סעיף 8 לחוק. על מנת להבטיח שתישמר בריאותם של השוהים במתקני האירוח, מוצע לקבוע כי אדם המגיע להתארח במתקן אירוח יידרש להציג אישור על בדיקת קורונה שלילית שנערכה 48 שעות טרם הגעתו, או אישור החלמה מקורונה. כמו כן, מתקן האירוח לא יוכל לארח אדם שלא הציג בפניו אישור כאמור.    

 

במטרה לשמור על בריאותם תושבי המקום והנכנסים אליו, ועל מנת לאפשר פעילות תיירותית כלכלית באזור מוצע להתנות את כניסתו של כל אדם לאזור בהצגת אישור על בדיקת קורונה שלילית שנערכה 48 שעות טרם הגעתו, או אישור החלמה מקורונה. עם זאת ביחס לתושבי האזור וסוגי אנשים נוספים שכניסתם לאזור חיונית או דחופה, הממשלה תהיה רשאית להתנות את כניסתם באישור כאמור רק אם תהיה אפשרות לבדיקת קורונה מהירה בסמוך לכניסה לאזור ובחינם. בכל מקרה מוצע לקבוע כי תותר כניסתו של תושב האזור אשר בדיקתו נמצאה חיובית לצורך הגעה למקום הבידוד. בנוסף, מוצע לקבוע כי לא תוגבל כניסתם של אנשי כוחות הביטחון וההצלה.

 

מוצע להבהיר כי הממשלה תהיה רשאית לקבוע הוראות ייחודיות מכוח סעיפים 6 עד 12 לחוק, זאת בין היתר על מנת להקל על הגבלות המוטלות על האזור לצורך קיומה של פעילות המשרתת את המתארחים באזור, ובכלל זאת אתרי בילוי, מסעדות, אטרקציות ועוד. כל זאת בשים לב לנתוני התחלואה באזור.      

 

מוצע לקבוע כי הממשלה תפרסם את עיקרי ההכרזה לציבור באחת מהמדיות השונות.

 

מוצע לקבוע כי מפעיל מתקן אירוח, אשר מקבל אדם לאירוח, יבדוק בעת קבלתו לראשונה, כי האדם הציג בפניו בדיקת קורונה אשר ביצע לפחות 48 שעות לפני ובה ממצא שלילי לנגיף הקורונה, או אישור החלמה מהנגיף. אם הפר מפעיל מתקן האירוח חובה זו, הוא עובר עבירה פלילית. מנגנון כאמור יבטיח כי במתקני האירוח ישהו רק אורחים שהתקיימו לגביהם תנאים אלה. מוצע לקבוע את העבירה כעבירה מנהלית, בדומה לעבירות אחרות בחוק, ובצידה קנס בסך 1000 ש"ח.

 

מוצע כי כלל הגורמים המוסמכים לפי סעיף 25(א) יהיו מוסמכים להטיל קנס מינהלי על עבירה של קבלת אדם לאירוח במתקן אירוח לפי סעיף 22כג, וכן יהיו נתונות להם סמכויות הקבועות בסעיף 26 לחוק לשם פיקוח והטלת קנס מינהלי.

 

לשם אכיפת איסור הכניסה לאזור תיירות מיוחד ללא הצגת תוצאת בדיקה לאיתור נגיף הקורונה כאמור בסעיף 22כ, מוצע כי יוענקו לשוטר, בטרם הכניסה לאזור תיירות מיוחד, סמכות דרישת ידיעות ומסמכים שהיא סמכות פיקוח הנועדה לאפשר לשוטר לבחון אם האדם העומד לפניו מורשה להיכנס לאזור תיירות מיוחד. כמו כן, מוצע להעניק סמכות למנוע כניסה לאדם או רכב לאזור תיירות מיוחד אם אינו עומד בתנאים של סעיף 22כ. כמו כן, מוצע להעניק לשוטר סמכות שימוש בכוח במקרה שבו אדם מסרב להיענות לדרישות האמורות לשם מניעת כניסתו לאזור תיירות מיוחד. זאת נוכח החשיבות למנוע כניסה לאזור תיירות מוגבל אשר עלולה להעלות את רמת התחלואה במקום. סמכויות דומות קבועות בסעיף 32 לעניין אכיפת הוראות באזור מוגבל.

 

סעיף 3

בהמשך לקביעה בסעיף 44 לחוק אשר מחריגה בעלי תפקידים שלטוניים מסוימים מהגבלות מסוימות הנקבעות לפי החוק, ובעיקר לעניין הגבלת התנועה, מוצע לקבוע כי גם ההגבלות לפי ההסדר החדש לעניין הכניסה לאזור תיירות מיוחד לא תחול על בעלי תפקידים אלו ולעניין השהייה במתקן אירוח. כמו כן, מוצע לקבוע כי הגבלות אלו לא יחולו גם על העובדים הנדרשים ללוות את בעלי התפקידים השלטוניים בתפקידם.

 

סעיף 4

מוצע לקבוע כי ועדת השרים לענייני קורונה (קבינט הקורונה) תהיה מוסמכת להכריז על אזור תיירות מיוחד.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף-2020

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

עם כניסתה לתוקף של הכרזה לפי סימן ה' לחוק המוצע  - צפויות עלויות של בדיקות קורונה הנדרשות לפי סעיף 22כ, לאדם הנכנס לאזור שהוכרז עליו כאמור בסעיף 22יז, וכן עלויות בשל הצבת המחסומים בכניסה לאותם אזורים או ערים לשם ניטור הכניסה לאזור, וכן הקצאת תקני כח אדם ככל שיידרשו.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר:

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד ראש הממשלה:

תזכיר חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)(תיקון מס'...) (אזור תיירות מיוחד – אילת עין בוקק וחמי זוהר), התשפ"א – 2020

 

 

דברי הסבר

 

על רקע התפשטות המחלה הנגרמת על ידי נגיף SARS-COV-2 (להלן – נגיף הקורונה או הנגיף) בישראל, הכריז שר הבריאות ביום 27 בינואר 2020 על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת. לצורך מניעת התפשטות הנגיף ושמירה על בריאות הציבור, הטילה הממשלה הגבלות משמעותיות על הציבור.

 

מאחר שמדובר בנגיף חדש, נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד נגיף זה, אין חיסון אשר באמצעותו ניתן לצמצם את התפשטות המחלה הנגרמת מהנגיף ואין טיפול יעיל למחלה.

 

לצורך התמודדות עם הנגיף מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, נקטו ועודן נוקטות צעדים מרחיקי לכת במטרה לצמצם את ההדבקה ואת התפשטות המחלה. ההתמודדות עם המגפה דורשת מרשויות השלטון בישראל צעדים חריגים, שמטרתם לשמור על חייהם של תושבי ישראל ולמנוע קריסה של מערכת הבריאות, כגון הטלת מגבלות תנועה חמורות על כלל אוכלוסיית המדינה או על חלקים רחבים ממנה, הגבלת כניסת אנשים ממדינות אחרות, הטלת חובת בידוד ועוד. התמודדות זו דורשת התנהלות חירום דינמית, המאפשרת מתן מענה הולם לצרכים המשתנים לפי הנתונים העדכניים.

 

נוכח, התפרצות הנגיף והתפשטותו, והעלייה המתמדת בהיקף הנדבקים בו בישראל ובמדינות אחרות בעולם והצורך המיידי להתמודדות עם הנגיף, מחודש מארס 2020 התקינה הממשלה מגוון של תקנות שעת חירום, מכוח סמכותה לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. במסגרת זו, הוטלו מגבלות משמעותיות על תנועתם ועל פעילותם של פרטים, עסקים וגופים ציבוריים.

 

הענף שנפגע באופן משמעותי ביותר כתוצאה מהמגבלות שהוטלו הינו ענף התיירות. משבר הקורונה תפס את תעשיית התיירות בשיא של צמיחה כאשר במהלך השנים 2016-2019 נשברו שיאים של ביקוש שנה אחר שנה. בסוף שנת 2019 נרשם שיא כל הזמנים בכניסות תיירים של 4.55 מליון. במקביל לצמיחה התיירות בוצעו  הן על ידי המדינה והן על ידי היזמות הפרטית השקעות רחבות בתשתית (בתי מלון וכן תשתיות ציבוריות תיירותיות)

מתוך ציפייה להמשך מגמת העלייה והחשש ממחסור בחדרי מלון שיידרשו כדי לספק את הביקוש הגובר. התיירות הייתה הראשונה להיפגע מן המשבר עם ההכרח לאתר ולחלץ מישראל קבוצות תיירים, והיא עתידה להיות האחרונה להתאושש בשל המגבלות החמורות בכל העולם ובעיקר עקב הימשכות המשבר לאורך זמן בלתי ידוע.

 

הערכות המצב העולמיות חוזות חלופות שונות למציאת תרופה או חיסון, שיאפשרו חזרה הדרגתית של פעילות תיירות עולמית רק לקראת הרבעון השלישי של שנת 2021 ואף לאחר מכן. החשש הוא שאחוז ניכר מעסקי התיירות הישירים והעסקים העקיפים התומכים בתעשייה זו יתקשו לשרוד תקופה כה ארוכה ללא כלים לסיוע מטעם המדינה.

 

אותן הגבלות שהוטלו במטרה להילחם בהתפשטות המחלה פגעו פגיעה ממשית וקשה בתעשייה שלמה תוך יצירת מצב דברים של חוסר יכולת לחזור לשגרה תיירותית בישראל.

 

כחלק מהתמודדותה של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה הוטלו הגבלות רבות, וביניהן הוטל איסור על כניסת תיירים לתוך תחומי מדינת ישראל, כמו כן הוטלו מגבלות תנועת לפרקי זמן ארוכים אשר מנעו מאוכלוסיית המדינה להגיע ולהתארח במתקני אירוח ובעסקים הנסמכים על עסקי התיירות.

 

העיר אילת חוותה פגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית ובמספר המועסקים בעיר כתוצאה מהפגיעה המשמעותית והדרסטית בפעילות התיירותית בעיר  כתוצאה מהמגבלות שנקבעו לפי חוק זה, עיקר הפעילות הכלכלית באילת מבוססת על התיירות ונסמכת באופן משמעותי על עסקי המלונות בעיר. סגירת המלונות בעיר והפגיעה בתיירות גורם לפגיעה כלכלית משמעותית בתושבי העיר אשר חלק ניכר מהם מועסקים בתחומי התיירות או מושפעים מהפעילות התיירותית בעיר וגם  במועסקים באותו אזור. . המשמעות הישירה של ההגבלה האוסרת על פתיחת מתקני אירוח בעיר וכפועל יוצא מכך נמנעת הגעת תיירים אליהם, היא אבטלה גבוהה בצורה דרסטית.

 

כמו כן, אזור המלונות בים המלח מהווה מקור תעסוקה ופרנסה משמעותי לתושבי האזור. גם באזור ים המלח סגירת מתקני האירוח גורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בתושבי האזור המועסקים במתקני האירוח או שפרנסתם נסמכת על פעילות מתקני האירוח והמרוחקים מאזורי תעסוקה חלופיים.

 

הנזק הכלכלי והחברתי לאותם אזורים – אילת וים המלח, עלול להיות בלתי הפיך, אם לא יימצא פתרון שיאפשר את הפעילות התיירותית בעיר בצורה בטוחה ולאורך זמן.

 

בנוסף, לאזור המלונות בים המלח מאפיינים ייחודיים של "אי תיירותי" ללא אוכלוסייה מקומית העלולה לבוא במגע עם המתארחים במלונות כפי שקיים באזורים אחרים במדינה, ומאפשרים יצירת "אזור סטרילי" אליו יוכלו להגיע נופשים  שימצאו שליליים לקורונה, ובכך למזער את  הסיכון להדבקה בנגיף והתפשטות התחלואה כתוצאה מפתיחת המלונות באזור זה.

 

כמו כן, גם לעיר אילת,  מאפיינים גיאוגרפיים יחודיים המאפשרים לנטר את כניסת האנשים לעיר ולהבטיח כי לעיר יכנסו אנשים שנמצאו שליליים לקורונה, ובכך להקטין את  הסיכון להדבקה בנגיף והתפשטות התחלואה כתוצאה מפתיחת המלונות בעיר, זאת  בצד היותה עיר הנסמכת על תיירות ומרוחקת גיאוגרפית משאר חלקי המדינה.

 

על מנת למנוע את קריסתם של אותם אזורים - אילת וים המלח, ועל מנת לאפשר לתושבי מדינת ישראל מפלט בצורת נופש מהמציאות הקשה של המשבר, מוצע לאפשר לוועדה לעניין התמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו (להלן – קבינט הקורונה) לקבוע הסדר ייחודי לקביעת  "איי תיירות" בעיר אילת ובאזור המלונות בים המלח.

 

על פי מתווה זה, בעיר אילת ואזור המלונות בים המלח, ככל שרמת התחלואה בהם תהיה נמוכה, תתאפשר פתיחת בתי המלון. בשלב מאוחר יותר ובאופן הדרגתי ובהתאם לרמת התחלואה, תהיה אפשרות לפתוח גם עסקים נוספים באותם אזורים שישרתו את אורחי המלונות, ומטבע הדברים יגבירו את הפעילות הכלכלית של תושבי האזור וסביבתו ואף ישפיעו על מעגלי תעסוקה רחוקים יותר.

 

נוכח האמור מוצע לקבוע הסדר מידתי בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) התש"ף-2020[5] (להלן – חוק סמכויות מיוחדות), הסדר אשר יאזן בין הצורך הבריאותי מחד, לבין הצורך בסיוע ממשי למניעת קריסה כלכלית בעיר אילת ובאזור המלונות בים המלח הנסמכים באופן מובהק על הפעילות התיירותית, ואשר קיימת בהם אפשרות ממשית ליצור "אי תיירותי" בשל מאפייניהם הגיאוגרפיים.

 

חוק סמכויות מיוחדות נועד על מנת לעגן בחקיקה ראשית את סמכות הממשלה לנקוט באמצעים מיוחדים להתמודדות עם נגיף הקורונה שלא בדרך של התקנת תקנות שעת חירום. כך נולד אפוא חוק הסמכויות המיוחדות, שנועד להגשים את העיקרון לפיו ההסמכה לנקיטת סמכויות מיוחדות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות יסוד צריכה להיקבע בחקיקה ראשית של הכנסת.

 

במסגרת התיקון לחוק ניתן יהיה לקבוע כי ערים או אזורים מוגדרים ומתוחמים יוכרזו כאזור תיירותי מיוחד שהכניסה אליו תתאפשר באמצעות הצגת תוצאת בדיקה לאיתור נגיף הקורונה, שבוצעה לכל היותר 48 שעות טרם כניסתו לאזור ובעת קבלתו לראשונה למתקן האירוח, עם ממצא שלילי לנגיף הקורונה, או אם הציג אישור כי החלים מנגיף הקורונה. דרכי הגישה לאותם ערים או אזורים יהיו תחת פיקוח באופן אשר יאפשר בקרה אפקטיבית ככל שניתן כך שניתן יהיה לנסות ולשמור אותה עיר או אזור כאזור ירוק, תוך שמירה על רמת התחלואה הנמוכה בעיר ומניעת העלאת רמת התחלואה. מנגד, ונוכח האמצעים המוגברים על השמירה הבריאותית באותם אזורים, תתאפשר פתיחה של אותם מתקני אירוח בעיר או אזור הנסמכים באופן משמעותי על ענף התיירות וכן לפתוח  עסקים המשרתים את אותם מתקנים אירוח ובכך ניתן יהיה לסייע לאותם ערים או אזורים להתגבר על הפגיעה הכלכלית הקשה שחוו כתוצאה מהפגיעה הקשה בפעילות הכלכלית באותה עיר או אזור.

 

ח. סעיפי החוק המוצעים

סעיף 2

מוצע להוסיף לפרק ג' בחוק סימן חדש שבו יקבעו ההסדרים לעניין אזור תיירות מיוחד. 

 

מוצע להסמיך את הממשלה להכריז על העיר אילת וכן על אזור המלונות בים המלח כאזור תיירות מיוחד, בהתקיים בין השאר תנאים הנוגעים לרמת תחלואה נמוכה באזור, מאפיינים גאוגרפיים המאפשרים ניטור כניסה לאזור, פגיעה כלכלית ניכרת הנובעת מהפגיעה בפעילות התיירותית בו בשל ההגבלות שהוטלו לפי חוק זה. עוד מוצע לקבוע כי בטרם החלטתה יובאו בפני הממשלה עמדות השרים הרלוונטיים בנוגע להתקיימות התנאים הנדרשים להכרזה וכן תיערך היוועצות עם ראש הרשות של האזור. הכריזה הממשלה על אזור כאזור תיירות מיוחד, תודיע על כך לוועדת החוקה ולראש הרשות המקומית.

 

מוצע לקבוע הסדרים לעניין ביטול ההכרזה. הממשלה או ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת יהיו מוסמכות לבטל את ההכרזה. כמוכן, אם התנאים הנדרשים להכרזה חדלו להתקיים הממשלה תהיה חייבת לבטל אותה.  

 

מוצע לקבוע כי אם הוכרז אזור תיירות מיוחד יוכלו מתקני האירוח בו כגון בתי מלון להיפתח לקהל כמוכן יפתחו השירותים הנלווים בבתי המלון הכוללים חדר אוכל ובריכה תוך התאמה לתנאים הקבועים בתקנות לפי סעיף 8 לחוק. על מנת להבטיח שתישמר בריאותם של השוהים במתקני האירוח, מוצע לקבוע כי אדם המגיע להתארח במתקן אירוח יידרש להציג אישור על בדיקת קורונה שלילית שנערכה 48 שעות טרם הגעתו, או אישור החלמה מקורונה. כמו כן, מתקן האירוח לא יוכל לארח אדם שלא הציג בפניו אישור כאמור.    

 

במטרה לשמור על בריאותם תושבי המקום והנכנסים אליו, ועל מנת לאפשר פעילות תיירותית כלכלית באזור מוצע להתנות את כניסתו של כל אדם לאזור בהצגת אישור על בדיקת קורונה שלילית שנערכה 48 שעות טרם הגעתו, או אישור החלמה מקורונה. עם זאת ביחס לתושבי האזור וסוגי אנשים נוספים שכניסתם לאזור חיונית או דחופה, הממשלה תהיה רשאית להתנות את כניסתם באישור כאמור רק אם תהיה אפשרות לבדיקת קורונה מהירה בסמוך לכניסה לאזור ובחינם. בכל מקרה מוצע לקבוע כי תותר כניסתו של תושב האזור אשר בדיקתו נמצאה חיובית לצורך הגעה למקום הבידוד. בנוסף, מוצע לקבוע כי לא תוגבל כניסתם של אנשי כוחות הביטחון וההצלה.

 

מוצע להבהיר כי הממשלה תהיה רשאית לקבוע הוראות ייחודיות מכוח סעיפים 6 עד 12 לחוק, זאת בין היתר על מנת להקל על הגבלות המוטלות על האזור לצורך קיומה של פעילות המשרתת את המתארחים באזור, ובכלל זאת אתרי בילוי, מסעדות, אטרקציות ועוד. כל זאת בשים לב לנתוני התחלואה באזור.     

 

מוצע לקבוע כי הממשלה תפרסם את עיקרי ההכרזה לציבור באחת מהמדיות השונות.

 

מוצע לקבוע כי מפעיל מתקן אירוח, אשר מקבל אדם לאירוח, יבדוק בעת קבלתו לראשונה, כי האדם הציג בפניו בדיקת קורונה אשר ביצע לפחות 48 שעות לפני ובה ממצא שלילי לנגיף הקורונה, או אישור החלמה מהנגיף. אם הפר מפעיל מתקן האירוח חובה זו, הוא עובר עבירה פלילית. מנגנון כאמור יבטיח כי במתקני האירוח ישהו רק אורחים שהתקיימו לגביהם תנאים אלה. מוצע לקבוע את העבירה כעבירה מנהלית, בדומה לעבירות אחרות בחוק, ובצידה קנס בסך 1000 ש"ח.

 

מוצע כי כלל הגורמים המוסמכים לפי סעיף 25(א) יהיו מוסמכים להטיל קנס מינהלי על עבירה של קבלת אדם לאירוח במתקן אירוח לפי סעיף 22כג, וכן יהיו נתונות להם סמכויות הקבועות בסעיף 26 לחוק לשם פיקוח והטלת קנס מינהלי.

 

לשם אכיפת איסור הכניסה לאזור תיירות מיוחד ללא הצגת תוצאת בדיקה לאיתור נגיף הקורונה כאמור בסעיף 22כ, מוצע כי יוענקו לשוטר, בטרם הכניסה לאזור תיירות מיוחד, סמכות דרישת ידיעות ומסמכים שהיא סמכות פיקוח הנועדה לאפשר לשוטר לבחון אם האדם העומד לפניו מורשה להיכנס לאזור תיירות מיוחד. כמו כן, מוצע להעניק סמכות למנוע כניסה לאדם או רכב לאזור תיירות מיוחד אם אינו עומד בתנאים של סעיף 22כ. כמו כן, מוצע להעניק לשוטר סמכות שימוש בכוח במקרה שבו אדם מסרב להיענות לדרישות האמורות לשם מניעת כניסתו לאזור תיירות מיוחד. זאת נוכח החשיבות למנוע כניסה לאזור תיירות מוגבל אשר עלולה להעלות את רמת התחלואה במקום. סמכויות דומות קבועות בסעיף 32 לעניין אכיפת הוראות באזור מוגבל.

 

סעיף 3

בהמשך לקביעה בסעיף 44 לחוק אשר מחריגה בעלי תפקידים שלטוניים מסוימים מהגבלות מסוימות הנקבעות לפי החוק, ובעיקר לעניין הגבלת התנועה, מוצע לקבוע כי גם ההגבלות לפי ההסדר החדש לעניין הכניסה לאזור תיירות מיוחד לא תחול על בעלי תפקידים אלו ולעניין השהייה במתקן אירוח. כמו כן, מוצע לקבוע כי הגבלות אלו לא יחולו גם על העובדים הנדרשים ללוות את בעלי התפקידים השלטוניים בתפקידם.

 

סעיף 4

מוצע לקבוע כי ועדת השרים לענייני קורונה (קבינט הקורונה) תהיה מוסמכת להכריז על אזור תיירות מיוחד.