אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון)(רשת מתקדמת), התש"ף-2020
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון)(רשת מתקדמת), התש"ף-2020.
שוק תשתיות התקשורת מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים לענף. כפועל יוצא מכך שווקי תקשורת בעולם מתאפיינים ברמת תחרות נמוכה יחסית ובשחקנים בעלי כוח שוק משמעותי אשר אינם ממהרים לשדרג את תשתיותיהם ואשר קובעים את מחירי השירותים שלהם מעל המחיר התחרותי. מכאן שללא התערבות המאסדר, מקבלים צרכני התקשורת שירותים באיכות נמוכה ובמחיר גבוה, לעומת שוק תקשורת בו קיימת תחרות בין מפעילים רבים ללא כוח שוק משמעותי. מכאן נובעת גם מטרתו המורכבת של המאסדר בשוק התקשורת – לעודד את התחרות באמצעות הפחתת חסמי כניסה ומעבר בשוק, כדי להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיות המתקדמות בשוק ולאפשר מתן שירותי תקשורת מתקדמים, בד בבד עם עידוד רמת מחירים תחרותית.
בישראל, חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, חקיקת משנה שהותקנה מכוחו והוראות הרישיונות שניתנו לפיו, מסדירים את חובות הפריסה אשר חלות על בעלי רישיונות תקשורת. בהתאם לאלה, על "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - בזק) והוט טלקום ש.מ. (להלן - הוט טלקום), המחזיקות ברישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים (להלן - מפ"א כללי) מוטלת כיום החובה להקים, לקיים ולהפעיל רשת בזק ציבורית הפרוסה בכל הארץ, וכן חובה לספק באמצעותה שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ (שתי חובות אלה ביחד - חובת האוניברסליות).
בשנים האחרונות, התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת "קפיצת מדרגה טכנולוגית" של רשתות התקשורת הנייחות והיא טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק. כך, עד לסוף שנת 2017 נפרסו בישראל רשתות תקשורת מתקדמות בהיקף מצומצם ביותר, לאחוזים ספורים בלבד ממשקי הבית במדינה, בעוד במדינות רבות נפרסו רשתות מתקדמות בהיקפים נרחבים. בעקבות מהלכים אסדרתיים ופעילות מתמשכת להפחתת חסמי פריסה ועידוד פריסת תשתיות נייחות עצמאיות, הורחבה הפריסה של רשתות מתקדמות עצמאיות. בכך נוצר איום תחרותי משמעותי על בזק והוט טלקום, אשר שולטות בשוק התשתית הנייחת הודות לפריסה הרחבה של התשתיות הקיימות שלהם. איום תחרותי זה מתמרץ את בזק והוט טלקום להגיב באמצעות שדרוג הרשתות הקיימות, אך מכיוון שעל פי חובת האוניברסליות, באפשרותם לפרוס רשתות מתקדמות רק אם הפריסה מתבצעת כלל-ארצית, הרי שפעולה זו תלויה בכך שפריסת רשת מתקדמת נייחת ברמה כלל-ארצית היא כדאית להם כלכלית.
בהמשך לכך, ב-18 פברואר 2019 הקים שר התקשורת צוות בין-משרדי, בראשות סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד התקשורת, לבחינת מדיניות פריסת רשתות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במדינת ישראל. הצוות בחן את הכדאיות הכלכלית לפריסה כלל ארצית של רשת מתקדמת ומצא כי בהתאם לתרחישים סבירים לא קיימת לבזק, על כלל יתרונותיה התשתיתיים, היתכנות כלכלית לכך, קל וחומר לחברה בודדת אחרת. על כן הצוות מצא כי ללא שינוי יסודי באסדרה ובמערך התמריצים שהיא יוצרת, לא תתאפשר פריסה כלל ארצית של רשת מתקדמת.
מתוך הבנה זו של היעדר היתכנות כלכלית לפריסת תשתיות מתקדמות באזורים מסוימים בארץ, גיבש הצוות מתווה אסדרה כולל שעניינו מעבר מחובת אוניברסליות שחלה על בעל רישיון מסוים, למחויבות לפריסה כלל ארצית באמצעות מספר בעלי רישיונות, והכל כמפורט להלן. ביום 15 ביולי 2020 הגיש הצוות לשר התקשורת דו"ח המסכם את המלצותיו הסופיות. ביום 20 ביולי 2020 אימץ השר את עיקרי ההמלצות, בשינויים שפורטו במסמך האימוץ. ביום 13 בספטמבר 2020 התקבלה החלטת ממשלה מספר 371 בנושא "מתן מענה נדרש במהלך מגפת הקורונה באמצעות קידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל". החלטה זו מעגנת את ההסדרים הנדרשים ולוחות זמנים לשם יישום המלצות הצוות בהתאם למסמך האימוץ, ובכלל כך באמצעות תיקון חקיקה, התקנת תקנות רלוונטיות, והוראות רגולטוריות נוספות.
מוצע לעדכן את האסדרה הקיימת באופן שיקטין את החסמים לפריסת רשת מתקדמת כלל ארצית, ובד בבד ישמור על האינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס חובת האוניברסליות.
מוצע לעדכן את מערך החובות שחלות על השחקנים בשוק התקשורת, בשני אופנים:
ראשית, עדכון חובת הפריסה שחלה על בעל רישיון מפ"א כללי לעניין רשת מתקדמת לצד יצירת מערך תמריצים לעידוד פריסה רחבה של רשת כאמור באזורים כדאיים כלכלית. לעניין זה, מוצע לקבוע כי בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת ולהודיע על כך לשר התקשורת. חובת פריסה של רשת מתקדמת באזורים אלה תעוגן ברישיונה של בזק, והיא תהיה מחויבת לספק שירות גישה לאינטרנט על גביה לכלל הציבור בהם, בהתאם לאבני דרך שייקבעו ברישיונה. עם הקביעה ברישיון של בזק, לא תחול על בעל רישיון מפ"א כללי חובת אוניברסליות לעניין רשת מתקדמת חדשה, שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלו.
שנית, קביעת חובה על השחקנים הרלוונטיים בשוק התקשורת לשאת בתשלומי חובה שמטרתם השתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורים שבזק לא בחרה (להלן – אזורי התמרוץ). תשלומי החובה יועברו לחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר, והם יוקצו במכרזים מדי שנה לחברות לצורך פריסה כאמור. הקצאת הכספים במכרז תיעשה בהתאם למפתח של כדאיות כלכלית בפריסה אשר יבוא לידי ביטוי בבחירתם של הגופים המפוקחים עצמם. מנגנון זה עולה בקנה אחד עם עיקרון היעילות בפריסה, שמטרתו הגעה למירב משקי הבית בזמן הקצר ביותר. לצד זאת, בשלוש השנים הראשונות בהן ישולמו תשלומי החובה, שר התקשורת יהיה רשאי לתת הוראות שיקדימו את פריסת הרשת המתקדמת ביישובים או אזורים מסוימים הכלולים באזורי התמרוץ. לחברות שיפרסו רשת מתקדמת בהמשך לזכייה במכרז ייקבעו חובות פריסה ותעמוד להן חובת אספקת שירות גישה רחבת-פס מנוהלת סיטונאי, על גבי הרשת המתקדמת שפרסו.
על מנת לתמרץ את בזק לבחור כמה שיותר אזורים לפריסה של רשת מתקדמת בהודעתה לשר, ועל מנת לקדם את התחרות באזורי התמרוץ, מוצע לקבוע כי בזק והתאגידים הקשורים אליה לא יהיו רשאים להתמודד במכרזים לצורך פריסה באזורי התמרוץ. בנוסף מוצע כי הם לא יהיו רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ (אף שלא במסגרת המכרז) לפרק זמן מוגבל.
בנוסף, על מנת להביא למזעור עלויות וייעול הפריסה באזורי התמרוץ, מוצע להפחית את התעריפים הקיימים כיום עבור השימוש בשירותי הגישה לתשתיות הפסיביות של בזק, לרבות סיב אפל, באזורים בהם בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת.
אין
אין
אין
תזכיר חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון)(רשת מתקדמת), התש"ף-2020
|
הוספת פרק ד'1 |
1. |
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982[1] (להלן - החוק העיקרי), אחרי סעיף 14 יבוא: |
||||||
|
|
|
"פרק ד'1: פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת |
||||||
|
|
|
הגדרות |
14א. |
בפרק זה – |
||||
|
|
|
|
|
|
|
"אזור יהודה והשומרון" – אזור, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967[2], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"אזור סטטיסטי" – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, שנקבעה כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובכלל זה באזור יהודה והשומרון; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"אזורי הפריסה של החברה" – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי סעיפים 14ב(ב) ו-14ה(ג); |
||
|
|
|
|
|
|
|
"אזור תמרוץ" – אזור סטטיסטי שאינו מאזורי הפריסה של החברה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"בעל זיקה שיווקית" – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי, כולה או חלקה, התקיימו בו שניים אלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית, או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1): |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) שירות בזק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים, למנויים, לרבות על גבי רשת האינטרנט; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה; |
|
|
|
|
|
|
|
"בעל זיקה תשתיתית" – בעל רישיון ש-50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה מקורם בהכנסה מאספקת שירותים בזיקה לתשתית, או בהכנסה ממכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין, הכולל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הרישיון; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"גוף חייב" – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית, אשר הכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה חייבת" –ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם בסעיף 5(א); |
||
|
|
|
|
|
|
|
"הכנסה שנתית אחרונה" – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או בהתאם למידע שנמסר לפי חוק זה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"המועד הקובע" – מועד תחילתו של חוק התקשורת (תיקון) (רשת מתקדמת), התש"ף-2020; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"השפעה ניכרת" - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"רישיון מפ"א כללי" – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אשר לפיו חלה, במועד הקובע, חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"רשת הגישה הקיימת" – רשת כבלים מתכתית שעל גביה סיפק בעל רישיון מפ"א כללי שירותי בזק ערב המועד הקובע; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"רשת מתקדמת" – רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס"ר בדירה של לקוח קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שניתן לספק על גביה לפי אמות מידה שקבע השר; לעניין זה, "דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"שירות בזיקה לתשתית" – שירות בזק שהוא אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ"א כללי או לרישיון כללי ייחודי; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) שירות תמסורת; לעניין זה, "שירות תמסורת" - העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) שירות תשתית; לעניין זה, "שירות תשתית" - מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית בידי בעל רישיון אחר או בידי מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו בסעיף 6א, לשם מתן שירותים על ידם; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) שירות גישה לאינטרנט; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"שירות גישה לאינטרנט" - שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב; |
||
|
|
|
|
|
|
|
"תאגיד בעל זיקה לחברה" – כל אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) תאגיד אשר בעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) תאגיד אשר השקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה. |
|
|
|
|
פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירות גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ"א כללי אחר |
14ב. |
(א) ביקשה החברה, על אף האמור ברישיונה במועד הקובע, לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות על גביה שלא לכלל הציבור בכל הארץ, רשאית היא להגיש לשר, בתוך חמש שנים מהמועד הקובע, הודעה לגבי האזורים שבהם היא מבקשת לעשות כן, בהתבסס על האזורים הסטטיסטיים, ובלבד שהרשת המתקדמת שהיא מבקשת לפרוס כאמור לא תהיה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלה (בסעיף זה – הודעת החברה). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הודיעה החברה כאמור בסעיף קטן (א), יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה, בלבד, ובכלל זה לספק שירות גישה לאינטרנט על גביה לכל דורש באותו אזור, והכל בהתאם לתנאים ובכלל זה לפרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ובלבד שמימוש החובה בידי החברה יהיה לא יאוחר מתום חמש שנים מיום שהתחילה לתת שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת בתשלום או מיום קביעת החובה כאמור, לפי המוקדם. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נוכח השר כי הודעת החברה כוללת מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה, וכי יש בכך כדי לפגוע באופן משמעותי ביכולת להביא לפריסת רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב); החליט השר כאמור יודיע על כך לחברה בתוך 60 ימים מיום קבלת הודעת החברה והחברה תהיה רשאית להגיש הודעה חדשה ובלבד שטרם חלפה תקופת חמש השנים האמורה בסעיף קטן (א). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) נקבעה חובת פריסה לחברה לפי סעיף זה - |
||
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלה ולספק שירות על גביה, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) רשאי בעל רישיון מפ"א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלו ולספק שירות על גביה, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיף 4 לקבוע ברישיון של בעל רישיון מפ"א כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות על גביה בידי בעל הרישיון. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ד), נקבעה חובת פריסה לחברה לפי סעיף זה, רשאי השר, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ"א אחר כי יהיו רשאים לספק שירות על גבי רשת הגישה הקיימת שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא לפחות באזור שירות, והכל בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף כפי שיקבע השר ברישיונם. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) הוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) יחולו על אף האמור בהגדרות "רישיון כללי", ו-"רשת בזק ציבורית". |
||
|
|
|
קופת התמרוץ |
14ג. |
(א) נקבעה חובת פריסה של החברה לפי סעיף 14ב, ישלם גוף חייב, מדי שנה, בהתאם להוראות סעיף זה, תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת, (בפרק זה– תשלום החובה), שיופקד בחשבון בנק ייעודי ונפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר (בפרק זה– קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי, בצו, לשנות את השיעור האמור בסעיף קטן זה ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות סעיף 14ד, ולמטרה זו בלבד. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מה-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שבו הוא חייב לאותה שנה, לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הודעת החיוב), ואולם, בשנה שבה נקבעה חובת הפריסה של החברה לפי סעיף 14ב, רשאי המנהל הכללי למסור הודעה כאמור במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד למועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו, החל מהמועד האחרון לתשלום ועד למועד תשלומו, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[3]. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ו) תשלומי החובה ישולמו עד למועד שבו נקבעה חובת פריסה ביחס לכל אחד מאזורי התמרוץ כאמור בסעיף 14ד(ו), ואולם רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע מועד מוקדם יותר, אם סבר כי קיימת היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי השלמת הפריסה כאמור צפויה להתקיים בפרק זמן סביר. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) נותרו כספים בקופת התמרוץ לאחר שהופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ז), יושבו הכספים לגופים החייבים בהתאם ליחס תשלומי החובה שאותם שילמו בהתאם להודעת החיוב האחרונה שנשלחה; על אף האמור רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע מנגנון אחר להשבת הכספים אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים על פי המנגנון הקיים אינה סבירה בשים לב ליחס תשלומי החובה שהעבירו הגופים החייבים לקופת התמרוץ. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ח) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 4ג1, רשאי השר, המנהל הכללי של משרד התקשורת או עובד משרד התקשורת שהשר או המנהל הכללי הסמיכו לכך, לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה, או כדי להקל על ביצוען. |
||
|
|
|
הקצאת כספי קופת התמרוץ |
14ד. |
(א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים). |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) ועדת המכרזים תקיים לא יאוחר מתום 12 חודשים מכל מועד אחרון לתשלום לפי סעיף 14ג(ה), מכרז אחד או כמה מכרזים, לפי סעיף קטן (א), להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום כאמור, ואולם רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, מנימוקים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה שלא תעלה על שנה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) ועדת המכרזים רשאית לקבוע את תנאי המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תנאי השתתפות ותנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ שבהצעות המתמודדים לבין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום אזורי התמרוץ או למאפיינים של משקי הבית שבאזורי התמרוץ. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ה) |
(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי סעיף 14ג, רשאי השר להורות כי 10% לפחות ממשקי הבית באזורי התמרוץ שבהצעות המתמודדים, או שיעור נמוך יותר שיורה, יהיו בתחומים גאוגרפיים שיורה; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) המצב הביטחוני באותו תחום; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) חוסנו הכלכלי והחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) תכנון הפריסה של האוכלוסייה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום לבין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1) תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים האמורים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה, יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה לספק שירות גישה לאינטרנט על גביה לכל דורש באותו אזור, והכל בהתאם לתנאים ובכלל זה לפרקי הזמן שיקבע השר ברישיון; הקביעה כאמור לא תכלול אזורי תמרוץ שבאזור יהודה והשומרון; הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף האמור בהגדרות "רישיון כללי", "רישיון כללי ייחודי" ו-"רשת בזק ציבורית", ולעניין בעל רישיון מפ"א כללי שאינו החברה – גם על אף האמור בסעיף 14ב(ד)(2). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ז) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה, אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ח) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי סעיף 5(ב) ו- (ב1), רשאי השר לקבוע תעריף מופחת בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ. השר רשאי לקבוע תעריף מופחת כאמור בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה לצורך פריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ גם באזור אחר שאינו אזור תמרוץ ושאינו מאזורי הפריסה של החברה ובלבד שהתשתית הפסיבית באזור האחר אינה משמשת את החברה לצורך פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה; לעניין זה, "תשתית פסיבית" – כהגדרתה בסעיף 5(י), ולרבות סיב אפל; "סיב אפל" – סיב אופטי פיסי שאינו פעיל. |
||
|
|
|
הגבלה על פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה |
14ה. |
(א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ, אלא לשם מתן שירות למנוי עסקי המובחן מהשירות הניתן גם למנויים פרטיים או בהתאם להוראות סעיף זה. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) השר רשאי להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ אשר טרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי סעיף 14ד (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על 10% מהיקף משקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי סעיף 14ב(א); במתן היתר כאמור יתחשב השר בעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי סעיף 14ב(ב) ובכלל זה בעמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר אבני דרך ולוחות זמנים להשלמת החובה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת; לא עמדה החברה בחובת הפריסה כאמור עד תום תקופת חמש השנים האמורה בסעיף 14ב(ב), לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור האמור באזור השירות שקבע ברישיון החברה לפי סעיף 14ב(ב). |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ, לגבי אזור תמרוץ מסוים, החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה, לא יהיו רשאים לפרוס רשת מתקדמת באותו אזור אלא בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור בסעיף 14ד(ו). |
||
|
|
|
שינוי גבולות אזור סטטיסטי |
14ו. |
נקבעה ברישיונו של בעל רישיון, לפי סעיפים 14ב(ב) או 14ד(ו), חובת פריסה באזור שירות בהתבסס על אזור סטטיסטי מסוים והשתנו גבולות האזור הסטטיסטי אמור או פוצל האזור לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו כאמור, לפי העניין, ואולם רשאי השר לקבוע אחרת אם הצטמצמו גבולות האזור הסטטיסטי, השינוי משפיע על אזור סטטיסטי אחר, או שטחם המשותף של האזורים הסטטיסטיים שפוצלו כאמור אינו חופף את שטחו של האזור הסטטיסטי טרם הפיצול. |
||||
|
|
|
תיול פנימי לצורך אספקת שירות מתקדם |
14ז. |
(א) על אף הוראות סעיף 24, תיול פנימי כהגדרתו בסעיף 4ח(א), שהותקן לצורך אספקת שירות על גבי רשת מתקדמת, יהיה בבעלותו של מי שהתיול הפנימי כאמור נועד לשמש את חצריו בלבד. |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בעל רישיון רשאי לדרוש בעד התקנת תיול פנימי שהוקם לצורך אספקת שירות על גבי רשת מתקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), תשלום סביר; על תשלום כאמור יחולו הוראות סעיף 17, בשינויים המחויבים. |
||
|
|
|
שמירת זכויות ודינים |
14ח. |
אין בהוראות פרק זה - |
||||
|
|
|
|
|
|
|
(א) כדי לגרוע מהאפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצה לו מימון מכספי קופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור. |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיפים 5(ב), (ב1) ו-(ו), וכן מתחולת ההוראות שנקבעו לפי סעיפים אלה, לעניין רשת מתקדמת; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) כדי לגרוע מתחולת ההוראות שנקבעו לפי סעיף 12(א) לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות על גביה.". |
||
|
|
2. |
בסעיף 37א2 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א)(4) יבוא – |
||||||
|
|
|
|
"(4א) בשל הפרת הוראה כמפורט בחלק ד'1 של התוספת – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי.". |
|||||
|
|
3. |
בסעיף 37א9(א)(1) לחוק העיקרי, במקום המילים "ג' ו-ד'" יבוא "ג', ד' ו-ד'1". |
||||||
|
|
4. |
בסעיף 54א לחוק העיקרי, במקום "והתמלוגים לפי חוק זה" יבוא "התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה" ובמקום הקטע החל במילים "לעניין זה" עד המילים "שנשלחה לחייב" יבוא "לעניין זה, "אגרות", "דמי רישיון", "תמלוגים" או "תשלומי חובה" – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם בסעיף 14ג, שנשלחה לחייב". |
||||||
|
|
5. |
בתוספת לחוק העיקרי - |
||||||
|
|
|
(א) בחלק ב', בפרט (1), אחרי "4ג1" יבוא "14ג(ט)"; |
||||||
|
|
|
(ב) בחלק ד' - |
||||||
|
|
|
|
(1) בפרט (9), בסופו יבוא "ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי פרט (1) לחלק ד'1"; |
|||||
|
|
|
|
(2) אחרי פרט (9) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(9א) פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות סעיף 14ה;"; |
||||
|
|
|
(ג) אחרי חלק ד' יבוא - |
||||||
|
|
|
|
"חלק ד'1 (1) הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת, שנקבעה לפי סעיפים 14ב(ב) או (ה) או 14ד(ו).". |
|||||
כללי
האסדרה הקיימת
חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן - חוק התקשורת או החוק), חקיקת משנה שהותקנה מכוחו והוראות הרישיונות שניתנו לפיו, מסדירים את חובות הפריסה אשר חלות על בעלי רישיונות תקשורת. בהתאם לאלה, על "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - בזק) והוט טלקום ש.מ. (להלן - הוט טלקום), המחזיקות ברישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים (להלן - מפ"א כללי) מוטלת כיום החובה להקים, לקיים ולהפעיל רשת בזק ציבורית הפרוסה בכל הארץ, וכן חובה לספק באמצעותה שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ (שתי חובות אלה ביחד - חובת האוניברסליות). בבסיס חובת האוניברסליות עומד הצורך למנוע אפליה ואי-שוויון בין אזורים שונים ברחבי הארץ ובין אוכלוסיות שונות, במטרה להגשים אינטרסים חברתיים, כלכליים, ציבוריים ולאומיים, ולצמצם פערים חברתיים. לחובה זו מתווספות חובות נוספות שעניינן בפריסה ואספקת שירותים, כגון החובה לספק שירותים בתנאים שווים ובלתי מפלים (בין היתר לעניין מחיר אחיד) בכל הארץ, והחובה לפרוס את הרשת, לחבר אליה מנויים ולספק שירותים בלוחות זמנים סבירים.
הצורך באסדרה המוצעת
שוק תשתיות התקשורת מתאפיין בחסמי כניסה גבוהים לענף. כפועל יוצא מכך שווקי תקשורת בעולם מתאפיינים ברמת תחרות נמוכה יחסית ובשחקנים בעלי כוח שוק משמעותי אשר אינם ממהרים לשדרג את תשתיותיהם ואשר קובעים את מחירי השירותים שלהם מעל המחיר התחרותי. מכאן שללא התערבות המאסדר, מקבלים צרכני התקשורת שירותים באיכות נמוכה ובמחיר גבוה, לעומת שוק תקשורת בו קיימת תחרות בין מפעילים רבים ללא כוח שוק משמעותי. מכאן נובעת גם מטרתו המורכבת של המאסדר בשוק התקשורת – לעודד את התחרות באמצעות הפחתת חסמי כניסה ומעבר בשוק, כדי להאיץ את קצב אימוץ הטכנולוגיות המתקדמות בשוק ולאפשר מתן שירותי תקשורת מתקדמים, בד בבד עם עידוד רמת מחירים תחרותית.
בשנים האחרונות, התעכבה פריסת רשתות תקשורת מתקדמות במדינת ישראל באופן ניכר ביחס למדינות המפותחות. פריסת רשתות אלה היא בבחינת "קפיצת מדרגה טכנולוגית" של רשתות התקשורת הנייחות והיא טומנת בחובה תועלות רבות לצרכנים ולמשק. כך, עד לסוף שנת 2017 נפרסו בישראל רשתות תקשורת מתקדמות בהיקף מצומצם ביותר, לאחוזים ספורים בלבד ממשקי הבית במדינה, בעוד במדינות רבות נפרסו רשתות מתקדמות בהיקפים נרחבים. בעקבות מהלכים אסדרתיים ופעילות מתמשכת להפחתת חסמי פריסה ועידוד פריסת תשתיות נייחות עצמאיות, הורחבה הפריסה של רשתות מתקדמות עצמאיות. בכך נוצר איום תחרותי משמעותי על בזק והוט טלקום, אשר שולטות בשוק התשתית הנייחת הודות לפריסה הרחבה של התשתיות הקיימות שלהם. איום תחרותי זה מתמרץ את בזק והוט טלקום להגיב באמצעות שדרוג הרשתות הקיימות, אך מכיוון שעל פי חובת האוניברסליות, באפשרותם לפרוס רשתות מתקדמות רק אם הפריסה מתבצעת כלל-ארצית, הרי שפעולה זו תלויה בכך שפריסת רשת מתקדמת נייחת ברמה כלל-ארצית היא כדאית להם כלכלית.
בהמשך לכך, ב-18 פברואר 2019 הקים שר התקשורת צוות בין-משרדי, בראשות סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה במשרד התקשורת, לבחינת מדיניות פריסת רשתות תקשורת אולטרה רחבות-פס נייחות במדינת ישראל. הצוות בחן את הכדאיות הכלכלית לפריסה כלל ארצית של רשת מתקדמת ומצא כי בהתאם לתרחישים סבירים לא קיימת לבזק, על כלל יתרונותיה התשתיתיים, היתכנות כלכלית לכך, קל וחומר לחברה בודדת אחרת. על כן הצוות מצא כי ללא שינוי יסודי באסדרה ובמערך התמריצים שהיא יוצרת, לא תתאפשר פריסה כלל ארצית של רשת מתקדמת.
מתוך הבנה זו של היעדר היתכנות כלכלית לפריסת תשתיות מתקדמות באזורים מסוימים בארץ, גיבש הצוות מתווה אסדרה כולל שעניינו מעבר מחובת אוניברסליות שחלה על בעל רישיון מסוים, למחויבות לפריסה כלל ארצית באמצעות מספר בעלי רישיונות, והכל כמפורט להלן.
ביום 15 ביולי 2020 הגיש הצוות לשר התקשורת דו"ח המסכם את המלצותיו הסופיות (להלן - הדו"ח). ביום 20 ביולי 2020 אימץ השר את עיקרי ההמלצות, בשינויים שפורטו במסמך האימוץ (להלן - מסמך האימוץ).
ביום 13 בספטמבר 2020 התקבלה החלטת ממשלה מספר 371 בנושא "מתן מענה נדרש במהלך מגפת הקורונה באמצעות קידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל". החלטה זו מעגנת את ההסדרים הנדרשים ולוחות זמנים לשם יישום הדו"ח בהתאם למסמך האימוץ, ובכלל כך באמצעות תיקון חקיקה, התקנת תקנות רלוונטיות, והוראות רגולטוריות נוספות.
עיקרי האסדרה המוצעת
מוצע לעדכן את האסדרה הקיימת באופן שיקטין את החסמים לפריסת רשת מתקדמת כלל ארצית, ובד בבד ישמור על האינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס חובת האוניברסליות.
מוצע לעדכן את מערך החובות שחלות על השחקנים בשוק התקשורת, בשני אופנים:
ראשית, עדכון חובת הפריסה שחלה על בעל רישיון מפ"א כללי לעניין רשת מתקדמת לצד יצירת מערך תמריצים לעידוד פריסה רחבה של רשת כאמור באזורים כדאיים כלכלית. לעניין זה, מוצע לקבוע כי בזק תהיה רשאית לבחור את האזורים בהם היא מבקשת לפרוס רשת מתקדמת ולהודיע על כך לשר התקשורת. חובת פריסה של רשת מתקדמת באזורים אלה תעוגן ברישיונה של בזק, והיא תהיה מחויבת לספק שירות גישה לאינטרנט על גביה לכלל הציבור בהם, בהתאם לאבני דרך שייקבעו ברישיונה. עם הקביעה ברישיון של בזק, לא תחול על בעל רישיון מפ"א כללי חובת אוניברסליות לעניין רשת מתקדמת חדשה, שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלו.
שנית, קביעת חובה על השחקנים הרלוונטיים בשוק התקשורת לשאת בתשלומי חובה שמטרתם השתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורים שבזק לא בחרה (להלן – אזורי התמרוץ). תשלומי החובה יועברו לחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר, והם יוקצו במכרזים מדי שנה לחברות לצורך פריסה כאמור. הקצאת הכספים במכרז תיעשה בהתאם למפתח של כדאיות כלכלית בפריסה אשר יבוא לידי ביטוי בבחירתם של הגופים המפוקחים עצמם. מנגנון זה עולה בקנה אחד עם עיקרון היעילות בפריסה, שמטרתו הגעה למירב משקי הבית בזמן הקצר ביותר. לצד זאת, בשלוש השנים הראשונות בהן ישולמו תשלומי החובה, שר התקשורת יהיה רשאי לתת הוראות שיקדימו את פריסת הרשת המתקדמת ביישובים או אזורים מסוימים הכלולים באזורי התמרוץ. לחברות שיפרסו רשת מתקדמת בהמשך לזכייה במכרז ייקבעו חובות פריסה ותעמוד להן חובת אספקת שירות גישה רחבת-פס מנוהלת סיטונאי, על גבי הרשת המתקדמת שפרסו.
על מנת לתמרץ את בזק לבחור כמה שיותר אזורים לפריסה של רשת מתקדמת בהודעתה לשר, ועל מנת לקדם את התחרות באזורי התמרוץ, מוצע לקבוע כי בזק והתאגידים הקשורים אליה לא יהיו רשאים להתמודד במכרזים לצורך פריסה באזורי התמרוץ. בנוסף מוצע כי הם לא יהיו רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ (אף שלא במסגרת המכרז) לפרק זמן מוגבל.
בנוסף, על מנת להביא למזעור עלויות וייעול הפריסה באזורי התמרוץ, מוצע להפחית את התעריפים הקיימים כיום עבור השימוש בשירותי הגישה לתשתיות הפסיביות של בזק, לרבות סיב אפל, באזורים בהם בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת.
לסעיף 1 המוצע
מוצע לתקן את חוק התקשורת ולהוסיף לו את פרק ד'1, שעניינו "פריסת רשת מתקדמת ומתן גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת". בפרק זה מוצע לרכז בסעיפים 14א עד 14ט את כלל ההגדרות וההוראות הנוגעות ליישום המלצות הדו"ח ומסמך האימוץ (להלן – המדיניות). בנוסף, מוצע להתאים להוראות פרק ד'1 המוצע את הוראת סעיף 54א לחוק בעניין החלת פקודת המסים (גביה), ואת הוראות סעיפים 37א2, 37א9 והתוספת לחוק בעניין האכיפה המנהלית, והכל כפי שיפורט להלן.
לסעיף 14א המוצע
מוצע כי סעיף 14א, הפותח את פרק ד'1, יהיה סעיף הגדרות, אשר יכלול את כלל ההגדרות הבאות הרלוונטיות להוראות הפרק:
"אזור יהודה והשומרון" – לפי המדיניות, האסדרה המוצעת תחול גם ביישובים ישראלים באזור יהודה והשומרון, בשינויים המחויבים, ובכפוף לדין הנוהג שם. מוצע להגדיר אזורים אלה לפי ההגדרה הקיימת ל"אזור" בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967 , כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
"אזור סטטיסטי" – המונח "אזור סטטיסטי" משמש את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), לצורך חלוקה גאוגרפית של מדינת ישראל לכ-3,000 תחומים גאוגרפיים בהם מצויים יישובים, כולל תחומים בהם מצויים יישובים ישראליים באזור יהודה והשומרון, כאשר כל תחום כולל בתוכו בין אלף לאלפיים משקי בית. מאחר ותחת האסדרה המוצעת, עמידה בחובות הפריסה של רשת מתקדמת תיבחן, בין היתר, לפי הנגשת שירות גישה לאינטרנט למשקי בית, מוצע להשתמש בחלוקה זו שכן היא מבוססת בין היתר על מספר משקי בית. שימוש בחלוקה כאמור תיתן בידי בזק והגופים שיתמודדו במכרזים כלי מודולרי וגמיש לצורך בחירת אזורים בהם הם מעוניינים לפרוס רשת מתקדמת, ובו בזמן תיתן בידי המשרד כלי אפקטיבי לצורך בחינת העמידה בחובות הפריסה שייקבעו להם.
"אזורי הפריסה של החברה" – מוצע להגדיר את האזורים שבהם תחול חובת הפריסה של בזק. המדובר באזורים הכלולים באזור השירות שנקבע ברישיון בזק על ידי השר בהתאם להודעתה, לפי סעיפים 14ב(ב) או 14ה(ג) המוצעים.
"אזור תמרוץ" – מוצע להגדיר אזור סטטיסטי אשר לא נכלל באזורי הפריסה של בזק כ"אזור תמרוץ", ובכך לסמן את כלל האזורים הסטטיסטיים שלגביהם תתאפשר השתתפות במימון פריסת הרשת המתקדמת בהתאם להוראות סעיף 14ד.
"בעל זיקה שיווקית", "בעל זיקה תשתיתית" – סעיף 14ג המוצע מטיל חובה על גופים רלוונטיים בשוק התקשורת לשאת בתשלומי חובה בשיעור של 0.5% מהכנסתם, שיועברו לקופת תמרוץ שתכליתה להשתתף במימון הפריסה של רשת מתקדמת באזורי התמרוץ (שבהם, כאמור, לא חלה על בזק חובת פריסה). ר' לעניין זה דברי ההסבר לסעיף 14ג המוצע.
בהתאם, מוצעות שתי הגדרות לסיווג הגופים החייבים בתשלום כאמור, בהסתמך על הזיקה שלהם לתשתיות תקשורת, אשר יוצרת להם פוטנציאל הנאה מפריסה עתידית רחבה של הרשת המתקדמת, שעליה יוכלו להסתמך בעת מתן שירותים על גביה:
"בעל זיקה תשתיתית" – הגדרה זו מתייחסת לבעלי רישיון אשר עיקר עיסוקם באספקת שירות בזיקה לתשתית (כהגדרתו להלן). בעיקרם, שירותים בזיקה לתשתית הם שירותים להעברת נתונים. ככל שהתשתית שעליה נסמכים שירותים אלו מאפשרת קצב העברת נתונים, יציבות ואמינות גבוהים יותר, כן עולים טיב ורמת השירות הפוטנציאליים של העברת הנתונים. לכן, לבעלי הרישיונות המספקים שירותים אלה קיימת זיקה ברורה לתשתית המתקדמת שתיפרס.
פריסה של תשתיות מתקדמות מסייעת באופן ישיר למתן שירותים אלו, הנשענים באופן מלא על סוג ואיכות התשתית. הדבר נכון גם ביחס לגופים שכיום אינם פורסים רשתות מתקדמות מאחר שגופים אלו עשויים להציע שירותים מתקדמים על גבי רשת מתקדמת באזורי התמרוץ באמצעות שירות סיטונאי שיוכלו לקבל מבעל התשתית המתקדמת.
על פי ההגדרה המוצעת, גוף כאמור ייחשב "בעל זיקה תשתיתית" ויחויב בתשלום לקופת התמרוץ אם 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה, מקורם בהכנסה מאספקת שירותים בזיקה לתשתית, או ממכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין, הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שניתן בידי בעל הרישיון וגם שירותים וטובין שאינם בזיקה לתשתית (או לתקשורת בכלל). במקרים אלו, כלל הכנסותיהם של גופים כאמור יובאו בחישוב התשלום הנדרש לקופת התמרוץ, בניכוי תשלומים עבור שירותים סיטונאיים כפי שיפורט בדברי ההסבר להגדרה "הכנסה חייבת" להלן.
קביעת שיעור ההכנסות של 50% כאמור נועדה לזהות גופים שעיקר עיסוקם הוא בשירותים האמורים, ומכאן שרוב הכנסותיהם מפעילות הנסמכת על שירותים אלו. זאת בכדי למנוע עיוותים בשל גביית תשלומים מגופים אשר עיקר הכנסתם מקורו בשירותים שאינם בזיקה לתשתית או בשירותים שאינם משווקים כחלק ממקבץ הכולל שירות בזיקה לתשתית.
בהקשר הזה יש לחדד כי לצורך בחינת הרף האמור, הכנסה מחבילה הכוללת שירות בזיקה לתשתית וכן טובין או שירותים אחרים, תיחשב כולה הכנסה מאספקת שירותים בזיקה לתשתית. מאחר שהיקף ההכנסות מהשירותים הנמכרים בחבילה גבוה יותר מההיקף שהיה מתקבל לו היו נמכרים בנפרד, ומאחר ואיכות התשתית מגדילה באופן ישיר את ערך השירות בזיקה לתשתית ועל כן את ערך החבילה בכללותה, הרי שמתקיים קשר ישיר אף בין איכות התשתית לבין ההכנסות המתקבלות מהחבילה בכללותה.
"בעל זיקה שיווקית" – מוצע להגדיר, כגוף החייב בתשלומים לקופת התמרוץ, גם "בעל זיקה שיווקית". הכוונה לתאגיד שבשנת הכספים האחרונה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה: הוא היה קשור לתאגיד המספק שירותים בזיקה לתשתית, קרי: בשליטת בעל זיקה תשתיתית, או בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית, או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית (להלן – תאגיד קשור); ובנוסף, סיפק כחלק ממקבץ שירותים, שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור לעיל, אחד או יותר מהשירותים הבאים (להלן – שירותי תקשורת): שירותי בזק; תכנים שהם חזותיים וקוליים, למנויים, לרבות על גבי רשת האינטרנט, או מכירה או אספקה של ציוד קצה. תאגיד קשור המוכר שירותי תקשורת אלה בחבילה עם שירותים בזיקה לתשתית רואה ערך במכירה המשותפת שכן כאמור לעיל, היקף ההכנסות מהשירותים הנמכרים בחבילה גבוה יותר מההיקף שהיה מתקבל לו היו נמכרים בנפרד. על כן גם לתאגידים אלה קיים פוטנציאל הנאה מפריסה רחבה של רשת מתקדמת, ומוצדק להחיל חובת תשלום בשיעור שנקבע מכל הכנסותיהם בשנה שבה שיווקו לפחות פעם אחת שירותים בחבילה עם שירותים בזיקה לתשתית. יובהר, כי אספקת השירותים של בעל זיקה שיווקית יכול שתהיה מכוח רישיון או היתר, אך ייתכן שהשירות יהיה פטור מאסדרה כאמור ועדיין ייחשב כשירות תקשורת לעניין סעיף זה. הגדרת "בעל זיקה שיווקית" אף מסייעת במניעת מצבים שבהם, בכדי להימנע מחובת תשלום, יבוצעו שינויים תאגידיים והפרדות מבניות בין תאגידים להפרדת שירותי תקשורת הנמכרים ככלל בחבילה אחת.
"גוף חייב" – על בסיס ההגדרות "בעל זיקה תשתיתית" ו"בעל זיקה שיווקית", מוצע להגדיר כל גוף שיידרש בתשלום לקופת התמרוץ, כ"גוף חייב". כך, "גוף חייב" יוגדר כבעל זיקה תשתיתית או כבעל זיקה שיווקית, אשר הכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים. קביעת הרף המוצע של עשרה מיליון שקלים נובעת משיקולי העלות שבגביית התשלום מכל גוף העונה על ההגדרה "בעל זיקה תשתיתית" או "בעל זיקה שיווקית", אל מול התועלת שבהגדלת בסיס התשלום בסכומים שאינם עולים על 50 אלף שקלים (0.5% מההכנסות בגובה עשרה מיליון ש"ח). התמקדות בגבייה מגופים שתרומתם לקופת התמרוץ אינה שולית, תאפשר ניהול יעיל יותר של קופת התמרוץ, ותמקד את משאבי הרגולטור באופן אפקטיבי, בין היתר בכל הנוגע לפעולותיו בעניין בחינת הכנסות הגופים החייבים וגביה מהם.
"הכנסה חייבת" – הגדרה זו מתייחסת להכנסה של גוף חייב, שעל פיה יחושב התשלום לקופת התמרוץ שאותו יידרש לשלם. מוצע להגדיר את ההכנסה החייבת כהכנסה השנתית האחרונה (כהגדרתה להלן), בניכוי תשלומים ששילם אותו גוף באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש, כהגדרתם בסעיף 5(א) לחוק. המדובר בתשלומים המשולמים מבעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר עבור השימוש בתשתיות. על מנת למנוע כפל תשלום, מוצע לקבוע כי מסך הכנסותיו של גוף חייב, ינוכו התשלומים ששילם לבעל רישיון אחר בגין שימושים אלו.
"הכנסה שנתית אחרונה" –מוצע להגדיר "הכנסה שנתית אחרונה" כסך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש גוף להגיש דוח כספי. הכוונה להכנסה בשנה הקלנדרית המלאה האחרונה שנסתיימה לפני השנה שבה נשלחה לגוף החייב הודעה בדבר התשלום שבו הוא חב לקופת התמרוץ (בהתאם להוראת סעיף 14ג(ד) המוצע). מוצע לקבוע כי ההכנסה תיקבע בהתאם לדוח הכספי שהוגש על ידי הגוף, או בהתאם למידע שמסר למשרד התקשורת בהתאם לסמכויות דרישת המידע הקבועות בחוק. הגדרה זו נדרשת הן לסיווג גוף כבעל זיקה תשתיתית או כגוף חייב, והן לחישוב ההכנסה החייבת שמתוכה יחושב הסכום לתשלום לקופת התמרוץ.
"המועד הקובע" – מוצע להגדיר את יום תחילתו של תיקון חוק זה כמועד הקובע. הגדרה זו רלוונטית לסעיף 14ב(א) המוצע, אשר לפיו בתוך חמש שנים החל מהמועד הקובע, תהא בזק רשאית להודיע למשרד התקשורת על רשימת האזורים הסטטיסטיים שבהם היא מעוניינת לפרוס רשת מתקדמת.
"השפעה ניכרת" – הגדרה זו נדרשת לעניין סיווגו של תאגיד כבעל זיקה לחברה (כהגדרתו להלן). ההגדרה המוצעת נועדה לזהות את המקרים בהם יש לגורם (בין אם הוא יחיד או תאגיד) יכולת השפעה משמעותית על תאגיד אחר, שאינה בהכרח עולה לכדי שליטה. על מנת להקל על הבחינה לעניין זה, מוצע לכלול בהגדרה גם חזקה, הניתנת לסתירה, לפיה יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו. הגדרה זהה מופיעה כיום בסעיף 6יב1 שבסימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון, הנכלל בפרק ב'1 לחוק. מאחר שסימן ג'1 לחוק אינו רלוונטי והוראותיו אינן מיושמות יותר, מוצע להעתיקה לכאן.
"רישיון מפ"א כללי" – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אשר לפיו חלה, במועד הקובע, חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות. כאמור בחלק הכללי, על המחזיקים ברישיונות מסוג זה חלה כיום חובת האוניברסליות שלפיה, הם מחויבים לספק באמצעות רשת הבזק הציבורית שלהם שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ, או לפחות בכל אזור השירות שנקבע להם. הגדרה זו נדרשת כדי לקבוע הוראות ספציפיות בחוק בהתייחס לבעלי רישיונות אלה.
"רשת הגישה הקיימת" – פרק ד'1 המוצע מסדיר, בין השאר, את אפשרותו של בעל רישיון מפ"א כללי לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלו, ולספק שירות על גביה שלא לכל דורש בכל הארץ, וכן את סמכות השר לקבוע ברישיון מפ"א כללי כי יהיה רשאי לספק שירות על גבי רשת הגישה הקיימת שלו ששודרגה לרשת מתקדמת, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא לפחות באזור שירות. לשם כך נדרש להגדיר מהי רשת הגישה הקיימת.
ההגדרה המוצעת כוללת התייחסות לרכיב הפיסי שלפיו מדובר ברשת כבלים מתכתית. בהקשר הזה יש לחדד כי מקטעי רשת הגישה הקיימים של בעלי רישיון מפ"א כללי כוללים הן כבילה מתכתית (זוגות נחושת או כבלים קואקסיאליים) והן תשתיות פסיביות, כגון קנים, גובים, עמודים ועוד, המשמשים לפריסת הכבילה המתכתית. במעבר לרשתות מתקדמות, המתבססות בעיקרן על סיבים אופטיים, צפוי שייעשה שימוש ניכר בתשתיות הפסיביות הקיימות, לצורך פריסה של תשתיות אופטיות חדשות. לפיכך, בכדי להבחין בין רשתות הגישה הקיימות לבין תשתיות מתקדמות שייפרסו בעתיד, מוצע להתייחס במסגרת ההגדרה רק לעניין הכבילה המתכתית ולא לתשתית הפסיבית.
ההגדרה אף מתוחמת בזמן ומתייחסת לרשת כאמור שעל גביה ניתנו שירותים ערב המועד הקובע.
"רשת מתקדמת" – הגדרת רשת מתקדמת היא מרכזית לצורך קביעת חובת הפריסה, הן באזורי הפריסה של בזק והן באזורי התמרוץ, והיא מסמנת את היעד שעומד בלב האסדרה המוצעת מבחינת איכות התשתית. מאחר שבהתאם לאסדרה המוצעת יתקיימו הבחנות מהותיות בין האסדרה שתחול על רשת הגישה הקיימת לבין תשתיות מתקדמות שייפרסו, למשל בכל הנוגע לחובת האוניברסליות, לחובות אספקת השירותים הסיטונאיים ועוד, הרי שעל ההגדרה לאפשר הבחנה בין התשתיות המסורתיות (רשת ה- NGN של בזק ורשת ה- HFC של הוט טלקום) לבין רשתות תקשורת מתקדמות. מוצע להגדיר "רשת מתקדמת" כרשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעה עד לנקודת סיום הרשת ("נס"ר") בדירה של לקוח קצה (Fiber to the Home - "FttH"). רשת כזו נחשבת כיום כרשת מתקדמת מבחינת רמת השירותים שניתן לספק על גביה. לעניין זה, מוצע להגדיר "דירה" כחדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר. בד בבד, כדי לאפשר גמישות לאור התפתחויות טכנולוגיות וכן לאפשר שימוש בתמהיל טכנולוגיות לאספקת שירות על גבי הרשת המתקדמת, מוצע לכלול בהגדרה "רשת מתקדמת" התייחסות גם לכל רשת שוות ערך לרשת FttH מבחינת רמת השירות שניתן לספק על גביה, בהתאם לאמות מידה שאותן יקבע השר.
"שירות בזיקה לתשתית" – כאמור לעיל, ההגדרה של שירות בזיקה לתשתית משמשת את ההגדרה של "בעל זיקה תשתיתית" אשר בתורה משמשת לצורך סיווגו של גוף כגוף חייב בתשלום לקופת התמרוץ, וזאת אם עיקר עיסוקו, כאמור, במתן שירות בזיקה לתשתית. עניינה של ההגדרה בשירותים הניתנים תוך הפעלת תשתית תקשורת שהם בעיקרם שירותים להעברת נתונים, אשר ככל שהתשתית שעליה הם נסמכים איכותית יותר, כך טיב ורמת השירות גבוהים יותר. בהמשך לכך, מוצע להגדיר שירות בזיקה לתשתית כשירות בזק שהוא אחד מאלה: (1) שירות שניתן בהתאם לרישיון מפ"א כללי או לרישיון כללי ייחודי; (2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; (3) שירות תמסורת; (4) שירות תשתית; (5) שירות גישה לאינטרנט. רשימה זו נועדה לשקף את פוטנציאל ההנאה מהרשת המתקדמת של בעל זיקה תשתיתית, בכך שאינה כוללת שירותי בזק שזיקתם לרשת המתקדמת נמוכה, כגון שירותי תמסורת לוויינית, או שהם שירותים אזוטריים מטבעם. לעניין השירותים הנמנים בפסקה (1), מוצע להגדירם כשירותים הניתנים בהתאם לרישיון מפ"א כללי או כללי ייחודי, משום שרישיון מפ"א כאמור מוענק בראש ובראשונה על מנת לספק שירותים מבוססי תשתית נייחת, ועל כן ליבת השירותים המסופקים במסגרת רישיון זה הם שירותים להעברת נתונים (אינטרנט, טלפוניה, ושירותים עסקיים) או שירותים נלווים לשירותים אלו. מטעמי פשטות מוצע במקום למנות את כל סוגי השירותים הניתנים במסגרת זו, לשייך את כלל השירותים הניתנים במסגרת רישיון כאמור כשירותים בעלי זיקה תשתיתית. מוצע למנות בנפרד את השירותים המנויים בפסקאות (2) עד (5) שכן הם שירותים פנים-ארציים נייחים אשר יכולים היום או בעתיד להינתן גם מכוח רישיון אחר (שאינו רישיון מפ"א כללי או כללי-ייחודי), או מכוח היתר.
"תאגיד בעל זיקה לחברה" – במסגרת פרק ד'1 מוצעות מספר הוראות שעניינן הגבלות שיחולו על בזק ועל תאגידים בעלי זיקה אליה, ביניהם איסור להתמודד במכרזים שייערכו על כספי קופת התמרוץ (סעיף 14ד(ז) המוצע), וכן איסור לפרוס באזורי התמרוץ (אף שלא במסגרת המכרז) לפרק זמן מוגבל (סעיף 14ה(ו) המוצע). למטרה זו מוצע להגדיר "תאגיד בעל זיקה לחברה", כתאגיד המקיים את אחד או יותר מהתנאים הבאים:
(1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בבזק;
(2) תאגיד שבזק היא בעלת השפעה ניכרת בו;
(3) תאגיד אשר גורם שהוא בעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בבזק;
(4) תאגיד אשר השקעותיו בבזק הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של בזק, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.
התנאים המנויים בפסקאות (1)-(3) נשענים על ההגדרה המוצעת ל"בעל השפעה ניכרת". בהמשך לאמור בדברי ההסבר להגדרה זו, הם נועדו לזהות את המקרים בהם יש לבזק יכולת השפעה משמעותית על תאגיד אחר, או לחלופין את המקרים בהם יש לאחר (יחיד או תאגיד) יכולת השפעה משמעותית על בזק. התנאי המנוי בפסקה (4) נועד לשרטט קו של השקעה ב-25% מההון העצמי של בזק כמצביע על יכולת להשפיע עליה באופן משמעותי, שכן היא מצביעה בבירור על אינטרס כלכלי שקיים בפעילות בזק.
לסעיף 14ב המוצע
מוצע לפתוח את הוראות פרק ד'1 המוצע, לאחר ההגדרות, בסעיף מרכזי שיכלול את עיקר הוראות מתווה האסדרה הנוגעות לפריסת רשת מתקדמת ומתן שירות גישה לאינטרנט על גבי רשת מתקדמת בידי בזק ובידי בעל רישיון מפ"א כללי אחר, כמפורט להלן.
לפסקה (א)
בהתאם לאמור בחלק הכללי, האסדרה הקיימת כיום מחייבת את בעלי רישיון מפ"א כללי - בזק והוט טלקום - להקים, לקיים ולהפעיל רשת בזק ציבורית הפרוסה בכל הארץ, ולספק באמצעותה שירות בזק לכלל הציבור בכל הארץ. עם זאת, לעניין פריסת רשת מתקדמת, העיקרון המנחה בבסיס האסדרה המוצעת הוא כי יש לקבוע את חובת הפריסה בהתאם להיתכנותה הכלכלית, שתשתקף בבחירות הגופים המפוקחים, בהינתן מצב דברים שבו לרגולטור אין את כל המידע הנדרש על מנת להעריך את הכדאיות הכלכלית בפריסת רשת מתקדמת כאמור. על כן, בהקשר של בזק מוצע לקבוע כי היא תוכל להודיע לשר התקשורת, תוך חמש שנים לכל היותר מהמועד הקובע, מהם האזורים בהם היא מעוניינת לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות על גביה. האזורים שתבחר בזק יתבססו על האזורים הסטטיסטיים בפרסומי הלמ"ס.
פרק הזמן למתן הודעה כאמור יעמוד על חמש שנים לכל היותר, מתוך הבנה כי לאחר פרק הזמן הזה ייתכנו שינויים משמעותיים בשוק התקשורת כגון התפתחויות טכנולוגיות, גידול בביקושים לרשת מתקדמת ושינויים בעלויות הפריסה, אשר עשויים להצריך בחינה מחודשת של האסדרה בתחום.
עוד מוצע להבהיר, כי הודעת בזק תהיה רלבנטית רק לפריסה של רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלה (כהגדרתה בנוסח המוצע). במסגרת התיקון המוצע אין כוונה לשנות מהאסדרה הקיימת הנוגעת לחובת הפריסה הכלל ארצית שחלה על בזק ביחס לרשת הקיימת. על כן מוצע להבהיר כי כללי האסדרה שיחולו על האזורים הסטטיסטיים שתבחר בזק כאמור בסעיף זה יהיו תקפים רק ביחס לתשתית שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלה.
לפסקה (ב)
מוצע לקבוע כי אם בזק הודיעה על האזורים בהם היא מעוניינת לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות על גביה, יעגן שר התקשורת ברישיונה את החובה לפרוס רשת מתקדמת ולספק על גביה שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באזור שירות שיכלול את כל האזורים שבחרה ואזורים אלה בלבד. יובהר כי קביעה כאמור תכלול גם את האזורים הסטטיסטיים באזור יהודה והשומרון. כאמור בסעיף קטן (א), החובה תחול אך ורק לעניין פריסת רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת.
חובת פריסה כאמור תכלול אבני דרך לפריסה, פרקי זמן מרביים לחיבור מנויים, ומועד להשלמת הפריסה בכל אזורי הפריסה של בזק שיעמוד על חמש שנים. קביעת מועד כאמור נועדה להביא לפריסה נרחבת של רשת מתקדמת בטווח זמנים קצר יחסית, ומוצע לעגנה בחוק עוד טרם בחירת בזק על מנת שתוכל לבחור את האזורים בהם היא מעוניינת לפרוס רשת מתקדמת, תוך ידיעה תוך כמה זמן יהיה עליה להשלימה.
פרק הזמן להשלמת חובת הפריסה יימנה החל מהיום שבו החלה בזק לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת, או החל מהיום בו נקבעה חובת הפריסה ברישיונה, לפי המוקדם. קביעת החלופות המוצעות מבטיחה כי מועד השלמת הפריסה לא יידחה גם במקרה שבו בזק מתחילה לספק שירותים על גבי הרשת המתקדמת טרם מועד מסירת ההודעה.
לפסקה (ג)
כאמור בדברי ההסבר לפסקה (ב) לעיל, מוצע כי שר התקשורת יקבע ברישיונה של בזק חובת פריסה ברשת מתקדמת בהתאם לאזורים שנכללו בהודעתה של בזק. לעניין זה, מוצע להותיר בידי השר שיקול דעת במצב בו בזק כללה בהודעתה מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו להעיד כי בחירת האזורים התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה, וכי יש בכך כדי לפגוע באופן משמעותי ביכולת להביא לפריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ באמצעות קופת התמרוץ. בחירה כאמור אינה מתיישבת עם מערך התמריצים העומד בבסיס המלצות הדו"ח לעידוד פריסה נרחבת של רשת מתקדמת באזורים כדאיים כלכלית, ועל כן היא מעלה חשש שמאחורי הבחירה עמדו שיקולים שאינם נוגעים לכדאיות הכלכלית של בזק בפריסה.
במקרה כאמור, יש הצדקה להימנע מקביעת החובה ברישיון ולהותיר את האסדרה הקיימת על כנה, כל עוד לא תגיש בזק הודעה מעודכנת. מוצע כי השר יודיע לבזק על החלטה כאמור בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה של בזק, ובזק תהיה רשאית להגיש הודעה חדשה בתוך פרק הזמן שהוצע בדברי ההסבר לפסקה (א) - חמש שנים מהמועד הקובע.
לפסקה (ד)
כאמור בחלק הכללי, בהתאם לחוק התקשורת חלה כיום על בזק חובת האוניברסליות. לכן במקביל לקביעת חובת הפריסה של בזק לעניין רשת מתקדמת לפי פסקה (ב), מוצע לבטל את חובת האוניברסליות החלה על בזק ביחס לרשת זו.
עוד מוצע לקבוע כי חובת האוניברסליות תבוטל לא רק לבזק אלא גם לכל בעל רישיון מפ"א כללי המעוניין לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה הקיימת שלו ולספק שירות על גביה, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא באזור שירות. זאת בהמשך לאמור בחלק הכללי, לפיו האסדרה המוצעת משקפת מעבר מחובת אוניברסליות שחלה על בעל רישיון מסוים, למחויבות לפריסה של רשת מתקדמת אחת לפחות, בכל הארץ באמצעות מספר בעלי רישיונות. . בנוסף, למען הסר ספק, מוצע להבהיר כי הוראה זו אינה גורעת מסמכותו של שר התקשורת לקבוע ברישיון של בעל רישיון מפ"א תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות על גביה בידי בעל הרישיון.
לפסקה (ה)
כאמור בחלק הכללי, המלצות הדו"ח לעניין שינוי האסדרה הקיימת התבססו על עלויות הפריסה של רשת מתקדמת חדשה (להבדיל מעלויות שדרוג רשת גישה קיימת לרשת מתקדמת), ועל כן גם השינוי המוצע בחובת האוניברסליות רלוונטי רק לרשת חדשה שתיפרס. בעתיד ייתכן כי בעל רישיון מפ"א כללי יבקש לשדרג את רשת הגישה הקיימת שלו לרשת מתקדמת (כהגדרתה המוצעת לעיל), בהתאם לאמות מידה שיקבע השר לעניין זה ולספק על גביה שירותים, אך ייתכן שמסיבות שונות שדרוג זה לא יתאפשר ברמה כלל ארצית. במצב זה ייתכן ויהיה צורך לבחון את ההצדקה לתחולת חובת האוניברסליות גם לעניין רשת זו. לכן, מוצע לקבוע כי שר התקשורת יהיה רשאי, אם סבר כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, לקבוע ברישיון בזק או ברישיונו של בעל רישיון מפ"א כללי אחר כי יהיו רשאים לספק שירות על גבי רשת הגישה הקיימת ששודרגה לרשת מתקדמת (בהתאם להגדרתה לעיל), אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא לפחות באזור שירות, והכל בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון.
לפסקה (ו)
עניינן של ההגדרות "רישיון כללי" ו"רשת בזק ציבורית" ברשת המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות. כאמור בדברי ההסבר לפסקאות ד(2) ו-(ה) מוצע לקבוע כי בהתקיים הנסיבות האמורות בהם, בעל רישיון מפ"א כללי יהיה רשאי לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות על גביה, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ ואף שלא לפחות באזור שירות. מוצע להבהיר כי הוראות אלה יחולו על אף האמור בהגדרות אלה. כלומר, גם עם ביטול חובת האוניברסליות ביחס לרשת מתקדמת של בעל רישיון מפ"א כללי, יראו את הרישיון שלו כ"רישיון כללי" ואת הרשת המתקדמת כ"רשת בזק ציבורית".
לסעיף 14ג המוצע
לפסקאות (א) ו-(ב)
כאמור בחלק הכללי, מוצע לקבוע כי לאחר שנקבעה חובת הפריסה של בזק, כלל הגופים החייבים ישלמו שיעור של 0.5% מהכנסתם החייבת לחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר (להלן – קופת התמרוץ). כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסה של רשת מתקדמת באזורי התמרוץ.
על מנת להבטיח שימוש בכספי קופת התמרוץ למטרה זו בלבד ובהתאם להוראות תיקון זה, מוצע לקבוע זאת מפורשות בסעיף המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע כי הכספים ישמרו בחשבון נפרד וזאת על מנת להבטיח הפרדה תקציבית בין הכספים שישולמו בידי הגופים החייבים ואשר ישמשו למטרה האמורה ובין כלל כספי תקציב המדינה. באופן זה יובטח כי כספי קופת התמרוץ ישמשו באופן בלעדי למימון פריסת הרשת באזורי התמרוץ ולא ישמשו כמקור למימון פעילות אחרת.
בהתאם לדו"ח, השיעור המוצע של 0.5% מאפשר גביית תשלומים בהיקף שצפוי להוביל להשלמת הפריסה בכל אזורי התמרוץ בפרק זמן סביר תוך התחשבות בנטל שתשלומים אלה מטילים על הגופים החייבים. השיעור המוצע דומה לשיעור שנקבע במנגנונים מקבילים במתווים דומים שיושמו בעולם.
עוד מוצע כי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי לשנות שיעור זה בצו, כל עוד שיעור כאמור יהיה אחיד לכל הגופים החייבים. זאת, על מנת לאפשר בעתיד, ככל שהדבר יידרש, שינוי של שיעור זה בהתאם לנסיבות ולהתפתחויות בשוק, לרבות היקף פריסת התשתיות ורמת התחרות בשוק.
לפסקאות (ג), (ד) ו-(ה)
לשם יידוע גוף חייב מהו סכום תשלום החובה בו הוא חייב, מוצע לקבוע כי המנהל הכללי של משרד התקשורת ימסור לכל אחד מהגופים החייבים הודעה בדבר, וזאת לא יאוחר מיום ה-31 ביולי בכל שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב). הסכום האמור בהודעת החיוב יתבסס על ההכנסה החייבת (כהגדרתה בנוסח המוצע לעיל) ושיעור התשלום כמפורט בסעיף זה. יובהר כי מסירת ההודעה אינה יוצרת את חובת התשלום, אשר כאמור מעוגנת בסעיף 14ג(א) המוצע, אלא ההודעה היא הצהרתית מטיבה. לכן, לא יהיה במסירת הודעה שלא בהתאם להוראות הסעיף, כדי לפטור את הגופים החייבים מחובת התשלום.
המועד האחרון לתשלום החובה יהיה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב. גוף חייב אשר לא ישלם את תשלום החובה עד למועד האמור, ישלם לקופת התמרוץ את תשלום החובה בתוספת ריבית פיגורים בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961. זאת על מנת לשקף את חומרת העיכוב בתשלום שעלול בתורו לגרום לעיכוב בהקצאת כספי קופת התמרוץ.
בשנה בה תקבע חובת הפריסה של בזק, וכתלות במועד הודעתה של בזק, יתכן מצב בו לא ניתן יהיה למסור את הודעת החיוב במועד האמור ועל כן מוצע כי המנהל הכללי יהא רשאי למסור את הודעת החיוב במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחיה נדרשת בנסיבות העניין.
לפסקה (ו)
בהתאם לאמור בחלק הכללי, מוצע לקבוע כי תשלומי החובה ישולמו עד למועד בו נקבעה חובת פריסה בכל אחד מאזורי התמרוץ. ראשית, על מנת להבטיח כי המנגנון המוצע בתיקון זה יוביל לפריסה כלל ארצית של רשת מתקדמת, ושנית, על מנת לחדול מגביית התשלומים עם השלמת פריסה הכלל-ארצית של הרשת. יחד עם זאת, על מנת לאפשר גמישות לאור התפתחויות או שינויים טכנולוגיים שאינם ידועים בעת הזו, מוצע להקנות לשר סמכות להורות, בהסכמת שר האוצר, על הפסקת תשלומי החובה, עוד בטרם נקבעה חובת פריסה ביחס לכל אחד מאזורי התמרוץ אם סבר כי קיימת היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי הפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר. במצב זה אין עוד הצדקה להשתתפות במימון הפריסה מכספי קופת התמרוץ או לחיוב בתשלומי חובה של הגופים החייבים.
לפסקה (ז)
במידה שיוותרו כספים בקופת התמרוץ לאחר שהופסקה חובת התשלום, מוצע כי כספים אלו יושבו לגופים החייבים וזאת על פי יחס תשלומי החובה אותם שילמו בהתאם להודעת החיוב האחרונה ששלח המנהל הכללי. ככלל עקרון זה משקף יחס חלוקה הוגן, ואולם ייתכנו נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים על פי המנגנון המוצע אינה סבירה בשים לב ליחס תשלומי החובה שהעבירו הגופים החייבים לקופת התמרוץ, ולכן מוצע להסמיך את השר לקבוע בנסיבות כאלה, בהסכמת שר האוצר, מנגנון אחר להשבת הכספים.
לפסקה (ח)
על מנת להבטיח כי כלל הגופים החייבים ישלמו את תשלומי החובה בהתאם להכנסתם החייבת, מוצע לקבוע כי השר, המנהל הכללי של משרד התקשורת או עובד משרד התקשורת שהשר או המנהל הכללי הסמיכו לכך, יהיו רשאים לדרוש מגוף שיש יסוד להניח כי הוא גוף חייב, למסור כל מידע הנחוץ לשם כך. זאת, בין היתר, לשם סיווג גוף כגוף חייב, ולאור העובדה שחלק מן הגופים החייבים אינם כפופים לסמכות לדרוש מידע הקבועה בסעיף 4ג1 לחוק. הוראות סעיף זה אינן גורעות מסמכות השר, או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, לדרוש מידע מבעל רישיון או מי שפועל מטעמו, בהתאם להוראות סעיף 4ג1 לחוק.
לסעיף 14ד המוצע
עניינו של סעיף זה באופן הקצאת כספי קופת התמרוץ לצורך ההשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ.
לפסקאות (א) ו-(ב)
מוצע לקבוע כי כספי קופת התמרוץ יוקצו בדרך של מכרזים, שינוהלו בידי ועדת מכרזים אשר חבריה יהיו עובדי מדינה שימנה השר. כדי להבטיח שימוש מהיר ויעיל בכספים שייגבו מהגופים החייבים לפי סעיף 14ג, לתכליות שלשמן הוקמה קופת התמרוץ (השתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ), וכן כדי שלא יצטברו כספים בקופת התמרוץ בלא שיעשה בהם שימוש, מוצע לקבוע, בפסקה (ב), כי ועדת המכרזים תקצה את כל כספי קופת התמרוץ לפחות פעם בשנה. לכן מוצע, כי לא יאוחר מתום 12 חודשים מכל מועד אחרון לתשלום תקיים ועדת המכרזים מכרז אחד או יותר, לצורך הקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ עד למועד האחרון לתשלום החובה כאמור. לצד זאת, על מנת לאפשר גמישות במקרים חריגים מוצע לקבוע כי השר, בהסכמת שר האוצר, יהיה רשאי לדחות את המועד האמור, מנימוקים שיירשמו, וזאת לתקופה שלא תעלה על שנה.
לפסקה (ג)
כאמור בפסקה (א), המכרזים ינוהלו בידי ועדת המכרזים. בהתאם, מוצע לקבוע כי ועדת המכרזים תהיה רשאית לקבוע את תנאי המכרז, ובכלל זה תנאי סף להשתתפות במכרז. ככלל, בהתאם למדיניות, כללי המכרז ייקבעו תחת העיקרון המנחה של כדאיות כלכלית. על אף זאת, מוצע להסמיך את הוועדה לקבוע גם תנאים שמטרתם שמירה על יעילות ואפקטיביות ההקצאה של כספי קופת התמרוץ לאורך זמן, ככל שתמצא לנכון לעשות כן. כך לדוגמה, תוכל ועדת המכרזים לקבוע תנאים שיבטיחו ריבוי משתתפים במכרזים עתידיים.
לפסקה (ד)
כאמור, כספי קופת התמרוץ יוקצו בהתאם למפתח של כדאיות כלכלית, תוך מתן אפשרות לחברות לבחור את אזורי הפריסה שלהן במכרזים על כספי קופת התמרוץ. מנגנון זה משמר את עיקרון היעילות בפריסה, קרי הגעה למירב משקי הבית בזמן הקצר ביותר. בהתאם לכך, מוצע כי אמת המידה היחידה לבחירת זוכה או מספר זוכים במכרז תהיה היחס בין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ שלגביהם ניתנה ההצעה לפריסת רשת מתקדמת, לבין סכום הכספים מקופת התמרוץ הנדרשים בהתאם לאותה ההצעה, להשתתפות במימון הפריסה כאמור. יובהר בהקשר הזה כי על ההצעות במכרז לכלול אזורים סטטיסטיים מלאים, ולא חלק מהם.
באופן משלים להבטחת התכלית של עקרון הכדאיות הכלכלית, מוצע להבהיר כי בניקוד ההצעות במכרזים לא יינתן כל משקל למיקומם של אזורי התמרוץ שבהם מוצע לפרוס רשת מתקדמת, או למאפיינים של משקי הבית באזורים אלה (למשל, למאפייני האוכלוסייה, למצב הסוציו-אקונומי באזור, וכדומה).
לפסקה (ה)
מוצע לקבוע הוראה שתכליתה להקדים את הפריסה של הרשת המתקדמת באזורים מסוימים שיקבע השר, בשלוש השנים הראשונות לפעולת קופת התמרוץ (כלומר בהקצאת כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות), וזאת על אף שיקולי הכדאיות הכלכלית כפי שפורט בדברי ההסבר לפסקה (ד) לעיל. זאת, במקרים שבהם יסבור השר כי יש מקום לדרוש באופן ספציפי פריסת רשת מתקדמת באזור מסוים בשל מאפיינים שונים ומנימוקים שיפרט, גם אם הקדמת הפריסה באזורים אלה אינה עולה בהכרח עם שיקולי הכדאיות הכלכלית של המתמודדים במכרז.
לשם כך, מוצע לקבוע כי במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי סעיף 14ג, יהא השר רשאי להורות כי 10% לפחות ממשקי הבית באזורי התמרוץ שבהצעות המתמודדים יהיו בתחומים גיאוגרפיים שיורה. השר יוכל להורות על שיעור מזערי נמוך מ-10% כאמור, לפי שיקול דעתו. יובהר כי אם תחום גיאוגרפי שעליו הורה השר מהווה חלק מאזור סטטיסטי, הרי שעל הצעות המתמודדים לכלול את כל האזור הסטטיסטי האמור בשלמותו, שכן כאמור לעיל, לא ניתן יהיה להציע במכרז חלק מאזור סטטיסטי.
כחלק מהבניית שיקול דעתו של השר מוצע לקבוע כי בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור, הוא יהא רשאי לשקול אחד או יותר מהשיקולים הבאים: המצב הביטחוני בו; חוסנו הכלכלי והחברתי ורמת השירותים בו; תכנון הפריסה של האוכלוסייה; מיקומו או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ, וכן הצורך בצמצום פערים בינו לבין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום גיאוגרפי לבין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
לשם שקיפות ותקינות ההליך, עוד מוצע לקבוע בפסקת משנה (2) כי הוראת השר בעניין התחומים הגאוגרפיים כאמור תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, וכי יפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים האמורים.
לפסקה (ו)
מוצע לקבוע כי בהמשך לזכייה במכרז, יקבע השר ברישיונו של הזוכה חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, הכולל את כל אזורי התמרוץ שלגביהם הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ, למעט באזור יהודה ושומרון בו תיקבע חובת פריסה בהתאם לדין הנוהג שם. כן מוצע לקבוע כי בעל הרישיון יהיה מחויב לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת שיפרוס לכל דורש באזור השירות האמור, וזאת בהתאם לתנאים מפורטים שיקבע השר ברישיון, ובכלל זה פרקי זמן לחיבור מנויים וכדומה.
מוצע להבהיר כי ניתן לקבוע את אזור השירות ברישיון הזוכה, גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, כהגדרתו בסעיף 1, לפיו הוא אינו מחויב לתת שירותי בזק פנים-ארציים נייחים לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות. כן מוצע להבהיר כי אין בעצם הקביעה של אזור שירות ברישיון הזוכה במכרז כדי להביא לכך שיראו את הרישיון כ-"רישיון כללי" או את הרשת המתקדמת שיפרוס כ-"רשת בזק ציבורית", כהגדרתם בסעיף 1 לחוק.
בנוסף, לעניין בעל רישיון מפ"א כללי שאינו בזק, מוצע להבהיר כי קביעת אזור השירות ברישיונו גוברת על האמור בסעיף 14ב(ד)(2) בנוסחו המוצע, לפיו הוא רשאי לספק שירותים מתקדמים גם שלא באזור שירות. דהיינו, עם קביעת אזור השירות ברישיונו יהא חייב בעל רישיון מפ"א כללי כאמור, לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה לכל דורש לפחות באזור השירות האמור.
בכך למעשה מושגת תכלית האסדרה המוצעת, כמפורט בחלק הכללי, שעניינה להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, כך שבכל אזור סטטיסטי בארץ יהיה לפחות בעל רישיון אחד החייב בפריסה.
לפסקה (ז)
מוצע לקבוע כי בזק ותאגידים בעלי זיקה אליה (כהגדרתם המוצעת לעיל) לא יהיו רשאים להתמודד במכרזים על כספי קופת התמרוץ. הטעם לכך הוא כפול: ראשית, לבזק יתרונות משמעותיים על מתחריה בפריסת רשת מתקדמת, הנובעים מגודלה, ממבנה העלויות שלה ומבעלותה על תשתית פסיבית בהיקף נרחב. יתרונות אלו יקנו לה עדיפות ברורה גם בהתמודדות במכרזים, ולפיכך קיימת הסתברות גבוהה לזכייתה בהם. תוצאה זו אינה רצויה מאחר שיש בה כדי לפגוע בתחרות בתחום התשתיות המתקדמות, ולהביא לכך שקופת התמרוץ, אשר מקורותיה הם תשלומי החובה שיעבירו גופי התקשורת כאמור בסעיף 14ג המוצע, תסייע בעיקר למונופול בתחום; שנית, אם תינתן לבזק או לתאגיד בעל זיקה אליה האפשרות להשתתף במכרזים, בזק עשויה שלא לכלול בהודעתה לגבי האזורים בהם היא מעוניינת לפרוס רשת מתקדמת בהתאם לסעיף 14ב המוצע, אזורים שיש לגביהם כדאיות כלכלית מבחינתה. זאת, מתוך הבנה שתוכל להציע אותם במסגרת המכרזים וליהנות מהשתתפות במימון של כספי קופת התמרוץ. בכך למעשה נוצר פתח לניצול לרעה של האסדרה המוצעת, לנוכח הסבת כספי קופת התמרוץ למימון פריסת רשת מתקדמת דווקא באזורים שמתקיימת לגביהם כדאיות כלכלית, במקום אזורים שבהם לא תיפרס רשת מתקדמת ללא השתתפות במימון והקצאת כספים כאמור.
לפסקה (ח)
בהתאם לאמור בחלק הכללי, תיקון החקיקה המוצע מגלם שינוי בתפיסת חובת האוניברסליות המוטלת על בזק בכל הנוגע לפריסת רשת מתקדמת, המתבטא במתן אפשרות לבזק להודיע, בהתאם לשיקוליה העצמאיים, באילו אזורים סטטיסטיים תחול עליה חובת פריסה. לצד זאת, ולצורך השלמת הפריסה באזורים שבהם בזק בחרה שלא לפרוס רשת מתקדמת, נדרשת אסדרה משלימה לעידוד הפריסה שעניינה בתעריפים עבור שימוש בתשתיות הפסיביות של בזק ובסיבים האפלים (סיבים אופטיים פיזיים שאינם פעילים) שפרסה, באזורים אלה. הסמכות לקבוע תעריפים אלה קבועה בין השאר בסעיפים 5(ב) ו-(ב1) לחוק, והתעריפים עצמם קבועים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), תשע"ה-2014 (להלן – תקנות השימוש).
התעריפים הקיימים כיום במודל השוק הסיטונאי משקפים את העלויות במחירי שחלוף, קרי מלוא העלויות בהן מפעיל יעיל היה נדרש לשאת לו היה פורס באופן עצמאי רשת בעת הנוכחית. מתודולוגיה זו מיטיבה עם בעל התשתית, שכן במקרים רבים העלויות בהן נשא בעל התשתית בפועל נמוכות יותר מהעלויות הכרוכות בפריסת רשת חדשה היום. מתודולוגית תמחור זו נבחרה על מנת לתמרץ הן את בעל התשתית להמשיך להשקיע ולשדרג את הרשת שלו, והן את המתחרים להשקיע בפריסת תשתית עצמאית. בכל הנוגע לתשלום עבור שירות הגישה לתשתית הפסיבית, משקף התשלום המרבי עלות שימוש משותף על-ידי מספר מפעילים ולא פריסה עצמאית של תשתית פסיבית של כל מפעיל, אולם הוא גם נועד למנוע תמריץ שלילי לפריסת תשתית חדשה, למשל בשכונות חדשות.
בהתאם לדו"ח, מערך תמריצים זה אינו רלוונטי לשימוש בתשתיות הפסיביות באזורים שבהם בזק בחרה שלא לפרוס תשתית מתקדמת. בהתאם לסעיף 14ה המוצע להלן, מדובר באזורים בהם בזק תהיה מנועה מלפרוס רשת מתקדמת, ולכן אין צורך לתמרץ אותה להשקיע בשדרוג התשתית שבבעלותה אלא רק להבטיח המשך תחזוקה נאותה של הרשת הפסיבית הקיימת שלה. כמו כן, אין טעם לתמרץ את המתחרים של בזק לפרוס תשתית פסיבית חדשה באזורים אלה, שהרי מטבע הדברים, אלו אזורים שלגביהם אין כדאיות כלכלית לפריסת רשת מתקדמת.
בנוסף, מאחר ובזק בחרה שלא לכלול אזורים אלה בהודעתה לשר בהתאם לסעיף 14ב(א) המוצע לעיל, ניתן להניח כי באזורים אלה לא קיימים עבורה שימושים אלטרנטיביים במקום הפנוי בתשתית הפסיבית, ומכאן שהערך הכלכלי שלהם עבורה נובע מעצם השתת עלויות על מתחריה, לצד שמירה על נתח שוק ברשת הגישה הקיימת שלה.
לכן תחת האסדרה המוצעת, התעריף הקבוע בתקנות השימוש מעמיס עלויות עודפות על פורס התשתית ופוגע ביעילות הפריסה מבלי לשרת ערכים אחרים. הפחתת עלויות הפריסה באזורי תמרוץ תביא לשימוש יעיל יותר בכספי קופת התמרוץ.
כך גם בנוגע לתשלומים שעניינם בשימוש בסיבים האפלים שבזק פרסה באזורים אלה. עיקר התשלום עבור סיב אפל נובע מעלות חכירת המקום הפנוי בתשתית הפסיבית אותו תופס הסיב האפל, ולכן הפחתה בתשלום עבור התשתית הפסיבית גוררת אחריה הפחתה בתשלום עבור הסיב האפל הפרוס בה. בנוסף, כלל הטיעונים בנוגע למערך התמריצים אותו האסדרה המוצעת מבקשת לקדם, כמו גם הטיעון בדבר הערך הכלכלי והשימושים האלטרנטיביים של הסיבים האפלים באזורים בהם בזק בחרה שלא לפרוס, רלוונטיים גם לסיבים אפלים.
על כן, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי לקבוע תעריף מופחת בעד השימוש בתשתית הפסיבית של בזק ובסיבים אפלים שפרסה, באזורי התמרוץ או תחום גיאוגרפי אחר שאינו אזור תמרוץ ואינו מאזורי הפריסה של בזק, ובלבד שהתשתית הפסיבית בתחום הגאוגרפי האחר אינה משמשת את בזק לצורך פריסת רשת מתקדמת, והשימוש נעשה לצורך פריסה באזורי התמרוץ. תעריף מופחת כאמור יביא למזעור עלויות הפריסה ולשימוש יעיל יותר בכספי קופת התמרוץ, תוך הבטחת תשלום הוגן לבזק עבור תשתיותיה.
לסעיף 14ה המוצע
עניינו של סעיף זה באיסור על פריסת רשת מתקדמת שיחול על בזק ועל כל תאגיד בעל זיקה אליה. מספר טעמים עומדים בבסיס איסור זה: ראשית, במתן הודעתה לשר בהתאם לסעיף 14ב(א) לעיל, בזק למעשה מוותרת על הפריסה באזורי התמרוץ (אשר כאמור לא נכללו בהודעתה), ומעבירה חלק מעלות הפריסה בהם לכלל הגופים החייבים. על כן, אין זה מוצדק לאפשר לה ולתאגידים בעלי זיקה אליה, להמשיך ולפרוס באזורים אלה רשת מתקדמת; שנית, בעת גיבוש ההצעות שיוגשו במכרז, צפויים המתמודדים להתבסס, בין השאר, על תחזיות בדבר עלות הפריסה באזורי התמרוץ ושיעור החדירה לאזורים אלה. ללא איסור פריסה על בזק ועל תאגידים בעלי זיקה אליה, יהיה קשה למתמודדים לערוך תחזיות בדבר שיעור חדירה כאמור והוודאות שלהם תיפגע. שלישית, פריסה מקבילה של בזק או של תאגידים בעלי זיקה אליה באזורי התמרוץ, משמעה פגיעה בכדאיות הכלכלית של הפריסה בהם, ועל כן היא עשויה להוביל להתארכות פרק הזמן הנדרש להשלמת הפריסה באזורים אלה, וכפועל יוצא מכך, להגדלת היקף תשלומי החובה שייגבו מהגופים החייבים; רביעית, מתן אפשרות פריסה כאמור עשוי להשפיע על מערך השיקולים של בזק בבחירת האזורים שייכללו בהודעתה לשר, ולתמרץ אותה לצמצם את כמות האזורים, תוך שמירת האפשרות להרחיב את בחירתה באמצעות פריסה באזורים שלא נכללו בהודעה, במועד מאוחר יותר.
בנוסף, ובהתאם לאמור בדו"ח, יש לקבוע חריגים מסוימים לכלל האמור שיאפשרו גמישות מסוימת, בין היתר מאחר שייתכן שיחולו התפתחויות טכנולוגיות או שינויים בעלויות הפריסה שיהפכו את הפריסה באזורים מסוימים (אשר לא נכללו בהודעתה של בזק לשר), ליותר כדאית מבחינה כלכלית במהלך הזמן. בנסיבות אלה אין מקום למנוע מבזק לחלוטין לפרוס, שכן כך תיחסך פריסה של אחר באמצעות כספי קופת התמרוץ, והיקף המימון שיידרש לפריסה באזורי התמרוץ יהיה נמוך יותר.
לפסקה (א)
כפי שפורט לעיל, מוצע לקבוע כי, ככלל, בזק וכל תאגיד בעל זיקה אליה לא יהיו רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ, למעט לשם מתן שירות למנוי עסקי המובחן מהשירות הניתן גם למנויים פרטיים או בהתאם להוראות המפורטות בהמשך הסעיף. יובהר כי האיסור המוצע יחול רק לגבי פעולת הפריסה של הרשת המתקדמת כשלעצמה. לעומת זאת, בכל הנוגע למתן שירות על גבי רשת מתקדמת באמצעות אחר, יפעלו התאגידים השונים בקבוצת בזק בהתאם לקבוע בתקנות השימוש.
לפסקה (ב)
מוצע לקבוע חריג לאיסור הפריסה המוצע בפסקה (א). לפי החריג המוצע יהיה השר רשאי להתיר לבזק ולתאגיד בעל זיקה אליה לפרוס רשת מתקדמת באזורים סטטיסטיים נוספים, אשר כלולים באזורי התמרוץ ושטרם הוקצו לגביהם כספים במכרז. כאמור חריג זה נועד לאפשר גמישות בהתקיים התפתחויות טכנולוגיות, גידול בביקושים או שינויים בעלויות הפריסה שיהפכו את הפריסה באזורים אלה לכדאית מבחינה כלכלית, על ציר הזמן. מוצע לקבוע כי תנאי למתן היתר כאמור הוא ששיעור משקי הבית בכל האזורים הסטטיסטיים הנוספים לא יעלה על 10% מהיקף משקי הבית שנכללו בהודעה של בזק לשר לפי סעיף 14ב המוצע, וזאת כדי שלא לייצר אפשרות לנצל לרעה את המתווה באמצעות בחירה ראשונית של היקף פריסה מצומצם. מוצע לקבוע גם כי במתן היתר כאמור יתחשב השר באופן עמידת בזק בחובת הפריסה שנקבעה לה ברישיון, ובכלל זה בעמידתה בהוראות בנוגע ללוחות הזמנים, אבני דרך להשלמת חובת הפריסה ופרקי זמן לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת. זאת, מתוך תפיסה שלפיה אם בזק אינה עומדת בחובות הפריסה שנקבעו לה לפי הודעתה לשר, הרי שההצדקה לקביעת החריג מצטמצמת. מכל מקום, מוצע לקבוע בנוסף כי אם חלפו חמש שנים מיום קביעת חובת הפריסה ברישיונה, או מיום שהתחילה לתת שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת, לפי המוקדם, ולא השלימה בזק את חובת הפריסה שנקבעה לה, לא יינתן לה היתר כאמור.
לפסקה (ג)
מוצע לקבוע כי אם התיר השר לבזק לפרוס באזור סטטיסטי נוסף, יתווסף האזור הנוסף לאזור השירות שלה, וכפועל יוצא מכך יוחרג מאזורי התמרוץ הנותרים. כך, יקטן מספר אזורי התמרוץ שקופת התמרוץ תשתתף במימונם ותגדל יעילות הקצאת הכספים. זאת לצד החלת כלל החובות שחלות על בזק באזורי הפריסה שלה גם על האזור הנוסף.
לפסקה (ד)
מוצע לקבוע כי איסור הפריסה באזור תמרוץ מסוים יעמוד בתוקף עד חלוף חמש שנים מהיום שבו נקבעה ברישיונו של זוכה במכרז חובת פריסה באותו אזור. לאחר פרק זמן זה בזק וכל תאגיד בעל זיקה אליה יוכלו לפרוס באזור זה, אם יהיו מעוניינים בכך. האיסור האמור נועד לייצר ודאות עבור הגופים שיתמודדו במכרזים ביחס למידת הכדאיות הכלכלית באזורים שיבחרו לכלול בהצעותיהם במכרזים. יובהר כי ככל שבזק תבחר לפרוס באזור תמרוץ בתום התקופה כאמור, היא לא תחויב בפריסה מלאה של רשת מתקדמת ומתן שירותים על גביה לכל דורש באותו אזור, אלא תוכל לפרוס בהתאם לשיקוליה. זאת בהתחשב בכך שחובה כאמור חלה ממילא על בעל הרישיון שזכה במכרז לגבי אותו אזור.
לסעיף 14ו המוצע
אזורי השירות שייקבעו ברישיונות לעניין רשת מתקדמת נשענים על האזורים הסטטיסטיים המופיעים בפרסומי הלמ"ס. הלמ"ס מעדכנת את רשימת האזורים הסטטיסטיים באופן עתי. השינויים האמורים עשויים להתבטא, בין היתר, בשינוי הגבולות של אזור סטטיסטי, בפיצול אזור סטטיסטי למספר אזורים סטטיסטיים, או במיזוג של מספר אזורים סטטיסטיים לאזור אחד.
כדי להתאים את אזורי השירות לרשימות העדכניות ביותר של הלמ"ס, מוצע לקבוע כי אם נקבעה ברישיון חובת פריסה באזור שירות, בהתבסס על אזור סטטיסטי אחד או יותר, ולאחר הקביעה ברישיון השתנו גבולות האזור הסטטיסטי, תחול חובת הפריסה הקבועה ברישיון לגבי אותו אזור, לפי הגבולות החדשים. בדומה, מוצע לקבוע כי אם לאחר הקביעה ברישיון פוצל אזור סטטיסטי מסוים לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה על כל האזורים שפוצלו כאמור.
לצד זאת, ייתכנו מקרים חריגים של שינויים בחלוקה לאזורים סטטיסטיים, שאינם עולים לכדי המקרים שפורטו לעיל או שבהם הכללים הקבועים בסעיף יוצרים תוצאה לא רצויה או שאינה הוגנת. כך למשל, צמצום של אזור סטטיסטי שעלול להוביל לפגיעה במשקי הבית שכבר אינם נכללים בו לעניין פריסה של רשת מתקדמת, השינוי משפיע על אזור סטטיסטי אחר, או שטחם המשותף של האזורים הסטטיסטיים שפוצלו כאמור אינו חופף את שטחו של האזור הסטטיסטי טרם הפיצול. לגבי מקרים אלה מוצע לאפשר גמישות ולקבוע כי השר יהיה רשאי להורות אחרת לעניין תחולת חובת הפריסה, ולשנות את אזור השירות שנקבע ברישיון בהתאם.
לסעיף 14ז המוצע
סעיף 24 לחוק, שעניינו "מיתקני בעל רישיון המחוברים למקרקעין", קובע כי מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין. סעיף זה מתגבר על ההוראה הקבועה בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, הקובעת כי הבעלות בקרקע חלה גם על כל דבר המחובר אליה חיבור של קבע. "מיתקן בזק" מוגדר בסעיף 1 לחוק כמיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ומכאן שסעיף 24 האמור חל גם על התיול הפנימי של הרשת, המוגדר בסעיף 4ח לחוק כ"חלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד".
כלומר, בהתאם לסעיף 24 לחוק, ברירת המחדל היא שהתיול הפנימי של רשת מתקדמת שתיפרס על-ידי בעל רישיון (או על ידי מי מטעמו) יהא שייך לבעל הרישיון. בד בבד, סעיף 4ח לחוק מאפשר לאדם לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי, כל עוד הוא מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד. התשלום נקבע בעבר בעיקר בשים לב לכבילה קואקסיאלית וכאמצעי לעידוד התחרות בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית.
נדרש לקבוע כי מקטע התשתית האחרון, שאינו שיתופי ומיועד לשימוש דירת מגורים אחת בלבד, ייחשב כשייך למנוי מרגע הפריסה, וזאת כדי למנוע חסמי מעבר בין מפעילים שונים, הנובעים מסכסוכים בעניין הבעלות במקטע, התחשבנויות בנוגע לתשלום, וכן לאור חוסר הרלוונטיות של התשלום הנקוב בסעיף 4ח לפריסת רשת מתקדמת במקטע הרלוונטי. לכן, מוצע לשנות את ברירת המחדל הקניינית שחלה לגבי התיול הפנימי ברשת מתקדמת ולקבוע בסעיף קטן (א) כי הבעלות על התיול הפנימי, קרי המקטע האחרון של הרשת שאינו שיתופי ומיועד לשימוש דירת מגורים אחת בלבד (מתיבת החיבורים האחרונה לפני דירת המגורים ועד השקע הראשון שבדירת המגורים) ייחשב כשייך למנוי מרגע הפריסה, ולא לבעל הרישיון שפרס את התשתית. באופן זה, אם המנוי יבקש לקבל שירות מספק שאינו בעל הרישיון שפרס את הרשת המתקדמת, יוכל הספק החדש להשתמש בתיול הפנימי לשם כך. יובהר כי התחולה של הסדר זה היא מהמועד הקובע והלאה, כך שהוא לא יחול על תיול פנימי שכבר נפרס. לגביהם ימשיך לחול ההסדר הקודם, הן לעניין הבעלות והן לעניין אפשרות רכישת התיול הפנימי.
עוד מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) כי בעל רישיון (או מי מטעמו) שהתקין את התיול הפנימי לצורך אספקת שירות על גבי רשת מתקדמת, יוכל לדרוש תשלום סביר בעד פעולת ההתקנה עצמה. על התשלום כאמור יחולו הוראות סעיף 17 לוק שעניינן בשירות בזק שלא נקבע לו תשלום קבוע, בשינויים המחויבים.
לסעיף 14ח המוצע
מוצע להבהיר, בפסקה (א), כי ככל שבעל רישיון שאינו בזק או תאגיד בעל זיקה אליה פורס רשת מתקדמת באזורים שאינם אזורי תמרוץ שנקבעה לגביהם חובת פריסה ברישיונו, ומשכך הוא אינו מקבל בעדם השתתפות במימון הפריסה, הרי שההסדר המוצע אינו בא לשנות את ההוראות החלות עליו כיום לעניין זה.
לכן מוצע לקבוע כי אין באסדרה המוצעת בתיקון חקיקה זה כדי לגרוע מהאפשרות של בעל רישיון, שאינו בזק או תאגיד בעל זיקה אליה, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות על גבי רשת כאמור, בכל אזור סטטיסטי, בין אם הוא נכלל באזורי הפריסה של בזק ובין אם הוא נכלל באזורי התמרוץ, כל עוד אין קביעה אחרת ברישיונו. נקבעה ברישיון חובת פריסה באזור תמרוץ בהמשך לזכייה במכרז, יהיה בעל הרישיון כפוף להוראות רישיונו לעניין זה.
בנוסף, כל עוד לא נכתב במפורש אחרת, על רשת מתקדמת ומתן שירותים על גביה יחולו מטבע הדברים כל הוראות החוק, חקיקת המשנה שהותקנה מכוחו, והוראות הרישיונות שניתנו לפיו. למען הסר ספק, על מנת שלא ישתמע מהאסדרה המוצעת כי היא באה להתגבר על סעיף 5 לחוק וההוראות שנקבעו מכוחו, בין היתר, לעניין קביעת תשלומים בעד קישור גומלין ושימוש ברשת בזק ציבורית; ועל הוראות שנקבעו לפי סעיף 12(א) לחוק לעניין הגבלת ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, ובכלל זה תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), תשע"א-2011, מוצע להבהיר זאת במפורש, בפסקאות (ב) ו-(ג).
בנוסף יובהר כי על רשת גישה קיימת שאינה רשת מתקדמת, ימשיכו לחול הוראות החוק וחקיקת המשנה שהותקנה מכוחו והוראות הרישיון הקיימות.
לסעיפים 2, 3 ו-5 המוצעים
כחלק מהאסדרה המוצעת, ועל מנת לוודא כי בידי המשרד יהיו כלי אכיפה מתאימים ויעילים, מוצע לכלול את ההפרות שעניינן באסדרה המוצעת במנגנון העיצומים הכספיים הקיים בחוק, כמפורט להלן.
בכל הנוגע להפרה שעניינה מסירת מידע על ידי גוף שהשר סבר שהוא גוף חייב (סעיף 14ג(ט) המוצע לעיל), מוצע לכלול הפרה זו בפרט (1) לחלק ב' של התוספת לחוק, לצד ההפרה של ההוראה הכללית למסור מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו בהתאם לסעיף 4ג1 לחוק.
בכל הנוגע להפרה של ההוראות שעניינן הגבלה על פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בידי בזק או תאגיד בעל זיקה אליה (סעיף 14ה המוצע לעיל), מוצע לכלול הפרה זו בחלק ד' של התוספת, מיד לאחר פרט (9) שעניינו הפרה של החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש.
בכל הנוגע להפרה של הוראת רישיון שעניינה החובה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירותים מתקדמים על גביה (סעיפים 14ב(ב) או (ה) או 14ד(ו) המוצעים לעיל), מוצע להוסיף חלק חדש לתוספת שיכלול הפרה כאמור ואשר סכום העיצום המרבי שניתן יהיה להטיל בגינה יהיה פי עשרה מהסכום הבסיסי.
הטעם לקביעת סכום עיצום גבוה הוא היקף ההשלכות הכספיות של הפרת החובה האמורה, הן עבור המפעיל המפר - החוסך בכך את עלויות הפריסה להן התחייב - והן עבור הציבור והמשק - המפסידים את התועלת הכלכלית והחברתית שהייתה צומחת מהרשת המתקדמת. היקף כספי זה יכול לעלות משמעותית על הסכום הבסיסי, ולכן יש לתת בידי מערך הפיקוח במשרד התקשורת מענה הולם.
סכום עיצום גבוה כאמור נדרש גם על-מנת למנוע ניצול לרעה של האסדרה המוצעת, ולפגוע בתמריץ לביצוע הפרה משתלמת. ביחס לבזק, בהעדר עיצום מרתיע דיו יהיה לה תמריץ לכלול בהודעתה לשר גם אזורים שלגביהם אין בכוונתה לעמוד בחובת הפריסה שתיקבע לה, על מנת שלא יחולו לגביהם ההגבלות הכלולות בסעיף 14ה המוצע לעיל. בדומה, בהעדר עיצום כאמור, לחברות המתמודדות במכרז יהיה תמריץ לכלול בהצעותיהן אזורי תמרוץ הכוללים כמה שיותר משקי בית, גם אם אין להן היתכנות כלכלית לפרוס בכל אזורים אלה רשת מתקדמת, וזאת על-מנת לזכות בכספי הקרן. בנסיבות אלה, ככל שסכום העיצום הכספי יהא נמוך מהחיסכון שנוצר למפר כתוצאה מההפרה, יגבר התמריץ לביצוע ההפרה.
בהתאמה, מוצע להבהיר כי הפרת החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית, שהיא רשת מתקדמת, בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי גישה לאינטרנט לכל דורש, אינה נכללת בגדר פרט (9) לחלק ד' לתוספת (נוכח ההסדר הייחודי לו המוצע לעיל). פרט (9) לחלק ד' לתוספת, הכולל הפרה שעניינה בחובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, ימשיך לחול על הפרות בנושא זה הנוגעות לרשת שאינה רשת מתקדמת.
לסעיף 4 המוצע
לשם הבטחת גבית תשלומי החובה ולשם החלת מנגנון גביה אחיד על תשלומי החובה בדומה לשאר התשלומים לפי חוק התקשורת, מוצע לתקן את סעיף 54א לחוק ולקבוע כי פקודת המסים (גביה) תחול גם על תשלומי החובה שיעבירו הגופים החייבים בהתאם להוראות פרק ד'1 המוצע.