תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

1.  תיקון תקנה 1. 3

2.  תיקון תקנה 64  3

3.  הוספת תקנה 64א. 3

4.  תיקון תקנה 65(ב) 4

5.  תיקון תקנה 66(א) 4

6.  תיקון תקנה 66 (ב) 4

7.  תחילה. 5

דברי הסבר. 5

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) (תיקון), התש"ף-2020

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין התקבל בכנסת ביום ט' בטבת התשע"ט (17 בדצמבר 2018). תחילתו של התיקון שנה מיום פרסומו, כלומר ביום 19.12.19. התיקון קובע הוראות בעניין יצירה ורישום של חלקה תלת־ממדית, ובכלל זה הוראות בעניין הגדרתה של חלקה תלת־ממדית ;תחום הבעלות בה; תנאים לרישומה; וכפיפותה לדיני המקרקעין. כמו כן התיקון מתקן באופן עקיף את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, לעניין יצירת מגרש תלת־ממדי. בין היתר, קובע התיקון, בסעיף 14ח, כי כל הוראה בחוק המקרקעין וכל דין החל על מקרקעין יחולו גם על חלקה תלת־ממדית, בשינוים המחויבים, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. תקנות אלה מוצעות במטרה להתאים חלק מן התקנות הקבועות בתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) לקיומן – יצירתן ורישומן – של חלקות תלת־ממדיות, וכמו כן לקבוע מקרים שבהם לא תירשם חלקה תלת־ממדית. אגב כך – ובמסגרת המגמה להסיר חסמים ולייעל את הליכי הרישום בכלל – מוצע גם תיקון בכל הנוגע למסמכים שיצורפו לבקשות השונות לרישום, ובאופן ספציפי למסמך המכונה "טופס תיאור של הקרקע" כך שמעתה לא יידרש טופס זה במסגרת בקשה לרישום פרצלציה במקרקעין מוסדרים.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

 

טיוטת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום) (תיקון מס' __), התש"ף-2020

 

 

 

___ ב________ התש"ף

(___ ב________ 2020)

 (חמ _____-3)

 

__________________

אבי ניסנקורן

שר המשפטים

 

 

 

דברי הסבר

 

לתקנה 1 –  מטרת השינוי של תקנה 1 לתקנות העיקריות היא יצירת התאמה מושגית ומעשית בין התקנות העיקריות לבין חוק המקרקעין, לאחר תיקון מספר 33, בדרך של הוספת ההגדרה המתייחסת ל"חלקה תלת־ממדית", כהגדרתה של זו בחוק המקרקעין, גם לתקנות העיקריות.

 

לתקנה 64 – מטרת השינוי של תקנה 64 היא יצירת התאמה בין התקנות העיקריות לבין חוק המקרקעין  ותקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ו-2016 (כפי נוסחן המתוקן בתיקון מס' __), בדרך של הוספת הגדרה המתייחסת ל"תכנית תלת־ממדית לצרכי רישום".  

 

להוספת תקנה 64א – כפי שמבהיר תיקון מס' 33 לחוק המקרקעין, התשע"ט-2018[2], בסעיף 14א, "חלקה תלת־ממדית" היא במקרקעין רשומים. בסעיף 14ז(ב) לחוק המקרקעין נקבע כי שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים שבהם לא תירשם חלקה תלת־ממדית. בהתאם לכך, נקבע בתקנה 64א כי חלקה תלת־ממדית תירשם במקרקעין רשומים שהוסדרו כדין בלבד. ההחלטה להגביל רישום חלקה תלת־ממדית במקרקעין מוסדרים בלבד נעוצה בשני טעמים: הטעם האחד, רצון לקדם את הליך ההסדר בארץ; רישום כאמור, אם יעשה במקרקעין לא מוסדרים, עלול להקשות ולסרבל את קידום הליך ההסדר (כמובן שזכויות ברבדים השונים של הקרקע במקרקעין לא מוסדרים תירשמנה באותה הדרך שבה נרשמו עובר לתיקון לחוק). הטעם האחר להגבלה האמורה נובע מן העובדה שבעת הנוכחית לא ניתן למפות את הקרקע ולייצר תכנית תלת־ממדית לצרכי רישום במקרקעין לא מוסדרים, מאחר שהם אינם מבוססי קואורדינטות (במרבית המקרים).

 

לתקנה 65(ב) –  

(א) התיקון הראשון בתקנת משנה 1 ("או תכנית תלת־ממדית לצורכי רישום, לפי העניין"), וכן התיקון לתקנת משנה 2 הם בגדר מודיפיקציה בתקנות המשנה העוסקות ברישום פעולת תכנון, במטרה לשלב בהן את ההגדרה החדשה שנוספה בתקנות העיקריות – הלוא היא "תכנית תלת־ממדית לצורכי רישום" –  כאמור בתיקון לתקנה 64 לעיל. 

(ב) מטרת התיקון השני בתקנה משנה 1 – החלפת "יושב ראש הוועדה המקומית" ב"יושב ראש מוסד התכנון" – נעוצה בחלוקה שנעשתה בתיקון מס' 33 לחוק המקרקעין, התשע"ט-2018, המבחינה בין יצירת מגרש תלת־ממדי למטרה ציבורית לבין יצירת מגרש תלת־ממדי למטרה פרטית. כפי שנקבע בתיקון העקיף שנעשה לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 במסגרת תיקון מס' 33 הנ"ל לחוק המקרקעין – אם התכנית בתחום המגרש התלת־ממדי כוללת שימושים שאינם לצורכי ציבור, התשריט יהיה טעון הסכמה של הועדה המחוזית, כלומר לא יהיה בסמכות ועדה מקומית אלא אם נקבע בצו כי תשריט כאמור אינו טעון הסכמה. מטעם זה שוּנה הנוסח בתקנה 65(ב)(1) בתקנות העיקריות: התכנית התלת־ממדית לצורכי רישום – (שהתייחסות אליה כאמור נוספה במסגרת התיקון הנוכחי) – צריכה להיות חתומה על ידי מוסד התכנון המאשר; מוסד זה עשוי להשתנות בהתאם למטרת המגרש התלת־ממדי כאמור ואינו בהכרח הוועדה המקומית.  

(ג)  מטרת התיקון בתקנת משנה 3 (בתחילתה יבוא: "במקרקעין לא מוסדרים"), היא הסרת חסמים וייעול הליכי הרישום הנעשים כיום. נכון לעת הנוכחית, על פי התקנות העיקריות נדרש להגיש גם תכנית לצורכי רישום וגם טופס תיאור כללי של הקרקע חתום על ידי המרכז למיפוי ישראל. במסגרת מאמצי הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והמרכז למיפוי ישראל להפחית בטפסים ובבירוקרטיה, אוחדו הטפסים הנ"ל – ככל שהם מתייחסים למקרקעין מוסדרים, כך שהתיאור הכללי של הקרקע גלום כבר בתכנית לצורכי רישום. נוסף על כך, פותח ממשק ממוחשב בין הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין והמרכז למיפוי ישראל, כך שחתימת המרכז למיפוי ישראל, בצירוף התכנית לצרכי רישום, מתקבלת ישירות במערכת המחשב של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. כמו כן חתימת המרכז למיפוי ישראל מופיעה על התכנית לצרכי רישום. לכן, מוצע לוותר על טופס נפרד של תיאור כללי של הקרקע ככל שהוא מתייחס למקרקעין מוסדרים מפני שהוא גלום ומוטמע בתכנית לצרכי רישום ובמערכת המחשב של הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין.

בכל הנוגע למקרקעין לא מוסדרים – לא חל שינוי בעת הזו. 

 

לתקנה 66(א) ולתקנה 66(ב) – התיקונים בתקנות משנה אלה הם בגדר מודיפיקציה בתקנות המשנה העוסקות ברישום חלוקה חדשה, במטרה לשלב בהן את ההגדרות החדשות שנוספו בתקנות העיקריות – הלוא הן "חלקה תלת־ממדית" ו"תכנית תלת־ממדית לצורכי רישום" – כאמור בתיקון לתקנה 1 ולתקנה 64 לעיל.