תאריך תצוגה: 12/08/2020

תוכן עניינים

טיוטת תקנות. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן 2

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020. 3

1.  תיקון התוספת הראשונה. 3

דברי הסבר. 4


 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

1. קביעת אגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל  אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל (להלן: "תושב קבע"), וכן למי שנשוי לאזרח ישראלי או לתושב קבע והם בני אותו המין. סכום האגרה יהיה בדומה לסכום האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח.

2. הפחתת האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לתושב קבע, באופן שסכום האגרה יהיה בדומה לסכום האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד הפנים:

טיוטת תקנות הכניסה לישראל (תיקון מס' 2), התש"ף-2020

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף14(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952[1] (להלן – החוק), ובאישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2], ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 14(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון התוספת הראשונה

1.  

בתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974[3], בחלק א' לתוספת הראשונה, בטבלה -

 

 

(1) בפרט 6א -

 

 

 

(א)  ברישא, המספר "2860" – יימחק;

 

 

 

(ב) בפסקה (1), במקום "1630" יבוא "920";

 

 

 

(ג)  בפסקה (2), במקום "1230" יבוא "705";

 

 

(2) אחרי פרט 6א יבוא:

 

 

השירות המבוקש

בשקלים חדשים

"6ב. אשרה ורישיון לישיבת קבע לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סע' 2(א)(4) לחוק:

 

(1) במועד הגשת הבקשה                           

920

(2) במועד קבלת אשרה ורישיון

705

אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים

 

6ג. אשרה ורישיון לישיבת קבע למי שנשוי לאזרח ישראלי או לבעל אשרה ורישיון לישיבת קבע לפי סע' 2(א)(4) לחוק והם בני אותו המין:

 

(1) במועד הגשת הבקשה                           

920

(2) במועד קבלת אשרה ורישיון

705

אין בהוראות פרט זה כדי לגרוע מכל אגרה שתידרש לפי תקנות אלה בפרק הזמן שבין המועדים האמורים."

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

 

דברי הסבר

 

עניינו העיקרי והמהותי של התיקון הוא:

1. קביעת אגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד לידוע בציבור של אזרח ישראלי או של בעל  אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל (להלן: "תושב קבע"), וכן למי שנשוי לאזרח ישראלי או לתושב קבע והם בני אותו המין. סכום האגרה יהיה בדומה לסכום האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח.

2. הפחתת האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לתושב קבע, באופן שסכום האגרה יהיה בדומה לסכום האגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד של בן זוג זר הנשוי לאזרח.

 

בשנת 2002 הוסדר ונקבע בתקנות האזרחות, התשכ"ט – 1968 (להלן: "תקנות האזרחות") ובתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 (להלן: "תקנות הכניסה לישראל")  תשלום אגרה בהתאם להליך מדורג שמכוחו מקבל  בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי או לתושב קבע - מעמד בישראל (להלן: "הליך איחוד משפחות") .

האגרה עבור מתן אשרה ורישיון לישיבת קבע לבן זוג זר הנשוי לתושב קבע, מוסדרת  בפרט 6א לחלק א' לתוספת של תקנות הכניסה לישראל.

הליך איחוד משפחות הינו הליך מדורג הנמשך על פני מספר שנים. אורך ההליך לאיחוד משפחות של בן זוג זר הנשוי לתושב קבע הוא חמש ורבע שנים בסופם מקבל בן הזוג הזר רישיון ישיבת קבע בישראל.  ואורך ההליך לאיחוד משפחות של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי הוא ארבע שנים, בסופם מקבל בן הזוג הזר אזרחות ישראלית.

במהלך השנים נערכות בדיקות מקיפות מעת לעת בשלבים השונים של ההליך, בין השאר  בחינת כנות קשר הנישואין ואמתותו, מרכז חיים בישראל וקיומן של מניעות פליליות וביטחוניות.

 

גובה האגרה בהליך לאיחוד משפחות שמגיש תושב קבע בהתאם למפורט כיום בתקנות הכניסה הינו: 2860 ₪ המשולמת בשני חלקים. חלק אחד במועד הגשת הבקשה 1,630 ₪ וחלק שני בסיום ההליך במועד קבלת האשרה והרישיון לישיבת קבע 1230 ₪.

גובה האגרה בהליך לאיחוד משפחות  שמגיש אזרח ישראלי בהתאם למפורט כיום בתקנות האזרחות הינו: 1625 ₪. במועד הגשת הבקשה 920 ₪ ובסיום ההליך במועד קבלת האזרחות הישראלית 705 ₪.

לעומת זאת, בהליך מדורג לקבלת מעמד לידוע בציבור של אזרח ישראלי  או של תושב קבע  וכן למי שנשוי  לאזרח או לתושב קבע  והם בני אותו המין, לא מושתת אגרה, על אף שמדובר בהליך דומה להליך איחוד משפחות עם תושב קבע  או עם אזרח ישראלי  (למעט העובדה כי מדובר בתהליך ארוך יותר בחלק מהמקרים).

 

גם כאן מדובר בהליך מדורג של מספר שנים שמכוחו מקבל הזר מעמד בישראל באופן מדורג עד לסוף התהליך – קבלת רישיון לישיבת קבע. במהלך ההליך, בדומה להליך איחוד משפחות, נדרשות בדיקות מקיפות מעת לעת לבחינת כנות ואמיתות הקשר, החיים המשותפים ומרכז חיים בישראל, ואולם, עד כה לא הוסדר לגביו תשלום אגרה ייעודית. משכך, נכון  להשית אגרה גם בהליך זה.

 

בהתאם לאמור, בהתחשב בכך שמדובר בהליכים שתכליתם דומה ובסופם מקבל הזר מעמד קבע או אזרחות בישראל מכוח זוגיות עם תושב קבע או אזרח ישראלי, נדרש להשוות בתשלומי האגרות בין ההליכים כך שמחד, יופחת גובה האגרה המשולמת כיום בהליך לאיחוד משפחות עם תושב קבע. יוזכר כי בעניין זה תלוי ועומד בג"ץ 3327/18. ומאידך לקבוע אגרה בהליך מדורג לקבלת מעמד לידוע בציבור של אזרח ישראלי או תושב קבע וכן למי שנשוי לאזרח או לתושב קבע והם בני אותו המין. תשלום האגרה יהיה בהתאם לגובה האגרה המשולמת בהליך איחוד משפחות עם אזרח כמפורט בתוספת לתקנות האזרחות.



[1] ס"ח התשי"ב, עמ' 354.

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.

[3] ק"ת התשל"ד, עמ' 1517; התש"ף, עמ' 601.