אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
1. תיקון סעיף 5
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 6) (פיצוי ללא הוכחת נזק בשל הפליה מכוונת), התש"ף-2020
פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק נדרשת במקום שבו הנזק טבוע בעוולה ויחד עם זאת קיימת סבירות גבוהה כי הניזוק יתקשה להוכיח ולכמת את ניזקו. פיצויים אלו אף משקפים רצון להרתיע מעוולים בכח ואת רצון המחוקק לצמצם תופעות חברתיות פסולות.
תופעת ההפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים היא תופעה פסולה שנאסרה בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. במסגרת החוק הוסמך בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 50 אלף שקלים.
הצעת החוק מבקשת להכיר בקשר שבין כוונת המעוול, המבצע הפליה, לבין עצמת הנזק הנגרמת לנושא ההפליה. כך שכאשר מעשה ההפליה נעשה מתוך כוונה (בניגוד להפליה שהיא תוצאה של מעשה או מחדל רשלני) עוצמת הפגיעה והנזק עולים.
לפיכך, מוצע לקבוע בחוק כי במקרים שבהם יוכח שהמעשה או המחדל, אשר גרמו להפליה נעשו מתוך כוונה, יוסמך בית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק בסכום כפול מתקרת סכום הפיצויים המצוינת בחוק היום.
החוק מבקש לחזק את ההגנה כלפי קבוצות מיעוט שהאפליה לגביהם נאסרה על פי החוק.
החוק משנה את תקרת הפיצוי בית המשפט מוסמך לפסוק ללא הוכחת נזק, בהתאם לחוק איסור הפליה במוצרי, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 אם אלה נעשו מתוך כוונה.
החוק אינו צפוי להשפיע על תקציב המדינה
החוק אינו צפוי להשפיע על תקנים במשרדי הממשלה או על ההיבט המינהלי
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
תזכיר חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 6) (פיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפליה מכוונת), התש"ף-2020
|
1. |
בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים וכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000[1], בסעיף 5 – |
|||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (ב) – |
||
|
|
|
|
(א) האמור בו יסומן כפסקה "(1)", ובה, הסיפה החל במילים "סכום זה יעודכן" – תימחק; |
|
|
|
|
|
(ב) אחרי פסקה (1) יבוא: |
|
|
|
|
|
|
"(2) במשפט בשל עוולה אזרחית כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי המעשה או המחדל כאמור בסעיף קטן (א) נעשו בכוונה להפלות, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור בפסקה (1), בלא הוכחת נזק."; |
|
|
|
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(ג) הסכומים האמורים בסעיף זה יעודכנו ב-16 בכל חודש, בהתאם לשיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין סעיף קטן זה – |
|
|
|
|
|
"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
|
|
|
|
|
"המדד החדש" – מדד החודש שקדם לחודש העדכון; |
|
|
|
|
|
"המדד הבסיסי" – מדד חודש אוקטובר 2000." |
|
הפליה במוצרים בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים היא עוולה אזרחית וניתן להגיש בגינה תביעה אזרחית לפיצוי. סעיף 5(ב) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2020 (להלן: החוק המקורי) מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים בשל עוולה על פי החוק בסכום שלא יעלה על 50 אלף שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. הסמכה זו ניתנה לבית המשפט בשל הקושי לכמת ולהוכיח את הנזק הנגרם כתוצאה מהפליה והכולל בין היתר מרכיבים של פגיעה בכבוד האדם, בתחושת הערך העצמי ובתחושת השייכות החברתית. פגיעה זו מתעצמת עת מוכח כי ההפליה איננה תוצאה של טעות או רשלנות והיא תוצאה של פעולה מכוונת. על כן מוצע להעלות את תקרת הפיצוי אותו מוסמך בית המשפט לפסוק ללא הוכחת נזק עד כפל הסכום המקורי, במקרים שבהם הוכיח התובע כי ההפליה היא תוצאה של מעשה או מחדל שבוצעו מתוך כוונה להפלות אדם מסוים או קבוצת אנשים. סעיפים דומים קיימים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"א-1965 ובחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
סעיף 5(ג) מצמיד את תקרת הפיצוי למדד הבסיסי, באופן זהה להצמדה הקיימת בחוק המקורי והוא מיועד להחיל את מנגנון ההצמדה באופן זהה על כל המקרים בהם ניתן לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק על פי חוק זה.