אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 קובעות, בין היתר, הוראות לעניין התקנת תשתיות תקשורת בבניינים חדשים.
לפי נוסח התקנות הקיים כיום, תשתית התקשורת שמותקנת כיום בבניינים חדשים כוללת כבל קואקסיאלי (שמשמש לשידורי כבלים והלוויין) וכן תשתית תקשורת נוספת של כבלי נחושת שמשמשים לטלפוניה ולאינטרנט. תיקון זה נועד לקבוע הוראות לעניין הקמת תשתיות תקשורת מתקדמות של סיבים אופטיים בבניינים חדשים.
תשתיות תקשורת מתקדמות מהוות רכיב מרכזי בפיתוח המשק והכלכלה. מחקרים רבים מראים כי פרישת תשתיות תקשורת פס רחב מתקדמות מובילה לגידול בתמ"ג, גידול בפריון, ולעלייה במדדים סוציו אקונומיים נוספים עבור כלל המשק. פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים שדרוג ומיצוי היכולות של תשתיות התקשורת הקיימות, כאשר עיקר השדרוג מתבסס על קיצור "לולאת הנחושת" הפרושה במקטע האחרון ברשת עד לבית הלקוח, ועל שדרוג טכנולוגי המתבטא בציוד הרשת המאפשר רמת שירות גבוהה יותר. על אף האמור, למקטע הנחושת מגבלות אינהרנטיות, ולכן רמות השירות המתאפשרות, כמו גם פוטנציאל השדרוג, עולים עשרות מונים כאשר מקטעי הנחושת מוחלפים במקטעי סיב אופטי.
יתרונו של הסיב האופטי ביחס לכבלי נחושת כפול: ראשית, רוחב הפס שהסיב האופטי מאפשר למשתמש הקצה יכול להגיע ל- 1Gbps ומעלה, בעוד שתשתית הנחושת בטכנולוגיית VDSL2 מאפשרת כיום לספק קצבים של עד Mbps100-200, לכל היותר. שנית, הקצב שמספקים כבלי הנחושת מושפע מאורך הכבל. ככל שהכבל ארוך יותר, הקצב המסופק למנוי נמוך יותר באופן משמעותי. סיב אופטי, לעומת זאת, לא סובל מהשפעות מרחק דומות. יתר על כן, בראייה צופה פני עתיד, קיימת מפת דרכים ברורה להתפתחות טכנולוגית על גבי סיב אופטי, וזאת בניגוד למפות הדרכים לטכנולוגיות מבוססות נחושת שאינן ודאיות. יתרונות נוספים של הסיב לעומת כבלים מתכתיים הוא בעלויות התחזוקה והתייעלות אנרגטית.
תיקון התקנות נועד לקדם ולהאיץ את פריסת תשתיות הסיבים האופטיים בבניינים חדשים. מתוך ראייה עתידית, נכון לפרוש תשתית סיבים אופטיים כבר בעת הבנייה שכן יהיה בכך התייעלות משקית. בנוסף, התקנת תשתית הסיבים האופטיים בבנייני המגורים תסייע להסרת חסמי כניסה משמעותיים לנגישות הבניינים לתשתית הסיבים ותעלה באופן משמעותי, את היכולת של חברות התקשורת להציע שירותים מתקדמים על גבי תשתית הסיבים.
טיוטת תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020
|
|
|
בתוקף סמכותי[1] לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[2], ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה: |
||||||
|
1. |
בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970[3] (להלן – התקנות העיקריות), בתוספת השנייה, בחלק י' - |
|||||||
|
|
|
(1) בפרט 10.00 - |
||||||
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "ארון תקשורת דירתי" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
""ארונית תקשורת אופטית מבנית" –ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים לבניין ולמתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.05; |
||||
|
|
|
|
|
"ארונית תקשורת אופטית קומתית" –ארונית המשמשת לחיבור כבלי תקשורת אופטיים בתוך הבניין ולמיתקני תקשורת, שתותקן כאמור בפרט 10.06; |
||||
|
|
|
|
|
"חוק התקשורת" - חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[4];". |
||||
|
|
|
|
(ב) במקום ההגדרה "כבל" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""כבל" – רכיב עם כיסוי מגן ומבודד המכיל אחד או יותר מוליכים מתכתיים או סיבים אופטיים, לצורך הולכת גלים אלקטרומגנטיים לאורך תוואי התקנתו;". |
|||||
|
|
|
|
(ג) בהגדרה "מיתקן תקשורת", אחרי "טלפוניה קווית" יבוא "שירותי פס רחב". |
|||||
|
|
|
|
(ד) אחרי ההגדרה "מיתקן תקשורת" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
""מפעיל שידורי לווין" - בעל רישיון כללי לשידורי לווין לפי חוק התקשורת;". |
||||
|
|
|
|
(ה) ההגדרה "מפעיל תקשורת" - תימחק. |
|||||
|
|
|
|
|
|
||||
|
|
|
|
|
|
||||
|
|
|
(2) בפרט 10.05 - |
||||||
|
|
|
|
(א) ברישה - |
|||||
|
|
|
|
|
(1) אחרי "בניינים" יבוא "(להלן – ת"י 4376)". |
||||
|
|
|
|
|
(2) במקום "לפי תקן ישראלי, ת"י 755: תגובות בשריפה של חומרי בנייה – שיטות בדיקה וסיווג" יבוא "ת"י 755". |
||||
|
|
|
|
(ב) במקום פרט משנה (1) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(1) הארון יהיה בגודל של 95/150/30 סנטימטרים לפחות; מידות הארון יאפשרו גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית כאמור בפרט 10.05(7) ועמידה ברדיוסי כיפוף מינימליים של כבלי התקשורת האופטיים המגיעים מכיוון גבול הנכס על פי מפרטי היצרן;". |
||||
|
|
|
|
(ג) בפרט משנה (4), במקום "ת"י 981: דרגות הגנה שמספקות מעטפות תקן IP" יבוא "ת"י 60529: דרגות ההגנה שמספקות מעטפות (קוד IP)[5] (להלן – ת"י 60529)". |
|||||
|
|
|
|
(ד) אחרי פרט משנה (5) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(5א) בבניין שבו מספר כניסות יותקן הארון המבני בכל אחת מכניסות הבניין;". |
||||
|
|
|
|
(ה) בפרט משנה (6), המילים "או בשל מספר הכניסות למבנה" – יימחקו. |
|||||
|
|
|
|
(ו) אחרי פרט משנה (6) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(7) ארון תקשורת מבני יכלול ארונית תקשורת אופטית מבנית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת"י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת"י 755, ויחולו בה הוראות אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) מידת הארונית 90/60/30 סנטימטרים לפחות; הארונית תכלול 4 פתחים להוצאה והכנסה של הכבלים האופטיים. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) ארונית תקשורת אופטית מבנית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת"י 60529. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ג) בארונית תקשורת אופטית מבנית יותקנו 4 פאנלים אופטיים מסוג נקבה-נקבה לקונקטורים מסוג LC לפי תקן ישראלי, ת"י 11801 חלק 1: טכנולוגיית המידע - כבילה גנרית לחצרי לקוח: דרישות כלליות[6] (להלן – ת"י 11801); הפאנלים האופטיים יסומנו באותיות A,B,C,D וכל אחד מהפאנלים יכיל מספר מחברי נקבה-נקבה כמספר הדירות בבניין. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ד) ארונית תקשורת אופטית מבנית תחובר לכל אחת מן הארוניות האופטיות הקומתיות בכבל תקשורת אופטי לפי ת"י 11801. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ה) בנוסף לפאנלים האופטיים כאמור בפסקה (ג), ארונית התקשורת האופטית המבנית תכלול 4 תאים נפרדים שיסומנו באותיות A,B,C,D; מידות כל תא 15/60/30 סנטימטרים לפחות והוא יכלול 2 פתחים להוצאה והכנסה של הכבלים האופטיים. |
|||
|
|
|
(3) בפרט 10.06 - |
||||||
|
|
|
|
(א) בפרט משנה (5), אחרי "זה אל זה" יבוא "ואל ארון התקשורת המבני". |
|||||
|
|
|
|
(ב) אחרי פרט משנה (6) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(7) ארון תקשורת קומתי יכלול ארונית תקשורת אופטית קומתית סגורה עם מנגנון נעילה; ארונית כאמור תותקן לפי ת"י 4376 או תיבנה מחומר המסווג V.3.3, לפי ת"י 755, ויחולו בה הוראות אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
(א) ארונית תקשורת אופטית קומתית תהיה בדרגת הגנה IP43 לפחות לפי ת"י 60529. |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקנו 4 פסי קונקטורים אופטיים לפי הוראות אלה: |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(1) פסי הקונקטורים יסומנו באותיות A,B,C,D; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(2) כל פס קונקטורים יכיל מספר מחברי נקבה-נקבה לקונקטורים מסוג LC לפי ת"י 11801 כמספר הדירות בקומה; |
||
|
|
|
|
|
|
|
(3) המחברים יסומנו בהתאם למספר הדירה, כאשר בצד האחורי יהיה החיבור לכבל האופטי האנכי והצד הקדמי ישמש לגישור וחיבור לסיבים האופטיים המגיעים מהדירות. |
||
|
|
|
|
|
|
(ג) בארונית תקשורת אופטית קומתית יותקן פס קונקטורים נקבה-נקבה מסוג "חניה" (Parking); ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר אל הדירה באמצעות צינורית המכילה 2 סיבים אופטיים באמצעות המובלים כאמור בפרט 10.09(3). |
|||
|
|
|
|
|
|
(ד) ארונית תקשורת אופטית קומתית תחובר לכל אחת מהדירות, שאותן משרת ארון התקשורת הקומתי, בכבל תקשורת אופטי לפי ת"י 11801.". |
|||
|
|
|
(4) בפרט 10.07, אחרי פרט משנה (3) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(4) בארון התקשורת הדירתי ובחדר במגורים המרכזי (הסלון) יותקן בית תקע אופטי עם מחבר מסוג LC לפי ת"י 11801.". |
|||||
|
|
|
(5) בפרט 10.08 - |
||||||
|
|
|
|
(א) בפרט משנה (ב), במקום פסקה (1) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(1) |
בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת לשירות פס רחב לפי ת"י 11801 ולשירות טלפוניה לפי תקן ישראלי, ת"י 1154 חלק 2 - תקעים ובתי-תקע לציוד קצה: מחבר 6 מגעות, לתקשורת[7];". |
||||
|
|
|
|
(ב) פרט משנה (ג) – יימחק. |
|||||
|
|
|
|
(ג) אחרי פרט משנה (ו) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"(ז) בדיקת קבלה ונתוני הניחות מארונית התקשורת האופטית המבנית ועד לבית התקע האופטי בדירה תבוצע לפי ת"י 11801.". |
||||
|
|
|
(6) אחרי פרט 10.09 יבוא: |
||||||
|
|
|
"כבל אופטי אנכי |
10.09א. |
בבניין יותקן כבל אופטי אנכי לפי הוראות אלה: |
||||
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) כבל אופטי אנכי יכלול 4 אגדי צינוריות בצבעים שונים שבהם יותקנו סיבים אופטיים אשר יסומנו באותיות A,B,C,D, בהתאמה לסימון האותיות A,B,C,D בארונית התקשורת האופטית המבנית והקומתית; מספר הסיבים האופטיים בכל אגד צינוריות יהיה לפחות כמספר הדירות בבניין; כל אגד צינוריות כאמור יסתיים בקונקטורים מסוג LC לפי ת"י 11801. |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) בנוסף לאמור בפרט משנה (א), הכבל האופטי האנכי בבניין יכלול עתודה של אגד צינוריות לפי הוראות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) בבניין ובו 10 קומות או פחות תותקן כעתודה צינורית אחת נוספת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) בבניין ובו 11 קומות לפחות יותקנו כעתודה 2 צינוריות נוספות; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) כל צינורית תכיל מספר סיבים אופטיים כמספר הדירות בקומה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) הסיבים האופטיים שבכל אגד צינוריות ייעטפו במעטפת לפי ת"י 11801. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) כל סיב אופטי בצינוריות יסומן במספור רציף בהתאם למספר הדירות בבניין. |
|
|
|
|
(7) בפרט 10.10, בפרט משנה (א), במקום "בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1907 חלק 5: רשתות בזק בחצרי לקוח – מערכת כבילה גנרית לבנייני מגורים" יבוא "לפי ת"י 11801". |
||||||
|
|
|
(8) בפרט 10.14, בפרט משנה (2), בכל מקום במקום "תקשורת" יבוא "שידורי לווין". |
||||||
|
2. |
(א) תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על בניין שהבקשה להיתר לבנייתו הוגשה ביום התחילה או לאחריו. |
|||||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן. |
||||||
___________ התש"ף (__________2020)
(חמ __)
__________________
אריה מכלוף דרעי
שר הפנים
כללי:
תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן - התקנות העיקריות) קובעות, בין היתר, הוראות לעניין התקנת תשתיות תקשורת בבניינים חדשים. תיקון זה נועד לקבוע בתקנות העיקריות הוראות לעניין הקמת תשתיות תקשורת מתקדמות של סיבים אופטיים (להלן – תשתית סיבים או תשתית) בבניינים חדשים.
תשתיות תקשורת מתקדמות מהוות רכיב מרכזי בפיתוח המשק והכלכלה. מחקרים רבים מראים כי פרישת תשתיות תקשורת פס רחב מתקדמות מובילה לגידול בתמ"ג, גידול בפריון, ולעלייה במדדים סוציו אקונומיים נוספים עבור כלל המשק. פיתוחים טכנולוגיים מאפשרים שדרוג ומיצוי היכולות של תשתיות התקשורת הקיימות, כאשר עיקר השדרוג מתבסס על קיצור "לולאת הנחושת" הפרושה במקטע האחרון ברשת עד לבית הלקוח, ועל שדרוג טכנולוגי המתבטא בציוד הרשת המאפשר רמת שירות גבוהה יותר. על אף האמור, למקטע הנחושת מגבלות אינהרנטיות, ולכן רמות השירות המתאפשרות, כמו גם פוטנציאל השדרוג, עולים עשרות מונים כאשר מקטעי הנחושת מוחלפים במקטעי סיב אופטי.
יתרונו של הסיב האופטי ביחס לכבלי נחושת כפול: ראשית, רוחב הפס שהסיב האופטי מאפשר למשתמש הקצה יכול להגיע ל- 1Gbps ומעלה, בעוד שתשתית הנחושת בטכנולוגיית VDSL2 מאפשרת כיום לספק קצבים של עד Mbps100-200, לכל היותר. שנית, הקצב שמספקים כבלי הנחושת מושפע מאורך הכבל. ככל שהכבל ארוך יותר, הקצב המסופק למנוי נמוך יותר באופן משמעותי. סיב אופטי, לעומת זאת, לא סובל מהשפעות מרחק דומות. יתר על כן, בראייה צופה פני עתיד, קיימת מפת דרכים ברורה להתפתחות טכנולוגית על גבי סיב אופטי, וזאת בניגוד למפות הדרכים לטכנולוגיות מבוססות נחושת שאינן ודאיות. יתרונות נוספים של הסיב לעומת כבלים מתכתיים הוא בעלויות התחזוקה והתייעלות אנרגטית.
בהתאם להבנה זו, מרבית חברות התקשורת פורשות כיום תשתית סיבים אופטיים בבניינים קיימים. נכון להיום, תשתית הסיבים האופטיים נגישה לכ-28% ממשקי הבית בישראל, אך רק כ-6% מחוברים לתשתית אופטית כמנויים פעילים.
את תשתית התקשורת הנייחת ניתן לחלק לתשתית הנפרשת במרחב הציבורי – "ברחוב", ותשתית הנפרסת בשטח הפרטי – "בבניין". הפרישה בבניין מתחילה בתחתית הבניין, בדרך כלל בארון התקשורת בלובי, בחניות או במרתף, ומסתיימת בשקע התקשורת בדירה.
החסם העיקרי המשפיע על קצב פרישת תשתיות התקשורת הוא ההשקעה הנדרשת לפרישה. עלות פרישה כלל ארצית מוערכת במיליארדי שקלים, כאשר חלק מרכזי בעלות הפרישה, הוא עלות הפרישה בבניין. בנוסף, פרישת תשתית מלווה באי ודאות, שכן הנגשת בניין אינה מבטיחה כי כלל משקי הבית יתחברו לתשתית ועל כן החזר ההשקעה אינו ודאי.
תשתית התקשורת שמותקנת כיום בבניינים על ידי הקבלן שבנה את הבניין כוללת כבל קואקסיאלי (שמשמש לשידורי כבלים והלוויין) וכן תשתית תקשורת נוספת של כבלי נחושת שמשמשים לטלפוניה ולאינטרנט, ומהווים את תשתית התקשורת הנייחת העיקרית במדינה.
משרד התקשורת מגבש בימים אלה מדיניות אסדרה כוללת לעולם הסיבים האופטיים שמטרתה פיתוח התחרות בעולם הסיבים ועידוד פרישת התשתית. תיקון התקנות העיקריות נועד לקדם ולהאיץ את פריסת תשתיות הסיבים האופטיים בבניינים חדשים. מתוך ראייה עתידית, נכון לפרוש תשתית סיבים אופטיים כבר בעת הבנייה שכן יהיה בכך התייעלות משקית. פרישה זו אינה מהווה הסטת עלויות מחברת התשתית לקבלן, מאחר ובכל מקרה עלויות אלו מתגלגלות ללקוח הקצה. התקנת תשתית סיבים אופטיים על ידי הקבלן בעת הבנייה תחסוך את הפעולה המורכבת והמסובכת של פרישת תשתית בבניין קיים, ומצד שני, תאפשר פרישה זולה בעת הבנייה כך שהנטל על הקבלן אינו גבוה: אין צורך בהקמת מובלים וצינורות נוספים בתוך הבניין; עלות ציוד לא גבוהה והחזר השקעה ודאי; ואין צורך בידע ייחודי לפרישה. הפרישה בעת הבנייה תחסוך עלויות הרכשה, ותמנע את אי הנוחות הנלווית לפרישת תשתית חדשה בבניין קיים.
בנוסף, התקנת תשתית הסיבים האופטיים בבנייני המגורים תסייע להסרת חסמי כניסה משמעותיים לנגישות הבניינים לתשתית הסיבים ותעלה באופן משמעותי, את היכולת של חברות התקשורת להציע שירותים מתקדמים על גבי תשתית הסיבים.
תקנה 1(1):
מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בחלק י' את ההגדרות הבאות: "ארונית תקשורת אופטית מבנית" ו"ארונית תקשורת אופטית קומתית" המהוות חלק מתשתית הסיבים האופטיים אשר תיפרש בעת הבנייה.
כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה של חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שבו נעשה שימוש לאורך התיקון.
כן מוצע לתקן את ההגדרה "כבל" כך שתכלול גם מוליך מתכתי וכן סיבים אופטיים.
בהגדרה "מתקן תקשורת", מוצע להוסיף את המילים שירותי פס רחב, על מנת שיובהר כי המתקנים משמשים גם לשירותי פס רחב (שירותי אינטרנט)).
בנוסף, מוצע לשם הדיוק לשנות את ההגדרה "מפעיל" תקשורת" למפעיל שידורי לוויין"
תקנה 1(2):
מוצע לפשט את ההוראה לגבי גודל ארון תקשורת מבני, האמור להכיל את ארונות התקשורת של המפעילים השונים בכל סוגי התשתיות – נחושת, כבלים קואקסיאליים וסיבים אופטיים. התיקון נועד להקל על קבלנים ולאפשר גמישות, כך שבמקום החלוקה המחייבת לתאים, נדרשת עמידה בגודל כללי, כך שהחלוקה הפנימית נותרת לשיקולו של הקבלן, כל עוד הוא יעמוד בהוראה המהותית של מתן גישה נוחה לארונית התקשורת האופטית המבנית, תוך מתן אפשרות לעמידה ברדיוסי כיפוף מקסימליים של כבלי התקשורת האופטיים של המפעילים השונים במגיעים מכיוון הרחוב, בהתאם לתקנים המחייבים.
בנוסף, מוצע לעדכן את ההפניה לתקן הרלבנטי, לאור העדכונים בתקינה שנעשו מאז העדכון האחרון של נוסח התקנות.
פרישת התשתית בבניין נעשית ביחס לכל מבנה בפני עצמו ולכן יש להבהיר כי כאשר קיימות מספר כניסות, כל כניסה תעמוד בפני עצמה ביחס להתקנת ארון מבני המאפשר חיבור של מספר תשתיות תקשורת. בד בבד, מוצע למחוק את הפטור מהתקנת ארון תקשורת מבני בשל מספר הכניסות למבנה.
הארונית האופטית המבנית היא הארונית העיקרית המאפשרת לארבעה ספקי תשתית סיבים אופטיים להתחבר לתשתית הסיבים שפרש הקבלן עד לדירת המגורים. על מנת לאפשר את השימוש המשותף מוצע לקבוע את ההוראות הבאות: הארונית צריכה להכיל ארבעה פאנלים אופטיים המייצגים את כל הדירות בבניין (פאנל לכל חברת תשתית פוטנציאלית); לארונית יהיו ארבעה פתחים להוצאה והכנסה של כבלים אופטיים, על מנת לאפשר לכל חברה פתח נפרד, לצמצום החיכוך בין החברות ככל הניתן; הארונית המבנית תכלול ארבעה תאים נפרדים שבהם יוכלו חברות התקשורת להתקין פאנל משלהן שיתחבר לפאנל האופטי שמתקין הקבלן.
תקנה 1(3):
למען הסר ספק, מוצע לציין במפורש בפרט 10.06, כי הארונות הקומתיים יחוברו גם אל ארון התקשורת המבני במובלים או באמצעות פיר.
בכל קומה תותקן ארונית אופטית קומתית, שמהווה את נקודת החיבור בין התשתית המשותפת לכל הבניין, לבין התשתית שמחברת בינה לבין הדירה, המשמשת דירת מגורים אחת בלבד. בנוסף, עד לארונית האופטית, התשתית האופטית נפרשת באופן מלא עבור ארבעה מפעילים, ומהארונית האופטית עד לדירה נפרשת תשתית עבור מפעיל אחד בלבד, מתוך תפישה כי דירת מגורים מחוברת לספק תקשורת אחד בכל זמן נתון. טופולוגיית פרישה זו, מצמצמת למינימום את החיכוך האפשרי בין המפעילים השונים שיפעלו בבניין.
על מנת להבטיח כי המפרט הטכני של הארונית אחיד בכל המבנים, מוצע לקבוע באופן פרטני את אופן החיבור וסוג הקונקטורים בהם ייעשה שימוש.
תקנה 1(4):
נקודת הקצה של התשתית האופטית שתיפרש, היא בית התקע האופטי ("השקע"). על מנת להבטיח חיבור מספק, מוצע לקבוע כי נקודת הקצה תותקן בשני נקודות מרכזיות – בארון התקשורת הדירתי ובחדר המגורים המרכזי.
תקנה 1(5):
מוצע לעדכן את ההוראה הקיימת כיום בדבר התקנת אביזרי התקשורת בכל חדר מגורים בדירה, כך שיותקנו שתי תיבות: תיבה אחת להתקנת בית תקע המכיל שני שקעי תקשורת לשירות פס רחב ולשירות טלפוניה ותיבה שניה תכיל בית תקע קואקסיאלי.
לאור התיקונים המפורטים לעיל, ההוראה להתקין בחדר מגורים נוסף בדירת מגורים תיבה נוספת להתקנה עתידית של אביזר תקשורת, אינה נדרשת ועל כן מוצע למחקה.
על מנת להבטיח כי התשתית האופטית הותקנה כראוי, מוצע לקבוע כי בטרם יימסר הבניין תתבצע בדיקת קבלה ונתוני ניחות מקובלת בהתאם לקבוע בתקנים המחייבים הרלבנטיים.
תקנה 1(6):
הכבל האופטי האנכי הוא הכבל המרכזי שנפרש בבניין ועל כן יש חשיבות רבה להתקנתו כראוי. על כן מוצע לקבוע הוראות פרטניות להפרדת אגדי הצינוריות השונים שעתידים לשרת מפעילים שונים וחיבורם לארוניות הקומתיות והארונית המבנית. כפי שצוין לעיל, מספר הסיבים האופטיים יהיה פי ארבעה ממספר הדירות, על מנת לאפשר לכל מפעיל להשתמש במערכת סיבים משל עצמו, למניעת חיכוך בין מפעילים.
תקנה 1(7):
מוצע להפנות לתקן הישראלי העדכני (ת"י 11801) שהחליף את התקן הישראלי הקודם (ת"י 1907).
תקנה 1(8):
בהמשך לתיקון ההגדרות, בכל מקום בו מצוין מפעיל תקשורת יש לתקן למפעיל שידורי לוויין.
תקנה 2:
על מנת לאפשר תקופת היערכות מתאימה, מוצע לקבוע כי תחילתן של תקנות אלה על בניינים שהבקשה להיתר לבנייתם תוגש 180 יום לאחר פרסום התקנות.