טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(בעלי תפקידים באתר בניה)(תיקון מס'...)

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תקנות אלה באות להסדיר את שרשרת האחריות באתרי בניה. כחלק מהמאבק למניעת תאונות בעבודה, בפרט באתרי בניה, ננקטים אמצעים שונים להגברת הבטיחות בעבודה . תיקון זה  מציע  להישען על בעלי תפקיד מרכזיים הפועלים כיום באתרי בניה, מכוח חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ומוצע להוסיף לתפקידם אחריות מוגדרת בנושא הבטיחות, בדגש על סוגיות הנוגעות לניהול בטיחות.

 

בנוסף, במסגרת תקנות אלה נעשים תיקונים שונים שמטרתם לתת מענה לקשיים ובעיות עימם מתמודדים בעלי תפקידים שונים בשטח, כדוגמת פטור מחובת מינוי מנהל עבודה בסוגי עבודות בנייה  עם מורכבות נמוכה, חידוד החובות החלות כיום  וכן לפעול לשיפור תהליכי עבודה הקיימים בתחום, לרבות בקשר שבין מינהל הבטיחות למפוקחים, כמו למשל העברת דיווחים מסוימים באופן מקוון.

 

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:

טיוטת תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה)(בעלי תפקידים באתר בניה)(תיקון מס'...)

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________

איציק שמולי

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

 

דברי הסבר

כללי          פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל 1970 מסמיכה את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע דרישות, הגבלות ותנאים הנדרשים לצורך ביצוע עבודה הכרוכה בסיכוני בטיחות לעובדים. מתוקף סמכותו של השר הותקנו תקנות שונות, בעלות רלוונטיות להסדרת היבטי בטיחות הקשורים לאתרי בנייה, ובכלל זה תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ"ג-1992, תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007, תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ"ז-1997. בנוסף לאלו, קיימות גם חובות מכוח חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954 והתקנות שנקבעו לפיו, כדוגמת חובת העסקת עוזר בטיחות (ס' 25א לחוק ארגון הפיקוח), תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו- 1996 ועוד.  

 

במסגרת חקיקת הבטיחות הקיימת, לא ניתן משקל מספיק לאחריותו של מזמין עבודות הבנייה, ומשכך, נוצר מצב בו אין תמריצים למזמין לפעול לקידום הבטיחות באתר בו מבוצעות עבורו עבודות בנייה, ולהיות מעורב יותר במניעתן של תאונות עבודה.  במצב החוקי הקיים, מי שנושא בעיקר האחריות הוא מנהל העבודה, שהינו לרוב עובד שכיר מטעמו של מבצע הבנייה ואיננו בעל יכולת שליטה במשאבים הכספיים הנדרשים לצורך השקעה בבטיחות ובנקיטת פעולות למניעת היפגעות באופן יזום, ובמיעוט יחסי של  המקרים – גם מבצע הבנייה.

 

היקף תאונות העבודה בענף הבינוי במדינת ישראל, נע סביב שיעור של 12.1 הרוגים לכל 100 אלף מועסקים בענף. שיעור זה הינו חריג הן בהשוואה לענפי משק אחרים בישראל והן בהשוואה בינלאומית.

על רקע זה, וכחלק מנקיטת שורה של צעדים לצורך הגברת הבטיחות בעבודה בענף הבניה, מוצע לתקן את תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח – 1988 (להלן "התקנות") ולהסדיר את חלוקת האחריות הנוהגת כיום, תוך קביעת  מדרג אחריות אשר יחול על שורה של גורמים המעורבים בפעולת הבנייה.  במסגרת זו, תיקבע "אחריות על" של המזמין ומבצע הבנייה, אשר משמעותה, כי המזמין ומבצע הבניה יפקחו אחר קיומן של הוראות חקיקת הבטיחות וככל שנקבעה הוראה באופן מפורש על גורם אחר באתר, עליהם לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח כי הוראת הבטיחות מתבצעת כלשונה. כמו כן, מוצע לעגן אחריות על בעלי תפקיד נוספים, הקיימים ממילא באתרי הבנייה כמו למשל מנהל פרוייקט (אשר נקרא בתקנות המוצעות "מנהל אתר"), אחראי לביקורת על הביצוע לפי בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו-2016. וזאת ועוד, במסגרת תיקון זה מוצע לטייב תהליכי עבודה שונים לרבות הכנת תכניות בטיחות ובקרה, דרישה לקיומה של תכנית התקנה המאושרת על ידי מהנדס רשום לשם ביצוע עבודות מסוימות כמו התקנת גידורים והתקנת פיגומים מסוגים שונים, נקבעה חובת התקנת נקודות עיגון במסתורי כביסה אשר ישמשו ככלי בטיחותי נוסף ונגיש לעובדים בגובה, חובת התקנת מעלית בניה באתר באמצעות חברת מעליות אשר תספק שירות ותחזוקה למעלית ותבטיח את תקינותה ועוד שורה של התאמות ושיפורים בתחומי הבטיחות ותהליכי העבודה השונים.

 

חשוב לציין כי במקביל לקידומן של תקנות אלו, המשרד מתעתד לבחון ביצוע שינויים במסגרת התוספת השנייה לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011, לפיה מוטלים עיצומים כספיים והתראות מינהליות, וזאת כפועל יוצא של השינויים המוצעים מבחינת מדרג האחריות ובעלי התפקידים השונים לגביהם נכללת התייחסות במסגרת התיקון המוצע. 

 

תקנה 2 –מוצע לתקן את תקנה  1 לתקנות העיקריות ולהוסיף או לתקן את ההגדרות, שלהלן:

 "אחראי לביצוע שלד הבניין" ו"אחראי לביקורת על הביצוע"-  על מנת להעמיק את האחריות של בעלי תפקיד מרכזיים הפועלים באתר בנייה, מוצע בתקנות לקבוע כי בעלי תפקיד הקיימים ממילא באתר יישאו באחריות נוספת ביחס לבטיחות העובדים. מדובר בבעלי תפקידים שקיימת חובה רגולטורית  למנותם לפי תקנות התכנון והבנייה, כאשר אחריותם בתחום הבטיחות תהיה בעיקר על היבטים הנוגעים לניהול בטיחות.  'אחראי לביצוע שלד הבניין' מהווה חלק מהפיקוח על הביצוע הקמת המבנה , והוא יתמנה  ע"י הקבלן המבצע  ויעמוד בתנאי הכשירות כמפורט בתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), תשע"ו - 2016 ו-'אחראי לביקורת על הביצוע' הוא מי שפועל מטעם  בעל ההיתר, שברוב המקרים הינו היזם, על מנת לבקר את אופן הביצוע בפועל של הוראותיו כבעל היתר הבנייה.

 

"אתר בניה או אתר"- מוצע  להגדיר את המושג 'אתר בנייה" אליו קיימת התייחסות בתקנות, ולהבהיר כי הוא מתייחס לכל מקום שבו מבוצעת עבודות בניה או בניה הנדסית. המונחים   "בנייה"  ו"בנייה הנדסית" מוגדרים בפקודת הבטיחות בעבודה.

 

מחיקת הגדרה "בונה מקצועי" –  ההגדרה הקיימת שימשה לצורך קביעת כשירותו של מי שיוכל לבצע עבודות כמפורט בתקנה 129, אשר קבעה ייחוד עבודות לבונה מקצועי. בהתאם להגדרה הקיימת – רק מי שלאחר הגיעו לגיל 18, עבד במשך 3 שנים לפחות באותו מקצוע בניין שבו הוא משמש בונה מקצועי, היה רשאי לבצע עבודות הריסה שונות.  בפועל, בשטח, לא הקפידו על יישומה של דרישה זו וקיימת בעייתיות באכיפתה.

 חלף הטלת האחריות על בונה מקצועי, מוצע במסגרת תיקון תקנה 128 להטיל על מנהל האתר החובה לפקח כי עבודות ההריסה יהיה בהתאם לתוכנית עבודה מפורטת. בנוסף על כך, במסגרת תוכנית לניהול אתר ותוכנית לניהול הבטיחות  - נכללת התייסות למרכיבי הסיכון שיש לנהלם לרבות  הסיכונים הנשקפים מצד הגורם האנושי ובכלל זה כשירות העובדים.

 

 

תיקון הגדרת "בונה מקצועי לפיגומי זקפים"- במסגרת תיקון התקנות שבוצע בשנת 2019,  נמחקה המילה "זקפים" מתוך ההגדרה, ולמעשה בעקבות התיקון – חלה חובה להסתייע בבונה מקצועי לפיגומים ביחס לשורה של עניינים ובהם –התקנה,  פירוק ושינוי של פיגומים, לסוגיהם השונים.

לאור בעיות שונות שהוצפו בשטח, ולאחר חשיבה מחודשת שנערכה בעניין – הוחלט על תיקון של ההגדרה, והשבת המצב לקדמותו, כך שהמילה "זקפים" תתווסף.  כפועל יוצא בונה מקצועי לפיגומים יעסוק רק בפיגומי זקפים, כאשר לגבי פיגומים מסוגים אחרים- נקבעו דרישות אחרות, שנועדו להבטיח את הבטיחות בתהליך ההקמה, הפירוק והשינוי.

על פי רוב, שאר סוגי הפיגומים המוקמים, מצריכים השכלה הנדסית גבוהה יותר מזו שנדרשת לשם הסמכה כ'בונה מקצועי לפיגומים' ולכן בעל המקצוע שנדרש לאשרם או לפקח על הקמתם – נקבע כבעל כשירות מתאימה יותר.

בנוסף, מוצע לשנות את תנאי הכשירות הקבועים בהגדרה, לפיהם על פי המצב החוקי הקיים נדרש כי בונה מקצועי לפיגומים כאמור יהיה מי ש"עבד שלוש שנים לפחות בהקמת פיגומים תחת פיקוחו והשגחתו של בונה מקצועי לפיגומים שפרטיו פורסמו באתר האינטרנט" ובמקום זאת לקבוע כי יידרש ניסיון של שלוש שנים בעבודות בנייה, ללא קשר לטיב העבודות שבוצעו וללא צורך בפיקוח או השגחה של בונה מקצועי לפיגומים.  הסיבה לשינוי קשורה לכך כי התברר כי קיים כשל שוק ואין די בונים מקצועיים אשר ניתן לצבור תחת פיקוחם והשגחתם ניסיון זה.

 

 

הוספת הגדרה "בניה עצמית"- הגדרה זו מתווספת על מנת שניתן יהיה במסגרת התקנות המוצעות לקבוע הסדר ייחודי לגבי מבנים שנעשים בשיטת 'בנה ביתך', על ידי אדם פרטי, לעומת בנייה הנעשית על ידי  מי שעיסוקו בייזום בנייה או הקמת מבנים, באופן מסחרי או בהיקף משמעותי יותר כמו קבוצות רכישה.  התייחסות יחודית זו נעשית בהתאמה לנהוג במדינות מערב אירופה.  כך למשל, במסגרת "בניה עצמית" לא יידרש מינוי מנהל עבודה, והאחריות על הבטיחות לא תחול על המזמין הפרטי אלא על הקבלן עימו הוא יתקשר כמבצע בנייה.

הגדרה זו לא תחול לגבי כל בנייה הנעשית על ידי אדם פרטי, אלא רק על בנייה שמתאפיינת בבניה לגובה נמוך, כגון וילות מסוג 'בנה ביתך' וזאת מתוך תפיסה כי במסגרת עבודות המאפיינות בניה נמוכה, קיימים סיכוני בטיחות נמוכים יותר.

 

הוספת הגדרה – "חקיקת הבטיחות" –  מונח זה התווסף כחלק מקביעת מדרג האחריות והוא מוזכר ביחס לחובתם של מבצע הבניה והמזמין (יזם) להבטיח כי כל העובדים באתר הבניה יקיימו את כלל הוראות הבטיחות, לפי העניין, המנויות בתקנות ובחוקי הבטיחות המפורטים בהגדרה: פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל –1970, חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, פקודת תאונות ומחלות משלח-יד (הודעה), 1945 , חוק חומרי נפץ, התשי"ד- 1954 , חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;, חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954  והתקנות שהותקנו מכוחם, צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), תשמ"ד-1984.

 

מחיקת ההגדרה ""מוסד בקורת מוסמך"- במסגרת התקנות הקיימות נכללת הגדרה לפיה מוסד ביקורת כאמור יהיה אחד מאלה: "מכון התקנים הישראלי, הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל או כל מוסד אחר שיקבע מפקח העבודה הראשי".  הגדרה זו היתה בעלת משמעות לעניין תקנה  46, לפיה לצורך רישום דגם של פיגום ממוכן, נדרש אישורו של מוסד ביקורת מוסמך.  בשים לב לעובדה כי במסגרת התיקון המוצע בתקנות 46-48 לתקנות העיקריות, מוצע לבטל את הצורך ברישום בפנקס הדגמים – מתייתר הצורך באישורו של מוסד ביקורת מוסמך.

 

הוספת הגדרה "נקודת עיגון"- לאור ריבוי המקרים בהם תאונות עבודה קטלניות נגרמות תוצאה  מנפילה מגובה, נערכו במסגרת תיקון זה, התאמות ושיפורים בתהליכי עבודה שונים ובפרט ביחס לעבודות המתבצעות בגובה. הגדרה של נקודת עיגון מתווספת לאור החובה הנקבעת בתקנה 68 לתקנות המוצעות לפיה, תיתתווסף  תקנה 168ב  לפיה בכל הקמת מבנה עם מסתורי כביסה תותקן נקודת עיגון אליה ניתן יהיה לחבר את אמצעי הקשירה של העובד או אמצעי חיבור לרשת ביטחון לשם שמירה על בטיחות העובדים בעבודות המתבצעות בגובה, כגון: מתקיני מזגנים, עבודה על קיר חיצוני, ניקוי חלונות וכד'.

 

הוספת הגדרה "סיכון קביל"- הגדרה זו נדרשת לצורך תקנה 1ג(ג) .

המוצע במסגרת תקנה 1ג לתיקון המוצע, קובע מהם תפקידיו של "האחראי לביקורת על הביצוע" בהיבטי הבטיחות ובין היתר מוצע כי בעל תפקיד זה יהיה אחראי על הכנת תכנית בקרה לתכנית הבטיחות ויידרש להגיע לאתר, בעת ביצוע  עבודות "רגישות" (עבודות שהוגדרו על ידו ובמסגרת תכנית הבטיחות כעבודות מורכבות בהם קיימים סיכוני בטיחות גבוהים, ולכל הפחות בשלב חפירות, ביסוס, הקמת שלד ועבודות גמר). במסגרת ביצוע תפקידו, יהיה על האחראי לביצוע על הביצוע  לדווח לבעלי תפקיד באתר על כל סיכון שאינו קביל (סיכון שלא הוקטן לרמה שהוגדרה כקבילה) ולא ניתן לו מענה.

 

הוספת הגדרה "עבודות שיפוץ"- מוצע להגדיר סוגי עבודות בנייה, בהן מבוצע שיפוץ של  מבנה  בנוי וקיים (מבנה אשר קיבל תעודת גמר) ולאבחן בינן ובין עבודות הנעשות אגב הקמת מבנה מראשיתו. אבחנה זו נדרשת בשים לב לכך כי סיכוני הבטיחות בעבודות שיפוץ, המפורטות בהגדרה, הם נמוכים יחסית, אף אם הן מבוצעות בגובה, ולכן במסגרת התקנות המוצעות – נכללות מס' הקלות בדרישות החלות ביחס לעבודות אלה.  עד לתיקון התקנות, הוסדר  נושא זה במסגרת נוהל זמני שפורסם בשנת 2016, וכעת מוצע לעגנו במסגרת התקנות, תוך ביצוע שינויים וההתאמות המתחייבות לאור בחינת גורמי המקצוע מאז נכנס הנוהל האמור לתוקפו.

 

הוספת הגדרה "ציוד וכלי עבודה"- בנוסח התקנות הקיים, נכללה בתקנה 180 לתקנות העיקריות התייחסות לחובות מבצע הבנייה ביחס ל"ציוד וכלי עבודה" ומבלי שמינוח זה הוגדר.  בשים לב להתפתחות הטכנולוגית, קיימים כלי עבודה רבים כדוגמת משאבות בטון סטטיות וניידות, עגורנים ניידים מסוגים שונים וכו', אשר משמשים לצרכי עבודה באתר ויש צורך לחדד כי החובות החלות על מבצע הבנייה ומנהל העבודה רלוונטיות גם לגביהם.

בנוסף, מוצע במסגרת תקנה 74 לתיקון המוצע, לקבוע סמכותו של מפקח עבודה ראשי לקבוע הוראות מקצועיות לגבי תחזוקתם של כלי עבודה וציוד הנכללים בהגדרה וכן הוראות בעניין ביצוע בדיקות הנדרשות ביחס אליהם כדוגמת בדיקת אל הרס לעגורנים ניידים החשופים לתנאי עבודה קשים באתרי הבנייה, כתנאי למתן אישורו של בודק מוסמך. 

 

הוספת הגדרה "רתמת בטיחות"- הגדרה זו התווספה מאחר וכיום אינה מוגדרת בתקנות על אף שקיים שימוש במונח זה (תקנה 109 ותקנה 168).

 

תקנה 3—מוצע להוסיף לתקנות העיקריות את פרק 1א' ובו:

 

הוספת תקנה 1א- "מזמין" - מוצע לעגן שורת חובות על מזמין (יזם), על מנת לוודא  את מעורבותו הפעילה בסוגיות הבטיחות באתר. בין החובות המוטלות על המזמין ומבצע הבניה, נקבעה "חובת אחריות על" אשר משמעותה כי המזמין ומבצע הבניה יפקחו אחר קיומן של הוראות הבטיחות וככל שהוטלה הוראה באופן מפורש על גורם אחר באתר, עליהם לנקוט בכל האמצעים הנדרשים על מנת להבטיח את ביצוע הוראה זו כנדרש. בכלל זה, על המזמין להקצות משאבים בתחומי הבטיחות (הקצאת כוח אדם, תקציב ועוד ) ועיגונם בהסכם ההתקשרות עם הקבלן המבצע. כמו כן, מוצע להטיל על המזמין חובת מינוי בעל תפקיד מטעמו (אחראי לביקורת על הביצוע) אשר ישמש כזרועו הארוכה באתר הבניה, באמצעות העברת דו"ח רבעוני למזמין המפרט את מצב הבטיחות באתר הבנייה ואת פערי בטיחות שבהם נדרשת מעורבותו. המזמין יפעל בהתאם לממצאי הדו"ח .

 

הוספת תקנה 1ב'- "מבצע בניה"- מוצע לעגן את חובות מבצע הבנייה באופן נהיר, כך שבראש ובראשונה ישמש "אחראי על" לקיומן של תקנות הבטיחות, כפי שהוסבר לעיל, בדרך של ביצוע בקרות ופיקוח על העובדים באתר (בין אם הם מועסקים מטעמו ובין אם הם פועלים באמצעות קבלני משנה) והכל לשם הבטחת ביצוע הוראות הבטיחות כלשונן ושמירה על בטיחות העובדים באתר.

הלכה למעשה, ביחס לאחריות מבצע הבניה, מוצע לבצע חידוד בשני אדנים עיקריים:

הראשון, חובת אספקת אמצעים לאתר (כגון: אספקת חומרים, ציוד וכלי עבודה) ואחריותו על ביצוע תהליכי עבודה (כגון: אחראי לקיומה של תכנית בטיחות, תכנית התקנה וכו').

השני, חידוד אחריותו וחובתו לפקח על העובדים לרבות עובדי קבלני משנה, וכן, פיקוח כי מנהל העבודה לא יבצע עבודות שאינן במסגרת התפקידים המוטלים עליו לפי חקיקת הבטיחות.

 כמו כן, מוצע לפטור ממבצע הבניה חובת מינוי מנהל עבודה בסוגי עבודות שונות, שבהן הסיכון נמוך יחסית, בשל אופי הבניה, או לחילופין יכולתו של הקבלן המבצע לשלוט באתר ולנהלו הינה משמעותית, לדוגמה בהקמת מבנה מגורים צמוד קרקע לעומת הקמת מגדל משרדים עם חניון תת קרקעי וכדומה.

 

הוספת תקנה 1ב(א)(11)- מבצע בניה יתאם עם האחראי לביקורת הביצוע את תחילת עבודות הבניה בהן נדרשת נוכחותו- תכנית הבטיחות כוללת התייחסות לסיכונים ברמות שונות ובהתאם לשלבי הבניה, ולכן מוצע לעגן את חובת המבצע לתאם אל מול האחראי לביקורת על הביצוע את הגעתו טרם ביצוע עבודות שהוגדרו כבעלות סיכון גבוה במיוחד. בנוסף, מוצע לעגן את חובתו של מבצע הבנייה לשתף פעולה עם האחראי לביקורת על הביצוע ולסייע לו לבצע את עבודתו במידה ונדרשת מעורבותו. חובה זו המוטלת על הקבלן המבצע תוחל גם על בעלי תפקיד אחרים אותם ממנה הקבלן המבצע.

 

הוספת תקנה 1ג'- "אחראי לביקורת על הביצוע"- מוצע לעגן חובת מינוי בעל תפקיד זה מטעם היזם. תפקידו מעוגן כיום בתקנות התכנון והבניה, וממילא גם היום קיימת חובה על בעל ההיתר למנות בעל תפקיד זה בכל אתר בניה הטעון היתר. תפקידו המוצע במסגרת תיקון זה - לשמש זרועו הארוכה של המזמין כמעין "פיקוח עליון" באמצעות הכנת תכנית בקרה, אשר תתבסס על תכנית בטיחות שהקבלן המבצע מחויב להכין, וכן, נדרשת נוכחותו באתר בניה ב"צמתים מרכזיים" כפי שהוגדרו בתקנה (ביסוס, הקמת שלד ועוד) ובנוסף חובת העברת דיווחים למזמין, לכל הפחות אחת ל-90 יום, אודות המצב הבטיחותי באתר.

 

הוספת תקנה 1ד'- "מנהל אתר"- מוצע לחייב חובת מינוי של מנהל אתר באתרים גדולים, אשר ישמש כסמכות הניהולית הבכירה באתר מטעמו של הקבלן המבצע. כיום במרבית האתרים הגדולים, הקבלן ממנה "מנהל הפרוייקט" שאמון על תפקיד זה. תפקיד זה אינו מעוגן ברגולציה אך, הלכה למעשה, הוא קיים באופן וולונטרי כמעט בכל אתרי הבניה והוא ממילא משמש כסמכות הבכירה באתר שאחראית על ניהול המשאבים וכן בידו סמכות לפטר מנהל עבודה. על פי המוצע בתיקון זה, נדרש ממנהל אתר לוודא כי דרישות הבטיחות מתקיימות כנדרש בחקיקת הבטיחות. כך למשל, עליו לוודא הכנתה של תכנית בטיחות, וקיומן של הדרכות עיתיות לפועלים באתר. בכל מקום שלא נדרש על פי גודל האתר למנות מנהל אתר,מוצע להטיל את החובות החלות המפורטות ביחס למנהל האתר על הקבלן המבצע על מנת להבטיח מעורבותו בשמירה על הבטיחות האתר.

 

תקנה 4– מוצע למחוק את תקנה 2 לתקנות העיקריות. נוסח התקנה שמוצע למחוק הוא:

"2.   (א)  מבצע בניה אחראי לכך כי כל עבודת בניה תתבצע בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה שהוא מינהו.

          (ב)  מבצע בניה יודיע למפקח העבודה האזורי, עם התחלת פעולת הבניה, את שמו, גילו, מענו, השכלתו המקצועית ונסיונו בעבודת בניה של מנהל העבודה וכן ירשום בפנקס הכללי את שמו ומענו של מנהל העבודה.

          (ג)   הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו, יודיע על כך מבצע הבניה, מיד, למפקח העבודה האזורי, ימסור לו את הפרטים של מנהל העבודה שנתמנה במקומו וירשום בפנקס הכללי את שמו ומענו של מנהל העבודה שנתמנה כאמור.

          (ד)  ההודעה לפי תקנות משנה (ב) או (ג) תימסר על גבי טופס שניתן להשיגו במשרדו של מפקח העבודה האזורי, תיחתם בידי מבצע הבניה ובידי מי שנתמנה מנהל עבודה ותישלח, בדואר רשום, למשרדו של מפקח עבודה אזורי באזור שבו מתבצעת העבודה.

          (ה)  נראה למפקח העבודה האזורי כי לא נתתלקיימו במינוי מנהל עבודה הוראות תקנה זו או הוראות תקנה 3, או שהוא סבור שאין האדם שנתמנה מסוגל לבצע את התפקיד בשל רקע מקצועי או ניסיון שאינם מתאימים למילוי התפקיד מבחינת מורכבותו או מבחינת היקף העבודה, רשאי הוא להודיע למבצע הבניה כי אין הוא מקבל את המינוי וכי עליו למנות מנהל עבודה אחר; הודעה כאמור תהיה בכתב ומנומקת. בחילוקי דעות בשאלת קיום ההוראות האמורות יכריע מפקח העבודה הראשי.

 

הסיבה למחיקת התקנה, היא כי בתיקון מוצע להוסיף בעלי תפקידים נוספים ולחדד את תחומי האחריות ביחס לכל אחד מהם. על כן,  מוצע להפריד בין בעלי התפקידים ולקבוע לגבי כל אחד מהם את החובות, תחומי אחריותו, והתנאים לכשירותו, ככל שישנם. הנוסח של תקנות 2 עד 5 לתקנות העיקריות מסדיר את תחום אחריותו של מבצע הבניה, כגון: חובת מינוי, חובת דיווח על מינוי או הפסקה, ולכן מוצע לבצע תיקונים כך שכל האמור בתקנות לגבי חובות המבצע יוסדר בתקנה המתייחסת לחובות החלות על "מבצע הבניה".

 

על כן מוצע  למחוק את התקנה ולכתוב כל סעיף משנה במקום המתאים באופן הבא:

תקנת משנה (א) תימחק מתקנה 2 ותתווסף תחת אחריות מבצע הבניה בתקנה 1ב(א)(1) ו-(2) בתיקון המוצע.  תקנות משנה (ב)-(ד) יתווספו לאחריות מבצע הבניה בתקנה 1ב(א)(7) בתיקון המוצע. ותקנת משנה (ה) תתווסף לתקנה 3(ב) "התנגדות למינוי" בתיקון המוצע.

 

יודגש כי, ייתכן ובהמשך הליך החקיקה יבוצע שינוי ביחס לתיקון זה, ובמקום מחיקת התקנה,  יוטמעו בה שינויים הרלוונטים וזאת לאור השלכות משפטיות נגזרות מהתיקון להן השפעה עקיפה על  חקיקה מקבילה, המפנה להוראות תקנה זו.

 

תקנה 5 – מוצע להוסיף תקנה 2א לתקנות העיקריות, במסגרתה  מוצע לקבוע  כי מפקח עבודה ראשי ינהל מרשם מנהלי עבודה בו יעודכנו פרטי מנהלי העבודה אשר עמדו בתנאים ובכישורים הנדרשים כאמור בתקנה 3 ו-3א, לתיקון המוצע, וכן, המרשם יהיה פתוח לעיון ציבור. יובהר כי כבר כיום מתקיים מירשם על ידי מינהל הבטיחות, ובמסגרת התיקון המוצע ינתן עיגון לפרקטיקה הנוהגת, וייקבעו ההסדרים הרלוונטיים לעניין רישום במרשם באופן ברור.

 

תקנה 6 – מוצע לתקן את תקנה 3 לתקנות העיקריות. תקנה זו מגדירה את הכישורים והדרישות לרישום מנהל עבודה במרשם מנהלי עבודה. כיום התקנה קובעת כי מי שרשאי להתמנות כמנהל עבודה צריך לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון: דרישה להחזקת תעודה המעידה על סיום קורס- את תנאי זה לא מוצע לשנות. עם זאת,  מוצע לשנות את סיפה הפסקה המתייחסת לגורם המאשר את הקורס. בתקנה 3 נקבע, כי הקורס יאושר על ידי האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ואילו בתיקון מוצע כי מי שיאשר את תכני הקורס ויקבע משך הקורס יהיה מפקח עבודה ראשי. האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם במשרד יהיה אחראי על הביצוע והפיקוח של הקורס עצמו. ראוי, כי תכני הלימוד הנלמדים בהקשר לתקנות העוסקות כולן בנושא בטיחות ומתבססות על בעלי תפקידים ועל כשירותם בתחום הבטיחות, יקבעו ויאושרו על ידי  הסמכות הבכירה ביותר שאמונה על היבטי הבטיחות, קרי, מפקח עבודה ראשי, בדומה למופיע בתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ"ג-1992.

באשר לתנאי השני- מוצע, כי תקופת הניסיון שצריך לצבור מועמד בעל השכלה של מהנדס/הנדסאי או טכנאי אזרחי תופחת לשנה אחת במקום שנתיים והסיבה היא הגדלת פוטנציאל הכניסה של בעלי השכלה טכנולוגית לשמש כמנהלי עבודה מתוך הבנה שאתגרי ניהול הבטיחות בבניה והתמורות שחלות בענף זה מחייבים הבנה מעמיקה ויכולת התמודדות הן עם כלים טכנולוגים והן עם שיטות לתיעוש הבניה.

 

מחיקת תקנות משנה (ב) ו- (ג) –

תקנת משנה (ב) ו-(ג) מאפשרות החרגת הקריטריונים הנדרשים למינוי מנהל עבודה כאשר התיקון האחרון שבוצע ביחס עליהן נערך בשנת 1998. התקנות כיום כוללת שלושה סייגים לתנאי הכשירות. הראשון, מקנה למפקח עבודה ראשי סמכות לפטור אדם ממילוי תנאי הכשירות הנדרשים. השני, בתקנת משנה (ג)(1) ניתן למנות אדם שהוכיח כי התמנה לשמש כמנהל עבודה לפני 1977, גם אם משנה זו לא עסק בתחום ולא עבד כנושא משרה זה, והחריג השלישי, תקנת משנה (ג)(2) נקבע, כי ניתן למנות אדם שהוכיח כי לפני 1989 שימש כמנהל עבודה והוא בעל 7 שנות ניסיון לעבודות בניה הנדסית. וזו לשון התקנה:

"(ב)  מפקח העבודה הראשי רשאי, לפי הנסיבות, לפטור אדם ממילוי התנאים שצוינו בתקנת משנה   (א) או לדחות את מועד הבחינה כאמור בתקנת משנה (א)(2).

 (ג)   על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי להתמנות ולשמש מנהל עבודה –

      (1)  מי שהתמנה למנהל עבודה בעבודות בניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשט"ו-1955, לפני יום ט"ו בסיון תשל"ז (1 ביולי 1977);

(2)   מי שהוכיח למפקח עבודה אזורי להנחת דעתו, שלפני יום כ"ה באדר ב' תשמ"ט (1 באפריל 1989) שימש מנהל עבודה בעבודות בניה הנדסית והוא בעל שבע שנות נסיון בעבודות כאמור – לעבודות בניה הנדסית בלבד. "

 

חריגים אלו למעשה מכשירים אדם לשמש כמנהל עבודה רק כי הוכיח שלפני למעלה מ-30 שנה הוא שימש כמנהל עבודה  והוא בעל ניסיון של 7 שנים בעבודה הנדסית. מנהל עבודה משמש כבעל תפקיד מרכזי ביותר בתחום הבטיחות. משכך, יש לוודא כי האדם המשמש בתפקיד זה הינו בעל ההכשרה המתאימה והניסיון המקצועי הנדרש. בשנת 1998, במסגרת התיקון האחרון אף נקבעה הוראת מעבר, לפיה ניתנה אפשרות לאותם מועמדים שאינם עומדים בקריטריונים אפשרות להירשם כמנהלי עבודה לתקופה של שנה, תקופה זו הוארכה בפרסומים בתקשורת עד לשנת 2013. מינהל הבטיחות מנהל רישום מאגר מנהלי עבודה ממוחשב, לכל הפחות משנת 2004, קרי, למעלה מ-15 שנה קיים מאגר רישום סדור של מי שמונה לשמש כמנהל עבודה בפועל. על כן, אם אדם אינו עומד בקריטריונים הנדרשים בתקנות ואינו מופיע במרשם מנהלי עבודה, חזקה כי אינו מועסק כמנהל עבודה למעלה מ- 15 שנה. לפיכך ולאור השאיפה למקצע בעל תפקיד זה מוצע לבטל את החריגים. עוד מוצע במסגרת התיקון,  לעגן חובת ניהול מרשם מנהלי עבודה בתקנות. כפי שהוזכר לעיל, כיום מתנהל מאגר רישום של מנהלי עבודה דה פקטו.  לכן, באמצעות תיקון רישה תקנת משנה (א) לפיו במקום המילים "לא יתמנה" יבוא "לא ירשם במרשם מנהלי עבודה ולא יתמנה". ניהול מרשם מנהלי עבודה יהיה פתוח לכלל הציבור ובאמצעותו יכול מבצע הבניה לוודא כי מי שבחר להעסיק בתפקיד מנהל עבודה אכן מופיע כנדרש במרשם. 

 

תקנה 7 – מוצע להוסיף לתקנות העיקריות את תקנה 3א: מתוך שאיפה לשפר את תהליך הכשרות המקצועית של מנהל העבודה, אשר כאמור משמש כיום בעל תפקיד משמעותי בהיבטי הבטיחות באתר, מוצע, לבצע בחינה בכתב, אחת ל-5 שנים, מיום הרישום במרשם מנהלי עבודה, והצלחה בבחינה תהיה תנאי לשמירת כשירותם בתוקף. מנהל עבודה שנכשל במבחן יחויב לעבור קורס "ריענון"- השתלמות בתחומי הבטיחות.  במקרים בהם לא ייגש מנהל עבודה למבחן  כלל או ייכשל בבחינה ויבחר שלא להשתתף לקורס הריענון, יימחקו פרטיו ממרשם מנהלי עבודה עד להשלמת מלוא דרישות התקנה מבחן ו/או קורס, הכל לפי העניין.

 

תקנה 8 – מוצע להוסיף לתקנות העיקריות את תקנה 3ב- תקנה זו מכילה את הוראות תקנה 2(ה) בשינויים כפי שיפורט להלן. ראשית לאור האמור לעיל, מוצע למחוק את תקנה 2 ועל כן הוראות תקנת 2(ה) התווספו לתקנה זו הדנה במקרים בהם רשאי מנהל עבודה אזורי להתנגד למינוי. הקריטריונים האמורים בתקנת משנה (ה) כפי שהיא מנוסחת כיום יותרו בעינם ולהם מתווסף קריטריון נוסף לפיו רשאי מפקח עבודה אזורי להתנגד למינוי מנהל עבודה  אם נמצא כי נגד מנהל העבודה ננקט הליך של פסילה או השעיה כמשמעותם בסעיף 173ג לפקודה.

 

תקנה 9 – מוצע לתקן את תקנה 4 לתקנות העיקריות- תקנה זו מתייחסת לפסילת מנהל עבודה מלשמש בתפקידו, גם אם הוא עומד בדרישות הכשירות. התיקון המוצע מתייחס לדרך שליחת הודעה על פסילה - באמצעות דואר אלקטרוני לכתובתם של מבצע הבניה ומנהל העבודה.

 

תקנה 10 – מוצע למחוק את תקנה 5 לתקנות העיקריות הקובעת כדלקמן:

" א) מנהל העבודה חייב למלא אחר הוראות תקנות אלה ולנקוט צעדים מתאימים כדי להבטיח שכל עובד ימלא אחר התקנות הנוגעות לעבודתו, אלא אם כן החובה מוטלת במפורש על מבצע הבניה.

(ב)   לענין סעיף 223 לפקודה יראו חובה כמוטלת במפורש על מנהל העבודה אם לא נקבע בתקנות אלה שהיא מוטלת על מבצע הבניה או על כל אדם אחר.

(ג)   לא מינה מבצע הבניה מנהל עבודה או הפסיק מנהל העבודה לשמש בתפקידו ולא מונה מנהל עבודה אחר לפי תקנה 2 או נפסל מנהל העבודה ולא מונה אחר במקומו לפי תקנה 4, רואים את כל החובות המוטלות על מנהל העבודה כמוטלות על מבצע הבניה; אין במילוי החובות כאמור על ידי מבצע הבניה כדי לשחררו מאחריות על אי מילוי אחרי הוראות תקנות 2 ו-4. "

 

זאת בדומה למחיקת תקנה 2 לתקנות העיקריות, כמפורט לעיל. כיום, תקנה זו מסדירה את אחריות מנהל העבודה וכן מטילה על מבצע הבניה את החובות המוטלות על מנהל עבודה מקום בו לא מונה או הפסיק לשמש בתפקידו. אשר לתקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנות העיקריות הקובעות היום את אחריות מנהל העבודה- מוצע לקבוע באופן שונה את תחומי אחריותו, כמפורט בתקנה 5ב לתיקון המוצע. אשר לתקנה (ג) לתקנות העיקריות - הוראות תקנה משנה זו הוסדרו במסגרת התיקון המוצע בתקנה 1ב , המסדירה את אחריות מבצע הבניה.

 

תקנה 11- מוצע להוסיף את תקנה 5א לתקנות העיקריות.  מוצע להוסיף לתפקידו של ממונה בטיחות שממונה על פי תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), תשנ"ו-1996, חובות וסמכויות אותם יבצע ביחס לאתרי הבניה בהם מונה. מוצע לעגן את חובתו של ממונה הבטיחות להורות על הפסקת עבודה במקרים נוספים כפי שפורטו בתקנה 5א(ג) לתיקון, כאשר עבודות בניה מתבצעות ללא השגחת מנהל עבודה, כאשר תסקיר עגורן אינו בתקוף וכאשר מתבצעות עבודות בניגוד לתקנה 164(א). מדובר בשלושה מקרים חמורים אשר ניתן לזהותם בנקל ובהתקיימם ישנה סכנה כללית המשליכה על כלל העובדים באתר. כמו כן, מוצע לקבוע לממונה בטיחות חובה להעביר דיווח למנהל עבודה ומבצע הבניה אודות פעילותו וממצאיו בסמוך לביקורו בשטח האתר וכן, לבחון את אופן הטיפול בממצאים שנמצאו בביקורת של מפקח עבודה .

 

תקנה 12- מוצע להוסיף את תקנה 5ב לתקנות העיקריות. הוראות בתחום אחריות בעלי תפקידים במסגרת התקנות העיקריות, מפורטות חובות שונות, כאשר ברירת המחדל שנקבעה כי כל עניין שלגביו לא נקבע גורם אחראי האחריות תוטל על מנהל העבודה.  נוכח השינויים המוצעים עתה בתקנות, והכללת בעלי תפקיד נוספים – נעשתה בחינה מחודשת של ההוראות ונקבע מיהו הגורם האחראי ביחס לכל הוראה הנכללת בתקנות אלה.

 

תקנה 14 – מוצע להוסיף תקנה 6א לתקנות העיקריות . הודעה על התחלת עבודות בניה - מוצע לעגן את החובה של מבצע הבניה להודיע  על מועד סיום עבודת הבניה ולא רק על התחלתה, זאת במטרה לשפר את תמונת הבטיחות הלאומית ולאפשר הקצאת משאבים הולמים מצד הרגולטור לפיקוח על אתרים פעילים בלבד. ההודעה תשלח באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של המשרד.

כמו כן  מוצע להרחיב את המידע הכלול בטופס הודעה על פעולת בניה על מנת לייצר תמונה שלמה אודות בעלי התפקיד השונים הפועלים באתרי הבנייה.

זאת ועוד, כחלק מהשאיפה להקטין נטל בירוקרטי, מקום שניתן לעשות כן,  מוצע לפטור מחובת מסירת הודעה על פעולת בניה במקרים בהם מדובר על עבודות שיפוץ או  עבודות הפטורות מהיתר בניה, וזאת מאחר ובמרבית המקרים מדובר בסוג עבודות המבוצעות בפרק זמן  קצר יחסית ובעלות פוטנציאל לסיכון בטיחותי נמוך, יחסית.

 

תקנה 15- מוצע לתקן את תקנה 7 לתקנות העיריות. מוצע לעדכן את הפרטים המחויבים להופיע על גבי שלט באתר בניה, על מנת לשקף את הדרישות המעודכנות בתקנות אלה, ובכלל זה הוספת פרטי בעל תפקיד שהינו מנהל אתר, מספר היתר בניה וכדומה.

 

תקנה 16- מוצע להוסיף את תקנה 7א לתקנות העיקריות. תקנה זו מהווה הוראה כללית שמטרתה לחדד את האחריות החלה על בעלי התפקיד המרכזיים באתר- מזמין ומבצע הבניה,  כבעלי "אחריות על" לקיום הוראות הבטיחות . וכן, מוצע לחדד את האחריות החלה על קבלן משנה להבטיח כי עובדיו ישתמשו בציוד מגן אישי ויעברו הדרכה לפי חקיקת הבטיחות בתחומי עבודתם.

 

תקנה 17- מוצע לתקן את תקנה 9 לתקנות העיקריות. מוצע לתקן את התקנה על מנת לתת בהירות רבה יותר ביחס לעמידה בהוראותיה הקיימות. לפי הנוסח הקיים נדרש  כי משטחי עבודה ומדרכות מעבר יהיו גדורים על ידי אזן יד ואזן תיכון "מתאימים ובחוזק נאות למניעת נפילת אדם". על מנת להבטיח שימוש באמצעי גידור מתאימים, מוצע לדרוש כי מהנדס רשום, ייקבע האמצעים בהם ייעשה שימוש באתר לצורך הגידור וכן ייקבע תוכנית לצורך חיבורם / התקנתם.

 

תקנה 18- מוצע לתקן את תקנה 10(ד) לתקנות העיקריות. מוצע לתקן  לחדד הדרישה הנכללת במסגרת התקנה ולחייב נקיטת אמצעי זהירות נוספים, כך שבכל מקום בו  מתקינים גידור מסוג חבל, כבל או שרשת, התקנה זו תבוצע  רק לאחר שמהנדס רשום אישר זאת בתכנית התקנה. ובכך ניתן להבטיח כי בעל כשירות מקצועית מתאימה ייבחן  ויאשר בחתימתו את האופן בו יש להתקין גידור זה.

 

תקנה 19- מוצע לתקן את תקנה 11א לתקנות העיקריות. מוצע להגדיל את גמישות בידי מבצע בניה אשר רוצה להתקין אמצעי גידור שימנעו נפילת עובדים מגובה, ואינם עומדים בהכרח בהגדרות הבסיסיות הנדרשות כיום בתקנות אלא מרחיבות אותן. כיום הדרישה היא לפנות למפקח עבודה ראשי על מנת שיאשר זאת, ובתיקון מוצע כי במקום זאת על הקבלן המבצע להכין תוכנית אשר תכלול תכנון מאושר על ידי מהנדס רשוי אשר תאושר גם בידי מנהל האתר  

 

תקנה 20- מוצע לתקן את תקנה 16 לתקנות העיקריות. מוצע לתקן את הנדרש כיום ביחס להקמת פיגומים, כך שרק לגבי פיגומי זקפים יידרשו שירותיו של בונה מקצועי לפיגומי זקפים. לגבי שאר סוגי הפיגומים  - מוצע כי אלו יעמדו בדרישות המחייבות תוכנית התקנה הכוללת תכנון מאושר על ידי מהנדס רשוי והוראות התקנה מאושרות על ידי מנהל האתר. הכשירות המקצועית הנדרשת ממי שהוסמך לבונה מקצועי לפיגומים אינה כוללת תנאי סף של השכלה אקדמית/טכנולוגית ומשכך קיים סיכון בטיחותי בחיוב השימוש בו בהתקנת פיגומים אשר דורשים השכלה שכזו על מנת שיותקנו בבטחה ובהתאם לתכנון מפורט.

 

תקנה 21- מוצע לתקן את תקנה 17- מוצע לחדד ולהבהיר כי החיוב בבונה מקצועי לפיגומי זקפים נדרש במקרה ומבנה הפיגום, מבסיס הפיגום, עולה על 6 מטרים. לדוגמה, בניית מבנה פיגום שגובהו 5 מטרים,  על גג מבנה קיים שגובהו 30 מטרים, לא יידרש בבונה מקצועי לפיגומים מאחר ומבנה הפיגום עצמו אינו עולה על 6 מטרים.

 

תקנה 22- מוצע לבטל את תקנה 22א. תקנה זו נמחקה והאמור בה הוטמע בהתאמות פרטניות שנעשו ביחס לכל סוג פיגום ובו התייחסות לאופן בו יש לבצע שינוי בו.

תקנה 22א בנוסחה כיום קובעת כי :

" לא יבצע אדם שינוי בפיגום, לרבות הסרה של חלק ממנו, אלא אם כן הוא בונה מקצועי לפיגומים או שהוא עושה כן על פי הנחייתו בכתב של בונה פיגומים מקצועי; בוצע שינוי כאמור, יודיע מי שביצע את השינוי למנהל העבודה מיד בסמוך לכך על ביצועו."

 

כך למשל בפיגומי זקפים – נקבע כי כל שינוי יאושר/יבוצע על ידי בונה מקצועי לפיגומי זקפים. בפיגום שלוח- יידרש מהנדס רשוי לצורך ביצוע שינויים בפיגום.

 

תקנה 23- מוצע לתקן את 23 לתקנות העיקריות. מוצע להסדיר את אחריותם של בונה מקצועי לפיגומים ומנהל העבודה לביצוע הוראות תקנה זו .

 

תקנות 24- 31- מוצע לתקן את תקנות 36-44 לתקנות העיקריות. תקנות אלו עוסקות בהוראות התקנה לפיגום זקפים ולכן מוצע לחדד כי הגורם האחראי לביצוע הוראות תקנות אלה יהיה בונה מקצועי לפיגומי זקפים. בשים לב, כי תיקון תקנות אלה אינן גורעות מאחריות מנהל העבודה לפי תקנה 20 באשר לבדיקות הפיגום.

 

תקנה 32- מוצע להחליף את תקנה 45 לתקנות העיקריות.

להלן נוסח תקנה 45 כיום:

".45 (א)  מבצע בניה אחראי לכך שלא יותקן פיגום ממוכן ושלא ישתמשו בפיגום ממוכן אלא אם כן יש בידיו:

(1)   אישור מאת היצרן המעיד על הדגם לפיו בנוי הפיגום הממוכן, ואם בפיגום הממוכן סטיות מהדגם האמור, יהיה באישור היצרן פירוט של הסטיות האמורות;

(2)   תעודה מאת מפקח העבודה הראשי המעידה שדגם הפיגום רשום בפנקס דגמי הפיגומים הממוכנים (להלן – פנקס הדגמים).

          (ב)  התעודות האמורות בתקנת משנה (א) יתאימו לדרישות תקנות 46 עד 48, יצורפו לפנקס הכללי ויימצאו באתר בו מותקן או מופעל הפיגום."

 

על פיגום  ממוכן חל  תקן ישראלי רשמי 1139-2 ומשכך על פי חוק התקנים, הוכחת עמידתו בדרישות התקן נעשית על בסיס תעודה שניתנה על ידי  מעבדה מאושרת, לפי סעיף 12(ג) לחוק התקנים. כמו כן, כיום הוראות התקנות דורשות עמידה בתקן ורישום בפנקס דגמים. מדובר בכפל רגולטורי, הראשון להמציא תעודה של מעבדה מאושרת והשני לעמוד בנטל של רישום הדגם בפנקס המינהל והכל כתנאי לשימוש בפיגום. לאחר חשיבה מחודשת בנושא נמצא מטעם מינהל הבטיחות כי אין צורך בניהול הפנקס וחובת הרישום ודי בהמצאת אישור עמידה בתקן.

בנוסף, מוצע כי בידי מבצע הבניה, בטרם התקנת הפיגום, תהיה תכנית  התקנה החתומה על ידי מהנדס רשום.

מאחר והפיגום צריך לעמוד כאמור בתקן רשמי, נמחקה גם ההגדרה של 'מוסד ביקורת מוסמך' והדרישה היא המצאת תעודה של מעבדה מאושרת בלבד.

 

תקנות 33-35- מוצע לבטל את תקנות 46-48.לתקנות העיקריות. כאמור בהסבר לעיל מוצע לבטל את חובת רישום הדגם הנהוגה כיום,  ולאור ההסדרה המוצעת בתיקון תקנה 45 לתקנות העיקריות מתייתר הצורך בדרישות האמורות בסעיף .

 

תקנה 36- מוצע לתקן את תקנה 49 לתקנות העיקריות. לאור מחיקת תקנות 46 ו-47 הותאם נוסח התקנה בהתאם.

 

תקנה 37- מוצע לתקן את תקנה 50 לתקנות העיקריות.  מוצע לחדד את החובה לקיומו של תסקיר בדיקה לפיגום ממוכן על מנהל האתר המנוי מטעמו של מבצע הבניה, ובכך לחדד את האחריות הניהולית המוטלת על כפתיו ומאידך להבטיח כי הסמכות הניהולית הבכירה בשטח תהא זו שתפקח על סעיף זה המהווה תנאי כשירות הכרחי בטרם ייעשה שימוש בפיגום. בנוסף, מוצע לחדד בתקנה נושא המעוגן בנוהל כיום, ולהבהיר כי חובת בדיקה של בודק מוסמך תהא בכל מקרה בו הועתק הפיגום בתוך האתר ממבנה למבנה, ולא רק בעת התקנתו "באתר" ללא קשר למספר המבנים בתוכו שהוא יכול להיות מועתק בינהם לאורך תקופת הבניה .

 

תקנה 38- מוצע לתקן את תקנה 51 לתקנות העיקריות. מוצע לעגן את חובת מסירת התסקיר באופן מקוון, כך שתתאפשר קבלתו באופן מהיר על פני המוגדר כיום, ובנוסף יתאפשר קידודו לצורך הסקת משמעויות פיקוח ואכיפה עתידיים , כגון תדירות ומהות הליקויים וסוגי הדגמים שמאופיינים בהם, איתור מיקום כלים טעוני בדיקה המחוייבים בתסקיר מקוון במידה ומתקבלת הודעת שירות ("ריקול") מהיבואן/יצרן, בקרה על אופן העבודה של הבודקים המוסמכים בזכות האפשרות לערוך ניתוחי מידע שקיים קושי לבצעם כיום מאחר והתסקירים אינם מקודדים אלא כתובים בכתב יד/סרוקים וכדומה.

 

תקנה 39- מוצע לתקן את תקנה 52 לתקנות העיקריות. כיום תקנה זו קובעת כי מקום בו התגלה פגם בעקבות בדיקה, מבצע בניה ומנהל עבודה יאסרו את השימוש בפיגום עד לתיקונו. מוצע להשאיר את מנהל העבודה אחראי לקיום הוראה זו אך להוריד לרמת השטח את האחריות ממבצע הבניה למנהל אתר שנמצא בפועל באתר וכן משמש כסמכות בכירה אשר מתוקך סמכותו יוכל להורות על איסור השימוש בפיגום.

 

תקנה 40- מוצע לתקן את תקנה 53 לתקנות העיקריות. מוצע לחייב את מנהל האתר בתוכנית התקנה והעתקת פיגום גם בין מבנים דומים בצורתם בתוך אתר הבניה על מנת לוודא כי כל התקנת הפיגום תיעשה בהליך סדור.

 

תקנה 41- מוצע לתקן את תקנה 57 לתקנות העיקריות. פיגום עצמאי נייד ממוכן הוא למעשה במת הרמה אשר ממילא נדרשת עמידתה בתקן ישראלי רשמי 5567 . תקן זה קובע שורת דרישות הנוגעות גם למייצבים של הבימה והמערכת החשמלית  של הפיגום. משכך מוצע לעדכן את התקנה הנוגעת לפיגום עצמאי נייד ממוכן ולחייב בעמידתו  של פיגום עצמאי ממוכן בת"י 5567 והעתק תעודת הבדיקה שניתנה ע"י מעבדה מאושרת כמשמעותה בחוק התקנים, תצורף  לפנקס הכללי באתר.  לאור זאת, מוצע למחוק את ההוראות הקיימות היום בתקנה אשר קובעת את הדרישות הבאות:

"(1) הוא מצויד במערכת מקבילה למערכת ההרמה אשר מבטיחה עצירת משטח העבודה במקרה של תקלה במערכת ההרמה;

(2)  איזונו של משטח העבודה מובטח בכל שלבי ההרמה והעבודה;

(3)  הוא מצויד במייצבים המבטיחים יציבותו בכל מצב;

(4)  השליטה על ההרמה וההורדה היא בידי האדם הנמצא על משטח העבודה;

            (5)   משטח העבודה מבודד מבחינה חשמלית מהמערכת המרימה אותו."

 

 ובמקומן יידרש לעמוד בהוראות התקן ולהותיר רק את ההוראה הקובעת כי הפעלת הכלי תיעשה על משטח מאוזן .

 

תקנה 42- מוצע להחליף את  תקנה  לתקנות העיקריות 66.

נוסח תקנה 66 בתקנות העיקריות כיום:

" לא יותקן פיגום שלוח ולא ישתמשו בפיגום שלוח אלא אם כן:

(1)   הפיגום נסמך ומעוגן כראוי בקצהו המצוי בתוך המבנה;

(2)   האורך וחתך הרוחב של שלוחותיו מבטיחים חוזק ויציבות;

(3)   הוא נסמך רק על חלקים יציבים של הבנין;

(4)   הוא מחובר כראוי.

          (ב)  לא יותקן פיגום שלוח ולא ישמש אם הוא נסמך על קורות התקועות בקיר בקצה אחד שלהן בלא שיהיה סמך אחר, זולת אם הקורות עוברות מעבר לקיר ומחוזקות היטב בקצה השני שלהן. "

 

מוצע לשנות  הדרישות הקיימות בתקנה 66   ולקבוע במקומן חובה לפיה  התקנת פיגומים מסוג שלוח או  פיגום זיזי או פיגום זיזי מיוחד תיעשה לאחר הכנת תכנית  ע"י מהנדס רשוי ואשר תכלול תכנון והוראות להרכבה של הפיגום. בכך תובטח עמידותו וחוזקו של הפיגום למטרה שלה תוכנן.

 

תקנות 43-44- מוצע לבטל את תקנות 67-68 לתקנות העיקריות.  לאור התיקון המוצע בתקנה 66 לעיל, לפיו התקנת פיגום שלוח או זיזי תיעשה בהתאם לתכנית תכנון והתקנה. ההוראות בתקנות 67-68 קובעות:

"67.   (א)  פיגום זיזי לא ישמש אלא לעומס שימושי שאינו עולה על 100 ק"ג למטר רבוע של רצפה.

          (ב)  הזיזים יהיו בעלי חוזק נאות, עשויים מתכת ומעוגנים בצורה בטוחה בחלק יציב של המבנה.

68.   מבצע בניה אחראי לכך –

(1)  שפיגום זיזי מיוחד יותקן ויעוגן על פי תכנון;

(2)  שמסמכי התכנון של פיגום כאמור יימצאו באתר בצמוד לפנקס הכללי. "

 

הוראות האמורות מתייתרות מאחר והן קיבלו התייחסות במסגרת התיקון המוצע בתקנה 66 והן תכללנה בתכנית התכנון וההרכבה.

 

תקנה 45- מוצע לתקן את תקנה 69 לתקנות העיקריות. לאור מחיקת בונה מקצועי מן התקנות, כפי שהוסבר לעיל, נמחק אזכור גורם זה בתקנה.

 

תקנה 46- מוצע לבטל את תקנה  71 לתקנות העיקריות המנוסחת כדלקמן:

" (א)   מפקח העבודה הראשי רשאי לאשר חריגה מהוראות פרק זה אם, לדעתו, החומר שממנו עשוי הפיגום, צורתו, מבנהו או חיזוקו מקנים למשתמש בו את מידת הבטיחות הנאותה.

               (ב)        אישור כאמור בתקנת משנה (ב) יינתן, בכתב, למבצע הבניה, ליצרן הפיגום או ליבואן, לפי הענין."

 

וזאת מאחר שהוראות התקנה מאפשרות למפקח עבודה ראשי לאשר חריגה מהוראות הנוגעות לפיגומים. מאחר ומוצע להטיל חובות חדשות כגון חובת תכנון על ידי מהנדס רשוי , עמידה בתקן ועוד, נמצא כי ראוי לבטל תקנה המאפשרת עקיפת הקריטריונים הנדרשים לאישור פיגום, באמצעות אישור מפקח עבודה ראשי.

 

תקנות 47-48- מוצע להחליף את  תקנות 82 ו-83  לתקנות העיקריות. מוצע להרחיב את הדרישות הנוגעות למערכת טפסות כך שתעוגן אחריותו של מבצע הבניה לאספקת החומרים, חובתו של מהנדס הביצוע לקיומה של תכנית התקנה ותכנון מתאים וחובתו של מנהל העבודה לביצוע ההתקנה בפועל באופן שתואם את הוראות התוכנית. טפסות זוהי מערכת המורכבת מלווחים, תמיכות וחיזוקים והמיועדת לשאת בטון טרי ולהעביר את כל העומסים המופעלים בהשפעת היציקה למשטח נושא.  מערכת זו מטבעה מייצרת סיכונים משמעותיים הנובעים מהכוחות המופעלים ומשום כך מוצע להעמיק ולהרחיב את הדרישות הנוגעות להבטחת השימוש בה בין אם באופן קביעת הגורם האחראי לתכנון המערכת ובדיקת החומרים בהם ישתמשו-  אחראי לביצוע שלד (בעל הכישורים וההשכלה המתאימה ביותר) וכלה בהטלת אחריות על מנהל העבודה לפקח על הקמת המערכת.

 

תקנה 49- מוצע לתקן את תקנה 84 לתקנות העיקריות. מוצע לשנות את הגורם האחראי לביצוע ופיקוח אחר הוראות תקנה זו ולקבוע כי הן חלות על אחראי לביצוע שלד כגורם בעל הכישורים וההשכלה המתאימה ביותר לביצוע הוראות פרק זה .

 

תקנה 50- מוצע לבטל את תקנה 85 לתקנות העיקריות. מוצע לבטל את התקנה הנוגעת לחומרי הטפסות  ותכנון, המנוסחת כיום, בזו הלשון:

"(א)  מבצע הבניה אחראי לכך שחוזקן ויציבותן של הטפסות ייקבעו על פי תכנית לכל אחד מאלה:

(1) תקרה או קורה שמפלס פניה התחתון נמצא בגובה העולה על 4 מטרים מעל למשטח שהטפסות נתמכות עליו;

(2) תקרה שעובי הבטון הממוצע שלה עולה על 40 סנטימטרים;

(3) קורה שגובהה עולה על 75 סנטימטרים;

(4) רכיבים בעלי צורה או מידות שאינן מקובלות בבניה רגילה.

(ב)  התכניות של הטפסות כאמור בתקנת משנה (א), יימצאו באתר כל עוד לא פורקו הטפסות."

 

וזאת לאור התיקון המורחב המוצע בתקנה 82 ו-83 אשר כולל חובות הנוגעות לעמידה בתקן, תכנון, פיקוח ואספקת חומרים אשר מייתרות את ההוראות האמורות בתקנה זו.

 

תקנה 51- מוצע לתקן את תקנה 94 לתקנות העיקריות. לאור מחיקת ההגדרה של 'בונה מקצועי' וההסברים שנילוו לכך, מוצע לעדכן את הגורם האחראי ולקבוע כי פירוקה של המערכת וניהול הבטיחות הנילווה לכך,  ייעשה באחריות ופיקוח מנהל עבודה.

 

תקנה 52- מוצע להחליף את תקנה 95 לתקנות העיקריות.  הלכה למעשה מבצע הבניה אינו נמצא בהכרח בכל שלבי הבניה ותהליכי העבודה ולכן כדי להבטיח כי הרמת טפסה תיעשה באופן בטיחותי, מוצע להטיל את האחריות לביצוע הוראות תקנה זו על מנהל העבודה שאמון על התפעול הבטיחותי השוטף של העבודות באתר ובכך מתאפשר יישום הסעיף הלכה למעשה.

 

תקנה 53- מוצע לתקן את תקנה 96 לתקנות העיקריות. מוצע לחייב כי התקני התליה המשמשים להרמתה, טלטולה, הרכבתה או פירוקה של טפסה מתועשת יבוצעו הלכה למעשה בשטח על ידי האחראי לביצוע שלד שהינו בעל השכלה הנדסית, על פני החובה הנקובה כיום לפיה האחריות מוטלת על מבצע הבניה. שינוי זה תורם להבטחת הבטיחות מאחר  שהגורם האמון להבטיח את תקינותם של התקני התליה יהיה בעל הכשרה של מהנדס ולא מבצע הבניה שאינו בהכרח מצוי באתר ואינו אוחז בהכרח בהשכלה ובידע הנדרש לביצוע הערכה זו.

 

תקנה 54- מוצע לתקן את תקנה 106 לתקנות העיקריות. מוצע להשאיר את החובה למבצע הבניה לדאוג לתכנית התקנה כפי שמופיע כיום בתקנות, ובנוסף מוצע להטיל אחריות על מנהל אתר לפקח אחר קיומן של הוראות התקנה כנדרש בהתאם לאמור בתכנית.

 

תקנה 55- מוצע לתקן את תקנה 111 לתקנות העיקריות. כיום מבצע הבניה אחראי לקיום הוראות תקנה זו. מוצע לשנות את זהות בעל התפקיד האחראי ולהטילה על  מנהל האתר הואיל ומנהל האתר המשמש כסמכות ניהולית בכירה, נמצא בפועל בשטח האתר ויכול להבטיח קיום דרישות התקנה.

 

תקנה 56- מוצע לתקן את תקנה 112 לתקנות העיקריות. מוצע לעגן את החובה לקיומה של תכנית דיפון על מבצע הבניה והאחריות לפעול על פיה תוטל על מנהל האתר. כמו כן מוצע להוסיף לסוגי הכלים- משאבת בטון, אשר לגבי ציוד זה קיים תיעוד על אירועי תאונות בהקשר להפעלתם בקרבת עבודת חפירות. תקנה זו תעגן את החובה לפעול על פי תוכנית שתפרט את אופן הדיפון של החפירה ותגביר את הבטחת יציבותה והטלת חובות נקובות על מנהל האתר לפעול על פי התוכנית ולוודא שימוש בה.

 

תקנה 57- מוצע לתקן את תקנה 122 לתקנות העיקריות. בשל הסיכונים הגלומים בעבודות חפירה, מוצע כי דרישת ביקורת בטיחות העבודות המוטלת על מנהל עבודה, תנוטר ותפוקח על ידי מנהל האתר, זאת לאור הסיכונים הטמונים בעבודות מסוג חפירה, בדגש על התמוטטות דפנות החפירה על העובדים בתוכה.

 

תקנה 58- מוצע לתקן את תקנה 124 לתקנות העיקריות. לאור הסיכונים המתקיימים ביציבותו של קיר חצוב, מוצע לעגן את החובה על ווידוא יציבותו על הסמכות הניהולית הבכירה המנויה בשטח בפועל, קרי מנהל האתר.

 

תקנה 59- מוצע לתקן את תקנה 128 לתקנות העיקריות. מוצע לקבוע גורם אחראי, מנהל אתר, לפקח ולהבטיח קיומה של תקנה זו. כיום התקנה אינה מתייחסת לבעל התפקיד האחראי לביצוע הוראה זו.

 

תקנה 60- מוצע לתקן את תקנה 129 לתקנות העיקריות. לאור מחיקת ההגדרה של 'בונה מקצועי' שפורטה לעיל, מוצע למחוק את העבודות המיוחדות לו המוגדרות בתקנה זו.

 

תקנה 61- מוצע לתקן את תקנה 131 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד כי פעולות של שילוט אזהרה ותיחום איזור בו נעשות פעולות אשר עלולות לגרום לפגיעה ברדיוס נרחב בעובדים באתר, ייערכו גם בנוגע להקמת פיגום.

 

תקנה 62- מוצע לתקן את תקנה 132 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד כי מנהל עבודה אחראי לקיום הוראות תקנה זו. אחריותו לנקוט אמצעים שימנעו התמוטטות של חלק המבנה בהריסה כשאר נעשית הפסקה בפעולה זו. במקביל, מוצע למחוק את החובה לשומר במקום, לאור החובה המקבילה הנקובה בתקנות לנקיטת אמצעים, שיכולים לכלול גם הצבת שומר, והחובה המוטלת על מבצע הבניה מכוחן של תקנות אלה לקבוע אמצעים לניטור הנכנסים לאתר כך שתימנע כניסתם של בלתי מורשים אליו.

 

תקנה 63 – מוצע לתקן תקנה 139 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד כי החובה הקבועה בסעיף זה חלה ללא תלות בקיומם של יחסי העסקה כלשהם. האיסור לבצע עבודה על גג לא כאשר קיימת סכנת נפילה – חלה על כל אדם באשר הוא.

 

תקנה 64- מוצע לתקן את תקנה 141 לתקנות העיקריות. מוצע להטיל אחריות לקיום תקנה זו על מנהל העבודה, במקום מבצע בניה, מאחר ומנהל העבודה נמצא בפועל בשטח האתר ובידיו היכולת לפקחכי חלקים מסוכנים יהיו מגודרים כל עת לשם הפעלתם הבטוחה באתר בניה לעומת מבצע בניה שאינו נמצא באתר.

 

תקנה 65- מוצע לתקן את תקנה 143 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד את לשון התקנה ולהבהיר כי האחריות לקיומה מוטלת על כל אדם העושה שימוש במבנה גידורים והתקני בטיחות.

 

תקנה 66- מוצע לתקן את תקנה 154 לתקנות העיקריות. מוצע להבהיר כי מנהל העבודה הוא בעל התפקיד האחראי לביצוע הוראות תקנה זו.

 

תקנה 67- מוצע להחליף את תקנה 166 לתקנות העיקריות. מוצע לעגן את חובת מבצע הבניה בהכנת תכנית בטיחות, אשר כיום נדרשת רק במידה ומפקח עבודה דורש זאת. על פי ההצעה יחויב קבלן מבצע להכין תכנית בטיחות בכל אתר בניה, ללא תלות במספר העובדים. בכל אתר בו לא חלות תקנות תכנית לניהול בטיחות, יקבע מבצע הבניה מי מטעמו יכין את התוכנית. תכנית הבטיחות  תשקף מבעוד מועד את הסיכונים לאורך שלבי הבנייה וחובה לעדכנה באופן תדיר. התוכנית תוכן על בסיס ההוראות האמורות בתקנה 5 לתקנות תכנית ניהול בטיחות.

 

תקנה 68- מוצע לתקן את תקנה 168 לתקנות העיקריות. מוצע לטייב את הכתוב כיום בתקנות, ולחדד כי רשתות מגן למניעת או בלימת נפילה ייעשו על פי תקן ישראלי 1263.

 

תקנה 69- מוצע להוסיף את תקנות 168א ו-168ב לתקנות העיקריות.  מוצע לעגן את חובת קיומה של הדרכת עבודה בגובה כך שהעובד באתר בנייה יקבלה בידי מדריך המחזיק בהסמכה מקבילה של מנהל עבודה או ממונה בטיחות. הסיבה לכך הינה כפולה: מחד, העמקת דרישת כשירותו המקצועית של  המדריך באתרי בניה מתוך הבנה כי מי שמשמש כממונה בטיחות או מנהל עבודה מחזיק בסט יכולות, ידע וניסיון בעבודה באתרי בנייה ומכיר ביתר שאת את הסיכונים הנלווים לכך. מאידך, להגביר את ההרתעה הניצבת בפני מדריך עבודה בגובה אשר לא יבצע את המוטל עליו בהתאם לדרישות החקיקה. כיום, מינהל הבטיחות מתמודד עם גילוי של פערים בין הדרישות הרצויות בנוהל לבין ההדרכות שמתבצעות בפועל   ולכן, מדריך שיימצא כי ביצע את ההדרכה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישות החקיקה והנוהל הרלוונטיות- צפוי לעמוד בפני צעדים מנהלתיים שעלולים להסתיים הן בשלילת הסמכתו כמדריך עבודה בגובה והן בהסמכתו כבעל תפקיד בתחום הבטיחות, קרי מנהל עבודה או ממונה בטיחות, לפי העניין.

 

הוספת תקנה 168ב- התקנת נקודות עיגון –מוצע להטמיע את החובה להתקנת נקודת עיגון במסתורי כביסה משני טעמים עיקריים: ראשית, מדובר באזור עבודה בו במרבית המקרים התקנת גידור אינה מבוצעת כנדרש הן מפאת הקושי בשל המיקום והן משום שמדובר בתחנת עבודה צפופה דבר המוביל לא פעם לפירוק הגידור על ידי האדם שעובד בו. שנית, סוגי עבודות שונות ביניהן התקנת מזגנים נעשית במסתורי הכביסה, ולאורך השנים אירעו תאונות מוות כתוצאה מנפילה מגובה של מתקיני מערכות שונות, ובהם מזגנים. על כן, התקנת נקודת עיגון קבועה תוכל לשמש הן את העובדים באתר הבנייה בזמן הקמת המבנה והן את מתקיני המערכות השונות בהמשך.

 

תקנה 70- מוצע לתקן את תקנה 169 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד את אחריותו של מנהל העבודה לנקוט באמצעי בטיחות בעת הרמת משא אשר עלול להימצא מתחתיו אדם.

 

תקנה 71- מוצע לתקן את תקנה 172 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד ולהבהיר את הנוסח הקיים בתקנה זו, אשר אינו נהיר דיו , ביחס לתקינותו של התקן הרמה, כך המשמעות המילים "במצב טוב" כפי שמופיע בתקנות כיום יימחקו ויקבלו את המשמעות הנרחבת כאמור בסעיף  80 לפקודת הבטיחות, הקובע כי: "מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי."

 

תקנה 72- מוצע לתקן את תקנה 176 לתקנות העיקריות. התקנת מעלית בניה ומתן שירות אחזקה לה, כרגע נמצאים מחוץ לתחולת האסדרה ולכן כעת מוצע לעגנה בתקנות כך שהתקנתה של מעלית בניה והתקשרות עם חובת שירות לאחזקתה ושמירת תקינותה יידרשו בכל אתר בניה בו מותקנת מעלית כאמור.

 

תקנה 73- מוצע לתקן את תקנה 177 לתקנות העיקריות. מוצע לחדד את הדרישה הנוגעת לבטיחות בעת השלכת חומרים וכלים מגובה והוספת דרישה כי מנהל העבודה יהיה אחראי לקביעת שיטה לביצוע בטיחותי של הורדת חומרים וכלים מגובה, כך שהפעולה תבוצע באופן בטיחותי.

 

תקנה 74- מוצע להחליף את תקנה 180 לתקנות העיקריות. בנוסח התקנות הקיים, נכללה בתקנה 180 (ב) חובה של  מבצע הבנייה לספק ציוד וכלים מאיכות טובה לביצוע עבודה, במצב טוב ותקין.  בתקנה 180(א) נקבעה חובתו של מנהל העבודה לוודא כי כלי העבודה והציוד הם אכן במצב תקין וטוב, ללא פגמים או ליקויים העלולים לגרום לסיכון המשתמש בהם או למצוי בסביבה, וכמו כן לוודא כי אכן משתמשים בהם למטרות שלשמן הם מיועדים.

בשים לב להתפתחות הטכנולוגית, קיימים כלי עבודה רבים כדוגמת משאבות בטון סטטיות וניידות, עגורנים ניידים מסוגים שונים וכו' אשר משמשים לצרכי עבודה באתר ויש צורך לחדד כי החובות החלות על מבצע הבנייה ומנהל העבודה רלוונטיות גם לגביהם.

בנוסף, מוצע במסגרת תיקון תקנה 180, להוסיף תקנת משנה (ג) ולבמסגרתה  לעגן את  סמכותו של מפקח עבודה ראשי לקבוע הוראות מקצועיות לגבי תחזוקתם של כלי עבודה וציוד הנכללים בהגדרה וכן הוראות בעניין ביצוע בדיקות הנדרשות ביחס אליהם כדוגמת בדיקת אל הרס לעגורנים ניידים החשופים לתנאי עבודה קשים באתרי הבנייה, כתנאי למתן אישורו של בודק מוסמך.