תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב) (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרתו של התזכיר המוצע היא ליצור מתווה להתמודדות עם עלייה בהיקף החייבים שיבקשו לפנות להליכים של הסדר חוב או להליכי חדלות פירעון בעקבות תקופת מגיפת הקורונה ולהתאים אותם למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה. זאת, על ידי עיכוב האפשרות של נושים לפתוח בהליכי חדלות פירעון ועל ידי עידוד החייבים לפנות להליכים של הסדר חוב.

בשל מגבלות התנועה, הפעלת העסקים וההגעה למקומות עבודה ומסחר שהוטלו בידי הממשלה לטובת מניעת התפרצות נגיף הקורונה, חל שינוי חד ובלתי צפוי בפעולתו של המגזר העסקי. כן, השינוי משליך על הכנסות והוצאות של משקי בית רבים ועל יכולתם לעמוד בהתחייבויות כלכליות. לבסוף, ישנה בשלב זה אי וודאות לגבי הצפי לחזרה לפעילות עסקית רגילה של חלק מהמגזר העסקי ולגבי עומק המשבר. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק") מבקש לתמרץ יחידים ותאגידים לטפל בקשיים כלכליים בשלב מוקדם שלהם, בהניחו שטיפול בשלב מוקדם משפר את הסיכוי לשיקום כלכלי ואת שיעור החוב שייפרע לנושים. לכן, החוק יוצר שני הסדרים – הליך חדלות פירעון מלא במסגרתו ניתן צו לפתיחת הליכים והוא כולל כלים ייחודיים להפעלת התאגיד בתקופת ההליכים, כאשר השליטה בנכסי החייב ובתכנית השיקום עוברת לנאמן חיצוני, והליך אישור הסדר חוב שעניינו שינוי בתנאי הפירעון של החוב, שרובו נעשה מחוץ לבית המשפט.

בשלב זה, נראה שהמשבר הנוכחי מתאפיין במצוקה כלכלית זמנית שבחלק מהמקרים תוכל לבוא לפתרונה כאשר פעילות המשק תשוב למסלול רגיל או כאשר תתפזר עננת אי-הוודאות לגבי מועד ואופן החזרה לפעילות. עסקים שנקלעו לקושי כלכלי בשל הגבלת הפעילות לא יכלו להיערך לכך מבעוד מועד ולטפל בקושי הכלכלי בשלב מוקדם שלו. עוד, סיבות המשבר חיצוניות, ובמקרים רבים הבעיה התזרימית אינה נובעת מניהול לקוי או מתכנית עסקית פגומה.

נוכח מאפייניו של המשבר והנחות המוצא של חוק חדלות פירעון, מוצע ליצור מסלול ייעודי לטיפול בחובות של חייבים שנפגעו מהמשבר, שיפעל לתקופה קצרה ומוגבלת. זאת, בשאיפה להגיע להסדר חוב מוסכם לפירעון החובות כחלופה להליכי חדלות פירעון פורמליים, אם ניתן, שכן עצם הכניסה להליך גורמת השמדת ערך, יוצרת השלכות שליליות על החייב וכרוכה בעלויות רבות ולכן לא תהווה פתרון מיטבי לחייב, לנושים ולמשק. נציין כי לאחרונה הפיץ משרד המשפטים להערות הציבור את תזכיר חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 המציע אף הוא פתרונות לחייבים שנתקלו בקושי לעמוד בהתחייבויותיהם.

תזכיר החוק מציע להקל בתקופה זו גם על תאגידים מדווחים שנקלעו לקשיים עקב המשבר לבצע הסדרי חוב. זאת, על ידי מתן אפשרות לאשר הסדרי חוב פשוטים, שעניינים דחייה במועד פירעון החוב ושיתר תנאיהם אינם פוגעים במחזיקי אגרות החוב, שלא במסגרת חלק י' לחוק אלא לפי המנגנון הקיים בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – "חוק ניירות ערך").

עיקר 1: כללי

חלק י' לחוק קובע את ההליכים לאישור של הסדר חוב מחוץ להליך חדלות פירעון. מוצע להוסיף לחלק י' לחוק, לתקופה של שנה, אפשרות לעכב הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד חייב המעוניין לגבש ולאשר הסדר חוב. השאלה האם ניתן להוסיף סעד של הקפאת הליכים במסגרת הליך לפי חלק י' בחוק נמצאת במחלוקת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים. תזכיר זה אינו עוסק במחלוקת זו אלא מציע ליצור מסלול ייעודי בעל קריטריונים מובחנים שייצור את הוודאות הנדרשת לטובת התמודדות עם השלכות נגיף הקורונה. עיכוב ההליכים נועד לאפשר לחייב "מרחב נשימה" לגיבוש ואישור הסדר החוב, אולם הוא מעביר את החייב למשטר משפטי קולקטיבי ומגביל את יכולתם של הנושים לפעול באופן עצמאי כדי להיפרע את חובם, ולכן נחוצות הגנות כדי לוודא שזכויותיהם לא ייפגעו. בהליכי חדלות פירעון לפי חלקים ב' ו-ג' של החוק, ממונה נאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון, המשמש זרועו הארוכה של הגורם המנהל את ההליך ותפקידיו, בין היתר, לוודא שענייניו של החייב מתנהלים לטובת הנושים. בשל הנסיבות הייחודיות של המשבר ובהתבסס על ההנחה שהקושי הכלכלי נובע מנסיבות חיצוניות, מוצע כי החייב ישמור את השליטה בנכסיו בתקופת עיכוב ההליכים. לכן, ההסדר המוצע כולל הגנות חלופיות לנושים, שעוצבו בהתחשב בתנאי הכניסה להליך, בתקופת עיכוב ההליכים המוצעת ובנסיבות הייחודיות שבגללן הגיע החייב לקושי כלכלי.

מוצע לאפשר עיכוב הליכים לחייב שהוא תאגיד ולחייב שהוא יחיד, בהבדלים מסוימים שיפורטו להלן.

עיקר 2: עיכוב הליכים לגבי תאגיד

מוצע כי תאגיד המבקש עיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב יגיש לבית המשפט בקשה שתכלול מתווה ראשוני להסדר החוב ופירוט האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד. בקשת התאגיד לעיכוב הליכים תפורסם, וניתן יהיה להגיש התנגדות לבקשה. כדי לאפשר עיכוב הליכים רק לתאגיד שיש סיכוי לפתור את הקושי הכלכלי שלו במסגרת הסדר חוב וכדי להבטיח שעיכוב ההליכים אינו גורם נזק לנושים, בית המשפט יורה על עיכוב הליכים אלא אם מצא כי אין סיכוי לגבש ולאשר הסדר חוב בטווח הזמן של עיכוב ההליכים, ואם מצא שעיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב, כי אין חשש סביר שהפעלת התאגיד תפגע בנושים וכי יש אמצעים למימון הוצאות ההפעלה בתקופת עיכוב ההליכים.

עיכוב ההליכים יינתן לתקופה של עד 3 חודשים, לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד יוסמך בית המשפט לקבוע אבני דרך להתקדמות גיבוש ואישור ההסדר כבר בשלב ההחלטה על עיכוב ההליכים וכן להחיל את עיכוב ההליכים גם על הליכים לגבי אדם שלישי, לדוגמה נושא משרה בתאגיד, כאשר עיכוב ההליכים חיוני לגיבוש הסדר החוב וכאשר ההליכים לגבי אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד. זאת, בדומה לסמכות הקבועה בסעיף 30 לחוק.

עם ההחלטה על עיכוב ההליכים, התאגיד לא יהיה רשאי לשלם את חובות העבר שלו, וכן יוקפאו ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה לגביו. כן, יחולו הוראות מיוחדות על הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, שמטרתן להבטיח שבשעת עיכוב ההליכים התאגיד פועל במהלך עסקים רגיל, כדי לאפשר לתאגיד להמשיך בפעילותו השוטפת ומנגד להגבילו מלבצע שינויים חד צדדיים בפעילות התאגיד או במצבת נכסיו, כאשר הנושים מנועים מלפעול.

כיוון שמוצע לאפשר לתאגיד להמשיך בפעילותו, בתקופת עיכוב ההליכים, בלא שהשליטה בניהול התאגיד ניטלת מידי האורגנים שלו, מוצע שימונה לתאגיד מנהל הסדר בעל סמכויות קבלת מידע. זאת, כדי לאפשר פיקוח על התנהלות התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים, פיקוח שיהווה משקל נגד להגנות שמקבל התאגיד. הפיקוח חשוב במיוחד בתקופה זו, במהלכה מתרחב ניגוד העניינים בין חברי התאגיד לנושיו. יובהר כי על פי המוצע, למנהל ההסדר אין סמכויות אופרטיביות ותפקידו מתמצה בהעברת המידע לנושים או לבית המשפט.

הסעד שאותו מוצע להוסיף הינו סעד של עיכוב הליכים בלבד. סעד זה אינו מאפשר שימוש בסמכויות שמקבל נאמן עליו הוטל להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי לפי חלק ב' לחוק, כמו שימוש בנכסים משועבדים שלא במהלך עסקים רגיל, מתן מעמד מיוחד לאשראי חדש סמכויות לגבי חוזים קיימים ועוד. תאגיד שזקוק לכלים לפי חלק ב' לטובת שיקומו הכלכלי, יוכל לבקש פתיחה בהליכים לפי חלק ב' לחוק. ככל שבית המשפט שוכנע כי מינוי נושא משרה בתאגיד כנאמן יסייע להליכי חדלות הפירעון כאמור בסעיף 36, יוכל למנות את נושא המשרה כנאמן, ויחד עמו למנות נאמן נוסף מתוך רשימת הנאמנים ולהורות על חלוקת הסמכויות ביניהם. ניתן לצפות שבית המשפט יגביר את השימוש בסמכותו לפי סעיף 36 לגבי חברות שהקושי הכלכלי שלהן נובע מהמשבר. פתרון זה, המביא לאיזון ראוי גם לאור המשבר, אפשרי במסגרת החוק הקיים.

מוצע כי עיכוב ההליכים יופסק עם אישור הסדר החוב, או כאשר הפסיקו להתקיים בתאגיד התנאים למתן עיכוב ההליכים. עילות ביטול נוספות הן במקרה של חשש לשימוש לרעה בהליכים, כאשר במקרים אלו בית המשפט יהיה רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב, לתת סעד מתאים אחר כדי להתמודד עם חשש זה.

עיקר 3: עיכוב הליכים לגבי יחיד

מוצע כי יחיד יהיה רשאי להגיש בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב עם נושיו. מוצע כי הבקשה תוגש לממונה יחד עם הפרטים והמסמכים שיש להגיש בבקשה להסדר חוב, למעט הסדר החוב עצמו. עיכוב ההליכים יינתן בתוך 7 ימים מהגשת הבקשה, ולתקופה של 45 ימים. מי שרואה עצמו נפגע מההחלטה על עיכוב הליכים יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לבטלה.

עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים לא ניתן יהיה להמשיך ולפתוח בהליכים משפטיים ובהליכי גבייה נגד היחיד, וכן יחולו הוראות מיוחדות לעניין התנהלותו הכלכלית בתקופת עיכוב ההליכים. זאת, כדי לאפשר ליחיד התנהלות כלכלית במהלך עסקים רגיל בתקופת עיכוב ההליכים, אך מבלי לשנות את מצבת נכסיו באופן חד צדדי ולא במסגרת ההסדר.

עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, ימונה מנהל הסדר בעל סמכויות מיוחדות. תפקידו העיקרי של מנהל ההסדר יהיה לבוא בדברים עם הצדדים להסדר ולגבש, במסגרת ישיבות גישור, הסדר חוב מוצע שיוגש לאישור בית המשפט. לצורך כך, מנהל ההסדר יוכל לעיין בפרטים ובמסמכים שהגיש היחיד, וכן ייפגש עם היחיד בתוך 7 ימים מיום מינויו. בתוך 30 ימים מיום המינוי, יקיים מנהל ההסדר פגישה עם היחיד והנושים כדי להציג להם את ההסדר המוצע ולהמשיך בגיבושו. כיוון שתפקידו המרכזי של מנהל ההסדר הוא הבאת הצדדים להסכמה, מוצע כי ניתן יהיה למנות מגשר המנוי על רשימת המגשרים והוא בעל ניסיון בגישור בתחום המשפט המסחרי, וכן מנהל הסדר בעל ניסיון בגישור.

תפקיד נוסף של מנהל ההסדר יהיה העברת מידע לגורם הרלוונטי, במקרים בהם יש חשש כי היחיד אינו מקיים את ההוראות החלות על ניהול ענייניו הכלכליים בתקופת עיכוב ההליכים.

מוצע לקבוע הוראות בדבר שכרו של מנהל ההסדר כדי להסדיר מצבים בהם מנהל ההסדר שסייע בגיבוש הסדר החוב לא ימונה בסופו של דבר כמנהל הסדר ליישום הסדר החוב, הן במקרים בהם לא אושר הסדר חוב והן מסיבות אחרות. במקרים בהם מנהל ההסדר ימונה בידי בית המשפט ליישום הסדר החוב, ייראו בשכר ששולם לפי פרק זה כמקדמה על חשבון שכרו. כדי לא לפגוע במערך התמריצים של מנהלי ההסדר, מוצע שלא לאפשר למנהל הסדר להתמנות כנאמן בהליך חדלות פירעון של יחיד שנפתח לאחר שלא גובש או לא אושר הסדר חוב בעניינו.

עוד, מוצע לקבוע שנושה הרואה עצמו נפגע מהתנהלות היחיד בתקופת עיכוב ההליכים יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה שיתן סעד מתאים.

טרם סיום תקופת עיכוב ההליכים הראשונית, על היחיד לפעול לאישור הסדר החוב לפי הוראות חלק י' לחוק. עם הגשת הבקשה להבאת הסדר החוב לאישור בעלי העניין בו, יוכל בית המשפט להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לצורך אישור ההסדר ובלבד שהתקופה הכוללת של עיכוב ההליכים שניתן בידי הממונה ובידי בית המשפט לא תעלה על 3 חודשים.

לבסוף, מוצע לקבוע הוראות מיוחדות שיחולו על אישור הסדרי חוב של יחידים בתקופת הוראת השעה, שנועדו לקצר ולייעל את ההליכים.

מוצע, שניתן יהיה לאשר הסדר חוב בחובות הנמוכים מ-150,000 ₪ שלא לפי כללי האישור המחייבים הסכמה פוזיטיבית של הנושים, אלא שהתעלמות הנושים ואי הגשת תגובה תיחשב כהסכמה להסדר. הצעה זו נועדה להתמודד עם אדישות רציונאלית של נושים, במיוחד לגבי חובות נמוכים. הוראה זו תחול רק אם אישר מנהל ההסדר שהמציא את הבקשה לאישור הסדר החוב לכלל הנושים וכי תוצאה של היעדר התגובה הובהרה בהודעה. זאת, כדי לוודא שנושים שמעוניינים להתנגד להסדר החוב יכולים לעשות זאת.

עיקר 4: אישור הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב

בשל משבר הקורונה וההגבלות שהוטלו כדי למנוע את התפשטות הנגיף, עלולות גם חברות שהנפיקו לציבור איגרות חוב להתמודד עם קשיים בעמידה בתשלומי הקרן והריבית של איגרות החוב במועד. חברות המעוניינות להגיע עם המחזיקים להסדר חוב מהותי, הכולל בין היתר דחייה במועד הפירעון של חוב, נדרשות לפי החוק, לפנות לבית המשפט בבקשה למנות מומחה שיגיש סיוע במשא והמתן ויבחן את הסדר החוב ותנאיו. עוד, נדרשות חברות כאלו לאשר את הסדר החוב בבית המשפט כדי להעניק לו תוקף מחייב כלפי כל בעלי העניין בו. מתוך הבנה שיש צורך להקל על הגעה להסדרים מוסכמים בתקופה זו, מוצע לאפשר לתאגידים שנפגעו מן המשבר ושמבקשים לקדם הסדרי חוב העומדים בתנאים שיפורטו, לאשרם לפי חוק ניירות ערך ולא לחייבם לאשרם לפי חוק חדלות פירעון. זאת, במסגרת הוראת שעה שתעמוד בתוקפה למשך שנה. יודגש כי ההצעה נועדה לקבוע קריטריונים עצמאיים שמאפשרים לחברה שלא לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה ואין בה כדי להשפיע על פרשנות המונח "הסדר חוב מהותי". חובת מינוי המומחה נועדה להגן על מחזיקי איגרות החוב שסובלים מבעיית נציג ייחודית שנובעת מהפיזור הרב של בעלי איגרות החוב ומכך שחלק ניכר מאיגרות החוב מוחזקות בידי גופים מוסדיים. כדי לא לפגוע בהגנות שהמנגנון נועד לספק למחזיקים, מוצע לאפשר שלא למנות מומחה רק בהסדרי חוב שעניינם דחייה קצרה יחסית במועד פירעון החוב, שאינם כוללם הפחתת חוב, ושיתר תנאיהם אינם משנים לרעה את מצבם של המחזיקים, הן ביחס לזכויותיהם לפני ההסדר והן בהשוואה לנושים אחרים.

מוצע לאפשר לחברות העומדות בתנאים מסוימים, שמעוניינות לדחות באופן זמני ובצורה מוסכמת עם המחזיקים את מועדי התשלום, לעשות זאת בדרך של החלטה באסיפת מחזיקי איגרות החוב ומבלי לחייב פניה לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה ובבקשה לאשר הסדר חוב על פי חלק י' – הליך הנדרש לפי החוק לצורך אישור הסדר חוב מהותי של חברת איגרות חוב.


הוספת פרק א1' לחלק י' – הוראת שעה	1.	בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 319 לחוק העיקרי יבוא:
		"פרק א1' - עיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב
		סימן א' – תוקף
		תוקף	319א.	(א) הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן עד תום שנה מיום התחילה (בפרק זה – תקופת התוקף).
				(ב) הוראות פרק זה ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת התוקף על חייב שהגיש בקשה לעיכוב הליכים, לפי הוראות פרק זה, בתקופת התוקף.
		סימן ב' – עיכוב הליכים לגבי תאגיד
		הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי תאגיד	319ב.	(א) התאגיד רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש ואישור הסדר חוב עם בעלי העניין בו.
				(ב) מגיש הבקשה יצרף לבקשה מתווה ראשוני להסדר החוב ויפרט בה את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
				(ג) מגיש הבקשה יכלול בה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו לפי סעיף 321, למעט הסדר החוב המוצע.
		הגבלות על פעולת התאגיד עד להחלטה על עיכוב הליכים	319ג.	תאגיד שהגיש בקשה לעיכוב הליכים לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות או עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות עד למתן החלטה בבקשה, אלא באישור בית המשפט.
		משלוח העתק ופרסום הודעה על הגשת בקשה לעיכוב הליכים	319ד.	(א) המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה, לנושיו המהותיים של התאגיד וכן לכל אדם אחר שיורה בית המשפט, בדרך ובמועד שיורה.
				(ב) הודעה על בקשה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד תפורסם בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
		הגשת התנגדות לבקשה לעיכוב הליכים	319ה.	אדם העלול להיפגע מעיכוב הליכים רשאי להגיש התנגדות לבקשה לבית המשפט, בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת בקשה לעיכוב הליכים; מגיש ההתנגדות ישלח העתק מהבקשה למבקש ולממונה.
		החלטה בבקשה לעיכוב הליכים	319ו.	(א) בית המשפט יורה על עיכוב ההליכים נגד התאגיד אם מצא שמתקיימים כל אלה, אלא אם מצא כי אין סיכוי סביר לאישור הסדר החוב בידי בעלי העניין בו ובידי בית המשפט:
					(1) עיכוב ההליכים נדרש לשם גיבוש הסדר החוב;
					(2) אין חשש סביר כי הפעלת התאגיד במשך תקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים;
					(3) יש אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד.
				(ב) בית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:
					(1) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
					(2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
					(3) יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.
				(ג) עיכוב הליכים יהיה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, כפי שיורה בית המשפט.
				(ד) הורה בית המשפט על עיכוב הליכים, רשאי הוא להורות על מועד להגשת בקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט.
				(ה) החלטה בעניין עיכוב הליכים תתקבל לאחר שמיעת הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יש חשש סביר שהשהיית קבלת ההחלטה עד לאחר שמיעת הצדדים תסכל את מתן הסעד או תגרום למבקש נזק חמור, לעכב את ההליכים לאחר שמיעת המבקש בלבד; ניתן עיכוב ההליכים במעמד צד אחד, ישמע בית המשפט את הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום נתינתו ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה.
		עיכוב הליכים נגד אדם שלישי	319ז.	עיכוב ההליכים יחול רק על הליכים נגד התאגיד, ואולם רשאי בית המשפט, בנסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו, להקפיא אחד או יותר מההליכים המנויים בסעיף 29 גם נגד מי שאינו התאגיד, ובכלל זה נושא משרה בתאגיד, בהתקיים כל אלה:
					(1) עיכוב ההליכים לגבי אותו אדם חיוני לשם גיבוש ואישור הסדר החוב;
					(2) ההליכים נגד אותו אדם נובעים מפעילותו בתאגיד או מהחובות שבהם חב התאגיד.
		תוצאות החלטה על עיכוב הליכים	319ח.	עם מתן החלטה על עיכוב הליכים-
					(1) התאגיד לא ייפרע את חובות העבר שלו;
					(2) יוקפאו ההליכים נגד התאגיד לפי הוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים המחוייבים ובשינוי זה: לא יבוטל עיקול על נכסי התאגיד אלא אם הורה על כך בית המשפט.
		גיבוש הסדר החוב	319ט.	עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים יחל התאגיד, באופן מיידי, לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
		הפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים	319י.	ניתנה החלטה על עיכוב הליכים יחולו על הפעלת התאגיד הוראות אלו:
					(1) עסקי התאגיד יופעלו כדי לאפשר את המשך קיומו כעסק פעיל עד לגיבוש הסדר החוב;
					(2) התאגיד ינהל את נכסיו באופן יעיל ומיטבי לשמירת ערכם ולהשבחתם;
					(3) התאגיד לא יבצע עסקה חריגה או חלוקה כהגדרתן בחוק החברות, עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות או פעולות המנויות בסעיף 44, אלא באישור בית המשפט;
					(4) בית המשפט רשאי להורות על איסור לבצע עסקאות מסויימות, סוג מסויים של עסקאות, או התנית ביצוען של עסקאות אלה באישור בית המשפט.
		חובת דיווח	319יא.	(א) המנהל הכללי, ובתאגיד שהוא שותפות – השותף הכללי וכאשר השותף הכללי הוא חברה – המנהל הכללי של חברת השותף הכללי, ידווח למנהל ההסדר, לנושים ולממונה, באופן מיידי, על שינוי מהותי במצב עסקיו או במצבו הכלכלי; בית המשפט רשאי להטיל את חובת הדיווח על נושא משרה אחר בתאגיד.
				(ב) הדיווח ייעשה באופן מקוון, באתר אינטרנט ייעודי ומאובטח שיקים התאגיד לצורך כך, או באופן אחר שיורה בית המשפט.
		נכס משועבד ונכס הכפוף לשיור בעלות	319יב.	התאגיד רשאי לעשות שימוש בנכס המשועבד בשעבוד קבוע, נכס שחל עליו שעבוד צף או נכס הכפוף לשימור בעלות, במהלך העסקים הרגיל בלבד ויחולו הוראות סעיף 61.
		מינוי מנהל הסדר וסמכויותיו	319יג.	(א) בית המשפט ימנה מנהל הסדר בהתאם להוראות סעיף 326 עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים.
				(ב) שוכנע בית המשפט, מיוזמתו או לבקשת נושה, כי יש צורך להבטיח את ניהולו התקין של התאגיד או השמירה על נכסיו, יחולו הוראות אלה בנוסף לסמכויות מנהל ההסדר לפי סעיף 326:
					(1) התאגיד ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה בעניינים המפורטים להלן, את כל המידע הנוגע לאותו עניין:
						(א) עסקה חריגה כהגדרתה בחוק החברות.
						(ב) עסקה המנויה בסעיף 270 לחוק החברות.
						(ג) חלוקה;
					(2) התאגיד ידווח מידי חודש למנהל ההסדר על ההיקף הצפוי של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות כמשמעותן בכללי חשבונאות מקובלים ועל ההוצאות לגיבוש הסדר החוב;
					(3) התאגיד ימסור למנהל ההסדר כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר התאגיד כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותם ממסירת המידע.
					(4) סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת התאגיד לבצע אינה לטובת התאגיד או עלולה לפגוע בבעלי העניין בהסדר החוב, ידווח על כך לבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם.
		סעדים בשל פגיעה בנושה	319יד.	בית המשפט רשאי, לבקשת בעל עניין בהסדר החוב, להעניק לו סעד כפי שייראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את עיכוב ההליכים כעלול לפגוע פגיעה מהותית, בין השאר אם מתקיים אחד מאלה:
					(1) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו;
					(2) יש חשש ממשי כי התאגיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
					(3) יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת נושה;
					(4) יש חשש ממשי כי התאגיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.
		הפסקת עיכוב ההליכים	319טו.	(א) בית המשפט רשאי להורות על הפסקת עיכוב ההליכים אם לא אושר הסדר חוב או אם שוכנע כי מתקיים אחד מאלה:
					(1) אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו בתקופת עיכוב ההליכים;
					(2) יש חשש סביר כי הפעלת התאגיד במשך תקופת עיכוב ההליכים תפגע בנושים;
					(3) אין אמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד בתקופת עיכוב ההליכים.
					(4) התקיימה אחת העילות המנויה בסעיף 319יד (1)-(2) ו-(4).
				(ב) נוכח התאגיד, בתוך תקופת עיכוב ההליכים, כי חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים למתן עיכוב הליכים, יודיע על כך לבית המשפט.
		סימן ג' – עיכוב הליכים לגבי יחיד
		הגשת בקשה לעיכוב הליכים בידי יחיד	319טז.	(א) יחיד רשאי להגיש לממונה בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב עם בעלי העניין בו.
				(ב) היחיד יפרט בבקשה את כל המידע הדרוש לשם החלטה בה ובכלל זה מתווה ראשוני להסדר החוב; אם הסדר החוב דרוש לשם המשך הפעלת עסקו של היחיד, יפרט היחיד את האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת העסק.
				(ג) היחיד יכלול בבקשה את הפרטים והמסמכים שיש לכלול בבקשה להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו, למעט הסדר החוב המוצע וכן יצרף לבקשה דוח כאמור בסעיף 104(ב).
				(ד) היחיד יצרף לבקשתו הצהרה כי הוא מבין את ההוראות שיחולו עליו עם מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים ומתחייב לעמוד בהן.
		החלטה בבקשה לעיכוב הליכים	319כ.	(א) מצא הממונה כי הבקשה כוללת את הפרטים והמסמכים הדרושים, ייתן, בתוך 7 ימים ממועד הגשת הבקשה, החלטה על עיכוב ההליכים לגבי היחיד לתקופה של 45 ימים, בלבד.
				(ב) הודעה על החלטה על עיכוב הליכים לגבי יחיד תפורסם בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
		בקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים	319כא.	(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה לעיכוב הליכים רשאי להגיש לבית המשפט, בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על מתן ההחלטה, בקשה לביטולה אם לא התקיימו התנאים למתן ההחלטה על עיכוב ההליכים; המבקש ישלח העתק מהבקשה ליחיד ולממונה.
				(ב) הוגשה בקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים, יחליט בית המשפט אם להתלות את תוקפה של ההחלטה או את תוצאותיה, כולן או חלקן, עד החלטה בבקשה.
				(ג) החלטה בבקשה לביטול החלטה על עיכוב הליכים תתקבל בהקדם האפשרי; החליט בית המשפט להתלות את תוקפה של ההחלטה או את תוצאותיה במעמד צד אחד, ישמע בית המשפט את הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן ההחלטה ורשאי הוא לקיים דיון בבקשה.
		תוצאות החלטה על עיכוב הליכים	319כב.	עם מתן החלטה על עיכוב הליכים-
					(1) היחיד לא ייפרע את חובות העבר שלו;
					(2) יוקפאו ההליכים נגד היחיד לפי הוראות פרק ה' לחלק ב', בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה: לא יבוטל עיקול על נכסי היחיד ולא יבוטלו הגבלות שהוטלו בהליכי גביה, אלא אם כן הורה על כך בית המשפט; יחול סעיף 121(4).
		מינוי מנהל הסדר	319כג.	(א) עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים, ימנה הממונה מנהל הסדר שמתקיימים בו אחד מאלה:
					(1) הוא נמנה על רשימת המגשרים לפי תקנה 3(א) לתקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017 והוא בעל ניסיון בגישור בתחום המסחרי.
					(2) הוא כשיר להתמנות כמנהל הסדר בהליכים לפי חוק זה ויש לו ניסיון בגישור בתחום המסחרי.
				(ב) לשם סיוע בגיבוש הסדר החוב, רשאי מנהל ההסדר, בין השאר, לנהל משא ומתן בין היחיד לנושים.
				(ג) לצורך מילוי תפקידו, מנהל ההסדר יעיין בדוח שהגיש היחיד לפי סעיף 319טז(ד).
				(ד) לשם הבטחת עמידת היחיד בתנאי ההחלטה על עיכוב הליכים, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לבדוק האם יש ליחיד נכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום בפנקס הערה כי היחיד בעיכוב הליכים.
				(ה) מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בקשר להפעלת סמכויותיו.
		גיבוש הסדר החוב	319כד.	(א) עם מתן ההחלטה על עיכוב הליכים יחל היחיד, באופן מיידי, לנהל משא ומתן לגיבוש הסדר החוב.
				(ב) מנהל ההסדר יזמן פגישה עם היחיד שתתקיים בתוך 7 ימים מיום מתן ההחלטה על עיכוב ההליכים.
				(ג) מנהל ההסדר יזמן ישיבת גישור עם היחיד והנושים שתתקיים בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה על עיכוב הליכים.
				(ד) גיבש מנהל ההסדר, בישיבה שזומנה לפי סעיף 319כד הסדר חוב שהסכימו לו היחיד וכל הנושים שהם צד להסדר, יגיש היחיד את הסדר החוב המוסכם לאישור בית המשפט.
				(ה) היחיד יסייע למנהל ההסדר וישתף עימו פעולה ככל הדרוש לשם גיבוש הסדר החוב.
				(ו) ישיבה ופגישה לפי סעיף זה ניתן לערוך גם באמצעים אלקטרוניים.
		שכר מנהל ההסדר	319כה.	מנהל ההסדר יהיה זכאי לשכר של 2,000 ₪ הכולל הוצאות, בצירוף מע"מ בגין קיום ישיבת גישור וכל הפעולות הנלוות לה לרבות העיון במסמכים, שיחות עם הצדדים להסדר החוב, עריכת הסדר החוב המוצע, מתן הבהרות לבית המשפט ככל שיש בכך צורך וכל הפעולות הנחוצות עד אישור ההסדר בידי בית המשפט; השכר ישולם מתוך נכסי החייב.
		אי מינוי מנהל הסדר כנאמן	319כו.	מנהל הסדר שמונה עם ההחלטה על עיכוב ההליכים, לא ימונה כנאמן בהליך חדלות פירעון לגבי אותו יחיד.
		התנהלות כלכלית של היחיד בתקופת עיכוב ההליכים	319כז.	ניתנה החלטה על עיכוב הליכים, יחולו על היחיד הוראות אלו:
					(1) היחיד לא יתקשר בעסקת אשראי או יבצע פעולה הכרוכה בקבלת אשראי אלא באישור הממונה; אישור הממונה יכול שיינתן לעניין מסויים או לעסקה או לפעולה מסויימת.
					(2) היחיד לא יבצע עסקאות בנכסיו, שאינן במהלך עסקיו הרגיל, אלא באישור הממונה; אישור יכול להינתן לעסקה מסויימת או לסוג מסויים של עסקאות.
					(3) היחיד לא יבצע פעולות המנויות בסעיף 132 אלא באישור הממונה.
					(4) היחיד ידווח לממונה על כל שינוי מהותי במצבו הכלכלי.
		סעדים בשל פגיעה בנושה	319כח.	בית המשפט רשאי, לבקשת נושה, להעניק לו סעד כפי שייראה לנכון בנסיבות העניין, אם מצא שעיכוב ההליכים עלול לפגוע בו פגיעה מהותית; לעניין זה יראו את עיכוב ההליכים כעלול לפגוע פגיעה מהותית, בין השאר אם מתקיים אחד מאלה:
					(1) יש חשש ממשי כי היחיד פועל במטרה להונות את נושיו;
					(2) יש חשש ממשי כי היחיד פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריח אותו מנושיו;
					(3) יש חשש ממשי לפגיעה בשווי הנכס המשועבד לטובת נושה;
					(4) יש חשש ממשי כי היחיד עושה שימוש לרעה בעיכוב ההליכים.
		המשך עיכוב ההליכים לצורך אישור הסדר חוב	319כט.	(א) בתוך תקופת עיכוב ההליכים, יגיש היחיד בקשה לבית המשפט להבאת הסדר חוב לאישור בעלי העניין בו; לצורך אישור ההסדר, בית המשפט רשאי להורות על הארכת עיכוב ההליכים כך שתקופת עיכוב ההליכים הכוללת לא תעלה על שלושה חודשים.
				(ב) הורה בית המשפט על הארכת עיכוב ההליכים, רשאי הוא למנות את מנהל ההסדר גם ליישום הסדר החוב, לפי סעיף 326 ולקבוע את שכרו לפי אותו סעיף.
		הפסקת עיכוב ההליכים	319ל.	(א) בית המשפט רשאי להורות על הפסקת עיכוב ההליכים אם לא אושר הסדר חוב או אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב ולאישורו או כי התקיימה אחת העילות בסעיף 319כז (1)-(2) ו-(4).
				(ב) נוכח היחיד או מנהל ההסדר, בתוך תקופת עיכוב ההליכים, כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב, יודיע על כך לבית המשפט.
				(ג) נוכח מנהל ההסדר, בתוך תקופת עיכוב ההליכים כי היחיד אינו מקיים את הוראות סעיפים 319כא ו- 319כד(ה), יפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות.
		אישור הסדר החוב	319לא.	על אף האמור בסעיפים 323(ב) ו-324(א) יחולו על אישור הסדר חוב לגבי יחיד שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ש"ח הוראות אלו:
					(1) כוח ההצבעה יהיה לפי רשימת התביעות והליכי הגביה המתנהלים לגבי היחיד, שהגיש היחיד; נושה שרואה עצמו נפגע מהרשימה שהוגשה רשאי להגיש תביעת חוב לשם קביעת כוח ההצבעה;
					(2) יראו את הנושים שלא השתתפו באסיפות הסוג לאישור הסדר החוב כתומכים בהסדר החוב, אם מנהל ההסדר אישר כי המציא את הבקשה לאישור הסדר החוב לכל בעלי העניין בהסדר וכי הם הוזמנו לאסיפת הסוג; בזימון לאסיפת הסוג יצויין כי נושים שלא התנגדו להסדר החוב ייחשבו כתומכים בו.
הוספת סעיף 376ב	2.	אחרי סעיף 376א לחוק העיקרי יבוא:
		"הוראת שעה לעניין הקלות באישור הסדר חוב בחברת איגרות חוב	376ב.	בתקופה של שנה מיום פרסומו של חוק זה יחולו לעניין הסדר חוב מהותי כהגדרתו בפרק ג' לחלק י', הוראות אלה:
				(א)	על אף האמור בסעיף 329(א), לא תחול על נאמן איגרות חוב או על חברת איגרות חוב, כהגדרתם בסעיף 328, חובה לפנות לבית המשפט בבקשה למינוי מומחה, אם מתקיימים לגבי הסדר החוב המתגבש כל אלה:
						(1) הסדר החוב אינו כולל הפחתת חוב;
						(2) הסדר החוב אינו כולל דחיית מועד פירעון של חוב לתקופה העולה על שנה, לרבות הסדר שלפיו ייפרעו איגרות החוב, כולן או חלקן, בדרך של הקצאת ניירות ערך אחרים לבעלי איגרות החוב;
						(3) הסדר החוב אינו כולל שינויים אחרים בתנאי איגרות החוב, למעט שינוי שאין בו אלא כדי לזכות את המחזיקים;
						(4) יתר תנאי הסדר החוב מבטיחים כי לא יפגעו זכויות מחזיקי איגרות החוב ביחס לנושים אחרים;
						(5) דירקטוריון החברה אישר, לאחר שבדק היטב את מצב עסקי החברה, כי התקיימו כל אלה:
							(א) במועד הקובע התאגיד לא היה בחדלות פירעון וכן שהדוחות הכספיים של התאגיד אינם כוללים הפניית תשומת לב לקיומם של ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומו של התאגיד כעסק חי; בסעיף זה, "המועד הקובע" –31.12.19.
							(ב) במועד מתן האישור התאגיד אינו בחדלות פירעון; בדוח העיתי האחרון שהוגש סמוך לפני מועד מתן האישור לא נכללה הפניית תשומת לב לקיומם של ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומו של התאגיד כעסק חי.
				(ב)	הסדר חוב מהותי בחברת איגרות חוב שהתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יחייב את בעלי העניין בהסדר אף אם אושר שלא לפי חלק זה.