תזכיר חוק

פרק א': הוראות כלליות

הגדרות

1.  

בחוק זה –

"בית דין מינהלי" או "בית דין" – כמשמעו בסעיף 1 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[2] (להלן – חוק בתי דין מינהליים), בין אם הוא מנוי בתוספת לחוק בתי דין מינהליים ובין אם לאו;

"בית הדין לביקורת משמורת" – כמשמעו לפי סעיף 13יא לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1972[3] (להלן – חוק הכניסה לישראל);

"בית הדין לעררים" – כמשמעו לפי סעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל;

"השר המוסמך" – השר המוסמך לפי החוק מכוחו פועל בית הדין או מכוחו פועלת הוועדה הרפואית;

"ועדה רפואית" – ועדה המנויה בתוספת השנייה;

"חובת בידוד מכוח צו בריאות העם" – חובת בידוד מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה), התש"ף-2020[4];

"מצב חירום מיוחד" – כהגדרתו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991[5];  

"ערר" – פניה אל בית דין לפי הוראות חיקוק כדי שיפעיל את סמכותו;

"רשות ציבורית" – רשות מרשויות המדינה או רשות מקומית;

פרק ב': הארכת מועדים ודחיית מועד לקיום דיון בבית דין מינהלי המנוי בתוספת

2.  

בתקופת תוקפה של הודעת שר המשפטים על מצב חירום מיוחד בשל התפשטות רחבת היקף של נגיף הקורונה (Novel Coronavirus 2019-nCoV) (להלן בחוק זה – "ההודעה"), יחולו על בית דין מינהלי המנוי בתוספת הראשונה או על ועדה רפואית המנויה בתוספת השנייה, לפי העניין, הוראות סעיפים 3 עד 4, או 5, בהתאמה.

הארכת מועדים

3.  

(א)  תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבע בחיקוק, או שקבע בית הדין, לרבות בהחלטה הקוצבת מועד נקוב, אלא אם קבע בית הדין אחרת מטעמים שיירשמו.

(ב)  האמור בסעיף קטן (א) יחול על ועדת ערר לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1996[6] (להלן בחוק זה – חוק הרשויות המקומיות) אלא אם כן קבעה ועדת הערר אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הארכת מועד לקיום דיון

4.  

(א)  מועד לדיון בערר אשר חל בתקופת תוקפה של ההודעה – יידחה, אלא אם כן קבע בית הדין אחרת, מטעמים שיירשמו; מועד דיון שנדחה כאמור ייקבע מחדש לדיון לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על ועדת ערר לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות, אלא אם כן קבעה ועדת הערר אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ועדות רפואיות

5.  

(א)  תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבע בחיקוק או שקבעה ועדה רפואית המנויה בתוספת השנייה, לרבות בהחלטה הקוצבת מועד נקוב, אלא אם כן קבעה ועדה רפואית אחרת מטעמים שיירשמו.

(ב) מצאה ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969[7], כי היא לא יכולה להתכנס בהרכב של חמישה בתקופת תוקפה של ההודעה, רשאית הוועדה למלא את תפקידיה לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), לרבות ליתן החלטה, גם בהרכב של שלושה בו יהיו עובד סוציאלי לפי חוק הסעד האמור, פסיכולוג ורופא פסיכיאטר או רופא אחר; במקרים בהם מאפייני האדם שעניינו הובא לפני הוועדה כוללים מאפיינים של מורכבות פסיכיאטרית, וכן במקרים בהם הוועדה דנה באדם שעניינו הובא לפני הוועדה לפי סעיף 19 לחוק, חבר הוועדה שהוא רופא יהיה רופא פסיכיאטר, ככל שניתן בנסיבות העניין.

פרק ב': קיום דיון בתקופת תוקפה של ההודעה

קיום דיון בתקופת תוקפה של ההודעה

6.  

מצא בית דין שיש לקיים דיון בתקופת תוקפה של ההודעה, רשאי לקיימו על-יסוד הכתב, במותב חסר או באמצעים טכנולוגיים, כאמור בסעיפים 7 עד 9 שלהלן –  

דיון על-יסוד הכתב

7.  

(א)  בית דין רשאי, לאחר שאפשר לצדדים להביע דעתם בעניין, לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים.

(ב) הורה בית דין על קיום דיון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע כי טענות מסוימות או ראיות מסוימות יוגשו על-ידי הצדדים בכתב, בתצהיר או בדרך אחרת שיקבע.

דיון במותב חסר

8.  

(א)  זומן מותב של בית דין לדיון ונעדר מן הדיון חבר מותב אחד שאינו יושב הראש, יתקיים הדיון לפני חברי המותב הנוכחים (להלן – מותב חסר), ובלבד שיושב ראש בית הדין, לאחר שאפשר לצדדים להביע דעתם בעניין, שוכנע כי הצורך בקיום הדיון לשם עשיית צדק עדיף מן הטעם בדחיית הדיון.

(ב) החלטה במותב חסר שנחלקו בו הדעות תתקבל על פי דעתו של יושב הראש.

(ג)  דיון שנערך במותב חסר יימשך ויסתיים באותו מותב, ובלבד שאין בכך משום עיוות דין, אלא אם כן סבר יושב ראש הוועדה כי השתתפותו של החבר שנעדר תועיל לדיון.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו על ועדה פסיכיאטרית מחוזית, ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער או על ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, הפועלת לפי סעיפים 24, 24א ו-28 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991[8]  (להלן בחוק זה – חוק טיפול בחולי נפש), בהתאמה (להלן בחוק זה – "ועדה פסיכיאטרית" ו-"ועדה מיוחדת"). 

דיון באמצעים טכנולוגיים

9.  

(א)  בית דין רשאי להורות, לאחר שאפשר לצדדים להביע דעתם בעניין, כי דיון יתקיים שלא בנוכחות עורר או מייצגו, הדיין, המשיב או כל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, כולם או חלקם, אלא בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיים שמאפשרים העברת קול וככל האפשר גם העברת תמונה, בזמן אמת (בסעיף זה – דיונים באמצעים טכנולוגיים); מצא בית הדין כי יש להורות על קיום דיון באופן מידי, רשאי הוא להורות כן ללא קבלת עמדות הצדדים.

(ב) לעניין בית הדין לעררים, יקראו את סעיף קטן (א) כך שחל עליו אם מצא בית הדין שיש לקיים דיון לפי תקנה 3 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי דין במצב חירום מיוחד בבית דין לעררים), התש"ף-2020[9]. 

(ג)  בבוא בית הדין להורות על קיום דיון באמצעים טכנולוגיים, ישקול, בין השאר, את עמדות הצדדים, את האפשרות המעשית לקיים את הדיון במתכונת זו בשים לב למגבלות הטכניות והמהותיות שכרוכות בה, את דחיפות הדיון ואופיו, וכן את טיבו של ההליך ואת ההגבלות הנובעות מתקופת החירום, ויורה על קיום דיון כאמור אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינם של הצדדים; היה אחד המשתתפים בדיון אדם עם מוגבלות, יורה בית הדין על קיום דיון באמצעים טכנולוגיים רק אם ניתן לקיימו באופן נגיש לצרכיו של האדם ובהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013[10] (להלן בחוק זה – תקנות הנגישות).

(ד) דיון באמצעים טכנולוגיים ייעשה באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה בצדדים, ויתקיים, ככל האפשר, בדרך שתבטיח כי העורר ומייצגו, הדיין, המשיב וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, ישמעו זה את זה וישמיעו את עמדתם, ואם אפשר גם יראו זה את זה, במהלך הדיון, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון (בסעיף זה – אמצעי טכנולוגי).

(ה)  היה העורר מיוצג, תתאפשר שיחה חסויה בינו לבין מייצגו בסמוך לפני הדיון באמצעים הטכנולוגיים, במהלכו ומיד לאחריו.

(ו)  אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 27 לחוק בתי דין מינהליים, לעניין ייצוג לפני בית הדין.

(ז) ראש בית הדין או יושב הראש, לפי העניין, מוסמך לקבוע הוראות לעניין האמצעי הטכנולוגי הנבחר לפי הוראות סעיף זה ולעניין אופן השימוש בו; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בית הדין או בדרך הרגילה בה נמסרות לקהל המתדיינים הודעות על-ידי בית הדין.

פרק ג': דיון באמצעים טכנולוגיים בבית הדין לביקורת משמורת, בוועדה פסיכיאטרית ובוועדה מיוחדת

דיון באמצעים טכנולוגיים בבית הדין לביקורת משמורת לפי חוק הכניסה לישראל

10.  

(א)  על אף האמור בסעיפים 13יד ו-13כ לחוק הכניסה לישראל, מצא בית דין לביקורת משמורת (בסעיף זה – בית הדין) כי לא ניתן לקיים דיון בנוכחות המוחזק במשמורת, יתקיים הדיון שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו באמצעות מכשירים טכנולוגיים שמאפשרים העברת קול וככל האפשר גם העברת תמונה, בזמן אמת (בסעיף זה – דיון באמצעים טכנולוגיים); האמור בסעיף קטן זה לעניין דיון באמצעים טכנולוגיים, יחול גם על דיון בעניינו של משוחרר בערובה.

(ב) בית הדין רשאי לאפשר קיום דיון שלא בנוכחות בא כוח המוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה, אלא בהשתתפות בא כוחם באמצעות מכשירים טכנולוגיים המאפשרים העברת קול וככל האפשר גם העברת תמונה, בזמן אמת, אם מצא כי אין אפשרות שיהיו נוכחים בדיון.

(ג)  במקרים המאפשרים זאת, יתקיים הדיון באמצעים הטכנולוגיים בנוכחות המוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה, והשימוש באמצעים הטכנולוגיים ייעשה לצורך השתתפותו של מייצג או אדם אחר שהשתתפותו נדרשת, באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה הנגרמת בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותם.

(ד) סירב המוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה להשתתף בדיון באמצעים טכנולוגיים, או שחלה עליו חובת בידוד מכוח צו בריאות העם ובשל כך אינו יכול להשתתף בדיון באמצעים טכנולוגיים, רשאי בית הדין לקיים את הדיון בהיעדרו; האמור בסעיף זה יחול, בשינויים המחויבים, גם אם הסירוב נבע מקיום דיון שלא בנוכחות בא כוחו של המוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה אלא בהשתתפותו באמצעים טכנולוגיים, כאמור בסעיף קטן (ב).

(ה)  דיון באמצעים טכנולוגיים ייעשה באופן שימזער, ככל האפשר, את הפגיעה במוחזק במשמורת או במשוחרר בערובה בשל כך שאינו נוכח בדיון, וייעשה בדרך המאפשרת ככל האפשר שהמוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה ומייצגו, הדיין, המשיב וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת, ישמעו זה את זה וישמיעו את עמדתם, ואם אפשר גם יראו זה את זה, במהלך הדיון, והכול בהתאם למכשיר הטכנולוגי שבאמצעותו יתקיים הדיון (בסעיף זה – אמצעי טכנולוגי); בית הדין לא יורה על קיום הדיון באמצעות מכשיר המאפשר העברת קול בלבד, אלא אם כן שוכנע כי לא ניתן לקיים את הדיון אלא באופן האמור.

(ו)  היה המוחזק במשמורת או המשוחרר בערובה מיוצג, תתאפשר שיחה חסויה בינו לבין מייצגו בסמוך לפני הדיון באמצעים הטכנולוגיים, במהלכו ומיד לאחריו.

(ז) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 27 לחוק בתי דין מינהליים וסעיף 13כ לחוק הכניסה לישראל לעניין ייצוג לפני בית הדין.

(ח)  ראש בתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל מוסמך לקבוע הוראות לעניין האמצעי הטכנולוגי הנבחר לפי הוראות סעיף זה ולעניין אופן השימוש בו; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בית הדין או בדרך הרגילה בה נמסרות לקהל המתדיינים הודעות על-ידי בית הדין.

דיון באמצעים טכנולוגיים בוועדה פסיכיאטרית או בוועדה מיוחדת

11.  

(א)  על אף האמור בסעיפים 26(ד) ו-28ב(א) לחוק טיפול בחולי נפש, ועדה פסיכיאטרית או ועדה מיוחדת (להלן בסעיף זה – הוועדה) רשאית להורות, לאחר שאפשרה לצדדים להביע דעתם בעניין, כי דיון יתקיים שלא בנוכחות החולה או בא כוחו, או שלא בנוכחות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, אלא בהשתתפותם באמצעות מכשירים טכנולוגיים שמאפשרים העברת קול וככל האפשר גם העברת תמונה, בזמן אמת (בסעיף זה – דיון באמצעים טכנולוגיים); קיום דיון באמצעים טכנולוגיים כאמור יתאפשר גם ביחס להשתתפותם של אנשים נוספים שהוועדה אפשרה את השתתפותם.  

(ב) בבוא הוועדה להורות על קיום דיון באמצעים טכנולוגיים, תשקול, בין השאר, את עמדות הצדדים, את האפשרות המעשית לקיום הדיון במתכונת זו בשים לב למגבלות הטכניות והמהותיות שכרוכות בה, את דחיפות הדיון ואופיו, לרבות הצורך בהצגת חומר לעיון הוועדה בלבד, ואת ההגבלות הנובעות מתקופת החירום, את הנזק שייגרם לצדדים אם לא יתקיים הדיון, וכן את הנזק שייגרם לצדדים אם יתקיים הדיון באופן האמור.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תורה הוועדה על קיום דיון באמצעים טכנולוגיים בהתקיים אחד משני אלה:

(1) נדרשה בדיקה גופנית של החולה, כאמור בסעיף 26(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

(2) היה אחד המשתתפים בהליך אדם עם מוגבלות ולא ניתן לקיים את הדיון באופן הנגיש לצרכיו של האדם ובהתאם לתקנות הנגישות.

(ד) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 26(א), 26(ג) ו-29א לעניין בדיקת החולה שעניינו הובא לפני הוועדה, לעניין השמעת טענות המשתתפים לפני הוועדה ולעניין ייצוג לפני הוועדה. 

(ה)  הוראות סעיף 10(ד) עד (ו) יחולו על דיון באמצעים טכנולוגיים לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ו)  ראש שירותי בריאות הנפש מוסמך לקבוע הוראות לעניין האמצעי הטכנולוגי הנבחר לפי הוראות סעיף זה ולעניין אופי השימוש בו; הוראות כאמור יפורסמו בדרך הרגילה בה נמסרות לקהל המתדיינים הודעות על-ידי הוועדה. 

פרק ד': הוראות שונות

המצאת הודעות ומסמכים במהלך תוקפה של ההודעה

12.  

דרישה שנקבעה בסדרי דין או בנוהג בדבר מסירת הודעה, הגשת כתב בי-דין או המצאתו וכיוצא באלה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, ואם מצא שיש בכך צורך לשם עשיית צדק, לנהוג כדרך שנוהגים בה בהליך אזרחי המתנהל לפני בית משפט; הודעה על דרך המסירה, ההגשה או ההמצאה תובא לידיעת הציבור על דרך פרסום באתר האינטרנט של בית הדין או בדרך הרגילה בה נמסרות לקהל המתדיינים הודעות על-ידי בית הדין.

תוקף

13.  

(א)  חוק זה יעמוד בתוקף שישה חודשים מיום הפרסום.

(ב) בשים לב למגבלות השונות בשל התפשטות נגיף הקורונה באותה עת ולאפשרות לשוב ולקיים דיונים כסדרם, שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וככל שזו טרם הוקמה באישור ועדה מוועדות הכנסת, רשאי לקצר את תוקפו של חוק זה או להאריכו, למשך של עד שישה חודשים, ביחס לכל בתי הדין או לכל הוועדות הרפואיות, או חלקם.

תיקון התוספות

14.  

שר המשפטים, בהתייעצות עם השר המוסמך, רשאי לתקן את התוספת הראשונה והשנייה.

אי תחולה

15.  

הוראות חוק זה לא יחולו על בית דין שנקבעו לגביו הוראות בתקנות שעת חירום שהותקנו עקב נגיף הקורונה החדש, ואין בהן כדי לגרוע מהנחיה או הוראה אחרת שניתנה ביחס לבית דין כאמור.   

ביטול תקנות שעת חירום

16.  

תקנות שעת חירום (דיון בבתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל בשל התפשטות נגיף הקורונה), התש"ף-2020[11] (להלן בחוק זה – תקנות שעת חירום (דיון בבתי הדין לפי חוק הכניסה לישראל)) – בטלות.

שמירת דינים

17.  

אין בחוק זה כדי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לבית דין מסוים.

                                               תוספת ראשונה

(סעיפים 3 ו-4)

1. ועדת ערר לפי סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות.

2. ועדת ערר לפי סעיף 26 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959[12] (להלן בחוק זה – חוק הנכים).

3. ועדת ערר לפי סעיף 5 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950[13].

4. ועדת עררים לפי סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957[14] (להלן בחוק זה – חוק נכי רדיפות הנאצים).

5. ועדה לפי סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954[15].

6. ועדת ערר לפי סעיף 12 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[16].

7. ועדת ערר לפי סעיף 56 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט-2018[17].

8. ועדת ערר לפי החוק להגברת האכיפה בדיני עבודה, התשע"ב-2011[18].

9. ועדת עררים לפי סעיף 7 חוק החשמל, התשי"ד-1954[19].

10.  ועדת ערר לפי סעיף 39 לחוק הטיס, התשע"א-2011[20].

11.  ועדת ערר לפי סעיף 13 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969[21];

12.  ועדת ערר לפי סעיף 3 לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008[22];

13.  הוועדה העליונה לעררים לפי סעיף 195(א) לתקנות התעבורה.

14.  ועדה לפי סעיף 9א לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943[23];

15.  ועדת ההשגות הפועלת לפי החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעניינה השגה על שומת מקרקעין שנערכה במסגרת עסקה עם רשות מקרקעי ישראל;

16.  ועדת ערר לפי סעיף 12ב לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה- 1995[24];

17.  ועדת ערר לפי סעיף 12א לחוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ"ה- 1995[25];

18.  ועדת ערר לפי סעיף 4ח לחוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000[26].

19.  ועדת ערר לפי סעיף 2 לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958[27].

20.  ועדת ערר לפי סעיף 9 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969[28].

תוספת שנייה

(סעיף 5(א))

1. ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים.

2. ועדה רפואית לפי סעיפים 6(א) ו-12א לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954.

3. ועדה רפואית לפי סעיף 8 ו-9 לחוק נכי רדיפות הנאצים.

4. ועדת ערר לפי סעיף 55א לפקודת התעבורה התשכ"א-1961[29].

5. ועדת אבחון לפי סעיף 5 לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית).

6. ועדה רפואית לעררים לפי תקנה 18 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוזי נכות), התש"ם-1979[30].