תוכן עניינים

תזכיר חוק. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 3

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון), התש"ף-2020. 3

תיקון סעיף 7 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק. 3

תיקון סעיף 54. 5

תיקון סעיף 58. 6

דברי הסבר. 6

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון), התש"ף-2020

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

כללי

החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011 (להלן – החוק), הציב מטרה שאפתנית לקידום ההגנה על הציבור מפני חשיפה לאסבסט, וכלל שורה של חובות להסרה יזומה של אסבסט בשימושים שונים, ובהם בתעשייה, במבני ציבור ובצה"ל. בסעיף 7 לחוק נקבעה חובה לגבי צה"ל להפסיק את השימוש הקיים בציוד ובכלי רכב שבשימושו בתוך 7 שנים מיום התחילה, קרי עד ליום 4.8.2018. בסעיף קטן 7(ב) נקבע חריג לגבי כלי רכב וציוד במעמד חירום, לגביהם חובת ההסרה אינה מתייחסת לתאריך מסוים, אלא בעת ביצוע טיפול תחזוקה.

בראשית שנת 2018 הודיע צה"ל למשרד להגנת הסביבה (להלן – המשרד) כי לא יעמוד בחובת ההסרה שנקבעה בחוק ובהמשך ביקש לתקן את החוק באופן שיינתן פרק זמן נוסף להסרת רכיבי אסבסט בכלי טיס. במהלך התקופה שלאחר פנייה זו התקיים שיח בין המשרד לבין צה"ל ומערכת הביטחון על מנת להביא לפתרון מעשי במצב שנוצר.

לאחר שהוברר כי כמות רכיבי האסבסט שטרם הוסרו בחיל האוויר היא ניכרת, ותיקון ההפרה באופן מיידי אינו מעשי ועלול לפגוע בכשירות המבצעית של חיל האוויר ולסכן את ביטחון המדינה, גובש התיקון המוצע לחוק, המאפשר דחייה משמעותית בלוחות הזמנים לצורך הסרת רכיבי האסבסט בכלי הטיס הפעילים בצה"ל. גורמים בכירים בצה"ל אישרו כי לוחות הזמנים המוצעים בתיקון המוצע הם הקצרים ביותר הניתנים לביצוע ללא פגיעה בכשירות המבצעית.

כמו כן, במהלך הדיונים התברר כי מוחזקים על ידי צה"ל כלי טיס רבים שאינם בשימוש כלל, וקיים חשש להימצאותם של רכיבי אסבסט בכלים אלה. במסגרת הבחינה המקצועית של כלים אלה נמצא כי הסיכון שעלול להיגרם לציבור מכלים אלה, בכפוף לדרישות אחזקה מתאימות, הוא נמוך ביותר. לפיכך מצאו גורמי המשרד כי ניתן לפטור את צה"ל מחובת ההסרה, בכפוף לעמידה בשורה של תנאים.

לאור כל האמור, גובש תזכיר החוק המוצע, אשר מבטיח הגנה מיטבית לציבור ולסביבה בנסיבות הקיימות ובאילוצים הביטחוניים. יובהר כי בגין הפרת הוראות סעיף 7 לחוק הטילה מנהלת רישוי אסבסט במשרד עיצום כספי על צה"ל במאי 2019.

עיקר 1 – הארכת משך התקופה להסרת אסבסט בכלי טיס

מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק באופן שיתווספו לו סעיפים קטנים (ג) עד (ו), כפי שיפורט להלן. מוצע לקבוע כי רכיבי האסבסט המותקנים בכלי טיס פעילים יוסרו עד ליום 31.12.2027. יצוין כי מרבית הרכיבים יוסרו עד ליום 31.12.2025, ובשנתיים שלאחר מכן יוסרו רכיבי אסבסט המותקנים במנועים בלבד. יובהר כי צה"ל יחויב לעמוד בתכנית התחזוקה המאושרת על ידי המנהל.

פסקה (2) המוצעת מבהירה כי ככל שיתגלו רכיבי אסבסט נוספים בעתיד, תחול על צה"ל החובה להסירם לאלתר ולא יאוחר מ- 90 יום לאחר שהתגלו, אלא אם כן העמידה בדרישה זו תגרום לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה. במקרה כזה, יוכל שר הביטחון, בהסכמת השר להגנת הסביבה, לתת ארכה להסרת הרכיבים.

פסקה (4) המוצעת עוסקת ברכיבי אסבסט "כלואים". מדובר ברכיבים שהסרתם עלולה לפגוע בכלי הטיס או מרכיביו ועל כן אינם נכללים בטיפולי תחזוקה כלל. לגבי רכיבים אלה מוצע לפטור אותם מחובת ההסרה. יובהר כי הפטור מותנה בכך שלגבי כל סוג רכיב מעין זה תינתן חוות דעתו של הגורם המוסמך בצה"ל לגבי התקיימות התנאים באופן שיניח את דעתו של המנהל. בפסקות (5) ו- (6) מוצע, לצורך הבטחת הבקרה הנדרשת על יישום התכנית, ולאור לקחי העבר, כי הגורם המוסמך בצה"ל ימסור דיווח רבעוני ודיווח שנתי לעניין עמידה בתכנית ההסרה. כמו כן מוצע להבהיר, בפסקה (7), את חובת צה"ל לקיים את הוראות המנהל במכלול ההיבטים הנדרשים.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע פטור מהחובה לבצע את עבודות הסרת האסבסט בכלי הטיס בידי קבלן אסבסט. יובהר כי במסגרת הפטור יוכלו העבודות להסרת רכיבי האסבסט להתבצע על-ידי אזרחים עובדי צה"ל וחיילים בשירות קבע, או בידי עובדי התעשייה האווירית, וזאת בראש ובראשונה בשל ההכרח כי טיפול בכלי הטיס יהיה בידי מכונאים בעלי מומחיות לכך. פטור זה אין משמעותו פטור מהחובה לקבל היתר עבודת אסבסט ולפעול על פי כלל הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. כמו כן, אין מדובר בפטור מהחובה לבצע את העבודה בפיקוחו של מפקח אסבסט פריך בעל רישיון, שאינו עובד צה"ל.

עיקר 2 – תיקון הסדרי עיצום כספי ועונשין

מוצע לתקן את סעיפים 54 ו- 58 לחוק, באופן שיבהיר כי הפרת הוראות החוק בנוסחו המתוקן מהווה עבירה ובסמכות מנהל רישוי אסבסט במשרד הסמכות להטיל עיצום כספי על הפרתן.

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין השפעה על קבוצות אוכלוסייה שהמחוקק ראה לנכון לייחדן בהוראות ייצוג הולם או לתת להן הגנה מיוחדת אחרת.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון), התש"ף-2020


תיקון סעיף 7 לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק	1.	בחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011[1], בסעיף 7, בסופו יבוא:
		"(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), צבא הגנה לישראל רשאי להמשיך שימוש קיים באסבסט המותקן בכלי טיס פעילים, במועדים ובתנאים המפורטים להלן:
			(1) עבודת ההסרה של רכיבי האסבסט מבוצעת על פי תכנית תחזוקה שהוגשה למנהל על ידי הגורם המוסמך, עד ליום תחילתו של תיקון החוק, ואשר אושרה על ידי המנהל;
			(2) רכיבי אסבסט שאינם מנויים בתכנית העבודה יוסרו מיד עם גילויים ולא יאוחר מ- 90 ימים מיום שהתגלו, ואולם שר הביטחון, בהסכמת השר להגנת הסביבה, רשאי להאריך את התקופה האמורה אם נוכח כי הסרת הרכיבים בתוך אותה תקופה עלולה להביא לפגיעה משמעותית בביטחון המדינה;
			(3) כלל רכיבי האסבסט בכלי הטיס, למעט רכיבים כאמור בפסקה (4), יוסרו במועד הראשון שבו מבוצע בהם טיפול תחזוקה ולא יאוחר ממועדים אלה:
				(א) רכיבים המצויים במנועים – עד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027);
				(ב) רכיבים שאינם מצויים במנועים – עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025);
			(4) צבא הגנה לישראל רשאי להמשיך שימוש קיים ברכיבי אסבסט המותקנים בכלי טיס, ובלבד שהמנהל שוכנע, על יסוד חוות דעתו של הגורם המוסמך, כי אותם רכיבים מצויים במכלול סגור ואינם מיועדים לתחזוקה, וכי הסרתם עלולה לפגוע במבנה כלי הטיס או מרכיביו.
			(5) הגורם המוסמך ידווח למנהל, אחת לרבעון (בסעיף זה – דוח רבעוני) ובתום כל שנה (בסעיף זה – דוח שנתי), על כל אלה:
				(א) בדוח רבעוני – ביצוע תכנית העבודה, שיעור יחסי של הרכיבים שהוסרו וכל חריגה או תקלה שהתגלו במהלך הרבעון;
				(ב) בדוח שנתי – מידת העמידה ביעדי תכנית העבודה בפירוט סוג הרכיבים וכמותם, וכן נתוני הרישום כאמור בסעיף קטן (ד)(3);
			(6) דוח שנתי ודוח רבעוני יוגשו למנהל במתכונת שהורה, בתוך חודש מתום הרבעון, או השנה, לפי העניין;
			(7) צבא הגנה לישראל יפעל לפי הוראות המנהל לעניין דיווח, ניטור, שילוט וסימון כל עוד רכיבי האסבסט מותקנים בכלי הטיס, ויבצע את עבודות ההסרה בהתאם להיתר עבודת אסבסט.
		(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), צבא הגנה לישראל רשאי להמשיך שימוש קיים ברכיבי אסבסט המותקנים בכלי טיס שהוצאו משירות פעיל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
			(1) כלי הטיס מאוחסנים באתר ייעודי מגודר הנושא שילוט אזהרה והגורם המוסמך מסר למנהל דיווח אודות מיקום כלי הטיס ואופן אחסנתם;
			(2) במקרה של הוצאת כלי טיס מהאתר הייעודי לכל מטרה שהיא או מסירתו לגורם אחר, יוסרו רכיבי האסבסט בהתאם להוראות סעיף זה, אלא אם כן ניתן אישור המנהל מראש ובכתב להימנע מהסרת הרכיבים;
			(3) מתבצע רישום מפורט אודות כמות כלי הטיס המאוחסנים כאמור בפסקה (1), לרבות כניסה והוצאה של כלי טיס מהאתר;
			(4) מתקיימות הוראות המנהל לעניין דיווח, ניטור, אחסנה, שילוט וסימון.
		(ה) על אף האמור בסעיף 14, צבא הגנה לישראל רשאי לבצע עבודת הסרה של רכיבים כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו- (ד) בידי עובדיו, או בידי עובדי התעשיה האווירית לישראל בע"מ (בסעיף זה - עובדי תע"א), אף אם אין בידו או בידי העובדים האמורים רישיון קבלן אסבסט, ובלבד שהעבודה תבוצע בפיקוחו של מפקח אסבסט פריך ולאחר שהמנהל שוכנע, לאחר התייעצות עם הוועדה המקצועית, כי מתקיים אחד מאלה:
			(1) שיעור שחרור הסיבים בביצוע העבודה נמוך מרמת החשיפה המותרת לפי דין לעובד בחומר, ובלבד שהוגשה לו לעניין זה חוות דעת של קצין הרפואה הראשי בצבא הגנה לישראל.
			(2) לשם ביצוע העבודה נדרשת מיומנות טכנית או מיומנות בתחום המכונאות שקיימת רק בידי עובדי צבא הגנה לישראל או עובדי תע"א שהם בעלי הכשרה ייעודית ומופקדים על תחזוקת כלי הטיס, ובלבד שהוגשה לו לעניין זה חוות דעת של קצין בדרגת אלוף משנה לפחות.
		(ו) בסעיף זה -
			"הגורם המוסמך" לעניין צבא הגנה לישראל - הגורם הבכיר המוסמך לעניין זה בצבא הגנה לישראל, שהוא קצין בדרגת אלוף לפחות;
			"יום תחילתו של תיקון החוק" – יום פרסומו של חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (תיקון), התש"ף-2020^{^[2]};
			"עובד" – המשרת בצבא הגנה לישראל או עובד בשירותו, למעט חייל בשירות חובה, כהגדרתו בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], תשמ"ה-1985^{^[3]};
			"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המסתיימת ביום האחרון של החודשים מרס, יוני, ספטמבר ודצמבר של כל שנה."
תיקון סעיף 54	2.	בסעיף 54(ב)(2) לחוק, אחרי "להסרתו ולהטמנתו" יבוא "אינו מקיים את התנאים להמשך שימוש קיים בכלי טיס".
תיקון סעיף 58	3.	בסעיף 58(ב)(2) לחוק, אחרי "להסרתו ולהטמנתו" יבוא "אינו מקיים את התנאים להמשך שימוש קיים בכלי טיס".

דברי הסבר

בסעיפים 5 ו- 6 לחוק נקבע כי בעלים של מתקן תעשייתי ושל מבנה ציבורי מקורה נדרשים למפות שימוש קיים באסבסט פריך במיתקנים ובמבנים ולהסיר את האסבסט בתוך 10 שנים מיום התחילה, קרי עד ליום 4.8.2021. בסעיף 7 לחוק נקבעה חובה לגבי צה"ל להפסיק את השימוש הקיים בציוד ובכלי רכב שבשימושו בתוך 7 שנים מיום התחילה, קרי עד ליום 4.8.2018. בסעיף קטן 7(ב) נקבע חריג לגבי כלי רכב וציוד במעמד חירום, לגביהם חובת ההסרה אינה מתייחסת לתאריך מסוים, אלא בעת ביצוע טיפול תחזוקה.

בנוסף, נמצא כי הסרת רכיבי האסבסט בכלי הטיס היא עבודה מכונאית המחייבת כשירות מקצועית ייחודית המצויה אך ורק בידי חיילי צה"ל או עובדי התעשייה האווירית, משיקולי בטיחות. לפיכך מוצע לכלול בתיקון המוצע גם הסדר פטור מחובת הרישוי לפי החוק, כפי שיפורט להלן.

לסעיף 1 מוצע לתקן את סעיף 7 לחוק באופן שיתווספו לו סעיפים קטנים (ג) עד (ו), כפי שיפורט להלן.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי רכיבי האסבסט המותקנים בכלי טיס פעילים יוסרו עד ליום 31.12.2027. יצוין כי מרבית הרכיבים יוסרו עד ליום 31.12.2025, ובשנתיים שלאחר מכן יוסרו רכיבי אסבסט המותקנים במנועים בלבד. על פי הנתונים שנמסרו למשרד, גובשה כאמור תכנית תחזוקה מפורטת הקובעת לוחות זמנים שיאפשרו הסרת רכיבי האסבסט במועדים שנקבעו בתיקון המוצע. פסקה (1) המוצעת מבהירה את חובת צה"ל לעמוד בתכנית התחזוקה המאושרת על ידי המנהל.

בפסקות (5) ו- (6) מוצע, לצורך הבטחת הבקרה הנדרשת על יישום התכנית, ולאור לקחי העבר, כי הגורם המוסמך בצה"ל ימסור דיווח רבעוני ודיווח שנתי לעניין עמידה בתכנית ההסרה. כמו כן מוצע להבהיר, בפסקה (7), את חובת צה"ל לקיים את הוראות המנהל במכלול ההיבטים הנדרשים.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע פטור מהחובה לבצע את עבודות הסרת האסבסט בכלי הטיס בידי קבלן אסבסט. החובה לבצע עבודות אסבסט באמצעות קבלן אסבסט בעל רישיון מתאים קבועה בסעיף 14 לחוק, אולם בסעיף 14(ב)(2) נקבע כי השר רשאי לפטור סוגי עבודות מחובה זו, בהתחשב בטיב העבודה, במורכבותה ובמידת הסיכון לציבור ולסביבה הכרוכה בביצועה. מכוחו של סעיף זה ניתן פטור לעבודות אסבסט מסוימות לצה"ל במסגרת תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים), התשע"א-2011. העבודות נשוא התיקון המוצע אינן פטורות מחובות רישוי לפי התקנות הקיימות.

יובהר כי במסגרת הפטור יוכלו העבודות להסרת רכיבי האסבסט להתבצע על-ידי אזרחים עובדי צה"ל וחיילים בשירות קבע, או בידי עובדי התעשייה האווירית, וזאת בראש ובראשונה בשל ההכרח כי טיפול בכלי הטיס יהיה בידי מכונאים בעלי מומחיות לכך. פטור זה אין משמעותו פטור מהחובה לקבל היתר עבודת אסבסט ולפעול על פי כלל הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים. כמו כן, אין מדובר בפטור מהחובה לבצע את העבודה בפיקוחו של מפקח אסבסט פריך בעל רישיון, שאינו עובד צה"ל.

לסעיף 2 נוכח התיקון המוצע לסעיף 7 לחוק, נדרש תיקון לנוסח סעיף 54 לחוק שעניינו קביעת עבירה על הפרת הוראות סעיף 7, באופן שיתאים את נוסח סעיף העבירה לנוסח הסעיף המהותי. יצוין כי סעיף 54(ב)(2) קובע כי הפרת הוראות הסעיף דינה מאסר שנה או קנס בסכום של כ- 220 אלף ₪ ליחיד וכפל הסכום לתאגיד.

לסעיף 3 נוכח התיקון המוצע לסעיף 7 לחוק, נדרש תיקון לנוסח סעיף 58 לחוק שעניינו קביעת הפרה על הפרת הוראות סעיף 7, באופן שיתאים את נוסח סעיף ההפרה לנוסח הסעיף המהותי. יצוין כי סעיף 58(ב)(2) מאפשר הטלת עיצום כספי בסכום של כ- 200 אלף ₪ על יחיד וכפל הסכום על תאגיד.