אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תוכן עניינים
טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(הוראת שעה), התש"ף-2019
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 32(א)(2) ו-(ב) ו-60 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[1], ולפי סעיפים 36א ו-112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[2] (להלן – חוק הביטוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||
|
1. |
בתקנה 3א לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-2008[3], במקום "יום ג' בטבת התשף (31 בדצמבר 2019)" יבוא "יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)". |
|
___ ב________ התש"ף
(___ ב________ 2019)
(חמ _____-3)
__________________
משה כחלון
שר האוצר
בהתאם להוראות סעיף 32(א)(2) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 ובהתאם להוראות סעיף 36א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, גופים מוסדיים רשאים לגבות מנכסי קופת הגמל או מנכסים העומדים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות בנכסים כאמור, כפי שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הוצאות ישירות).
ביום 28 בפברואר 2008 התקין שר האוצר את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס"ח-2008 (להלן – התקנות העיקריות), שבהן נקבע מהן ההוצאות שניתן לגבות מהעמיתים בנוסף לדמי הניהול.
בשנת 2014 נקבעה לראשונה בתקנות העיקריות, תקרה להיקף הוצאות מסוימות שאותן ניתן לגבות כאמור, על מנת להגביל את שיעורן (להלן – מגבלת ההוצאות). מגבלת ההוצאות נקבעה לגבי הוצאות הנובעות מהשקעה בקרנות השקעה, מנהלי תיקים, קרנות, קרנות מחקות, נכסים לא סחירים, לרבות מתן אשראי, ומתן משכנתא, בכפוף לתנאים שפורטו בתקנות. התקרה שנקבעה היא בשיעור של 0.25 אחוזים מסך כל השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי במועד הקבוע בתקנה 2(ב) לתקנות העיקריות, והיא נקבעה כהוראת שעה עד ליום 31 בדצמבר 2017, ושתוקפה הוארך לאחר מכן עד ליום 31 בדצמבר 2019, במסגרת תקנה 3א לתקנות העיקריות (להלן – הוראת השעה).
מאז שנת 2014, נבחן על ידי רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות) יישומה של מגבלת ההוצאות בקרב הגופים המוסדיים. בחינת היישום מעלה כי מחד, יש חשיבות לכך שהוגבלו סוגים מסוימים של הוצאות ישירות. מאידך, קיים חשש כי הטלת מגבלה שרירותית או לא מתאימה, מבחינת היקף וסוגי ההשקעות עליהן היא מוטלת תפגע מהותית בהרכב תיק הנכסים של העמיתים ובתשואה המושגת על כספי הפנסיה והחיסכון של הציבור.
על מנת לקבוע את האיזון הדרוש ולמנוע פגיעה מיותרת בציבור החוסכים, הרשות מייחסת חשיבות רבה לביצוע מחקר איכותי שיסייע לקידום מדיניותה[4]. בהתאם, החלה הרשות בבחינה מקיפה ורוחבית של כל סוגיית ההוצאות הישירות, לרבות בחינת סוגי ההוצאות שניתן לגבות כהוצאות ישירות, מגבלת ההוצאות שנקבעה במסגרת התקנות העיקריות כאמור, ותרומת ההשקעה באפיקים ובמכשירי ההשקעה בהם ניתן לגבות הוצאות ישירות, לתשואת החוסכים.
הבחינה אותה מבצעת הרשות טרם הסתיימה, אולם הממצאים הראשוניים אליהם הגיעה הרשות, מניבים את המסקנות הראשוניות הבאות:
א. התנהלות הגופים המוסדיים בכל הנוגע לשיעור ההוצאות הישירות המושתות על העמיתים, הינה על פניו התנהלות מבוקרת ואחראית. בפרט, לא ניכר דפוס פעולות של 'הסטה מכוונת' של כספי משקיעים לאפיקי השקעה אשר נושאים בהוצאות ישירות.
ב. מסתמן כי ההשקעה באפיקים הנושאים הוצאות ישירות אשר נכללות במגבלת ההוצאות, טומנת בחובה השפעה חיובית על תשואות המסלולים.
לאור כל האמור, ובשים לב לעובדה שהוראת השעה עתידה לפקוע בסוף שנת 2019, ולשיעור הניצול בפועל של הגופים המוסדיים את מגבלת ההוצאות הקבועה בתקנות העיקריות, מוצע להאריך את הוראת השעה בשנתיים נוספות באופן דומה להארכות שנעשו עד היום. זאת על מנת, לאפשר לרשות להשלים לעומקו את המחקר שנערך בנושא, תוך שיתוף מומחים מהארץ ומהעולם, לצד הבאה בחשבון של מגמות צופות פני עתיד כגון בחינת צפי התפתחות שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל. עם סיומו של המחקר כאמור תביא הרשות בפני שר האוצר ובפני ועדת הכספים של הכנסת, נוסח מוצע של תקנות אשר יישמו את מסקנות הליך הבחינה.