תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק אסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג אוויר, התש"ף- 2019

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

ביום  16בספטמבר 1987 מדינת ישראל חתמה על פרוטוקול מונטריאול בנוגע לחומרים הפוגעים בשכבת האוזון. מטרת הפרוטוקול היא לקבוע לוח זמנים להפסקה ולהפחתה בשימוש בקררים (גזים) מסוג - CFC's והלונים וכימיקלים אחרים הפוגעים באוזון. הפרוטוקול, שנכנס לתוקף ב-1989, חייב את הצדדים במדינות המפותחות, ביניהן, ישראל, להפחית את הייצור והצריכה של הלונים/ פראונים (CFC's).

בחודש אוקטובר 2016 במפגש בין הצדדים בעיר קיגאלי, אומץ תיקון לפרוטוקול מונטריאול. התיקון נועד לצמצם ייצור קררים (גזים) מסוג HFCs שהם גזי חממה המשמשים במערכות קירור ומיזוג אוויר.  במקום קררים אלו נדרשות המדינות המפותחות להשתמש במערכות המיזוג והקירור בקררים המשתייכים למשפחות ה- HFO , HC ו- CO2 (להלן : "הקררים החדשים").

כניסת התיקון לתוקף ביום 1.1.2019 מחייבת את המדינות המפותחות, לרבות ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs, לפי קריטריונים שנקבעו בפרוטוקול.

עם היתרונות של הוצאת גזי החממה הישנים משימוש, הפסקת ייצורם וחיוב המדינות המפותחות בשימוש בקררים חדשים, עולים גם סיכונים חדשים, שכן הקררים החדשים כוללים גזים דליקים, נפיצים ורעילים. לאור זאת, עליית המסוכנות במעבר למזגנים המבוססים על קררי HFO ו- HC מחייבת אסדרה ורישוי של מערך העוסקים בתחום באופן שיבטיח שתהליכי ההתקנה והאחזקה יבוצעו על ידי אנשי שירות מקצועיים שקיבלו הכשרה והסמכה מתאימה הן לעיסוק בקררים החדשים והן להתקנת המוצרים. מטרת הצעת חוק זאת היא לאסדר את העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר על מנת להבטיח את בטיחות הציבור, בטיחות העוסקים במקצוע ואת  איכות הסביבה.

הצורך באסדרת המקצוע עולה בקנה אחד עם המלצותיה של ועדת התקינה במכון התקנים אשר קבעה כי האיסור על שימוש בקררים דליקים במזגנים ביתיים לפי תקן 994 יוסר אך ורק אם ההתקנה והאחזקה של מזגנים ביתיים תבוצע על ידי בעל מקצוע שעבר הכשרה והסמכה מתאימה.

 

 

 

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

אין רלוונטיות

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

תקצוב בבסיס 0.5 מלש"ח.

 

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים:

תזכיר חוק אסדרת העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג אוויר, התש"ף - 2019

דברי הסבר

 

ביום  16בספטמבר 1987 חתמה מדינת ישראל על פרוטוקול מונטריאול בנוגע לחומרים הפוגעים בשכבת האוזון. מטרת הפרוטוקול היא לקבוע לוח זמנים להפסקה ולהפחתה בשימוש בקררים (גזים) מסוג - CFC's והלונים וכימיקלים אחרים הפוגעים באוזון. הפרוטוקול, שנכנס לתוקף ב-1989, חייב את הצדדים במדינות המפותחות, ביניהן, ישראל, להפחית את הייצור והצריכה של הלונים/ פראונים (CFC's).

בחודש אוקטובר 2016 במפגש בין הצדדים בעיר קיגאלי, אומץ תיקון לפרוטוקול מונטריאול. התיקון נועד לצמצם ייצור קררים (גזים) מסוג HFCs שהם גזי חממה המשמשים במערכות קירור ומיזוג אוויר.  במקום קררים אלו נדרשות המדינות המפותחות להשתמש במערכות המיזוג והקירור בקררים המשתייכים למשפחות ה- HFO , HC ו- CO2 (להלן : "הקררים החדשים").

כניסת התיקון לתוקף ביום 1.1.2019 מחייבת את המדינות המפותחות, לרבות ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs, לפי קריטריונים שנקבעו בפרוטוקול.

עם היתרונות של הוצאת גזי החממה הישנים משימוש, הפסקת ייצורם וחיוב המדינות המפותחות בשימוש בקררים חדשים, עולים גם סיכונים חדשים, שכן הקררים החדשים כוללים גזים דליקים, נפיצים ורעילים. לאור זאת, עליית המסוכנות במעבר למזגנים המבוססים על קררי HFO ו- HC מחייבת אסדרה ורישוי של מערך העוסקים בתחום באופן שיבטיח שתהליכי ההתקנה והאחזקה יבוצעו על ידי אנשי שירות מקצועיים שקיבלו הכשרה והסמכה מתאימה הן לעיסוק בקררים החדשים והן להתקנת המוצרים. מטרת הצעת חוק זאת היא לאסדר את העיסוק במקצועות הקירור ומיזוג האוויר על מנת להבטיח את בטיחות הציבור, בטיחות העוסקים במקצוע ואת  איכות הסביבה.

הצורך באסדרת המקצוע עולה בקנה אחד עם המלצותיה של ועדת התקינה במכון התקנים אשר קבעה כי האיסור על שימוש בקררים דליקים במזגנים ביתיים לפי תקן 994 יוסר אך ורק אם ההתקנה והאחזקה של מזגנים ביתיים תבוצע על ידי בעל מקצוע שעבר הכשרה והסמכה מתאימה.

 

סעיף 1 – מוצע להגדיר מטרות החוק, שהן: בטיחות האדם והציבור; בטיחות העוסקים במקצוע; ואיכות הסביבה. כפי שנכתב לעיל, המעבר לשימוש בקררים החדשים, מעבר ליתרונותיו הגדולים, מחייב אסדרה בשל העובדה כי הגזים שבהם ייעשה שימוש בקררים אלו, דליקים. התקנה של מערכות מיזוג אוויר נעשות לרוב בתוך מקומות הומי אדם ובתי מגורים ועל כן עולה הצורך להגן, ככל הניתן, על בטיחות האדם והציבור ועל בטיחות העוסקים במקצוע אשר עלולים להיפגע כתוצאה מהתקנה או אחזקה לא נכונה. לאור זאת, לא ניתן לאפשר לאדם שהוא לא בעל ההכשרה הראויה לבצע פעולות התקנה או אחזקה של מערכות קירור ומיזוג המכילות את הקררים חדשים.

      

סעיף 2 – הגדרות. הגדרת מערכות קירור ומיזוג אוויר השונות לפי הספק בקילו ואט וכן הגדרת "מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר" והגדרת המונח "עיסוק בתחום הקירור והמיזוג" ככולל התקנה, החזקה, בדיקה, שינוי של מערכות קירור ומיזוג אויר או ביצוע עבודה אחרת שנקבעה בתקנות שהותקנו לפי סעיף 26, בין שנעשו בתמורה ובין שלא בתמורה.

 

סעיף 3 – בהתאם למטרות החוק המוצע, מוצע לייחד את התואר "מורשה מערכות קירור ומיזוג" על מנת למנוע מאנשים שהם לא בעלי רישיון לפי החוק המוצע, להציג עצמם כמורשי מערכות קירור ומיזוג אוויר. כמו כן, האיסור יחול גם על מי שהוא בעל רישיון מ דרג מסוים אך הוא משתמש או מציג עצמו כבעל רישיון מ דרג אחר, כל זאת כדי למנוע הטעיה של  הציבור ושל מזמיני עבודות התקנה או אחזקה של מערכות קירור ומיזוג אוויר.  

 

סעיף 4 – מוצע למנות רשם למתן רישיונות מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר אשר סמכותו תהיה לנהל רישום של בעלי הרישיונות בפנקס וכן יוקנו לו סמכויות נוספות, כמוצע בחוק.      

 

סעיף 5 – מוצע לקבוע איסור עיסוק כמורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר  ללא קבלת רישיון מתאים ובהתאם לתנאי הרישיון; עוד מוצע לקבוע כי הרישיון יינתן לחמש שנים וניתן יהיה לחדשו לתקופה של חמש שנים נוספות, אם התנאים לקבלתו ממשיכים להתקיים. מטרת סעיף זה היא ביצוע בקרה על כך שבעל הרישיון ממשיך לעמוד בתנאים לקבלת הרישיון ובהוראות לשמירת הכשירות שייקבעו. עוד מוצע לקבוע שאם סבר הרשם שאין לחדש רישיון, יודיע לבעל הרישיון בכתב את נימוקיו לכך וייתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו לפני מתן החלטתו.  הצורך בסעיף קטן (ב) שבו מוצע שאם ניתן לראשונה רישיון במועד שאינו ה-1 בינואר של שנת מתן הרישיון, יהיה הרישיון בתוקף עד ה-31 בדצמבר של השנה החמישית למתן הרישיון, הוא על מנת להקל ולייעל את עבודתה של יחידת הרשם, כך שכל הרישיונות ייחודשו במועד אחד; 

 

סעיף 6 – מוצע לקבוע את דרגות הרישיונות שהרשם רשאי לתת. דרג הרישיונות יינתנו בהתאם להספק המערכת אותה יורשה להתקין בעל הרישיון ובהתאם לשימושה. על פי ההצעה יהיו שלושה דרגות רישיונות אשר יאפשרו הכשרה ייעודית מותאמת לפי העבודות שאותן יהיה רשאי בעל הרישיון לבצע.

רישיון מ דרג 1 יאפשר ביצוע עבודות התקנה ואחזקה במערכות קירור ומיזוג אוויר דרג 1 – שהן על פי המוצע בהגדרות  "מערכת קירור ומיזוג אוויר בהספק של עד 18 קילו ואט , למעט מקרר המיועד לשימוש ביתי ";

רישיון מ דרג 2 בנוסף על רשיון מ דרג 1, יאפשר ביצוע עבודות התקנה ואחזקה במערכות קירור ומיזוג אוויר ביתית דרג 2 - שהן על פי המוצע בהגדרות "מערכת קירור ומיזוג אוויר  בהספק של עד 70 קילו ואט ;

רישיון מ דרג 3 בנוסף על רשיון מ דרג 2, יאפשר ביצוע עבודות התקנה והחזקה במערכות קירור ומיזוג אוויר דרג 3 " – שהן על פי המוצע בהגדרות "מערכת קירור ומיזוג אוויר בהספק של  70 קילו ואט ומעלה ".

בנוסף, מוצע להקנות לשר סמכות להוסיף בצו דרגות  מערכות מיזוג וקירור אוויר נוספות

 

סעיף 7 – מוצע לקבוע תנאי כשירות לקבלת רישיון מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר. התנאים של גיל (מעל 18 שנה), תשלום אגרת הרישיון, תושבות או אזרחות והעדר הרשעה פלילית בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה המבקש אינו ראוי לעסוק במקצוע מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר, הם תנאים כלליים המקובלים בחקיקה הנוגעת לאסדרת עיסוק. בנוסף מוצע לקבוע תנאי מהותי שעניינו עמידה בהכשרה מתאימה, שהיקפה ו דרג תה ייקבעו בתקנות בהתאם למוצע בסעיף 8.

 

סעיף 8 – מוצע לקבוע כי השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה,יתקין תקנות באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שיכללו הוראות  לעניין דרישות הכשרה והשתלמויות ביחס לכל דרגת רישיון המנוי בסעיף 6, וכן בחינות לקבלת תעודת הכשרה, ורשאי השר לקבוע את ההיקף הנדרש של שעות ההכשרה ואת תוכניהן ו דרג תן.

היקף ההכשרה וההשתלמויות ייקבעו בהתאם ל דרג הרישיון. ככל ש דרג הרישיון גבוה יותר כך היקף ההכשרה יהיה גדול יותר ותוכנה יהיה מותאם לעבודות שבעל הרישיון יורשה לבצע. כמו כן, השר רשאי לקבוע דרישות להכשרה או לביצוע בחינות בהתאם לבעלי מקצועות, בעלי ניסיון או בעלי הכשרות מסויימות וזאת כדי להתאים ככל האפשר את דרישות ההכשרה לרקע של מבקש הרישיון.

כמו כן, מוצע לקבוע כי השר רשאי לכלול בתקנות שייקבעו גם הוראות בדבר תנאים לזכאות להשתתף בתכניות הכשרה שייקבעו לפי סעיף קטן (א), לרבות עמידה בבחינות לשם קבלה לתכניות ההכשרה וניסיון תעסוקתי או מעשי מתאים.   

 

סעיף 9 –מוצע לקבוע כי הרשם רשאי, בהתייעצות עם נציג המשרד להגנת הסביבה, להורות לבעל רישיון מורשה  מערכות קירור ומיזוג אוויר לעבור השתלמות מקצועית במוסד לימודים מוכר ועמידה בבחינה כתנאי לעמידה בחובת ההשתלמות. כן מוצע לקבוע כי השתתפות בהשתלמויות ועמידה בדרישותיהן כאמור תהיה תנאי ברישיון מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר וכן תנאי לחידושו. 

תחום מערכות קירור ומיזוג האוויר נתון לשינויים והתפתחויות זאת בשל התפתחות טכנולוגית, שינויים באמנות בינלאומיות בנושאי הגנת הסביבה, שינויי מדיניות שינויים בתקינה או בחקיקה. לפיכך, על מנת שמורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר יהיה מעודכן בשינויים בתחום, מוצע לחייב אותו לעבור השתלמויות מקצועיות.  

 

סעיף 10 – בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי הרשם רשאי, בהתקיים העילות המפורטות בסעיף (א), לסרב לחדש רישיון, להתנות את חידושו, לבטלו, להגבילו או להתלותו. טרם נקיטת אמצעים לפי העילות שבסעיפים קטנים (6) ו-(7) , יתייעץ הרשם עם וועדת המשנה שתמונה על ידי המועצה, לפי סעיף 20 וזאת כיוון שמדובר בעילות שמצריכות שיקול דעת מקצועי ומומחיות בתחום.  

הרשם יפעל בהתאם לכללי המשפט המינהלי, והחלטות לפי סעיף זה יינתנו לאחר מתן זכות טיעון לבעל הרישיון.

בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי אם הוגש כנגד בעל רישיון מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר כתב אישום שעלול להביא לאבדן כשירותו, יוכל הרשם, בהתייעצות עם וועדת המשנה שתמונה על ידי המועצה, להתלות את רישיונו עד לסיום ההליכים נגדו.

בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע כי אם קיים צורך דחוף להתלות או להגביל את רישיונו של מורשה מערכות מיזוג אוויר לשם הגנה מיידית על בטיחות הציבור או הסביבה, רשאי הרשם, בהתייעצות עם וועדת המשנה שתמונה על ידי המועצה, להתלות או להגביל את הרישיון לאלתר לתקופה שלא תעלה על 30 יום. סמכות זו מוקנית במקרים שבהם אי נקיטת אמצעי מיידי כלפי בעל הרישיון עלולה לגרום לנזק חמור לבטיחות הציבור או לסביבה. עם זאת, על הרשם לתת למורשה , בהקדם האפשרי, לאחר ההתליה או ההגבלה הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב.

סעיף קטן (ד) מבהיר כי במקרים שבהם מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר יכול לתקן את הנסיבות המהווה עילה לנקיטת אמצעים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם, בהתייעצות עם וועדת המשנה, להורות לבעל הרישיון לתקן את הליקוי טרם נקיטת האמצעים כלפיו.

בסעיף קטן (ה) מוצע לקבוע כי  אם בוטל הרישיון בשל עילה מהותית, כמפורט באותו סעיף קטן, יוכל האדם שרישיונו בוטל להגיש בקשה חדשה לרישיון מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר רק לאחר פרק הזמן אותו יקבע הרשם, זאת לאחר התייעצות עם וועדת המשנה ובהתאם לנסיבות המקרה.  תקופה זו נועדה לבטא  את מידת החומרה שבמעשיו של בעל הרישיון שהיוו עילה  לביטול הרישיון.

סעיף 11 – הסעיף מבהיר  כי רישיון מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר הוא אישי ולא ניתן להעבירו. סעיף זה בא למנוע תופעות פסולות שקורות בתחומי אסדרת עיסוק אחרים, שבהן בעלי רישיונות מוכרים מעבירים לשימוש אחרים את רישיונותיהם, בדרך כלל, עבור תמורה כספית. הוראה זו משלימה את האסדרה המוצעת שלפיה עיסוק בתחום מערכות קירור ומיזוג אוויר יבוצע רק בידי בעל רישיון מתאים שעבר הכשרה.

 

סעיף 12 - מוצע לקבוע כי רישום מורשי מערכות קירור ומיזוג אוויר ינוהל בפנקס שינהל הרשם ויפורסם באתר האינטרנט של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בפנקס יירשמו פרטיו המזהים של כל בעל רישיון, דרג הרישיון שבידו,,תקופת תוקפו וכן יצוין אם בוטל או הותלה.

 

סעיף 13– בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע כי השר ימנה מועצה לעניין תחום מערכות הקירור ומיזוג האוויר. הרכב המועצה יכלול נציגים של משרדי ממשלה שיש להם ידע או מומחיות בתחום זה וכן יכלול שני חברים העוסקים בתחום מערכות קירור ומיזוג.  

בסעיף קטן (ב) מוגדרים תפקידי המועצה. המועצה תייעץ לשר בכל עניין הנוגע לסמכויותיו של בעל הרישיון בהתאם ל דרגי הרישיונות המפורטים בסעיף 6 וכן תסייע לרשם בהפעלת סמכויותיו בהתאם לסעיפים 10(א)(6), 10(א)(7), 10(ב), 10(ג), 10(ד), 10(ה).   

 

סעיפים 13(ג)-18 נוגעים לדרכי מינוי, תקופת כהונה, מינוי ממלאי מקום וניגוד עניינים של חברי המועצה.

סעיף 19 - מוצע לקבוע את סדרי העבודה של המועצה, לרבות את סמכותה של המועצה להיעזר ביועצים ובמומחים שיש בהם כדי לסייע לגיבוש עמדתה וכן את סמכותו של יו"ר המועצה להתייעץ עם מומחים במקום להיוועץ עם המועצה.

 

סעיף 20  - מוצע לקבוע סמכות למועצה למנות ועדות משנה ולאצול להן מסמכויותיה.

סעיף 21 – מוצע להסמיך מפקחים מבין עובדי המשרד, העומדים בתנאים המפורטים בסעיף, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף 22  לחוק לשם ביצוע פיקוח על הוראות החוק.

סעיף 22 -  מוצע כי לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה למפקחים יהיו נתונות סמכויות פיקוח שנועדו לאפשר למפקח לפקח על ביצוע הוראות לפי חוק זה גם כאשר אין חשד שבוצעה עבירה.

סעיף 23 - מוצע לקבוע שני מדרגים של ענישה לעבירות פליליות לפי החוק המוצע, בהתאם לחומרת העבירות שיפורטו להלן.

לגבי העבירות במדרג הענישה הגבוה מוצע, בסעיף קטן (א) לקבוע עונש מאסר מרבי של 18 חודשים או קנס מרבי כאמור בסעיף61 (א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. במדרג זה, מוצע לכלול את העבירות על עיסוק במערכות קירור ומיזוג ללא רישיון מתאים וכן עבירה על הוראת סעיף 11 – איסור העברת הרישיון. עבירות אלו חמורות, שכן הפרת הוראות אלו, שומטת את התכלית שעומדת בבסיס האסדרה. 

לגבי העבירות במדרג הענישה הנמוך יותר, מוצע לקבוע עונש מאסר מרבי של שישה חודשים או קנס מרבי כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. בתוך מדרג זה מוצע לכלול עבירות התחזות והטעיה וכן הפרת חובות שנקבעו בחוק לפי סעיף 10.  סעיף 10 מקנה סמכות לשר לקבוע בתקנות חובות מהותיות שיחולו על מורשה מערכות קירור ומיזוג אוויר לצורך הבטחת פעילותו בהתאם למטרות החוק.

בסעיף קטן (ג)  מוצע לקבוע ענישה מחמירה יותר על מי  שעובר עבירה מהמדרג הגבוה או עבירה לפי סעיף ב(3)  באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהן נגרמה או עלולה להיגרם פגיעה ממשית לבטיחות האדם או הציבור או הסביבה.

בסעיף קטן (ד) מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל קנה נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

 

סעיף 24- מוצע להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע עבירות על החוק המוצע בידי התאגיד או בידי עובדי התאגיד ולקבוע חזקה, הניתנת לסתירה, של הפרת חובת הפיקוח במקרה של ביצוע עבירה לפי החוק המוצע.

 

סעיף 25 –הסעיף מקנה לשר סמכות להתקין תקנות הקובעות אגרות לעניין חוק זה, לרבות גובה האגרות, דרך תשלןמן ודרך עדכונן.

 

סעיף 26 – הסעיף מקנה לשר סמכות להתקין תקנות שבהן ייכללו הוראות שונות הנוגעות לאופן ביצוע עבודות בתחום הקירור ומיזוג האוויר והעיסוק עם קררים (גזים) דליקים, הכוללים אמצעים ופעולות שעל מורשה הבטיחות לנקוט בטרם ביצוע העבודות, , החובה למסור למזמין העבודה מידע על ביצוע העבודה ואופן תיעוד פעולות המורשה. תקנות אלו נדרשות על מנת להבטיח כי הפעולות שאותן יבצע מורשה מערכות קירור ומיזוג.

סעיף 27 –קובע את זכות הערעור של הנפגע מהחלטת הרשם.

סעיף 28 – קובע את הוראת מעבר לעניין בעלי רישיון חשמלאי-שירות במערכות קירור ומיזוג אויר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אסדרת מערך מקצוע – מורשה לביצוע עבודות במערכות קירור ומיזוג אוויר

 

 

 

אוקטובר 2019

תוכן עניינים

 

 

מבוא

1. רקע

1.1.  במסגרת תיקון קיגאלי[3] (14/10/16) לפרוטוקול מונטריאול [4] שעסק בהפחתת השימוש בגזי חממה, התחייבו המדינות המפותחות ובהן ישראל להפסיק לחלוטין את השימוש בקררים[5] ממשפחת ה- HCFC ולהפחית את השימוש בקררים ממשפחת ה- HFC[6]. במקום קררים אלו נדרשות המדינות המפותחות להשתמש במערכות המיזוג והקירור בקררים שהשפעתם על ההתחממות הגלובלית הינה נמוכה – בדגש על קררים המשתייכים לשפחות ה- HFO , HC ו- CO₂[7].

 

1.2.  עקרונות תיקון קיגאלי (כפי שנתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה) הינם כדלקמן:

+  חישוב צריכת הבסיס -צריכת הבסיס (במונחי טון שווה ערך פד"ח), מוגדרת כממוצע צריכת גזי קירור מסוג HFCs בין השנים 2011-2013 ובתוספת 15% מצריכת גזי קירור מסוג HCFCs בשנת הבסיס של פרוטוקול מונטריאול (שנת 1989). תוספת זאת היא מאחר וגזים אלו עדיין קיימים בשוק ונמצאים בתהליך של Phase-out במסגרת הפרוטוקול.

+ מקורות הצריכה – צריכה לפי תיקון קיגאלי מוגדרת כייצור בתוספת הייבוא ובניכוי הייצוא. מאחר ובמדינה אין ייצור גזי קירור, כל הצריכה מקורה בייבוא.

+ מקורות הנתונים- לצורך חישוב צריכת הבסיס, נתוני הייבוא מתקבלים ממשרד הכלכלה לכל שנה. הנתונים מתייחסים ליבוא הקררים בבלונים ואינם מתייחסים ליבוא מערכות המכילות קררים.

+ צריכת הבסיס- צריכת הבסיס שחושבה עומדת על כ-6.54 מיליון טון שווה ערך פד"ח.

+ הפחתה לפי תיקון קיגאלי-  במדרגת ההפחתה הראשונה (מדרגת ההפחתה של שנת 2019). נדרש להפחית כ-10% מצריכת הבסיס – קרי, כ-654 אלף טון שווה ערך פד"ח. תוואי הפחתה הינו כדלקמן:

 

1.3.  המשמעות של תיקון קיגאלי מבחינת המשק הישראלי, הינה כי החל מ-2019 יחולו במקביל שני תהליכים עיקריים:

+  מרבית יצרני המזגנים בהספק נמוך ובינוני (שיכונו להלן "מזגנים ביתיים" ו-"VRF" בהתאמה) המיובאים לישראל צפויים להפסיק להשתמש בקררים ממשפחת HFC (בעיקר R410A) ולהציע במקומם מזגנים המבוססים על קררים ממשפחת HFO (בעיקר על הקרר R32). לפי הערכות של גורמי הענף, תהליך זה צפוי להתחיל באופן משמעותי כבר ב-2020 [8]  אך מימושו בישראל מותנה באסדרת המקצוע כפי שתפורט להלן.  

+  משרד הכלכלה צפוי לבטל לחלוטין את היבוא של קררי HCFC ולהטיל מכסות על יבוא לישראל של קררי HFC. המשמעות של שינוי זה הינה כי פעילות האחזקה הכרוכה במילוי קררים אלו במזגנים ישנים תוגבל. בכוונת משרד הכלכלה להתחיל בהטלת מכסות אלו בכפוף למימוש אסדרת המקצוע כפי שתפורט להלן.

יצוין, כי בשל כדאיות כלכלית נמוכה בהסבת מזגנים לשימוש בקררים החדשים (ראה להלן) צפוי כי הגבלות היבוא יתרמו לגריטה מוקדמת של מזגנים המשתמשים בקררים ישנים ויאיצו את תהליכי המעבר למזגנים המשתמשים בקררים החדשים.

+ מכיוון שבשנים האחרונות יובאו לישראל בממוצע כ- 650 אלף מזגנים ביתיים בשנה[9], צפוי כי שילוב התהליכים לעיל (הגידול הטבעי במספר המערכות שירכשו + החלפת מערכות בגין מחסור בקררים הישנים) יגרום לכך שבשנים הקרובות ייובאו לישראל כ-700-750 אלף מזגנים מדי שנה המכילים את קררי ה- HFO החדשים – שהם כאמור גזים דליקים.

1.4. בעיה העיקרית הנובעת מתהליכים אלו הינה כי הינה כי יבוא והתקנה של המזגנים החדשים עומדת בניגוד לתקן הישראלי למזגנים ביתיים (תקן 994) אשר כיום אינו מאפשר שימוש בקררים דליקים במזגנים ביתיים.

1.5.  לאור הגדלת המסוכנות הנובעת משימוש בקררים החדשים והמגבלות שמטיל התקן, מעוניין האגף לאסדרת עיסוקים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לאסדר את  העיסוק בתחום התקנה ואחזקה של מערכות קירור ומיזוג (להלן – "קו"מ") – בהתאם למקובל בעולם ומאפייני הענף בישראל, באופן שיביא לשיפור המקצועיות בהתקנה ואחזקה של מערכות אלו, לרבות הליך של הערכת השפעת הרגולציה.

2. הגדרת עמדה מקצועית בהתאם למתודולוגיה של אסדרת עיסוק, להלן:

2.1.  הגדרת הבעיה

2.2.  אפיון המצב הקיים - ניתוח המאפיינים הנוכחיים של שוק המיזוג והקירור בישראל

2.3.  ביצוע סקירה בינלאומית של שיטת האסדרה של מתן שירות בתחום המיזוג והקירור במדינות מערביות

2.4.  ניהול סיכונים - ניתוח המסוכנות של שימוש בקררים החדשים לפי מאפייני שימוש

2.5.  הגדרת עקרונות האסדרה – דרגות רישוי, ייחוד פעולות ומערך ההכשרה

2.6.  שלבי התארגנות במשק לקראת האסדרה

2.7.  קביעת מנגנון אכיפה

2.8.  ניתוח השפעות צפויות של האסדרה על המשק.

3. מקורות ושיח עם בעלי עניין

3.1.  מיפוי המצב הקיים במשק הקירור והמיזוג בישראל

שלב זה בוצע בעיקר באמצעות פגישות עם הגורמים הבאים :

+  נציגי היבואנים העיקריים בענף – אלקטרה מוצרי צריכה, טורנדו ותדיראן.

+  נציגי חברות אחזקה – אלקטרה ישראל ומשב. 

+  יובל בריק - יו"ר התאחדות קבלני המיזוג

+  גדי קורץ ויוסי שרביט - האגף להכשרה מקצועית

+  מאיה שרפמן וקוסטה קוצ'מנדי – יועצי המגמה במה"ט

בנוסף לפגישות קיבלנו מגורמים אלו מסמכים שונים בהם השתמשנו בעבודתנו.

3.2.  ניתוח מאפייני השינויים במשק לאור תיקון קיגאלי

שלב זה בוצע בהסתמך על סקירת ספרות ועל סמך פגישות עם הגורמים הבאים:

+  רוני כהן-גינת – המשרד להגנת הסביבה

+  יו"ר ו"ט 994 - אברהם בכר

+  אגף בטיחות אש וחקירות ברשות הארצית לכבאות והצלה – חיים תמם, אשי אביזמר, עו"ד אילן זמלר

+  זאב ברל – מינהל תעשיות במשרד הכלכלה

+  איציק יונסי – אגף שימור אנרגיה במשרד האנרגיה

3.3.  ניתוח הרגולציה בנושא קירור ומיזוג בחו"ל

במסגרת שלב זה בוצעה סקירה בינלאומית בעזרת אנשי קשר מהאיחוד האירופאי (עימם יצרנו קשר באמצעות המשרד להגנת הסביבה)[10], מהנדסי מיזוג מחו"ל[11], שיחות עם איגודי המקצוע בארה"ב (פנסילבניה) ואוסטרליה, מסמכים שנתקבלו מהמשרד להגנת הסביבה, התקן הבינלאומי החדש ומקורות מקוונים.

הסקירה התמקדה כאמור במדינות ה-EU, ארה"ב ואוסטרליה ועסקה בנושאים הבאים:

+ סקירת הרגולציה המקובלת לטיפול בקררים.

+ סקירת הרגולציה המקובלת לגבי רישוי והסמכה של טכנאי קירור לרבות הסמכות והאחריות המוטלת על הטכנאים.

+ סקירת מערך ההכשרה של טכנאי קירור  לפי רמות.

3.4.  גיבוש עקרונות האסדרה המוצעת

גיבוש עקרונות האסדרה התבסס על מנגנון של ניהול הסיכונים במקצועות הקירור והמיזוג, היינו, מתי פוגשים לראשונה בסיכון ומהו ההסתברות לסיכון ומנקודה זו לייצר מנגנון בטיחות בדמות מיומנויות שיקבעו בחקיקה. על בסיס זה הוגדרו:

+  רמות האסדרה

+  ניתוח ומיפוי העיסוקים המותרים לכל רמת אסדרה

+  מיפוי מאפייני ההכשרה הנדרשת לקבלת ההסמכה לפי רמות

+  הגדרת הכללים למעבר מרמה לרמה.

+  הגדרת כללים לחידוש הרישיון.

+  הגדרת כללים לאסדרת מערך ההסמכה לציבור המתקינים הנוכחי.

עקרונות האסדרה גובשו על סמך שילוב של מקורות:

+ ממצאי הסקירה הבינלאומית והפרקטיקות הנהוגות במדינות נבחרות (בעיקר אוסטרליה, קפריסין, גרמניה ואוסטריה)

+ התייעצות על בעלי עניין – לרבות נציגי היבואנים הגדולים (אלקטרה מוצרי צריכה, תדיראן וטורנדו), נציגי חברות ההתקנה העיקריות של מערכות מסחריות (אלקטרה ישראל ומשב), התאחדות קבלני הקירור והמיזוג וכו'.

+ התייעצות עם גורמים מקצועיים – נציגי האגף להכשרה מקצועית (יוסי שרביט, גדי קורץ) חנן בראלי – מהנדס קירור ומיזוג, חנוך שווייצר – מהנדס מיזוג, דוד תורן – מפתח תכניות לימוד בתחום המזגנים הגדולים, אברהם בכר - יו"ר ו"ט 994, קוסטה קוצ'יומנדי – רכז פיתוח תכניות להנדסאי מיזוג וקירור, אדריכל שמעון אסבן ועוד.

+ התייעצות עם רגולטורים ממשרדי ממשלה שונים, לרבות משרד הכלכלה, משרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתית, הרשות להגנת הצרכן – כפי שפורטו לעיל.  

3.5.  ניתוח משמעויות של האסדרה המוצעת

כשלב מסכם של העבודה בוצע ניתוח של משמעויות האסדרה על המשק ב-3 מישורים:

+  המלצות לגבי מערך האסדרה המשלימה הנדרשת (מעבר לאסדרת המקצוע) שתאפשר הפחתת הסיכונים הגלומים במעבר לקררים החדשים

+  המלצות לגבי שיטת הבקרה והאכיפה הנדרשת בכדי להבטיח כי אסדרת המקצוע אכן תיושם ותופעל בשטח.

+   ניתוח המשמעות הכלכלית של אסדרת המקצוע על יוקר המחיה בישראל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

4. מילון מושגים

במהלך העבודה נעשה שימוש במושגים הבאים:

 

 

פרק א' - הגדרת הבעיה

1. כללי

במסגרת חוק יסוד חופש העיסוק נקבע כי "כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד" וכי "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו."

בהתאם לעקרונות חוק זה, נקבע כי ה"תכלית הראויה" העיקרית המאפשרת הגבלת העיסוק, הינה במקרים בהם קיים סיכון לציבור - דהיינו, בעיסוקים בהם נדרשת רמה גבוהה של ידע ומקצועיות בכדי למנוע / להפחית את המסוכנות לציבור.

בתחום הקירור והמיזוג צפוי שינוי מהותי בעקבות תיקון קיגאלי במסגרתו יחול מעבר מקררים שאינם דליקים (בעיקר ממשפחת ה-HFC ) לקררים דליקים ברמות שונות (בעיקר ממשפחות ה- HFO וה- HC). ברור, כי עצם מעבר זה כרוך בהגברת המסוכנות לציבור - כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקן 994 אשר אסר קטגורית שימוש בקררים דליקים במזגנים ביתיים.

בפרק זה יבוצע ניתוח מפורט של מאפייני הבעייה בשימוש בקררים הדליקים החדשים לפי מאפיינים טכנולוגיים ושימושים ותרומה אפשרית של האסדרה להפחתת המסוכנות

2. השימוש בקררים – מערכות מיזוג אוויר

2.1 מזגנים בהספק נמוך

"מזגנים ביתיים" בהספק של עד 18 KW הכפופים להנחיות בתקן 994.

מזגנים אלו מהווים הנתח העיקרי של המזגנים הנמכרים בישראל. ברוב המקרים מדובר על מערכות "מזגנים מפוצלים" המגיעות מהיבואנים כמערכות סגורות (בד"כ 2 "קופסאות" – מעבה + מאייד[17]). במסגרת ההתקנה של המזגנים, תפקיד האיש שירות הינו לבצע חיבור של הצנרת בין המעבה למאייד/ים וחיבור למערכת החשמל.

בישראל אין יצור מקומי של מזגנים אלו - כל המזגנים בקטגוריה זו מגיעים מהיצרנים בחו"ל כשהם מלאים בקרר שקבע היצרן – כלומר, ליבואן הישראלי אין השפעה על הקרר המותקן במערכת.

כיום מרבית המזגנים הביתיים בישראל מכילים את הקרר R-410A (קרר לא דליק ממשפחת ה-HFC) שהשימוש בו מוגבל במסגרת תיקון קיגאלי. לפי הנתונים שאספנו[18], מרבית היצרנים של מזגנים ביתיים מתכוונים להשתמש במזגנים הביתיים העתידיים בקרר R-32 שהוא קרר דליק.

כמות הקרר במזגן תלויה בהספק – לפי נתוני היבואנים, במזגנים ביתיים כמות הקרר עשויה להגיע עד 5 ק"ג[19]

מכיוון שכל מזגן מכויל לפעול אך ורק עם הקרר שסופק ע"י היצרן, בפועל אין אפשרות להחלפת סוג הקרר במזגן – כך למשל, בזמן תיקון תקלת גז במזגן, איש השירות ידרש למלא מחדש את המזגן אך ורק בקרר המקורי של היצרן. לפי הפגישות עם היבואנים, הסבת מערכת מיזוג מקרר אחד לקרר אחר דורשת תהליך הסבה שעשוי להיות יקר יחסית ולכן איננו כדאי.

המשמעות הינה כי בפועל כל המזגנים הנוכחיים הפועלים בישראל ימשיכו לעבוד עם הקררים הישנים ואילו מזגנים חדשים יעבדו עם הקררים החדשים שיעמדו בהוראות תיקון קיגאלי [20].

2.2 מערכות VRF (להלן – "VRF")

מערכות מיזוג בהספק בינוני (18-70 KW) אשר מבוססות על יח' חיצוניות (מעבה/ים) ופנימיות (מאיידים) המגיעות אף הן מהיבואנים כ"קופסאות". עם זאת, מערכות אלו מורכבות יותר להתקנה כיוון שמערך הצנרת ולוחות פיקוד ובקרה מורכבים יותר.

בישראל אין יצור מקומי של מזגנים אלו - כל המזגנים בקטגוריה זו מגיעים מהיצרנים בחו"ל כשהם מלאים בקרר שקבע היצרן – כלומר, ליבואן הישראלי אין השפעה על הקרר המותקן במערכת.

לפי הנתונים שאספנו[21], מרבית היצרנים של מזגנים ביתיים מתכוונים להשתמש במזגנים הביתיים העתידיים בקרר R-32 שהוא קרר דליק.

במערכות ה-VRF כמות הקרר עשויה להגיע עד 20 ק"ג.

2.3 מערכות מיזוג מסחריות ותעשייתיות

מערכות בהספק גבוה המיועדות למיזוג חללים גדולים (קניונים, מרכולים, מרכזי תחבורה וכו'). מרבית מערכות אלו מבוססות על טכנולוגיה של צ'ילרים – כפי שיפורט להלן.

צ'ילר היא מערכת קירור ושליטה בתנאי אקלים (מיזוג אוויר) אשר מבוססת על הולכה והזרמה של מים דרך מערכת צינורות בשונה ממזגנים רגילים אשר מבוססים על שימוש בקרר עצמו - במרכז מערכת הצ'ילר ישנו מיכל גדול אשר בתוכו מותקנים צינורות המוליכים קרר. הגז עצמו אינו בא במגע ישיר עם המים. המים שהוזרמו למיכל דרך המערכת באמצעות מדחס ייחודי שעובד בשיטה צנטריפוגלית, מתקררים במגע עם הצינורות שבתוך המיכל, ומשם מוזרמים דרך הצינורות המותקנים אל כל חלקי המבנה. בכל מקום במבנה המיועד לקירור נמצאות יחידות המאפשרות שליטה וויסות בזרימת המים,.

בעיקרון, הצ'ילרים למיזוג אוויר נחלקים לשני סוגים עיקריים:

+ צ'ילרים בעיבוי אוויר – צ'ילרים אלו מותקנים (בד"כ) מחוץ למבנה במקום מאוורר. לעיתים רחוקות ניתן למצוא צ'ילרים שמותקנים בחדר מכונות/מרתף/חניון בתוך המבנה – צ'ילרים אלו דורשים התקנת מערך אוורור.

+ צ'ילרים בעיבוי מים – צ'ילרים אלו נחשבים לבעלי יעילות אנרגטית גבוהה יותר אך מחייבים התקנת מערכת מים שתאפשר פליטת החום. צ'ילרים אלו מותקנים בד"כ בתוך מבנים.

מרבית הצ'ילרים למיזוג אוויר מבוססים כיום על קררים ממשפחת ה-HFC ( R134 ו- R507). עם זאת, בשוק עדיין קיימים ופועלים צ'ילרים המבוססים על קררים ישנים ממשפחת ה-HCFC (R22).

לפי הערכות אלקטרה M&E הצ'ילרים המותקנים בישראל נחלקים ל-3 קבוצות עיקריות :

+ צ'ילרים מבוססי עיבוי אוויר עד 100 TR (350KW ) -    משמשים בעיקר למיזוג של חללים קטנים יחסית (כמו מרכולים וחללים משרדיים). מהווים למעלה מ- 50% מהצ'ילרים המותקנים[22]. כמעט כל הצ'ילרים מסוג זה הינם חיצוניים ומבוססים על קררי HFC (R507 ו- R404). 

+ צ'ילרים מבוססי עיבוי אוויר מעל 100 TR (מעל 350 KW) – משמשים למיזוג חללים גדולים יותר (מלונות, אולמות אירועים, מזגנים מרכזיים של מבנים). מהווים כ- 25% מהצ'ילרים המותקנים. הצ'ילרים מסוג זה הם ברובם חיצוניים (אך יש דוגמאות רבות של התקנתם בחדרי מכונות פנימיים)[23] ומבוססים בד"כ על R134. 

+ צ'ילרים מבוססי עיבוי מים (מרבית מעל 750 KW) – משמשים למיזוג חללים גדולים מאוד (קניונים, מרכזי תחבורה, בתי חולים, מזגנים מרכזיים של מבנים גדולים וכו'). מהווים פחות מ- 20% מהצ'ילרים המותקנים. הצ'ילרים מסוג זה הם ברובם פנימיים (מותקנים בחדרי מכונות במרתף הבניין או בחניון) ומבוססים בד"כ על R134.

מערכות אלו הינן "מותאמות אתר" ונבנות בהתאמה אישית (Tailor made ) לפי הצרכים של הלקוח – ומבוססות על תכנון מראש, יצור מרכיבי המערכת אצל יצרנים מוכרים (בארץ ובחו"ל) והתקנת המערכות באתר. בשל אופי המערכות (המבוססות ברובן על צנרת מים/ אוויר ששולבה במבנה מראש במהלך בנייתו ועל מערכות חשמל שהוכנו מראש) התקנת מערכות כוללת בד"כ מספר שלבים עיקריים:

+ הצבת המערכות באתר ועיגונן בהתאם לכללים

+ חיבור המערכות למערכות המים/אוויר ולמערכת החשמל, כולל חיבור משאבות וחיבור אביזרים שונים על קווי המים.

+ מילוי קררים

+ בדיקות שונות לבחינת תקינות הפעולה של המערכת.

חשוב להדגיש – מערכות צ'ילרים נבנות עבור קרר מסוים ולכן הסבת המערכת לקרר אחר הינה בעייתית ומחייבת השקעות משמעותיות. עובדה זו מסבירה מדוע אין היום החלפה של הקררים המכילים R22. 

לפי ניתוח שבוצע עבור המשרד להגנת הסביבה, ניתן להחליף את הקררים הנוכחיים במספר אפשרויות עיקריות:

 

הקרר העיקרי שישמש בצ'ילרים לאחר תיקון קיגאלי הינו R-1234ze שהוא קרר דליק.

יודגש, כי כמות הקרר בצ'ילרים היא גדולה מאוד – במערכת מיזוג מסחרי ממוצעת יש יותר מ-300 ק"ג קרר.

 

את מערכות מיזוג האוויר למיניהן נהוג לסווג לפי ההספק – במזגנים הביתיים נהוג השימוש ביחידת ההספק "כוח סוס" ובמערכות תעשייתיות/מסחריות נהוג השימוש ביחידת ההספק "טון קירור". עם זאת, אנשי המקצוע משתמשים לסיווג המזגנים ביחידת ההספק קילו-ואט (KW):

+  התקן הישראלי 994 מגדיר "מזגנים ביתיים" כמזגנים בהספק של עד 18KW. לפי בדיקה, תקן זה כולל את כל סוגי המזגנים הנמצאים בשימוש ביתי שפורטו בסעיף 2.1 לעיל, למעט וילות בשטח גדול יחסית (שבחלק מהן מותקנות מערכות VRF).

+  מערכות VRF – מערכות אלו מאופיינות (בד"כ) בהספקים בינוניים מעל מ- 18KW ועשויים להגיע להספקים של עד [24]70KW.

+  מערכות מסחריות/תעשייתיות – מערכות אלו מאופיינות בד"כ בהספקים גבוהים המגיעים למאות KW.

יצוין, כי בנוסף למערכות מיזוג אלו קיים שימוש בקררים גם במערכות מיזוג אוויר לרכב.

עם זאת, מכיוון שמדובר במערכות מותקנות מראש (כחלק מהרכב) שאחזקתם מתבצעת בנפרד (במוסכים), מערכות מיזוג האוויר לרכב כפופות (בכל העולם) לאסדרה נפרדת – ולכן לא התייחסנו אליהם במסמך זה.

 

 

 

3. השימוש בקררים - מקררים ומערכות קירור

3.1 מקררים ביתיים (מקררים ומקפיאים ב"מעגל סגור")

מקררים ביתיים (לרבות מקררי תצוגה) הינם מערכות בהן הקרר נמצא במערכת סגורה – דהיינו, מעגל זרימת הקרר הינו אינטגרלי למקרר עצמו. כתוצאה מכך, בכל המקררים והמקפיאים בקטגוריה זו התקנת המקרר דורשת חיבור לחשמל בלבד.

במקררים ביתיים לסוגיהם כמות הקרר הינה נמוכה ועומדת על 70-150 גרם בלבד.  הקרר העיקרי המשמש עבור כיום עבור מקררים ביתיים הינו R-134 (או R-134UV  -שהוא אותו קרר בתוספת של צבע זרחני להקלה באיתור דליפות).

במסגרת אימוץ הוראות תיקון קיגאלי הקררים הנוכחיים במקררים הביתיים יוחלפו ל-  R-290 ( Propane) או R-600A (Isobutane) – קררים שהם זהים לערך בתכונותיהם ושניהם דליקים מאוד.

3.2 מערכות קירור מסחריות תעשייתיות (כולל חדרי קירור)

מקררים אלו מיועדים בעיקר לקירור במרכולים ומפעלי מזון וכוללים מגוון רחב של מקררים ומקפיאים שמאפייניהם שונים מאתר לאתר ונבנות בהתאמה אישית (Tailor made ) לפי הצרכים.

מבחינה טכנולוגית, מערכות אלו דומות למערכות הצ'ילרים שפורטו לעיל [25] - אם כי הם מהווים קבוצה נפרדת - מדובר בצ'ילרים ומערכות שנבנים להורדת טמפרטורות מהירה וטמפרטורות נמוכות מאוד. כתוצאה מכך שמדובר בצ'ילרים מאפייני ההתקנה והתחזוקה שלהם דומים לאלו של הצ'ילרים למיזוג אוויר.

הצ'ילרים לחדרי קירור מכילים כבר כיום (דהיינו לפני תקנות קיגאלי) קררים ממשפחת ה- HC (דליקים ביותר) או אמוניה (דליק ורעיל) המאפשרים קירור לטמפרטורות נמוכות. מרבית צ'ילרים אלו מותקנים בחדרי מכונות פנימיים.

3.3 משאיות להובלה בקירור 

מדובר על מערכות קירור המותקנות בארגזי קירור במשאיות המיועדות להובלה של מטענים מסוימים הדורשים קירור (בעיקר מוצרי מזון).

מבחינה טכנולוגית, מדובר יחידת קירור אחודה (מעבה + מאייד) המותקנת בארגז הקירור בדומה ל"מזגן חלון" – כלומר, כל צנרת הקרר הינה במעגל סגור פנימי (מעגל קרר סגור).   

לפי פגישה שקיימנו עם חברת "טרמוקינג" (המתקין המוביל בענף)-  יחידות הקירור המיובאות ומותקנות על ידה הינן בהספקים של 1-18  KW. לפי נתוני השנים האחרונות ההספק הממוצע והחציוני של יחידות הקירור המותקנות בתרמוקינג הינו 8 KW (יחידות של 15-18 KW מהוות פחות מ-5%). יחידת קירור ממוצעת (8KW) מכילה פחות מ-3 ק"ג קרר.

יצוין, כי בתחום מערכות הקירור למשאיות קירור חל בשנה האחרונה מעבר לשימוש ב- R452A - קרר חדש שאינו דליק ואינו נכלל בהגבלות במסגרת תיקון קיגאלי. תרכובת הקרר אומנם מכילה בתוכה HFC בשיעור של 70%, אך אפילו הרגולציה במדינות אירופה, לא תגביל שימוש בקרר זה עד שנת 2022. ככל הנראה הקרר שיחליף אותו במדינות אירופה (R744) גם הוא לא יהיה דליק.

 

השיקול העיקרי בהתערבות המדינה לשם הכוונת ההתנהגות המקצועית בעיסוק "מורשה לביצוע עבודות במערכות הקירור ומיזוג האוויר במסגרת אסדרת עיסוק, נובע מהחשש הבטיחותי לעוסקים במקצוע ולציבור בכלל נוכח העיסוק בגזים דליקים ורעילים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרק ב' - ענף הקירור ומיזוג בישראל – אפיון מצב קיים

1. ענף המיזוג הביתי - מאפייני הפעילות

1.1. כללי

לפי נתוני הלמ"ס (2015), ב-89.1% ממשקי הבית בישראל (2.15 מ' משקי בית) מותקן מזגן אחד לפחות. נכון ל-2015 משק בית ממוצע מוציא 23.4 ₪ בחודש על מיזוג אוויר (רכישה ותיקונים). המשמעות הינה כי היקף שוק המזגנים הביתיים (ללא המזגנים הביתיים המותקנים בחנויות ומשרדים) נאמד ב- 700 מ' ₪ בשנה.

לפי נתוני מינהל תעשיות במשרד הכלכלה, בשנים האחרונות יובאו לישראל 650,000 מזגנים בממוצע שנתי (ככל הנראה חלקם הותקנו במשרדים וחנויות) – מהם כ-5-10% מערכות VRF.

בישראל אין היום יצור מקומי של מזגנים ביתיים, כאשר כמעט כל היבוא מגיע מסין. לפי הנתונים שאספנו שוק המזגנים הביתיים נשלט ע"י 3 היבואנים הגדולים – אלקטרה מוצרי צריכה, טורנדו ותדיראן. יצוין, כי בניגוד למוצרי חשמל אחרים המזגנים הביתיים נמכרים תחת מותג היבואן – מצב הגורם לכך שליבואן יש משנה אחריות על אמינות המוצר לרבות התקנתו ואחזקתו.

1.2. התקנות

את מכירת המזגנים הביתיים ניתן לחלק לשני תתי שווקים –

+  פרויקטים חדשים

מדובר בפרויקטים של בניה חדשה בהיקף גדול (בתים משותפים או מבני משרדים/מסחר). בפרויקטים כאלו מעסיק היזם/הקבלן המבצע "מהנדס מיזוג"[26] אשר קובע את מפרט המיזוג לכל סוג דירה/משרד בהתאם לשטח ומאפיינים נוספים. על בסיס מפרט זה מתקשר הקבלן עם אחד היבואנים לאספקת המזגנים.

ההתקנה עצמה מבוצעת ע"י עובדי הקבלן ו/או עובדי היבואן (או מטעמו).

+  מזגנים לבתים/דירות קיימים

בתת שוק זה, היוזמה לרכישת המזגן הינה של בעל הנכס והיא נובעת מרצון לשפר את המיזוג / למזג חללים בהם טרם הותקן מזגן / להחליף מזגן תקול. מכירות היבואנים לשוק זה נחלקות ל-3 צינורות שיווק עיקריים:

· מכירה ישירה מהיבואן ללקוח – במקרה זה ההחלטה על סוג המזגן שיש לרכוש מתבצעת בהתייעצות עם גורם מקצועי מטעם היבואן.

· מכירה מהיבואן לקמעונאי (חנות/רשת חשמל) – במקרה זה ההחלטה על סוג המזגן שיש למכור מתבססת על הידע של המוכרים בחנות.

· מכירה מהיבואן לסיטונאי - הסיטונאים משמשים כגורם ביניים אשר קונה מזגנים מהיבואנים ומוכר אותם למתקינים פרטיים שונים – במקרה זה ההחלטה על סוג המזגן שיש לרכוש מתבססת בד"כ על המלצת המתקין.

החלטת בעל הנכס לאיזה צינור שיווק לפנות משפיע גם על אופי ההתקנה:

· ברכישה ישירה מהיבואן ההתקנה תבוצע ע"י מתקינים פרטיים שקשורים עם היבואן.

· ברכישה מרשת מוצרי חשמל ההתקנה תבוצע בד"כ ע"י מתקינים עימם קשורה הרשת, אם כי ללקוח יש אפשרות לקחת את המזגן ולהתקינו באופן עצמאי.

· ברכישה המבוצעת על סמך המלצת המתקין, ההתקנה תבוצע ע"י מתקין זה.

מכירת המזגנים מאופיינת בעונתיות גבוהה [27]– עיקר המכירות וההתקנות הינם בחודשי הקיץ הראשונים (מאי-יוני) כאשר שיא משני (ונמוך בהרבה) קיים בחודשי החורף הראשונים (דצמבר-ינואר).המשמעות של מאפייני רכישה אלו הינה גם היקפי הפעילות של המתקינים משתנים – בחודשי השיא מתקין ממוצע מבצע כ- 6 התקנות ביום[28] ולעומת זאת בחודשי השפל (בעיקר באביב ובסתיו) יתכנו ימי עבודה בהם אין התקנות. לטענת היבואנים מתקין יעיל מבצע כ-300 התקנות בשנה ומתקין ממוצע[29] יבצע כ-250 התקנות בשנה.

ההתקנות מבוצעות כיום ע"י מגוון רחב של מתקינים עצמאיים [30] - במגוון רמות הכשרה, ידע מקצועי וניסיון – רובם המכריע ללא כל הכשרה פורמלית כזו או אחרת. על סמך נתוני היבואנים, ניתן להעריך כי מספר המתקינים העוסקים בתחום ההתקנות הביתיות עומד על כ- 2,600[31].

1.3. שירות

היבואנים עושים הפרדה בין התקנת המזגן לבין מתן השירות לתקלות מזגנים – מתוך מודעות לרמת ההכשרה הנמוכה של מרבית המתקינים ולמאפייני עבודתם, היבואנים מעדיפים כי הטיפול בתקלות יבוצע באמצעות נבחרת של אנשי שירות עצמאיים "אמינים ובעלי ניסיון"[32]. אנשי שירות אלו עוברים גם הכשרות "פנים מפעליות" שונות להכרת השינויים בטכנולוגיה (דגמים חדשים) וכן השתלמות ריענון תקופתית. בסה"כ מדובר בקבוצה של כמה מאות אנשי שירות.

לפי נתוני היבואנים וסקר שערכה התאחדות קבלני הקירור והמיזוג, מרבית התקלות של מזגנים ביתיים מתרחשות בשנת ההפעלה הראשונה – ברובן תקלות התקנה ו/או הסבר לא נכון ללקוח. לפי הנתונים, בכ-10% מהמזגנים החדשים מתגלות תקלות שונות, מהם כ-30% מהתקלות נובעות מדליפת קרר[33].

המשמעות של נתון זה הינה כי בכ- 20 אלף מזגנים מדי שנה (לפחות) מתרחשות תקלות הנובעות מהתקנה לקויה של צינורות הקרר. יצוין, כי כיום היבואנים "סופגים" על עצמם את התיקונים של תקלות התקנה אלו, במסגרת אחריות המוצר – ממצע שמשמעותו אובדן למשק של כ- 1.2 מיליון שעות עבודה בשנה.

 

2. מיזוג וקירור המסחרי תעשייתי - מאפייני הפעילות

2.1.  כללי

תחום המיזוג והקירור בהספק גבוה מבוסס בעיקר על טכנולוגיה של צ'ילרים.

בישראל אין (כמעט) יצור מקומי של צ'ילרים – למעלה מ-98% מסך הצ'ילרים המותקנים בישראל הם מיובאים[34].

הצ'ילרים מיוצרים פרטנית (דהיינו, בהתאמה לצרכי לקוח) ע"י יצרנים בחו"ל. מרבית הצ'ילרים מגיעים לארץ כשהם מכילים את הקרר המתאים (דהיינו, בד"כ אין צורך במילוי קרר בזמן ההתקנה).

הצ'ילרים המותקנים בישראל מיובאים כיום ממגוון רחב של יצרנים בחו"ל. לחלק מהיצרנים  – בעיקר York , TRANE  ,ROSS , MTA , CARRIER, CLIMAVENETA – יש נציגות מקומית בישראל (יבואנים מורשים). בנוסף, קיימים יבואנים המייצגים מספר חברות[35].

תכנון מערכות הצ'ילרים (לפי סוגי שימושים, גודל החללים,  אפשרויות ההתקנה וכו')   מתבסס כיום על  התייעצות בין יועצי המיזוג של הפרויקט לבין נציגי היבואן (כולל חישוב ההספקים, בחירת הקרר המתאים ובחירת הציוד)

התקנת והפעלת הצ'ילרים בחצרי הלקוח מתבצעת כיום בעיקר ע"י מתקינים מטעם היבואנים – וזאת כתנאי למתן אחריות ללקוח. המתקינים (המכונים מפעילים) הינם בד"כ חברות מקומיות אשר הבולטות בהן הם אלקטרה M&E ומשב.

משך אחריות היבואן הינו כ-1-3 שנים. לאחר תום האחריות מועבר הטיפול במערכות לחברה מתחזקת שנבחרת ע"י הלקוח. בישראל יש כ-25-30 חברות שירות לצ'ילרים.

לפי הערכות משרד האנרגיה אורך חיים הממוצע של צ'ילר קשור למקום התקנתו – בצ'ילרים חיצוניים אורך החיים הממוצע הינו כ-15-20 שנים, בצ'ילרים פנימיים (המותקנים בחדרי מכונות) אורך החיים הינו 25 שנים יותר. 

יודגש, כי תקנות יעילות אנרגטית מחייבות כי כל צ'ילר המותקן בישראל יאושר ע"י אגף שימור אנרגיה במשרד האנרגיה. המשמעות הינה שכל צ'ילר שנכנס לישראל בשנים האחרונות נרשם במשרד האנרגיה.

2.2.  כמות הצ'ילרים   

לפי ההערכות של אגף שימור אנרגיה במשרד האנרגיה, ואלקטרה M&E, בישראל מותקנים כיום כ- 20-25 אלף צ'ילרים מכלל הסוגים. מתוך צ'ילרים אלו קיימים כמה אלפי צ'ילרים (להערכת משרד האנרגיה כ-3000) המבוססים על קרר R22 (שהשימוש בו נאסר ע"פ תקנות קיגאלי).

לפי הרישום במשרד האנרגיה, בישראל מותקנים כיום מדי שנה כ-600 צ'ילרים חדשים (מכל הסוגים כולל חדרי קירור). לפי הערכת אלקטרה המספר הוא גבוה יותר ועומד על כ- 1000-1200 צ'ילרים.

2.3. מערך השירות    

את מערך השירות של הצ'ילרים יש לחלק לשניים:

+ מתקינים ("מפעילים")

אנשי שירות העוסקים בהתקנת מערכות צ'ילרים אשר עיקר פעילותם הינה בעיגון הצ'ילרים וחיבור הממשקים עם מערכת המים (המתקינים אינם אחראיים להתקנה של מערכות המים העוברות בתוך המבנה). התקנת המערכת כוללת:

o  עיגון וחיבור מערכת הצ'ילר למערכות החשמל (נדרש ידע רב בחשמל). 

o  חיבור למשאבות המים וחיבור אביזרי עזר. 

o  הפעלת המערכת ובדיקתה במשך מספר שעות הפעלה (מגוון סוגי בדיקות).

o  ביצוע שיפורים ושינויים במערכת ו/או בממשק עם מערכת המים בהתאם לתוצאות הבדיקות (מכיוון שכל המערכות מגיעות עם קררים, אין כמעט פעילות מילוי קררים).

משך ההפעלה של מערכת צ'ילר נע בין יומיים לשבועיים (בממוצע כ-5 ימי עבודה). 

ההפעלה נחשבת כ"התמחות" מיוחדת ולכן באלקטרה ומשב (החברות הגדולות בתחום) צוותי הפעלה הינם צוותים נפרדים מצוותי השירות.

צוות הפעלה כולל כ- 3 אנשי שירות  (לעיתים מצטרף לצוות גם מומחה מחו"ל מטעם היבואן).

לפי ההערכות של אלקטרה (כ-1,200 מערכות מותקנות בשנה), ניתן להניח כי היקף שעות ההתקנה וההפעלה של מערכות צ'ילרים הינו כ- 60,000 שעות בשנה. כלומר לשם צרכי ההפעלה נדרשים כ- 30 צוותים במשק (כ-90 איש). בפועל, יש כיום מספר משמעותית גדול יותר של צוותי הפעלה.

+ אנשי שירות

צוותים העוסקים במתן שירות לצ'ילרים. פעילות צוותי השירות (בחוזי שירות מול לקוחות גדולים), נחלקת ל- 3 סוגי פעילות:

· שני טיפולים תקופתיים גדולים במהלך שנה – פעילות שכולל מגוון בדיקות (ע"פ מפרט) ותיקונים ונמשכת כיום עבודה שלם.

· שני ביקורים שוטפים בשנה – פעילות שכוללת בעיקר בדיקות וטיפולים קטנים (ע"פ מפרט) ונמשכת כשעתיים -שלוש.

· טיפול בתקלות שבר.

יודגש כי פעילות זו מאפיינת בעיקר צ'ילרים "גדולים" מעל 350 KW. בצ'ילרים הקטנים יותר היקף האחזקה היזומה הינה נמוך משמעותית.

3. מאפייני מתן השירות בענף המיזוג

בהתאם למאפייני הענף כפי שתוארו לעיל, ניתן לאפיין את העוסקים במתן השירות בענף למספר קטגוריות:

+  מתקיני המזגנים הביתיים – רובם ללא כל הכשרה פורמלית או אחרת.

+  אנשי השירות בתחום המיזוג הביתי - רובם בעלי ניסיון רב וידע המבוסס על הכשרות פנים מפעליות (אם כי בד"כ ללא הכשרה פורמלית).

+  מתקיני מערכות קירור ומיזוג בתחום התעשייתי/מסחרי – מבוססים על ראשי צוותים בעלי ידע וניסיון רב ולעיתים גם הכשרה כזו או אחרת.

יודגש כי למרות שבמסגרת הוראות סעיף 6 לחוק החשמל נדרש כי העוסקים בתחום הקירור והמיזוג יהיו לכל הפחות בעלי תעודת "חשמלאי שירות בתחום הקירור והמיזוג" - בפועל אין כיום חובת הכשרה והסמכה לעיסוק בתחום, כלומר, קבלת התעודה אינה מהווה תנאי לעיסוק בענף.

לפי ההערכות של היבואנים והתאחדות קבלני מספר המועסקים במתן שירות בענף המיזוג ביתי הינו כדלקמן:

+  לפי הערכות היבואנים, בענף המיזוג הביתי (כולל מערכות VRF) יש כיום כ- 3,500 אנשי שירות – מתוכם כ-2,000-2,500 שעובדים עבור היבואנים הגדולים. המאפיינים העיקריים של אוכלוסיית אנשי השירות הינם כדלקמן:

o  כ-400 אנשי שירות בתחום הביתי הינם בעלי תעודת חשמלאי שירות קו"מ (דהיינו עברו את קורס הקו"מ הבסיסי בהיקף של 370 ש"ל).

o  בנוסף יש בענף כ-1400-1500 אנשי שירות בעלי ניסיון מקצועי "משמעותי" – דהיינו, משמשים כמתקינים/אנשי שירות מזה שנים רבות ונחשבים ע"י החברות כ"מקצועיים".

+  לפי הערכות של החברות בענף והתאחדות קבלני קירור ומיזוג, בענף  המיזוג וקירור המסחרי (דרג III) יש כיום כ- 2,000 צוותי התקנה ושירות – מהם כמחצית יעודיים (דהיינו עוסקים רק בקירור ומיזוג)^[36]. המאפיינים העיקריים של אוכלוסייה זו הינם כדלקמן:

o  מסך העוסקים בענף כ- 180 איש עברו קורס הכשרה יעודית לטיפול בצ'ילרים במסגרת אלקטרה (ולכן גם עובדים בחברה) – כולל תעודת חשמלאי שירות קו"מ. 

o  בנוסף, קיימת קבוצה משמעותית של בעלי תעודת חשמלאי שירות קו"מ (דהיינו עברו את קורס גם בחברות אחרות, אם כי מספרם בפועל אינו ידוע (מוערך בכ-100-150). יש לזכור, כי במסגרת האסדרה בוגרי הקורס הבסיסי אינם מוכשרים לטיפול בצ'ילרים.

+  בנוסף קיימים בתחום זה גם הנדסאי קירור ומיזוג - לפי נתוני מה"ט[37] – 203 הנדסאים סיימו לימודים בעשור האחרון, מתוכם כ-80 רשומים בפנקס ההנדסאים[38]. 

4. מסגרת רגולטורית נוכחית

4.1 הכשרה והסמכה לפי חוק החשמל

לשם קבלת רישיון "חשמלאי שירות בתחום הקירור והמיזוג", נדרש מעבר קורס "מתקין ונותן שירות בתחום הקירור והמיזוג" שעקרונותיו נבנו ע"י האגף לאסדרת עיסוקים והאגף להכשרה מקצועית והוא ניתן במכללות שונות תחת פיקוח האגף.

הקורס המוצע הינו בהיקף של 370 שעות והוא כולל ידע מעשי ותיאורטי בנושאים הבאים:

· יסודות בתורת החשמל

· תשתיות למזגנים

· מערכות קירור

· עבודות חשמל במערכות מיזוג ביתיות

· מתקני חשמל

· בטיחות וגהות (כולל עבודה בגובה)

· חומרי קירור חדשים ומחזורם (21 שעות).

למסיימי הקורס ולעומדים בבחינות משרד העבודה והרווחה תוענק תעודת גמר של התקנה ושירות למזגנים מפוצלים. בנוסף יינתן לבוגרים רישיון חשמלאי שירות ע"פ הוראות "תקנות החשמל (רישיונות) התשמ"ה - 1985".

יצוין, כי מעבר לקורס זה, מציע האגף להכשרה מקצועית קורס מתקדם בהתקנת מזגנים בהיקף של 1260 שעות, המאפשר לימוד של נושאים נוספים המאפשרים לאיש שירות לעבוד עם מערכות קירור ומיזוג מסחריים/תעשייתיים. בפועל, בוגרי קורס זה מקבלים אותן תעודות כמו בוגרי הקורס הבסיסי, כאשר הגבול בין שני סוגי ההסמכות אינו ברור ואין גם הגדרה של הבדלי הסמכויות בין בוגרי שני הקורסים.

יודגש, כי הקורסים הנ"ל אינם מהווים אסדרה של העיסוק ולפיכך, יכול כל אדם לעסוק בתחום גם אם לא עבר הכשרה.

בהעדר אסדרת העיסוק והטלת חובה חוקית המחייבת הכשרה בסיסית כתנאי עיסוק, למרבית העוסקים הנוכחיים ואלו המעוניינים להיכנס לענף אין כל מוטיבציה להשקיע זמן וכסף בקורס של 370 שעות (לא כל שכן 1260 שעות).

4.2 הכשרת הנדסאי מיזוג אוויר

במסגרת מה"ט מוצע כיום מסלול להנדסאי מיזוג אוויר בהיקף של 2,176 שעות לימוד. מסלול זה עוסק מעבר להיבטים התיאורטיים והמעשיים של מערכות מיזוג וקירור גם בנושאי שרטוט וקריאת תכניות.

עקב העדר האסדרה (והעדר הגדרת סמכויות ייעודיות להנדסאי קירור ומיזוג) גם מסלול זה אינו זוכה לביקוש רב.

4.3 מהנדסי מיזוג אוויר

כיום, אין במערכת האקדמית בישראל הסמכה ייעודית לתואר מהנדס בתחום קירור ומיזוג אוויר המשמעות הינה כי כיום כל מהנדס רשאי לעסוק בתחום הנדסת קירור ומיזוג .

בפועל, עיקר המהנדסים העוסקים בתחום זה (בהיבט התכנון) הינם מהנדסי מכונות ו/או מהנדסים שלהם תואר בהנדסת מיזוג מאוניברסיטאות באירופה.

במסגרת הדיונים בוועדה המשותפת בנושא יישום המלצות דוח זיילר במקצועות התכנון נדון ייחוד הפעולות גם בתחום תכנון מערכות הקירור והמיזוג למהנדסים והנדסאים

4.4 רישיון קבלן רשום

קבלנים העוסקים בתחום הקירור והמיזוג נדרשים להיות רשומים בפנקס הקבלנים של משרד הבינוי והשיכון ענף 170 (השייך לקבוצה ב')[39].

יצוין כי הרישום בפנקס הקבלנים אינו דורש מהקבלן דרישות מקצועיות כלשהן אלא הוכחת ביצוע עבודות בלבד.

4.5 סקר התייעלות אנרגטית

ע"פ התקנות[40], בעסקים אשר הוצאת האנרגיה שלהם עולה על 2,000 טון שווה ערך מזוט בשנה (כ-4.5 מיליון ₪) קיימת חובה לבצע סקר התייעלות אנרגטית אחת ל- 5 שנים.

הסקר בוחן את צריכת כלל האנרגיה של הארגון והתנהלותו אל מול הצריכה ועסק בין השאר במערכות קירור ומערכות מיזוג אוויר, מערכות חום וקיטור ומערכות אוויר דחוס.

יצוין, כי כיום הכשרת העוסקים בקירור ומיזוג אינה מתייחסת לנושא היעילות האנרגטית.

דרישה זו אינה חלק מהפעולות הנדרשות במסגרת אסדרת מקצוע זה. סקר ההתייעלות האנרגטית באחריות משרד האנרגיה.

 

 

 

 

 

 

פרק ג' - סקירה בינלאומית - אסדרת המקצוע בעולם המערבי

1. כללי

אסדרת תחום הקירור והמיזוג בעולם המערבי מבוססת על שני מערכות אסדרה נפרדות – אם כי במדינות מסוימות קיים ממשק ביניהם:

o  אסדרת מערך הטיפול בקררים בתוקף F-gas regulation

o  אסדרת רישיון מקצועי -  HVACR (Heating, ventilation, Air-Conditioning and Refrigeration) או RAC (Refrigeration and Air-Conditioning) להתקנת ואחזקת מערכות מיזוג וקירור.

בפרק זה יתוארו המאפיינים של כל אחת ממערכות אסדרה אלו

2. F-gas regulation[41]

תקנות אלו עוסקות באסדרת הטיפול בקררים - מדובר על מערך שלם של תקנות העוסקות בכל המעגל של הטיפול בגזי הקירור :

 

 

התקנות מגדירות מספר רב של סוגי רישיונות:

+ Certified Technician Levels- רישיון לפרטים לטפל במערכות קו"מ, ע"פ הגדרת הרגולטור.

+ Certified Service Provider- רישיון עסק המתיר לספק שירותי התקנה וטיפול במערכות קו"מ, ע"פ הגדרת הרגולטור.

+ Certified Vendor- רישיון עסק המתיר למכור מערכות קו"מ המכילים קררים.

+ Certified Disposal- רישיון עסק אשר מורשה לבצע סילוק /השמדה של קררים ישנים.

+ Certified Gas Importer- רישיון עסק לייבא קררים מחו"ל.

+ Certified Equipment- רישיון המאשר כי הציוד המשמש לביצוע כלל הפעולות בקו"מ עומד בתקן שנקבע.

+ Approved Procedures- התקן המגדיר ומפרט את פעולות התקנה וטיפול בקו"מ.

התקנות תוקנו במסגרת הגל הקודם של החלפת גזי הפריאון בגזי ה-HFC, כאשר המוטיבציה העיקרית לחקיקת תקנות אלו היתה מוטיבציה סביבתית – מניעת פליטת קררים הפוגעים בשכבת האוזון (ולא מוטיבציה הקשורה לנושאי מסוכנות ובטיחות). עקב הדגש הסביבתי של תקנות אלו, בכל המדינות שנסקרו, הגורם הרגולטורי האחראי על יישום התקנות הינו הרגולטור של הגנת הסביבה במדינות הרלוונטיות (ה- EPA בארה"ב, משרדי הגנת הסביבה במדינות אירופה וכו').

יתר על כן, מכיוון שהדגש בתקנות הינו על הטיפול בקררים , התקנות מתייחסות לכל מעגל העוסקים בקררים (כולל יצרנים ויבואנים, סיטונאים וקמעונאים, מתקינים ואנשי שירות, גורמי אחסנה וספקי ציוד וגורמים האחראיים על סילוק הגזים) בכל התחומים שבהם יש שימוש בקררים – כולל מערכות מיזוג לרכב (אם כי בקטגוריה נפרדת)[42].

חלק מהותי במערך אסדרה זה עוסק בנושא רישוי ואסמכה של מורשים להתקנה ואחזקה של מערכות מיזוג וקירור לעסוק בטיפול בקררים. רישוי מורשים לטיפול בקררים נחלק לרמות שונות, כאשר הבסיס לחלוקה הינו שונה בין ארה"ב ואירופה. תהליך רישוי המתקינים לטיפול ב-F-gas מבוסס על קורס (ומבחן) העוסק בלימוד מאפייני הקררים ובתהליכי הטיפול הנדרשים בהם – לרבות, בדיקת דליפה, מילוי וריקון גזים, סילוק גזים וכו'.

מדובר על מערך תקנות מחייבות ברמת המדינה /הפדרציה שכלל העוסקים בקררים באופן ישיר או עקיף מחויבים לעמוד בהם:

+ באיחוד האירופי תקנות ה- F-gas הינן בתוקף חקיקה (regulation) 2015/2067 המחייבת את כלל 27 מדינות האיחוד[43]. המשמעות הינה כי בפועל בכל מדינות האיחוד האירופי לא ניתן לעסוק בכל תחום הקשור לטיפול בקררים (לרבות תחום הקירור והמיזוג) ללא רישיון F-gas.

+ בארה"ב, המצב החוקי הוא דומה – תקנות ה- F-gas (608-609) הינן תקנות פדרליות[44] המחייבות את כל 50 המדינות, כך שגם בכל מדינות ארה"ב לא ניתן לעסוק הקשור לטיפול בקררים (לרבות תחום הקירור והמיזוג) ללא רישיון F-gas.

+ בדומה לאיחוד האירופי וארה"ב גם באוסטרליה תקנות ה- F-gas מחייבות את כל המדינות, אך בשונה מהמדיניות לעיל, באוסטרליה לא ניתן להוציא רישיון F-gas ללא רישיון RAC (ראה להלן).

יודגש, כי בפועל במסגרת תקנות ה- F-gas אין עדיין התייחסות לשינויים בקררים בעקבות תיקון קיגאלי - כפי שהובהר לנו בשיחות שקיימנו, לפחות באיחוד האירופי תקנות אלו יעודכנו בקרוב כך שההסמכה תתייחס גם לגזי הקירור החדשים.

להלן טבלה המסכמת את עקרונות הרגולציה של המתקינים לפי תקנות אלו:

 

 

3. HVACR (Heat, Ventilation, Air conditioning & Refrigeration) / RAC (Air conditioning Refrigeration &)[45]

אסמכה זו, עוסקת ברישוי של מתקינים ואנשי אחזקה (technician) בתחומי הקירור והמיזוג.

גישת הרישוי וההסמכה שונה בין מדינות מערביות שונות. כך למשל :

+ בארה"ב קיימת הסמכה (שהיא חובה ב-34 ממדינות ארה"ב) במסגרתה המתקינים מקבלים אישור לעסוק בכל מערכות החימום, האוורור, הקירור והמיזוג (HVACR) – אם כי הם אינם מוסמכים לעסוק בתיקון מקררים ביתיים (מקררים במערכות סגורות) ובתחום מיזוג הרכב. מדובר על מערכת הסמכה שהיא נפרדת לחלוטין מתקנות ה- F-Gas שכן היא שמה דגש על מקצועיות בטיפול המערכות ולא על הקררים (לדוגמא, במערכות חום ואוורור אין קררים).

+ באוסטרליה קיימת הסמכה במסגרתה המתקינים מקבלים אישור לעסוק בכל מערכות המיזוג והקירור (RAC) אם כי בפועל ההסמכה מתייחסת למערכות המיזוג מכל הסוגים ולמערכות קירור מסחריות ואינה כוללת מקררים ביתיים ומערכות מיזוג לרכב[46]. הסמכה לזו הינה חובה לצורך קבלת רישיון F-Gas ומכיוון שהסמכת F-Gas הינה הסמכה מחייבת הרי שלמעשה גם ההסמכה המקצועית הינה חובה בכל מדינות אוסטרליה.

מאפייני קבלת ההסמכה לעיסוק בתחום במדינות השונות הינה כמפורט בטבלה להלן:

 

כפי שניתן לראות, בארה"ב ואוסטרליה קבלת ההסמכה מחייבת הכשרה מקצועית בהתאם להנחיות ההתאחדות המקצועית ובחינה הכוללת הבנה של הטכנולוגיות הרלוונטיות ולימודים רלוונטיים נוספים.

4. סיכום

כפי שניתן לראות מניתוח זה העיסוק בתחום קירור ומיזוג אוויר (הן באירופה והן בארה"ב) מוסדר בתוקף שתי מערכות רגולטוריות נפרדות שאינן חופפות זו לזו:

· F-gas – תקנות חובה ברמת המדינה / הפדרציה שעוסקות בכל מעגל הטיפול בקררים לרבות חובת רישיון של אנשי השירות, המסמיך אותם לטיפול בקררים.

· אסדרת מתן השירות במערכות קו"מ – מערכת אסדרה נפרדת העוסקת בהסמכה מקצועית של מורשה מערכות קו"מ – הסמכה שהיא חובה בחלק ממדינות צפון אירופה, בחלק ממדינות ארה"ב ובמיוחד באוסטרליה בה ההסמכה המקצועית מהווה תנאי לקבלת רישיון   F-gas.

יצוין, כי לפי השיחות שקיימנו עם גורמים באירופה, המצב הנוכחי בו קיימות שתי מערכות רגולטוריות נפרדות, הינו בעייתי וזוכה לביקורת מצד הרגולטורים – בעיקר בהתייחס לכך שכניסת הקררים החדשים בתוקף הוראות תיקון קיגאלי מוסיפה לממד הסביבתי של הטיפול בקררים גם ממד של מסוכנות - שלא מטופלת בתקנות ה- F-Gas.

לאור טענות אלו, אנו מציעים לאמץ את מודל האסדרה האוסטרלי של העיסוק במערכות קו"מ – מודל המאחד את שתי המערכות הרגולטוריות למערכת אחת, כאשר הוא מתנה קבלת רישיון לטיפול בקררים במסגרת ה- F-gas Regulation (שהינן תקנות מנדטוריות בכלל מדינות הפדרציה האוסטרלית) בקבלת רישיון מקצועי RAC Technician מטעם הגורמים המקצועיים. מודל זה מאפשר לשלב בין במסגרת מתן השירות את הידע המקצועי הנדרש לטיפול במערכות קו"מ עם הדרישות הסביבתיות של הטיפול בקררים ובכך מאפשר גם התאמה של השירות למערכות קו"מ לגידול במסוכנות הנובע מכניסת הקררים החדשים והמסוכנים יותר בעקבות תיקון קיגאלי.

 

 

 

 

 

פרק ד' - ניהול סיכונים

1. כללי

נוסחת חישוב של הערכת הסיכון המצטבר הינה כדלקמן:

כאשר:

בפרק זה יבוצע ניתוח של רמת המסוכנות בהתאם לנוסחה זו.

2. פוטנציאל הנזק

ע"פ התקנים בינלאומיים, פוטנציאל הנזק מבוסס על שני קריטריונים: מהירות בעירה ורעילות:

+ בעירה

מהירות בעירה מוגדרת כמהירות המקסימלית שבה להבה מתפשטת בכיוון נורמלי יחסית לגז לא דליק הנמצא לפניו. מהירות הבעירה נחלקת למס' קטגוריות :

· אין סכנת בעירה - 1

· מהירות בערה נמוכה מתחת ל- 10 _cm/s = 2L

· מהירות בערה גבוהה מעל 10 _cm/s = 2 או 3

+ רעילות

נחלקת לשתי קטגוריות :

· רעילות נמוכה - אין סימנים לרעילות בריכוז של 400 ppm =A

· רעילות גבוהה - ישנם סימנים לרעילות בריכוז של 400 ppm = B

הסיווג הבטיחותי של הקררים על פי דליקות ורעילות מפורט בטבלה להלן:^[48]

 

כפי שניתן לראות מטבלה זו:

+ הקרר החדש R-32 שישמש בעתיד למרבית המזגנים הביתיים מוגדר כ- A2L - רמת דליקות בינונית (Auto-ignition temperature 648⁰C) ורמת רעילות נמוכה[49].

+ הקררים החדשים שימשו למקררים הביתיים מסווגים כ- A3 (רמת בעירה גבוהה, רעילות נמוכה): R-290 (Auto-ignition temperature 370C) ו- R-600a (Auto-ignition temperature 460C)

+ הקררים העיקריים שישמש למערכות צ'ילרים הינם :

o  למערכות קירור – מגוון קררים, לרבות אמוניה המסווגת כ- B2L (רמת דליקות נמוכה ורמת רעילות גבוהה[50]).

o  למערכות מיזוג - בעיקר R-1234ze המסווג (בדומה ל R-32) כ- A2L

 

 

 

 

 

 

 

המשמעות של השימוש בקררים החדשים בהתייחס לרמת הדליקות מפורטת בטבלה שלהלן[51]:

פוטנציאל דליקות לפי סוגי קררים

ה – LFL (LFL=Lower Flammability Limit=גבול בערה תחתון) הינו הריכוז הקריטי של הקרר (בק"ג למ"ק) משעליו קיימת סכנת דליקה.

כפי שניתן לראות מטבלה זו (טור LFL):

+  R-32 (קרר למזגנים ביתיים) מתחיל להיות מסוכן בריכוז שעולה על 307 גרם למ"ק חלל חדר

+  R-290 (קרר למקררים ביתיים) מתחיל להיות מסוכן בריכוז שעולה על 38 גרם למ"ק חלל חדר.

+  R-1234ze (קרר לצ'ילרים למיזוג) מתחיל להיות מסוכן בריכוז שעולה על 303 גרם למ"ק חלל חדר. 

במסגרת חישוב פוטנציאל הדליקות יש לזכור כי הקררים לעיל, הינם קררים כבדים מהאוויר - כלומר, במקרה של דליפת קרר, יהיה ריכוז גבוה של קרר בחלקים הנמוכים של החדרים (אם החדר אינו מאוורר).

 

 

 

 

עובדה זו מגבירה את סכנת הדליקות כמודגם בתרשים הבא:

בהנחה, כי במקרה של דליפת קרר, הקרר יתרכז בגובה של עד 1 מ' מהרצפה , פוטנציאל הדליקות הינו כדלקמן:

+  דליפה ממזגן ביתי (בכמות ממוצעת של כ-3 ק"ג R-32) עלולה להיות מסוכנת במידה והוא יותקן בחדר לא מאוורר ששטחו קטן מ- 10 מ"ר[52].

+  דליפה ממקרר ביתי (בכמות ממוצעת של כ- 120 גרם R-290) עלולה להיות מסוכנת במידה והוא יותקן בחדר לא מאוורר ששיטחו קטן מ- 3.2 מ"ר[53]. יצוין כי מצב מעין זה אינו אפשרי שכן לא ניתן להכניס מקרר לחלל בגודל זה.

+  דליפה מצ'ילר למיזוג (בכמות ממוצעת של 300 ק"ג R-1234ze) מתחילה להיות מסוכנת במבנה (כדוגמת קניון, מבנה משרדים, תחנות תחבורה) ששטח הקומה התחתונה בו קטן מ-990 מ"ר [54](בעיקר מבנים בהם מותקן צ'ילר פנימי) .

ניתוח זה מעלה את הממצאים הבאים:

+  במזגנים ביתיים קיים פוטנציאל דליקות גבוה יחסית – בעיקר בהתייחס לאפשרות הקיימת בתקנות לקיומם של חדרים קטנים ולא מאווררים (חצי חדר).

+  לגבי מקררים ביתיים, למרות הדליקות הגבוהה של הקרר, כמות הגז הקטנה במקרר גורמת לכך שפוטנציאל הדליקות הוא נמוך מאוד – יודגש, כי בפועל לא סביר להתקין מקרר בחדר מיוחד ולא מאוורר ורוב מוחלט של המקררים מותקנים במטבח - שע"פ תקנות התכנון הבניה שטחו המינימלי הוא 5 מ"ר והוא בד"כ חדר מאוורר היטב.

+  לגבי צ'ילרים, הקרר העיקרי האמור לשמש בצ'ילרים למיזוג (R-1234ze) למעט מסווג כ- A2L (רמת דליקות בינונית).  כפי שצוין לעיל במרבית מערכות צ'ילרים (למיזוג או קירור) יחידת הקירור נמצאת מחוץ למבנה באוויר הפתוח ולפיכך, ההסתברות להגעה לריכוז קריטי של קרר שעלול ליצור פוטנציאל דליקות הינה נמוכה. עם זאת, בשל העובדה כי חלק משמעותי מהמערכות מותקנות בתוך המבנה ובעיקר בשל הכמויות הגדולות מאוד של קרר במערכת (כאמור בממוצע כ-300 ק"ג קרר), יתכנו מצבים של הצטברות קרר בתוך מבנה שעלולה להיות בעלת פוטנציאל נזק משמעותי. בנוסף, בצ'ילרים המכילים אמוניה קיימת פוטנציאל גבוה של רעילות.

3. הסתברות לסיכון (דליפת קרר)

ניתוח ההסתברות לדליפת קררים, בוצע בשתי שיטות שונות:

3.1 הסתברות לדליפת קרר לפי נתונים חיצוניים

+  מזגני אוויר ביתיים ומערכות VRF

לפי הנתונים שקיבלנו מיבואני המזגנים הביתיים, היקפי התקלות במזגנים הביתיים הינם כדלקמן:

·  תקלות התקנה – לפי נתוני היבואנים הגדולים (אלקטרה, תדיראן וטורנדו) בכ-10% ממזגנים החדשים המותקנים בבית הלקוח נרשמו קריאות שירות לאחר ההתקנה. מסך הקריאות, בכ-40% מקריאות השירות (משתנה בין היבואנים) התקלה מזוהה כתקלת של דליפת קרר הנובעת בעיקר מהתקנה לא נכונה של המזגן. שאר קריאות השירות מתייחסות לתקלות חשמל ולבעיות אדמיניסטרטיביות שונות. המשמעות של נתונים אלו הינה כי בפעילות ההתקנה קיימות כיום לפחות כ- 20 אלף תקלות בהן נגרמת דליפת קרר. 

·  תקלות שוטפות  – מעבר לתקלות ההתקנה, מתגלות תקלות פעולה שוטפות (לאחר השנה הראשונה) בכ-3.5% מהמזגנים. יצוין, כי לא הצלחנו לקבל מהיבואנים סטטיסטיקה לגבי שיעור התקלות שזוהו כתקלות דליפת קרר מתוך סך התקלות. עם זאת, יצוין כי בחלק ניכר מהתקלות בהן "המזגן לא עובד" (לרבות תקלות של דליפת קרר ולמעט תקלות פיקוד חשמלי ותקלות מסנן) נדרש איש השירות לבצע בדיקה הכרוכה בריקון הגז ("בדיקת ואקום") של המזגן. בדיקה זו מבוצעת כיום (בקררים שאינם דליקים) באמצעות שחרור הקרר לחלל החדר ("דליפה יזומה"), כאשר ברור מאליו שלאחר עם כניסת הקררים הדליקים החדשים לא ניתן יהיה להמשיך בשיטה זו ובדיקת הוואקום תידרש להתבצע באופן מקצועי ומבוקר.

 

+  מקררים ביתיים

בניגוד למזגנים הביתיים לגביהם ניתן היה לקבל נתונים על שיעורי התקלות, לא ניתן היה לקבל נתונים מקבילים על שיעורי התקלות במקררים – לא כל שכן על שיעורי התקלות בהם יש דליפת קרר. עם זאת חשוב להדגיש את הנקודות הבאות:

·  התקנת המקררים הביתיים היא פשוטה יחסית ועיקר הפעילות בה הינה סבלות (כולל פירוק והרכבת דלתות) חיבור לחשמל ובדיקת תקינות ראשונית. כלומר, בהתקנת מקרר אין תקלות התקנה.

·  מערכת הקרר במקררים הביתיים הינה מערכת סגורה ומולחמת מראש באופן מפחית מאוד את הסתברות תקלות של דליפת גז.

·  תקופת האחריות הממוצעת הניתנת על מקררים ביתיים הינה ארוכה מזו של מזגנים ביתיים – ממצא המעיד כי שיעורי התקלות במקררים הינם נמוכים משמעותית.

·  ניתוח תקלות המקררים באתרי אינטרנט שונים מדרג את התקלה של "מקרר עובד ללא הפסקה" (הנחשבת כתקלה הנובעת מדליפת גז) כאחת התקלות הפחות נפוצות במקררים כאשר נטען כי תקלה מעין זו אינה צפויה להתרחש במקררים בני פחות מ-7 שנים^[55].

+  מערכות צ'ילרים

לפי נתוני אלקטרה M&E (שע"פ ההערכות חברות האחזקה מחזיקה בנתח שוק של כ- 45% מפעילות ההתקנה והאחזקה של צ'ילרים) יש בחברה  כ-40 אלף קריאות שירות (מכל הסוגים - טיפולים תקופתיים וטיפולי שבר) בשנה ממוצעת. לפי נתוני אלקטרה כ-20% מקריאות השירות כוללים פעילות מילוי ו/או ריקון קרר, מתוכם כמחצית עוסקים באירועים שכוללים דליפת קררים . 

המשמעות של נתוני אלקטרה (ואקסטרפולציה של הנתונים לגבי כלל השוק) הינה כי בשנה ממוצעת יש במגזר הצ'ילרים כ-20 אלף פעולות של מילוי/ריקון קררים, מהם כעשרת אלפים בגין דליפת קרר.

 

 

 

4. הסתברות לדליפת קרר לפי ניתוח כמויות הגזים המיובאים

על היקפי התקלות הכרוכות בדליפת קרר ו/או בריקון קרר מהמערכת, ניתן ללמוד גם בדרך עקיפה באמצעות ניתוח כמות הקררים המיובאים לישראל – אם כי, חלק מקררים אלו משמש גם למילוי ראשוני של מערכות קירור ומיזוג תעשייתיות מסחריות

להלן ניתוח של היקפי היבוא של קררים לישראל (בק"ג לשנה)[56]:

 

מניתוח זה עולים הממצאים הבאים:

+ היקף היבוא השנתי הממוצע של R-410 עומד על כ-1,300 טון לשנה. מכיוון שקרר זה משמש אך ורק באחזקת מזגנים ביתיים (דהיינו אינו משמש למילוי ראשוני של מערכות מסחריות), המשמעות הינה כי מדי שנה קיימות תקלות דליפה ו/או ריקון קרר בהיקף של 1,300 טון לשנה – היקף משמעותי המעיד על מסוכנות גבוהה כאשר קרר זה יוחלף ב- R-32.

+ היקף היבוא השנתי של המצטבר של כל סוגי הקררים המשמשים לצ'ילרים עומד על כ-1,300 טון בשנה, כאשר היבוא הממוצע של R-134 (שהוא כאמור קרר מיושן שאינו משמש בצ'ילרים חדשים) עומד על 55% מהיקף זה. לפי ניתוח זה ניתן להניח כי מדי שנה קיימות במערכות צ'ילרים תקלות דליפה ו/או ריקון קרר בהיקף משוער של כ-800 טון לשנה – היקף משמעותי המעיד על שכיחות תקלות ומסוכנות גבוהים כאשר קררים אלו יוחלפו בגזים בעלי פוטנציאל דליקות גבוה יותר.

+ מאידך, היקפי היבוא של קררים המשמשים למקררים ביתיים לסוגיהם עומדים על טונות בודדות לשנה[57] – היקף נמוך מאוד בהתייחס לעובדה שבישראל פועלים למעלה מ-3.5 מיליון מקררים ומקפיאים ביתיים – אשר מעיד על כך שמספר תקלות הדליפה של קררים ממקררים ביתיים הינו נמוך מאוד.

5. סיכום מאפייני המסוכנות

לאור הניתוח בפרק זה, ניתן להגיע למסקנות הבאות:

+  מזגנים ביתיים ומערכות VRF

פוטנציאל הנזק של הקררים במערכות מיזוג אלו – הנובע משילוב כמות הקרר ומאפייניו בשילוב עם שיעורים ניכרים של תקלות דליפת קרר (בעיקר בשל תקלות התקנה) יוצרים  רמת סיכון בינונית - גבוהה לציבור הלקוחות – בעיקר סכנת דליקה.

+  מערכות צ'ילרים (למיזוג וקירור)

העובדה שחלק ניכר של מערכות הצ'ילרים מותקנות בתוך מבנים, בשילוב כמות הקרר (מערכות הצ'ילרים מכילות מאות קילוגרמים של קררים) ושיעור משמעותי של דליפות קררים (בעיקר עקב התיישנות חיבורים),  גורמים לכך שקיימת מסוכנות גבוהה במקומות ציבוריים בהם מותקנות מערכות אלו.

מסוכנות זו נובעת הן מסיכוני דליפה והן ממסוכנות בתהליך האחזקה - בעיקר בעת מילוי וריקון הקררים.

יתר על כן, התקנת ואחזקת מערכות צ'ילרים ומגדלי קירור כרוכה בסיכונים לעוסקים בענף – סיכונים שנובעים בעיקר מאופי ההתקנה והאחזקה המבוצע בד"כ על גגות מבנים.

+  מקררים ביתיים

למרות שהקררים המשמשים במקררים ביתיים הינם בעלי פוטנציאל דליקות גבוה, הרי שהשילוב בין הכמויות הנמוכות של הקרר (70-150 גרם) והסתברות התקלות הנמוכה יחסית (הנובעת מאופי המערכת) יוצרים רמת מסוכנות נמוכה יחסית.

יתר על כן, התקנת המקררים הביתיים הינה פשוטה ואינה דורשת ידע מקצועי ואינה כרוכה בסיכונים לעוסקים בענף.

+  משאיות קירור 

העובדה שהקררים העיקריים בהם נעשה שימוש כיום במערכות קירור למשאיות קירור אינו דליק (וגם הגז שיחליף אותו ב-2022 אינו דליק) יוצרת רמת מסוכנות נמוכה מאוד במערכות אלו 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן טבלה המסכמת את המסוכנות לפי סוגי המערכות:

 

6. סיכום

כפי שניתן לראות מהניתוח לעיל, כניסתם לישראל של מזגנים הכוללים את הקררים הדליקים ממשפחות ה-HFO וה-HC מעלה באופן משמעותי את רמת המסוכנות של מערכות מיזוג וקירור – בעיקר של מערכות מיזוג בהספקים נמוכים (מזגנים ביתיים), מערכות מיזוג בהספקים בינוניים (VRF) ומערכות מיזוג וקירור בהספקים גדולים (מערכות מסחריות/תעשייתיות).

כאמור, הנתונים של שקיבלנו מיבואני המזגנים הביתיים מורים כי בישראל מתגלות כיום, בממוצע שנתי, מעל 20,000 תקלות של דליפת קרר ממזגנים ביתיים בשנה הראשונה שלאחר ההתקנה – תקלות שרובן נגרמות בשל התקנה לא מקצועית של מזגנים ביתיים.

השילוב בין העלייה במסוכנות במעבר למערכות המבוססות על קררי HFO ו- HC ושיעור התקלות הגבוה הנובע ממקצועיות נמוכה, מחייבת אסדרה ורישוי של מערך העוסקים בתחום באופן שיבטיח שתהליכי ההתקנה והאחזקה יבוצעו אך ורק ע"י מורשים מקצועיים שקיבלו הכשרה מתאימה - לפי דירוג המבוסס על רמת המסוכנות ורמת המורכבות של תהליכי ההתקנה והאחזקה.

זאת ועוד, הצורך באסדרת המקצוע עולה בקנה אחד עם המלצותיה של ועדת התקינה במכון התקנים אשר קבעה כי האיסור על שימוש בקררים דליקים במזגנים ביתיים לפי תקן 994 יוסר אך ורק אם ההתקנה והאחזקה של מזגנים ביתיים תבוצע אך ורק ע"י בעל מקצוע שעבר הכשרה מתאימה.

לעמדה זו שותפים גם בעלי העניין – נציגי שלושת היבואנים הגדולים ונציגי התאחדות קבלני הקירור והמיזוג, אשר מעוניינים באסדרת המקצוע (שתבטיח התקנה ואחזקה מקצועית) בשל החשש שלאור המאפיינים הנוכחיים של העוסקים בתחום יקשה עליהם להתמודד עם העלייה ברמת המסוכנות.

יודגש, כי לאסדרת העיסוק בהתקנה ואחזקת מזגנים יש חשיבות מעבר להתמודדות עם עליית המסוכנות בשל כניסת הקררים החדשים. התקנת ואחזקת מערכות מיזוג וקירור כרוכה בסכנות נוספות, הן לעוסקים עצמם והן לציבור, הקשורות בעיקר להיבטים של חשמל ועבודה בגובה – למשל, בתהליך התקנת המעבה המותקן מחוץ למבנה ומחייב לעיתים קרובות עבודה בגובה רב[58]. נושא זה אמנם אינו "חדש", אך במסגרת אסדרת העיסוק וחובת ההכשרה ניתן לשים דגש על בהכשרה לנושאים אלו ובכך להפחית סיכונים אלו באופן משמעותי.

לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי קיים צורך באסדרה מקצועית של מתן השירות בתחום מערכות המיזוג בהספקים נמוכים ובינוניים ובתחום מערכות מיזוג/ קירור מסחריים/ תעשייתיים.

המטרות העיקריות של אסדרה זו הינן כדלקמן:

א. בטיחות הציבור - להבטיח את שלום הציבור, אשר רובו ככולו נמצא באופן יומיומי מתמשך בסביבה בה פועלות מערכות קירור ומיזוג (בבתים, במרכזי קניות ובמקום העבודה וכו') לאור עליית רמת המסוכנות עקב המעבר לקררים חדשים שהינם דליקים (ובחלקם אף רעילים) –באופן שיבטיח כי התקנת ותחזוקת המערכות תבוצע אך ורק ע"י גורמים שעברו הכשרה מתאימה לביצוע עבודות אלו.

  ב. בטיחות העוסקים – להפחית את הסיכון פגיעה במתקיני קירור ומיזוג בעת עבודתם על ידי חובת הכשרה בכלל הנושאים הנוגעים לעבודה היומיומית של מורשה מערכות קירור ומיזוג, ובהם עבודה עם גזים מסוכנים, עבודת חשמל ועבודה בגובה.

  ג.  איכות הסביבה ועמידה באמנות בינלאומיות - למנוע דליפות קררים מסוגי HCFCs (הפוגעים בשכבת האוזון) ו-HFC (אשר להם פוטנציאל ההתחממות גלובלית גבוה) כתוצאה מהתקנה וטיפול לקויים במערכות קירור ומיזוג ובכך למנוע פגיעה בסביבה.

מאידך, לאור המסוכנות הנמוכה, נראה לנו שאין טעם לכלול את המקררים הביתיים בתהליך אסדרת המקצוע. עם זאת, ניתן להמליץ כי במסגרת ההכשרה (הוולונטרית) של חשמלאי שירות בתחום המקררים הביתיים יינתן דגש גם לנושא הטיפול בקררים החדשים בהתייחס לרמת הדליקות של קררים אלו.

כמוכן, לדעתנו אין טעם לכלול באסדרה את מערכות הקירור למשאיות קירור (בשל מאפייני הקרר העתידי שאיננו דליק)

 

פרק ה' - מתווה האסדרה – עקרונות (פעולות שיקבעו לבעל המקצוע בחקיקה ונגזרת לכך תכניות הלימוד)

1. עקרונות מנחים לאסדרת המקצוע

כאמור, הסיבה העיקרית לביצוע האסדרה הינה העלייה ברמת המסוכנות בתחום המיזוג והקירור הנובעת מכניסת הקררים החדשים ומחייבת שיפור הרמה המקצועית של המתקינים והמטפלים בתחום ויצירת Accountability של העוסקים לגבי הפעילות שבוצעה על ידם.

המצב הנוכחי בענף מחייב מחשבה מעמיקה על עקרונות האסדרה של המקצוע – כך שמחד האסדרה תתמקד אך ורק במערכות שבהן רמת המסוכנות מצדיקה הגבלת עיסוק, וכי מאידך ההכשרה תתמקד אך ורק בנושאים הכרחיים – באופן שיתאפשר ליצור תוך זמן קצר יחסית קאדר של מורשים בעלי הכשרה ורישוי מתאים שייתן מענה לצרכי המשק.

לאור האמור בפרקים הקודמים, העקרונות המנחים של אסדרת העיסוק בקירור ומיזוג יהיו כדלקמן:

+ האסדרה תתבסס על "המודל האוסטרלי" - רישוי אחוד המבוסס על הכשרה המשלבת בין ידע מקצועי בהתקנת ואחזקת מערכות לבין ידע בטיפול בקררים.

+ האסדרה תתייחס להתקנת ואחזקת מזגנים ביתיים ומערכות מיזוג וקירור מסחרי ותעשייתי (צ'ילרים) בלבד – כהגדרתם לעיל.

+ האסדרה לא תתייחס למקררים ביתיים ולמערכות מיזוג לרכב.

+ האסדרה תתייחס למתן שירות מקיף לכלל ההיבטים של הטיפול במערכות מיזוג וקירור– דהיינו, לא תהיה אסדרה נפרדת להתקנה ולאחזקה.

2. חלופות לאסדרה

במסגרת עקרונות אלו, ובהתאם להתייעצות שקיימנו עם הגורמים המקצועיים (ראה רשימה בפרק המבוא), הועלו מספר חלופות ליישום האסדרה – כפי שיפורט בטבלה שלהלן:

 

 

3. מדרג הרישוי ועקרונותיו

בהתאם לניתוח לעיל, המתבסס על ניתוח הידע הנדרש להתמודד עם המסוכנות ומהמורכבות הטכנית אשר דרושה בעבודת אנשי השירות, אנו מציעים כי האסדרה תתבסס על חלופה 3 לעיל, בהתאם למדרג הבא:

להלן טבלת הסבה של המדרג המוצע לפי יחידות הספק אחרות:

 

הגבול בין רמות המדרג יקבע לפי הספק מעגל הקירור הבודד, כהגדרתו לעיל[60]. דהיינו, מורשה דרג I יוכל להתקין מס' רב של מזגנים בודדים עד גבול סמכותו באותו מבנה וכו'. 

4. יחוד הפעולות - פעולות מותרות לבעל רישיון

בעל ההסמכה הרלוונטית בכל דרג רישיון יוכל לבצע את הפעולות הבאות : התקנה, בדיקת דליפה, החלפה או הוספה של קררים, שיוב^[61], תיקון וטיפול שוטף או מתן שירות והוצאה מכלל שימוש של סוגי המערכות להם הוא מורשה.

המדרג מבוסס על כך שכל דרג יוכל לטפל במערכות קו"מ המצויות בתחולת האסדרה של הדרגים מתחתיו – כלומר, בעל הסמכה לדרג 2 יוכל לבצע גם פעולות הכלולות בדרג 1 וכו'.

להלן, דגשים ספציפיים לגבי הפעולות המותרות לפי מדרג ההסמכה:

 

במסגרת זו הוגדרו כללי עשה / אל תעשה במתן השירות בהתקנה ואחזקה לכל דרג – כללים שתוקפו מול בעלי העניין בענף ושימשו בסיס לתכנית הלימודים ותקנות הביצוע   

 

5. הכשרת העוסקים

בהתאם לעקרונות אלו, הסמכה תתבסס על הכשרת מורשה מערכות קירור מיזוג באמצעות קורסים שבסיומם יעמדו התלמידים בבחינת מעבר. עקרונות ההכשרה הינם כדלקמן:

+ הקורסים יתבצעו ע"י בתי ספר באישור ופיקוח האגף להכשרה מקצועית בסדנאות אשר הוכשרו והותאמו להכשרה המתייחסת לקררים החדשים .

+ ההכשרה לדרגים השונים תתבסס על תכניות לימודים שיוגדרו ע"י האגף לאסדרת עיסוקים והאגף המקצועי להכשרה ולפיתוח כח-אדם במשרד העבודה והרווחה.

+ מערך ההכשרה נבנה כך שניתן לקבל הכרה בהכשרה קודמת ובניסיון רלוונטי.

+ מערך ההכשרה יבנה באופן שיאפשר מעבר מדרג לדרג בקורסי השלמה– אשר חלקם מוצגים להלן וחלקם יפותחו בהמשך ע"י האגף להכשרה מקצועית ויועברו לאישור האגף לאסדרת עיסוקים.

+ בכל סוגי ההכשרות יושם דגש על כך שהתלמידים יהיו בעלי ידע מספק (בהתאם לסוג המערכות הרלוונטיות) בנושאים הבאים[62]:

· יסודות בתורת החשמל

· תשתיות למזגנים

· הדרכה מעשית בהתקנת ואחזקת מזגנים

· עבודות חשמל

· בטיחות וגהות (כולל עבודה בגובה)

· טיפול בקררים החדשים ומחזורם.

 

בהתאם לעקרונות שהותוו, מדרג ההכשרה המוצע[63] הינו כדלקמן:

6. תהליך הרישוי

+ בתום הלימודים ועמידה במבחן המעבר על בעל המקצוע להגיש בקשה לקבלת רישיון באגף לאסדרת עיסוקים לשם קבלת רישיון תואם ההכשרה.

+ מערך העוסקים ינוהל באמצעות רישום ב"פנקס מיזוג וקירור", שינוהל כמקובל על ידי האגף לאסדרת עיסוקים ויהיה נגיש לכלל הציבור במרשתת.

+ הרישום יכלול פירוט של דרגות הרישיון וכן את תאריך האסמכה ומועד תפוגת הרישיון.

+ לבעל הרישיון יונפק רישיון רשמי הכולל את פרטיו, דרג הרישיון (לרבות הסבר על סוגי המערכות לגביהם חל הרישיון) וכן תאריך האסמכה ומועד תפוגת הרישיון.

+ הרישיון יהיה בתוקף למשך 5 שנים ממועד הנפקתו.

+ חידוש הרישיון יכול שיהיה מותנה במעבר השתלמות קצרה (עד 12 שעות) אצל גורם שהוסמך לכך ואשר אושר ע"י האגף לאסדרת עיסוקים. ההשתלמות תכלול ריענון בטיחות קצר וסקירת החידושים בענף.

+ לאחר מעבר ההשתלמות ובכפוף להצגת אישור על כך, יוכל בעל הרישיון להעריך את תוקפו ב-5 שנים נוספות.

7. שילוב הנדסאים באסדרה

במסגרת מה"ט פועלת מגמה להכשרת הנדסאי קירור ומיזוג. תכנית הלימודים הנוכחית במגמה זו (בהיקף של 2176 ש"ל) מאפשרת לבוגרי המגמה לקבל תעודת חשמלאי מוסמך (תכנית לימודים בהיקף של כ- 750 שעות – דהיינו כ-35% מהיקף הלימודים) מעבר להכשרה בקירור ומיזוג (שכיום מזכה את הבוגרים בתעודת חשמלאי שירות בתחום הקירור והמיזוג).

תכנית הלימודים הנוכחית של ההנדסאים נמצאת כיום בתהליכי עדכון והתאמה – כאשר התכנית החדשה (שתופעל החל משנת הלימודים תשפ"א) כוללת לימודים המתייחסים לקררים החדשים ומשמעותם. תכנית הלימודים החדשה להנדסאים מבוססת אף היא על לימודים בהיקף של 2160 ש"ל (כולל הלימודים לתעודת חשמלאי מוסמך בדומה לתכנית הנוכחית). יודגש, כי התכנית אינה עומדת בדרישות הרפורמה בלימודי ההנדסאים המחייבת הפחתה של משך הלימודים ל-1700 שעות בסה"כ.

לפי בדיקה מול כותב תכנית הלימוד להנדסאים (שאושרה גם בביקור בבי"ס להנדסאים שליד הטכניון), הכשרת  ההנדסאים כוללת התמחות בצ'ילרים כאשר במכללות המשמשות להכשרת הנדסאים (בחיפה, ת"א וב"ש) קיימת תשתית המאפשרת הדרכה לטיפול בצ'ילרים – תוך שימוש בצ'ילרים להדרכה שנקנו בסיוע האגף להתייעלות אנרגטית במשרד האנרגיה.

ניתוח המאפיינים של אוכלוסיית הנדסאי הקירור והמיזוג מעלה את הממצאים הבאים:

+ במרשם ההנדסאים רשומים כיום 81 הנדסאי קירור ומיזוג. לפי הערכת מנהלי המגמות לקירור ומיזוג במכללת סינגלובסקי ובמכללה להנדסאים שליד הטכניון, מרבית ההנדסאים הרשומים לעיל, משולבים במשרדי תכנון ומערך ניהול השירות של החברות הגדולות. 

+ לפי נתונים מהמערכת הממוחשבת של מה"ט, בשנים 2013-2019 קיבלו דיפלומה כהנדסאי קירור ומיזוג בסה"כ (דהיינו בכל המכללות בישראל) 203 בוגרים בעלי דיפלומה.

+ לפי תשאול שערכנו (מול התאחדות קבלני יעוץ ומיזוג, מנהלי המגמות לקירור ומיזוג במכללת סינגלובסקי ובמכללה להנדסאים שליד הטכניון וחברות האחזקה הגדולות) ההערכה היא כי כ-400 הנדסאים עוסקים בתחום הקירור והמיזוג – מהם כ-80 עוסקים בתכנון וניהול והיתר משמשים כקבלני שירות ומיזוג או כאנשי שירות במערכות מסחריות תעשייתיות (דהיינו מערכות דרג 3). 

+ בשנים האחרונות חל גידול בהיקפי הנרשמים ללימודי הנדסאות, כמפורט בטבלה להלן[64]:

מס' הסטודנטים במגמת קירור ומיזוג

 

כתוצאה של תהליך זה ניתן לראות כי בצנרת קיים פוטנציאל גידול משמעותי של מספר ההנדסאים – גם אם נניח ששיעור הדיפלום הוא 60% המשמעות הינה תוספת של 120 הנדסאים לתחום.

כחלק מאסדרת המקצוע, הוצע כי כלל ההנדסאים המדופלמים יוכלו לקבל (בהתבסס על לימודיהם) רישוי כמורשה מערכות קירור מיזוג בדרג 3.

 לפי הבדיקה שערכנו מול הגורמים המקצועיים באגף הכשרה מקצועית נמצאו המסקנות הבאות:

+ הנדסאים שלמדו/לומדים לפי תכנית הלימודים הנוכחית יוכלו לקבל רישוי כמורשים לדרג 3 לאחר השתלמות בתחום הטיפול בגזים החדשים בהיקף של 34 ש"ל[65].

+ הנדסאים שילמדו לפי תכנית הלימודים החדשה (שכאמור תיכנס לתוקף בשנה"ל תשפ"א – כלומר בוגריה יוכלו להשתלב בענף לא לפני ספטמבר 2021) יוכלו לקבל רישוי כמורשי מערכות קירור מיזוג דרג 3 ללא צורך בהשתלמות נוספת.

8. תכנון מערכות מיזוג וקירור

כחלק מהעבודה, התקיימו פגישות עם מהנדסי קירור ומיזוג (קוסטה קוצ'ומנדי, חנן בראלי וחנוך שוויצר) ושיחות עם חברות הנדסה מאוסטריה וגרמניה, לגבי תכנון מערכות מיזוג וקירור מסחריות/ תעשייתיות בעידן שלאחר כניסת הקררים החדשים.

הממצאים משיחות אלו הינן כי מעבר לשימוש בקררים דליקים לא יגרום לשינוי מהותי באופי התכנון של מערכות קירור ומיזוג. זאת ועוד – במערכות מיזוג וקירור מסחריות/תעשייתיות יש כבר כיום שימוש בקררים דליקים/רעילים ולכן תהליך התכנון הנוכחי של מערכות אלו מתייחס כבר היום לשימוש בקררים מסוכנים.

מכיוון שלהבנתנו אין שינוי בפעילות התכנון לאחר כניסת הקררים החדשים, אין צורך באסדרה מיוחדת של נושא התכנון הנובעת מכניסתם.

כאמור, כיום אין הסמכה ייעודית לתואר מהנדס לתחום קירור ומיזוג אוויר המשמעות הינה כי כיום כל אדם רשאי לעסוק בתחום הנדסת קירור ומיזוג, אם כי בפועל, עיקר המהנדסים העוסקים בתחום זה הינם מהנדסי מכונות ו/או מהנדסים שלהם תואר בהנדסת מיזוג מאוניברסיטאות באירופה.

יצוין, כי באירופה קיים מסלול של מהנדס קירור ומיזוג בשני פורמטים :

+ לימודי קירור ומיזוג למהנדס תואר ראשון – מסלול תלת שנתי שקיים בגרמניה ואנגליה

+ לימודי קירור ומיזוג למהנדס תואר שני[66] – מסלול שקיים באיטליה וצרפת המהווה מעין מסלול התמחות של שנתיים למהנדסי מכונות. 

במסגרת הדיונים בוועדה המשותפת בנושא יישום המלצות דוח זיילר במקצועות התכנון נדון ייחוד הפעולות גם בתחום תכנון מערכות הקירור והמיזוג למהנדסים.

כחלק מקידום ושיפור המקצועיות בענף, אנו ממליצים לאסדר את הנדסת המיזוג וקירור כמסלול נפרד במסגרת מקצועות ההנדסה, תוך התאמת מערך ההכשרה ותנאי הקבלה לאלו המקובלים באירופה.

פרק ו' - מתווה האסדרה – שלבי התארגנות המשק לקראת האסדרה.

1. כמות המורשים הנדרשים לפי דרגים

1.1. דרג I + II

מספר המורשים הנדרשים מושפע מ-2 פרמטרים:

+ מספר ההתקנות הצפויות – התחשיב מבוסס על נתוני היבואנים אשר ע"פ הערכתם מדובר בהתקנה של כ-700,000 מזגנים חדשים בשנת 2018, כאשר קצב הגידול השנתי במס' המזגנים החדשים נאמד בכ-2% בשנה. לפי ניתוח זה, בשנת 2018 צפויות כ-651,000 התקנות חדשות במזגנים עד 18קו"ט  (דרג I) וכ-49,000 במזגנים מעל 18קו"ט (דרג II).

+ מס' התקלות – ניתוח מספר התקלות התבסס אף הוא על נתוני והיבואנים והוא חולק לשתי משפחות: תקלות התקנה ותקלות שוטפות (שכן, ההנחה היא כי מספר תקלות ההתקנה יפחת מהותית לאחר האסדרה).

לפי ניתוח זה, מספר פעולות השירות בשנה (באלפים) צפוי להיות כדלקמן:

 

כיוון שהרכישות וההתקנות בשוק המיזוג הינם עונתיות ומתבצעות בחודשים בודדים בשנה, הביקושים אינם מתפלגים באופן שוויוני על פני כל חודשי השנה. לפיכך, בחנו את מספר הפעולות הנדרשות ליום עסקים, קרי התקנה ומתן שירות למזגנים, בתקופות השיא - החודשים מאי עד יולי ונובמבר עד ינואר. מהתחשיב שביצענו עולה כי ביום ממוצע בתקופת השיא צפויים כ-8,600 התקנות וכ-2,350 קריאות שירות למזגנים עד 18 קו"ט, וכ-650 התקנות וכ-45 קריאות שירות למזגנים מעל 18 קו"ט.

הפרמטר העיקרי המשפיע על היכולת לעמוד בביקוש זה הינה מס' ההתקנות וקריאות השירות שיכול מורשה לבצע ביום עבודה – משתנה שמושפע הן ממשך הפעולה והן מהמרחק בין האתרים. התשובות שקיבלנו לשאלה לגבי מספר ההתקנות/ קריאות שירות שניתן לבצע ביום עבודה, היו שונות בין גורמים שונים בענף^[67], כאשר בממוצע נלקחו בחשבון הנתונים הבאים:

על בסיס הנחה זו, מספר מורשה מערכות קירור מיזוג הנדרשים^[68] הינו כדלקמן:

 

מכיוון שמדובר בממוצעים, בכדי למנוע מצב של חוסר במספר המורשים אשר יכולים לתת מענה לצרכי השוק אנו מעריכים כי בשנת 2019 יהיה צורך בכ-2,670 מורשים ברמה I ובכ-240 ברמה II.

יצוין, כי מס' הפעולות (התקנות/ טיפול בתקלות) שמבצע כיום איש שירות ביום עבודה הינו גדול יותר מההנחה שפורטה לעיל – וזאת על בסיס הטענה שלאחר האסדרה המשך הממוצע של פעילות ההתקנה/ אחזקה יעלה בשל הצורך להקפיד על כלל שלבי הפעולה לפי הנוהל. עם זאת, יתכן כי טענה זו אינה נכונה.

 

 

1.2. כמות מורשי מערכות קירור ומיזוג הנדרשים – דרג III

לפי ההערכות של אלקטרה, כ-1,200 מערכות צ'ילרים מותקנות בשנה. מכיוון שמשך התקנה ממוצע  הינו בממוצע כ-5 ימי עבודה, ניתן להניח כי היקף שעות ההתקנה וההפעלה של מערכות צ'ילרים הינו כ- 60,000 שעות בשנה. כלומר לשם צרכי התקנת המערכות נדרשים כ- 90 מורשים במשק[69].

בנוסף נדרשת פעילות אחזקה של מערכות הצ'ילרים, הנחלקת ל-3 סוגים עיקריים:

· שני טיפולים תקופתיים גדולים במהלך שנה – פעילות שכולל מגוון בדיקות (ע"פ מפרט) ותיקונים ונמשכת כיום עבודה שלם.

· שני ביקורים שוטפים בשנה – פעילות שכוללת בעיקר בדיקות וטיפולים קטנים (ע"פ מפרט) ונמשכת כשעתיים -שלוש.

· טיפול בתקלות שבר.

לפי נתוני אלקטרה, בשנה ממוצעת יש בחברה בשנה כ-40 אלף קריאות שירות (מכל הסוגים - טיפולים תקופתיים וטיפולי שבר). החברה מטפלת בהם באמצעות 150 אנשי שירות. המשמעות הינה כי איש שירות ממוצע מטפל בשנה בכ- 270 קריאות או כ-1.3 קריאות ביום.  

בהנחה, שאלקטרה מחזיקה נתח שוק של 40% בתחום אחזקת המערכות. המשמעות של נתונים אלו הינה כי לצרכי המשק נדרשים כ-350 מורשי מערכות קירור מיזוג לצורך אחזקת המערכות .

בסה"כ נדרשים במשק בטווח הקצר כ- 480 מורשי מערכות קירור מיזוג דרג 3 (כולל התקנה והפעלה)

 

 

 

 

 

1.3. סיכום

בהתאם לניתוח זה מספר מורשי מערכות קירור מיזוג המינימליים הנדרש לצרכי המשק הינו כדלקמן:

 

2. צרכי הכשרה

2.1. מאפייני מערך ההכשרה הנוכחי 

מערך ההכשרה המקצועית מציע כיום קורס קירור ומיזוג בהיקף של  370 ש"ל [70] (להלן – "הקורס הבסיסי"). בתום הקורס מקבלים הבוגרים תעודת "חשמלאי שירות בתחום הקירור והמיזוג". 

קורס זה מתנהל בפורמט של 2 מפגשים לשבוע שכל אחד מהם נמשך 5 שעות. המשמעות הינה כי בפורמט הנוכחי קורס הקו"מ נמשך לפחות 37 שבועות (בפועל קרוב ל-40 שבועות).

בישראל יש כיום 17 בתי ספר/ מכללות טכנולוגיות (פזורים ברחבי המדינה) המוסמכים להעביר הכשרות אלו – דהיינו, עומדים בתקנים שנקבעו ע"י האגף להכשרה מקצועית מבחינת מאפייני הסדנה ודרישות המרצים. הפוטנציאל הממוצע של בית ספר הינו ניהול 2 קורסים במקביל. הקיבולת הממוצעת של קורס הינה כ-20 תלמידים למחזור.

לפי הנתונים לגבי מאפייני מערך ההכשרה הנוכחי, פוטנציאל ההדרכה השנתי להכשרות המתאימות לדרג I+II הינו כ- 13,600 שעות לימוד בשנה (17 בתי ספר X 2 קורסים במקביל X 10 ש"ל בשבוע X 40 שבועות לימוד נטו בשנה)

יצוין כי כיום, אין מענה להכשרות הנדרשות כמענה לדרג III – הקורס היחידי הניתן כמענה לצרכי הכשרה בתחום הצ'ילרים ניתן ע"י חברת אלקטרה M&E עבור עובדי החברה, כאשר רק באלקטרה קיימת כיום כיתת הדרכה לצ'ילרים. לפי בדיקה מול נציגי החברה אין אפשרות להשתמש בכיתה זו לצורך הכשרה של תלמידים שאינם עובדי החברה

 

2.2.  מאפייני כוח האדם בענף

לפי הנתונים שאספנו, מספר אנשי השירות בתחום המזגנים במצב הקיים הינו כדלקמן:

+  לפי הערכות היבואנים, בענף המיזוג הביתי (דרג I+II) יש כיום כ- 3,500 אנשי שירות – מתוכם כ-2,000-2,500 שעובדים עבור היבואנים הגדולים. המאפיינים העיקריים של אוכלוסיית אנשי השירות הינם כדלקמן:

o  כ-400 אנשי שירות בתחום הביתי הינם בעלי תעודת חשמלאי שירות קו"מ (דהיינו עברו את קורס הקו"מ הבסיסי בהיקף של 370 ש"ל).

o  בנוסף יש בענף כ-1400-1500 אנשי שירות בעלי ניסיון מקצועי "משמעותי" – דהיינו, משמשים כמתקינים/אנשי שירות מזה שנים רבות ונחשבים ע"י החברות כ"מקצועיים".

+  לפי הערכות של חברות האחזקה הגדולות והתאחדות קבלני קירור ומיזוג, בתחום המיזוג וקירור המסחרי (מקביל לדרג III) יש כיום כ-1,000 אנשי שירות התקנה ושירות^[71].  המאפיינים העיקריים של אוכלוסייה זו הינם כדלקמן:

o  בתחום הצ'ילרים, פועלים כיום כ-300  הנדסאים המשמשים כאנשי שירות למערכות אלו. הנדסאים אלו ניתן להסב לשמש כמורשים דרג 3 במסגרת קורס קצר לטיפול בקררים החדשים (קורס לפי אישור הפעלה 3748/19 בהיקף של 34 ש"ל)

o  מסך אנשי השירות לעיל כ- 180 איש עברו קורס הכשרה יעודית לטיפול בצ'ילרים במסגרת אלקטרה M&E (ולכן מרביתם גם עובדים בחברה). קורס זה הינו באישור האגף להכשרה מקצועית ובוגריו זכאים לתעודת חשמלאי שירות קו"מ. ניתן להסב לשמש כמורשים דרג 3 במסגרת הקורס לטיפול בקררים החדשים לעיל.

o  חלק משמעותי נוסף של אנשי שירות בתחום הצ'ילרים (מוערך ע"י חברות האחזקה הגדולות בכ100-150 אנשי שירות) עברו את קורס הקו"מ הבסיסי במסגרת הכשרה מקצועית (דהיינו, מורשים כחשמלאי שירות קו"מ).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2.3. היקפי הכשרה נדרשים

לאור מאפיינים אלו של כוח האדם הנוכחי, בכדי לעמוד בהיקפי כוח האדם המינימלי הנדרש במסגרת האסדרה, נדרשות הכשרות בהיקפים כדלקמן:

 

3. סיכום  

· על סמך ניתוח של כמות ההתקנות הנדרשות והתקלות הצפויות ולשם יצירת איזון בין ההיצע והביקוש, עלינו להיערך להכשרת קבוצה ראשונית של מורשה מערכות קירור ומיזוג, בהיקף של כ- 3,400 מורשים בשנה הראשונה, מהם כ-2,700 מורשים לדרג I.

· האגף להכשרה מקצועית הכיר בכ- 17 בתי ספר, בפריסה ארצית, ללימודי מורשה קירור ומיזוג על פי תכניות הלימודים החדשות. מתוך אלו קיימים מגמות קו"מ ב- 3 מרכזי הכשרה ממשלתיים וצפויה להיפתח מגמה במרכז הכשרה נוסף.  במרכזים הממשלתיים עתידים בהתחלה לעבור הקורסים המלאים (לחסרי רקע). מרכזים אלה יוכלו לקיים עד 18 קורסים במהלך 2019 (כ- 360 תלמידים).

· בשלב הראשון, ההכשרות מתוקצבות על ידי המדינה כדי לספק תמריץ ללימוד המקצוע.

· כבר כיום, לומדים בבתי הספר השונים כ- 200 תלמידים לדרג I ועוד כ-200 תלמידים בקורסי דרג II לבעלי ניסיון.

· האגף להכשרה מקצועית פועל לקידום הכשרות גם בבתי הספר לנוער.

פרק ז' -  מנגנון האכיפה

1. כללי

כחלק מניתוח חלופת האסדרה לרישום ורישוי ביצע האגף לאסדרת עיסוקים מחקר השוואתי בישראל ובעולם לגבי מערכי האכיפה היעילים בפיקוח על בעלי רישיון שחרגו מסמכותם או לא עמדו ברמה המקצועית הנדרשת .

במסגרת זו, נמצא כי מערך האכיפה היעיל כולל 3 מרכיבים עיקריים:

 

1.1. הסברה

מטרת ההסברה הינה להביא לכך שכלל בעלי העניין הרלוונטיים (הצרכנים הסופיים, היבואנים, חברות האחזקה והמורשים עצמם) יכירו את עקרונות האסדרה, מניעיה ומטרותיה ואת מערך הסמכות והאחריות הנגזר ממנה.

לשם כך מתוכנן קמפיין ציבורי רחב, אשר כולל מספר מרכיבים :

-  תשדיר פרסומי בטלוויזיה בשעות הפריים טיים

-  תשדיר פרסומי ברדיו

-  באנרים באינטרנט

-  יח"צ וכתבות

-  עריכת ימי עיון

-  הרצאות והשתתפות בפנלים

יצוין, כי הסברה יעילה אינה מבוססת על קמפיין חד פעמי ודורשת פעילות מתמשכת של יצירת תשומת לב ציבורית.

1.2. מניעה  

מטרת המניעה הינה לשמר את רמת הכשירות המקצועית והבטיחותית של המורשים, כך שישמרו על רמת מקצועיות ובטיחות גבוהה מחד ויכירו את מארג הסמכות והאחריות הנדרשת בכל דרג. לשם כך, קיים צורך בריענון תקופתי, במסגרתו ירוענן ויעודכן הידע של המורשים בנושאים אלו.

במסגרת זו, מתוכנן כי בכל חידוש רישיון (דהיינו כל 5 שנים) יבצע כל מורשה השתלמות לרענון כללי הבטיחות ועדכונים. 

1.3. ענישה  

המרכיב השלישי של אכיפה יעילה הינה מנגנון ענישה אפקטיבי לבעלי רישיון שאינם עומדים בעקרונות האסדרה כפי שנקבעו.

נושא הענישה נבחן לעומק במסגרת המחקר שבצענו – אשר מסקנותיו יפורטו להלן

2. מנגנון הענישה – ניתוח חלופות  

מטרת האכיפה הינה ליצור מערך סנקציות שיהוו ענישה אפקטיבית לבעלי רישיון שאינם עומדים בעקרונות האסדרה כפי שנקבעו – דהיינו חורגים מסמכותם ו/או אינם עומדים ברמת המקצועיות הנדרשת - על מנת למנוע הישנות מקרים בעתיד.

באופן כללי, מנגנון הענישה כולל שני מרכיבים:

+  מנגנון לאיתור הפרות - הכולל שילוב של מספר מרכיבים: תלונות ציבור, תקשורת וביקורת (פתע/יזום);

+  מנגנון ענישה  

במסגרת זו, נבחנו 3 חלופות עיקריות:

+  ענישה מנהלית

ענישה המאפשרת הטלת עיצומים כספיים על מורשים.

הבסיס לענישה זו הינו הגדרת מערך של קנסות מנהליים על מורשים שחרגו מסמכותם. ענישה זו הינה קלה לביצוע, אך נחשבת לפחות אפקטיבית.

+  ענישה משמעתית

ענישה המאפשרת הגבלת הרישיון (ביטול, התלייה או סירוב חידוש). 

מנגנון הענישה המשמעתית מופעל עצמאית כהליך משפטי במסגרת הרגולטור ומאפשר שילוב של בדיקה מהירה יחסית עם רמת אפקטיביות והרתעה גבוהות יחסית.

במסגרת זו נבחנו שתי חלופות לענישה משמעתית:

· ועדת משמעת מקצועית

· ענישה בסמכות הרשם בהתייעצות עם וועדה מקצועית

יצוין כי הליך הקמתה והפעלתה של ועדת משמעת מקצועית הינו מורכב מבחינה חוקית ואילו ענישה משמעתית בסמכות הרשם הינה פשוטה יותר ליישום. זאת ועוד, ענישה בסמכות הרשם דורשת הרבה פחות משאבים ומאפשרת שליטה טובה יותר של המשרד על ההליך. 

+  ענישה פלילית

ענישה המגדירה חריגות מהרישיון כעבירה פלילית.

מנגנון ענישה זה מעביר את הטיפול בחריגות מהרישיון לרשויות החוק (חקירה משטרתית והמשך הליך משפטי בהתאם להמלצות המשטרה) ולפיכך, מדובר בתהליך ארוך יחסית שרמת האפקטיביות שלו נמוכה.

לאור השיקולים לעיל, החלופה שאומצה במסגרת האסדרה הינה חלופת הענישה המשמעתית בסמכות רשם. 

בהתאם לכך, מנגנון הענישה המשמעתית יכלול 3 מרכיבים עיקריים

2.1. מנגנון לאיתור הפרות  

מערך הדיווח על הפרות רישיון מצד המורשים יתבסס בעיקר על תלונות הציבור (לרבות תלונות מצד גורמים אחרים – גורמים מקצועיים, גורמי תקשורת וכו'). 

במסגרת פעולות הרשם, יוקם מוקד לפניות הציבור שיתבסס בעיקרו על תלונות מקוונות באמצעות אתר האינטרנט של היחידה. 

התלונות יעברו סינון ראשוני ביחידת הרשם ולאחר הסינון ובמידה ולדעת הרשם קיימת אפשרות לחריגה יפנה הרשם למתלונן לשם קבלת פרטים ו/או ראיות נוספות. 

2.2. מערך בדיקה הפרות 

תלונה שלדעת הרשם מחייבת המשך בדיקה, תועבר לחקירה ע"י בודק מטעם הרשם. הבודק יהיה מוסמך לבצע חקירה ולאסוף ראיות ולהעביר לרשם חוות דעת לגבי ממצאי החקירה.

2.3. ענישה בסמכות הרשם

במידה והבודק מטעם הרשם מצא כי התלונה מוצדקת וכי המורשה עבר עבירה משמעתית בסמכות הרשם להטיל על המורשה סנקציה של הגבלת הרישיון (ביטול, התלייה או סירוב חידוש) בהתאם לאופי העבירה. בהחלטתו הרשם רשאי להתייעץ עם וועדה מקצועית שתוקם כחלק מתהליך האסדרה.

פרק ח' – השפעות האסדרה על המשק – היבטים כלכליים

1. כללי

אחת השאלות המרכזיות העולות בכל תהליך של יצירת רגולציה חדשה הינו כיצד תשפיע הרגולציה על המשק – לרבות על מספר העוסקים בענף ועל יוקר המחיה. בפרק זה, בוצעה הערכת השפעות הרגולציה (RIA [72]) על פרמטרים אלו.

יודגש, כי ניתוח הRIA שבצענו כפוף לשתי הסתייגויות עיקריות:

+  הניתוח מתייחס אך ורק להשפעות הישירות של אסדרת מקצוע מורשה קירור ומיזוג (לפי רמות). מאידך, הניתוח אינו מתייחס להשפעות העקיפות של יישום תיקון קיגאלי על המשק. כך למשל, כחלק מיישום תיקון קיגאלי, בכוונת משרד הכלכלה החל ב-2019 לבטל את רישיונות היבוא של קררי פריאון (כדוגמת R-134) ולהטיל "מכסות יבוא" על קררי HFC (כדוגמת R-410) תוך הפחתה הדרגתית של מכסות אלו לאורך זמן. הטלת מכסות היבוא (במצב בו לא ניתן להסב מזגנים ביתיים לשימוש בקררים חדשים ובמצב בו הסבת הצ'ילרים לקררים חדשים תהא כרוכה בעלות גבוהה) צפויה להביא בהכרח לעליית הביקוש לקררים הישנים וכתוצאה מכך לעליית מחירם של קררים אלו. עם זאת, מכיוון שתהליך זה אינו קשור לאסדרת המקצוע לא כללנו אותו בניתוח להלן (למרות שיתכן שעליית מחירי הקררים הישנים תביא לעלייה גם במחירים לקריאת שירות).

+  במסגרת הניתוח התמקדנו במשמעויות הכלכליות המתייחסות להשפעות על משקי הבית – כלומר, משמעויות שיש בהן כדי להשפיע על יוקר המחיה.

במסגרת הניתוח התייחסנו לניתוח ההשפעות הכלכליות הצפויות של האסדרה בשלושה מישורים:

+ השפעת האסדרה על העלות הממוצעת לפעולת שירות.

+ השפעת האסדרה על מבנה התחרות בענף.

+ השפעות הנובעות מגידול בהכנסות המדווחות

2. שינוי בעלות ממוצעת לפעולת שירות

במסגרת ניתוח השינוי בעלות התפעול לפני ואחרי האסדרה נבחנו העלויות במצב הקיים (דהיינו ללא אסדרה) והעלויות הצפויות לאחר אסדרת המקצוע בהתייחס למורשה דרג I.

יש לזכור, כי כיום 98% מאנשי השירות בתחום המזגנים הביתיים הינם עצמאיים[73]. המשמעות של מעמד זה הינה כי אנשי השירות מתפרנסים מהרווח על הפעולה שהם מבצעים.

כיום, מחיר ההתקנה הממוצעת של מזגן ביתי הינו כ- 700 ₪ להתקנה (ללא מע"מ). לפיכך, הרווח של איש השירות בגין ההתקנה (ומקור הפרנסה שלו) הינו מחיר ההתקנה פחות עלויות כגון, שכר העבודה של העוזר, הוצאות רכב, הוצאות ציוד וכו'.

 במסגרת האסדרה, יתווספו למורשה ל-3 מרכיבי עלות נוספים:

+  כיסוי עלות ההכשרה (לרבות עלות זמן ההכשרה) – מכיוון שמדובר בהוצאה חד פעמית כיסוי עלות ההכשרה יכול להתפרס על מספר שנים.

+ תוספת ציוד שנדרש במסגרת האסדרה (בלון מחזור)

+ ירידה בכמות הפעולות שיוכל המורשה לבצע באותו זמן מוגדר – עקב הדרישה להקפדה בביצוע פעולות מסוימות ודגש על ביצוע בקרות.

בניתוח שלהלן, התייחסנו למרכיבי העלות הבאים:

+ שכר העבודה של העוזר – שכר משתנה לפי מספר פעולות השירות (חושב לפי 100 ₪ להתקנת מזגן ביתי וו-35 ₪ לשעת קריאת שירות).

+ אחזקת רכב – כולל המרכיבים הקבועים והמשתנים של אחזקת הרכב בהתאם למחירון חשב.

+ ציוד יעודי – החזר ההשקעה על הציוד היעודי לצורך ההתקנה.

+ עלות הכשרה למורשה [74]בתוספת העלות האלטרנטיבית של זמן ההכשרה (בתחשיב הונח כי עלות הזמן הינה לפי 50 ₪ לשעה) .

החישוב בוצע בשלושה שלבים:

+ חישוב עלות שנתית למורשה שעוסק רק בהתקנות.  

+ חישוב עלות שנתית למורשה שעוסק רק בקריאות שירות

+ שקלול של העלות השנתית הכוללת לפי החלק היחסי של מורשים שעוסקים בהתקנות מול מורשים שעוסקים בקריאות שירות (כיום היחס הוא 90% מתקינים מול 10% אנשי שירות)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להלן ממצאי התחשיב:

 

עלות פעולות שירות לפני ואחרי אסדרה

 

מטבלאות אלו ניתן לראות כי הגידול בעלות השנתית הוא נמוך (6%).

מאידך, בעלות הממוצעת לפעולה קיים גידול של 21% הנובע כולו מקיטון מספר הפעולות שמבצע המורשה לאחר האסדרה.

לגבי ממצאים אלו יש לציין כדלקמן:

+ הגידול במשך זמן ביצוע ההתקנה מבוסס על הערכות של גורמי הענף. יתכן, כי בפועל (לאחר עקומת למידה) לא יהיה פער במשך ביצוע ההתקנה בין המצב הקיים למצב לאחר האסדרה.

+ מנקודת ראות המשק, הפחתת כמות פעולות השירות לשנה של צוות התקנה – שכל כולה נובעת מהדרישה לרמת מקצועיות גבוהה בתהליכי ההתקנה והאחזקה – נובעת למעשה  מתכלית האסדרה – דהיינו צמצום תקלות ודליפות שעלולות לגרום למסוכנות גבוהה ובכך מפיקות למשק תועלות כלכליות רבות כבר בטווח הקצר.

3. השפעות הגידול בהכנסות המדווחות  

בענף המיזוג קיים חלק משמעותי של התקנות "לא מדווחות".

תהליך האסדרה ואכיפתה (בהתאם להמלצות לעיל) צפוי להביא להפחתה משמעותית בהיקף ההתקנות "הלא מדווחות" במשק ולשיפור בגביית מע"מ ומס הכנסה.

עם זאת, החשש העיקרי מעליית מחירים בשוק ההתקנות אינו נובע מהגידול בעלויות אלא מהעובדה שלאחר האסדרה ויצירת מערך אכיפה, המחירים לצרכנים יעלו בשל המע"מ.

יצוין, כי מנקודת ראות המשק מדובר בתהליך בעל תועלת חשובה.

4. השפעות האסדרה על שינוי מבנה בענף

אחת ההשפעות האפשריות של אסדרת המקצוע הינו האפשרות כי בעקבותיה יפלטו מהשוק חלק מהמתקינים הנוכחיים - עקב חשש מביצוע הכשרה, הפחתת היכולת להכנסה לא מדווחת וסיבות רבות. המשמעות של יציאת נותני שירות בענף הינה כי ,לפחות בטווח הקצר, הביקוש לשירותי התקנה יעלה על היצע המתקינים ולכן המחיר להתקנה יעלה.

במסגרת השיחות שקיימנו ניסינו לאמוד את היקף השינוי במספר אנשי השירות שיפלטו מהענף בעקבות האסדרה. לשאלה זו קיבלנו תשובות שונות – אם כי ההערכה הינה כי מרבית העוסקים הנוכחיים ימשיכו לפעול בענף ויהיו מוכנים לעבור תהליכי הכשרה והסמכה – אם האכיפה תהיה אפקטיבית.

במקביל לתהליך זה צפויה עליה ב"תדמית המקצוע" – במסגרתו ינסו המורשים למנף את האסדרה לעליית מחירים לצרכן. 

המשמעות המשולבת של תהליכים אלו, הינה כי האסדרה תביא לעליית מחירים - כך למשל, לפי משרד האנרגיה[75], בהתקנת ואחזקת מערכות גפ"ם לאחר האסדרה, מחירי השירות קפצו ב-30% מסיבות תדמיתיות גרידא (למרות שאין נתונים המעידים על שינוי במבנה הענף ובמאפייני התחרות)

מאידך, יתכן כי בענף המיזוג הביתי שנשלט ע"י מספר קטן של יבואנים גדולים בעלי כושר מיקוח – יתכן שהשפעות תפיסתיות אלו יהיו נמוכות משמעותית.

5. סיכום

יצוין, כי מנקודת ראות המשק, האסדרה ושיפור רמת המקצועיות בתהליכי ההתקנה והאחזקה צפויה לגרום למשק תועלות כלכליות רבות כבר בטווח הקצר:

+ שיפור אמינות – כאמור, בעקבות האסדרה צפויה הפחתת תקלות ההתקנה באופן משמעותי. לשם דוגמא, אם שיעור תקלות ההתקנה יפחת בכ-50% יגרם למשק חיסכון של 35,000 קריאות שירות מיותרות. מדובר בחיסכון משמעותי מעבר להשפעותיו על רווחת הציבור.

+ הפחתת העלות האלטרנטיבית של דליקות ושריפות - שיפור ההתקנה והתחזוקה יביא להפחתה משמעותית של המסוכנות של השימוש בקררים החדשים ובכך יביא להפחתה של עלויות למשק שעלולות להיגרם בגין דליקות למיניהן.

+ הפחתת העלויות החיצוניות של גזי חממה - שיפור ההתקנה והאחזקה ובפרט הדגש על מניעת שחרור קררים לאטמוספרה, יביא לירידה בפליטות גזי החממה ובכך יסייע לישראל לעמוד ביעדי פליטות גזי החממה שנקבעו באמנת פריס (תוך חיסכון משמעותי בעלויות החיצוניות של פליטות גזי חממה).

עם זאת, ככל הנראה בעקבות האסדרה צפויה עליית מחירי ההתקנה והשירות בענף המיזוג והקירור וזאת בעיקר משתי סיבות עיקריות:

+ גידול בשיעור ההכנסות המדווחות

כיוון שבענף קיים חלק משמעותי של התקנות "לא מדווחות", החשש העיקרי מעליית מחירים בשוק ההתקנות אינו נובע מהגידול בעלויות אלא מהעובדה שלאחר האסדרה ויצירת מערך אכיפה, המורשים יחלו לגבות את המע"מ והמחירים לצרכנים יעלו בשל כך. כאמור, מנקודת מבט של משק המדינה מעבר להכנסות מדווחות מביא לגידול גביית המיסים במשק.  

+ שינוי בתדמית המקצוע

הניסיון שנצבר בתחום אחרים שעברו תהליכי אסדרת מקצוע הינו שבעקבות האסדרה מחירי השירות עלו. תופעה זו, נובעת הן מציפיות לירידת היצע המורשים, לפחות לתקופת ביניים, (כפי שפורטו לעיל) והן משינוי "תדמית" המקצוע.

ניתן להעריך, כי בענף הקירור והמיזוג השפעת השינויים התדמיתיים תהיה נמוכה משמעותית – מכיוון שבענף מספר קטן של יבואנים גדולים שלהם נתח שוק גדול המקנה להם כושר מיקוח מול המורשים – כאשר צפוי שיבואנים אלו מחד לא יסכימו לשתף פעולה עם אנשי שירות לא מורשים וידרשו התקנה מקצועית ע"י מורשה ומאידך יש להם עניין למנוע עליית מחירי ההתקנה .

 

להערכתנו, השילוב של כלל ההשפעות לעיל אמור לגרום לעליית מחירי ההתקנה לצרכן ללא מע"מ בהיקף כולל של כ-10-15% . 

 

יצויין כי לא ניתן מחיר ההתקנה לצרכן אינו ידוע ולא ניתן להעריכו. בשל הכנסות לא מדווחות וכו'.