תזכיר חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23),  (תיקון) התשע"ט – 2019 

 

 

 

 

א.         שם החוק המוצע

            חוק שירות בטחון (תיקון מס' 23) (תיקון) התשע"ט -  2019.

 

ג.          מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

           

מוצעת דחיה של שנה, עד 7 בינואר 2021, בתחילת תוקפו של חוק שירות בטחון (תיקון מס' 23), התשע"ט-2019 (להלן-תיקון 23) כדי שייכנס לתוקפו במקביל להבשלת תהליך מיקור החוץ של רפואת השגרה בצה"ל הצפוי במחצית הראשונה של 2020.

 

כיום, ועד שייכנס לתוקפו תיקון מס' 23 לחוק שירות ביטחון, חייל אשר נקבע שהוא לא כשר ארעית לשירות צבאי (קיבל פרופיל 24), משוחרר מהשירות וחוזר לקבל טיפול מקופת החולים אליה היה משויך ערב גיוסו.

 

במסגרת תיקון 23 מיום 7.1.2019 תוקן חוק שירות בטחון ונוסף סעיף 17ב, ונקבע כי מי שיימצא לא כשר ארעית לשירות צבאי, יוסיף וייחשב כחייל, ויהיה זכאי לטיפול רפואי מצה"ל לתקופה שלא תעלה על 180 ימים, אלא אם הודיע לפוקד בכתב שאינו מעוניין בכך.

           

תחילתו של סעיף 17ב היא שנה מיום פרסומו, דהיינו ביום 7.1.2020.

 

מייד עם תיקון החוק, החל צה"ל להיערך ליישומו. יישום החוק מחייב הקמת יחידה ייעודית למתן מענה רפואי מקיף מטעם גורמי הרפואה בצה"ל לחיילים השרויים במצבים רפואיים מורכבים, וכן להיבטים שונים הנוגעים לפיקוד על אוכלוסיית חיילים זו.

 

במקביל מתקיימת בימים אלו בצה"ל עבודת מטה מקיפה למיקור חוץ של רפואת השגרה, הטומנת בחובה שינויים ארגוניים משמעותיים וכבדי-משקל והשקעה תקציבית רחבה, על מנת לאפשר לכלל המשרתים בצה"ל לקבל טיפול רפואי בקופות החולים. כמו שאר החיילים, גם החיילים להם נועד תיקון מס' 23 - אשר ייקבע כי הם בלתי כשירים ארעית לשירות - יקבלו טיפול רפואי בקופות החולים, והיחידה הייעודית שתוקם תעסוק במענה פיקודי ובטיפול בפרט ולא במענה רפואי.

 

מטרת החוק המוצע היא לדחות את תחילת תיקון מס' 23 בשנה אחת ליום 7.1.2021, עד להבשלת תהליך מיקור חוץ רפואת השגרה. דחייה זו תמנע את הצורך בהשקעת משאבים רבים לתקופת ביניים קצרה (בין ינואר 2020  - מועד כניסת תיקון מס' 23 לתוקף, ועד לחודש מאי - יולי 2020  - המועד הצפוי להבשלת תהליך מיקור החוץ לרפואת השגרה), שבסיומה יחול שינוי באופן הטיפול הרפואי  בכל המשרתים בצה"ל.

            מוצע איפוא לתקן את סעיף 3 לתיקון מס' 23, כך שבמקום שנה יבוא שנתיים.

 

 

ג.          השפעת החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות

העלויות הישירות הכרוכות במימוש החוק בתקופת הביניים שבין ינואר 2020 (מועד כניסת תיקון מס' 23 לתוקף), ועד לחודש מאי – יולי 2020  (מועד הבשלת תהליך מיקור החוץ לרפואת השגרה),  עומדות  על כ- 11 מש"ח (ללא עלויות ישירות של טיפול רפואי). מדובר בעלויות המושקעות והנדרשות רק לתקופת הביניים, דוגמת עלויות העסקה של רופאים ופיזיותרפיסטים אשר יידרשו ליחידה, ואשר עם הבשלת מיקור החוץ לא יהיה בהם עוד צורך. מעבר לעלות ישירה זו אשר תיחסך,  דחיית הכניסה לתוקף של התיקון תוביל לחיסכון עקיף נוסף של העלויות הנובעות משינוי סטטוס המחלימים מאזרחים לחיילים.  במצטבר, מדובר בעלויות המסתכמות בכ- 35 מש"ח, אשר תיחסכנה אם כניסת התיקון לתוקף תידחה בשנה.

 

דחיית כניסתו לתוקף של תיקון מס' 23 בשנה נוספת תחסוך את הצורך בעלויות אלה ובהערכות יקרה של תשתיות, תפעול והערכות לכוח אדם רפואי לצורך מתן מענה רפואי לאוכלוסיית החיילים, אשר תוך זמן קצר צפויה ממילא לקבל טיפול רפואי מקופות החולים, כמו שאר החיילים בצה"ל.

           

ד.         להלן נוסח החוק המוצע ודברי הסבר:

 

תזכיר חוק מטעם משרד הביטחון:

 

תזכיר חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 23) (תיקון),התשע"ט- 2019

 

 

 

 

ד ב ר י  ה ס ב ר

1. כיום, ועד שייכנס לתוקפו של תיקון מס' 23 לחוק שירות ביטחון, חייל אשר נקבע שהוא לא כשר ארעית לשירות צבאי (קיבל פרופיל 24), משוחרר מהשירות וחוזר לקבל טיפול מקופת החולים אליה היה משויך ערב גיוסו.

 

במסגרת תיקון מס' 23 מיום 7.1.2019 תוקן חוק שירות בטחון ונוסף סעיף 17ב, אשר קובע שמי שנמצא לא כשר ארעית לשירות צבאי יוסיף וייחשב כחייל, ויהיה זכאי לטיפול רפואי מצה"ל לתקופה שלא תעלה על 180 ימים, אלא אם הודיע לפוקד בכתב שאינו מעוניין בכך.

 

            תחילתו של סעיף 17ב היא שנה מיום פרסומו, דהיינו ביום 7.1.2020.

           

2.  מאז אישור תיקון מס' 23, נערך צה"ל ליישום החוק, ובכלל זה למתן מענה רפואי מקיף מטעם גורמי הרפואה בצה"ל לחיילים השרויים במצבים רפואיים מורכבים, ואשר עד כה קיבלו פרופיל 24 ושוחררו מהשירות.

 מתן מענה רפואי מיטבי לאוכלוסייה זו מחייב הקמת יחידה ייעודית אשר תידרש לתת מענה להיבטים שונים הנוגעים לפיקוד על אוכלוסיית חיילים זו, ובעיקר- לטיפול הרפואי בהם (להלן: "היחידה לטיפול בחיילים מחלימים").

 

3. במקביל, מתקיים בימים אלו בצה"ל תהליך למיקור חוץ של רפואת השגרה. תהליך זה טומן בחובו שינויים ארגוניים כבדים והשקעה תקציבית רחבה. בסופו של התהליך, עתידים כלל המשרתים, לרבות חיילים שעד כה נקבע כי הם בלתי כשירים לשירות  - לקבל טיפול רפואי בקופות החולים. לאור תהליך זה מוצע לדחות את תחילת החוק בשנה נוספת, דהיינו עד ליום 7.1.2021 מהטעמים הבאים:

 

א. תהליך מיקור החוץ של רפואת השגרה נמצא בשלב מתקדם. הוא צפוי לצאת אל הפועל במהלך החודשים מאי-יולי 2020 ואז, כאמור, יעברו כלל חיילי צה"ל לטיפול רפואי בקופות החולים.

ב. משמעות הדבר שזמן קצר לאחר הקמת היחידה לטיפול בחיילים מחלימים (מרגע כניסת תיקון 23 לתוקף, בחודש ינואר 2020, ועד היציאה למיקור חוץ בחודשים מאי-יולי 2020) היא לא תידרש עוד לתת מענה רפואי לאוכלוסיית החיילים שיטופלו על-ידה עד אותו מועד .

  ג.  העלויות הכרוכות במימוש החוק בתקופת הביניים שבין ינואר 2020 (מועד כניסת תיקון מס' 23 לתוקף), ועד לחודש מאי – יולי 2020  (המועד הצפוי להבשלת תהליך מיקור החוץ לרפואת השגרה),  עומדות  על כ- 11 מש"ח (ללא עלויות ישירות של טיפול רפואי). מדובר בעלויות המושקעות והנדרשות רק לתקופת הביניים,  כאשר עם הבשלת מיקור החוץ לא יהיה בהן עוד צורך. עלויות אלו נובעות בעיקרן משכר הרופאים והפיזיותרפיסטים אשר יידרשו ליחידה, ומעלויות של הקמת תשתיות ותפעול יחידתי. מעבר לעלות הישירה של כ- 11 מש"ח אשר תיחסך, דחיית הכניסה לתוקף של התיקון תוביל לחיסכון נוסף של העלויות הנובעות משינוי סטטוס המחלימים מאזרחים לחיילים. במצטבר, מדובר עלויות המסתכמות בכ- 35 מש"ח, אשר תיחסכנה אם כניסת התיקון לתוקף תידחה בשנה.

ד. דחיית כניסתו לתוקף של תיקון מס' 23 בשנה נוספת תחסוך את הצורך בעלויות אלה ובהערכות יקרה של תשתיות, תפעול והערכות לכוח אדם רפואי לצורך מתן מענה רפואי לאוכלוסיית החיילים, אשר תוך זמן קצר, תחל ממילא לקבל טיפול רפואי מקופות החולים, כמו שאר החיילים בצה"ל.

4. נוכח האמור, מוצע לדחות את כניסתו לתוקף של תיקון מס' 23 בשנה נוספת, עד הבשלת תהליך מיקור חוץ רפואת השגרה.