תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 1 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8(ג), 12, 13(א), 14(ב), 21(ב), 24(ב), 26(א), 82(ג), 84(ה), 104(ב), 106(א), 108(ה), 111, 113(ב), 117(א), 128(א), 152(ד), 153(ו), 155, 210(ד) עד (ו), 227, 239(ב), 240(ג), 241, 256, 262(ה), 263(ה), 286(ד), 321(ב), 326(ג), 338(ד), 356 ו-357 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן - החוק), ולעניין תקנות 59ג עד 59יח, 106ב עד 106ו, 109ב עד 109ה, 119א, 134ב עד 134ד, 134ט, 136י עד 136יז, 159ב1 עד 159ב3, 159ט1 עד 159ט2, 159יד1, 159יז1, 159יט עד 159כג ו-170, באישור ועדת החוקה חוקקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. |
| 2. (א) תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. (ב) תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 11. |
| 12. (ב) מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי החוק ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה. (ג) מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון - משרדו הראשי של הממונה בירושלים. |
| 13. |
| 14. (ו) מרשם חברי התאגיד; (ז) רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם; (ח) מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות; (ט) מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; (י) עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד. |
| 15. |
| 16. דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 10(א)(1) לחוק תומצא למענו של התאגיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. |
| 17. (2) ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 10(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין; (3) לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה; (4) צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי - יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור בתקנה 14(1), ככל האפשר. |
| 18. |
| 19. |
| 20. |
| 21. (א) הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק. (ב) הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה. |
| 22. אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה. |
| 23. אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו. |
| 24. |
| 25. (א) המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 14 לחוק, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. (ג) מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות. (ד) הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. (ה) מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. |
| 26. |
| 27. |
| 28. (א) על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים. |
| 29. |
| 29א. (א) ניתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת. (ב) הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 30. |
| 31. (א) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת. (ב) הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 32. ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, העתקים של ההחלטה למנויים בתקנה 30 ולממונה או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני. |
| 33. בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי סעיף 24 לחוק, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים בתקנות 13 ו–14 אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה: (1) סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; (2) אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו; (3) אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה; (4) כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. |
| 38. |
| 39. (א) המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י' לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. (ב) מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. |
| 40. |
| 41. הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע בפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין. |
| 42. |
| 43. |
| 44. |
| 45. |
| 46. מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי החוק או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט. |
| 47. |
| 48. |
| 49. |
| 50. (ג) בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים בסעיף 264 לחוק יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים. (ד) הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה. |
| 51. (2) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 44(א)(4) לחוק; (3) הפעלת סמכות חקירה לפי סעיף 281 לחוק אם הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) לחוק כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן; (4) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
| 52. |
| 53. פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 54 לחוק תיעשה בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך. |
| 54. |
| 55. (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, (ב) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי. (ג) הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות. |
| 56. |
| 57. |
| 58. |
| 59. (2) תכנית הנאמן; (3) אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם; (4) פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד; (5) כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82 (ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; (ב) לעניין תקנה זו - |
| 59א. |
| 59ב. |
| 59ג. (א) הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף 83 לחוק, יורה על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 83(ב) לחוק. |
| 59ד. הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג, 21 ימים לפחות לפני המועד לכינוסן, לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב. |
| 59ה. (4) הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי; (5) המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני. (ב) הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה: (1) הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה; (2) העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה 59ד; (3) נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח; (4) נוסח כתב הצבעה; (5) כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט. |
| 59ו. (ג) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו. (ד) החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ–72 שעות לפני מועד האסיפה. |
| 59ז. |
| 59ח. |
| 59ט. |
| 59י. |
| 59יא. |
| 59יב. |
| 59יג. |
| 59יד. |
| 59טו. |
| 59טז. |
| 59יז. (2) אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה - כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי סעיף 85 לחוק בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם - יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף. (ב) לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי. |
| 59יח. |
| 59יט. |
| 59כ . (א) בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי סעיפים 86 או 87 לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות. (ג) הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. (ד) הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. |
| 59כא. |
| 60. |
| 61. |
| 62. (א) ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור בסעיף 97 לחוק, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון. (ב) הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד. |
| 63. |
| 64. |
| 65. (א) בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי–דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 66. |
| 67. (2) בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה - מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117(א) לחוק - המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען. (ב) מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק או בדוח על מצבו הכלכלי לפי סעיף 117(א) לחוק או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים - המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב - המען המצוין בה. (ג) מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה - (1) משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד; (2) בהליך לפני בית המשפט העליון - משרדו הראשי של הממונה בירושלים. |
| 68. |
| 69. |
| 70. יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה. |
| 71. נקבע דיון כאמור בסעיף 105(ג) לחוק, ימציא הממונה ליחיד הזמנה לדיון לא יאוחר מ–14 ימים לפני מועד הדיון. |
| 72. |
| 73. |
| 74. |
| 75. |
| 76. (א) בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן. (ג) היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט. |
| 77. |
| 77א. (א) בוטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק, ימציא הנאמן הודעה על ביטול הצו לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה, והממונה יפרסם הודעה על ביטול הצו. (ב) בוטל צו לפתיחת הליכים, הנאמן ימציא ליחיד הודעה על ביטול הצו. |
| 78. דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 110(א)(1) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 8 שבתוספת ותומצא למענו של היחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. |
| 79. (ב) ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 110(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין. |
| 80. |
| 81. |
| 82. (א) המגיש התנגדות לבקשה כאמור בסעיף 113 לחוק יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות. (ג) מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. (ד) הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. |
| 83. |
| 84. (א) על בקשה לסעד זמני לפי סעיף 119 לחוק והדיון בה יחול פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים. (ג) אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ–24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני. |
| 85. ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו: (1) ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; (2) לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט. |
| 86. (א) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9א שבתוספת. (ב) ניתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9ב שבתוספת. (ג) הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 119(א)(2) באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 74 וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 87. ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא אותה מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, למנויים בתקנה 85 ולממונה, או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני. |
| 88. |
| 89. |
| 90. (א) הממונה ישלח ליחיד העתק מהצו בדואר, להעתק יצרף הודעה כי על היחיד להגיש דוח כאמור בסעיף 117 לחוק; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בידי היחיד. |
| 91. (א) דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, יהיה ערוך לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד. (ב) דוח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, לפי תקנה 68(ב). |
| 92. |
| 93. |
| 94. |
| 95. |
| 96. |
| 97. |
| 98. |
| 99. |
| 100. |
| 101. פנייה לממונה או לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 139 לחוק תיעשה כדרך שמגישים בקשה לבית המשפט או לממונה, בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך. |
| 101א. היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף 150 לחוק; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש. |
| 102. |
| 103. (א) הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה: (1) פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד; (2) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (3) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו; (4) פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו; (5) עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות; (6) הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה; (7) הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו; (8) פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד; (9) התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י' לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (10) פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד; (11) התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו; (12) מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח. (ב) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו. (ג) הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים. |
| 104. |
| 105. הועמד הדוח לעיון הנושים במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, ימסור הנאמן העתק מהדוח ליחיד והודעה לנושים, כאמור בסעיף 153(ד) לחוק, בתוך שלושה ימים מיום שהועמד לעיון. |
| 106. יחיד או נושה המעוניין להעביר עמדה לדוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153(ה) לחוק, יעבירה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, באופן מקוון; מי שאינו מיוצג רשאי להגיש עמדה למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון או ללשכת הוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה. |
| 106א. |
| 106ב. 3 (תיקון התשפ"ב) בסימן זה - |
| 106ג. |
| 106ד. (א) נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו. (ג)4 בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 544 שקלים חדשים לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,718 שקלים חדשים, בצירוף מס ערך מוסף. |
| 106ה. (א) נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות 7, 8א, 11, או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם). (ב) בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון. (ג) המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי תקנה 106ד(ב) יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים. |
| 106ו. |
| 107. |
| 108. |
| 109. |
| 109א. תמו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בשל ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183 או 286 לחוק, או הפטר לאלתר, או נתן הממונה אישור ליחיד על מתן הפטר, הממונה יפרסם על כך הודעה. |
| 109ב. |
| 109ג. |
| 109ד. (ד) עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי סעיף 152(ג) לחוק וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין. (ה) הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד. (ו) ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור. (ז) הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן. |
| 109ה. |
| 110. (ב) הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב', ג' ו–ה' לחלק ה' לתקנות אלה. |
| 111. (ג) הגיש היחיד לרשם ההוצאה לפועל הודעה על כך שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק שרואים בה בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 187(א)(1) לחוק, יגיש היחיד בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי טופס 5 שבתוספת וישלם את האגרה המתאימה. |
| 112. (א) בקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד, הודעה, העתק של כתב בי–דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם ההוצאה לפועל לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה יוגשו לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל במסירה אישית או בדואר רשום, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 113. |
| 114. קבלת מידע באופן מקוון בידי רשם ההוצאה לפועל מגוף הקבוע בטור א' לתוספת הראשונה לחוק, יכול שתהיה באמצעות תקשורת בין מחשבים. |
| 115. |
| 116. (א) על אף האמור בתקנה 75, ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, תשלח מערכת ההוצאה לפועל, בדואר, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לה; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; מסירת הצו לנושים שהם זוכים מיוצגים בהוצאה לפועל המחוברים למערכת ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים תהיה בתקשורת בין מחשבים ותחול תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל; יהיה ניתן להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים גם לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בתקשורת בין מחשבים, אם אישר זאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי אותו נושה. (ב) היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים למערכת ההוצאה לפועל בדואר רשום עם אישור מסירה. (ג) בתקנה זו, |
| 117. |
| 118. |
| 119. |
| 119א. |
| 120. |
| 121. |
| 122. |
| 123. ביקש הנאמן מנושה להשלים פרטים הנוגעים לתביעת החוב לפי סעיף 210(א) לחוק, יורה על המועד להשלמת הפרטים, והנושה יגיש את הפרטים הנוספים בתביעת חוב מתוקנת. |
| 124. (ב) הוצאות שהוציא הנאמן לצורך שומת חוב שאינו קצוב, לפי סעיף 213 לחוק, ייפרעו מתוך נכסי קופת הנשייה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. |
| 125. |
| 126. |
| 127. |
| 128. מומש הנכס בידי נושה מובטח לפי סעיפים 248(א)(2), (ב) או 249 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך 15 ימים ממועד המימוש; להודעה יצרף הנושה פירוט על אופן המימוש. |
| 129. |
| 130. (ב) מי שסעיף 215 לחוק חל עליו, רשאי להגיש לנאמן בקשה לתיקון הטעות בתביעת החוב או לעיון חוזר בה, כאמור בתקנה משנה (א) בתוך 30 ימים מהמועד שנודע לו על הכרעת הנאמן. (ג) בקשה שהוגשה כאמור בתקנת משנה (ב), תומצא ליחיד, אם הבקשה לא הוגשה על ידו ולנושה שהגיש את תביעת החוב, מיד עם הגשתה. (ד) מצא הנאמן כי קיימת עילה לבטל את תביעת החוב שאושרה או להפחית את סכומה, יודיע על כך לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד וייתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בטרם יקבל את החלטתו. (ה) דחה הנאמן את הבקשה לתיקון טעות או לעיון חוזר, רשאי המבקש כאמור בתקנת משנה (ב) להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו הכרעת הנאמן. |
| 131. |
| 132. |
| 133. (א) על אף האמור בתקנות 120 ו–121, תביעת חוב של עובד בשל חוב שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, וכן תביעה של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי, תוגש בטופס מקוון שלפיו מגישים בקשה לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; הטופס האמור יופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי; על בקשה כאמור יחולו רק ההוראות החלות על הטופס האמור. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי הנאמן תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה או בלשכת הוצאה לפועל. |
| 134. |
| 134א. (א) הודעת קיזוז לפי סעיף 256 לחוק תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה, והיא תכלול את הפרטים האלה: (2) מידע בדבר רכיבי החוב שהחייב חב לנושה ומועד יצירתם; (3) מידע בדבר רכיבי החוב שהנושה חב לחייב ומועד יצירתם. (ב) הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את הודעת הקיזוז בתצהיר. (ג) הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב ואת זכות הקיזוז. (ד) הודעת קיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב. |
| 134ב. (א) נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, לתקן אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש לפי סעיף 210(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי; ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם שהגיש הנושה או הנאמן הודעה על כוונה לממש את הנכס. (ב) תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יודיע על כך הנאמן לחייב. (ג) תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יתקן הנושה המובטח את תביעת החוב שבה נכלל אומדן השווי בהתאם. |
| 134ג. (א) תוקנה תביעת חוב לפי תקנה 134ב לאחר שהנושה המובטח השתתף בחלוקה כמשמעותה בסעיף 238 לחוק, יחזיר הנושה לנאמן את הסכום העודף או ישלם הנאמן לנושה את ההפרש, לפי העניין. (ב) אין בתיקון אומדן השווי כדי לעכב או למנוע חלוקה שההודעה עליה פורסמה לפני תאריך תיקון תביעת החוב כאמור. |
| 134ד. נושה מובטח רשאי להגיש אומדן שווי של נכס משועבד אחרי הגשת תביעת החוב בהתאם לסעיף 210(ד) לחוק, אם הוכיח, להנחת דעתו של הנאמן, שלא היה ניתן באופן סביר להגיש את האומדן במועד הגשת תביעת החוב. |
| 134ה. (א) בקשת נושה מובטח למימוש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף 245(ב) לחוק, או בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף 252 לחוק (להלן בסימן זה - בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. (ב) המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד. |
| 134ו. |
| 134ז. |
| 134ח. (א) מומש נכס בידי נושה מובטח לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש. (ב) ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק, את פירוט הוצאות המימוש, וכן את ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה, והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר. (ג) נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב. (ד) נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח, יעביר הנושה המובטח את התמורה האמורה לנאמן בתוך 5 ימים ממועד המימוש. |
| 134ט. (א) מימש הנאמן נכס לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ולנושה המובטח, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש. (ב) ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק וכן את פירוט ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין. (ג) נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את תביעת החוב שהגיש הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב. |
| 135. |
| 136. |
| 136א. מספר החברים בוועדת נושים כמשמעותה בסעיף 263 לחוק (בפרק זה - הוועדה) לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. |
| 136ב. |
| 136ג. (א) החליטה אסיפת הנושים על הרכב הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים בחוק ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט; הוועדה תבחר את יושב הראש מבין חבריה. (ב) עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי ובו יצהיר כי מתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 136ב, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו. |
| 136ד. |
| 136ה. |
| 136ו. |
| 136ז. |
| 136ח. |
| 136ט. |
| 136י. |
| 136יא. (1) טרם חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק - לנושה שהגיש תביעת חוב, או שמנוי בבקשת החייב לצו לפתיחת הליכים; |
| 136יב. (6) הרוב הקבוע בחוק להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה; (7) המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני. |
| 136יג. |
| 136יד. (א) ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור בסעיף 262(ב) לחוק עד מועד קיום אסיפת הנושים, רשאי הנאמן - (1) לדחות את אסיפת הנושים למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי לקיום האסיפה; (2) לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפת הנושים בכפוף להחלטתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה. (ב) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק תהיה לפי הערך שבו הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי התקיימותו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ויצרף את הנושה כמשיב ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפת הנושים ובדבר כוח הצבעתו, ורשאי בית המשפט להורות על דחיית מועד האסיפה. |
| 136טו. |
| 136טז. |
| 136יז. |
| 137. |
| 138. |
| 139. (א) בקשה, דוח, העתק של כתב בי–דין, הודעה או כל מסמך אחר שמגיש הנאמן לממונה לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, ימציא הנאמן בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים. (ב) הממונה רשאי להורות לנאמן להמציא לו את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), גם במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שהורה עליה הממונה. |
| 140. החלטה, הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שלפי החוק או לפי תקנות אלה שולח הממונה לנאמן, ישלח אותה הממונה בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים. |
| 141. (ג) המצאת מסמכים מהממונה בדרך שאינה אלקטרונית תהיה בדרך הקבועה בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם מסמך שניתן להמציא בדואר, יישלח בדואר שאינו רשום ובלא אישור מסירה והנאמן יוודא קבלתו, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. |
| 142. |
| 143. |
| 144. |
| 145. הודעה, דרישה, החלטה, בקשה, צו או כל מסמך אחר שעל הנאמן ועל בעלי העניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה להמציא זה לזה, יומצאו בדרך הקבועה בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק לבית המשפט או הרשם יהיו בידי הממונה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. |
| 146. |
| 147. הממונה רשאי לנקוט עמדה בדיון בבית המשפט במסגרת הליכים לפי החוק במתן הודעה בכתב בלי להתייצב בעת הדיון, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתו. |
| 148. |
| 149. |
| 150. |
| 151. |
| 152. (ב) הוגשה בקשה לממונה והחליט הממונה שהיא מצריכה תשובה, או שנדרשת תשובה לפי החוק, רשאי המשיב להשיב לה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שעליו הורה הממונה. (ג) לא הגיב המשיב במועד, יחליט הממונה בבקשה בלא תגובה. |
| 153. הממונה יחליט בבקשות שהוגשו לו בתוך 30 ימים, ואם נדרשה תגובה, בתוך 30 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה; בבקשה שעניינה הסרת הגבלה כאמור בסעיפים 143 או 169 לחוק יחליט הממונה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו, ואם נדרשה תגובה, בתוך 14 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה. |
| 154. |
| 154א. הממונה לא יעביר או יעמיד לעיון הציבור מידע לגבי הליכים לפי החוק לאחר שחלפו 3 שנים מתום ההליך. |
| 155. |
| 156. |
| 157. |
| 158. |
| 159. (א) בקשה של הממונה או של הנאמן מבית המשפט להורות כי דירקטור או מנהל כללי יישא באחריות לנזקים לפי סעיף 288 לחוק, בקשה של הממונה או של הנאמן להורות לבעל תפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד כאמור בסעיף 289 לחוק ובקשה של הממונה או של הנאמן להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפי סעיף 290 לחוק, תוגש בפירוט העובדות שעליהן מבוססת הבקשה. (ב) בקשה של החייב או נושה של התאגיד להטיל אחריות על נאמן, מי שפעל מטעמו או כונס נכסים תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט לדרוש מהממונה או מהנאמן להגיש לו דוח על העובדות הנוגעות לבקשה. (ג) בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; בית המשפט רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות לבקשה, אם יראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים. |
| 159א. |
| 159ב. |
| 159ב1. (4) כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; (5) הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת. (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159ב2. (א) נושה של תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשתו כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק וכן יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן: (1) נסח התאגיד; (2) הפרטים והמסמכים המנויים בתקנה 159ב1(2) עד (4). (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159ב3. |
| 159ג. |
| 159ד. |
| 159ו. |
| 159ז. |
| 159ח. |
| 159ט. |
| 159ט1. |
| 159ט2. |
| 159י. |
| 159יא. (1) להורות על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישור הסדר החוב ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 322 לחוק; (2) להורות על מועד להבאת הסדר החוב שאישרו בעלי העניין בו לאישור בית המשפט. |
| 159יב. (א) אושר הסדר החוב לפי הרוב הקבוע בסעיף 85 לחוק, יגיש המבקש בקשה לאישורו בידי בית המשפט לא יאוחר מ–14 ימים לאחר סיום האסיפות, המבקש רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב מכוח סמכותו לפי סעיף 87 לחוק. (ב) המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה לצורך פרסומה, והממונה יפרסם הודעה על הבאת ההצעה להסדר חוב לאישור בית המשפט באתר האינטרנט של משרד המשפטים. |
| 159יג. |
| 159יד. |
| 159יד1. (ג) נכסים שייוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר ואם הם כוללים נכסים כאמור בסעיף 217 לחוק או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי סעיף 229 לחוק; (ד) אם ליחיד יש עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר. (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159טו. |
| 159טז. |
| 159יז. |
| 159יז1. |
| 159יח. |
| 159יט. מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק או כפי שנכללו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב. |
| 159כ. |
| 159כא. |
| 159כב. |
| 159כג. (1) ישלח לממונה בלא דיחוי העתק של החלטת בית המשפט להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין לשם פרסום הודעה על כך בידי הממונה; בבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח - יפעל מנהל ההסדר לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000, ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970; לעניין תקנה זו, (2) ימציא הודעה על החלטת בית המשפט, 21 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט, לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד ולבעלי העניין המנויים בבקשה; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בתקנה 59ה, בשינויים המחויבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה. (ב) לא מינה בית המשפט מנהל הסדר, תחול תקנת משנה (א) על מגיש הבקשה להסדר. |
| 160. אישור דירקטוריון של תאגיד מדווח לפי סעיף 338(א) לחוק, ייערך בנוסח הזה, ובו בלבד: "הדירקטוריון מאשר בזה כי אין לתאגיד חוב שהגיע מועד פירעונו ולא נפרע, למעט חוב השנוי במחלוקת בתום לב; אין חשש ממשי שהתאגיד לא יוכל לפרוע במועדם את החובות שמועד פירעונם חל בתשעת החודשים הקרובים." |
| 161. |
| 162. (א) ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה סופית או החלטה אחרת של הממונה או של רשם ההוצאה לפועל לפי חלק י"ב לחוק, יוגשו לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער. (ב) בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות הממונה, יהיו המשיבים לערעור הממונה וכל מי שהיה צד בהליך לפני הממונה ואינו המערער. (ג) בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, יהיו המשיבים לערעור כל מי שהיה צד בהליך לפני רשם ההוצאה לפועל ואינו המערער. |
| 163. |
| 164. |
| 165. |
| 166. (א) בית המשפט רשאי להורות כי רשות ניירות ערך תגיש את עמדתה בהליך לפי החוק המתנהל לגבי תאגיד. (ב) הורה בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ניירות ערך להגיש את עמדתה באמצעות מתן הודעה בכתב בלבד, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתה. (ג) הגישה רשות ניירות ערך עמדה או התייצבה לדיון לפי תקנה זו, יומצאו לה כל מסמך או הודעה המוגשים לבית המשפט או לאחר, וכן כל הזמנה לדיון במועד שיש להמציאם לפי תקנות אלה, וכן ימציא לה המבקש העתקים של כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור קודם להשתתפותה בהליך. |
| 167. |
| 167א. |
| 168. |
| 169. (ב) התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות והתצהירים המצורפים להן לא יעלו על שני עמודים כל אחד. (ג) בקשה לביטול עסקה הגורעת מקופת הנשייה לפי סעיפים 219 עד 221 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד. (ד) בקשה בעניין אחריות נושא משרה או בעל תפקיד לפי חלק ח' לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שנים עשר עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד. |
| 170. |