טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א) (תיקון מס' 2), התשע"ט-2019

 

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מטרת התיקון המוצע היא לקבוע תעריפים מרביים בעד שימוש בשירות גישה רחבת פס מנוהלת באמצעות סיב אופטי. מדובר בתעריף חדש בגין שירות שצפוי להיות מוצע על ידי בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ בעת הקרובה וקיימת חשיבות תחרותית בקביעת תעריף מרבי בעבורו שיחול מיד עם השקתו.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד התקשורת:

טיוטת תקנות התקשורת (בזק ושידורים)(שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א) (תיקון מס' 2), התשע"ט-2019

 

 

___ ב________ התשע"ט

(___ ב________ 2019)

 

__________________

דוד אמסלם

שר התקשורת

 

דברי הסבר

 

חלק כללי

תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א), תשע"ה-2014 (להלן – התקנות העיקריות) קובעות, בין היתר, את התשלומים המרביים לתשלום בעד השירותים הסיטונאיים ברשת בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן – בזק ורשת חברת בזק) וברשת הוט טלקום שותפות מוגבלת (להלן – הוט, וביחד – בעלות התשתית). רשימת השירותים הסיטונאיים מפורטת בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות.

בין היתר עוגנה בתקנות העיקריות החובה על בעלות התשתית לספק שירות גישה רחבת פס מנוהל (Bitstream Access או BSA). בזק מספקת שירות זה על גבי הרשת הקיימת שלה, רשת ה-NGN המבוססת על מקטע גישה בכבלי נחושת (להלן - שירות BSA באמצעות נחושת).

אספקת שירות ה-BSA באמצעות נחושת אפשרה למפעילים פנים ארציים שהם בעלי רישיון כללי ייחודי (להלן – ספקי שירות) להתחרות באופן ממשי, ברמה הקמעונאית, באספקת שירותי תשתית האינטרנט ואפשר לספקי השירות לשווק חבילות מוצרים (למשל חבילת "טריפל" הכוללת שירותי אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה) לבית הלקוח. לאחרונה החלו ספקי השירות להציע באופן מסחרי שירותים על גבי רשת הוט, ואנו צופים כי הדבר ירחיב את השימוש ברפורמת השוק הסיטונאי.

במקביל למתואר לעיל, פרישת תשתיות עצמאיות על ידי ספקי השירות ומתחרים אחרים והעלייה בסולם ההשקעות מתקדמות בקצב איטי ביחס להתפתחות התחרות ברמה הקמעונאית. ספקי השירות פרשו סיבים אופטיים במאות קילומטרים תוך שימוש ברשת חברת בזק ופרישתם מאפשרת להם להציע שירותים לכ-500 אלף משקי בית. לעומת הפרישה של ספקי השירות באמצעות החכירה הסיטונאית של התשתיות הפיזיות, פרשה בזק בשנים האחרונות רשת סיבים המגיעה אל למעלה מ-1.5 מיליון משקי בית ברחבי הארץ (עד לבניין). עם זאת, בזק נמנעה מלהפעיל את הרשת באמצעות התקנת והפעלת ציוד אקטיבי ולהציע שירותים (קמעונאיים או סיטונאיים) באמצעותה ובכך אינה מקבלת, לעת עתה, כל החזר על השקעה נרחבת זו. כלומר, לבזק רשת סיבים בפרישה רחבה עוד משנת 2016, וייתכן כי בהתאם לתמריצים ולמצב התחרות היא תבחר להפעילה בהיקף נרחב וזאת ב-Time to Market קצר מאוד באופן יחסי.

להחלטה אפשרית של בזק על הפעלת רשת הסיבים צפויה להיות השפעה חיובית בטווח הקצר מבחינת רמת השירות לצרכן, אולם היא עלולה לפגוע בתחרות בשוק הנייח בפרט ובשוק התקשורת בכלל. על כן יש צורך להבטיח קיום תחרות באמצעות חיוב בזק במתן אפשרות שימוש ברשת הסיבים (להלן – שירות BSA באמצעות סיב) ולהסדיר את התנאים לכך ובראשם את התעריפים הרלוונטים. אם לא יתקיים שוק סיטונאי אפקטיבי על רשת הסיבים המאפשר לספקי השירות להתחרות בבזק במקביל להשקת שירותים קמעונאיים על ידי בזק, הרי שבין לילה היתרונות התחרותיים של בזק יצמחו לממדים בלתי ניתנים לחיקוי בטווח הקרוב, ולא יאפשרו לספקי השירות להציע הצעת ערך קרובה לזו שתוצע על גבי רשת הסיבים החדשה. להשקה הראשונה של שירות חדש צפויה להיות משמעות גדולה שכן לאחר הרכשה ראשונית של לקוחות שיקבלו שימוש בקצבים אולטרה-מהירים, השיווק והחדירה של מתחרה חדש יהיו מוגבלים יותר. כך, ככל שיחלפו חודשים בין מועד אספקת שירות קמעונאי על ידי בזק ועד לאספקת שירותים סיטונאיים על גבי רשת הסיבים, לצד פעילות שיווק של בזק לשירותי סיב קמעונאיים, הרי שיכולתן של המתחרות להרכיש לקוחות שכבר הורכשו על ידי בזק תפחת.

משרד התקשורת מגבש בימים אלה מדיניות אסדרה כוללת לעולם הסיבים שמטרתה המשך פיתוח התחרות בעולם הסיבים תוך עידוד פרישת טכנולוגיות FTTP (Fiber to the premises) מתקדמות. במסגרת זו, שוקלים גורמי המקצוע במשרד התקשורת אפשרות למתן דרגת חופש לבעלי התשתית בפיקוח התעריפי על שירות ה-BSA באמצעות סיב ולהגבילו לדרישת תשלום סביר, תחת מגבלות שונות דוגמת מחיר מבוסס עלויות והצגת מודל צל לבחינת סבירות התעריף שיוצע על ידי בעלי התשתית. במסגרת זו נשקל כי מחיר שירות ה-BSA באמצעות סיב ייקבע כמחיר חד שלבי, ולא דו-שלבי כנהוג בתעריפי רשת ה-FTTC (Fiber to the curb), וכי תינתן אפשרות לקבוע מחיר דיפרנציאלי על פי המהירות המשווקת. אולם, על מנת למנוע עיכובים מיותרים בקביעת התמחור, לייצר ודאות רגולטורית ולאפשר תחרות מן היום הראשון להפעלת רשת הסיבים של בזק, מוצע כי עד להחלת המדיניות הכוללת המשרד יקבע מחיר מפוקח זמני לשירותים סיטונאיים על גבי סיב.

מאחר שהוט טרם החלה בפרישת טכנולוגיית FTTP, קביעת תעריף זמני לשירות BSA באמצעות סיב ברשתה אינו מעורר הצדקה לפעולה מיידית בדומה לקביעת התעריף ביחס לשימוש ברשת בזק.

תקנה 1 מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות בתקנות העיקריות את ההגדרות ל"שירות גישה רחבת-פס מנוהלת באמצעות כבל נחושת (FTTC)" ול"שירות גישה רחבת-פס מנוהלת באמצעות סיב אופטי (FTTP)". הגדרות אלו מהוות פירוט להגדרה הקיימת כבר היום בתקנות של "שירות גישה רחבת-פס מנוהלת (bitstream access)". שירות זה מחייב את בזק והוט לאפשר שימוש ברשתותיהן בכל טכנולוגיה בה הן עושות שימוש. יחד עם זאת, שימוש בטכנולוגיות שונות עשוי להוביל לקביעת תעריפים שונים ולכן מוצע לקבוע את שתי הגדרות הנוספות. ההגדרות נועדו לשמש לצורך קביעת התצורות השונות שיזכו בתשלומים נבדלים (תקנה 3 לתקנות העיקריות) ולא צורך קביעת מתכונת אספקת השירותים שבחובה (תקנה 2 לתקנות העיקריות) המוגדרת כחובה לאספקת שירות גישה רחבת-פס מנוהלת.

ההגדרות מתבססות על ההבחנה באשר לתווך התקשורת שבאמצעותו נעשית אספקת השירות ברשת הגישה, המוגדרת בחוק כ"מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס"ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם". כאשר נעשה שימוש בסיב אופטי בכל רשת הגישה, עד לנס"ר, נקודת סיום הרשת (כהגדרתה בחוק), השירות נחשב לשירות גישה רחבת פס מנוהלת באמצעות סיב אופטי. נקודת סיום הרשת יכולה להיות במיקומים פיזיים שונים, מחוץ לחצרי משתמש הקצה, בתוך חצרי משתמש הקצה או אף בדירת משתמש הקצה ממש, כך שהשירות יינתן במתארים שונים – עד לדירת הלקוח ממש (Fiber to the home) או עד לנקודה כלשהיא בבניין (Fiber to the building) המכונים במקובץ – FTTP.

תצורת אספקה של FTTP כוללת על פי רוב חציה של גבול הנכס באמצעות סיב אופטי, יחד עם זאת קיימות חלופות הנדסיות שבהן במקטע מסוים ברשת הגישה (היינו, לפני נקודת סיום הרשת) השירות יוסיף להנתן באמצעות כבל נחושת (בפרט במתכונת הנדסית המכונה – G-Fast). יחד עם זאת, מגוון האפשרויות ההנדסיות ייחשבו לשירות גישה רחבת-פס מנוהלת באמצעות סיב אופטי.

מנגד לכך, כאשר אספקת השירות נעשית באמצעות כבל נחושת בלבד, המתכונת הקיימת כיום, הדבר בא בגדרם של התעריפים הנקובים כיום בתקנות.

 

 

תקנה 2 כפי שהוזכר לעיל, מוצע שלא להכניס שינוי בתקנה 2 לתקנות העיקריות הקובעת את היקף החובה לאפשר שירות גישה רחבת פס מנוהלת שכן חובה זו מחייבת כבר היום מתן שימוש בכל טכנולוגיה בה עושה בעל התשתית שימוש. עם זאת, מוצע לפצל את התעריפים הנגבים בגין שימוש בשירות BSA. כך, מוצע להותיר את התעריף עבור שימוש בשירות BSA באמצעות נחושת בגובה התעריף הקבוע היום, ולקבוע תעריף שונה עבור שירות BSA באמצעות סיב כפי שיפורט בטבלה שבנספח לתקנות העיקריות.

כמו כן, ומכיוון ששירות טלפוניה הסיטונאי יוסיף להנתן באמצעות כבל נחושת, מוצע להחיל את האמור בסעיף 3(ב) על שימוש בשירות טלפוניה סיטונאי ושירות BSA באמצעות נחושת בלבד ולא על שירות טלפוניה ושירות BSA באמצעות סיב אופטי. הטעם לכך הוא שבמתן שני שירותים אלה נעשה שימוש בשני תווכים פיזיים נפרדים הכרוכים בעלויות שונות. 

 

כמו כן, ובהתאם לכך שהתעריף לשירות BSA באמצעות סיב אופטי נקבע על בסיס נקודת יחוס שכוללת שירות ביקור טכנאי נמצא כי אין מקום להוסיף על התעריף גם תשלום בעבור ביקורי טכנאי. לפיכך, האפשרות לדרוש תשלום בגין ביקור טכנאי במענו של לקוח לא תחול לעניין אספקת שירות BSA באמצעות סיב אופטי.

 

תקנה 3 מוצע להצמיד את התשלומים למדד של חודש נובמבר 2018, מכיוון שהתשלומים לעניין שירות BSA באמצעות סיב נקבעו על בסיס תעריפים שעמדו ללא שינוי החל מ-2018.

 

תקנה4 עבור שימוש בשירות BSA באמצעות סיב מוצע לקבוע שתי רמות תעריפים על בסיס המלצת גורמי המקצוע במשרד התקשורת המפורסמת להתייחסות הציבור. התעריפים המוצעים נקבעו על יסוד סמכותו של השר 5(ב1)(2) לחוק המאפשר לקבוע תעריף על בסיס נקודת ייחוס. גובהם של התעריפים נקבע בשים לב לשירותים באמצעות סיבים אופטיים שמספקים מספר בעלי רישיונות למתן שירותי תקשורת הפועלים כיום בשוק. תעריף זה מיועד לשמש באופן מיידי לאחר ישום השימוש בשירות BSA באמצעות סיב. בהמשך, כאמור, שוקלים גורמי המקצוע במשרד התקשורת לאפשר מידה מסוימת של גמישות בקביעת התעריף – ובלבד שהתעריף ייקבע בסיס העלות לאספקתו.

התעריף עבור שירות BSA באמצעות סיב ייקבע כתעריף קבוע לשימושים בשתי קבוצות מובחנות על פי היקף הקיבולת הנצרכת. כלומר, בגין שימוש עבור אספקת שימוש ברוחב פס של עד, וכולל, 400 Mbps ייגבה תעריף שלא יעלה על 71 ₪ ובגין שימוש ברוחב פס של למעלה מ-400 Mbps ועד 1000 Mbps ייגבה תעריף שלא יעלה על 85 ₪. והבחנה בגובה התעריף תהא ללא התחשבות בהקף השימוש בפועל של כל לקוח. רוחב הפס ייקבע על בסיס סכימה של רוחב הפס בהורדה (Download) ובהעלאה (Upload). כך למשל, לקוח שקצב ההורדה המשווק עבורו יהיה 250 Mbps וקצב ההעלאה יהיה 100 Mbps ייחשב ללקוח שנהנה מרוחב פס של 350 Mbps.

 

 

החלטת הממשלה מספר 2118 מיום 22.10.2014 כפי שתוקנה בהחלטת הממשלה מספר 4398 מיום 23.12.2018 שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי אינה חלה על עניין זה מאחר שמדובר ברגולציה שעניינה תחרות החלה על שוק בו פועלים בו עד שלושה שחקנים אשר מחזיקים יחדיו מעל ל-65% מהשוק. על כן, תיקון תקנות זה אינו נדרש בדוח הערכת השפעת רגולציה (RIA).