תאריך תצוגה: 04/08/2019

תקנות תעבורה (תיקון מס' ____), התשע"ט-2019

 

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(17ד),(17ה), (22א) ו-(24) לפקודת התעבורה[1] (להלן – הפקודה) באישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

 

הוספת תקנה 168א

1.  

בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[2] (להלן – התקנות העיקריות) אחרי תקנה 168, יבוא:

 

 

 

"שעות נהיגה בין- לאומית

168א

(א)  בתקנה זו –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 "האמנה" – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  - https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety;

 

 

 

 

 

 

 

 

"הפסקה" – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה בו אסור לנהג  לבצע פעולת נהיגה  ברכב או כל פעולה אחרת לצרכי עבודה ומשמש את הנהג לצורך  צבירת אנרגיה;

 

 

 

 

 

 

 

 

"זמן נהיגה" – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;

 

 

 

 

 

 

 

 

"מנוחה" – פרק זמן  שאינו במהלך שעות העבודה בו הנהג רשאי לבחור את פעילותו;

 

 

 

 

 

 

 

 

"מנוחה יומית " – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאיננה מנוחה שבועית;

 

 

 

 

 

 

 

 

"מנוחה יומית מופחתת" –מנוחה שהיא מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ- 11 שעות רצופות;

 

 

 

 

 

 

 

 

"מנוחה יומית מלאה" – מנוחה  שהיא אחת מאלה:

(1) מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום החופשה היומית הקודמת;

(2) מנוחה בשתי פעימות –  הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשניה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום החופשה היומית הקודמת;

 

 

 

 

 

 

 

 

"מנוחה שבועית" – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאיננה מנוחה יומית;

"מנוחה שבועית מופחתת" – מנוחה של  24 שעות רצופות לפחות והקצרה מ- 45 שעות רצופות שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות מתום המנוחה השבועית הקודמת;

"מנוחה שבועית מלאה" – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות שתחילתה לא יאוחר מתום 6 יממות מתום המנוחה השבועית הקודמת;

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"נהיגה בין- לאומית" – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג  ברכב מנועי, במהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי  אחד בין מדינות לפחות למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (ח(4));

 

 

 

 

 

 

 

 

"פעולת נהיגה ברכב"-  אחת מהפעולות האלה שנעשית במסגרת עיסוקו:

(1)פעולת נהיגה בפועל ברכב;

 (2)פעולה הקשורה בטיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;

(3) פעולה הקשורה בטיפול בנוסעי הרכב ;

 

 

 

 

 

 

 

 

"שבוע " – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני לבין 23:59 ביום ראשון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) הנוהג נהיגה בין-לאומית לא יחרוג מפרקי הזמן של זמן הנהיגה כמפורט להלן:

(1)  מפרק זמן של 9 שעות בכל פרק זמן של 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל- 10 שעות לכל היותר, ולא יותר מפעמיים במהלך שבוע עבודה;

(2)  מפרק זמן של 56 שעות בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;

(3)   מפרק זמן של 90 שעות בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.

 

 

 

 

 

 

 

(ג)  זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין- לאומית סיים מנוחה יומית.

 

 

 

 

 

 

 

(ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.

 

 

 

 

 

 

 

(ה)  בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.

 

 

 

 

 

 

 

(ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין- לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות באופן רציף תוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה.

 

 

 

 

 

 

 

(ז) הנוהג בנהיגה בין לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל:

                        (1) שתי מנוחות של 45 שעות   רצופות לפחות; 

                        (2) שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות   ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו  במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור;  

      האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:

(1) הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או שבמהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ל-06:00 וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;

(2) הוא מסיע נוסעים בשכר במהלך שירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, "שירות הסעה" – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;

(3) הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור בתקנה  364ד והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת B1  לנספח לאמנה.

 

 

 

 

 

 

 

(ח) על יציאה להפסקה בנהיגה בין-לאומית יחולו ההוראות שלהלן:

(1) הנוהג בנהיגה בין-לאומית ייצא להפסקה לפי אחד מאלה:   

 

 

 

 

 

 

 

 

(א)  לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ב) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות במהלך  זמן הנהיגה שנותר או מייד עם סיומו;                                                                                                                                                                                                                 

 

 

 

 

 

 

 

(2) על נוהג בנהיגה בין-לאומית החורג מהאמור בתקנה משנה זו בשל צורך לפי סעיף 34יא לחוק העונשין, התשל"ז-1977[3]  -

(א) לציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו בתקנה 364ד, ובכלי רכב בו טכוגרף דיגיטלי, כהגדרתו בתקנה 364ד(ה), יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או  על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף דיגיטלי ;   

(ב)  לבצע את האמור בפסקת משנה (א) ללא כל דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים. 

 

 

 

 

 

 

 

(3) מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב,  אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה זו.

 

 

 

 

 

 

 

(4) האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:

 

 

 

 

 

 

 

 

(א) רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופנים;

 

 

 

 

 

 

 

 

 (ב)רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק"מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ד) רכב מנועי שמהירותו המרבית 30  קמ"ש;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ה) רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ו) כלי רכב  מנועי שפעילותו מקיימת את אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 293(א)(1) עד (6) למעט פסקה (5א) שבה;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ז) כלי רכב מנועי המשמש להובלה לא מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;

 

 

 

 

 

 

 

 

(ח) כלי רכב מנועי, שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.

 

 

 

 

 

 

 

(ט) בעל רכב המבצע נהיגה בין לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות תקנה 364ד."

תיקון תקנה 364ד

2. ב

בתקנה 364ד לתקנות העיקריות –

 

 

 

(1) בתקנת משנה (א) –

 

 

 

 

(א)  ברישה, במקום "טכוגרף מסוג כאמור" יבוא "טכוגרף מאחד מהסוגים האמורים";

 

 

 

 

(ב) בפסקה (2), בסיפה, המילים "על גבי הדיסקה" – יימחקו;

 

 

 

(2) בתקנת משנה (ב) -

 

 

 

 

(א)  בפסקה (1)– 

 

 

 

 

 

(1) אחרי "טכוגרף תקין" יבוא "מאחד הסוגים כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה";

 

 

 

 

 

(2) המילים "על גבי הדסקה" – יימחקו;

 

 

 

 

 

(3) במקום "זמן נהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב" יבוא "הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה בתקנה 168(ג) או את זמן הנהיגה  כהגדרתו בתקנה 168א(א)";

 

 

 

 

(ב) במקום פסקה (2)  יבוא:

 

 

 

 

 

"(2) בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין היתר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף ";

 

 

 

 

(ג)  בפסקה (3), במקום "בידו" יבוא "בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג";

 

 

 

 

(ד) בפסקה (5), אחרי "טכוגרף" יבוא "בעל דסקות".

 

 

 

 

(ה)  בפסקה (6), בתחילתה יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";

 

 

 

 

(ו)  במקום פסקה (7) יבוא:

 

 

 

 

 

"(7) לשם נהיגה ברכב שמותקן בו-

(א)  טכוגרף בעל דסקות- על הנוהג להכניס את הדסקה עליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א) ;

(ב) טכוגרף דיגיטלי- על הנוהג להכניס את כרטיס נהג אישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א);

 

 

 

 

 

(8)  על הנוהג  ברכב שמותקן בו –

(א)  טכוגרף בעל דסקות- להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו;

(ב) טכוגרף דיגיטלי-להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת במהלך זמן הנהיגה או הפסקה כהגדרתם בתקנת 168א(א)."

 

 

 

(3) בתקנת משנה (ב1)(2) ברישה, במקום "מכשיר הטכוגרף" יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";

 

 

 

(4) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

 

 

 

 

"(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן:

 

 

 

 

 

(1) לגבי טכוגרף בעל דסקות – ישמור את הדסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 180 ימים מהיום בו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4);

 

 

 

 

 

(2) לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף במשך 365 יום מהיום בו נוצר המידע."

 

 

 

(5) במקום תקנת משנה (ג1), יבוא:

 

 

 

 

"(ג1)

בעל הרכב יציג את יומני הנסיעה וכן את המידע המופק מהטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, פקח כהגדרתו בתקנה 587ה, או קצין בטיחות כהגדרתו בתקנה 579 לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תעשה באחד או יותר מאלה:

(1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדסקות;

(2) לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1),  או כל אביזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, או הפקח או קצין הבטיחות כאמור."

 

 

 

 

"(ג2)

ברכב  ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת.

 

 

 

(6) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

 

 

 

 

"(ד1) רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצדם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו:

 

 

 

 

 

(1) כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש של בעל הכרטיס בלבד, יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;

 

 

 

 

 

(2) כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו בתקנה 579 המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו  לפי חלק י' לתקנות; הכרטיס יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א),  בו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא ישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב;

 

 

 

 

 

(3) כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעלי תפקיד שהגדירה משטרת ישראל כמבצעים פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי,  יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי דין כלפי אדם הנוהג בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי; הערה לגבי- גם לי לא ברור מה מבחינתכם צריך להיות כתוב כאן

 

 

 

 

 

(4) כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי פרק ח' לחוק רישוי שירותים יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו בחוק האמור הסמיכו לכך, שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך;

 

 

 

 

(ד2) ניטל רישיון נהיגה לפי סעיף 47 לפקודה, ייטול השוטר את כרטיס נהג אישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) או שיורה לו להפקיד את הכרטיס בתחנת המשטרה הקרובה תוך פרק זמן שיורה; נטילת הכרטיס או הפקדתו תהיה עד להשבת רישיון הנהג לנוהג.

 

 

 

 

 

(ד3) תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו:

(1) כרטיס נהג אישי - 5 שנים;

(2) כרטיס בעלים - 5 שנים;

(3) כרטיס אכיפה – שנה;

(4) כרטיס אחזקה – שנה."

 

 

 

(7) בתקנת משנה (ה), בסופה יבוא:

 

 

 

 

""טכוגרף בעל דסקות" – כמשמעותו בפרט 24א(1) בחלק ג לתוספת השניה;

 

 

 

 

"טכוגרף דיגיטלי" – כמשמעותו בפרט 24א(2) בחלק ג לתוספת השניה."

 

תיקון התוספת השניה

3.  

במקום פרט 24א לחלק ג לתוספת השניה בתקנות העיקריות, יבוא:

 

 

 

"24א. טכוגרף המותקן ברכב מאחד מאלה:

(1)  טכוגרף בעל דיסקות - הטכוגרף מתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX  להנחייה EEC 3821/85 ויסומן בסימון EEC  או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור;

(2)  טכוגרף דיגיטלי - מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א), הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי אשר הותקן ברכב על פי חוק רישוי שירותים, שיסומן בסימון כמפורט באמנה.

 

 

תחילה

4.

תחילתן של תקנות אלה ביום שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א) ובלבד שלא תקדם ליום פרסומן של התקנות.

 

 

 

 

 

___________התש"פ

(__________2019)

(חמ 3-83-ת1)

                                                                        

                                                           שר התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

 

 

 


דברי הסבר

 

כללי

 

הדין הישראלי כיום קובע חובה, בהתאם לתקנה 364(ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, בהתקנת טכוגרף אנלוגי באוטובוסים, ברכב מסחרי ובמשאיות שמשקלן הכולל המותר עולה על 8,000 ק"ג, המשמש לתיעוד פעילות כלי הרכב וכפועל יוצא פעילות הנהג. בהתאם לחובה זו מותקן במשך שנים רבות טכוגרף אנלוגי בכל כלי הרכב הללו.

החל משנת 2006 מתבצע במדינות האיחוד האירופי מעבר לטכוגרף דיגיטלי ייחודי שמיוצר על ידי האיחוד בהתאם לאמנה בדבר עבודת צוות כלי רכב בנהיגה בינלאומית(The European agreement concerning the work of crew of vehicles engaged in international road transport 2006 (AETR)) של האו"ם (להלן – האמנה).

על רקע מעבר זה ייצור הטכוגרף האנלוגי הולך וקטן במהלך השנים ומסתמן כי בטווח הקצר יהיה קושי ברכישתו, התקנתו ואחזקתו. כמו כן נמצא כי הטכוגרף הדיגטלי המיוצר על ידי האיחוד האירופי (להלן – הטכוגרף הדיגיטלי) הינו בעל איכות גבוהה יותר מהטכוגרף האנלוגי, בעל מאפיינים טכנולוגיים מתקדמים ורמות אבטחת מידע ובקרה גבוהים המקטינים את החשיפה לזיוף.

יצוין כי לא ניתן לייצר טכוגרף דיגיטלי ישראלי בהיעדר כדאיות כלכליות בשל גודל השוק הישראלי.  כמו כן יודגש כי כיום מרבית כלי הרכב המסחריים המיובאים לישראל מקורם במדינות האיחוד האירופי, כאשר במסגרת הליך ייבואם לישראל נערך בכלי הרכב פירוק של הטכוגרף הדיגיטלי המורכב בו ומחובר באופן מיוחד לישראל טכוגרף אנלוגי. יתרה מכך הטכוגרף הדיגיטלי המורכב בכלי הרכב המיוצרים באיחוד האירופי מותאם לכלל מערכות הרכב, ולפיכך, השימוש בו יאפשר את קידום המעבר לרכבים אוטונומיים המיוצרים במדינות אלו.

לאור כל זאת מבוקש לעשות שימוש בטכוגרף הדיגיטלי המיוצא על ידי האיחוד האירופי.

 

בהתאם לדירקטיבה האירופאית לצורך שימוש בטכוגרף הדיגיטלי מחויבת המדינה להצטרף לאמנה. האמנה, עוסקת כאמור בהיבטים שונים הכרוכים בנהיגה בינלאומית, שהינה נהיגה במסגרתה מבוצע מעבר של לפחות גבול אחד בין מדינות שצד לאמנה (להלן – נהיגה בינלאומית), קובעת את החובות החלות בעת נהיגה בינלאומית, לרבות שעות הנהיגה המותרות, חובות מנוחה והפסקות ועוד. כאמצעי ליישום האמנה וכחלק ממנה קובע הנספח לאמנה עקרונות לטכוגרף דיגיטלי אשר בהתאם אליהם יוצר הטכוגרף הדיגיטלי על ידי האיחוד האירופי.

 

 

לצורך הצטרפות לאמנה על המדינה לשלב את הוראות האמנה בדינים הלאומיים באופן שיעיד כי מתקיימים במדינה ההסדרים המתאימים ליישום האמנה.

 

יצוין כי הוראות האמנה בדבר נהיגה בינלאומית אינן מתיישבות עם הדין שחל במדינת ישראל לגבי נהיגה לאומית – נהיגה בתחום המדינה בלבד – הקבוע בתקנה 168 לתקנות התעבורה. בנוסף, יודגש כי כיום מתבצעת נהיגה בינלאומית במדינת ישראל בהיקף מצומצם ביותר וזאת בפרט בשל המאפיינים הייחודיים של מדינתנו.

 

לאור האמור לעיל, לצורך ביצוע השימוש בטכוגרף הדיגיטלי ולהצטרפות לאמנה נערך תיקון לתקנות התעבורה במסגרתו מוצע שילוב הוראות האמנה במסגרת תקנות התעבורה. התיקון כולל קביעת הוראות האמנה כהסדר לנהיגה בינלאומית בלבד.

כמו כן יצוין כי הטמעת מערכות הטכוגרף הדיגיטלי בכלי רכב דורשת תקופת מעבר והתארגנות כאשר בעלי רכבים בעלי טכוגרף אנלוגי לא ידרשו להחליף את הטכוגרף באופן יזום ועל פי ההערכה ההטמעה תעשה בעיקרה ברכבים חדשים, המגיעים מלכתחילה עם טכוגרף דיגיטלי, וברכבים ישנים אשר בעליהם יבקשו להחליף את הטכוגרף. לפיכך, במסגרת תיקון תקנות זה מוצע בנוסף להתאים את ההסדרים הקבועים כיום לגבי השימוש בטכוגרף האנלוגי כך שיאפשר שימוש בשני סוגי הטכוגרף במקביל.

 

 

לגוף התקנות

 

v  הוספת תקנה 168א

 

o  תקנה 168א(א) - הגדרות:

§ "נהיגה בינלאומית" – בהתאם לסעיף 2 לאמנה מוצע לקבוע כי נהיגה בינלאומית הינה נהיגה בה מבוצע מעבר גבול יבשתי. נהיגה זו איננה מתייחסת לנהיגה ברכבים או מהסוגים המפורטים בתקנה המוחרגים מתחולת האמנה כגון: רכבי הצלה, רכבי ביטחון ועוד.

§ "תקופת נהיגה", "זמן נהיגה", "הפסקה" ו"מנוחה" –מוצע לערוך  התייחסות לפעילויות השונות שמבצע הנהג בהתאם לקבוע באמנה.

ככלל תקופת הנהיגה מוגדרת כסך כל זמני הנהיגה בין מנוחה ו/או הפסקה אחת לאחרת. זמן הנהיגה כוללים פעולת נהיגה וכן כל פעולה הקשורה בעבודתו, ברכב או במטען או בנוסעיו. יודגש כי זמן הנהיגה אינו כולל זמני המתנה או זמני מעבר ברכבת או במעבורת או בכל אמצעי הובלה אחר.

אשר להגדרת "הפסקה" ו"מנוחה" – בהתאם לאמנה מוצע להגדיר כי הפסקה הינה פרק הזמן בה הנהג מנצל לשם התרעננות ואילו מנוחה הינו פרק הזמן בו הוא חופשי לבצע כל פעולה לבחירתו.

 

 

o  הגדרות "מנוחה יומית", "מנוחה יומית מלאה", "מנוחה יומית מופחתת", "מנוחה שבועית", "מנוחה שבועית מופחתת" ומנוחה שבועית מלאה", ותקנות 168א (ב), (ג), (ד) ו-(ה) –

האמנה קובעת את שעות המנוחה היומיות והשבועיות שעל הנהג לקיים כתנאי לנהיגתו (מנוחה יומית/ שבועית מלאה). האמנה מאפשרת לנהג לקיים את המנוחה באופן מפוצל ובתנאי שיושלמו מלוא שעות המנוחה הנקובות במקרה של פיצול (מנוחה יומית/ שבועית מופחתת). בהתאמה, מוצע לקבוע את ההסדרים הבאים בנוגע למנוחה היומית ולמנוחה השבועית של נהג לקיים וזאת בהתאם לסעיפים 1 ו- 8 לאמנה:

· נהג לא יתחיל את יום עבודתו בנהיגה אלא אחרי מנוחה יומית לפי אחד מאלה:

(1) קיים מנוחה מחוץ לשעות עבודתו במשך 11 שעות רצופות לפחות;

(2) במשך 24 שעות קיים מנוחה מחוץ לשעות עבודתו במשך 3 שעות רצופות לפחות, ובהמשך השלים מנוחה מחוץ לעבודה במשך 9 שעות רצופות לפחות נוספות;

(3) מנוחה של  9 עד 11 שעות לפחות. בהתאם לאמנה מנוחה שכזו הינה בגדר מנוחה מופחתת הדורשת השלמה במהלך אותם 24 שעות לסך של 11 שעות מנוחה מחוץ לעבודה.

 

· נהג לא ינהג יותר מ- 9 שעות בכל תקופה של 24 שעות, ולא יותר מ- 90 שעות בכל תקופה של 7 ימים;

 

· נהג יימצא במנוחה שמחוץ לעבודה לפחות במשך 45 שעות רצופות בכל תקופה של 7 ימים; מנוחה במשך 24 עד 45 שעות נחשבת בהתאם לאמנה כמנוחה שבועית מופחתת ודורשת השלמת מנוחה מחוץ לעבודה במהלך של 14 ימים.

 

· כמו כן, מוצע לקבוע תקופת מנוחה מקלה במקרה נהיגה בהובלת נוסעים בינלאומית ובמקרה שמתבצעת החלפה במהלך הנהיגה בין נהגים.

 

§ תקנה 168(ט) – בהתאמה לאמנה מוצע לקבוע כי בעל כלי רכב המבצע נהיגה בילנאומית חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי ברכב ויחולו לגבי הרכב הוראות תקנה 364ד המסדירה את השימוש בטכוגרף הדיגיטלי.

 

 

 

 

v  תיקון תקנה 364ד (תקנה 2 לתיקון)

כיום קובעת תקנה 364ד תקנות התעבורה חובה לטכוגרף אנלוגי בלבד. כאמור לאמור לעיל, מוצע לערוך תיקון לתקנה 364ד כך שניתן יהיה לערוך שימוש בטכוגרף דיגיטלי לצד השימוש בטכוגרף האנלוגי, ולהסדיר את השימוש בטכוגרף דיגיטלי.

 

o  התאמת התקנות לשימוש בטכוגרף דיגיטלי או בטכוגרף אנלוגי –

על מנת לאפשר שימוש בטכוגרף דיגיטלי או בטכוגרף אנלוגי, נערך במסגרת תקנה זו תיקון בתקנות המשנה הבאות, כך שהן לא יתייחסו לשני סוגי הטכוגרף: (א), (א)(2) ו- (ב)(1).

כמו כן, האמור בתקנות הבאות נקבע כמתייחס לטכוגרף האנלוגי בלבד: (ב)(3), (ב)(5),  (ב)(6) ו- (ב1)(2).

 

o  תיקון תקנה 364ד(ב) (תקנה 2(א) לתיקון) –

ההוראה בתקנה זו הותאמה לשימוש בטכוגרף דיגיטלי ובאנלוגי כך שמוצע למחוק את המילים "על גבי הדסקה" המתייחס רק לטכוגרף אנלוגי. בנוסף נערכה הפניה לדרישות הנהיגה הבינלאומית הקבועות בתקנה 168א(א) המוספת בתיקון זה.

           

o   תיקון תקנה 2364ד(ב)(2), (ב)(7) ו-(ב)(8) (תקנה 2(2)(ב) לתיקון) –

הואיל וטכוגרף דיגיטלי מתבסס על מערכת מידע חכמה נתוני הנוהג מוזנים באופן אוטומטי מתוך כרטיס אישי חכם, אשר מחויב לכל נהג. לפיכך, מוצע להרחיב את הקבוע כיום באשר לחובה לציון שמות הנהגים ומועדי תחילת עבודתם, מספר הרכב וקריאות מד המרחק ומונה הקילומטרים גם לגבי טכוגרף דיגיטלי. כמו כן, הואיל והטכוגרף הדיגיטלי מופעל באמצעות כרטיס דיגיטלי חכם, מוצע לקבוע כי לשם הנהיגה ברכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי חובה להחזיק בכרטיס כאמור.

בנוסף הואיל והחלפת צמיג אינו רלוונטי עוד לטכוגרף בשל השינויים הטכנולוגיים שחלו בכל אחד משני הסוגים, ובכל מקרה הגבלה זו קיימת לגבי כל רכב כאשר סוג וגודל הצמיג מצוינים ברישיון הרכב, כאמור בתקנה 322 לתקנות, לא נדרשת עוד ההגבלה בדבר איסור החלפת צמיג השונה במידות ובהתאמה מוצע להשמיט אותה מהתקנות. 

 

o  תקנות 364ד(ג) ו- (ג1) (תקנות 2(4) ו-(5) לתיקון) –

בטכוגרף דיגיטלי באפשרות בעל כלי הרכב או הנהג להוצאת תדפיס של נתוני הנוהג ופרטי נהיגתו באמצעות "כרטיס נהג" הנמצא ברשות הנוהג או ע"י קצין בטיחות באמצעות "כרטיס בעלים" הנמצא ברשותו. לפיכך, מוצע להוסיף כי ברכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי בעל הרכב ישמור במקום עסקו את תיעוד המידע המופק מהטכוגרף במשך 365 ימים, ועליו להציג מידע זה לפי דרישת שוטר או פקח או קצין בטיחות. חובה זו דומה לחובה הקיימת כיום בנוגע לשמירת הדסקות החלה לגבי טכוגרף אנלוגי בהתאמה.

 

o  תקנות 364ד(ג1), (ג2) ו-(ד1) (תקנה 2(6) לתיקון) –

תפעול הטכוגרף הדיגיטלי, אחזקתו, הבקרה והאכיפה בעניינו יעשה ע"י כרטיס דיגיטלי חכם שיוחזק בידי בעלי התפקיד הרלוונטיים כפי שמפורט בתקנה – כרטיס נהג אישי, כרטיס חברה, כרטיס אכיפה וכרטיס אחזקה.

לצורך הנפקת כרטיסים חכמים, משרד התחבורה יסמיך חברה לייצור וקידוד כרטיסים. יצוין כי בנוגע לטכוגרף הדיגיטלי המיוצר באיחוד האירופי בו מבוקש לעשות שימוש, מפתחות הקידוד לטכוגרף ולכרטיסים, מאושרים וניתנים ע"י האיחוד האירופאי בעזרת קוד רב ספרתי.

בהתאמה מוצע לקבוע בתקנת משנה (ד1) בתקנה את סמכות רשות הרישוי לתת כרטיסים לצורך הפעלת הטכוגרף, תוך הגדרת סוגי הכרטיסים שינתנו.

יוסף כי בוצע הבהרה בעניין השימוש בכרטיס גם לגבי מורה נהיגה במסגרת תקנה (ג2) (תקנה (ג1) בנוסח התקנות כיום).

 

o  תקנה 364ד(ה) (תקנה 2(7) לתיקון) –

במסגרת ההגדרות לעניין תקנה 364ד הוספו הגדרות הנדרשות לצורך שילוב הטכוגרף הדיגיטלי לצד הטכוגרף האנלוגי. בהתאמה נקבעה ההבחנה בין טכוגרף בעל דסקות (טכוגרף אנלוגי) לבין טכוגרף דיגיטלי כהגדרתו באמנה. כמו כן הוספו הגדרות לעניין סוגי הכרטיסים הנדרשים להפעלה אחזקה בקרה ופיקוח על הטכוגרף הדיגיטלי, הרכב והנהג, כפי שהם מוגדרים באמנה המבהירות את אופן השימוש בהם.

 

תיקון חלק ג לתוספת השניה (תקנה 3 לתיקון)

חלק ג לתוספת השניה קובע תקנים ומפרטים וסימונים של מוצרי תעבורה. במסגרת שילוב הטכוגרף הדיגיטלי בתקנות מוצע להוסיף בפרט 24א המתייחס לטכוגרף גם את הטכוגרף הדיגיטלי כהגדרתו באמנה ובהתאם לסימון הקבוע בה לעניין טכוגרף זה.

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173.

[2] ק"ת התשכ"א, עמ' 1425; התשע"ט, עמ' (להשלמה לפני הפרסום).

[3] ס"ח התשל"ז, עמ' 226.