בתוקף סמכותי לפי סעיף 70(17ד),(17ה), (22א) ו-(24) לפקודת התעבורה[1] (להלן – הפקודה) באישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנה 168א

1.  

בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[2] (להלן – התקנות העיקריות) אחרי תקנה 168, יבוא:

"שעות נהיגה בין- לאומית

168א

(א)  בתקנה זו –

 "האמנה" – האמנה בדבר עבודת צוות נהגים בכלי רכב העוסקים בנהיגה בינלאומית משנת 2006 של ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שניתן לעיין בה באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים  - https://www.gov.il/he/Departments/ministry_of_transport_and_road_safety;

"הפסקה" – פרק זמן במהלך שעות העבודה שאינו זמן נהיגה בו אסור לנהג  לבצע פעולת נהיגה  ברכב או כל פעולה אחרת לצרכי עבודה ומשמש את הנהג לצורך  צבירת אנרגיה;

"זמן נהיגה" – פרק הזמן במהלך שעות העבודה שבו הנוהג ברכב מבצע פעולת נהיגה ברכב;

"מנוחה" – פרק זמן  שאינו במהלך שעות העבודה בו הנהג רשאי לבחור את פעילותו;

"מנוחה יומית " – מנוחה יומית מלאה או מנוחה יומית מופחתת, שאיננה מנוחה שבועית;

"מנוחה יומית מופחתת" –מנוחה שהיא מנוחה של 9 שעות רצופות לפחות, והקצרה מ- 11 שעות רצופות;

"מנוחה יומית מלאה" – מנוחה  שהיא אחת מאלה:

(1) מנוחה של 11 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום החופשה היומית הקודמת;

(2) מנוחה בשתי פעימות –  הראשונה של 3 שעות רצופות לפחות והשניה של 9 שעות רצופות לפחות, במהלך 24 שעות מרגע תום החופשה היומית הקודמת;

"מנוחה שבועית" – מנוחה שבועית מלאה או מנוחה שבועית מופחתת, שאיננה מנוחה יומית;

"מנוחה שבועית מופחתת" – מנוחה של  24 שעות רצופות לפחות והקצרה מ- 45 שעות רצופות שתחילתה לא תאוחר מתום 6 יממות מתום המנוחה השבועית הקודמת;

"מנוחה שבועית מלאה" – מנוחה של 45 שעות רצופות לפחות שתחילתה לא יאוחר מתום 6 יממות מתום המנוחה השבועית הקודמת;

"נהיגה בין- לאומית" – נהיגה לצורך עיסוקו של הנוהג  ברכב מנועי, במהלכה חוצה הנוהג באמצעות כלי הרכב גבול יבשתי  אחד בין מדינות לפחות למעט נהיגה כאמור ברכב מנועי המפורט בתקנת משנה (ח(4));

"פעולת נהיגה ברכב"-  אחת מהפעולות האלה שנעשית במסגרת עיסוקו:

(1)פעולת נהיגה בפועל ברכב;

 (2)פעולה הקשורה בטיפול ברכב או במטען המובל על הרכב ובטעינתו, סידורו או פריקתו של מטען כאמור;

(3) פעולה הקשורה בטיפול בנוסעי הרכב ;

"שבוע " – פרק הזמן שבין 00:00 ביום שני לבין 23:59 ביום ראשון

(ב) הנוהג נהיגה בין-לאומית לא יחרוג מפרקי הזמן של זמן הנהיגה כמפורט להלן:

(1)  מפרק זמן של 9 שעות בכל פרק זמן של 24 שעות רצופות; פרק זמן זה ניתן להארכה ל- 10 שעות לכל היותר, ולא יותר מפעמיים במהלך שבוע עבודה;

(2)  מפרק זמן של 56 שעות בכל פרק זמן של 7 ימים רצופים;

(3)   מפרק זמן של 90 שעות בכל פרק זמן של 14 ימים רצופים.

(ג)  זמן הנהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1), לא יתחיל אלא לאחר שהנוהג נהיגה בין- לאומית סיים מנוחה יומית.

(ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), בכל פרק זמן של 7 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית לא יבצע מנוחה יומית מופחתת יותר משלוש פעמים.

(ה)  בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים, הנוהג בנהיגה בין-לאומית יבצע שתי מנוחות שבועיות מלאות.

(ו) על אף האמור בתקנת משנה (ה) ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב)(3), בכל פרק זמן של 14 ימים יכול נוהג בנהיגה בין- לאומית להיות במנוחה שבועית רגילה אחת ומנוחה שבועית מופחתת אחת, ובלבד שישלים את המנוחה השבועית המופחתת לסך כולל של 45 שעות באופן רציף תוך 14 ימים מתום השבוע שבו בוצעה המנוחה.

(ז) הנוהג בנהיגה בין לאומית המסיע נוסעים בשכר בהסעה בודדת יכול לדחות את המנוחה השבועית לפרק זמן של 12 ימים לכל היותר מתום המנוחה השבועית המלאה הקודמת בתנאי שבסוף 12 ימים אלה יקבל:

                        (1) שתי מנוחות של 45 שעות   רצופות לפחות; 

                        (2) שתי מנוחות בתקופת 12 הימים כאמור והן מנוחה של 45 שעות רצופות   ומנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות, ובלבד שיושלמו  במנוחה נוספת של 24 שעות רצופות לפחות בתוך שבועיים מתום תקופת 12 הימים כאמור;  

      האמור בתקנת משנה זו יחול על נוהג בנהיגה בין-לאומית שמתקיימים בו כל התנאים האלה:

(1) הוא יצא להפסקה כאמור בתקנת משנה (ח) לאחר נהיגה של 3 שעות או שבמהלך הנהיגה בין השעות 22:00 ל-06:00 וצוות לו נהג אחד נוסף לפחות;

(2) הוא מסיע נוסעים בשכר במהלך שירות הסעה המתבצע במשך 24 שעות רצופות לפחות במדינה שהיא צד לאמנה או במדינה אחרת שלא בה התחיל השירות; לעניין זה, "שירות הסעה" – שירות שבו כלי הרכב עומד לרשות קבוצת נוסעים מסוימת שאינה משתנה במהלך הנסיעה;

(3) הוא נוהג ברכב הסעות שמותקן בו טכוגרף דיגיטלי כאמור בתקנה  364ד והמצויד בציוד הקלטה כמפורט בתוספת B1  לנספח לאמנה.

(ח) על יציאה להפסקה בנהיגה בין-לאומית יחולו ההוראות שלהלן:

(1) הנוהג בנהיגה בין-לאומית ייצא להפסקה לפי אחד מאלה:   

(א)  לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 45 דקות רצופות לפחות, וזאת אלא אם כן התחיל פרק זמן מנוחה;

(ב) לאחר זמן נהיגה של ארבע וחצי שעות, למשך 15 דקות רצופות לפחות, ולאחר מכן הפסקה נוספת למשך 30 דקות רצופות נוספות לפחות במהלך  זמן הנהיגה שנותר או מייד עם סיומו;                                                                                                                                                                                                                 

(2) על נוהג בנהיגה בין-לאומית החורג מהאמור בתקנה משנה זו בשל צורך לפי סעיף 34יא לחוק העונשין, התשל"ז-1977[3]  -

(א) לציין את הסיבה לחריגה ביומן הנסיעות כמשמעותו בתקנה 364ד, ובכלי רכב בו טכוגרף דיגיטלי, כהגדרתו בתקנה 364ד(ה), יציין את הסיבה לחריגה באופן האמור או  על תדפיס של המידע המופק מהטכוגרף דיגיטלי ;   

(ב)  לבצע את האמור בפסקת משנה (א) ללא כל דיחוי בהגיעו למקום עצירה מתאים. 

(3) מי שבידו השליטה על סידורי הנסיעה של רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנה זו או של הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יאפשר נהיגה ברכב,  אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה זו.

(4) האמור בתקנת משנה זו לא יחול על אחד או יותר מאלה:

(א) רכב מסוג M שבו עד שמונה מושבים נוסף על מושב הנהג, רכב מסוג L ואופנים;

 (ב)רכב מסוג N אשר משקלו הכולל המותר אינו עולה על 3.5 טון;

(ג)רכב מנועי המשמש להסעת נוסעים בשכר הנוסע במסלול קבוע שאורכו שאינו עולה על 50 ק"מ הכולל נקודות עצירה שנקבעו מראש;

(ד) רכב מנועי שמהירותו המרבית 30  קמ"ש;

(ה) רכב ביטחון וכל רכב המשמש לסיוע הומניטרי;

(ו) כלי רכב  מנועי שפעילותו מקיימת את אחת מהמטרות המפורטות בתקנה 293(א)(1) עד (6) למעט פסקה (5א) שבה;

(ז) כלי רכב מנועי המשמש להובלה לא מסחרית של מטען שמשקלו אינו עולה על 7.5 טון;

(ח) כלי רכב מנועי, שגורם מוסמך לכך על פי כל דין קבע שהוא בעל ערך היסטורי, שאינו לשימוש מסחרי להובלת אנשים או מטען.

(ט) בעל רכב המבצע נהיגה בין לאומית לפי תקנה זו חייב בהתקנת טכוגרף דיגיטלי בכלי הרכב ויחולו לגבי כלי הרכב, בעליו ונהגו הוראות תקנה 364ד."

תיקון תקנה 364ד

2. ב

בתקנה 364ד לתקנות העיקריות –

(1) בתקנת משנה (א) –

(א)  ברישה, במקום "טכוגרף מסוג כאמור" יבוא "טכוגרף מאחד מהסוגים האמורים";

(ב) בפסקה (2), בסיפה, המילים "על גבי הדיסקה" – יימחקו;

(2) בתקנת משנה (ב) -

(א)  בפסקה (1)– 

(1) אחרי "טכוגרף תקין" יבוא "מאחד הסוגים כמפורט בחלק ג' בתוספת השניה";

(2) המילים "על גבי הדסקה" – יימחקו;

(3) במקום "זמן נהיגה כמשמעותו בתקנה 168(ג) של הנוהג ברכב" יבוא "הזמן שבו הנוהג ברכב מבצע נהיגה כהגדרתה בתקנה 168(ג) או את זמן הנהיגה  כהגדרתו בתקנה 168א(א)";

(ב) במקום פסקה (2)  יבוא:

"(2) בטכוגרף דיגיטלי מצוין, בין היתר, מספר הרכב, שם כל נוהג שנהג ברכב, מועדי עבודתו, קריאת מד המרחק בתחילת נסיעתו ובסיומה וקריאת מונה הקילומטרים של הרכב בתחילת עבודתו של הנוהג; בטכוגרף בעל דיסקות מצוין האמור על גבי דיסקה או אגד דיסקות המצויים בטכוגרף ";

(ג)  בפסקה (3), במקום "בידו" יבוא "בטכוגרף בעל דיסקות, בידי הנהג";

(ד) בפסקה (5), אחרי "טכוגרף" יבוא "בעל דסקות".

(ה)  בפסקה (6), בתחילתה יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";

(ו)  במקום פסקה (7) יבוא:

"(7) לשם נהיגה ברכב שמותקן בו-

(א)  טכוגרף בעל דסקות- על הנוהג להכניס את הדסקה עליה מצוינים פרטיו האישיים בתחילת הנהיגה ולכל משך זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א) ;

(ב) טכוגרף דיגיטלי- על הנוהג להכניס את כרטיס נהג אישי שלו כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בתחילת הנהיגה ולכל זמן הנהיגה כהגדרתו בתקנה 168א(א);

(8)  על הנוהג  ברכב שמותקן בו –

(א)  טכוגרף בעל דסקות- להחזיק ברכב את המפתח למכשיר הטכוגרף בכל עת שהרכב בחזקתו;

(ב) טכוגרף דיגיטלי-להחזיק ברשותו את כרטיס הנהג האישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) בכל עת במהלך זמן הנהיגה או הפסקה כהגדרתם בתקנת 168א(א)."

(3) בתקנת משנה (ב1)(2) ברישה, במקום "מכשיר הטכוגרף" יבוא "בטכוגרף בעל דסקות,";

(4) במקום תקנת משנה (ג) יבוא:

"(ג) בעל רכב שבו מותקן טכוגרף לפי תקנה זו, ישמור במקום עסקו, במקום סגור, את תיעוד המידע הנאגר בטכוגרף שברכב כמפורט להלן:

(1) לגבי טכוגרף בעל דסקות – ישמור את הדסקות המציגות את תנועות הרכב וכן ישמור את יומני הנסיעות במשך 180 ימים מהיום בו נמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4);

(2) לגבי טכוגרף דיגיטלי – ישמור את יומני הנסיעה שנמסרו לו לפי תקנת משנה (ב1)(4) וכן ישמור את המידע הנאגר בטכוגרף במשך 365 יום מהיום בו נוצר המידע."

(5) במקום תקנת משנה (ג1), יבוא:

"(ג1)

בעל הרכב יציג את יומני הנסיעה וכן את המידע המופק מהטכוגרף לפי דרישתו של שוטר, פקח כהגדרתו בתקנה 587ה, או קצין בטיחות כהגדרתו בתקנה 579 לגבי רכב שנמצא בפיקוחו; הצגת המידע המופק מהטכוגרף תעשה באחד או יותר מאלה:

(1) לגבי טכוגרף בעל דיסקות – יציג את הדסקות;

(2) לגבי טכוגרף דיגיטלי – יציג את המידע באמצעות אחד מהכרטיסים כמפורט בתקנה (ד1),  או כל אביזר טכנולוגי אחר המאפשר קריאת המידע שנאגר במכשיר הטכוגרף וכן באמצעות תדפיסים של המידע המופק, כל זאת לפי דרישת השוטר, או הפקח או קצין הבטיחות כאמור."

"(ג2)

ברכב  ללימוד נהיגה כאמור בתקנת משנה (א)(3), הדיסקה או כרטיס הנהג האישי, לפי העניין יהיו על שם המורה לנהיגה המלמד בו באותה העת.

(6) אחרי תקנת משנה (ד) יבוא:

"(ד1) רשות הרישוי תנפיק את הכרטיסים המפורטים להלן לצורך ביצוע הפעולות המפורטות לצדם בנוגע לכלי רכב שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי; כרטיס יונפק למבקש לפי סוג הכרטיס שביקש ובלבד שהוא מקיים את התנאים הנדרשים לקבלו כמפורט בו:

(1) כרטיס נהג אישי – כרטיס אישי לשימוש של בעל הכרטיס בלבד, יינתן לבעל רישיון נהיגה תקף המתאים לפי הפקודה לנהיגה בכלי רכב המפורט בתקנת משנה (א) שבו מותקן טכוגרף דיגיטלי;

(2) כרטיס בעלים – כרטיס על שם בעל הרכב לשימוש בעל הרכב לרבות מי שהוא הסמיכו לעשות בו שימוש וכן לשימוש קצין הבטיחות כהגדרתו בתקנה 579 המפקח על הרכב לצורך מילוי תפקידיו  לפי חלק י' לתקנות; הכרטיס יינתן לבעל רכב שברשותו כלי רכב אחד או יותר, המפורט בתקנת משנה (א),  בו מותקן טכוגרף דיגיטלי, והוא ישמר בכל עת במקום עסקו של בעל הרכב;

(3) כרטיס אכיפה – כרטיס לשימוש בעלי תפקיד שהגדירה משטרת ישראל כמבצעים פעולות אכיפה וחקירה כלפי הנוהגים בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי,  יינתן לשוטר לצורך מילוי תפקידו על פי דין כלפי אדם הנוהג בכלי רכב בו מותקן טכוגרף דיגיטלי; הערה לגבי- גם לי לא ברור מה מבחינתכם צריך להיות כתוב כאן

(4) כרטיס אחזקה – כרטיס על שם בעל המוסך, שברשותו רישיון להפעלת המוסך העוסק במתן שירותי אחזקה לטכוגרף דיגיטלי, לפי פרק ח' לחוק רישוי שירותים יינתן לשימושו האישי של בעל הרישיון כאמור וכן לשימושו האישי של מי שהמנהל המקצועי של המוסך כהגדרתו בחוק האמור הסמיכו לכך, שימוש כאמור יהיה לצורך ביצוע פעולות האחזקה לפי הנחיות יצרן הטכוגרף המבוצעות במוסך הכרוכות בהפעלת הטכוגרף הדיגיטלי; כרטיס אחזקה יימצא במקום שמור לפי הנחת דעתו של בעל המוסך ואין להוציאו מתחומי המוסך;

(ד2) ניטל רישיון נהיגה לפי סעיף 47 לפקודה, ייטול השוטר את כרטיס נהג אישי כמשמעותו בתקנת משנה (ד1)(1) או שיורה לו להפקיד את הכרטיס בתחנת המשטרה הקרובה תוך פרק זמן שיורה; נטילת הכרטיס או הפקדתו תהיה עד להשבת רישיון הנהג לנוהג.

(ד3) תוקף כרטיס שניתן לפי תקנת משנה (ד1) יפקע בתום התקופות המפורטות להלן מיום הנפקתו:

(1) כרטיס נהג אישי - 5 שנים;

(2) כרטיס בעלים - 5 שנים;

(3) כרטיס אכיפה – שנה;

(4) כרטיס אחזקה – שנה."

(7) בתקנת משנה (ה), בסופה יבוא:

""טכוגרף בעל דסקות" – כמשמעותו בפרט 24א(1) בחלק ג לתוספת השניה;

"טכוגרף דיגיטלי" – כמשמעותו בפרט 24א(2) בחלק ג לתוספת השניה."

תיקון התוספת השניה

3.  

במקום פרט 24א לחלק ג לתוספת השניה בתקנות העיקריות, יבוא:

"24א. טכוגרף המותקן ברכב מאחד מאלה:

(1)  טכוגרף בעל דיסקות - הטכוגרף מתאים לנדרש בפרקים 1 עד 4 של ANNEX  להנחייה EEC 3821/85 ויסומן בסימון EEC  או שניתנה לגביו תעודה מאת מעבדה מוסמכת כי הוא תואם את הנדרש כאמור;

(2)  טכוגרף דיגיטלי - מערכת טכוגרף המתאימה להגדרות בנספח 1 לאמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א), הכוללת מכשיר טכוגרף דיגיטלי אשר הותקן ברכב על פי חוק רישוי שירותים, שיסומן בסימון כמפורט באמנה.

תחילה

4.

תחילתן של תקנות אלה ביום שפרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים ברשומות כי מדינת ישראל אישררה את האמנה כהגדרתה בתקנה 168א(א) ובלבד שלא תקדם ליום פרסומן של התקנות.

___________התש"פ

(__________2019)

(חמ 3-83-ת1)

                                                           שר התחבורה והבטיחות בדרכים