אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
טיוטת תקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק) (תיקון),
התשע"ט-2019
בתוקף סמכותי לפי סעיף 15ג, 15ו ו - 56(א) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[1] (להלן-החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
|
הוספת תקנה 5א |
1. |
בתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס- 2000[2], אחרי תקנה 5 יבוא: |
|||||
|
|
|
"הפקדת ניירות ערך אצל נאמן |
5א. |
(א) במכירה או הקצאה של ניירות ערך שיחולו עליהם מגבלות מכירה חוזרת לפי סעיף 15ג(א) לחוק, יפקיד התאגיד המציע את ניירות הערך שהוקצו אצל נאמן למשך התקופות המנויות בתקנות 5(א) ו-(ב), בתנאים שיבטיחו את קיום המגבלות לפי סעיף 15ג(א)(1) לחוק. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מי שמציע ניירות ערך שרכש במהלך התקופות המנויות בתקנות 5(א) ו-(ב), שלא לפי תשקיף ושלא במהלך המסחר בבורסה, או ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך שהוקצו כאמור בתקנת משנה (א), יוודא כי ניירות הערך מופקדים אצל נאמן לפי תקנת משנה (א). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לא יחולו הוראות אלה במכירה או הקצאה של ניירות ערך שיחולו עליהם מגבלות מכירה חוזרת לפי סעיף 15ג(א) לחוק למשקיע מבין המנויים להלן (בתקנה זו - משקיע מוסדי), ובלבד שהמשקיע המוסדי יבטיח את קיום המגבלות לפי סעיף 15ג(א)(1) לחוק: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) משקיע המנוי בפרטים (1) עד (3) בתוספת הראשונה לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א – 1981[3], למעט חברת שירותים משותפת, הרוכשים לעצמם; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) חבר בורסה הרוכש לעצמו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג) לחוק הרוכש לעצמו; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) מנהל תיקים כמשמעותו בסעיף 8(ב) בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995[4] ובלבד שהוא רוכש ללקוח המפורט בתקנת משנה זו; |
|
|
|
|
|
|
|
אם מכר משקיע מוסדי את ניירות הערך האמורים לרוכש שאינו משקיע מוסדי כאמור, ומנפיק ניירות ערך מינה נאמן לפי תקנת משנה (א) – יופקדו ניירות הערך אצל הנאמן. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) לענין תקנה זו, "נאמן" - אחד מאלה – |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) חברה לנאמנות שבשליטת תאגיד בנקאי או חבר בורסה או חברה בשליטת אחד מהם; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) עורך דין או חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של עורך דין; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) רואה חשבון או חברה לנאמנות שרואה חשבון מחזיק באופן מלא; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) נאמן כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994[5] או נאמן כמשמעותו בסעיף 3(א)(1) לכללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג – 2003[6]; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(5) נאמן הרשום במרשם הנאמנים כהגדרתו בסעיף 35א לחוק; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(6) חבר בורסה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(7) חברת רישומים. |
_______ התשע"ט (_______ 2019)
(חמ 3-3027)
______________
משה כחלון
שר האוצר
דברי הסבר
סעיפים 15א ו-15ב לחוק ניירות ערך (להלן: "החוק"), כוללים חריגים לכלל היסוד לפיו הצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור מחייבת פרסום תשקיף או טיוטת תשקיף, לפי העניין.[7] בין היתר נקבע בסעיף 15ב(3) לחוק, כי הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אינה מחויבת בפרסום תשקיף או טיוטת תשקיף. תכלית הוראה זו הנה לאפשר מסחר שוטף בשוק המשני, שכן אלמלא החריג, כל פקודת מכירה בבורסה, או מפגש בין פקודת מכירה ופקודת קניה, עשויים היו להיחשב להצעה או מכירה לציבור, בהתאמה. עם זאת, סעיף 15ג לחוק מחיל מגבלות מסוימות על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה, וזאת ביחס לניירות ערך אשר הוקצו בפטור מתשקיף, בדרך של הצעה לעד 35 משקיעים (במצטבר, במשך תקופה של 12 חודשים),[8] הצעה ל'משקיעים מתוחכמים'[9] או הצעה מחוץ לישראל שנעשתה שלא על-פי תשקיף (להלן יחד: "הצעה פרטית"). מגבלות אלו קבועות בתקנה 5 לתקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), התש"ס-2000 (להלן: "התקנות") וכוללות איסור מוחלט על מכירת ניירות הערך האמורים בבורסה למשך תקופה של 6 חודשים ("תקופת החסימה המוחלטת"), ולאחריה חלות מגבלות על הכמות שניתן למכור בבורסה למשך תקופה נוספת של 6 רבעונים עוקבים (להלן: "תקופת הטפטוף", וביחד - "כללי החסימה" ו-"תקופות החסימה", בהתאמה).
מטרותיהם של כללי החסימה הן מניעת הצעת ניירות ערך לציבור במסלול עוקף תשקיף; הגנה על ציבור המשקיעים מפני החשש לשימוש במידע פנים סמוך לאחר ההצעה הפרטית, בידי הניצע אשר היה באינטראקציה ישירה עם החברה ונושאי המשרה בה במסגרת הליכי ההצעה הפרטית; וכן מניעת החשש למכירה מיידית בבורסה באופן שיציף את השוק ב"סחורה" ויוביל לירידה בשער הנייר. כללי החסימה אינם פרסונליים אלא חלים על נייר הערך עצמו לאורך כל תקופות החסימה, גם אם נייר הערך "החליף ידיים" במהלך התקופה. המשמעות היא שכללי החסימה חלים גם על מי שרכש את ניירות הערך מהניצע בהצעה הפרטית במסגרת עסקה מחוץ לבורסה.
נכון להיום, לא מעוגנים בהוראות החוק או התקנות מנגנונים למניעת מכירה של ניירות ערך חסומים בבורסה במהלך תקופות החסימה, ולא קיימים אמצעים טכנולוגיים או אחרים המאפשרים לרשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") או לבורסה לבצע ניטור של ניירות ערך חסומים. אי לכך, נוצר קושי ממשי לעקוב אחרי יישום כללי החסימה, הן מצד הרשות, הן מצד הבורסה והן מצד החברות המנפיקות את ניירות הערך. על רקע זה, ועל מנת להגשים את תכליות כללי החסימה, מוצע כעת לקבוע כי תאגיד מדווח המציע ניירות ערך במסגרת הצעה פרטית, ימנה נאמן שבידיו יופקדו ניירות הערך למשך כל תקופת החסימה, בהתאם לעקרונות שיפורטו להלן.
לתקנות משנה (א) ו-(ב)
על-פי התיקון המוצע, ניירות ערך המוקצים בהצעה פרטית יופקדו על-ידי התאגיד המנפיק אצל נאמן למשך כל תקופות החסימה, וזאת בתנאים אשר יבטיחו במידה מספקת את קיום כללי החסימה (להלן: "הסדר הנאמנות"). הפקדת ניירות הערך אצל הנאמן תיעשה בתנאים אשר יבטיחו את קיומם של כללי החסימה, דהיינו, מניעת מכירה של ניירות הערך בבורסה במהלך תקופת החסימה המוחלטת, או מכירתם בבורסה בתקופת הטפטוף בניגוד למגבלות החלות בתקופה זו. מכיוון שלפי הוראות סעיף 15ג לחוק, כללי החסימה חלים על נייר הערך עצמו לאורך כל תקופות החסימה, וזאת גם אם נייר הערך "החליף ידיים" במהלך תקופה זו, מוצע לקבוע כי הסדר הנאמנות ימשיך לחול גם לאחר מכירת ניירות הערך החסומים בתקופת החסימה[10] עד לסיומה, ללא קשר לזהות רוכש ניירות הערך החסומים. כמו כן, מכיוון שלפי הוראות סעיף 15ג לחוק, כללי החסימה חלים על ניירות ערך הנובעים ממימוש או מהמרה של ניירות ערך חסומים, מוצע כי הסדר הנאמנות יחול גם ביחס לניירות ערך אלו. מובהר, כי במקרה של מכירה מחוץ לבורסה או במקרה של שעבוד ניירות הערך החסומים לטובת צד שלישי, יוסדר רישום הבעלות או השעבוד, לפי העניין, על ניירות הערך, אצל הנאמן.
לתקנת משנה (ג)
מוצע לקבוע כי החברה לא תחויב להפקיד בנאמנות ניירות ערך שהוקצו בהצעה פרטית לניצע שהוא משקיע מוסדי, ובכלל זה קרן נאמנות, קופת גמל, חברת ביטוח או תאגיד בנקאי, חבר בורסה הרוכש בעבור עצמו, חתם הרוכש בעבור עצמו, ומנהל תיקים הרוכש בעבור כל אחד מאלה, ובלבד שהמשקיע המוסדי יבטיח את קיום מגבלות החסימה. חריג זה נשען על ההנחה כי למשקיעים מוסדיים קיימים מנגנונים אפקטיביים אחרים למניעת מכירה חוזרת של ניירות ערך בבורסה. עם זאת, במקרה שבו לאחר ההצעה הפרטית ימכור המשקיע המוסדי מחוץ לבורסה את ניירות הערך לצד ג' שאינו משקיע מוסדי – יחויב המשקיע המוסדי להפקיד את ניירות הערך אצל הנאמן עמו התקשרה החברה במועד ההצעה המקורית, אם מונה נאמן כאמור על ידי החברה.
לתקנת משנה (ד)
בהיבט כשירות הנאמן לצורכי ההסדר, מוצע לקבוע כי ניתן למנות כנאמן, כל אחד מהגורמים המנויים בתקנת משנה (ד). תנאים אלה דומים לתנאי הכשירות הקבועים בתקנון הבורסה, ביחס להסדר החל בחסימה של ניירות ערך המוחזקים על-ידי בעלי עניין בחברה חדשה[11]. בנוסף, מוצע לכלול ברשימה גם חברי בורסה המשמשים במקרים רבים כרכזי הנפקה בהנפקות ניירות ערך לציבור, וכן חברות רישומים שמעקב אחר המחזיקים בניירות ערך מסוימים הוא מתפקידן בלאו הכי.
יובהר כי, כיוון שהסדר הנאמנות נועד רק לשם קיום הוראות החסימה, לא ייראו בנאמן להסדר זה כ"בעל עניין", וזאת בדומה להחרגה הקיימת בהגדרת 'בעל עניין' בסעיף 1 לחוק, בהתייחס לנאמן להסדר לפי סעיף 46(א)(2)(ו) לחוק.
[1] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התש"ס, עמ' 252
[2] ק"ת התש"ס, עמ' 616; התשס"ד, עמ' 311
[3] ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ז, עמ' 695
[4] ס"ח התשנ"ה, עמ' 416; התשע"א, עמ' 240
[5] ס"ח התשנ"ד, עמ' 308.
[6] ק"ת התשס"ג, עמ' 448.
[7] סעיף 15 לחוק.
[8] סעיף 15א(א)(1)לחוק.
[9] סעיף 15א(א)(7) לחוק. 'משקיע מתוחכם' הוא משקיע המנוי בתוספת הראשונה לחוק, משקיע שהתאגד מחוץ לישראל אשר רשות ניירות ערך סברה כי יש בידיו את היכולת לקבל את המידע הנדרש לצורך קבלת החלטת השקעה בניירות ערך ואשר היה נכלל בתשקיף אילו פורסם, ומשקיע שהוא בעל שליטה, מנכ"ל או דירקטור בתאגיד שניירות הערך שלו מוצעים, או תאגיד בשליטתו.
[11] ר' תקנון הבורסה, מדריך לחברות, פרק ד'- חסימה של ניירות ערך.