תאריך תצוגה: 07/07/2019

 

טיוטת תקנות מטעם משרד האנרגיה

 

א.  שם התקנות המוצעות

 

תקנות  משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי) (תיקון מס' X), התשע"ט-2019

 

 

ב.  מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

 

מוצע להוסיף סמכות לרשות ולשר, מקום שאישורו נדרש, להאריך בתקופה נוספת של עד 12 חודשים את המועד להפעלה מסחרית, זאת באופן שאינו פוטר את בעל הרשיון מאחריות, שכן ולפי המוצע, ככל שהוארך מועד ההפעלה המסחרית לפי האמור, תחולט הערבות שנותרה במועד ההארכה במלואה.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 


 

טיוטת תקנות מטעם משרד האנרגיה:

 

טיוטת תקנות  משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי) (תיקון מס' X), התשע"ט-2019

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7  ו-63 לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[1], בהמשך להצעת רשות החשמל, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

תיקון תקנה 11

1.

בתקנה 11 לתקנות משק החשמל (קונבנציונלי), התשס"ה-2005[2] (להלן – התקנות העיקריות)-

 

 

 

אחרי תקנת משנה (ב2) תבוא תקנת משנה (ב2א) כדלקמן: "לא עמד יצרן פרטי במועד הקבוע להפעלה מסחרית, לאחר שהוארך המועד להפעלה מסחרית בהתאם לקבוע בתקנת משנה (ב2), הרשות רשאית להאריך את המועד הקבוע בתקנת משנה (ב3) לתחילת ההפעלה המסחרית, רק בסמוך למועד  זה, בתקופה נוספת של עד 12 חודשים,  בשל נסיבות שהתקיימו לאחר מועד הסגירה הפיננסית מטעמים מיוחדים שיירשמו. הרשות לא תאריך מועד כאמור, מקום שנדרש אישור השר למתן הרישיון, אלא באישור השר."

תיקון תקנה 16

2.

בתקנה 16 לתקנות העיקריות-

 

 

 

אחרי תקנת משנה (ז) תבוא תקנת משנה (ז1): "הוארך המועד להפעלה מסחרית בהתאם לקבוע בתקנת משנה 11(ב2א), תחולט הערבות שנותרה  במועד ההארכה במלואה ויעמיד בעל הרישיון ערבות בגובה הערבות שחולטה, לתקופת הארכה שנקבעה, ממנה יחולט סכום בגובה 8.33% מגובה הערבות לכל חודש איחור מהמועד שנקבע, עד לחילוט מלוא הערבות במהלך פרק זמן של 12 חודשים."

 

תחילה ותחולה

3.

 

תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן (להלן- יום התחילה), והן יחולו רק על מי שיקבל רישיון מותנה לאחר יום התחילה, או על מי שהחזיק ברישיון מותנה בתוקף ביום כ"ד בטבת תשע"ט (01.01.2019).

 

 

 

יובל שטייניץ

                          שר האנרגיה

                                            התשע"ט

(                                              2019)


 

דברי הסבר

כללי

1. מטרת תקנות משק החשמל (יצרן חשמל פרטי קונבנציונלי), תשס"ה-2005 היא לעודד ולתמרץ הקמתם והפעלתם  של מתקני ייצור חשמל פרטיים בהתאם לעקרונות מזעור עלויות הייצור במשק ועידוד מכירת חשמל של יצרנים פרטיים לצרכנים (תקנה 2 לתקנות). במסגרת התקנות, כפי תוקפן הנוכחי, נקבעו בין היתר הסדרים לעניין רשיון מותנה:

א. בהתאם לתקנה 11(ב1) לתקנות, רשיון מותנה יינתן לתקופה שלא תעלה על 66 חודשים, ולעניין מיתקן הפועל באמצעות אנרגיה אגורה, לתקופה שלא תעלה על 72 חודשים.

ב. בהתאם לתקנה 11(ב2) לתקנות, על אף האמור בתקנה 11(ב1) לתקנות, הרשות רשאית להאריך את התקופות האמורות בתקנת משנה (ב3) ובתקנה 16(ג) לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים נוספים. לעניין רשיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר האנרגיה לפי סעיף 4(ב2) לחוק, החלטת הרשות תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר.  

  ג.  בהתאם לתקנה 11(ה) לתקנות, בנסיבות כמפורט בתקנה, הרשות רשאית להאריך את התקופות הקבועות ברשיון לתקופות נוספות עד שנה בכל פעם.  לעניין רשיון מותנה שבהתבסס עליו יינתן רישיון הטעון אישור שר האנרגיה לפי סעיף 4(ב2) לחוק, החלטת הרשות תיכנס לתוקף לאחר אישורה בידי השר. 

2. בהתאם לסעיף 7 לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996, בישיבה מס' 449 מיום 24 ביוני 2019, רשות החשמל החליטה לעניין העברת הצעה לשר האנרגיה לתיקון תקנות במשק החשמל, בנסיבות ומהשיקולים כמפורט בהחלטה. קישור להחלטה –

https://pua.gov.il/decisions/documents/1370_16_559_240619.pdf

כמפורט בהחלטת רשות החשמל, המצב הנורמטיבי הקיים, עלול להוביל, בנסיבות מסוימות,  לתוצאה לא מידתית, במסגרתה פוקע הרשיון ואיתו כל הנכסים הקשורים בו, לרבות סקר החיבור לרשת החשמל ואישור התעריף שניתן לבעל הרשיון.

3. מוצע להוסיף סמכות לרשות ולשר, מקום שאישורו נדרש, להאריך בתקופה נוספת של עד 12 חודשים את המועד להפעלה מסחרית, זאת באופן שאינו פוטר את בעל הרשיון מאחריות, שכן ולפי המוצע, ככל שהוארך מועד ההפעלה המסחרית לפי האמור, תחולט הערבות שנותרה במועד ההארכה במלואה.

4. המוצע מאפשר איזון ראוי בהפעלת שיקול דעת על ידי רשות החשמל ושר האנרגיה, ושקילת שיקולים כגון תרומת מתן הרשיון לרמת השירותים לציבור ותרומה לתחרות במשק החשמל, הפחתה של הנטל הרגולטורי, זאת לצד הטלת אחריות על בעל רשיון להשלמת הפעולות הדרושות  להגעה להפעלה מסחרית.

 

לתקנה 1

מוצע להוסיף סמכות לרשות החשמל ולשר האנרגיה ולקבוע מנגנון נוסף להארכת מועד ההפעלה המסחרית, שיופעל  לאחר הארכת המועד להפעלה מסחרית לפי תקנת משנה (ב2). לפי המוצע הרשות רשאית להאריך את המועד הקבוע בתקנת משנה (ב3) לתחילת ההפעלה המסחרית, רק בסמוך למועד זה, בתקופה של עד 12 חודשים, בשל נסיבות שהתקיימו לאחר הסגירה הפיננסית, מטעמים מיוחדים שיירשמו. הרשות לא תאריך מועד כאמור, מקום שנדרש אישור השר למתן רשיון, אלא באישור השר.

 

לתקנה 2

מוצע להוסיף מנגנון נוסף לחילוט ערבות כך שבעת שהוארך המועד להפעלה מסחרית בהתאם לקבוע בתקנת משנה 11(ב2א), תחולט הערבות שנותרה במועד ההארכה במלואה ובעל הרשיון יעמיד ערבות בגובה הערבות שחולטה, לתקופת ההארכה שנקבעה, ממנה יחולט סכום בגובה 8.33% מגובה הערבות לכל חודש איחור מהמועד שנקבע, עד לחילוט  מלוא הערבות במהלך פרק זמן של 12 חודשים.

 

לתקנה 3

מוצע לקבוע כי מועד תחילתן של התקנות הוא מיום פרסומן. כמוכן, מוצע כי התקנות יחולו על מי שקיבל רשיון מותנה לאחר יום התחילה או על בעל רשיון מותנה שהחזיק ברשיון מותנה מיום כ"ד בטבת תשע"ט (1 בינואר 2019).

 

בהתאם להחלטת ממשלה 2118 מיום ה 22.10.2014 שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי, מחוייב כל כלל התנהגות מחייב שהוא בר אכיפה  בליווי של דוח הערכת השפעת רגולציה(RIA)  .יחד עם זאת ההחלטה אינה חלה על רגולציות שעניינן תחרות החלות על השוק, כאשר פועלים בו עד שלושה שחקנים אשר מחזיקים יחדיו מעל ל 65% מהשוק. המוצע, שכולל הסדר מקל להוספת הסדר נוסף להארכת מועד להפעלה מסחרית והקלה בתנאים ובדרישות עבור בעלי רשיונות שלפי המצב הקיים רשיונם פוקע, מקדם ביזור ייצור החשמל ומעודד את התחרותיות במשק החשמל. מסיבה זו וכן משלא מדובר ברגולציה בעלת השפעה משקית, כפי שהוגדר בהחלטת ממשלה 4398 מיום 23.12.2018 שעניינה רגולציה חכמה, תיקון תקנות זה אינו נדרש בדוח הערכת השפעת רגולציה.

 



[1] ס"ח התשנ"ו, עמ' 208;

[2] ק"ת התשס"ה, עמ' 407;