אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
תזכיר חוק ניירות ערך (חתימה אלקטרונית), התשע"ט-2019
א. שם החוק המוצע
חוק ניירות ערך (חתימה אלקטרונית), התשע"ט-2019.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), קבע עד לאחרונה כי כל חתימה הנדרשת על פי חיקוק ניתן לבצעה באמצעות חתימה מאושרת בלבד – הוראה החלה גם על הדיווח במערכות הרשות. בהתאם לכך, חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך), והתקנות הרלוונטיות מכוחו קובעים כי מסמכים אשר מועברים במערכת הדיווח האלקטרוני, במערכת הדואר האלקטרוני המאובטח, ובמערכת ההצבעה האלקטרונית (להלן- מערכות הרשות)- נדרשים כולם לחתימה מאושרת.
הקשיים הכרוכים בשימוש בחתימה המאושרת הובילו לחקיקת חוק חתימה אלקטרונית, (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018[1] אשר נכנס לתוקפו בפברואר 2018. במסגרת תיקון זה נקבע, בין היתר, כי חתימה הנדרשת לפי חיקוק יכולה להתבצע גם באמצעות חתימה אלקטרונית אחרת ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
התיקון האמור מאפשר להעביר את מערכות הרשות למערכת הזדהות חלופית, ולייתר את הצורך בחתימה מאושרת, על כל הכרוך בכך. לשם כך מוצע לתקן את חוק ניירות ערך באופן שיאפשר את המהלך האמור. לאחר תיקון החוק, יהיה צורך בתיקון תקנות וכן בתיקון כללי הרשות המסדירים את המערכות הרלוונטיות והתאמתן לאמצעי ההזדהות שייבחר.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1 – החתימה המאושרת
מוצע לתקן את ההגדרות והסעיפים הכוללים התייחסות ל"חתימה אלקטרונית מאושרת", באופן שתידרש חתימה אלקטרונית בלבד, ועל כן יתאפשר שימוש במנגנונים חלופיים כאמור לעיל. כמו כן, כיוון שבמסגרת התזכיר נמחקת ההתייחסות לחתימה אלקטרונית מאושרת מוצע למחוק את ההגדרה "מסר אלקטרוני מאושר", שהוא מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת, ובמקומו להשתמש במונח "מסר אלקטרוני".
לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב המדינה.
ה. השפעת התיקונים המוצעים על ההיבט המנהלי והתקן
לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על ההיבט המנהלי והתקן במשרד האוצר או ברשות ניירות ערך.
ו. השפעת החוק המוצע על חוקים קיימים
יתוקן חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968;
ז. מצורף נוסח החוק המוצע.
הצעת חוק מטעם הממשלה:
תזכיר חוק ניירות ערך (חתימה אלקטרונית), התשע"ט-2019
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 [2] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 - |
|
|
|
|
|
(1) ההגדרה "חתימה אלקטרונית מאושרת" - תימחק; |
|
|
|
|
(2) בהגדרה "דיווח אלקטרוני", המילה "מאושרת" - תימחק"; |
|
|
|
|
(3) בהגדרה "אישור הגעה אלקטרוני", המילה "מאושר" - תימחק; |
|
|
|
|
(4) ההגדרה "מסר אלקטרוני מאושר" – תימחק. |
|
תיקון סעיף 44ח |
2. |
בסעיף 44ח לחוק העיקרי, בכל מקום, המילה "מאושר" - תימחק. |
|
|
תיקון סעיף 44ט |
3. |
בסעיף 44ט לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "מסר אלקטרוני מאושר" יבוא "מסר אלקטרוני". |
|
|
תיקון סעיף 44יא |
4. |
בסעיף 44יא(א)(2) לחוק העיקרי, המילה "מאושר" - תימחק. |
|
|
תיקון סעיף 44יא5 |
5. |
בסעיף 44יא5(א) לחוק העיקרי, המילה "מאושר" - תימחק. |
|
דברי הסבר
כללי
חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001 (להלן – חוק חתימה אלקטרונית), מסדיר את אופן החתימה הדיגיטלית המוכר לצרכים משפטיים שונים, והוא מבחין בין כמה סוגים של חתימה אלקטרונית, וביניהם:
חתימה אלקטרונית מאובטחת – חתימה על מסמך באמצעי טכנולוגי המאפשר הצמדה של סימון דיגיטלי ייחודי לבעל אמצעי החתימה והנמצא בשליטתו הבלעדית, מאפשר את זיהויו, ומזהה שינויים שנעשו במסמך לאחר החתימה עליו;
חתימה אלקטרונית מאושרת (להלן – חתימה מאושרת) – חתימה אלקטרונית מאובטחת, אשר בנוסף על האמור לעיל מחייבת את זיהויו הבלעדי של החותם באמצעות גורם מאשר חיצוני, אשר ינפיק לחותם תעודה אלקטרונית ייחודית, אשר רק באמצעותה תוכל להתבצע החתימה. התעודות האלקטרוניות שעימם נעשה שימוש במערכות הרשות מאוחסנות על גבי אסימון (token) שהינו התקן נישא בעל חיבור מסוג USB.
חוק חתימה אלקטרונית קבע בעבר כי כל חתימה הנדרשת על פי חיקוק ניתן לבצעה באמצעות חתימה מאושרת בלבד – הוראה החלה גם על הדיווח על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק ניירות ערך). בהתאם לכך, חוק ניירות ערך והתקנות הרלוונטיות מכוחו קובעים כי מסמכים אשר מועברים במערכת הדיווח האלקטרוני, במערכת הדואר האלקטרוני המאובטח, ובמערכת ההצבעה האלקטרונית (להלן- מערכות הרשות), נדרשים כולם לחתימה מאושרת.
החיוב בשימוש בחתימה מאושרת כרוך בעלויות לא מבוטלות ובתהליכים מורכבים. כך, גורמים מדווחים מחויבים לפנות לגורם מאשר, לשאת בתשלום שנגבה על ידו, ולבצע מולו תהליך הזדהות על בסיס שתי תעודות רשמיות של כל נושא משרה האחראי על תהליך הדיווח. תוקף התעודה הוא שנים בודדות, כך שתהליך זה חוזר על עצמו מדי תקופה זו. נוסף על כך, המחויבות לחתימה המאושרת יוצרת תלות של הרשות ושל הגורמים המפוקחים על ידה בגורם המאשר, שהינו חברה חיצונית.
התפתחויות טכנולוגיות אחרות מאפשרות שימוש באמצעים אחרים, המעניקים וודאות בדבר זיהויו של החותם, ואינם מחייבים תלות בגורם מאשר חיצוני או בתעודה אלקטרונית המאוחסנת על גבי אסימון. לכך יש להוסיף שינויים טכנולוגיים אשר יצרו קושי נוסף בשימוש בחתימה המאושרת. כך לדוגמא נפוצים בשוק התקנים שאינם מכילים שקעי USB ואינם בעלי מערכת הפעלה שמאפשרת אחסנה של תעודה אלקטרונית והתקנה של רכיבי תוכנה מתאימים לצורך כך, כגון טלפונים חכמים, מחשבי לוח (טאבלט) או מחשבים ניידים מסוימים. בשל כך, לא ניתן לחתום על מסמכים באמצעות התקנים אלו.
הקשיים הכרוכים בשימוש בחתימה המאושרת הובילו לחוק חתימה אלקטרונית (תיקון מס' 3), התשע"ח-2018, אשר נכנס לתוקפו בפברואר 2018. במסגרת תיקון זה נקבע, בין היתר, כי חתימה הנדרשת לפי חיקוק יכולה להתבצע גם באמצעות חתימה אלקטרונית שאינה מאושרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
התיקון האמור מאפשר להעביר את מערכות הרשות למערכת הזדהות חלופית, ולייתר את צורך בחתימה מאושרת על כל הכרוך בכך. לשם כך מוצע לבצע תיקון בחוק ניירות ערך אשר יאפשר את המהלך האמור. לאחר תיקון החוק, יהיה צורך בתיקון תקנות וכן בתיקון כללי הרשות המסדירים את המערכות הרלוונטיות והתאמתן לאמצעי ההזדהות שייבחר.
סעיף 1 - תיקון סעיף 1 לחוק
מוצע לתקן את ההגדרות בחוק ניירות ערך המתייחסות לחתימה אלקטרונית מאושרת, כך שבמקומה תידרש חתימה אלקטרונית בלבד.
בסעיף קטן (1), קיימת בחוק הגדרה ל"חתימה אלקטרונית" ולכן אין עוד צורך בהגדרה "חתימה אלקטרונית מאושרת".
בסעיף קטן (2), ההגדרה הקיימת דורשת כי בדיווח אלקטרוני ייחתם המסמך בחתימה אלקטרונית מאושרת. מוצע לבטל את הדרישה הזו, כאמור, ולהחליפה בדרישה לחתימה אלקטרונית בלבד.
בסעיפים קטנים (3) ו-(4), קיימת הגדרה בחוק ל"מסר אלקטרוני", ולכן אין עוד צורך בהגדרה "מסר אלקטרוני מאושר", המוגדר כיום כמסר אלקטרוני שנחתם בחתימה מאושרת. בהתאם, מוצע לתקן את הגדרת "אישור הגעה אלקטרוני" כך שזה יצריך מסר אלקטרוני בלבד, ולא "מסר אלקטרוני מאושר".
סעיפים 2 עד 5- תיקון סעיפים 44ח, 44ט, 44יא ו-44יא5 לחוק
מוצע לתקן את סעיפי החוק בהם נזכרות ההגדרות האמורות, בהתאם להגדרות החדשות שנזכרו לעיל.