(5) שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ((להלן - סם מסוכן);

(6) התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר;

(7) גמילה משימוש בסם מסוכן;

(8) גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו;

(ז) חוות דעת על האסיר שנתנו שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון; במקרים המתאימים, גם חוות דעת מקצועיות, ובין השאר בנושא גילוי עריות, אלימות במשפחה ובריאות הנפש;

(ח) חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, אם ניתנה, לענין שחרור מוקדם של האסיד ובכלל זה אחת מאלה:

(1) חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לענין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר;

(2) חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתכנית שיקום ושאין האסיר מגלה דפוסי התנהגות עבריינית;

(3) חוות דעת שאין האסיר ראוי לשחרור מוקדם.לחוות דעת של הרשות לשיקום האסיר יינתן משקל גדול יותר ככל שחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר.

(ט) נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי.

(2) במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה ועדת השחרורים כי שחרורו של האסיר ברישיון יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העבירה ונסיבותיה לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל, אם ישוחרר, רשאית ועדת השחרורים להביא בחשבון גם

נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בפסקה (1); משקלם של נתונים אלה בהחלטתה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.