פרק א': הגדרות

הגדרות

1.  

בחוק זה –

"אבן חן" – אבן המנויה בתוספת הראשונה, לרבות אבן חן מיוצרת בידי אדם;   

"בעל שליטה", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק לניירות ערך, התשכ"ח-1968;[2]

"הובלה לצורך יבוא ויצוא" - העברת משלוח יהלומים ואבני חן מגוף המטוס בנמל התעופה לתחנת המכס, ומתחנת המכס לגוף המטוס בנמל התעופה;

"חברת שילוח" – חברה בעלת רישיון לפי סעיף 7;

"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט–1999^[3];

"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ח – 1975;[4]

"חוק מס ערך מוסף" -  חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975[5];

חוק העונשין – חוק העונשין, התשל"ז-1977[6]

"חוק רישוי עסקים" – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968[7];

"יהלום" –פחמן בעל מבנה מונוקריבטליני או פוליקריסטליני, בצורת גבישים, שקוף, צבעוני או אטום ובעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, ולרבות יהלום תעשיה, יהלום גלם, יהלום מחותך ומלוטש, יהלום מבוקע ויהלום מנוסר, לרבות יהלום מיוצר בידי אדם ולמעט יהלום משובץ;

"יהלום גלם" – יהלומים במצבם הטבעי, כפי שנכרו במכרה, לפני שלוטשו;

"יהלום משובץ" –  יהלום המקובע באופן קבוע בחומר או במוצר למטרה דקורטיבית, תעשייתית או אחרת, והנמכר או נעשה בו שימוש בצורה זו;   

"יהלום מיוצר בידי אדם" – יהלום שלא נכרה מבטן האדמה ויוצר באמצעים טכנולוגיים שונים;

"יהלום תעשיה" –  יהלום המיועד לשימוש בתעשייה, לרבות יהלום כתוש;

"ייצור יהלומים" – יצירת יהלום תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים;

"עיבוד יהלומים" – לרבות ליטוש, ביקוע, ניסור ועבודות אחרות שמטרתן להפוך את היהלום מיהלום גלם ליהלום מחותך, מלוטש, מבוקע או מנוסר ולמעט ייצור של יהלום בידי אדם; 

"מכון היהלומים" – גוף שהוכר לפי סעיף 13(א);  

"מסמכי היסוד" – התזכיר והתקנון של מכון היהלומים;

"המפקח על היהלומים " – מפקח על ענף היהלומים, שמונה לפי סעיף 2;

"המשרד" – משרד הכלכלה והתעשייה;

"סחר ביהלומים" – קניה, מכירה, מכר חליפין, יבוא ויצוא של יהלומים, למעט העברה למשבץ או העברה למי שעוסק בעיבוד יהלומים, ולמעט קניה לצורך שימוש אישי או מכירה של יהלום שהיה בשימוש אישי;

"עיסוק  ביהלומים ואבני חן" –סחר, עיבוד, ייצור, תיווך, הובלה לצורך יבוא ויצוא ושיבוץ– של יהלומים או אבני חן, למעט החזקה לשימוש אישי;

"הפקודה" – פקודת מס הכנסה [נוסח חדש][8];

"פקודת השותפויות, – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975[9];

"הרשות הלאומית להסמכת מעבדות" – כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז–1997[10];

"השר" – שר הכלכלה והתעשייה;

"קרוב" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט-1999[11];

"תאגיד" – חברה או חברת חוץ כהגדרתן בחוק החברות, שותפות או שותפות חוץ כהגדרתן בפקודת השותפויות, הרשומה בישראל לפי דין;

"תיווך ביהלומים" – הפגשה בין שני צדדים לשם התקשרותם בעסקה לסחר ביהלומים או קבלת הרשאה ממוכר או קונה למכור או לקנות עבורו יהלום, בתמורה ועל דרך עיסוק;

"תחנת מכס" – תחנת מכס בה נעשה הטיפול ביהלומים ואבני חן מיובאים, הממוקמת בבורסה.

"תעודה גמולוגית לצרכי מסחר ביהלומים ואבני חן" – תעודה המזהה, מדרגת או מסווגת יהלום או אבן חן, שניתנה על ידי מעבדה גמולוגית מאושרת.

תעודת קימברלי" – תעודה בעלת עיצוב מיוחד, החסינה מפני זיוף, המזהה יהלומי גלם מיובאים העונים לדרישות התכנית הבין-לאומית לפיקוח ותיעוד יבוא יהלומי גלם;

המפקח על היהלומים

2.  

(א)  השר ימנה מבין עובדי משרדו מפקח על ענף היהלומים, שתפקידיו יהיו לפי הוראות חוק זה .

(ב) הודעה על מינוי המפקח על היהלומים תפורסם ברשומות.

פרק ב': רישוי ומרשם

כללי

3.  

(א)  המפקח רשאי לתת רישיון לעיסוק ביהלומים בהתקיים התנאים שבחוק זה.

(ב) אדם לא יעסוק ביהלומים, למעט שיבוץ יהלומים, אלא אם הוא בעל רישיון מתאים בהתאם להוראות סעיפים 4 עד 7 לחוק ובהתאם לתנאי הרישיון, או שהוא פועל מטעמו של בעל רישיון כאמור.

(ג)  הבקשה למתן רישיון ולחידושו תוגש בדרך שיורה המפקח ותכלול פרטים ומסמכים כפי שיפורט בהוראה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד ותועמד לעיון הציבור במשרדי המפקח בשעות העבודה.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) חלפו 3 שנים מהמועד בו הסתיימה תקופת הרישיון, תוגש הבקשה כבקשה ראשונה לרישיון.

(ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי אדם שאינו בעל רישיון כנדרש על פי סעיף זה לבצע עסקה ביהלום לשימוש אישי בלבד גם למי שאינו בעל רישיון. בעסקה כאמור, שתבוצע אל מול בעל רישיון כנדרש על פי סעיף זה, יידרש בעל הרישיון לדווח על העסקה למפקח, לא יאוחר מהמועד שייקבע לכך. 

(ו)  אדם לא יעסוק באבני חן אלא אם הוא נרשם במרשם העוסקים באבני חן בהתאם להוראות סעיף 9.

תנאים כלליים למתן רישיון לעיסוק ביהלומים

4.  

לא יינתן רישיון לפי סעיפים 4, עד 7 אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון כל אלה, בנוסף לתנאים בסעיפים האמורים:

(א)  מבקש הרישיון הוא אחד מאלה:

(1) תושב ישראל כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–1965[12], לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

(2) בעל רישיון לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952[13];

(3) תאגיד הרשום בישראל .

(ב) הוא, בעל שליטה או נושא משרה בעסקו לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח, לעסוק ביהלומים ואבני חן, או שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור.

(ג)  בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון –

(1) לא ביטל המפקח את הרישיון של מבקש הבקשה או של בעל השליטה בחברה או נושא משרה בה, ככל שהיו בעלי רישיון בעבר; לעניין זה הגשת בקשה הכוללת מידע כוזב כדין ביטול הרישיון על ידי המפקח.

(2) לא הוטל על מבקש הרישיון, על בעל השליטה או על נושא משרה בה, עיצום כספי לפי חוק איסור להלבנת הון, התש"ס-2000 בשל הפרה של הוראת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד–2014 [14] או לפי חוק זה, שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת המפקח, לעסוק ביהלומים.

(ד) מבקש הרישיון מנהל כדין את פנקסי החשבונות והרשומות שעליו לנהלם על פי הפקודה וחוק מס ערך מוסף או שהוא פטור מלנהלם;

(ה)  המפקח רשאי לתת רישיון לסחר ביהלומים אף אם המבקש או מנהליו לא עמדו בהוראות סעיפים קטנים (א)(1) – (א)(2), (ב) - (ד), וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד ששוכנע כי אין במתן הרישיון למבקש משום פגיעה בטובת הציבור; החלטה כאמור תפורסם באתר המשרד עם ההנמקות לה, ללא חשיפת פרטי מבקש הרישיון או פרטים המאפשרים לזהותו.

תנאים למתן רישיון לסחר ביהלומים

5. 5

(א)  לא יינתן רישיון למבקש לסחור ביהלומים, שאינם מיוצרים בידי אדם, אלא אם כן נתקיימו בו  התנאים האמורים בסעיף 4 וכן תנאים אלו:

(1) המבקש או מנהליו, לפי העניין, הם בעלי ארבע שנות וותק לפחות בעבודה בתחום היהלומים אצל בעל רישיון לסחר ביהלומים;

(2) המפקח רשאי להכיר בניסיון בתחום היהלומים מחוץ לישראל כוותק לעניין פסקה (1), ככל ששוכנע כי הניסיון נצבר בסביבה מקצועית מתאימה והולמת ובהתאם למקובל בענף היהלומים;   

(3) המפקח רשאי להתנות את מתן הרישיון בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון.

(4) לעניין הובלת יהלומים לצורך יבוא ויצוא בלבד - המבקש הציג התחייבות בחתימתו, ואם הוא תאגיד – בחתימת הגורם המוסמך לחייב את התאגיד, לבצע את היבוא והיצוא היהלומים באמצעות חברת שילוח. אין באמור בסעיף זה כדי לאסור הובלת יהלומים לצורך יבוא ויצוא באמצעות נוסע.

(ב) המפקח רשאי לתת רישיון לסחר ביהלומים אף אם המבקש או מנהליו לא עמדו בהוראות סעיפים קטנים (א)(2) ו-(3), מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד ששוכנע כי אין במתן הרישיון למבקש משום פגיעה בטובת הציבור; החלטה כאמור תפורסם באתר המשרד עם ההנמקות לה, ללא חשיפת פרטי מבקש הרישיון או פרטים המאפשרים לזהותו.

תנאים למתן רישיון לייצור ועיבוד יהלומים

6. 6

לא יינתן רישיון לייצור ועיבוד יהלומים אלא אם כן נתקיימו במבקש התנאים לפי סעיף 4 והוא מחזיק ברישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, ככל שנדרש רישוי כאמור.  

הובלת יהלומים ואבני חן

7. 7

לא יינתן רישיון למבקש לעסוק בהובלת יהלומים ואבני חן לצורך יבוא ויצוא אלא אם נתקיימו בו התנאים לפי סעיף 4 וכן תנאים אלו:

(1) המבקש מחזיק ברישיון עסק מתאים בהתאם לתוספת לצו  רישוי עסקים, התשע"ג 2013 [15];

(2) המבקש מחזיק באישור מאת רשות שדות התעופה לפיו הוא רשאי להיכנס עם רכבו עד למקום חניית המטוס כדי לקבל או למסור את היהלומים.

עיסוק בשיבוץ יהלומים ועיסוק במסחר באבני חן

8. 8

אדם רשאי לעסוק בשיבוץ יהלומים ללא רישיון ובלבד שיפעל בהתאם לכל הוראות חוק זה, לרבות סעיפים 3 (ב)-(ג), 11, 13(4)-(5), (7), (9) ו-(11), 47  וסעיף 48, בשינויים המחוייבים. מצא המפקח כי העוסק בשיבוץ יהלומים פעל בניגוד לאמור בחוק זה, יכלול את שמו ברשימת מי שאינם רשאים לעסוק בשיבוץ יהלומים, לתקופה שלא תעלה על 4 שנים.

מרשם העוסקים באבני חן

9. 9

(א)  אדם רשאי לעסוק באבני חן ללא רישיון ובלבד שירשום במרשם העוסקים באבני חן, את כל אלה, בהתאם להוראות המפקח: 

(1) שמו המלא, כתובתו ודרכי ההתקשרות עמו;

(2) פרטי עוסק מורשה שלו, ואם הוא תאגיד – פרטי הזיהוי של התאגיד, ובכלל זה פירוט של בעלי השליטה בתאגיד, תאגידים שבשליטת אותו תאגיד וכן כל תאגיד בשליטת מי מאלה;

(3) הצהרה על אמיתות הפרטים שרשם במרשם לפי סעיף קטן זה, וכן הצהרה על כך שהוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה מהעבירות לפי סעיפים 239, 290 עד 297, 383 עד 393 או 414 עד 438 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין).

(ב) המפקח רשאי לדרוש ממי שנרשם במרשם העוסקים באבני חן, מסמכים או פרטים נוספים הדרושים לדעתו לצורך זיהויו או לצורך בירור של הפרטים שמסר לפי סעיף זה, לרבות פרטי הזיהוי של התאגיד כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ג)  חל שינוי בפרטים או במסמכים שנמסרו לפי סעיפים קטנים (א)(2) או (א)(3), ידווח העוסק באבני חן למפקח על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-14 ימי עסקים ממועד השינוי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), הורשע עוסק באבני חן או הוגש נגדו כתב אישום באחת מן העבירות המנויות באותו סעיף קטן, רשאי העוסק באבני חן להגיש למפקח בקשה מנומקת להירשם במרשם; המפקח רשאי לאשר בקשה כאמור אם לדעתו מפאת מהות העבירה, חומרתה או נסיבותיה, אין מניעה להכללת המבקש במרשם.

(ה)  המפקח רשאי לבטל את רישומו של עוסק באבני חן הרשום במרשם או להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם או לתקופה שיורה עליה שלא תעלה על שנה, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) הרישום בוצע על סמך מידע חלקי, שגוי או מטעה;

(2) העוסק באבני חן, ואם הוא תאגיד – הוא או נושא משרה בו או אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (א)(2), הורשעו בעבירה, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת המפקח להיכלל במרשם, אף אם אינה עבירה המנויה בסעיף קטן (א)(3) או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;

(3) העוסק באבני חן הרשום הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4) העוסק באבני חן הרשום או מי מטעמו סירב לשתף פעולה לשם בירור חשד לפעילות בניגוד להוראות חוק זה;

(ו)  לא יקבל המפקח החלטה לפי סעיף קטן (ה) אלא לאחר שנתן לעוסק באבני חן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ז)  על אף האמור בסעיף קטן (ו), סבר המפקח כי קיים צורך דחוף להתלות את הרישום בשל חשש ממשי לפגיעה מיידית בציבור העוסקים באבני החן או בציבור, רשאי הוא להתלות את הרישום לאלתר, מנימוקים מיוחדים, ובלבד שייתן לעוסק באבני חן הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההחלטה.

(ח)  בוטל רישום לפי סעיף זה, לא יהיה רשאי העוסק באבני חן להגיש בקשה להירשם במרשם העוסקים באבני חן אלא בתום תקופה שיקבע המפקח שלא תעלה על 12 חודשים, בהתאם לאמות מידה שיורה הממונה על התקינה בהנחיות לעניין זה; והמפקח רשאי בנוסף:

(1) להחיל את מגבלת הרישום של עוסק באבני חן שהוא יחיד, לפי סעיף קטן זה, גם לגבי קרובו, או להתנות את רישומו של הקרוב בתנאים, אלא אם כן שוכנע המפקח, בהתאם לפניית הקרוב, כי אין בינו לבין העוסק באבני חן כאמור, זיקה עסקית שיש בה כדי להצדיק הטלת מגבלה על רישומו;

(2) היה העוסק באבני חן הרשום תאגיד, רשאי המפקח להחיל את מגבלת הרישום לפי הפסקה האמורה גם לגבי בעל שליטה בתאגיד האמור, קרוב שלו , תאגיד שבשליטת התאגיד האמור וכן כל תאגיד שבשליטת מי מאלה.

היתר מיוחד וזמני לעיסוק ביהלומים

10. 1

(א)  על אף האמור בסעיף 3(ב), המפקח על היהלומים רשאי לתת היתר מיוחד וזמני לעיסוק או סחר ביהלומים, אם הוכח להנחת דעתו כי מבקש ההיתר לפי סעיף זה אינו עוסק, מייצר או סוחר ביהלומים דרך קבע, וההיתר נדרש לצורך פעילות זמנית וחד פעמית, ורשאי המפקח לקבוע תנאים או דרישות בהיתר האמור.

(ב) על בקשה להיתר כאמור יחולו הוראות סעיפים 3(ג) ו-4(א) עד (ג), בשינויים המחויבים; 

(ג)  היתר לפי סעיף זה יינתן לתקופה של עד שלושה חודשים, וניתן יהיה לחדשו לתקופות נוספת של עד שלושה חודשים בכל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנה.

חובות החלים על בעלי הרישיונות

11. 1

(א)  בעל רישיון יסחר ביהלומים תוך גילוי מלא של טיב היהלום וסיווגו;

(ב) בעל רישיון, שהוכרז פסול דין או פושט רגל ידווח על כך למפקח, ובעת ביצוע עסקת הסחר ידווח על כך גם לגורם עימו מתבצעת העסקה. דיווח זה יבוצע גם אם בעל הרשיון מצוי בהליך לקראת הכרזה כאמור וגם אם הוא הוכרז פושט רגל וניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, אשר לפי תנאיו אינו אוסר עליו להיות בעל רישיון. בעל רשיון שהוא תאגיד ידווח כאמור גם במקרים בהם החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו;

(ג)  העוסק ביהלומים המיוצרים בידי אדם, יבצע הבחנה והפרדה מוחלטת וברורה בין היהלומים המיוצרים בידי אדם והיהלומים האחרים, הן בדיווח, הן בביצוע העסקה והן ביבוא ויצוא.

(ד) המפקח רשאי לקבוע ברישיונות לפי חוק זה, כולם או חלקם, תנאים שיש לקיימם, במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לרבות בעניינים אלה:

(1) ׁתנאים בנוגע לתיעוד פעולות, עסקאות ומלאי, לרבות תיעוד המלאי, תיעוד אודות מקום אחסנתו ושמירתו של המלאי, תיעוד עסקאות שבוצעו;        

(2) הגשת דין וחשבון על מלאי היהלומים שברשות בעל הרישיון, במועד ובדרך שייקבע על ידי המפקח על היהלומים;

(3) הגשת דין וחשבון על עסקאות שבוצעו, לרבות עסקה לשימוש אישי שנעשתה מול מי שאינו מחזיק ברשיון.

החלטת המפקח בבקשה לרישיון

12. 2

(א)  המפקח על היהלומים רשאי לסרב ליתן רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן הוא רשאי לבטלו, להתלותו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 13.

(ב) סבר המפקח כי אין להיעתר לבקשה בהתאם לסעיף קטן (א) או שיש להתנותה בתנאים, יודיע למבקש את נימוקיו ויאפשר לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;

ביטול הרישיון סיוגו, התלייתו ופקיעתו

13. 1

(א)  המפקח על היהלומים רשאי, לאחר שנתן לבעל הרישיון או בעל היתר זמני הזדמנות להשמיע טענותיו, בכתב או בעל פה, להתלות את הרישיון או ההיתר, לסייגו או לבטלו, אם התקיים בבעל הרישיון או ההיתר, או בבעל השליטה או נושא משרה בתאגיד, אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי אשר לו היה ידוע למפקח על היהלומים  בעת מתן הרישיון, לא היה נותנו;

(2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(3) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון;

(4) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה סבור המפקח על היהלומים כי אין הוא ראוי לרישיון לפי חוק זה;

(5) הוא הוכרז פושט רגל או פסול דין או מצוי בהליכים לקראת הכרזה כאמור, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק או למינוי כונס נכסים;

(6) לעניין רישיון הובלה לצורך יבוא ויצוא לפי סעיף 7 – היעדר הכנת רשימוני ייצוא של יהלומים מלוטשים;

(7) בעל הרישיון לא תעד או לא העביר למפקח על היהלומים את המסמכים כנדרש לפי סעיף 11;

(8) בעל הרישיון סחר ביהלומי גלם בלי תעודת קימברלי;

(9) בעל הרישיון מסר מידע כוזב בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו או בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו של אחר;

(10) בעל הרישיון פעל שלא בהתאם לתנאים והכללים בהתאם להוראות חוק זה ולכללים וההוראות שנקבעו ברישיונו על ידי המפקח;

(11) בעל הרישיון אינו משתף פעולה עם הליך בדיקה, ביקורת או חקירה שמנהל המפקח.

פרק ג': אישור מעבדות גמולוגיות

14. 1

(א)   מעבדה גמולוגית שאושרה לענין זה בכתב על ידי המפקח, (בחוק זה – מעבדה גמולוגית מאושרת) רשאית לתת תעודה גמולוגית בדבר זיהוי, דירוג וסיווג אבני חן ויהלומים, וזאת במסגרת פעולת מסחר ביהלומים ואבני חן בלבד;

(ב) המפקח ייתן אישור למעבדה לשמש כמעבדה גמולוגית מאושרת (בסעיף זה – אישור), אם מצא, להנחת דעתו, כי המעבדה רשומה על פי דין כתאגיד בישראל, וכי היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית וערוכה למלא את תפקידה כמעבדה גמולוגית בישראל בתחום מתן האישור, בהתאם לתנאים והוראות שיורה לעניין זה, ובכלל זה היא בעלת איתנות פיננסית כנדרש; לעניין זה, חזקה כי מעבדה היא בעלת יכולת וכשירות מקצועית כאמור אם הוסמכה לשמש כמעבדה גמולוגית לפי הוראות חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997 או אם הוסמכה על ידי רשות הסמכה זרה אשר חתומה על הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC ואשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקת התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני; המפקח רשאי להתנות את מתן האישור בקבלת הסמכה כאמור; לעניין זה, "ארגון ILAC" – הארגון הבין-לאומי של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (International Laboratory Accreditation Cooperation);

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו תוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה זרה המנויה בהסכם הכרה הדדי בין-ממשלתי כתוצאות בדיקה ואישורים של מעבדה מאושרת, והכול בהתאם לקבוע בהסכם ההכרה האמור; לעניין זה, "מעבדה זרה המנויה בהסדם הכרה הדדי בין-ממשלתי" – מעבדה אשר הוכרה על ידי מדינת ישראל בהסכם הכרה הדדי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלה זרה, אשר מינתה את אותה מעבדה זרה לעניין הכרה הדדית בתוצאות בדיקות של התאמת מצרך לתקן או למפרטים והוראות בתחום הטכני, או באישורי המעבדה האמורה באותו עניין, והכול כקבוע בהסכם;

(ד) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), המפקח לא ייתן אישור אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1) מתקיימים יחסי תלות או חשש לניגוד עניינים לגבי המעבדה, העלולים לפגוע בתוצאות בדיקתה, והכול בהתאם לתנאים ולהוראות שיורה לעניין זה; בסעיף זה, "יחסי תלות" – לרבות תלות בין אופן הבדיקה ותוצאות הבדיקה המבוצעת על ידי המעבדה לבין זהות לקוחותיה, תשלום על ידם או מאפיינים אחרים שלהם;

(2) המעבדה, נושא משרה בה, בעל שליטה בה, מנהליה או עובד בה העוסק בביצוע בדיקות, הורשעו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה ראוי לדעתו לתת אישור למעבדה, או הוגש נגדם כתב אישום בעבירה כאמור;

(ה)   

המפקח ייתן אישור לפי סעיף זה לתקופה של שלוש שנים ורשאי הוא, לבקשת המעבדה, לחדש את האישור לתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת; ואולם המפקח רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת אישור לתקופה קצרה יותר אם סבר כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין;

(ו)   

המפקח רשאי לבטל אישור, להתלותו, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן למעבדה הזדמנות לטעון את טענותיה, בהתקיים אחד מאלה:

(1) המעבדה הגמולוגית איננה ממלאת את החובות המוטלות עליה לפי חוק זה, כולן או מקצתן;

(2) האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן האישור לפי סעיף זה;

(4) המעבדה הגמולוגית הפרה תנאי מתנאי האישור או הוראה מההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה הוראות שנתן המפקח;

(5) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן יש במתן האישור כדי לפגוע בטובת הציבור;

(6) ניתן לגבי המעבדה הגמולוגית צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

פרק ד' : הכרה במכון היהלומים

תנאים להכרה  במכון יהלומים

15. 1

(א)  השר רשאי להכיר בגוף כמכון יהלומים, ובלבד שמדובר בגוף שהוא תאגיד שהוקם בחוק, חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית או חברה מעורבת, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, אשר השר שוכנע כי יש ברשותו הידע והמומחיות הנדרשת לקיום תפקידי המכון לפי חוק זה, וכי מתקיימים בו התנאים הבאים:

(1) מטרותיו, בהתאם למסמכי היסוד של החברה, הינן לפעול בענף היהלומים בלבד;

(2) מתקיים בו התנאי בסעיף 4(ב), בשינויים המחוייבים.

(ב) השר רשאי, לאחר שנתן למכון היהלומים הזדמנות להשמיע טענותיו, בכתב או בעל פה, לבטל את ההכרה בו אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:

(1) ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב או שגוי אשר לו היה ידוע לשר בעת מתן ההכרה, לא היה נותנה;

(2) חדל להתקיים במכון, תנאי מהתנאים להכרה בו;         

(3) השר שוכנע כי המכון אינו ממלא את תפקידיו לפי סעיף 16;

(4) המכון לא קיים אחר דרישות השר או המפקח על היהלומים לפי סעיף 17;

(5) קיים אינטרס ציבורי המצדיק את ביטול ההכרה.

תפקידי מכון היהלומים

16. 1

(א)  מכון היהלומים יפעל לקידום ענף היהלומים בישראל ומחוצה לו והוא יהיה מוסמך, בין השאר, לפעול ל -

(1) קידום יצוא היהלומים מישראל ושיווקם בארץ ובעולם;

(2) פיתוח מרכז סחר עולמי בישראל; 

(3) איתור ערוצים לאספקת יהלומי גלם ויצירת קשר עם מפיקי יהלומי גלם;

(4) השתתפות בתערוכות וכנסים בארץ ובחו"ל;ׂ   

(5) קידום מחקר ופיתוח טכנולוגי של מכונות ואמצעים לעיבוד יהלומים, לרבות שדרוג מפעלים לעיבוד יהלומים;ׂ

(6) קיום, שדרוג ופיתוח מוזיאון ליהלומים בישראל וקיום תערוכות יהלומים בישראל ומחוצה לה;

(7) קיום קורסים להכשרה והדרכה מקצועית של העוסקים ביהלומים;

(8) עריכת ימי עיון, כנסים, מחקרים, דיונים, הרצאות וכיוצא בזה.

חובות שיחולו על מכון יהלומים

17. 1

מכון היהלומים ימסור, על פי דרישת השר או המפקח על היהלומים  –

(א)  דוחות שנתיים ותקופתיים;

(ב) תכניות עבודה ודוחות מעקב אחר יישומן;

העברת כספי ההיטל למכון

18. 1

(א)  כספי ההיטל שנגבו לפי סעיף 23 יועברו למכון יהלומים שהוכר לפי סעיף 15.  

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא עמד מכון יהלומים בדרישות השר או המפקח לפי סעיף 17, רשאי השר או המפקח על היהלומים, לפי העניין, להורות כי כספי ההיטל, כולם או חלקם, לא יועברו עד לעמידה בדרישה כאמור, ורשאי הוא לקבוע כי אם לא יעמדו בדרישה למרות התרעה נוספת, ובתוך תקופה שיקבע, יקוזז חלק מכספי ההיטל.

(ג)  הוכר יותר ממכון יהלומים אחד לפי סעיף 15, יקבע השר הוראות לעניין חלוקת כספי ההיטל ביניהם בשים לב, בין היתר, להיקף פעילותם.

פרק ד:שונות

פטור מקבלת רישיון של האפוטרופוס הכללי

19. 1

על אף האמור בסעיף 3(ב) ובסעיף 10 האפוטרופוס הכללי פטור מקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה בקשר למכירה של יהלום או אבן חן שחולטו מכוח דין; ואולם, אין בפטור כאמור כדי לגרוע מיתר החובות החלות בעל רישיון בעת ביצוע מכירה לפי חוק זה.

הגבלת יבוא ויצוא של יהלומי גלם

20. 2

(א)  לא ייבא אדם לישראל ולא ייצא אדם מישראל, יהלומי גלם מבלי שצורפה להם תעודת קימברלי שניתנה על ידי גורם מוסמך לתתה וממדינה המופיעה ברשימת המדינות לפי סעיף קטן (ב);

(ב) רשימת המדינות אשר מותר לייבא מהן יהלומי גלם תפורסם באתר האינטרנט של המשרד;

(ג)  השר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין יבוא או יצוא של יהלומי גלם העונות לדרישות התכנית הבין-לאומית לפיקוח ותיעוד יבוא יהלומי גלם.

תעודות גמולוגיות

21. 2

עוסק או סוחר המציע למכירה יהלום או אבן חן ומבקש לצרף תעודת הערכה בדבר ערכם, לא יצרף תעודת הערכה כאמור אלא אם התקבלה ממעבדה גמולוגית מאושרת;

אגרות

22. 2

השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת רשאי לקבוע אגרות בעד בקשות לקבלת רישיונות לפי חוק זה.

היטל יבוא יהלומים מלוטשים

23. 2

(א)  סוחר ביהלומים המייבא יהלומים מלוטשים, שאינם מיוצרים בידי אדם, ישלם למשרד היטל בשיעור 1.00 פרומיל מערכם של היהלומים המלוטשים המיובאים.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את גובה ההיטל.

שינוי תוספת ראשונה

24. 2

השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת ראשונה.

פרק ד': אמצעי אכיפה מינהליים

סימן א': הטלת עיצום כספי

שיעור העיצום הכספי

25. 2

(א)  הפר אדם הוראה מההוראות המפורטות להלן, רשאי המפקח על היהלומים  להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

(1) צרף ליהלום או לאבן חן אגב פעולת מסחר ביהלומים או בעסקה לצורך שימוש אישי תעודת גמולוגית, שלא התקבלה ממעבדה גמולוגית מאושרת.     

(2) עסק או סחר ביהלומים וביהלומים מיוצרים בידי אדם, ללא הפרדה מוחלטת בין מקום העיסוק ביהלומים לבין מקום העיסוק  ביהלומים מיוצרים בידי אדם, בניגוד להוראות סעיף 11(ג);

(3) בעל הרישיון לא תעד או לא העביר למפקח על היהלומים את המסמכים כנדרש לפי סעיף 11;

(4) בעל הרישיון מסר מידע כוזב בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו או בעניינים הנוגעים לעיסוקו ולרישיונו של אחר;

(5) בעל הרישיון פעל שלא בהתאם לתנאים והכללים שנקבעו ברישיונו על ידי המפקח, בהתאם להוראות חוק זה;

(6) בעל הרישיון אינו משתף פעולה עם הליך בדיקה, ביקורת או חקירה שמנהל המפקח.

(7) לעניין רישיון הובלה לצורך יבוא ויצוא לפי סעיף 7 – היעדר הכנת רשימוני ייצוא של יהלומים מלוטשים;

(ב) הפר אדם הוראה המפורטת להלן, רשאי המפקח על היהלומים  להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 35,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד בסכום של 70,000 שקלים חדשים:

(1) סחר, ייצר תיווך, עיבד או הוביל אדם יהלומים, ללא רשיון מתאים בניגוד להוראות סעיף 3 (ב).

(2) ייבא לישראל או ייצא מישראל, יהלומי גלם מבלי שצורפה להם תעודת קימברלי, בניגוד להוראות סעיף 20(א);

הודעה על כוונת חיוב

26. 2

(א)  היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 25 (בפרק זה – המפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המפקח, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון טענותיו לפני המפקח על היהלומים לפי הוראת סעיף 27;

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 29, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לענין הסעיף האמור.

זכות טיעון

27. 2

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 27 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המפקח על היהלומים, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי המפקח על היהלומים להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

החלטת המפקח על היהלומים ודרישת תשלום

28. 2

(א)  המפקח על היהלומים יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 27, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 30.

(ב) החליט המפקח על היהלומים לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המפקח על היהלומים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המפקח על היהלומים את נימוקי החלטתו.

(ד) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 27, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

29. 2

(א)  בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 25, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

30. 3

(א)  המפקח על היהלומים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים  שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 25, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

31. 3

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המפקח על היהלומים כאמור בסעיף 27 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 43  ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי המפקח על היהלומים או בית המשפט-יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 25 יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)  המפקח על היהלומים יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי והפרשי הצמדה וריבית

32. 3

(א)  המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 28.

(ב) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[16] (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

גבייה

33. 3

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה)^[17].

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

34. 3

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 25 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

סימן ב': התראה מינהלית

התראה  מינהלית

35. 3

(א)  היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 25, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות סימן א', להמציא לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. 

(ב) בהתראה מינהלית יציין המפקח מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי העניין, כאמור בסעיף 37, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 36.

בקשה לביטול התראה מינהלית

36. 3

(א)  נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 35, רשאי הוא לפנות למפקח בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) קיבל המפקח בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת המפקח תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

37. 3

(א)  נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 29 (א), והמפקח ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 26 בשינויים המחוייבים.

(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 29(ב), והמפקח ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 26, בשינויים המחוייבים. 

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

38. 3

היה למפקח יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 25, והתקיימו נסיבות שקבע המפקח, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה שלפיה באפשרותו להגיש למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כפסי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי לממשלה" – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

39. 3

(א)  בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 25, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת הודעה כאמור באותו סעיף, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות).

(ב) המפקח רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.

(ג)  בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהמפקח היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של מקרים, נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 30(ב).

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי הגשתם

40. 4

הגיש המפר למפקח כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 25, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות ועירבון בתוך התקופה האמורה, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 26.

הפרת התחייבות

41. 4

(א)  הגיש המפר כתב התחייבות ועירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באון פסקאות, לפי העניין:

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 29 (א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 29 (ב), לפי העניין ויחולו הוראות אלו:

(א)  המפקח ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26, בשינויים המחוייבים;

(ב) שלח המפקח דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו בפני המפקח לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 28 (ד), יחלט המפקח את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת.

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 39 (ב) – יחלט המפקח את העירבון, לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין זה.

(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג)  הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו המפקח להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אות הפרה.

(ד) עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שמסר לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקידו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום חזרתו.

סימן ד': שונות

עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר

42. 4

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 25 ו-26 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

ערעור

43. 4

(א)  על החלטה סופית של המפקח על היהלומים לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. 

(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א), כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם כן הסכים לכך המפקח על היהלומים או שבית המשפט הורה אחרת.

(ג)  החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון לפי הוראות פרק זה, והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי

44. 4

(א)  הטיל המפקח על היהלומים עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל העיצום הכספי:

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.

(ב) הוגש ערעור או הוגשה עתירה לפי סעיף 43, יפרסם המפקח על היהלומים, בפרסום לפי סעיף קטן (א) גם את דבר הגשת הערעור או הגשת העתירה ואת תוצאותיהם.

(ג)  על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאי המפקח על היהלומים  לפרסם  את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון במסגרת סעיף 24, ובלבד שהמפקח הודיע למפר על כוונות לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 26.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המפקח על היהלומים פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998[18], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)  פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

שמירת אחריות פלילית

45. 4

(א)  תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיפים 46-47, המהווה עבירה.

(ב) שלח המפקח על היהלומים למפר הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת.

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המפקח הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

פרק ו' – פיקוח ועונשין

פיקוח

46. 4

(א)  השר רשאי להסמיך בנוסף למפקח על היהלומים מפקחים מבין עובדי משרדו לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה. 

(ב) העוסק ביהלומים ואבני חן ומבקשי הרשיונות המפורטים בחוק זה, ימסרו למפקח, לפי דרישתו, כל מידע, פרטים כל מידע, פרטים ומסמכים הקשורים בפעולותיו לפי חוק זה, תוך המועד שנקבע בדרישה או באופן תקופתי במועדים שצוינו בה.

(ג)  התעורר חשד לביצוע פעולה המנוגדת להוראות חוק זה, רשאי המפקח לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר, להציג בפניו כל מידע או מסמך שישי בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה.

(ד) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לעניין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא ייכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;

(ה)  לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות חוק זה, ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו.

(ו)  לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, ובהתקיים חשד סביר לעבירה כאמור, יהיו למפקח סמכויות החקירה לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ובלבד שהנחקר לא חייב לתת תשובה שיש בה כדי להפלילו.

(ז)  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה השר, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

עונשין

47. 4

העושה אחת מאלה:  דינו -  מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(א)  עסק, ייצר, סחר או הוביל יהלומים ללא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3(ב); לעניין זה ייחשב מי שקיבל רישיון על בסיס מידע כוזב (שבלעדיו לא היה מקבלו) כמי שעסק, ייצר, סחר או הוביל יהלומים ללא רישיון.

(ב) ייבא לישראל או ייצא מישראל יהלומי גלם מבלי שצורפה להם תעודת קימברלי, בניגוד להוראות סעיף 20(א).

(ג)  לא תעד או לא העביר למפקח על היהלומים את המסמכים כנדרש לפי סעיפים 9(ב) ו-11.

48. 4

(א)  המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים. לעניין זה, מסירת מידע כוזב למפקח ו/או למפקח על היהלומים בעת מילוי תפקידם לפי חוק זה, כמי שמפריע למפקח.

(ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח שניתנה מכוח סמכותו לפי סעיף 46(ב) או 46(ג) , דינו – מאסר שישה חודשים, וכן קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה.

תקנות

49. 4

השר רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של חוק זה.

תחילה

50. 5

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.

הוראות מעבר

51. 5

מי שקיבל רישיון לפי סעיף 2(א) לצו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, התשל"ט-1979, יראו אותו כבעל רישיון לפי חוק זה, בהתאם לסוג הרישיון שקיבל, עד ל-31 בדצמבר של השנה שלאחר יום התחילה;

תוספת ראשונה  (סעיף 1)  סוגי אבני חן

(1)  קורונדום, לרבות רובי וספיר

      (Corundum including rubies and sappires)

(2)  בריל, לרבות אמרלד ואקווהמרין

      (Beryl including emeralds and aquamarines)