תזכיר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 60), התשע"ח-2018

דברי הסבר

כללי – פרק א'2 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן- החוק)  עניינו "הוצאה לפועל במסלול מזונות- הוראת שעה". פרק זה הסדיר את הקמתו של "מסלול מזונות" בהוצאה לפועל,  מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל לפי הוראות הפרק.

"פסק דין למזונות" מוגדר בסעיף 20יא לחוק כ"פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות..."

סעיף 20יב לחוק עניינו "תחולה והוראות מעבר"  הסעיף קובע-

"(א)הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה – תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.

(ב)מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו.

(ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות."

מהוראות סעיף 20יב(א) עולה,  כי מסלול מזונות נקבע כהוראת שעה שתוקפה יבוא לסיומו ביום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020). מוצע להפוך את מסלול מזונות למסלול קבע בהוצאה לפועל וזאת בשל יעילותו הרבה הן לזוכה והן לחייב כפי שיפורט בהמשך.

בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 42) (מסלול מזונות), התשע"ב-2012[2] מוסברת חשיבותו וייחודיותו של חוב המזונות: "חוב המזונות הוא חשוב וייחודי אף ביחס לשאר החובות הנגבים בהוצאה לפועל. בבג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ארץ ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח' (פ"ד מז(4), 715) פירט השופט מנחם אלון, שלושה טעמים לייחודיותו של החוב: "א. החובה לתשלום מזונות וקביעת גובה המזונות מקורן בהחלטה שיפוטית, שקדם לה דיון שבו מובאים בחשבון היכולת של מי שנתחייב בהם והאמצעים העומדים לרשותו לסיפוק המזונות; ב. מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות – בן זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים, שמחייתם וחייהם היום-יומיים תלויים בהם; ג. פסק-דין בעניין מזונות אינו סופי, ובכל עת, כשהנסיבות משתנות ומצדיקות זאת, רשאי החייב בהם לחזור ולפנות לבית המשפט, וזה יחזור וידון בעניין חיובם וגובהם". בע"א 7038/93 נורית סולומון נ' ד"ר אלי סולומון (פ"ד נא(2), 580), קבע השופט שמגר כי "הפקרת בן זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם". מקל וחומר יפים דבריו של השופט שמגר גם ביחס למזונות ילדים."[3]

בנוסף, מפורטים בדברי ההסבר הטעמים לצורך בהקמתו של מסלול מזונות: "...מרבית הזוכים הפרטיים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל אינם מיוצגים; דבר זה גורם לקושי ממשי בניהול התיקים הן מהטעם שחלק מהזוכים אינם בקיאים בהוראות חוק ההוצאה לפועל, ובלא ייצוג נאות הם אינם יודעים כיצד לנהל את התיק בצורה נכונה שתניב גבייה, והן מהטעם שחלק מהזוכים חושש לנקוט הליכים כלפי החייב מהחשש שהדבר יגרום לסחיטה או לאיומים מצד החייב, דבר שעלול בסופו של דבר לפגוע גם בילדים המשותפים. יש להניח כי בעיקר מסיבה זו, לא ננקטים די הליכים לגביית החובות האמורים, סכום החוב הולך ותופח וזוכים רבים, בעיקר ילדים, לא מקבלים את דמי המזונות שהם זכאים וזקוקים להם."[4]

כפי שיוצג להלן, מאז הקמתו,  הוכח מסלול מזונות כמסלול יעיל לגביית החובות המקיים את התכליות לשמן הוקם-  

1. נכון לרבעון האחרון של שנת 2017 ישנם בהוצאה לפועל 76,566 תיקי מזונות חלקם מתנהל במסלול מזונות וחלקם במסלול הרגיל. בכ- 63% מכלל תיקי המזונות הזוכה הוא המוסד לביטוח לאומי (להלן- המל"ל), אשר פותח את התיקים בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972[5], כל התיקים שבהם הזוכה הוא המל"ל מתנהלים במסלול מזונות;  ב- 37% מהתיקים הזוכה הוא "זוכה פרטי" שלזכותו ניתן פסק דין למזונות (להלן – זוכה פרטי). כאמור, חלק מהתיקים של זוכים פרטיים מתנהלים במסלול מזונות וחלק במסלול הרגיל.

2. מיום הקמת המסלול  ב- 01.02.14 ועד 31.12.17 (להלן- התקופה)  נפתחו 16,333 תיקי מזונות של זוכה פרטי (להלן-  תיקי המזונות שנפתחו בתקופה). 11,061 מתוכם נפתחו במסלול מזונות, היינו ב- 68% מתיקי המזונות בחר הזוכה  לפתוח את התיק במסלול מזונות, זאת לעומת 5,272 תיקים שנפתחו במסלול הרגיל (32% בלבד).

3. המצאת אזהרה, במסירה מלאה או חלקית, בתיקי המזונות שנפתחו בתקופה - ב10,658 מתיקי המזונות שנפתחו במסלול מזונות במהלך התקופה , היינו 96% מכלל התיקים שנפתחו במסלול מזונות בתקופה זו,  הומצאה לחייב  אזהרה במסירה מלאה או חלקית. זאת לעומת התיקים שנפתחו במסלול הרגיל, בהם הומצאה אזהרה במסירה מלאה או חלקית,  רק ב-   4,133 תיקים ( 78% ).  קיימת חשיבות רבה להמצאת  האזהרה לחייב זאת מאחר ובמסגרת האזהרה מיודע  החייב על דבר קיומו של החוב ורק לאחר המצאתה ניתן לנקוט נגדו  הליכים לגבייתו.

4. סגירת תיקים- 3497 תיקים מתיקי המזונות שנפתחו בתקופה במסלול מזונות  נסגרו  במהלך התקופה (32%) זאת לעומת 1419 תיקים שנפתחו במסלול הרגיל ונסגרו בתקופה (27%). יובהר כי במסגרת התיקים שנסגרו לא נכללו תיקים שנסגרו לפי תקנה 126(ד) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (תיקים שלא נעשתה בהם פעילות למעלה משנתיים).

5. גבייה ישירה בתיקי המזונות שנפתחו בתקופה- בתיקי המזונות שנפתחו במסלול מזונות ( 11,061 תיקים) נגבה בתקופה שמ- 01.02.14 עד  30.06.18- סך של 187,393,992 ₪ היינו סך של 16,942 ₪ בממוצע לכל תיק. בתיקי המזונות שנפתחו במסלול הרגיל  (5272 תיקים) נגבה סך של 65,597,798 ₪,  היינו 12,442 ₪ בממוצע לכל תיק.

נוסף על האמור לעיל, מסלול מזונות מתאפיין ביחס אישי הן לזוכה והן לחייב ובעדכון שוטף, לרבות באמצעות משלוח מסרונים,  על הנעשה בתיק.

כאמור, גם מבחינת החייב ישנו יתרון רב בניהול התיק במסלול מזונות וזאת מאחר ובמסגרת מסלול זה, נעשים מאמצים רבים לגביית החוב מבלי שיינקטו הליכים כנגד החייב ולחילופין תוך נקיטת האמצעים שיפגעו בחייב במידה הפחותה ביותר.

 כפי שמתחייב בכללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות) (הוראת שעה), התשע"ד- 2014 [6], מיד לאחר שליחת האזהרה ועוד בטרם המצאתה לחייב, על עובד המסלול ליצור קשר טלפוני עם החייב על מנת  לנסות להניעו  לפירעון החוב מבלי שיינקטו נגדו הליכי גבייה.  על העובד לעדכן את החייב כי נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, למסור את פרטי התיק גובה החוב  ולהבהיר לו אלו הליכים ניתן יהיה לנקוט נגדו באם החוב לא ישולם, העובד  מחויב לנסות להסדיר עם החייב את  תשלומו של החוב וזאת  מבלי שינקטו נגדו הליכי גבייה אקטיביים.  גם במהלך חיי התיק נשמר הקשר עם החייב- מתבצעת אתו שיחה לפני נקיטת הליכי נגדו, נשלח אליו מסרון המיידע אותו על בקשה להגדלת חוב שהגיש הזוכה על מנת לאפשר לו להגיש תגובה, נשלח אליו מסרון במקרה שהוטלו עליו הגבלות ועוד.

יובהר כי לזוכה קיימת אפשרות בכל עת לעבור ממסלול מזונות למסלול רגיל.  בהתאם להוראות סעיף 20יח לחוק, מדי שנה מדווחת לשכת ההוצאה לפועל לזוכה פרטי  על הפעולות שננקטו בתיק לשם ביצוע החוב במסלול מזונות, בהודעה מצוין כי הזוכה רשאי בכל עת להעביר את התיק למסלול רגיל. במהלך שנת 2107 רק 21 זוכים ביקשו  להעביר את התיק ממסלול מזונות למסלול רגיל. נתון זה מלמד על יעילותו של המסלול ועל היתרונות שבהפיכתו למסלול קבע.

לסעיף 1 המוצע – על פי המוצע, יימחקו מכותרת פרק א'2 המילים "הוראת שעה", זאת לצורך הפיכת החוק מהוראת שעה להוראת קבע.

לסעיף 2 המוצע – סעיף 20יב לחוק העיקרי  קובע:

"(א)הוראות פרק זה יחולו מיום א' באדר א' התשע"ד (1 בפברואר 2014) עד יום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020) (בסעיף זה – תקופת התחולה), על בקשות לביצוע פסק דין למזונות שיוגשו בתקופת התחולה.

(ב)מיום ג' בסיוון התשע"ד (1 ביוני 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה; לשכת ההוצאה לפועל תמסור לזוכה כאמור הודעה על האפשרות להעביר את התיק למסלול מזונות וכן מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל; היה הזוכה מיוצג, תימסר הודעה בעניין גם לבא כוחו.

(ג) מיום ו' באלול התשע"ד (1 בספטמבר 2014) ועד תום תקופת התחולה, יחולו הוראות פרק זה גם על בקשות לביצוע פסק דין למזונות של המוסד, שהיו תלויות ועומדות ערב תחילת תקופת התחולה, והן יועברו למסלול מזונות."

סעיף 20יב לחוק קובע את תחולתו של פרק א'2 לחוק ל-6 שנים שסופן ביום ו' בשבט התש"פ (1 בפברואר 2020).  על מנת להפוך את "מסלול מזונות" למסלול קבע מוצע לבטל את הסעיף.