תאריך תצוגה: 14/11/2018

 

 

תקנות בתי המשפט (אגרות)(הוראת שעה), התשע"ט-2018

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 83 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984[1], באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2], ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:

הוראת שעה

1.  

בתקופה של שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות אלה יראו כאילו בתקנה 20 לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז-2007[3], אחרי פסקה (50) בא:

"(51) תובענה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000[4]".

תחילה ותחולה

2.

תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן (להלן- יום התחילה) והן יחולו לגבי הליך שנפתח ביום התחילה או לאחריו.

 

 

 

 

 

 

 

________ ב_____ התשע"ט

(______ ב__________ 2018)

(חמ 3-87 ת1)

                                                 ______________

                                                    איילת שקד

                                                  שרת המשפטים

 

דברי הסבר

       מוצע לקבוע פטור מתשלום אגרה עבור תובענות לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א-2000 (להלן – החוק). מטרתו של הפטור המוצע היא לקדם את ערך השוויון המונח בבסיסו של החוק ולמנוע תופעות של הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים, בין היתר, באמצעות הגשת תביעות נגד מי שעבר על הוראות החוק. מטרתו של התיקון המוצע להקל על התובעים לפי חוק זה ולמנוע מהם מחסום כלכלי להגשת תובענה כאמור.  ביום 22.10.2018 עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 בו נקבעה הוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, לפיה יוענק סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן- חוק הסיוע המשפטי) לתובע בהליך אזרחי לפי החוק בלא צורך בעמידה ברף זכאות כלכלית, אך בכפוף לבחינת הסיכוי המשפטי של התביעה.  הצעה זו לתיקון תקנות האגרות משלימה את ההוראה הקבועה בחוק הסיוע המשפטי, ולפיכך מוצע גם כן לקבוע אותה כהוראת שעה.

 

 

 תיקון זה מתווסף לרשימה של נושאים המנויים בתקנה 20 לתקנות האגרות בהן ניתן פטור מתשלום אגרה הן בשל חשיבותם של ההליכים המנויים בה והן בשל הצורך לפשט את ההליך ולסייע לתובע להגיש את תביעתו ביעילות ובמהירות. בין יתר הנושאים המנויים בתקנה 20 יש לציין את הפטור מאגרה בעתירה מינהלית של יחיד בעניין דיור ציבורי לפי פרט 13 בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים; ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, ערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954, תובענה או ערעור לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, או לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. בדומה לכך, גם מתן פטור בתובענות לפי חוק איסור הפליה יעזור לתובעים למצות את זכויותיהם ובכך יקודם נושא השוויון ואיסור ההפליה.

 

על כן, מוצע לפטור מאגרה גם בהליכים לפי חוק איסור הפליה.

 



[1] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; ס"ח התשמ"ט עמ' 101.

[2] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשנ"א, עמ' 130.

[3] ק"ת התשס"ז,, עמ' 720.

[4] ס"ח התשס"א, עמ' 58.