טיוטת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון מס'...)[1]

                                                                                                                                       בתוקף סמכותי לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[2] (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם שר הפנים, הרווחה והבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

תיקון תקנה 1                                                                                                                 בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו-2016[3] (להלן – התקנות העיקריות) בתקנה 1 – 

(1)          אחרי ההגדרה "חשבון בנק" יבוא:

                                                                                                                                       "" מעסיק" – חברת סיעוד,  מעסיק בענף הבניין,  בעבודה בטכנולוגיה יחודית, מעסיק בענף המלונאות או מעסיק בענף התעשייה לפי העניין";

(2)          אחרי ההגדרה "מעסיק בענף המלונאות" יבוא:

                                                                                                                                             ""מעסיק בענף התעשייה" –  מעסיק בענף התעשייה, שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף התעשייה, למעט מעסיק של עובד זר יומי כהגדרתו בתקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004"[4]

הוספת תקנה 3ב

פיקדון בעד עובד זר המועסק בענף התעשייה                                                                   אחרי תקנה 3א יבוא:

(א)                                                                                                                             "3ב.   מעסיק בענף התעשייה ישלם בעד כל עובד זר בעל רישיון לעבודה בענף התעשייה פיקדון בסכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בעד משרה מלאה לפי צווי הרחבה או הסכמים קיבוציים החלים עליו.

(ב)                                                                                                                                   על אף האמור בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי, תשלום סכום הפיקדון כאמור בתקנת משנה (א) יהיה בעד חודש ההעסקה הראשון של העובד ואילך.

(ג)                                                                                                                                    על אף האמור בתקנת משנה (א), עבד עובד זר כאמור בה רק בחלק מימי החודש, בשל אחד מן הטעמים המפורטים להלן, יהיה סכום הפקידון שעל המעסיק לשלם בעדו בשל אותו חודש שווה למכפלת הסכום האמור בתקנת משנה (א), במספר ימי עבודתו של העובד הזר באותו חודש, לרבות המנוחה השבועית, חופשה שנתית, ימי מחלה וימים שאין עובדים בהם לפי דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובכלל זה ימי חג, כשהוא מחולק במספר כל הימים שבחודש האמור:

                                                                                                                                             תחילת עבודה שלא בתחילת חודש;

                                                                                                                                             סיום עבודה שלא באותו חודש;

                                                                                                                                             חופשה ללא תשלום בשל מחלה וכן חופשה ללא תשלום בעת שהייה זמנית מחוץ לישראל אם העובד הזר הורשה מראש לחזור אל ישראל לפי חוק הכניסה לישראל".

(א)  תחילה והוראת מעבר                                                                                                                                        תחילתן של תקנות אלה - ב-1 בחודש שלאחר פרסומן.

(ב)          על אף האמור בתקנה 8(ג) לתקנות העיקריות, יעביר מעסיק בענף התעשייה את כספי הפיקדון שבעד התקופה שעד יום כ"ו באייר  התשע"ט (31 במאי 2019) לחשבון הבנק כהגדרתו בתקנה 4 לתקנות העיקריות, לפי בחירתו באחת האפשרויות המפורטות להלן:

(1)          בתשלום אחד ביום כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019);

(2)          בשלושה תשלומים שווים, ללא הצמדה, במועדים אלו – כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019), כ"ח בסיוון התשע"ט (1 ביולי 2019) ו-כ"ט בתמוז התשע"ט (1 באוגוסט 2019).

(ג)           אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובתו של מעסיק בענף התעשייה להעביר לחשבון הבנק את תשלומי הפיקדון שהוא חב בהם בעד התקופה שמיום כ"ז באייר התשע"ט (1 ביוני 2019) ואילך.

___ ________ התש_______ (___________ ____)

 (חמ _____-3)

                                                                                                   __________________

חיים כץ

שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

דברי הסבר

פרק ד' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "החוק") קובע הוראות בדבר הפקדת כספים לטובת עובד זר בקרן או בפיקדון. תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016 (להלן – "התקנות העיקריות") קבעו את חובת הפקדת הפיקדון ביחס למעסיקים בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית, וכן ביחס לחברות סיעוד. בתקנות העיקריות נקבעה חובתם של המעסיקים בענף האמורים להפקיד כספים לטובת העובדים הזרים המועסקים על ידם, את סכומי הפיקדון שחובה להפקידם, את הגוף אליו יופקדו הכספים, את תנאי הזכאות של העובדים הזרים לקבל את כספי הפיקדון, את האפשרות לנכות מכספי הפיקדון סכומים בשיעורים שונים במקרה שבו עובד זר יצא מישראל לאחר תום תקופת רישיון הישיבה שלו, את דרכי התשלום של כספי הפיקדון, הזכאות לקבלתם לאחר פטירת העובד הזר וכיוצ"ב.

בעקבות החלטת ממשלה 4110 שעניינה הקצאת היתרים להעסקת עובדים זרים למקצועות ענפי התעשייה, הוחלט ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יתקן את התקנות העיקריות, כך שיחולו גם על מעסיקים בענף התעשייה, למעט על מעסיקים בענף התעשייה אשר מעסיקים עובדים זרים שנכנסים ויוצאים מישראל מדי יום.

בהתאם לכך תוקנה תקנה 3ג לתקנות העיקריות, המחילה את חובת הפיקדון על מעסיקים בענף התעשייה כהגדרתם בתקנות, כך שמעסיקים אלה יהיו מחויבים להפריש כספים בעבור פנסיה, ופיצויי פיטורים, ובהתאם להסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שחלים עליהם.

באשר למועד התחולה, התקנות קובעות כי חובת ההפקדה לפיקדון ביחס לענף התעשייה תחל ב-1 לחודש שלאחר פרסומן, ואולם ככל שהעובדים הזרים בענף זה יתחילו את עבודתם בישראל לפני יום ה-1 ביוני 2019, הפרשת הכספים בעבור התקופה שממועד תחילת עבודתם של העובדים ועד ליום 1 ביוני 2019 (להלן – "תקופת הפיקדון הראשונה") תעשה באופן רטרואקטיבי. התקנות קובעות כי החל מיום 1 ביוני 2019 יהיו מעסיקים בענף התעשייה מחויבים בהעברת הכספים שלא הועברו לפיקדון לפני מועד זה, אולם יהיו רשאים לבחור אם לשלם את כל הכספים ביום ה-1 ליוני בתשלום אחד, או לחלק את הסכום לשלושה תשלומים, שיועברו לפיקדון ב-1.6.2019, 1.7.2019 וב-1.8.2019, לפי בחירתם.